×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְהִיא שִׁפְחָה לְחַלֵּק עַל כׇּל שִׁפְחָה וְשִׁפְחָה.:
and she is a maidservant designated to a man” (Leviticus 19:20). This verse likewise serves to require separate offerings for each and every espoused maidservant.
תוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
והיא שפחה לחלק על כל שפחה ושפחה – תימה דהכא בעינא לחלק אע״ג דגופין מוחלקין והתם פרק אותו ואת בנו (חולין פב:) לא תשחטו ביום אחד משמע דפשיטא דחייב גבי שחטה ואח״כ שחט בניה משום דגופין מוחלקין אע״ג דליכא קרא וכן לקמן בפרק אמרו לו (כריתות יז.) דאמרי שבתות כי גופין דמיין.
גמ׳ לחלק על כל שפחה ושפחה. ע׳ קדושין עז ע״ב תד״ה הרי גופין. ובסנהדרין נד ע״ב תד״ה הנרבע:
והיא שפחה״ (ויקרא יט, כ), לשון ״והיא שפחה״ מלמדת לחלק על כל שפחה ושפחה.
and she is a maidservant designated to a man” (Leviticus 19:20). This verse likewise serves to require separate offerings for each and every espoused maidservant.
תוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) נָזִיר שֶׁנִּטְמָא טוּמְאוֹת הַרְבֵּה.: מַאן תַּנָּא.

§ The mishna teaches: A nazirite who became ritually impure with several instances of contact with ritual impurity brings one offering for several transgressions. The Gemara asks: Who is the tanna that taught this?
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1 ונזיר שנטמא טומאות הרבה. מאן תנא ר׳ יוסי בר׳ יהודה היא כולה הא שמעתא דנזיר פרשינן בריש פירקין קמא:
1. עד כאן שייך לדף ט ע״א
א שנינו במשנה כי נזיר שנטמא טומאות הרבה (פעמים רבות) מביא קרבן אחד. ושואלים: מאן [מיהו] התנא הסבור כן?
§ The mishna teaches: A nazirite who became ritually impure with several instances of contact with ritual impurity brings one offering for several transgressions. The Gemara asks: Who is the tanna that taught this?
מיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר רַב חִסְדָּא רַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאָמַר נְזִירוּת דְּטׇהֳרָה מִשְּׁבִיעִי הוּא דְּחָיְילָא עֲלֵיהּ וּמַשְׁכַּחַת לַהּ כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא בַּשְּׁבִיעִי וְחָזַר וְנִטְמָא בַּשְּׁבִיעִי וְכֵיוָן דְּלֹא יָצָא שָׁעָה הָרְאוּיָה לְהַקְרִיב בָּהּ קׇרְבָּן אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד.

Rav Ḥisda said: It is the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who says: A new naziriteship of purity, which is required of a nazirite who became ritually impure, takes effect from the seventh day of the nazirite’s purification. And therefore, you find that the nazirite brings one offering for several transgressions in a case where he became impure on the seventh day of his purification, was pure for seven days, and again became impure on the seventh day of his purification. And since for each case where he became impure the appropriate time to sacrifice an offering, i.e., the eighth day of his purification, had not yet emerged, he is liable to bring only one offering.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נזירות טהרה משביעי חיילא – הלכך כי נטמא תרי זימני בשביעי הוו להו טומאות הרבה דהא אתחלא נזירות דטהרה ולענין קרבן לא מחייב אלא אחד דלא יצא אדם זה לשעה ראויה לקרבן.
אמר רב חסדא: שיטת ר׳ יוסי בר׳ יהודה היא, שאמר: נזירות חדשה של טהרהמיום השביעי של טהרתו הוא דחיילא עליה [שחלה עליו]. ומשכחת לה לפיכך מוצא אתה אותה] שנטמא טומאות הרבה, כלומר, שחלה עליו נזירות ונטמא, ושוב חלה עליו נזירות ונטמא — כגון שנטמא ביום השביעי לטהרתו, ונטהר שבעה ימים, וחזר ונטמא בשביעי, וכיון שבכל פעם שחזר ונטמא עדיין לא יצא שעה הראויה להקריב בה קרבן, שהוא היום השמיני לטהרתו — אינו חייב אלא קרבן אחד.
Rav Ḥisda said: It is the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who says: A new naziriteship of purity, which is required of a nazirite who became ritually impure, takes effect from the seventh day of the nazirite’s purification. And therefore, you find that the nazirite brings one offering for several transgressions in a case where he became impure on the seventh day of his purification, was pure for seven days, and again became impure on the seventh day of his purification. And since for each case where he became impure the appropriate time to sacrifice an offering, i.e., the eighth day of his purification, had not yet emerged, he is liable to bring only one offering.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דְּאִי רַבִּי כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי אנְזִירוּת דְּטׇהֳרָה עַד שְׁמִינִי לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ אִי דְּנִטְמָא בַּשְּׁבִיעִי וְחָזַר וְנִטְמָא בַּשְּׁבִיעִי כּוּלַּהּ טוּמְאָה אֲרִיכְתָּא הִיא.

Rav Ḥisda explains: The mishna must be in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, as if it follows the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, then it is not possible for a nazirite to bring one offering for several transgressions, since Rabbi Yehuda HaNasi says: A new naziriteship of purity does not take effect until a nazirite’s eighth day of purification. If there was a case where a nazirite became impure on the seventh day of his purification, was pure for seven days, and then became impure again on the seventh day of his purification, according to Rabbi Yehuda HaNasi, that is all one long period of impurity, as the new term of naziriteship has not yet begun, and therefore the nazirite brings one offering for the entire period.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דאי [שאם] כשיטת רבי, כיון שאמר רבי: נזירות של טהרה עד שמיני לא חיילא עליה [חלה עליו], לא ייתכן שיביא קרבן אחד על טומאות הרבה, שהרי אי [אם] במקרה שנטמא בשביעי ונטהר וחזר ונטמא בשביעי לטהרתו — כולה טומאה אריכתא [ארוכה] היא, שלא יצא עדיין מטומאתו הראשונה;
Rav Ḥisda explains: The mishna must be in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, as if it follows the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, then it is not possible for a nazirite to bring one offering for several transgressions, since Rabbi Yehuda HaNasi says: A new naziriteship of purity does not take effect until a nazirite’s eighth day of purification. If there was a case where a nazirite became impure on the seventh day of his purification, was pure for seven days, and then became impure again on the seventh day of his purification, according to Rabbi Yehuda HaNasi, that is all one long period of impurity, as the new term of naziriteship has not yet begun, and therefore the nazirite brings one offering for the entire period.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אִי דְּנִטְמָא בַּשְּׁמִינִי וְחָזַר וְנִטְמָא בַּשְּׁמִינִי כֵּיוָן דְּיָצָאת שָׁעָה שֶׁרְאוּיָיה לְהַקְרִיב קׇרְבָּן מְחַיֵּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינָּה ר׳רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה.

And if there was a case where a nazirite became impure on the eighth day of his purification, was pure for seven days, and then again became impure on the eighth day of his purification, then since the appropriate time to sacrifice an offering had emerged, he is obligated to bring an offering for each and every time he became impure. Rav Ḥisda concludes: Rather, conclude from it that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי [אם] במקרה שנטמא בשמיני ונטהר וחזר ונטמא בשמיני לטהרתו השניה, כיון שיצאת שעה שראוייה להקריב בה קרבןמחייב [חייב] על כל אחת ואחת! אלא שמע מינה [למד מכאן] ששיטת ר׳ יוסי בר׳ יהודה היא.
And if there was a case where a nazirite became impure on the eighth day of his purification, was pure for seven days, and then again became impure on the eighth day of his purification, then since the appropriate time to sacrifice an offering had emerged, he is obligated to bring an offering for each and every time he became impure. Rav Ḥisda concludes: Rather, conclude from it that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) (וּמַאי דְּרַבִּי יוֹסֵי) בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא {במדבר ו׳:י״א} וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם הֲבָאַת קׇרְבְּנוֹתָיו דִּבְרֵי רַבִּי.

The Gemara clarifies: And what is the statement of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda? As it is taught in a baraita: The verse states with regard to a nazirite who begins a new naziriteship of purity after having become impure: “And on the eighth day he shall bring two doves or two pigeons…And the priest shall prepare one for a sin offering and the other for a burnt offering, and make atonement for him, for that he sinned by reason of the dead; and he shall sanctify his head on that day” (Numbers 6:10–11). This teaches that the new term of naziriteship begins on the day of the bringing of his offerings, which is the eighth day of his purification. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וקידש את ראשו – שנזירות טהרה חלה עליו. יום תגלחתו כו׳.
ומאי [ומה היא] שאמר ר׳ יוסי בר׳ יהודה? דתניא [ששנויה ברייתא]: מה שנאמר בנזיר שנטמא ונטהר ״וקדש את ראשו ביום ההוא״ (במדבר ו, יא), שמתחיל למנות נזירותו מחדש — הרי זה ביום הבאת קרבנותיו, היום השמיני, דברי רבי.
The Gemara clarifies: And what is the statement of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda? As it is taught in a baraita: The verse states with regard to a nazirite who begins a new naziriteship of purity after having become impure: “And on the eighth day he shall bring two doves or two pigeons…And the priest shall prepare one for a sin offering and the other for a burnt offering, and make atonement for him, for that he sinned by reason of the dead; and he shall sanctify his head on that day” (Numbers 6:10–11). This teaches that the new term of naziriteship begins on the day of the bringing of his offerings, which is the eighth day of his purification. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) ר״ירַבִּי יוֹסֵי בר׳בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּיוֹם תִּגְלַחְתּוֹ.:

By contrast, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: The verse means that the new term of naziriteship begins on the day of his shaving, i.e., the seventh day of his purification.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר: ביום תגלחתו, שהוא היום השביעי.
By contrast, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: The verse means that the new term of naziriteship begins on the day of his shaving, i.e., the seventh day of his purification.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מַתְנִי׳: הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ ע״יעַל יְדֵי אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וּמְצוֹרָע שֶׁנִּתְנַגַּע נְגָעִים הַרְבֵּה.

MISHNA: The mishna continues to list the five situations in which one offering is brought to atone for several transgressions: Third, one who issues a warning to his wife declaring himself jealous with regard to several different men with whom he suspects her of committing adultery, and forbidding her to be alone with them. If the wife was then found separately in seclusion with each of the men, he brings her to the Temple with one single meal offering of jealousy. And fourth, a leper who was afflicted with several instances of leprosy, meaning that he was purified from his leprosy, and before he brought his offerings, he suffered a relapse of the leprosy. When he is finally purified, he brings only one set of offerings.
קישוריםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ המקנא לאשתו כו׳ – מביא מנחת שעורים אחת על כולן כשהוא משקה.
שנתנגע נגעים הרבה – כגון שספר שבעה ולא הספיק להביא קרבנותיו עד שנתנגע וכן שניה וכן שלישית.
ב משנה ועוד ברשימת המביאים קרבן אחד על עבירות הרבה: המקנא לאשתו על ידי אנשים הרבה, שאם אמר לה שלא תיסתר עם פלוני ועם פלוני, ונסתרה עמהם, כשנבדקת במים המאררים — מביא מנחת סוטה אחת על כולם. וכן מצורע שנתנגע נגעים הרבה, שהיה בו נגע צרעת ונטהר, וקודם שהביא קרבנותיו חזר ונצטרע.
MISHNA: The mishna continues to list the five situations in which one offering is brought to atone for several transgressions: Third, one who issues a warning to his wife declaring himself jealous with regard to several different men with whom he suspects her of committing adultery, and forbidding her to be alone with them. If the wife was then found separately in seclusion with each of the men, he brings her to the Temple with one single meal offering of jealousy. And fourth, a leper who was afflicted with several instances of leprosy, meaning that he was purified from his leprosy, and before he brought his offerings, he suffered a relapse of the leprosy. When he is finally purified, he brings only one set of offerings.
קישוריםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) הֵבִיא צִיפֳּרִין וְנִתְנַגֵּעַ לֹא עָלוּ לוֹ עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיָּבִיא אֲשָׁמוֹ.:

If a leper brought the two requisite birds on the first day of his purification (see Leviticus 14:4–7), and prior to bringing his offerings on the eighth day of his purification he was afflicted with a relapse of leprosy, those birds do not satisfy his obligation until he brings his sin offering. Rabbi Yehuda says: Until he brings his guilt offering.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הביא ציפרין – כשנרפא מצרעתו ולא הספיק להביא חטאתו עד שחזר ונתנגע וחזר ונרפא והביא ציפרין ונתנגע קודם שהביא חטאתו ואשמו כשחזר ונתרפא צריך להביא ציפרין אחרים וחטאת על כל נגע שלא עלו לו הראשונות עד שיביא חטאתו עמהן:
ר׳ יהודה אומר עד שיביא אשמו – עמהן:
הביא צפרין – אותן שתי צפרין חיות אחת לשחיטה ואחת לשילוח ולאו קרבן נינהו.
לא עלו לו – קס״ד דהאי לא עלו לו משמע שצריך לחזור ולהביא לבסוף שתי צפרין לכל נגע ונגע עד שיביא חטאת אבל הביא צפרין וחטאתו ונתנגע אין צריך להביא לכשיטהר על נגע ראשון.
הביא שתי ציפרין ביום הראשון לטהרתו (ויקרא יד, ד—ז), וקודם שהביא קרבנותיו ביום השמיני נתנגע שוב — לא עלו לו הציפורים הללו עד שיביא חטאתו, ר׳ יהודה אומר: עד שיביא אשמו.
If a leper brought the two requisite birds on the first day of his purification (see Leviticus 14:4–7), and prior to bringing his offerings on the eighth day of his purification he was afflicted with a relapse of leprosy, those birds do not satisfy his obligation until he brings his sin offering. Rabbi Yehuda says: Until he brings his guilt offering.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) גְּמָ׳: מְנָלַן דִּכְתִיב {במדבר ה׳:כ״ט} זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת בתּוֹרָה אַחַת לְקִנּוּיִין הַרְבֵּה.:

GEMARA: The mishna teaches that if a man issues a warning to his wife with regard to several different men, and the wife violates the warning and is secluded with each of them, he brings one meal offering of jealousy. The Gemara asks: From where do we derive this halakha? The Gemara answers that it is as it is written: “This is the law of jealousies, when a wife, being under her husband, goes aside, and is defiled” (Numbers 5:29). The plural form of the word “jealousies,” teaches that one law, meaning one sacrificial offering, can suffice for several jealousies, i.e., different warnings.
עין משפט נר מצוהתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תורה אחת לקינויין הרבה – תימה דבסוטה אמרינן לרבנן אין אשה שותה ושונה ולר׳ יהודה באיש אחד ושני בועלים אינה שונה וכיון דאינה שונה למאי איצטריך דלא מייתי אלא קרבן אחד.
ג גמרא שנינו במשנה שהמקנא לאשתו על יד אנשים הרבה מביא קרבן אחד. ומבררים: מנלן [מנין לנו] דין זה? דכתיב [שנאמר]: ״זאת תורת הקנאת״ (במדבר ה, כט), בלשון רבים — תורה אחת לקנויין הרבה.
GEMARA: The mishna teaches that if a man issues a warning to his wife with regard to several different men, and the wife violates the warning and is secluded with each of them, he brings one meal offering of jealousy. The Gemara asks: From where do we derive this halakha? The Gemara answers that it is as it is written: “This is the law of jealousies, when a wife, being under her husband, goes aside, and is defiled” (Numbers 5:29). The plural form of the word “jealousies,” teaches that one law, meaning one sacrificial offering, can suffice for several jealousies, i.e., different warnings.
עין משפט נר מצוהתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) מְצוֹרָע שֶׁנִּתְנַגֵּעַ נְגָעִים הַרְבֵּה כּוּ׳.: מְנָלַן דִּכְתִיב {ויקרא י״ד:ל״ב,נ״ז} זֹאת תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע גתּוֹרָה אַחַת לִמְצוֹרָעִים הַרְבֵּה.:

The mishna teaches that a leper who was afflicted with several instances of leprosy brings one single offering. The Gemara asks: From where do we derive this halakha? The Gemara answers that it is as it is written: “This shall be the law of the leper in the day of his purification” (Leviticus 14:2). The term “the law” teaches that one law, meaning one sacrificial offering, can suffice for several lepers, i.e., for several instances of leprosy in the same individual.
עין משפט נר מצוהתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תורה אחת למצורעים הרבה – ובתורת כהנים מפיק ליה מדכתיב וכבשה אחת מלמד שמביא אחת על נגעים הרבה ומוזאת תהיה תורת דריש תורה אחת לכל מצורעין לפי שמצינו שחלק הכתוב בטומאותיהם ובשבועותיהם.
שנינו: מצורע שנתנגע נגעים הרבה מביא קרבן אחד. ומבררים, מנלן [מנין לנו]? דכתיב [שנאמר]: ״זאת תהיה תורת המצורע״ (ויקרא יד, ב), לומר: תורה אחת למצורעים הרבה, כלומר, גם למי שנצטרע פעמים הרבה.
The mishna teaches that a leper who was afflicted with several instances of leprosy brings one single offering. The Gemara asks: From where do we derive this halakha? The Gemara answers that it is as it is written: “This shall be the law of the leper in the day of his purification” (Leviticus 14:2). The term “the law” teaches that one law, meaning one sacrificial offering, can suffice for several lepers, i.e., for several instances of leprosy in the same individual.
עין משפט נר מצוהתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) הֵבִיא צִיפֳּרִין וְנִתְנַגֵּעַ לֹא עָלוּ לוֹ עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיָּבִיא אֲשָׁמוֹ.:

§ The mishna teaches: If a leper brought the two birds on the first day of his purification, and prior to bringing his offerings on the eighth day of his purification he was afflicted with a relapse of leprosy, those birds do not satisfy his obligation until he brings his sin offering. Rabbi Yehuda says: Until he brings his guilt offering. This apparently means that when he is healed from the relapse of his leprosy, he must bring additional birds to fulfill the obligation generated by the first instance of leprosy.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שנינו: הביא ציפרין ונתנגעלא עלו לו עד שיביא חטאתו, ר׳ יהודה אומר: עד שיביא אשמו, והניסוח ״לא עלו לו״ משמעו שאם חזר ונתנגע קודם שהביא חטאתו, לכשיירפא מצרעתו צריך לחזור ולהביא ציפורים נוספות גם על הפעם הראשונה.
§ The mishna teaches: If a leper brought the two birds on the first day of his purification, and prior to bringing his offerings on the eighth day of his purification he was afflicted with a relapse of leprosy, those birds do not satisfy his obligation until he brings his sin offering. Rabbi Yehuda says: Until he brings his guilt offering. This apparently means that when he is healed from the relapse of his leprosy, he must bring additional birds to fulfill the obligation generated by the first instance of leprosy.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְהָאָמְרַתְּ אֵין מֵבִיא אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי דהֵבִיא צִיפֳּרִין וְנִתְנַגֵּעַ אֵין מֵבִיא אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד וּלְאַקְבּוֹעֵי בַּעֲנִיּוּת וּבַעֲשִׁירוּת לָא מִיקְּבַע עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאת רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיָּבִיא האֲשָׁמוֹ.

The Gemara challenges this assumption: But didn’t you say in the mishna that he brings only one set of offerings for several instances of leprosy? The Gemara answers: The text of the mishna is incomplete, and this is what it is teaching: In the case of a leper who was afflicted with several instances of leprosy and was subsequently purified from his leprosy, if he brought the two birds, and was then afflicted with a relapse of leprosy, he brings only one set of offerings. But with regard to establishing whether a leper has a status of poverty or of affluence in order to determine whether he brings a poor man’s offering or a rich man’s offering (see Leviticus, chapter 14), that is not established until he brings his sin offering. Rabbi Yehuda says: The leper’s status of poverty or affluence is not established until he brings his guilt offering.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והא אמרת אינו מביא אלא קרבן אחד – על נגעים הרבה:
חסורי מחסרא והכי קתני הביא ציפרין כו׳ אין מביא אלא קרבן אחד – והאי דקאמר לא עלו עד הכי קאמר ולאקבועי בעניות ובעשירות לא מיקבע עד שיבא חטאת כלומר אם היה עני והביא חטאתו בעניות אע״ג דקודם שהביא אשמו וציפרין נתעשר הכל הולך אחר חטאת ויביא הכל בעניות:
או אם היה עשיר והפריש חטאת בהמה והעני ימתין עד שיעשיר ויביא הכל בעשירות:
ר׳ יהודה אומר עד שיביא אשמו דסבר הכל הולך אחר אשם:
גמ׳ והאמרת אינו מביא אלא קרבן אחד – על נגעים הרבה אלמא חד צרעת אריכתא היא ואמאי מחייבת ליה לאתויי צפרים אכל נגע.
ולאקבועיה בעניות כו׳ – וה״ק ולא עלו הצפרין ליקבע בעניות ובעשירות דאם היה עני בשעת הבאת צפרין והעשיר צריך להביא קרבן עשיר ואם היה עשיר והעני מביא עני בדלות עד שיביא חטאתו דבתר חטאת אזלינן בין בעניות בין בעשירות.
ומקשים, והאמרת [והרי אמרת]: אין מביא אלא קרבן אחד על נגעים הרבה! ומתרצים: חסורי מחסרא והכי קתני [חסרה המשנה וכך היא שנויה]: מצורע שנתנגע נגעים הרבה, כגון הביא ציפרין וחזר ונתנגעאין מביא אלא קרבן אחד. וכן לאקבועי [להיקבע] דינו של המצורע בעניות ובעשירות, האם עליו להביא קרבן עני או קרבן עשיר (ראה ויקרא פרק יד)לא מיקבע [אינו נקבע], עד שיביא חטאת, ואילו ר׳ יהודה אומר: אינו נקבע כעני או עשיר עד שיביא אשמו.
The Gemara challenges this assumption: But didn’t you say in the mishna that he brings only one set of offerings for several instances of leprosy? The Gemara answers: The text of the mishna is incomplete, and this is what it is teaching: In the case of a leper who was afflicted with several instances of leprosy and was subsequently purified from his leprosy, if he brought the two birds, and was then afflicted with a relapse of leprosy, he brings only one set of offerings. But with regard to establishing whether a leper has a status of poverty or of affluence in order to determine whether he brings a poor man’s offering or a rich man’s offering (see Leviticus, chapter 14), that is not established until he brings his sin offering. Rabbi Yehuda says: The leper’s status of poverty or affluence is not established until he brings his guilt offering.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) תְּנַן הָתָם מְצוֹרָע שֶׁהֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְהֶעֱשִׁיר הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת דִּבְרֵי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר והַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר אָשָׁם תַּנְיָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר צִיפֳּרִין.

The Gemara cites a dispute that supports this interpretation: We learned in a mishna there (Nega’im 14:11): In a case of a leper who was poor when he brought his guilt offering and then became wealthy before bringing the other offerings, all differences in offerings between a leper with the status of a rich man or a poor man follow his status at the time he brought his sin offering; this is the statement of Rabbi Shimon. Rabbi Yehuda says: It all follows his status at the time he brought his guilt offering. The Gemara cites an additional opinion: It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: It all follows his status at the time he brought the two birds.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנן התם [שנינו שם] משנה אחרת: מצורע שהביא אשמו והעשירהכל הולך אחר זמן הקרבת החטאת, שזהו הזמן שבו נקבעת העניות ועשירות, דברי ר׳ שמעון. ר׳ יהודה אומר: הכל הולך אחר אשם. תניא [שנויה ברייתא], ר׳ אליעזר בן יעקב אומר: הכל הולך אחר ציפרין.
The Gemara cites a dispute that supports this interpretation: We learned in a mishna there (Nega’im 14:11): In a case of a leper who was poor when he brought his guilt offering and then became wealthy before bringing the other offerings, all differences in offerings between a leper with the status of a rich man or a poor man follow his status at the time he brought his sin offering; this is the statement of Rabbi Shimon. Rabbi Yehuda says: It all follows his status at the time he brought his guilt offering. The Gemara cites an additional opinion: It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: It all follows his status at the time he brought the two birds.
עין משפט נר מצוהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שְׁלָשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ {ויקרא י״ד:ל״ב} אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ בְּטׇהֳרָתוֹ ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר דָּבָר הַמְכַפְּרוֹ ר׳רַבִּי יְהוּדָה סָבַר דָּבָר הַמַּכְשִׁירוֹ ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר דָּבָר הַגּוֹרֵם לוֹ טׇהֳרָה וּמַאי נִינְהוּ צִיפֳּרִין.:

Rav Yehuda says that Rav says: All three of them interpreted the same verse to arrive at their respective opinions: “This is the law of he who has the mark of leprosy, whose means do not suffice for that which pertains to his purification” (Leviticus 14:32). Rabbi Shimon holds that the term “his purification” is referring to the matter that atones for his sin, i.e., the sin offering. Rabbi Yehuda holds that it is referring to the matter that renders him fit to consume sacrificial meat, which is the guilt offering. And Rabbi Eliezer ben Ya’akov says that it is referring to the matter that causes him to return to a state of purity. And what are these? The birds.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מכפרו – היינו חטאת:
מכשירו בקדשים – היינו אשם:
גורם לו טהרה – ציפרין כדכתיב ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות:
אשר לא תשיג ידו – בשעת טהרתו יביא בעניות אע״פ שהעשיר.
ר״ש סבר – האי טהרתו היינו דבר המכפר חטאו דעל ז׳ דברים נגעים באין במסכת ערכין (דף טז.).
דבר המכשירו – אשם שמדמו נותנין על בהונותיו מכשירו בקדשים.
צפרין – גורמין לו תחלת טהרתו שמדם הצפור מזין עליו.
אמר רב יהודה אמר רב: שלשתן מקרא אחד דרשו, שנאמר בענין זה: ״וזאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו״ (ויקרא יד, לב) — ר׳ שמעון סבר [סבור]: הכוונה היא לדבר המכפרו, והיא החטאת, ר׳ יהודה סבר [סבור]: הכוונה היא לדבר המכשירו, באכילת קדשים, והוא האשם. ר׳ אליעזר בן יעקב אומר: דבר הגורם לו טהרה, ומאי נינהו [ומה הם]? ציפרין.
Rav Yehuda says that Rav says: All three of them interpreted the same verse to arrive at their respective opinions: “This is the law of he who has the mark of leprosy, whose means do not suffice for that which pertains to his purification” (Leviticus 14:32). Rabbi Shimon holds that the term “his purification” is referring to the matter that atones for his sin, i.e., the sin offering. Rabbi Yehuda holds that it is referring to the matter that renders him fit to consume sacrificial meat, which is the guilt offering. And Rabbi Eliezer ben Ya’akov says that it is referring to the matter that causes him to return to a state of purity. And what are these? The birds.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) מַתְנִי׳: זהָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וְלָדוֹת הַרְבֵּה וְהִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים נְקֵבָה חָזְרָה וְהִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים נְקֵבָה.

MISHNA: The mishna continues with the last of the five situations in which one offering is brought to atone for several transgressions: A woman who gave birth to several offspring. This is a case where a woman gave birth to a daughter, after which she is ritually impure for fourteen days and then enters a period of sixty-six days of ritual purity, even if she experiences uterine bleeding. Nevertheless, during this interim period, she is still somewhat impure, and it is therefore prohibited for her to enter the Temple or to partake of consecrated food, and at the end of the period she must bring an offering. And during those days of ritual purity, she became pregnant again and then miscarried a female fetus within the eighty days, and then became pregnant again and miscarried another female fetus within eighty days of the first miscarriage. In this situation, when she ultimately completes her process of purification, she brings one single offering for all the births and miscarriages.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
האשה שהפילה ולדות הרבה בתוך מלאות וכדפירש במתניתין הפילה בתוך שמונים כו׳ מביאה קרבן אחד על כולן:
יכול אף הלידה ועל הזיבה – שאם ילדה בזוב וכדתנן במס׳ נדה המקשה הרי זו נדה קישתה ג׳ ימים בתוך י״א שבין נדה לנדה ושפת מעת לעת שלא ראת דם הרי זו זבה ואח״כ ילדה הרי זו יולדת בזוב ומביאה ב׳ קרבנות אחד על הלידה ואחד על הזיבה נפטרת נמי בקרבן אחד:
ת״ל זאת – כלומר דעל הוולדות מביא קרבן אחד אבל לא על הלידה ועל הזיבה [אלא מעתה] אכלה חלב וילדה אכלה דם וילדה הכי נמי דאין מביאה אלא קרבן אחד אלא כשם שמביאה ב׳ קרבנות על חלב ועל לידה כך מביאה ב׳ קרבנות על לידה ועל זיבה:
אלא אימא הכין בעי כיון דמביאין קרבן אחד על וולדות הרבה יכול על הלידה שלפני מלאות ועל הלידה שלאחר מלאות תהא מביא קרבן אחד ת״ל זאת כלומר אותן שבתוך מלאות נפטרין בקרבן אחד אבל על לידה שלאחר מלאות מביאה קרבן אחר. לישנא אחרינא יכול כשהיא ילדה תחלה בזוב ואח״כ ילדה לאחר מלאות נמי בזוב יכול שמביאה ב׳ קרבנות בלבד על הלידה ועל הזיבה שבתחלה ועל הלידה ועל הזיבה של אחר מלאות נפטרין שם לידה אחת היא ושם זיבה אחת היא ת״ל זאת דעל הלידה הראשונה מביאה ב׳ קרבנות ועל הלידה של אחר מלאות ב׳ קרבנות:
האשה שהפילה וולדות הרבה מביאה קרבן אחד כו׳ – כיצד ילדה נקבה תחילה ולאחר י״ד ימי טומאה נתעברה נקבה והפילה לסוף מ״א שהוא בתוך שמונים של נקבה ראשונה קסברי רבנן וולד שני ביטל את הראשון מ״ט כיון דלא יצאת שעה שראויין להביא קרבן על הראשון ביום פ״א אלא בתוך מלאות הפילה אחר ביטל שני את הראשון ומשני מונה שמונים לקרבן ואם חזרה והפילה וולד שלישי בתוך מלאות של שני כיון דלא הגיע שני לקרבן ביטל שלישי את השני וכן אתה מוצא שיכולה להפיל וולדות הרבה בתוך מלאות של ראשון וסברי רבנן לעולם מן אחרון מונה וכן המפלת בתחלה תאומים נקבות הפילה אחת יום ראשון ואחת יום שני שהשניה נולדה בתוך מלאות של ראשונה וביום שמונים של שניה שהוא פ״א לראשון חזרה והפילה ב׳ תאומים בב׳ ימים הרביעי בתוך מלאות של שלישי לרב׳ דתנן שני מבטל ראשון ור׳ יהודה אמר לעולם מולד ראשון מונה פ׳ לקרבן וכל מה שהפילה בתוך שמונים שלו הוי כמאן דליתיה הילכך קאמר מביאה על הראשונה ואינה מביאה על השניה שהפילה בתוך מלאות של ראשון ומביאה על השלישי ואינה מביאה על הרביעי שהוא תוך מלאות של שלישי לא חשיב כלום ולטעמיה דר׳ יהודה האשה שהפילה וולדות הרבה. בב׳ ולדות מיירי בלבד:
מתני׳ האשה שילדה ולדות – וקא מפרש כיצד כגון שהפילה לתוך פ׳ של נקבה וכו׳ כגון שטבלה לאחר שבועיים דטומאה ושמשה ונתעברה והפילה נקבה לאחר מ׳ של יצירת הולד דהיינו נ״ד ללידה ראשונה וחזרה והפילה לסוף נ״ד של זו. ולהכי נקט נקבה דבזכרים ליכא למימר הכי דאי הפילה בתוך מ׳ דזכר מיא בעלמא הוא האי שני דאין הולד נוצר עד יום מ׳.
ד משנה בין אלו המביאים קרבן אחד על טומאות הרבה, האשה שילדה ולדות הרבה, וכגון שילדה בת, שצריכה למנות ארבעה עשר ימי טומאה, ושישים וששה ימי טהרה, ובמלאת שמונים הימים צריכה להביא קרבן. והפילה בתוך אותם שמונים יום נקבה, ושוב חזרה והפילה בתוך שמונים להפלה נקבה, שאינה מתחייבת בקרבן עד לאחר מלאת ימי הטהרה של הלידה האחרונה, ובמלאת ימים אלה תביא קרבן אחד על כולן.
MISHNA: The mishna continues with the last of the five situations in which one offering is brought to atone for several transgressions: A woman who gave birth to several offspring. This is a case where a woman gave birth to a daughter, after which she is ritually impure for fourteen days and then enters a period of sixty-six days of ritual purity, even if she experiences uterine bleeding. Nevertheless, during this interim period, she is still somewhat impure, and it is therefore prohibited for her to enter the Temple or to partake of consecrated food, and at the end of the period she must bring an offering. And during those days of ritual purity, she became pregnant again and then miscarried a female fetus within the eighty days, and then became pregnant again and miscarried another female fetus within eighty days of the first miscarriage. In this situation, when she ultimately completes her process of purification, she brings one single offering for all the births and miscarriages.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וְהַמַּפֶּלֶת תְּאוֹמִים.

And a similar halakha applies to a woman who miscarries multiple fetuses from a single pregnancy at different points in time, miscarrying each fetus before completing the purification period of forty days for a male or eighty days for a female for the previous fetus. When she finally completes her process of purification, she brings one single offering for all of the miscarriages.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והמפלת תאומים – אפילו זכרים כגון שנתעברה ג׳ והפילה אחד לאחר מ׳ והשני נשתהה ויצא בתוך ימי טוהר הראשון ושלישי בתוך ימי טוהר דשני מביאה קרבן אחד על האחרון ופטורה.
וכן המפלת תאומים וכגון שנתעברה שלושה עוברים, והפילה את השני בתוך מלאת של הראשון, ואת השלישי בתוך מלאת של השני — מביאה קרבן אחד על כולם.
And a similar halakha applies to a woman who miscarries multiple fetuses from a single pregnancy at different points in time, miscarrying each fetus before completing the purification period of forty days for a male or eighty days for a female for the previous fetus. When she finally completes her process of purification, she brings one single offering for all of the miscarriages.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְבִיאָה עַל הָרִאשׁוֹן וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל השניה מְבִיאָה עַל הַשְּׁלִישִׁי וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הָרְבִיעִי.:

Rabbi Yehuda says: In these cases, a single offering does not suffice for all the births or miscarriages. Rather, she brings an offering for the first birth or miscarriage and does not bring an offering for the second miscarriage, as it took place before the completion of the purification period for the first. She then brings an offering for the third miscarriage and does not bring an offering for the fourth fetus, as it was miscarried before the completion of the purification period for the third fetus.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ יהודה – פליג בין אולדות בין אתאומין ואמר מביאה קרבן אחד על הראשון על הולד הראשון ולא על השני מפני שנולד בתוך מלאת של ראשון ומביאה על השלישי משום דהוא לא נולד תוך מלאת דלא חשבינן מלאת לשני דכמאן דליתיה דמי הואיל ונולד תוך מלאת של ראשון ושלישי הוי תחילת לידה ואינה מביאה קרבן על הרביעי הואיל ונולד תוך (מ׳) מלאת של שלישי אבל שלישי לא נולד תוך מלאת דראשון דהא עברו ימי טומאה דראשון (ויצירת שני וטומאתו ויצירת שלישי) דהוי טפי מפ׳ לראשון וגבי תאומים נמי דקפליג ר׳ יהודה כגון שנולד שלישי לאחר מלאת דראשון ועל מלאת דשני לא איכפת לו דכמאן דליתיה דמי.
ר׳ יהודה אומר: מביאה קרבן על הוולד הראשון ואינה מביאה על הלידה השניה, שהיתה לפני מלאת ימי הטהרה של הוולד הראשון. מביאה על השלישי, שנולד לאחר מלאת ימי טהרה של הלידה הראשונה, ואינה מביאה על הרביעי, שנולד לפני מלאת ימי הטהרה של הוולד השלישי.
Rabbi Yehuda says: In these cases, a single offering does not suffice for all the births or miscarriages. Rather, she brings an offering for the first birth or miscarriage and does not bring an offering for the second miscarriage, as it took place before the completion of the purification period for the first. She then brings an offering for the third miscarriage and does not bring an offering for the fourth fetus, as it was miscarried before the completion of the purification period for the third fetus.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) גְּמָ׳: מְנָלַן.: דְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת {ויקרא י״ב:ז׳} זֹאת תּוֹרַת הַיּוֹלֶדֶת לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה חמְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד עַל וְלָדוֹת הַרְבֵּה יָכוֹל אַף עַל הַלֵּידָה וְעַל הַזִּיבָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת.

GEMARA: The mishna teaches that a woman who gave birth to several offspring brings a single offering. The Gemara asks: From where do we derive this halakha? The Gemara explains: As the tanna taught a baraita before Rav Sheshet with regard to the verse: “This is the law for the woman who bears a child, whether a male or a female” (Leviticus 12:7). This teaches that she brings one offering for several offspring. One might have thought that she brings one single offering even in a case where she becomes purified simultaneously both for a birth and for an irregular discharge of blood from the uterus [ziva]. Therefore, the verse states: “This,” to exclude such a case.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ – כל היכא דכתיב תורת משמע רבים.
יכול על הלידה ועל הזיבה – קרבן אחד כגון שראתה ג׳ ימים בימי זיבה והפסיקה רביעי וילדה בחמישי הרי זו יולדת בזוב כדאמרי׳ בנדה (דף לו:) דבעי שתפסוק מן הזוב סמוך ללידה ואם לא פסקה ודאי דם מחמת הולד ואינה יולדת בזוב.
ה גמרא שנינו במשנה כי האשה שילדה ולדות הרבה מביאה קרבן אחד. ומבררים: מנלן [מנין לנו]? דתני תנא קמיה [ששנה חוזר המשניות לפני] רב ששת: ״זאת תורת הילדת לזכר ולנקבה״ (שם יב, ז)מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה. יכול תביא קרבן אחד אף על הלידה ועל הזיבה? תלמוד לומר: ״זאת״, למעט.
GEMARA: The mishna teaches that a woman who gave birth to several offspring brings a single offering. The Gemara asks: From where do we derive this halakha? The Gemara explains: As the tanna taught a baraita before Rav Sheshet with regard to the verse: “This is the law for the woman who bears a child, whether a male or a female” (Leviticus 12:7). This teaches that she brings one offering for several offspring. One might have thought that she brings one single offering even in a case where she becomes purified simultaneously both for a birth and for an irregular discharge of blood from the uterus [ziva]. Therefore, the verse states: “This,” to exclude such a case.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) קָתָנֵי יָכוֹל עַל הַלֵּידָה וְעַל הַזִּיבָה אֵינָהּ מְבִיאָה אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד אֶלָּא מֵעַתָּה אָכְלָה דָּם וְיָלְדָה ה״נהָכִי נָמֵי דְּאֵין מְבִיאָה אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד.

The Gemara challenges the assumption that was refuted by the textual derivation: The tanna teaches: One might have thought that even in a case where she completes her purification at the same time for a birth and for ziva, she should bring only one offering. If that is so, then in a case where she consumed blood unintentionally, and is therefore liable to bring a sin offering, and she also gave birth, might one also have thought that she should bring only one offering? That is illogical, as these offerings are two completely different obligations. So too, the offerings after childbirth and ziva are two separate obligations.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא מעתה – מהיכא תיסק דעתיה דעל הלידה ועל הזיבה קרבן אחד דאיצטריך קרא למעוטי הא ודאי אכלה חלב וילדה מי סלקא אדעתין דמביאה קרבן אחד על הלידה ועל החלב וגבי זיבה נמי מה ענינה אצל לידה.
ותמהים, קתני [הרי הוא שונה]: יכול על הלידה ועל הזיבה אינה מביאה אלא קרבן אחד; אלא מעתה, אכלה דם בשוגג ונתחייבה חטאת, וגם ילדה, הכי נמי [כך גם כן] היינו אומרים שאין מביאה אלא קרבן אחד? הלוא לידה וזיבה שני דברים שונים הם!
The Gemara challenges the assumption that was refuted by the textual derivation: The tanna teaches: One might have thought that even in a case where she completes her purification at the same time for a birth and for ziva, she should bring only one offering. If that is so, then in a case where she consumed blood unintentionally, and is therefore liable to bring a sin offering, and she also gave birth, might one also have thought that she should bring only one offering? That is illogical, as these offerings are two completely different obligations. So too, the offerings after childbirth and ziva are two separate obligations.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) אֵימָא הָכִי יָכוֹל עַל הַלֵּידָה שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת וְעַל הַלֵּידָה שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת.:

The Gemara explains: Rather, say that this is what the tanna taught: One might have thought that she should bring one offering for a birth that occurred before the completion of the term, i.e., the first birth, and a second offering for a birth that occurred after the completion of the purification period for the first one. Therefore, the verse states: “This,” to negate that assumption.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זאת – משמע על לידה אחת מביאה [קרבן אחד על ולדות הרבה] הא אחר מלאת חייב על כל אחת ואחת.
ומשיבים, אימא הכי [אמור כך]: יכול תביא קרבן אחד על הלידה שלפני מלאת, כלומר, על לידתה הראשונה, ועל הלידה שלאחר מלאת? תלמוד לומר: ״זאת״.
The Gemara explains: Rather, say that this is what the tanna taught: One might have thought that she should bring one offering for a birth that occurred before the completion of the term, i.e., the first birth, and a second offering for a birth that occurred after the completion of the purification period for the first one. Therefore, the verse states: “This,” to negate that assumption.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) הִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים כּוּ׳.: כְּשֶׁתִּמְּצֵי לוֹמַר לְדִבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה וָלָד רִאשׁוֹן גּוֹרֵם וּמִוָּלָד רִאשׁוֹן מוֹנָה לְדִבְרֵי חֲכָמִים וָלָד שֵׁנִי גּוֹרֵם וּמִוָּלָד שֵׁנִי מוֹנָה.

§ The mishna teaches that in a case of a woman who miscarried within the eighty-day purification period of a previous miscarriage, and then miscarried a third time within the eighty-day purification period for the second miscarriage, the first tanna says that she brings a single offering for all of them, and Rabbi Yehuda says that she must bring a separate offering for the third miscarriage, as it took place after the completion of the purification period for the first one. The Gemara states: When you analyze the matter you will find that one should say that according to Rabbi Yehuda, the first fetus is the one that causes the obligation of the offering, and she therefore counts the purification period from the birth or miscarriage of the first fetus; and according to the Rabbis, it is the second fetus that causes the obligation of the offering, and she counts the purification period from the birth or miscarriage of the second fetus.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולד ראשון גורם – הוי עיקר לידה:
לדברי ר׳ יהודה – מדלא חשיב מלאת לשני ש״מ ולד ראשון גורם לקרבן ומולד ראשון מונה פ׳ יום הילכך שלישי שנולד אחר מלאת דראשון ולד מעליא הוא לקרבן.
לדברי חכמים – דלא מחייבי אלא חד אבתרא מחייבי ליה דסבירא להו ולד שני כלומר אחרון גורם לקרבן וראשון דלא מלו ימי טוהר דיליה לית ליה קרבן ומשני מנינן מלאת עד שלישי ומשלישי עד רביעי ולא מטמא מלאת אלא עד בתרא.
ו שנינו במשנה: הפילה בתוך שמונים נקבה וחזרה והפילה בתוך שמונים נקבה, מביאה קרבן אחד על כולן. ר׳ יהודה אומר: מביאה על הראשון, ואינה מביאה על השני (שנולד לפני מלאת ימי טהרת הלידה הראשונה), מביאה על השלישי שנולד לאחר מלאת של הראשונה, ואינה מביאה על הרביעי שנולד לפני מלאת של השלישי. ואומרים: כשתמצי לומר, כשתדקדק ותגיע למיצוי הדברים, לדברי ר׳ יהודהולד ראשון גורם לקרבן, ומלידת ולד ראשון היא מונה שמונים יום, והנולד לאחר מכן טעון קרבן נפרד. לדברי חכמיםולד שני (כלומר, האחרון) גורם לחיוב הקרבן, ומולד שני מונה שמונים יום.
§ The mishna teaches that in a case of a woman who miscarried within the eighty-day purification period of a previous miscarriage, and then miscarried a third time within the eighty-day purification period for the second miscarriage, the first tanna says that she brings a single offering for all of them, and Rabbi Yehuda says that she must bring a separate offering for the third miscarriage, as it took place after the completion of the purification period for the first one. The Gemara states: When you analyze the matter you will find that one should say that according to Rabbi Yehuda, the first fetus is the one that causes the obligation of the offering, and she therefore counts the purification period from the birth or miscarriage of the first fetus; and according to the Rabbis, it is the second fetus that causes the obligation of the offering, and she counts the purification period from the birth or miscarriage of the second fetus.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) כְּשֶׁתִּמְצֵי לוֹמַר פְּשִׁיטָא הָכִי אִיתָא מַפֶּלֶת תְּאוֹמִים אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא בְּמַפֶּלֶת תְּאוֹמִים מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לְרַבָּנַן קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.

The Gemara asks: Why was it necessary to state that when you analyze the matter you will find that one should say that according to Rabbi Yehuda the first fetus causes the obligation and according to the Rabbis it is the second fetus which causes the obligation? This is obvious, as it is stated explicitly. The Gemara answers: It was necessary for the Gemara to say this with regard to the case of a woman who miscarries multiple fetuses from the same pregnancy. It might enter your mind to say that in a case of a woman who miscarries multiple fetuses from the same pregnancy, Rabbi Yehuda concedes to the Rabbis that as the fetuses were in the womb together, their births are deemed a single event, and therefore the woman counts eighty days from the miscarriage of the second fetus. Consequently, the Gemara teaches us that Rabbi Yehuda disagrees with the Rabbis even in this case.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פשיטא דהכי איתא – דבהכי פליגי ומאי קמ״ל כשתמצא:
משום מפלת תאומים איצטריך ליה לאשמועי׳ דמספקא לן דסד״א במפלת תאומים דבחד זימנא נתעברו וחדא ליד׳ היא אימא מודה ר׳ יהודה לרבנן דהכא מוולד שני מנינן קמ״ל כשתמצא דלעולם קסבר ר׳ יהודה דמוולד ראשון מנינן:
פשיטא דהכי איתא – דאי לאו הכי מאי טעמייהו.
מפלת תאומים איצטריכא ליה – משום מפלת תאומים איצטריך ליה תנא לאשמועינן דבמפלת תאומים נמי פליג רבי יהודה דמהו דתימא בתאומים מודה דחדא לידה אריכתא היא הואיל ועיבורן כאחת ואית ליה נמי מלאת לשני ושלישי לאו בר קרבן הוא.
מפלת תאומים איצטריכא ליה – סד״א במפלת תאומים מודה רבי יהודה לרבנן וקשה דא״כ מפלת תאומי׳ למאן קתני לה אי רבנן פשיטא ואי לר׳ יהודה הא מודה לרבנן צ״ע.
ותוהים: כשתמצי לומר? פשיטא [פשוט הוא], הכי איתא [כך הוא מפורש]! ומשיבים: מפלת תאומים איצטריך ליה [הוצרך לו לומר], שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] שבמפלת תאומים מודה רבי יהודה לרבנן [לחכמים], שכיון שעיבורם בזמן אחד הוא, יש לראות את הכל כלידה אחת, וללכת אחר לידת האחרון, שהיא נחשבת סוף הלידה, על כן קא משמע לן [משמיע לנו] שמונה מן הלידה הראשונה, והנולד לאחר מלאת ימי הראשון מחייב קרבן נוסף.
The Gemara asks: Why was it necessary to state that when you analyze the matter you will find that one should say that according to Rabbi Yehuda the first fetus causes the obligation and according to the Rabbis it is the second fetus which causes the obligation? This is obvious, as it is stated explicitly. The Gemara answers: It was necessary for the Gemara to say this with regard to the case of a woman who miscarries multiple fetuses from the same pregnancy. It might enter your mind to say that in a case of a woman who miscarries multiple fetuses from the same pregnancy, Rabbi Yehuda concedes to the Rabbis that as the fetuses were in the womb together, their births are deemed a single event, and therefore the woman counts eighty days from the miscarriage of the second fetus. Consequently, the Gemara teaches us that Rabbi Yehuda disagrees with the Rabbis even in this case.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) אִיבַּעְיָא לְהוּ

§ A dilemma was raised before the Sages:
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]:
§ A dilemma was raised before the Sages:
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כריתות ט: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים כריתות ט:, עין משפט נר מצוה כריתות ט: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום כריתות ט:, רש"י כריתות ט:, תוספות כריתות ט:, תוספות ישנים כריתות ט:, גליון הש"ס לרע"א כריתות ט:, פירוש הרב שטיינזלץ כריתות ט:, אסופת מאמרים כריתות ט:

Keritot 9b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Keritot 9b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Keritot 9b, Attributed to R. Gershom Keritot 9b, Rashi Keritot 9b, Tosafot Keritot 9b, Tosefot Yeshanim Keritot 9b, Gilyon HaShas Keritot 9b, Steinsaltz Commentary Keritot 9b, Collected Articles Keritot 9b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144