×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מְפוּזָּרִין הָא אָמְרִי רַבָּנַן לְוָלָד שֵׁנִי מָנְיָא אֶלָּא לָאו ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ חוּמְרָא אִית לֵיהּ קוּלָּא לֵית לֵיהּ.
it is possible for a woman who gave birth to count dispersed days? No, as the Rabbis say that she counts the days from the birth of the second fetus. Rather, is it not the opinion of Rabbi Yehuda? And therefore, conclude from it that Rabbi Yehuda is of the opinion that the second offspring is considered as though it exists only where a stringency results, but where a leniency results, he is not of the opinion that the second offspring is considered to have existed.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1מי אית להו מפוזרין הא לולד שני מנו – וכיון דבראשון זכר ליכא לאוקומי כדאוקמא ליה דימי טוהר דראשון משכין לבתר ימי טוהר דשני.
אלא לאו ר׳ יהודה היא – דמונה לראשון וקאמר דרצופין יהבינן לה אלמא משני הוא דמני.
וש״מ חומרא אית ליה קולא לית ליה – להאריך ימי טוהר דראשון שהשלימו לז׳ אחרים כנגד ז׳ ימי טומאה והדר מותיב ימי טוהר לשני דקולא יתירא היא.
1. בדפוס וילנא מופיעים כאן שני ד״ה שמופיעים במהדורתנו בסוף דף י׳.
מפוזרין, שלאחר שבעה ימי טומאה של השני ממשיכה בימי טהרה של הראשון? הא אמרי רבנן [הרי אומרים חכמים]: במקרה של ולדות הרבה, לולד שני מניא [היא מונה], ולא לראשון! אלא לאו [האם לא] כדעת ר׳ יהודה היא, ושמע מינה [ולמד מכאן]: חומרא אית ליה [יש לו] להחשיב את הוולד השני כמי שישנו, ולנהוג בו ימי טומאה, אבל קולא לית ליה [אין לו], להשלים במקומם ימי טהרה לראשון.
it is possible for a woman who gave birth to count dispersed days? No, as the Rabbis say that she counts the days from the birth of the second fetus. Rather, is it not the opinion of Rabbi Yehuda? And therefore, conclude from it that Rabbi Yehuda is of the opinion that the second offspring is considered as though it exists only where a stringency results, but where a leniency results, he is not of the opinion that the second offspring is considered to have existed.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וְעוֹד אָמַר רַב אָשֵׁי ת״שתָּא שְׁמַע {ויקרא י״ב:ה׳} וְשֵׁשֶׁת יָמִים יָכוֹל בֵּין רְצוּפִין וּבֵין מְפוּזָּרִין ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר שִׁשִּׁים מָה שִׁשִּׁים כּוּלָּן רְצוּפִין אַף שִׁשָּׁה כּוּלָּן רְצוּפִין מַנִּי אִלֵּימָא רַבָּנַן מִי אִית לְהוּ לְרַבָּנַן מְפוּזָּרִין הָאָמְרִי רַבָּנַן לְוָלָד שֵׁנִי מָנְיָא.

And further, Rav Ashi said: Come and hear a proof from a baraita, which discusses the verse: “Sixty days and six days” (Leviticus 12:5). One might have thought that she counts these six days whether they are continuous or dispersed, so that if, for example, she miscarried on the sixty-third day, she would complete the remaining three days of purity for the first fetus after completing the period of purification for the second. Therefore, the verse states: “Sixty” to teach that just as the sixty days are all continuous, so too, the six days are all continuous. Whose opinion is this? If we say it is the opinion of the Rabbis, that cannot be correct, as are the Rabbis of the opinion that it is possible for a woman who gave birth to count dispersed days? Didn’t the Rabbis say that she counts for the second offspring?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1 ועוד ת״ש ששת ימים והא מיירי כגון דילדה נקבה ואח״כ הפילה באותן ששת ימי טהרה שיתרין על ששים ונטמאו אותן ששת ימי טהרה וקא בעי יכול אותן ששת ימים אי בעינן להו רצופין עם ששים ומפסידתן שנטמאו או מפוזרין דמשלימין אותן לאחר ימי טומאה דשני ת״ל ששים מה ששים כולן רצופין דכתיב בהו יום אף ששה נמי:
מני אילימא רבנן כו׳:
1. ע״כ שייך לדף י׳ ע״א.
ששת ימים כו׳ – כגון הפילה לאחר ס״ג דטוהר דנקבה שהן ע״ז ללידתה והיה לה למנות עוד ג׳ ימים והפילה ונטמאו יכול יתנו לה ג׳ אחרים כנגד ג׳ אלה דנטמאו דנהוו ו׳ מפוזרים דהכא לא כתיב יום אלא ימים דמשמע אפילו מפוזרין.
מי אית להו מפוזרין הא לולד שני מנו – וימי ולד שני זה מושכין ימים רבים אחר פ׳ של נקבה ראשונה ומפוזרין לא משכחת לה אלא לאו ר׳ יהודה היא כו׳.
ועוד אמר רב אשי, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו בברייתא: נאמר ביולדת נקבה ״וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה״ (ויקרא יב, ה)יכול תמנה ששה ימים אלה בין רצופין ובין מפוזרין, וכגון שהפילה ביום הששים ושלושה, שתמנה ימי טומאה לשני ותשלים שלושה ימי טהרה לראשון? תלמוד לומר: ששים יום, מה ששים כולן רצופיןאף ששה כולן רצופין. ונברר: מני [שיטת מי היא]? אלימא רבנן [אם תאמר כשיטת חכמים], מי אית להו לרבנן [האם יש להם לחכמים] ענין זה של מפוזרין? האמרי רבנן [הרי אומרים חכמים]: לולד שני מניא [היא מונה]!
And further, Rav Ashi said: Come and hear a proof from a baraita, which discusses the verse: “Sixty days and six days” (Leviticus 12:5). One might have thought that she counts these six days whether they are continuous or dispersed, so that if, for example, she miscarried on the sixty-third day, she would complete the remaining three days of purity for the first fetus after completing the period of purification for the second. Therefore, the verse states: “Sixty” to teach that just as the sixty days are all continuous, so too, the six days are all continuous. Whose opinion is this? If we say it is the opinion of the Rabbis, that cannot be correct, as are the Rabbis of the opinion that it is possible for a woman who gave birth to count dispersed days? Didn’t the Rabbis say that she counts for the second offspring?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ חוּמְרָא אִית לֵיהּ קוּלָּא לֵית לֵיהּ ש״משְׁמַע מִינָּה.:

Rather, is it not the opinion of Rabbi Yehuda? And therefore, may one conclude from it that Rabbi Yehuda is of the opinion that the second offspring is considered extant only where a stringency results; but where a leniency results, he is not of the opinion that the second offspring is considered to have existed? The Gemara rules: Indeed, conclude from it that this is the case.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא לאו [האם לא] שיטת ר׳ יהודה היא, ושמע מינה [ולמד מכאן]: חומרא אית ליה [יש לו], קולא לית ליה [אין לו] בענין זה. ומסכמים: אכן שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא.
Rather, is it not the opinion of Rabbi Yehuda? And therefore, may one conclude from it that Rabbi Yehuda is of the opinion that the second offspring is considered extant only where a stringency results; but where a leniency results, he is not of the opinion that the second offspring is considered to have existed? The Gemara rules: Indeed, conclude from it that this is the case.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מַתְנִי׳: אאֵלּוּ מְבִיאִין קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד עַל שְׁמִיעַת קוֹל וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתָיִם וְעַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצוֹרָע.:

MISHNA: These are the five situations mentioned in the mishna (9a) in which one brings a sliding-scale offering: For hearing the voice of an oath, i.e., where one took a false oath that he does not have any testimony to provide on a given issue; and for the utterance of the lips, which is a case where one took a false oath about a different matter; and for the defiling of the Temple, by entering it while ritually impure, or defiling its sacrificial foods, by partaking of them while ritually impure; and a woman after childbirth; and a leper at the end of his purification process.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלו מביאין קרבן עולה ויורד כו׳ ועל טומאת מקדש וקדשיו – הכא קתני גבי קרבן קא חשיב לטומאה מקדש וקדשיו בחדא אבל בפירקין קמא גבי כרת קא חשיב להו בתרתי דבתרוויהו כתב בהו כרת והכא גבי קדשים1 אמאי חשיב להו בחדא דהכי אמרינן התם במסכת שבועות הזהיר וענש על הטומאה וחייב קרבן על הטומאה דכתיב ונפש כי תגע בכל טמא בטומאת אדם כו׳ מה כשהזהיר וענש לא ענש אלא על טומאת מקדש וקדשיו דכתיב בכל קדש לא תגע וכתב בהו כרת אף חיוב קרבן אלא על
טומאת מקדש וקדשיו:
1. אולי צ״ל גבי קרבן דלא כתיב רק קרבן אחד לשניהם חשיב להו בחדא
מתני׳ שמיעת הקול – ושמעה קול אלה.
וטומאת מקדש – בשוגג ובטוי שפתים כולהו כתיבי בהדדי בפרשת ויקרא גבי קרבן עולה ויורד דהא קרא דאו נפש כי תגע בכל דבר טמא וגו׳ בטומאת מקדש וקדשיו משתעי כדמפרש בפרק קמא דשבועות (דף ז.).
טומאת מקדש וקדשיו – הכא מני להו בחדא ובפ״ק מני להו בתרתי דהתם בכרת הוו תרי דכתיב כרת בכל חד וחד אבל הכא בקרבן דכתיב תרווייהו בכרת אחד.
א משנה אלו הם החמישה ששנינו במשנה לעיל (ט,א) שמביאין קרבן עולה ויורד, שמשתנה לפי מצבו הכלכלי של החייב: על שמיעת קול, שנשבע לשקר שאינו יודע עדות לחבירו, ועל בטוי שפתים, שנשבע שבועת שקר בענין אחר, ועל טומאת מקדש וקדשיו, שנכנס למקדש או נגע בקדשים בטומאה, והיולדת, והמצורע.
MISHNA: These are the five situations mentioned in the mishna (9a) in which one brings a sliding-scale offering: For hearing the voice of an oath, i.e., where one took a false oath that he does not have any testimony to provide on a given issue; and for the utterance of the lips, which is a case where one took a false oath about a different matter; and for the defiling of the Temple, by entering it while ritually impure, or defiling its sacrificial foods, by partaking of them while ritually impure; and a woman after childbirth; and a leper at the end of his purification process.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) גְּמָ׳: תָּנוּ רַבָּנַן יֵשׁ מֵבִיא בְּדַלּוּת וַעֲשִׁירוּת וְיֵשׁ מֵבִיא בְּדַלּוּת וְיֵשׁ מֵבִיא בְּדַלֵּי דַלּוּת.

GEMARA: The Sages taught a baraita with regard to the nature of a sliding-scale offering, which varies depending on the owner’s financial status: There is a case in which one brings the offering in one of two possible states, either a bird offering if the individual is in a state of poverty or an animal offering if he is in a state of wealth; and there is a case in which one brings the offering in one of three possible states, of wealth, of poverty, or of extreme poverty.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יולדת ומצורע מביאין בדלות ועשירות דהכי אשכחן בהו – שמיעת קול וכו׳ מביא אף בדלי דלות. היינו עשירית האיפה דכתיב בהן. מצורע מביא בדלות:
גמ׳ עשירות כשבה או שעירה. דלות תורים ובני יונה. דלי דלות עשירית האיפה.
ב גמרא תנו רבנן [שנו חכמים] בסיכום דיני קרבן עולה ויורד: יש מביא בדלות ועשירות, כלומר שיש בו שתי דרגות, גם דלות (קרבן מן העוף) וגם עשירות (מן הבהמה), ויש מביא בדלות ו⁠(יש מביא) בדלי דלות (קרבן מנחה). כיצד?
GEMARA: The Sages taught a baraita with regard to the nature of a sliding-scale offering, which varies depending on the owner’s financial status: There is a case in which one brings the offering in one of two possible states, either a bird offering if the individual is in a state of poverty or an animal offering if he is in a state of wealth; and there is a case in which one brings the offering in one of three possible states, of wealth, of poverty, or of extreme poverty.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ביוֹלֶדֶת מְבִיאָה בְּדַלּוּת וַעֲשִׁירוּת גמְצוֹרָע מֵבִיא בְּדַלּוּת דשְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתָיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מְבִיאִין בְּדַלּוּת וְדַלֵּי דַלּוּת.

The Gemara elaborates: A woman after childbirth brings a sliding-scale offering either in poverty, i.e., two doves or two pigeons, one as a burnt offering and one as a sin offering, or in wealth, i.e., a lamb as a burnt offering and a dove or a pigeon as a sin offering (see Leviticus 12:1–8). A leper brings the offering either in poverty in the form of a lamb for a guilt offering, and two doves or two pigeons, one as a sin offering and one as a burnt offering, or in wealth in the form of a lamb for a guilt offering, a lamb as a burnt offering, and a female lamb as a sin offering (see Leviticus 14:10–22). For the hearing of the voice, i.e., taking a false oath that one cannot provide testimony, or the utterance of the lips, or the defiling of the Temple or its sacrificial foods, one brings an offering either in wealth, i.e., a female lamb or goat as a sin offering, or in poverty, i.e., two doves or two pigeons, one as a sin offering and one as a burnt offering, or in extreme poverty, i.e., a meal offering.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו – מפרש בויקרא שמביאים בדלות ובדלי דלות.
יולדת מביאה בדלות ועשירות, בעשירות — כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת, ובעניות — שני תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת (ויקרא יב, א—ח). וכן מצורע מביא בדלות ובעשירות, בעשירות — כבש לאשם, כבש לעולה וכבשה לחטאת, ובדלות — כבש לאשם, ושני תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה (שם יד, י—כב). ועל שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיומביאין בדלות ודלי דלות נוסף לעשירות, בעשירות — כשבה או שעירה לחטאת, בדלות — שני תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה, בדלי דלות — עשירית האיפה למנחה (שם ה, א—יד).
The Gemara elaborates: A woman after childbirth brings a sliding-scale offering either in poverty, i.e., two doves or two pigeons, one as a burnt offering and one as a sin offering, or in wealth, i.e., a lamb as a burnt offering and a dove or a pigeon as a sin offering (see Leviticus 12:1–8). A leper brings the offering either in poverty in the form of a lamb for a guilt offering, and two doves or two pigeons, one as a sin offering and one as a burnt offering, or in wealth in the form of a lamb for a guilt offering, a lamb as a burnt offering, and a female lamb as a sin offering (see Leviticus 14:10–22). For the hearing of the voice, i.e., taking a false oath that one cannot provide testimony, or the utterance of the lips, or the defiling of the Temple or its sacrificial foods, one brings an offering either in wealth, i.e., a female lamb or goat as a sin offering, or in poverty, i.e., two doves or two pigeons, one as a sin offering and one as a burnt offering, or in extreme poverty, i.e., a meal offering.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) תַּנְיָא אִידַּךְ יֵשׁ מֵבִיא אֶחָד תַּחַת אֶחָד יֵשׁ מֵבִיא שְׁנַיִם תַּחַת שְׁנַיִם יֵשׁ מֵבִיא שְׁנַיִם תַּחַת אֶחָד יֵשׁ מֵבִיא אֶחָד תַּחַת שְׁנַיִם מִכָּאן אַתָּה לָמֵד לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה בִּפְרוּטָה.:

It is taught in another baraita: When offerings are brought in poverty rather than wealth, there is a case in which one brings one offering instead of a different one; there is a case in which one brings two offerings instead of two other offerings; there is a case in which one brings two offerings instead of one offering; and there is a case in which one brings one offering instead of two offerings. From here you may derive that the offering of one-tenth of an ephah may be worth as little as one peruta.
רש״יתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יש מהם מביאין כו׳ – מפרש לקמן.
עשירית האיפה בפרוטה – אינו כשיעור שער בינוני הנזכר בכל התלמוד ד׳ סאין בסלע דהוא איפה בג׳ דינר ושש מעה כסף דינר הרי יגיע עשירית האיפה יתר ממעה וחצי.
תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: יש מביא אחד תחת אחד, יש מביא שנים תחת שנים, יש מביא שנים תחת אחד, יש מביא אחד תחת שנים, מכאן אתה למד לעשירית האיפה שהיא בפרוטה.
It is taught in another baraita: When offerings are brought in poverty rather than wealth, there is a case in which one brings one offering instead of a different one; there is a case in which one brings two offerings instead of two other offerings; there is a case in which one brings two offerings instead of one offering; and there is a case in which one brings one offering instead of two offerings. From here you may derive that the offering of one-tenth of an ephah may be worth as little as one peruta.
רש״יתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) יוֹלֶדֶת מְבִיאָה אַחַת תַּחַת אַחַת פְּרִידָה אַחַת וָעוֹף תַּחַת כֶּבֶשׂ מְצוֹרָע שְׁתֵּי פְרִידִין תַּחַת שְׁנֵי כְבָשִׂים שְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתָיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו מְבִיאִין ב׳שְׁתֵּי פְרִידִין תַּחַת כִּבְשָׂה אַחַת וּמְבִיאִין בְּדַלֵּי דַלּוּת עֲשִׂירִית הָאֵיפָה תַּחַת שְׁתֵּי פְרִידִין.

A woman after childbirth brings one offering instead of one offering: One young bird, as a sin offering that she would bring even in wealth, and another bird as a burnt offering instead of the lamb. A leper brings two young birds instead of two lambs. For the hearing of the voice and the utterance of the lips and the defiling of the Temple or its sacrificial foods, one brings two young birds instead of one female lamb, and in a case of extreme poverty one brings one meal offering of one-tenth of an ephah instead of two young birds.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאידך ברייתא לאו דוקא וההיא ברייתא המוגהת דוקא ואפילו הכי אמר לי ר׳ מצורע מביא בדלות דמביא ב׳ פרידין כשהוא עני תחת ב׳ כבשים. והנך שתי ציפרין חיות טהורות דקא מייתי נמי עשיר הנהו לאו לכפרה אתו אלא לגרום לו טהרה:
יולדת מביאה אחת תחת אחת – בעניותה ומאי היא פרידה דעוף תחת כבש דבעשירותה מביאה כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת. ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. ומצורע מביא ב׳ פרידין תחת ב׳ כבשים שמביא בעשירותו אחד לעולה ואחד לחטאת וכבש אחד בלבד לאשם דמצורע מביא חטאת ועולה ואשם:
שמיעת קול וכו׳ מביאין שני פרידין תחת כבשה אחת – כדכתיב בהו:
ערך דל
דלא(הוריות ט.) נכתביה רחמנ׳ או בדלות או בעשירות מאי טעמא כתיבא בדלי דלות. (כריתות י:) שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו מביאין שתי פרידין תחת כבשה ומביאין בדלי דלות עשירית האיפה שמע מינה כבשה בעשירו׳ תורין ובני יונה בדלות עשירית האיפה בדלי דלות (סוטה ט) תניא רבי אומר אלמלא לא נקרא שמה דלילה ראוי היתה ליקרוא דלילה שדילדלה את כחו דלדלה את לבו דלדלה את מעשיו:
א. [מאגער, שוואך, ארם.]
יולדת – בעשירות כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת: ובדלות שתי תורים דהיינו פרידה דעוף תחת כבש.
עשירית האיפה תחת שני פרידין – דהיינו אחת תחת שתים.
ומפרטים: יולדת מביאה אחת תחת אחתפרידה אחת והיא עוף תחת כבש, מצורע מביא שתי פרידין תחת שני כבשים — הרי הם שנים תחת שנים, שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיומביאין שתי פרידין, שני תורים או שני בני יונה, תחת כבשה אחת — הרי שנים תחת אחד, ומביאין בדלי דלות עשירית האיפה תחת שתי פרידין — הרי אחד תחת שנים.
A woman after childbirth brings one offering instead of one offering: One young bird, as a sin offering that she would bring even in wealth, and another bird as a burnt offering instead of the lamb. A leper brings two young birds instead of two lambs. For the hearing of the voice and the utterance of the lips and the defiling of the Temple or its sacrificial foods, one brings two young birds instead of one female lamb, and in a case of extreme poverty one brings one meal offering of one-tenth of an ephah instead of two young birds.
מיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) קָתָנֵי מִכָּאן אַתָּה לָמֵד לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁהִיא בִּפְרוּטָה מְנָלַן דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן ההָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ מֵבִיא כֶּבֶשׂ שֶׁאֵין דָּבָר קָרֵב בְּסֶלַע אֶלָּא כֶּבֶשׂ.

The baraita teaches: From here you may derive that the offering of one-tenth of an ephah may be worth as little as one peruta. The Gemara asks: From where do we learn this halakha? The Gemara answers that it is as the Sages taught in a baraita: In the case of one who says: It is incumbent upon me to bring an offering worth one sela to the altar, he brings a lamb, as there is nothing that is sacrificed upon the altar that is worth one sela other than a lamb.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הרי עלי בסלע – בקרבן הנקח בסלע.
ואומרים, קתני [שונה] התנא: מכאן אתה למד לעשירית האיפה שהיא בפרוטה. ושואלים: מנלן [מנין לנו]? כיצד נלמד דבר זה? ומבארים, דתנו רבנן [ששנו חכמים] בברייתא: האומר ״הרי עלי קרבן בסלע למזבח״מביא כבש, שאין דבר קרב בסלע אלא כבש.
The baraita teaches: From here you may derive that the offering of one-tenth of an ephah may be worth as little as one peruta. The Gemara asks: From where do we learn this halakha? The Gemara answers that it is as the Sages taught in a baraita: In the case of one who says: It is incumbent upon me to bring an offering worth one sela to the altar, he brings a lamb, as there is nothing that is sacrificed upon the altar that is worth one sela other than a lamb.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מִמַּאי מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא {ויקרא י״ט:כ״א} אֵיל אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים מִכְּלָל דְּכֶבֶשׂ בֶּן שָׁנָה בְּסֶלַע מִדִּכְתִיב {במדבר ו׳:י״ב,י״ד} כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ וּתְנַן עָמְדוּ קִינִּין בּוֹ בַּיּוֹם בְּרִבְעָתַיִם.

From where is this halakha derived? It is derived from the fact that the Merciful One states in the Torah that the ram brought in its second year as a guilt offering must be “according to your valuation in silver by shekels” (Leviticus 5:15), i.e., it must be worth two sela. It may therefore be understood by inference that a lamb, i.e., a young ram, in its first year is worth one sela. And it is known that a lamb is brought when it is within its first year, as it is written: “A lamb of the first year” (Leviticus 12:6). And we learned in a mishna (8a): The price of nests, i.e., pairs of birds brought by an impoverished person instead of a lamb, stood that day at one-quarter of a silver dinar. A quarter-dinar is one-sixteenth of a sela, the price of a lamb.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מדאמר רחמנא איל אשם – מעילות בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם ואיל היינו בן שתי שנים מכלל דכבש בן שנה בסלע:
ומדכתיב ביולדת תביא כבש בן שנתו דהיינו בסלע ובעניותה מביאה קינין ותנן בפרקין דלעיל עמדו קנין על שתי נשים בו ביום ברבעתים בחצי דינר היינו של אשה אחת ברובע דינר:
(מדבכל התורה כולה קרי לכבש בן שנה מכלל דאיל בן שתי שנים).
מדכתב רחמנא – גבי אשם מעילות בויקרא איל בכסף שקלים דהיינו שתי סלעים.
ברבעתים – קן ברובע דינר דהיינו כדמייתי שתי פרידים בדלות ברובע דינר תחת כבש הנקח בסלע היינו חד מט״ז בסלע שהוא ד׳ דינרים ורובע דינר היינו י״ו רבעים.
ברובע דינר יש מ״ח פרוטות כדאמרינן בפ״ק דקדושין (דף יב.) שש מעה כסף דינר ומעה שתי פונדיון ופונדיון ב׳ איסרין ואיסר ב׳ מסמסות מסמס ב׳ קונטרק וקונטרק ב׳ פרוטות דהיינו ל״ב פרוטות למעה ולמעה וחצי שהוא רובע דינר הוו מ״ח פרוטות וכיון דאמרת דלי דלות דהיינו עשירית האיפה בעי מהוי חד מי״ו בדלות אשתכח דעשירית האיפה הוי ג׳ פרוטות דהיינו חד מי״ו של מ״ח.
מכלל דכבש בן שנה בסלע – וקשה שהרי אומר בחטאת בת דנקא בפרק איזהו מקומן (זבחים דף מח.) וגם אמרינן לקמן (דף כז.) מפני מה לא נתנה תורה שיעור קצבה למחוסרי כפרה שמא יוזלו טלאים ואין להם כפרה וי״ל הא דקאמר כבש בסלע רגילות הוא שקונהו בסלע למצוה מן המובחר אבל בפחות סגי אבל אשם צריך כסף שקלים דמדאורייתא הוא אבל חטאת דאורייתא אין לה שיעור רק מדרבנן לכך מצוה לכתחלה בסלע ובפחות סגי עד דנקא אבל פחות מדנקא מיקרי עבריינא ומכל מקום אם הוזלו והם שמנים בפחות מדנקא מתכפר בהם ובאשמות אפילו הם שמנים וטובים בפחות מכסף שקלים שהוזלו אינו מתכפר משום דכתיב כסף שקלים.
מכלל דכבש בן שנתו בסלע – היינו מדרבנן דמן התורה אמרי׳ בכל דוכתא חטאת בת דנקא ועוד אמר רבי כשמביאה בסוף שנתה יביאה בסלע אבל משמיני והלאה דמא בן ח׳ אפי׳ בדנקא יביא.
ומעירים: ממאי [ממה, מהיכן] למדים דבר זה? מדאמר רחמנא [ממה שאמרה התורה] לגבי איל אשם שהוא ב״כסף שקלים״ (שם טו), כלומר, בשווי שני שקלים (סלעים בלשון חכמים) — מכלל הדברים אתה למד שכבש (איל צעיר) בן שנה (כלומר, בן שנתו הראשונה) שהצריכה התורה לקרבן עשירות הוא בסלע. ומנין שהצריכה התורה כבש בן שנה? מדכתיב [ממה שנאמר] בקרבן היולדת: ״כבש בן שנתו״ (ויקרא יב, ו). ולגבי קרבן דלות, שהוא קן של שני תורים או שני בני יונה, תנן [שנינו במשנה]: עמדו קינין בו ביום ברבעתים, כל קן ברובע דינר, שהוא אחד מששה עשר בסלע (שבכל סלע ארבעה דינרים).
From where is this halakha derived? It is derived from the fact that the Merciful One states in the Torah that the ram brought in its second year as a guilt offering must be “according to your valuation in silver by shekels” (Leviticus 5:15), i.e., it must be worth two sela. It may therefore be understood by inference that a lamb, i.e., a young ram, in its first year is worth one sela. And it is known that a lamb is brought when it is within its first year, as it is written: “A lamb of the first year” (Leviticus 12:6). And we learned in a mishna (8a): The price of nests, i.e., pairs of birds brought by an impoverished person instead of a lamb, stood that day at one-quarter of a silver dinar. A quarter-dinar is one-sixteenth of a sela, the price of a lamb.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וּמִדְּחָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר בַּעֲשִׁירוּת חָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלֵּי דַּלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר בְּדַלּוּת.

And from the fact that the Merciful One has mercy upon one who brings an offering in poverty, in that He permits him to bring an offering that is worth one-sixteenth of the value of the lamb that is brought in wealth, it may be inferred that the Merciful One takes pity upon one who brings an offering in extreme poverty, and consequently He permits him to bring an offering which is worth one-sixteenth of the value of the offering brought in moderate poverty. Accordingly, the offering brought in extreme poverty may be equal to a two hundred fifty-sixth part of the value of a sela.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומדחס רחמנא עליה דדלות למיהוי חד מי״ו דעשירות – דרובע דינר דעמד בו קן אשה אחת (וכל קן דעלמא) זהו י״ו בסלע דסלע הוי ד׳ דינרין. הכי נמי חס רחמנא עליה דדלי דלות עשירית האיפה למיהוי חד מי״ו בדלות ברובע דינר:
ומדחס רחמנא עליה דדלות [ומתוך שחסה התורה על זה שמביא בדלות] למיהוי חד משית עשר [להיות אחד מששה עשר] בעשירות, יש לומר כי חס רחמנא עליה [חסה התורה על מי שמביא] בדלי דלות (עשירית האיפה) למיהוי חד משית עשר [להיות אחד מששה עשר] בדלות.
And from the fact that the Merciful One has mercy upon one who brings an offering in poverty, in that He permits him to bring an offering that is worth one-sixteenth of the value of the lamb that is brought in wealth, it may be inferred that the Merciful One takes pity upon one who brings an offering in extreme poverty, and consequently He permits him to bring an offering which is worth one-sixteenth of the value of the offering brought in moderate poverty. Accordingly, the offering brought in extreme poverty may be equal to a two hundred fifty-sixth part of the value of a sela.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) א״כאִם כֵּן דַּלּוּת כְּמָה הָוְיָא רִיבְעָא וּכְמָה פְּרִיטֵי בְּרִיבְעָא אַרְבָּעִים וּתְמָנְיָא פְּרִיטֵי חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר כְּמָה הָוֵי דְּדַלּוּת תְּלָתָא פְּרִיטֵי.

The Gemara examines the mathematics necessary to determine that the value of the offering brought in extreme poverty is equal to one peruta: If so, how much is the offering brought in poverty worth? It is worth one-quarter of a dinar. And how many perutot are in one-quarter of a dinar? Forty-eight perutot. Accordingly, how many perutot are in the offering brought in extreme poverty, which is worth one-sixteenth of the offering brought in poverty? Three perutot.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכמה פרוטי יש ברובע דינר מ״ח – כיצד שש מעה כסף דינר ורובע דינר מעה וחצי ומעה ב׳ פונדיונין היינו מעה וחצי ג׳ פונדיונין ופונדיון ב׳ איסרין היינו רובע דינר ו׳ איסרין ופרוטה אחד משמונה באיסר נמצא ברובע דינר מ״ח פרוטות חד מי״ו בהן היינו ג׳ פרוטות דיש בהן ג׳ פעמים י״ו פרוטות ואמאי קתני מיכן את למד לעשירית האיפה בפרוטה ג׳ פרוטות הוי:
ושואלים: אם כן, כשאתה עושה חשבון זה, דלות כמה הויא [היא]ריבעא [רבע דינר], וכמה פריטי בריבעא [פרוטות נחושת יש ברבע]ארבעים ותמניא פריטי [ארבעים ושמונה פרוטות]; חד משית עשר כמה הוי דדלות [אחד מששה עשר של דלות כמה הוא]תלתא פריטי [שלוש פרוטות].
The Gemara examines the mathematics necessary to determine that the value of the offering brought in extreme poverty is equal to one peruta: If so, how much is the offering brought in poverty worth? It is worth one-quarter of a dinar. And how many perutot are in one-quarter of a dinar? Forty-eight perutot. Accordingly, how many perutot are in the offering brought in extreme poverty, which is worth one-sixteenth of the offering brought in poverty? Three perutot.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) (דְּקָתָנֵי) [וקתני] מִכָּאן אַתָּה לָמֵד לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה בִּפְרוּטָה אַמַּאי פְּרוּטָה הָאָמְרַתְּ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה דַּלֵּי דַּלּוּת הוּא וְאָמְרַתְּ חַד מִשֵּׁית סְרֵי דְּדַלּוּת הוּא דְּחָשְׁבִינַן דג׳דִּתְלָתָא פְּרִיטֵי הָוַיִין.

The Gemara objects: But with regard to that which the baraita teaches: From here you may derive that the offering of one-tenth of an ephah may be worth as little as one peruta, why did the baraita teach that it may be worth one peruta, rather than three perutot? Didn’t you say that one-tenth of an ephah is brought in extreme poverty, and you also said that this offering should be worth one-sixteenth of the offering brought in poverty, which we calculated to be three perutot?
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנא דקתני עשירית האיפה בפרוטה מיולדת יליף דמתיא בדלות פרידה אחת לעולה תחת כבש של סלע ופרידה אחת היינו חצי קן שקנו בחצי רובע דינר דהיינו חד מתלתין ותרין דסלע דכבש וקן דלות שלם הוי חד מי״ו בעשירות כדאמרן:
ואם כן, מה דקתני [שהוא שונה]: מכאן אתה למד לעשירית האיפה בפרוטה, אמאי [מדוע] פרוטה? האמרת [הרי אומר אתה]: עשירית האיפה דלי דלות הוא, ואמרת [ואומר אתה] כי דלי דלות חד משית סרי [אחד מששה עשר] של דלות הוא, דחשבינן דתלתא פריטי הויין [שחישבנו ששלוש פרוטות הן]!
The Gemara objects: But with regard to that which the baraita teaches: From here you may derive that the offering of one-tenth of an ephah may be worth as little as one peruta, why did the baraita teach that it may be worth one peruta, rather than three perutot? Didn’t you say that one-tenth of an ephah is brought in extreme poverty, and you also said that this offering should be worth one-sixteenth of the offering brought in poverty, which we calculated to be three perutot?
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) תַּנָּא מִיּוֹלֶדֶת יָלֵיף דְּמַתְיָא פְּרִידָה אַחַת תַּחַת כֶּבֶשׂ דְּהָוֵי חַד מִתְּלָתִין וּתְרֵין דְּכֶבֶשׂ וְעַד כָּאן דַּלֵּי דַּלּוּת כְּמָה הָוֵי חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר בְּדַלּוּת דְּמֵהֵיכָא יָלֵיף מִכֶּבֶשׂ וְאַיִל עַד כָּאן פְּרוּטָה וּפַלְגָא הָוֵי.

The Gemara answers: The tanna derives the cost of an offering brought in poverty from the case of a woman after childbirth, who brings one bird instead of a lamb, as a bird is worth one thirty-second of the value of a lamb. The Gemara asks: But until now, how much was the offering brought in extreme poverty calculated to be worth? One-sixteenth of the value of the offering brought in poverty. And from where is this derived? It is derived from the value of the lamb and the ram, as explained earlier. If so, until now, the calculations lead to the conclusion that the offering brought in extreme poverty is worth one and one-half perutot, as one thirty-second of the value of a lamb is equal to one-eighth of a silver dinar rather than one-quarter, which means that the offering brought in poverty is worth twenty-four perutot, one-sixteenth of which is equal to one and one-half perutot.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא מחצי קן יליף מפרידה תחת כבש ודלי דלות כמה הוי חד מי״ו דדלות דפרידה היינו חצי רובע דינר וחצי רובע דינר יש בו כ״ד פרוטות א״כ חד משיתסר היינו פרוטה ופלגא ואמאי קתני עשירית האיפה בפרוטה:
תנא מיולדת יליף – דלות יליף מיולדת דמתיא פרידה הנקחת בשמינית של דינר תחת כבש הנקח בסלע דהיינו חד מל״ב בכבש והוא כ״ד פרוטות.
ועד כאן דלי דלות כמה הוי חד מט״ז בדלות – דנהי דילפת דדלות חד מל״ב מיולדת אבל דלי דלות דלא משכחת ביולדת בע״כ מכבש ואיל ילפת לה כדדרשינן לה לעיל דלא משכחת דלי דלות אלא בשמיעת הקול ובבטוי שפתים ובמטמא מקדש וקדשיו וע״כ דלי דלות מדלות דידהו מילף וכי היכי דדלות דידהו שתי פרידין תחת הכבש דהיינו חד מי״ו בדלות ונהי דאשכחת בדלות בעלמא כגון ביולדת שהיא פרידה אחת שמינית של דינר דהיינו כ״ד פרוטות וכי מייתי דלי דלות חד מי״ו הוי פרוטה ופלגא.
ומשיבים: התנא, שלמד עשירית האיפה בפרוטה, מיולדת יליף [לומד], דמתיא היא מביאה] פרידה אחת לעולה תחת כבש העולה, כלומר, חצי קן, דהוי חד מתלתין ותרין [שהוא אחד משלושים ושנים] של כבש ששוויו סלע, כלומר שמינית הדינר, ולא רבע. ומקשים: ועד כאן, עדיין צריך אתה לומר כי דלי דלות כמה הוי [הוא]חד משית עשר [אחד מששה עשר] בדלות. שהרי ביולדת עצמה אין דין דלי דלות, אלא בשמיעת הקול, ושם קרבן הדלות הוא קן שלם, שהוא אחד מששה עשר בעשירות, דמהיכא יליף הרי מהיכן הוא לומד] את היחס בין דלות ודלי דלות — מכבש ואיל כפי שהסברנו לעיל. ואם כן עד כאן, לפי דרך זו, קרבן דלי דלות פרוטה ופלגא הוי [פרוטה וחצי הוא], שכך עולה החשבון, כשנחלק שמינית הדינר, שהיא עשרים וארבע פרוטות, לששה עשר. ולא פרוטה בלבד, כלשון הברייתא!
The Gemara answers: The tanna derives the cost of an offering brought in poverty from the case of a woman after childbirth, who brings one bird instead of a lamb, as a bird is worth one thirty-second of the value of a lamb. The Gemara asks: But until now, how much was the offering brought in extreme poverty calculated to be worth? One-sixteenth of the value of the offering brought in poverty. And from where is this derived? It is derived from the value of the lamb and the ram, as explained earlier. If so, until now, the calculations lead to the conclusion that the offering brought in extreme poverty is worth one and one-half perutot, as one thirty-second of the value of a lamb is equal to one-eighth of a silver dinar rather than one-quarter, which means that the offering brought in poverty is worth twenty-four perutot, one-sixteenth of which is equal to one and one-half perutot.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמַר רָבָא כּוּלַּהּ מִילְּתָא מִיּוֹלֶדֶת יָלֵיף וה״קוְהָכִי קָאָמַר מִדְּחָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִתְּלָתִין וּתְרֵין בַּעֲשִׁירוּת וּמַאי הִיא יוֹלֶדֶת הָכִי חָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלֵּי דַּלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִן תְּלָתִין וּתְרֵין בְּדַלּוּת.

Rather, Rava said a different answer: The entire matter is derived from the offering brought by a woman after childbirth, and this is what the tanna is saying: It is derived from the fact that the Merciful One has mercy upon one who brings an offering in poverty, in that he may bring an offering which is worth one thirty-second of the value of the offering brought in wealth. Rava adds parenthetically: And from what case is this principle derived? From the case of a woman after childbirth. So too, the Merciful One has mercy upon one who brings an offering in extreme poverty, in that he may bring an offering that is worth one thirty-second of the value of the offering brought in moderate poverty.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רבינא כולה מילתא – בין דלות בין דלי דלות מיולדת יליף דמביא פרידה אחת [תחת] כבש ולא קתני חד משיתסר כדאמרת אלא חד מתלתין ותרין:
והכי קאמר מדחס רחמנא על דלות למיהוי חד מן ל״ב בסלע – כדאמרן דהיינו כ״ד פרוטות חס נמי על דלי דלות למיהוי חד מן ל״ב בדלות דהיינו חד מי״ו דהיינו י״ב פרוטות ושיתסר מי״ב פרוטות היינו פרוטה נכי ריבעא:
כולה מיולדת יליף – ואע״ג דאין בה דלי דלות יליף מהתם דכי היכי דאשכחן בה דלות אחד מל״ב דעשירות דלי דלות נמי הוה חד מל״ב דדלות ודלות דיולדת הכי הוו כ״ד פרוטות ודלי דלות פרוטה נכי רבעא דהיינו חד מל״ב.
אמר רבא: כולה מילתא [כל הענין] מיולדת יליף [התנא לומד], והכי קאמר [וכך הוא אומר]: מדחס רחמנא עליה [ממה שחסה התורה על זה שמביא] בדלות למיהוי חד מתלתין ותרין [להיות אחד משלושים ושתים] בעשירות, ומאי [ומה] היאיולדת, הכי חס רחמנא עליה [כך חסה התורה על זה שמביא] בדלי דלות (על שמיעת הקול) למיהוי חד מן תלתין ותרין [שיהיה אחד משלושים ושתים] בדלות.
Rather, Rava said a different answer: The entire matter is derived from the offering brought by a woman after childbirth, and this is what the tanna is saying: It is derived from the fact that the Merciful One has mercy upon one who brings an offering in poverty, in that he may bring an offering which is worth one thirty-second of the value of the offering brought in wealth. Rava adds parenthetically: And from what case is this principle derived? From the case of a woman after childbirth. So too, the Merciful One has mercy upon one who brings an offering in extreme poverty, in that he may bring an offering that is worth one thirty-second of the value of the offering brought in moderate poverty.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) א״האִי הָכִי (נְכֵי) רִיבְעָא דִּפְרוּטָה הָוֵי ה״נהָכִי נָמֵי אֶלָּא דְּלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאֵיתוֹיֵי פָּחוֹת מִפְּרוּטָה לַמָּקוֹם.:

The Gemara objects: If so, the value should be one peruta minus one-quarter, i.e., three-quarters of a peruta. The Gemara explains: Indeed that is so, but it is not proper conduct to bring an offering worth less than one peruta before God.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי הכי – נמצא עשירית האיפה פרוטה נכי ריבעא:
אין הכי נמי ובציר מפרוטה הוי והאי דקתני מיכן לעשירית האיפה בפרוטה דלאו אורח ארעא לאייתויי פחות מפרוטה למקדש:
ושואלים: אי הכי [אם כך], לפי חשבון זה, דלי דלות נכי ריבעא דפרוטה הוי [פרוטה פחות רבע הוא], כלומר, שלושה רבעי פרוטה, עשרים וארבע פרוטות לחלק לשלושים ושנים! ומשיבים: הכי נמי [כך הוא גם כן], שבאמת מצד החשבון הוא פחות מפרוטה, אלא דלאו אורח ארעא לאיתויי [שאין זה דרך ארץ להביא] דבר ששוה פחות מפרוטה קרבן למקום.
The Gemara objects: If so, the value should be one peruta minus one-quarter, i.e., three-quarters of a peruta. The Gemara explains: Indeed that is so, but it is not proper conduct to bring an offering worth less than one peruta before God.
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) מַתְנִי׳: מָה בֵּין שִׁפְחָה לְבֵין כׇּל הָעֲרָיוֹת שֶׁלֹּא שָׁוְותָה לָהֶן לֹא בָּעוֹנֶשׁ וְלֹא בַּקׇּרְבָּן ושֶׁכׇּל הָעֲרָיוֹת בְּחַטָּאת זוְשִׁפְחָה בְּאָשָׁם כׇּל הָעֲרָיוֹת (בִּנְקֵבָה וְשִׁפְחָה חבְּזָכָר.

MISHNA: What are the differences between an espoused maidservant and all those others with whom relations are forbidden? The difference is that the status of the maidservant is not equal to their status, neither with regard to punishment nor with regard to an offering, as one who unwittingly engages in intercourse with any of those with whom relations are forbidden is liable to bring a sin offering, and by contrast, one who unwittingly engages in intercourse with an espoused maidservant is liable to bring a guilt offering. One who unwittingly engages in intercourse with any of those with whom relations are forbidden brings a female animal, and one who unwittingly engages in intercourse with an espoused maidservant brings a male animal, as a sin offering is a female and a guilt offering is a male.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מה בין שפחה לבין כל העריות כו׳ לא בעונש שכל העריות או במיתת ב״ד או בכרת וכאן במלקות:
מתני׳ כל חטאת יחיד נקבה היא דהיינו כשבה או שעירה.
ג משנה מה בין שפחה חרופה לבין כל העריות? שלא שוותה להן לא בעונש ולא בקרבן. שכל העריות, אם בא עליהן — דינו בחטאת, והבא על שפחה דינו באשם. כל העריות דינו בקרבן נקבה, שחטאת יחיד היא כשבה או שעירה (ויקרא ד, כז—לב), והבא על השפחה דינו באיל זכר (שם יט, כא).
MISHNA: What are the differences between an espoused maidservant and all those others with whom relations are forbidden? The difference is that the status of the maidservant is not equal to their status, neither with regard to punishment nor with regard to an offering, as one who unwittingly engages in intercourse with any of those with whom relations are forbidden is liable to bring a sin offering, and by contrast, one who unwittingly engages in intercourse with an espoused maidservant is liable to bring a guilt offering. One who unwittingly engages in intercourse with any of those with whom relations are forbidden brings a female animal, and one who unwittingly engages in intercourse with an espoused maidservant brings a male animal, as a sin offering is a female and a guilt offering is a male.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) כׇּל הָעֲרָיוֹת) אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה שָׁוִין בַּמַּכּוֹת וּבַקׇּרְבָּן וּבַשִּׁפְחָה לֹא הִשְׁוָה לֹא הָאִישׁ לָאִשָּׁה בַּמַּכּוֹת וְלֹא הִשְׁוָה אִשָּׁה לָאִישׁ בַּקׇּרְבָּן.

Furthermore, with regard to engaging in intercourse with any of those with whom relations are forbidden, both the man and the woman are equal with regard to liability to receive lashes if they were forewarned, and with regard to liability to bring an offering if they did so unwittingly. And in the case of one who engages in intercourse with a maidservant, the Torah did not equate the man with the woman with regard to lashes, as she alone is flogged, as will be explained, and the Torah did not equate the woman with the man with regard to bringing an offering, as she does not bring an offering.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שוין במכות ובקרבן – אם מזידין שניהן לוקין כדקיי״ל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו׳ השוה הכתוב אשה לאיש לכל העונשין ואם שוגגין שניהם מביאין קרבן דבתרווייהו כתיב כרת במזיד דכתיב ונכרתו הנפשות העושות וכל שזדונו כרת שגגתו חטאת.
ובשפחה כו׳ – שהאשה לוקה והאיש באשם כדמפרש בגמ׳.
כל העריות אחד האיש ואחד האשה שוין בעונש, בין במכות אם התרו בהם, ובין בקרבן חטאת בשוגג, ובשפחה לא השוה לא האיש לאשה במכות, שרק היא לוקה, ולא השוה אשה לאיש בקרבן, שהיא אינה מביאה קרבן אשם.
Furthermore, with regard to engaging in intercourse with any of those with whom relations are forbidden, both the man and the woman are equal with regard to liability to receive lashes if they were forewarned, and with regard to liability to bring an offering if they did so unwittingly. And in the case of one who engages in intercourse with a maidservant, the Torah did not equate the man with the woman with regard to lashes, as she alone is flogged, as will be explained, and the Torah did not equate the woman with the man with regard to bringing an offering, as she does not bring an offering.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) כׇּל הָעֲרָיוֹת טעָשָׂה בָּהֶן אֶת הַמְעָרֶה כְּגוֹמֵר יוְחַיָּיב עַל כׇּל בִּיאָה וּבִיאָה.

With regard to intercourse with any of those with whom relations are forbidden, the Torah rendered the halakhic status of one who engages in the initial stage of intercourse [hame’areh] to be like that of one who completes the act, and one is liable to bring a sin offering for each and every act of intercourse that he performs unwittingly. By contrast, in the case of relations with an espoused maidservant, one is liable only for completing the act of intercourse, and the man brings a single offering for several transgressions.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכל העריות בזכר דמחויב בין זכר בין נקבה והשפחה בנקבה ולא בזכר דאין חיוב בעבד:
וחייב על כל ביאה וביאה – מה שאין כן בשפחה שמביא קרבן אחד על ביאות הרבה:
ערך ער
ערא(כריתות י:) כל העריות עשה בהן את המערה כגומר (יבמות נה:) א״ר יוחנן הערה זו הכנסת עטרה גמר ביאה גמר ביאה ממש מכאן ואינך אינו אלא כנשיקה ופטור (חולין כט) ודלמא טעמא דרבי שמעון התם הואיל ומערה בבעלי חיים דתני איחור של תאנה שנפלה ומעירה אפילו בקליפתה (טבול יום פרק ג) אוכל שנפרס ומעורה במקצת (בסוף עוקצין) יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפתה. תבואה שנעקרה ומעורה ואפי׳ בשרש קטן (חולין מז) נידלדלה הכבד ומעורה בטרפשין מהו פי׳ מעורה דבוקה כדגרסינן (יומא נד) מאי כמער איש ולויות אמר רבה בר רב שילא כאיש המעורה בלוייה שלו. וכתיב ודבק באשתו ש״מ שהמיעור היא הדבוק. (גיטין כ) בעי רב פפא ה״ז גיטיך והנייר בין שיטה לשיטה מהו וכו׳ עד לא צריכא דמערה פי׳ כגון הלמ״ד של מטה מגעת לשיטה של מעלה וכן הנונין לשיטה של מטה. (ביצה ז) רבי יעקב אומר אם היו מעורין בגידין אסורות פי׳ גאון מאי איריא דקרי לה לשון עירוב כדאמרינן בטבול יום ונשא מעורה ויש מהן הרבה בתלמוד ובמשנה והרבה בל׳ ארמי מחליפין א׳ בע׳ כלומר מידי דמערבא:
ערך פרט
פרטב(קידושין ב.) פרוטה שאמרו אחד משמנה באיסר האיטלקי (מעשר שני פרק ב) הפורט סלע של מעשר שני פי׳ המוכר סלע ולוקח בו מעות של נחשת שהן פרוטות (בבא בתרא קסה) פריטי דדהבא לא עבדי אנשי (בבא בתרא ח:) פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן פי׳ אם יש בכיס של צדקה פרוטות של נחשת ומתיירא שמא יפסידו מחליפין לאחרי׳ מפני חסד (נדרים לג) דקא מהני ליה פרוטה דרב יוסף. פי׳ פרוטה דרב יוסף מפורשת (בבא קמא נו) שומר אבידה רבה אמר כשומר חנם דמאי הנאה קא מטיא לידיה רב יוסף אמר כשומר שכר כיון דבעל כרחו שעבדי׳ רחמנ׳ הוה ליה שומר שכר (כריתות י) מכאן אתה למד שעשירית האיפה בפרוטה:
א. [ענטבנעסען.]
ב. [וועקסלען קליינע מינצע.]
כל העריות כולן עשה בהן מערה כגומר – במסכת יבמות בפרק הבא על יבמתו (דף נג:).
1ובשפחה אינו חייב אלא על גמר ביאה דשכבת זרע כתיב בה שראויה להזריע.
וכל העריות חייב על כל ביאה וביאה – ובשפחה אמרו לעיל בפירקין (כריתות ט:) שמביא קרבן אחד על ביאות הרבה.
1. שני ד״ה אלו מופיעים בדפוס וילנא בתחילת דף י״א.
כל העריות עשה בהן את דינו של המערה שאינו בא ביאה גמורה, כגומר את ביאתו לגמרי, שגם על זה וגם על זה חייב, מה שאין כן בשפחה, שאינו חייב עד שיגמור ביאתו. וכן בעריות חייב על כל ביאה וביאה קרבן לחוד, מה שאין כן בשפחה, שמביא קרבן אחד על ביאות הרבה, כפי ששנינו במשנה לעיל (ט,א).
With regard to intercourse with any of those with whom relations are forbidden, the Torah rendered the halakhic status of one who engages in the initial stage of intercourse [hame’areh] to be like that of one who completes the act, and one is liable to bring a sin offering for each and every act of intercourse that he performs unwittingly. By contrast, in the case of relations with an espoused maidservant, one is liable only for completing the act of intercourse, and the man brings a single offering for several transgressions.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) זוֹ חוֹמֶר הֶחְמִיר בְּשִׁפְחָה

This is a stringency that the Torah imposed with regard to the maidservant relative to other individuals with whom relations are forbidden:
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זו חומר (חומרה) החמיר הכתוב בשפחה לעומת העריות,
This is a stringency that the Torah imposed with regard to the maidservant relative to other individuals with whom relations are forbidden:
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כריתות י: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים כריתות י:, עין משפט נר מצוה כריתות י: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום כריתות י:, הערוך על סדר הש"ס כריתות י:, רש"י כריתות י:, תוספות כריתות י:, תוספות ישנים כריתות י:, פירוש הרב שטיינזלץ כריתות י:

Keritot 10b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Keritot 10b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Keritot 10b, Attributed to R. Gershom Keritot 10b, Collected from HeArukh Keritot 10b, Rashi Keritot 10b, Tosafot Keritot 10b, Tosefot Yeshanim Keritot 10b, Steinsaltz Commentary Keritot 10b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144