×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) חוּצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נוּקַּרְתֶּם וּכְתִיב {ישעיהו נ״א:ב׳} הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם.
from where you were hewn, and to the hole of the pit from where you were dug” (Isaiah 51:1), and it is written in the next verse: “Look to Abraham your father and to Sarah who bore you” (Isaiah 51:2), which indicates that sexual organs were fashioned for them, signified by the words hewn and dug, over the course of time.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי יבמות סד ע״ב-סה ע״א} פיס׳1 גירשה מותרת להינשא2 לאחר [ורשאי השני לשהות3 עמה עשר שנים]⁠4: שני אין שלישי לא מתניתין מני ר׳ היא דאמר בתרי זימני הויא5 חזקה דתניא6 מלה ראשון7 ומת שני ומת שלישי לא תמול דברי ר׳ רבן שמעון בן גמליאל אומר שלישי תמול רביעי לא תמול. ואסיקנא נישואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרבן שמעון בן גמליאל נישואין8 כדאמרן9 מלקיות כדתנן10 מי שלקה ושנה בית דין11 מכניסים12 אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורים עד שכרסו נבקעת וסתות דתנן אין האשה קובעת לה וסת עד שתקבענה שלש פעמים ואינה מטהרת את13 הוסת עד שתעקר ממנה שלש פעמים שור המועד14 דתנן אי זה הוא מועד15 כל שהעידו בו16 שלשה פעמים ומיסתברא דמילה כנישואין דבתרי זימני הויא חזקה [דספק]⁠17 נפשות היא וספק נפשות
להקל:
{בבלי יבמות סד ע״ב} אמר רבא לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעים והוא18 דאיתחזק בתלתא זימני19 אבל תרי20 זימני21 [אקראי]⁠22 בעלמא [הוא]⁠23:
1. פיס׳: הציון חסר ב-גכג, כ״י נ.
2. להינשא: כ״י נ: ״להנשא״.גכג, כ״י פרמה: ״לינשא״.
3. לשהות: כ״י נ: ״לשבת״.
4. גירשה...עשר שנים: וכן כ״י נ. כ״י בהמ״ל 695 עד: ״לאחר וכול׳⁠ ⁠״. כ״י פרמה עד: ״לאחר״.
5. הויא: דפוסים: הוי.
6. דתניא: גכג: ״דתנן״.
7. ראשון: כ״י פרמה: ״הראשון״. כ״י נ: ״בנה ראשון״.
8. נישואין: כ״י פרמה: ״הא דאמ׳ נשואין״.
9. כדאמרן: גכג, כ״י נ: ״הא דאמרן״. וכן במקביל ברי״ף כתובות פרק ד (דף טו ע״ב).
10. כדתנן: גכג, כ״י נ: ״דתנן״.
11. בית דין: גכג, כ״י נ: ״בב״ד״, כבה״ג הילכות מלקות, וראה עוד ברי״ף כתובות שם.
12. מכניסים: כ״י נ, כ״י פרמה: ״כונסין״. כבה״ג.
13. את: וכן בכ״י פרמה. גכג, כ״י נ, דפוסים: ״מן״, כבמקביל ברי״ף כתובות שם.
14. המועד: דפוס קושטא: מועד.
15. שור המועד, מועד: דפוס קושטא: שור המועד, שור מועד. דפוסים: שור המועד, שור המועד.
16. בו: גכג: ״עליו״.
17. וספק: גכג, כ״י נ, כ״י פרמה, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695: ״וספק״.
18. והוא: כ״י נ: ״והאי״.
19. זימני: חסר בכ״י פרמה.
20. בתלתא, תרי: גכג: ״תלתא, תרי״. כ״י נ: ״בתלתא, בתרי״.
21. תרי זימני: גכג: ״תרי זמני לא״.
22. אקראי: גכג, כ״י נ, כ״י פרמה, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695: ״איקראי״.
23. הוא: גכג, כ״י נ, כ״י פרמה, דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695.
חוצבתם – נעשה לו זכרות.
נוקרתם – נעשה לה נקבות כמו אני קרתי ושתיתי מים (ישעיהו לז).
כבר ביארנו במשנתנו שאם שהא עמה עשר שנים ולא ילדה וגירשה מותרת לינשא לשני ולשהות עמו עשר שנים ואם גירשה שני לסוף עשר שנים אסורה לינשא לשלישי מפני שהוחזקה בשנים וכן לענין קטלנית אף לענין מצות מילה אמרו שאם מלה ראשון ומת מחמת מילה ומלה את השני ומת אף הוא מחמת מילה הרי הוחזקו כל הנולדים ממנה בכך ולא תמול לשלישי ונראה לי שאין החזקה אלא ממנה הא אם הוליד הוא מאשה אחרת ימול וזהו שייחסו את הענין באשה כמו שאמר מלה לראשון כו׳ ולא סוף דבר שהבנים מחזיקים אלא אף אחיות מחזיקות ר״ל שאם נולד בן לראשונה ומת מחמת מילה ונולד בן לאחותה ומת אף הוא מחמת מילה לכשנולד בן לשלישית לא תמול שאף היא הולכת אחר האחיות:
כשם שבנשואין ומילה אמרו דבתרי זימני הויא חזקה כמו שביארנו כך הדין במלקיות והוא שאמרו מי שלקה בחייבי כרת ושנה הוחזק ברשע גמור ואם חזר לעבירה שבכרת בית דין כונסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורים עד שכריסו נבקעת כמו שביארנו בסנהדרין (פ״א:) ומכל מקום יש דברים שאין חזקתן אלא בשלשה והם וסתות ושור המועד וחזקת נפלים כמו שיתבאר ענינה למטה וסתות ממה שאמרו אין האשה קובעת לה וסת להיות דיה שעתה ולשאר ענינים הנזכרים במקומן עד שתקבענו שלשה פעמים ואינה מיטהרת ממנו שלא להחזיקה בטמאה לטהרות בשעת הוסת מעת לעת ומשום דאורח בזמנו בא עד שתעקרנו שלשה פעמים שור המועד לומר שאינו מועד עד שיעידו בו שלשה ימים כמו שהתבאר במקומו (ב״ק כ״ג:) וכן לענין חולי אמרו שאחיות מחזיקות וכל שהוחזקו שלש אחיות בחולי מגונה לא ישא את הרביעית שאף היא בחזקת אחיותיה שמא תאמר מה חלוק בין אלו לאלו נשואין הן לענין עקרה הן לענין קטלנית לחומרא וכן מילה מפני הסכנה ומלקות הואיל ובר כרת הוא מקילין במיתתו וסתות דרבנן לקולא ושור המועד לא מפקינן ממונא אלא בדבר הברור הרבה וחולי מילתא דלא שכיחא ואקילו בה:
זה שביארנו בקטלנית שכל שנשאת לראשון ומת ולשני ומת שלא תנשא לשלישי פירשו אחרוני הגדולים שבספרד שלא סוף דבר בשנשאת ומת אלא אף בנתארסה ומת שלא תנשא לשלישי וכן אם נפל מן הדקל ומת אע״פ שהדבר ידוע באלו שלא מחמת תשמיש היה שאין מעין של אשה גורם אלא מזל גורם ומכל מקום לדעתנו הלכה מעין גורם ואין דין קטלנית אלא מנשואין וכן הכרענוה ברביעי של כתובות (מ״ג:) בסוגית המשנה השניה:
שם א״ב דאירסה ומית. עיין לקמן דף קח ע״א ובתו׳ שם ד״ה קטנה:
חצבתם ואל מקבת בר נקרתם״ (ישעיהו נא, א) וכתיב [ונאמר] פסוק סמוך המבאר את הראשון, ״הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם״ (שם ב), ללמד שכאילו נעשו להם איברים (״חוצבתם״ ו״נוקרתם״) לאחר זמן.
from where you were hewn, and to the hole of the pit from where you were dug” (Isaiah 51:1), and it is written in the next verse: “Look to Abraham your father and to Sarah who bore you” (Isaiah 51:2), which indicates that sexual organs were fashioned for them, signified by the words hewn and dug, over the course of time.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ שָׂרָה אִמֵּנוּ אַיְלוֹנִית הָיְתָה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית י״א:ל׳} וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד אפי׳אֲפִילּוּ בֵּית וָלָד אֵין לָהּ.

Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: Our mother Sarah was initially a sexually underdeveloped woman [aylonit], as it is stated: “And Sarah was barren; she had no child” (Genesis 11:30). The superfluous words: “She had no child,” indicate that she did not have even a place, i.e., a womb, for a child.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אין לה ולד – קרא יתירא הוא דהא כתיב עקרה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אילונית היתה שנאמר ותהי שרה עקרה גו׳ לשון איילונית אמרינן בכתובות דוכרניתא דלא ילדה כמו האיל שאין לו בית ולד ומיתורא דאין לה ולד דריש ליה כמו שפרש״י ואפשר שלזה כיוון הכתוב באומרו ותצחק שרה בקרבה גו׳ לפי שראתה בקרבה סימן איילונית כדאמרינן פרק הערל סימני איילונית שאין לה דדים כו׳ ושאין לה שיפולי מעים ואשמעינן הפלא שנעשה בה כי טבע הנמנעות שהיה בה שאין לה בית ולד נעשה לאפשרית להיות לה הריון וק״ל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: שרה אמנו אילונית היתה מתחילה, שנאמר: ״ותהי שרי עקרה אין לה ולד״ (בראשית יא, ל), ומייתור המילים ״אין לה ולד״ למדים אנו שכוונתו שאפילו בית ולד (רחם) אין לה.
Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: Our mother Sarah was initially a sexually underdeveloped woman [aylonit], as it is stated: “And Sarah was barren; she had no child” (Genesis 11:30). The superfluous words: “She had no child,” indicate that she did not have even a place, i.e., a womb, for a child.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁשְּׁנוֹתֵיהֶן מְרוּבּוֹת אֲבָל בְּדוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁשְּׁנוֹתֵיהֶן מוּעָטוֹת שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה עִיבּוּרִים רַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּקִידוֹת דְּאָמַר מָר בר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדוּ שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה.

Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Sheilat, said in the name of Rav: They taught that he waits ten years only with regard to the people who lived in former generations, whose years were numerous, i.e., they lived longer. However, with regard to the people who live in later generations, whose years are few, he waits only two and half years before divorcing her, corresponding to the time period of three pregnancies. Rabba said in the name of Rav Naḥman: He waits three years, corresponding to the three remembrances of barren women by God, as the Master said: On Rosh HaShana Sarah, Rachel, and Hannah were remembered, i.e., God gave them children. Since God determines on Rosh HaShana whether barren women will conceive that year, one may remain married until three such opportunities have passed.
רי״ףרש״יפסקי רי״דבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לא שנו – דשוהה עשר שנים.
שלשה עיבורים – כ״ז חדשים לימי הולד וחדש לכל עיבור ועיבור לימי טומאה וטהרה דאשה מתעברת סמוך לוסתה.
שלש פקידות – שהקב״ה פוקד העקרות לשמוע תפלתן בר״ה וגוזר עליהן הריון.
אמר ר״י בר״י דר״ש ב״ש בשמי׳ דרב ל״ש אלא בדורות הראשונים ששנותיהן מרובין, אבל דורות אחרונים ששנותיהן מועטין שתי שנים ומחצה כנגד ג׳ עוברין, רבא אר״נ ג׳ שנים כנגד ג׳ פקודות, דאמר מר בר״ה נפקדה שרה רחל וחנה. א״ש ליתנהו להני כללא מכדי מתני׳ מאן תקין ר׳ והא בימי ר׳ והא בימי ר׳ דאימעטי שני דכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה.
אמר מר שמא לא זכה לבנות ממנה ודילמא איהי לא זכי׳ ולמה יש לה כתובה מספיקא, איהי כיון דלא מפקדה אפו״ר לא מיענשא:
ורשאי השני לשהות עמה י״ש שני אין שלישי לא מתני׳ מני ר׳ היא דתניה מג׳ א׳ ומת ב׳ ומת ג׳ לא תמול דברי ר׳. פ׳ שכבר הוחזקה בניה להיות מתים מחמת מינה הלכך לא תמול אותו שאין לך דבר דבר שעומד לפני פקוח נפש ויגדל ערל וזה יקרא ערל שמתו חיו מחמת מינה וקס״ד בתרי הוי חזקה. רשב״ג שלישי תמול דבג׳ הוי חזקה לא בתרי אימור דפליגי במינה, בנישואין מיד פליגי. אין והתנא נשאת לא׳ ומת לב׳ ומת לג׳ לא תנשא דברי ר׳ דהוחזקה קטלנית רשב״ג לג׳ תנשא לד׳ לא תנשא. פי׳ וכי היכי דפליגי בחזקת קטלנית ה״נ פניני בחזקת עקרה ומתני׳ ר׳ היא. בשלמא גבי מילה איכא משפחה דמרפי דמא. אלא נשואין מ״ט א״ל לר״א הכי אמר אביי מהדרוניא משמי׳ דרבא מעין גורס, ור״א מזל גורס א״ב דנפל מדיקלא ומת א״נ דאירס ומית לרבא לא הוחזקה קטלניות שלא מת מחמת מעיינה לר״א הוחזקה קטלניות דאמרי׳ ממת מזלה ממית. וקי״ל כר״א דהוא בתרא:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לא שנו. שאינו מגרש עד עשר. שתי שנים ומחצה. כ״ז חדשים דג׳ עבורין, וג׳ חדשים לימי טומאה וטהרה ו⁠(ל)⁠אשה מתעברת סמוך לוסתה. מתניתי׳. דתני עשר מי יסדה, ר׳, ובימיו נתמעטו השנים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א אמר רב יהודה בריה [בנו] של רב שמואל בר שילת משמיה [משמו] של רב: לא שנו ששוהה עשר שנים קודם קידושין אלא בדורות הראשונים, ששנותיהן היו מרובות, אבל בדורות האחרונים, ששנותיהן מועטות — שוהה שתי שנים ומחצה ומגרשה, שהן כנגד זמן של שלשה עיבורים. רבה אמר בשם רב נחמן: שלש שנים שוהה, כנגד שלש פקידות שפקד הקדוש ברוך הוא את העקרות. שאמר מר [החכם]: בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה, ומכאן שיש להמתין עד שיעברו שלוש פעמים ראש השנה, כמספר הפקידות שנפקדו בו.
Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Sheilat, said in the name of Rav: They taught that he waits ten years only with regard to the people who lived in former generations, whose years were numerous, i.e., they lived longer. However, with regard to the people who live in later generations, whose years are few, he waits only two and half years before divorcing her, corresponding to the time period of three pregnancies. Rabba said in the name of Rav Naḥman: He waits three years, corresponding to the three remembrances of barren women by God, as the Master said: On Rosh HaShana Sarah, Rachel, and Hannah were remembered, i.e., God gave them children. Since God determines on Rosh HaShana whether barren women will conceive that year, one may remain married until three such opportunities have passed.
רי״ףרש״יפסקי רי״דבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רַבָּה לֵיתַנְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי מִכְּדֵי מתני׳מַתְנִיתִין מַאן תַּקֵּין רַבִּי וְהָא בִּימֵי דָוִד אִימַּעוּט שְׁנֵי דִּכְתִיב {תהלים צ׳:י׳} יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה.

However, Rabba himself said: These principles are not accepted as halakha. Why not? Now consider, who established the content of the mishna? Rabbi Yehuda HaNasi. Yet, in the days of King David, many years before the time of Rabbi Yehuda HaNasi, the years of an average lifespan were already diminished, as it is written: “The days of our years are seventy years, and if with strength eighty years” (Psalms 90:10). Consequently, if Rabbi Yehuda HaNasi included in the mishna the statement that one remains married for ten years, that must apply even nowadays.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

להני כללי – דקאמר כל דורות של עכשיו שתי שנים ומחצה שהייתן.
ימי שנותינו בהם שבעים שנה – אע״ג דהאי קרא בתפלת משה כתיב מסתמא דוד אמרו שמצינו שחי כך אבל משה מצינו שחי יותר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רבה הוא עצמו: ליתנהו להני כללי [כללים אלה שאמרנו אין לקבלם] כלומר, אין לקבל את הדברים הללו שאמרנו, ומדוע: מכדי מתניתין מאן תקין [הרי את משנתנו מי תיקן] — רבי, והא [והרי] בימי דוד כבר אימעוט שני [נתמעטו השנים], דכתיב [שנאמר]: ״ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה״ (תהלים צ, י), משמע שעד אז היו שנות בני אדם כמו שהם בימינו, והקביעה של עשר שנים היא איפוא אף לזמן הזה.
However, Rabba himself said: These principles are not accepted as halakha. Why not? Now consider, who established the content of the mishna? Rabbi Yehuda HaNasi. Yet, in the days of King David, many years before the time of Rabbi Yehuda HaNasi, the years of an average lifespan were already diminished, as it is written: “The days of our years are seventy years, and if with strength eighty years” (Psalms 90:10). Consequently, if Rabbi Yehuda HaNasi included in the mishna the statement that one remains married for ten years, that must apply even nowadays.
רי״ףרש״יתוספותבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְהַאי שֶׁמָּא לֹא זָכָה לְהִבָּנוֹת הֵימֶנָּה וְדִלְמָא אִיהִי דְּלָא זָכְיָא אִיהִי כֵּיוָן דְּלָא מְפַקְּדָא אַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה לָא מִיעַנְשָׁה.

The Gemara asks about the language of the baraita. And what about this expression: Perhaps he did not merit to be built from her; perhaps it was she who did not merit to build a family. The Gemara answers: She, since she is not commanded to be fruitful and multiply, is not punished. Their worthiness therefore depends on him, not her.
רי״ףרש״יראב״ןבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרריטב״אגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודלמא איהי דלא זכיא – ולא תטול כתובה.
כיון דלא מיפקדא אפריה ורביה – לא איכפת לה ולא ענש לה קודשא בריך הוא על עונותיה.
[סימן תקלב]
1הקשה לי ר׳ משה בר׳ שלמה הכהן הדתניא (יבמות סד ע״א) נשא אשה ושהה עמה עשר שנים וכו׳ עד יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה ליבנות ממנה. ומקשי עלהא ודילמא איהי היא דלא זכיא, וכיון דספק הוא אם ליתאיב דידיה גורם או ליתאי דידה תצא בלא כתובה דהמוציא מחבירו עליו הראיה, ומשני איהי לא מיפקדא הילכך לא קנסינן לה לצאת בלא כתובה עד שתתחזק במזל שאינה בת לידה. ומשמע אי מיפקדא הוה נפקא בלא כתובה דקנסינן לה לצאת ולקיים פריה ורביהג. ובשילהי פירקין (יבמות סה ע״ב) בגמרא דר׳ יוחנן בן ברוקא אמרינן עובדא הוה בכנישתא דקסרי באשה שבאת לפני ר׳ יוחנן ואמרה שהיתי עם בעלי עשר שנים ולא נבניתי הימנו ואמר ר׳ יוחנן יוציא ויתן כתובה ואי סלקא דעתך לא מיפקדא כתובה מאי עיבידת׳. אלא ודאי מיפקדא ומשום הכי קנסוהד כדי שתצא ותקיים פריה ורביה. וקשיין אהדדי דלעיל משמע דאי מיפקדא קנסי לה ותצא בלא כתובה ובעובדא דרבי יוחנן אמרינן דקנסינן ליה ליתן כתובה.
והשבתי לו לפירושא דידך דמפרשת ודילמא איהי היא דלא זכיא ותצא בלא כתובה, ודאי קשיא, אלא הכי פירושא, דסלקא דעת׳ דהאי מקשה דאשה מיפקדא ואמר אמאי קפיד תנא ואמר יוציא משום פריה ורביה דידיה, לימא נמי דיוציא משום פריה ורביה דידה, ומשני אשה לא מיפקדאה. ולא קשיין אהדדי. ור׳ יוחנן דאמר יוציא ויתן כתובה לאו משום דמיפקדא אלא משום דבאת מחמת טענה כדמסיק ואזיל.
2
א. שם ע״ב.
ב. בכת״י (בשבוש) להאי. ולפי״ז צ״ל לתאי. לפנינו כט ע״א לתא.
ג. לא כרש״י שפירש דאם איהי מפקדא היה מקום לומר דענש לה קב״ה ואיהי דלא זכיא [וממילא לא שייך לומר דקנסינן לה שתקיים פו״ר]. אבל שוה לרש״י בזה שפירש דאי מיפקדא תצא בלא כתובה.
ד. כצ״ל. בכת״י וד״פ: קנסיה.
ה. וכן תירץ הרמב״ן: דאלישנא דברייתא בלחוד קאי. ותוס׳ בדף סה ע״ב תירצו בע״א.
1. סימן תקל״ב מופיע בכ״י בסוף המסכת.
2. בכ״י של ראב״ן מופיע כאן ביאורים לסוגיות בדף ס״ה., ס״ו., צ״ב: והם הובאו לעיל על סדר הש״ס.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

איהי דלא זכיא. ואבדה כתובתה הואיל ועונותיה גרמו שלא תוליד. כיון דלא מפקדא אפריה ורביה. אין לתלות בה העונש, שהעונש הוא כשאדם אינו יכול לקים מה שנצטוה. וא׳ תא׳1 הא מפקדא תלינן ואמרי׳ שהעונש ממנה ואין לה כתובה, והא מותבינן בסוף פרקין2 מההיא דאתיא לקמיה דר׳ יוחנן ואמ׳ יוציא ויתן כתובה דודאי קסבר ר׳ יוחנן כר׳ יוחנן בן ברוקה דאמ׳ דאיהי מפקדא. וי״ל דהכא מיירי דלא מגלו טעמ׳, דלא טעין חד מינייהו מיניה הוא או מינה הוא, אלא שאינם יודעים מי המעוכב, ובאים לדין ואומרי׳ ששהו עשר שנים ולא ילדו ורצו לגרש, אם חייב ליתן כתובתה אם לאו, דאמרי׳ שהעונש שאין להם בנים זה מזה הוא ממנו, משום דה⁠[איש] מ⁠[צווה] והיא אינה מצוות. ובכי האי גונא לר׳ יוחנן אין לה כתובה. ועובדא דלקמן שיש לו בנים מאשה אחרת ולא ממנה, והיא באת להתגרש אחר עשר וליטול כתובתה דאמרה דמיניה הוא שאינו יורה כחץ. והיא מהימנא כדלקמן3, דקא מוכח מינה דאי לא מפקדא אמאי אית לה כתובה, הלא אעפי״כ אינו [חייב] לגרשה, הילכך תעמוד עמו או תצא בלא כתובה כדין מורד⁠[ת].
1. = ואם תאמר.
2. להלן סה, ב.
3. שם.
ודילמא איהי הוא דלא זכאי – וא״ת מאי קושיא דשמא שיש לו להוצי׳ וכו׳ י״ל כדפרש״י ז״ל אמאי דקתני שיתן כתוב׳ כיון דאפשר דמיני׳ הוא מוקים ממונא אחזק׳ מרי׳.
ופרקינן איהי כיון דלא מפקדא אפריה ורביה לא מיענשא – ופי׳ ומסתמ׳ בדידי׳ תליא שנענש עד שיהו שם סימני׳ דמינה היא או שהוחזק בתרי זמני׳ לר׳ או בג׳ כרשב״ג וא״ת והא אמרי׳ בסוף פרקי׳ ואס״ד איתת׳ לא מיפקדא אפריה ורביה כתובה מאי עבידתא אלמא דכל היכא דלא מפקדא גריעותא דידה הוא דלא למשקל כתוב׳ וי״ל דההי׳ בדקים לן דמיניה הוא כיון שאינו יורה כחץ או שהיה זקן או שאינו ראוי להוליד והיא תובעת להתגרש והילכך אי מיפקדא טענתה טענה לגבות כתובה ואי לא לא והא אסיקנא התם דאע״ג דלא מפקדא נמי כיון דאתו מחמת טענה.
והוא דאתחזק ג׳ זמנין – וא״ת והא רבא אמר לקמן דהלכה כר׳ בנשואין וי״ל דהכא אפי׳ רבי מודה משום דחזקת המשפחה אין לחוש לה בפחות מתלת זמנין. א״ל אביי פירש לר׳ יצחק חזי מר דקא שרי איסורא וסכנתא כלומר דקדק בעדותך יפה וא״ה (נ״ל ואהא) סמך עליה אביי ואזל ונסבה. אמר רבא ועכו״מז איכא דעביד הכי עובדא בנפשיה ועוד דהא איהו דאמר אבין דסמכא וכו׳ ומדלא אמר לי׳ רבא דאפי׳ לר׳ יצחק דילמא לא דמי נשואין למילה כדפרכי׳ בסמוך ש״מ דלרב׳ מילה ונשואין בהדדי נינהו ולא עוד אלא דהא אמרי׳ לעיל מתני׳ מני ר׳ היא ומייתי לה מדאפלוגי גבי מלה אלמא כי הדדי נינהו ולא עוד אלא דבסמוך אשכחן דאפליגו בהדיא בנשואין גופייהו וההיא ה״ל לאתויי לעיל על מתני׳ דהא מסתמא ידעי לה בי מדרשא לההיא ברייתא דנשואין דמייתי בסמוך אלא דבעי בבי מדרשא למינקט אידך ברייתא דמילה לאשמועי׳ אגב אורחי דנשואין ומילה כי הדדי נינהו.
ה״ג וכן הוא בנסחי דוקני אימור דפליג במילה ולא גרסינן ועוד דהא לא מקשינן לה רבא דאיהו מידע ידע דנשואין ומילה הוות וכי הדדי נינהו בכלה סוגיא דלעיל אלא תלמודא הוא דקא בעי לברור׳ דמתני׳ רב היא משום פלוגתא דמילה דדילמא לא אפליג ר׳ שמעון בן גמליאל אלא גבי מילה שאין החזקה באותו ולד עצמו אלא דמחזקינן מולד לולד או מאחות לאחות אבל גבי קטלנית דהיא גופא הוחזקה אפילו רשב״ג מודה דבתרי זמני הויא חזקה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים על לשון הברייתא: והאי [וזה] הלשון ״שמא לא זכה להבנות הימנה״, ודלמא איהי [ושמא היא זו] שלא זכיא [זכתה] להיבנות? ומשיבים: איהי [היא] כיון שהיא לא מפקדא [מצווה] על פריה ורביה, הריהי לא מיענשה [נענשת], משמע שהזכות שבכך תלויה בו ולא בה.
The Gemara asks about the language of the baraita. And what about this expression: Perhaps he did not merit to be built from her; perhaps it was she who did not merit to build a family. The Gemara answers: She, since she is not commanded to be fruitful and multiply, is not punished. Their worthiness therefore depends on him, not her.
רי״ףרש״יראב״ןבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרריטב״אגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אִינִי וְהָא אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לר׳לְרַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא נְסֵיב אִיתְּתָא וְאוֹלֵיד בְּנֵי וַאֲמַר לְהוּ אִי זְכַאי הֲווֹ לִי מִקַּמַּיְיתָא הָתָם דחוי קָא מְדַחֵי לְהוּ לְרַבָּנַן דר׳דְּרַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא.

The Gemara challenges the mishna’s statement that if one did not have children after ten years he should marry a different woman. Is that so? Didn’t the Sages say to Rabbi Abba bar Zavda: Marry a woman and have children, and he said to them: If I had merited, I would already have children from my first wife? This indicates that there is no obligation to remarry if one did not have children with his first wife. The Gemara answers: There, Rabbi Abba bar Zavda was merely putting the Rabbis off with an excuse, as the real reason why he would not marry was because Rabbi Abba bar Zavda became impotent from Rav Huna’s discourse. Rav Huna’s students would hold back from relieving themselves until his lengthy sermons were finished, which caused them to become sterile.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

איני והא אמרו ליה כו׳ – אמתני׳ פריך דקתני ישא אחרת שמא לא זכה להבנות ממנה ויזכה להבנות מן השניה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לעצם דברי המשנה שצריך לשאת אשה בזקנתו שואלים: איני [האם כן הוא] והא [והרי] אמרו ליה רבנן [לו חכמים] לר׳ אבא בר זבדא: נסיב איתתא ואוליד בני [שא אשה והולד בנים] ואמר להו: אי זכאי [אילו הייתי זוכה וראוי] — הוו [היו] לי כבר מקמייתא [מתחילה], ועכשיו בזקנותי, אינני רוצה לשאת אשה סתם, בלא להוליד. הרי משתמע מזה שאין מצוה לשאת אשה בימי זקנה. ומשיבים: התם דחוי קא מדחי להו לרבנן [שם רק דחה את החכמים], שלא רצה לומר להם את טעמו האמיתי, משום שהיה עקר. שכן ידוע שר׳ אבא בר זבדא איעקר מפרקיה [נעשה עקר מחמת דרשתו] של רב הונא, שהיה מאריך בדרשותיו, ותלמידיו היו מתאפקים בחוזקה מהטלת מי רגליים כל משך הדרשה ודבר זה גרם להם לעקרות.
The Gemara challenges the mishna’s statement that if one did not have children after ten years he should marry a different woman. Is that so? Didn’t the Sages say to Rabbi Abba bar Zavda: Marry a woman and have children, and he said to them: If I had merited, I would already have children from my first wife? This indicates that there is no obligation to remarry if one did not have children with his first wife. The Gemara answers: There, Rabbi Abba bar Zavda was merely putting the Rabbis off with an excuse, as the real reason why he would not marry was because Rabbi Abba bar Zavda became impotent from Rav Huna’s discourse. Rav Huna’s students would hold back from relieving themselves until his lengthy sermons were finished, which caused them to become sterile.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַב גִּידֵּל אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא רַבִּי חֶלְבּוֹ אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא רַב שֵׁשֶׁת אִיעֲקַר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אֲחַדְתֵּיהּ סוּסְכִּינְתָּא תַּלְיוּהּ בְּאַרְזָא דְּבֵי רַב וּנְפַק מִינֵּיהּ כְּהוּצָא יַרְקָא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שִׁיתִּין סָבֵי הֲוֵינָא וְכוּלְּהוּ אִיעֲקוּר מִפִּרְקֵיהּ דְּרַב הוּנָא לְבַר מֵאֲנָא דְּקַיֵּימִי בְּנַפְשַׁאי {קהלת ז׳:י״ב} הַחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ.:

The Gemara similarly relates that Rav Giddel became impotent from Rav Huna’s discourse, Rav Ḥelbo became impotent from Rav Huna’s discourse, and Rav Sheshet became impotent from Rav Huna’s discourse. The Gemara relates: Rav Aḥa bar Ya’akov was afflicted by suskhinta, a disease caused by holding back from urinating. They suspended him from the cedar column that supported the study hall, and a substance that was as green as a palm leaf emerged from him, and he was healed. Rav Aḥa bar Ya’akov said: We were sixty elders present at the time, and they all became impotent from Rav Huna’s discourse, aside from me, as I fulfilled with regard to myself the verse: “Wisdom preserves the life of he who has it” (Ecclesiastes 7:12). I used the above cure to avoid becoming impotent.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך ססגון
ססגוןא(שבת כח.) היינו דמתרגמינן תחש ססגונא שסס בגוונים הרבה פי׳ שמצוייר בגוונים הרבה ודומה לו הא דגרסינן (יבמות סד:) רב אחא בר הונא אחדתיה ססגוניתא פירוש שנצטייר בשרו גוונים מן החולי. פ״א ססגונא שמח משה רבינו שהיו לה גוונים הרבה:
ערך טם
טםבבטפחו וסלק אבני מהו (בבא קמא נא:) פי׳ טמם אותו טפח בצרורות או באבנים (מועד קטן ד:) שרא למיכרא נהרא טמימא פי׳ לפנות מקור המעיין שנסת׳. (מגילה כח) אמר ליה יהא רעוא דתיטום בשיראי. (יבמות סד) טום ולא תשפיץ פי׳ סתום חורי הקיר ולא תבנה בהן ואם הם נקבים וחורים הרבה שפץ ולא תהרוס כל הקיר. טומטום ואנדרוגינוס (בריש חגיגה) טומטום שאין לו צורת זכר ולא צורת נקבה כמי אטום ואמרינן טומטום שנקרע ונמצא זכר ופירוש אנדרוגינוס בערך אנתרופי. (חלה פרק ג) עד שתתגלגל בחטים ותטמטם בשעורים פירוש דרך החטים ללוש ולגלגל יפה אבל השעורים כשילוש אותו עיסתו מתפרד ואינו יכול לגלגלו יפה על כן מטמטמו ביד ועוזבו (א״ב תרגום ויסגור החלב וטימטם שומנא ולזה שקורים טומטום קוראים לו בלשון יוני אטמיטום פי׳ מי שאינו מחותך):
ערך כף
כףג(ראש השנה כח.) שכפאו שד או שכפאוהו פרסיים (בכורות מד:) נכפה אפילו אחד לימים הרבה (יבמות סד) לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעין (כתובות ס) דמשמשי בי ריחיא הוו להו בני נכפי פי׳ שגעון שנופל לארץ:
א. [פארבען לוסט.]
ב. [פערשטאפען.]
ג. [צווינגען, דריקען.]
סוסכינתא – חולי מעוצר השתן ואדם נעקר הימנו.
כהוצא ירקא – ירוק ככף תמר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ דקיימי בנפשאי כו׳ נ״ב נ״ל לפרש שהיה מסיח דעתו וע״כ לא היה לו כ״כ צער עצירת נקבים ומש״ה אהני ליה הך רפואה והסחת דעת הוא פועל לזה בסגולה כדמוכח בסוף המוציא יין ע״ש:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כיוצא בו מסופר שרב גידל איעקר מפרקיה [נעשה עקר מחמת דרשתו] של רב הונא. וכן ר׳ חלבו איעקר מפרקיה [נעשה עקר מחמת דרשתו] של רב הונא. רב ששת איעקר מפרקיה [נעשה עקר מחמת דרשתו] של רב הונא. ומסופר: רב אחא בר יעקב אחדתיה [אחזה בו] סוסכינתא (מחלה מחמת עצירות השתן העשויה לגרום לעקרות), תליוה בארזא דבי [תלו אותו בארז שבבית] רב לשם רפואה ונפק מיניה כהוצא ירקא [ויצא ממנו כעלה תמר ירוק] ונתרפא. אמר רב אחא בר יעקב: שיתין סבי הוינא [ששים זקנים, חכמים, היינו] שם וכולהו איעקור מפרקיה [וכולם נעשו עקרים מחמת דרשתו] של רב הונא לבר מאנא, דקיימי בנפשאי [חוץ ממני, שקיימתי בעצמי] את הכתוב ״החכמה תחיה בעליה״ (קהלת ז, יב), והשתמשתי בדרך זו של ריפוי כדי שלא איעשה עקר.
The Gemara similarly relates that Rav Giddel became impotent from Rav Huna’s discourse, Rav Ḥelbo became impotent from Rav Huna’s discourse, and Rav Sheshet became impotent from Rav Huna’s discourse. The Gemara relates: Rav Aḥa bar Ya’akov was afflicted by suskhinta, a disease caused by holding back from urinating. They suspended him from the cedar column that supported the study hall, and a substance that was as green as a palm leaf emerged from him, and he was healed. Rav Aḥa bar Ya’akov said: We were sixty elders present at the time, and they all became impotent from Rav Huna’s discourse, aside from me, as I fulfilled with regard to myself the verse: “Wisdom preserves the life of he who has it” (Ecclesiastes 7:12). I used the above cure to avoid becoming impotent.
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) גֵּירְשָׁהּ מוּתֶּרֶת וְכוּ׳.: אשֵׁנִי אִין שְׁלִישִׁי לָא.

§ It was taught in the mishna that if a man divorced his wife after ten years without children, she is permitted to marry a second man, who may remain married to her for ten years. The Gemara comments: A second husband, yes, but a third one, no. Once she has been married to two men without children for ten years each, it is presumed that she is unable to have children.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלישי לא – דהוחזקה עקרה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שיני. רשאי לכנסה שלא הוחזקה עדין בעקרה, אבל אם הוציאה שני זה אחר עשר, שלא היו לו בנים ממנה, לא תנשא לשלישי, דבתרי זמני הוחזקה בעקרה. לא תמול. עד שיגדל ויתחזק. ומיירי בשלא נראה לו שום שינוי מראה. וזהו דין ערל שמתו אחיו מחמת מילה דאמרי׳ בריש חולין1 ובכמה דוכתי דישראל מעליא הוא. וביארנו זה בשבת פרק רבי אליעזר דמילה. והביא זה הר״ם במילה פרק א׳2. אפכא. דר׳ בעי תלתא זימני לחזקה. דאחריתא. איזו נשנית אחרונה דנסמך עליה. מאי סהדותא. מה צורך להעיד על זה המעשה. דאחיות. כשם שאשה מוחזקת אם מתו לה שני בנים ולא תמול השלישי, כך אם לב׳ אחיותיה מת לכל אחת ואחת בנה מחמת מילה, שלישית לא תמול בנה. ולעולם אי אתת שלישית לגביה הוה אמ׳ לה הכי. השתא דאמרת דאחיות. כלומ׳ שבני איש אחד נמשכין זה לטבע זה, יש לחוש לכל אדם שלא ישא אחות נכפה ומצורע. והוא ששלשה מהם בא להם זה החולי. נכפה. חולי הנופל. ומסתברא אע״ג דאמ׳ רבא הכי, לאו הלכתא היא לגבי מילה. ולית הלכתא כרשב״ג דאמ׳ אחיות מוחזקות, דלא שמעי׳ ליה לר׳ דלימ׳ הכי. ובתרתי פליגי. ר׳ סבר בתרי זימני הויא חזקה, אבל אחיות לגבי דילה לאו חזקה היא. ורשב״ג סבר בתלתא זימני חזקה, ואחיות לגבי דילה חזקה היא. וכן נראה דעת הר״ם שלא הביא חזקה דאחיות במילה. וכן נראה דעת הרי״ף שלא הביאה כלל, ומימרא דרבא כך הביאה3 אמ׳ רבא לא ישא אדם וכו׳.
1. ד, ב.
2. הי״ח.
3. כ, ב בדפי הרי״ף.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב שנינו במשנה שאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה, אם גירשה — מותרת להינשא לשני, ושוהה אף עימו עשר שנים. ומעירים: שני — אין [כן], אולם אם אף לשני לא היו ילדים ממנה — לשלישי לא תינשא, משום שנראה שחזקתה שאינה מסוגלת ללדת.
§ It was taught in the mishna that if a man divorced his wife after ten years without children, she is permitted to marry a second man, who may remain married to her for ten years. The Gemara comments: A second husband, yes, but a third one, no. Once she has been married to two men without children for ten years each, it is presumed that she is unable to have children.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מַתְנִיתִין מַנִּי רַבִּי הִיא דְּתַנְיָא במָלָה הָרִאשׁוֹן וָמֵת שֵׁנִי וָמֵת שְׁלִישִׁי לֹא תָּמוּל דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁלִישִׁי תָּמוּל רְבִיעִי לֹא תָּמוּל.

The Gemara comments: Who is the tanna of the mishna? It is Rabbi Yehuda HaNasi, who holds that a legal presumption [ḥazaka] is established after two occurrences. As it is taught in a baraita: If a woman circumcised her first son and he died as a result of the circumcision, and she circumcised her second son and he also died, she should not circumcise her third son, as the deaths of the first two produce a presumption that this woman’s sons die as a result of circumcision. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: She should circumcise her third son, as there is not considered to be a legal presumption that her sons die from circumcision, but she should not circumcise her fourth son if her first three sons died from circumcision.
עין משפט נר מצוהרי״ףבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: מתניתין מני [משנתנו כשיטת מי]? כשיטת רבי היא, שסבור ששתי פעמים הרי הן חזקה. דתניא כן שנינו בברייתא]: אם מלה אשה את בנה הראשון ומת מחמת המילה, ומלה את בנה השני ומת גם הוא — שלישי לא תמול, אלו דברי רבי, שיש חזקה שילדיה מתים מחמת מילה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: שלישי — תמול, שעדיין אין חזקה שילדיה מתים, רביעי — לא תמול.
The Gemara comments: Who is the tanna of the mishna? It is Rabbi Yehuda HaNasi, who holds that a legal presumption [ḥazaka] is established after two occurrences. As it is taught in a baraita: If a woman circumcised her first son and he died as a result of the circumcision, and she circumcised her second son and he also died, she should not circumcise her third son, as the deaths of the first two produce a presumption that this woman’s sons die as a result of circumcision. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: She should circumcise her third son, as there is not considered to be a legal presumption that her sons die from circumcision, but she should not circumcise her fourth son if her first three sons died from circumcision.
עין משפט נר מצוהרי״ףבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא הֵי מִינַּיְיהוּ אַחֲרִינִיתָא.

The Gemara asks: Isn’t the reverse taught in a baraita, that Rabbi Yehuda HaNasi holds that the woman’s third son must be circumcised and Rabban Shimon ben Gamliel holds that he is not circumcised? Which of them was composed later and is therefore presumed to be more reliable?
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

הי מינייהו אחרינתא – איזו מהמשניות נשנית אחרונה דנסמוך עלה אמלתא דמר ודמר דכל חד וחד הדר משיטתיה קמייתא ונקט שיטתיה דחבריה ובתרייתא עיקר דהדור בהו מקמייתא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: והתניא איפכא [והרי שנויה ברייתא להיפך] שהופכת את השיטות, ואם כן הי מינייהו אחריניתא [איזו מהן אחרונה], כלומר, איזו מוסמכת יותר?
The Gemara asks: Isn’t the reverse taught in a baraita, that Rabbi Yehuda HaNasi holds that the woman’s third son must be circumcised and Rabban Shimon ben Gamliel holds that he is not circumcised? Which of them was composed later and is therefore presumed to be more reliable?
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גמַעֲשֶׂה בְּאַרְבַּע אֲחָיוֹת בְּצִפּוֹרִי שֶׁמָּלָה רִאשׁוֹנָה וָמֵת שְׁנִיָּה וָמֵת שְׁלִישִׁית וָמֵת רְבִיעִית בָּאת לִפְנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לָהּ אַל תָּמוּלִי.

The Gemara suggests: Come and hear, as Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: An incident occurred involving four sisters in Tzippori, that the first sister circumcised her son and he died, and the second sister circumcised her son and he died, and the third one circumcised her son and he too died. The fourth sister came before Rabban Shimon ben Gamliel, who said to her: Do not circumcise him. This indicates that according to Rabban Shimon ben Gamliel a presumption is established only after three occurrences.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר לה אל תמולי – אלמא מתניתא קמייתא אחרינתא דהאי מעשה בסוף ימיו של רשב״ג הוה מדקא מסהיד עליה ר׳ יוחנן שהיה אמורא וסוף התנאים והוא ראה את המעשה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע], ראיה לדבר ממה שאמר ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן: מעשה בארבע אחיות בצפורי שמלה אחות ראשונה את בנה ומת, מלה אחות שניה את בנה ומת, מלה שלישית ומת, רביעית באת (באה) לפני רבן שמעון בן גמליאל בשאלה האם למול את בנה. אמר לה: אל תמולי. משמע שרבן שמעון בן גמליאל הוא הסבור שרק שלוש פעמים מהוות חזקה.
The Gemara suggests: Come and hear, as Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: An incident occurred involving four sisters in Tzippori, that the first sister circumcised her son and he died, and the second sister circumcised her son and he died, and the third one circumcised her son and he too died. The fourth sister came before Rabban Shimon ben Gamliel, who said to her: Do not circumcise him. This indicates that according to Rabban Shimon ben Gamliel a presumption is established only after three occurrences.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְדִלְמָא אִי אָתְיָא שְׁלִישִׁית נָמֵי הֲוָה אָמַר לָהּ א״כאִם כֵּן מַאי אַסְהָדוּתֵיהּ דר׳דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְדִלְמָא הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲחָיוֹת מְחַזְּקוֹת.

The Gemara refutes this proof: Perhaps if the third sister had come before him he would also have said to her the same ruling. The Gemara asks: If so, what is the purpose of Rabbi Ḥiyya bar Abba’s testimony? Why would he have related this incident if it does not teach us anything? The Gemara answers: Perhaps he comes to teach us that sisters establish a presumption in a case like this even though the children who died were not from the same mother.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דאחיות מחזקות – דכי היכי דאשה מוחזקת בג׳ פעמים כך היא מוחזקת בשלש אחיותיה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ודוחים: משם אין ראיה, ודלמא אי אתיא [ושמא אם היתה באה] השלישית נמי הוה אמר [גם כן היה אומר] לה, אלא שלא באה, ולא יכול היה לומר לה את ההלכה. ושואלים: אם כן, מאי אסהדותיה [מה עדותו] של ר׳ חייא בר אבא? שאם כן לא חידש לנו דבר בזה, שהרי עדיין איננו יודעים ממתי היא חזקה, ומה הטעם לספר את כל המעשה? ומשיבים: ודלמא הא קא משמע לן [ושמא דבר זה השמיע לנו] שאחיות מחזקות, כלומר, שיש חזקה למחלה כגון זו גם על ידי אחיות, שלא רק אם מתו שלושת ילדיה של אותה אם יש חזקה, אלא גם אם היו הילדים מאחיות שונות, יש לחשוש לכך.
The Gemara refutes this proof: Perhaps if the third sister had come before him he would also have said to her the same ruling. The Gemara asks: If so, what is the purpose of Rabbi Ḥiyya bar Abba’s testimony? Why would he have related this incident if it does not teach us anything? The Gemara answers: Perhaps he comes to teach us that sisters establish a presumption in a case like this even though the children who died were not from the same mother.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רָבָא הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אֲחָיוֹת מְחַזְּקוֹת דלֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה לֹא מִמִּשְׁפַּחַת נִכְפִּין וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת מְצוֹרָעִים וְהוּא דְּאִתַּחְזַק תְּלָתָא זִימְנֵי.

Rava said: Now that you have said that sisters establish a presumption, a man should not marry a woman from a family of epileptics or from a family of lepers, as these diseases might be hereditary. The Gemara adds: And this applies only if it was established three times, i.e., three members of the family are afflicted with the disease.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נכפין – חולין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שם דאתחזק תלתא זימני כו׳. נ״ב אבל ב׳ זימני אקראי בעלמא הוא אשר״י:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רבא: השתא דאמרת [עכשיו שאתה אומר] כי אחיות מחזקות, על כן מאותו טעם לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין (חולים במחלת הנפילה) ולא ממשפחת מצורעים, שיש לחשוש שהמחלה היא תורשתית ומצויה בכל בני המשפחה. ומעירים: והוא דאתחזק תלתא זימני [שהוחזק הדבר שלוש פעמים] אצל שלושה אנשים מאותה המשפחה.
Rava said: Now that you have said that sisters establish a presumption, a man should not marry a woman from a family of epileptics or from a family of lepers, as these diseases might be hereditary. The Gemara adds: And this applies only if it was established three times, i.e., three members of the family are afflicted with the disease.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) מַאי הֲוָה עֲלַהּ כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְמָעוֹן ביוה״כבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וּמָלָה רִאשׁוֹנָה וָמֵת שְׁנִיָּה וָמֵת שְׁלִישִׁית בָּאָה לְפָנָיו אָמַר לָהּ לְכִי וּמוּלִי.

The Gemara asks: Which halakhic conclusion was about this matter? Is a presumption established after two occurrences or only after three? When Rav Yitzḥak bar Yosef came from Eretz Yisrael, he said: An incident occurred before Rabbi Yoḥanan in the synagogue of the town of Maon on a Yom Kippur that occurred on Shabbat. The first sister had circumcised her son and he died; the second sister circumcised her son and he also died. The third sister came before him, and he said to her: Go and circumcise your son, as a presumption is not established after only two occurrences.
רי״ףבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי הוי עלה. דאחיות דאייתי לעיל ר׳ יוחנן, אי הוא אתיא שלישית לגבי דרשב״ג מאי הוה אמ׳ לה דניפשוט מינה אי רשב״ג סבירא ליה תלתא זימני או תרי זימני. ומולי. אלמ׳ רביעית דלעיל [דוק]⁠א ורשב״ג סבר תלתא זימני. אסורא. דאי בתרי זימני הויא חזקה אסור [למולו] בשבת, ויש בו סכנה גם כן. סמך עליה. דלא הויא חזקה עד תלתא זי⁠[מני. ח]⁠ומה. כך שמה. בנפשיה. בסכנת גופו. במילה. דלמא משום מצוה הוא דקא⁠[מ׳ רשב״ג] בתרי זימני לא הויא חזקה. אי נמי במילה שגוף הילד לא הוחזק. בנשו⁠[אין. שה]⁠יא הוחזקה להמית בעלה שתי פעמים, דלמ׳ אפי׳ רשב״ג מודי דהויא חזקה. לא תנשא. לכתחלה, דקטלנית היא. אבל אם נשאת לא תצא, [דעב]⁠ריה1 לאיסוריה. והיינו דקאמרי לא תנשא דמשמע לכתחלה, ולא מסיימי בה ואם נשאת תצא. ...⁠2 דאביי נסב חומה אחר שנתארמלה ב׳ פעמים, כדאית׳ פרק אעפ״י3 דאמרה לה בת רב חסדא קטלת ליך תלתא כדאיתא התם. ומת אביי ולא הוציאה4.
1. כ״נ להשלים.
2. חסרה תיבה, ואולי יש להשלים לפי שרידי האותיות: והיינו.
3. כתובות סה, א. [וצ״ב שהוזקק רבינו להביא משם, והוא מפורש לפנינו].
4. ראה כס״מ הל׳ איסו״ב פכ״א הל״א, וביאור הגר״א אה״ע סי׳ ט אות ב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שואלים: מאי הוה עלה [מה היה עליה] על ההלכה לענין חזקה? כי אתא [כאשר בא] רב יצחק בר יוסף מארץ ישראל לבבל, אמר: עובדא הוה קמיה [מעשה היה לפני] ר׳ יוחנן בכנישתא [בבית הכנסת] של העיירה מעון ביום הכפורים שחל להיות בשבת, ומלה ראשונה את בנה ומת מחמת המילה, ומלה שניה את בנה ומת, והשלישית באה לפניו. אמר לה: לכי ומולי, שאין לחשוש לחזקה בשתי פעמים.
The Gemara asks: Which halakhic conclusion was about this matter? Is a presumption established after two occurrences or only after three? When Rav Yitzḥak bar Yosef came from Eretz Yisrael, he said: An incident occurred before Rabbi Yoḥanan in the synagogue of the town of Maon on a Yom Kippur that occurred on Shabbat. The first sister had circumcised her son and he died; the second sister circumcised her son and he also died. The third sister came before him, and he said to her: Go and circumcise your son, as a presumption is not established after only two occurrences.
רי״ףבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי חֲזִי דְּקָשָׁרֵית אִיסּוּרָא וְסַכַּנְתָּא.

Abaye said to Rav Yitzḥak: See to it that your report is accurate, as you are permitting an action that would otherwise constitute a prohibition and a danger. If the third baby should not be circumcised, doing so would be a prohibited labor and would endanger the life of the child.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

איסורא וסכנתא – שאם חזקה בשני פעמים והשלישי ניתן לדחות ממנה הויא מילה שלא בזמנה ואינה דוחה את השבת.
וסכנתא – סכנת נפשות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] אביי לרב יצחק: חזי [ראה, שים לב], למה שאתה אומר ודייק בדבריך, דקשרית איסורא וסכנתא הרי אתה מתיר בכך גם איסור וגם סכנה], שהרי התיר את האיסור של מילה ביום הכיפורים, שאם אינו מחוייב בה נמצא שעובר על איסור לחינם וגם עשה מעשה שיש בו סכנת נפשות.
Abaye said to Rav Yitzḥak: See to it that your report is accurate, as you are permitting an action that would otherwise constitute a prohibition and a danger. If the third baby should not be circumcised, doing so would be a prohibited labor and would endanger the life of the child.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) סְמַךְ עֲלַהּ אַבָּיֵי וַאֲזַל נַסְבַהּ לְחוּמָה ברתא דְּאִיסִי בְּרֵיהּ דְּרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה דְּנַסְבַהּ רַחֲבָא דְפוּמְבְּדִיתָא וּשְׁכֵיב רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וּשְׁכֵיב וְנַסְבַהּ הוּא וּשְׁכֵיב.

The Gemara comments: Abaye relied on this report and went and married Ḥuma, the daughter of Isi, son of Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda. Ḥuma had previously married Raḥava of Pumbedita, and he died, and then she married Rav Yitzḥak, son of Rabba bar bar Ḥana, and he died; and he, Abaye, married her nevertheless, without concern that she had been established to be a woman whose husbands die; and he died as well while married to her.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

סמך עלה אביי – על הא דרב יצחק דאמר משמיה דרבי יוחנן בתלת זימני הוא דהויא חזקה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: סמך עלה [עליה] אביי על הלכה זו, ועשה מעשה. אזל נסבה [הלך אביי ונשא] לאשה את חומה ברתא [הבת] של איסי בריה [בנו] של רב יצחק בריה [בנו] של רב יהודה, דנסבה [שנשא אותה תחילה] רחבה דפומבדיתא ושכיב [ומת], ונשא אותה אחר כך רב יצחק בריה [בנו] של רבה בר בר חנה ושכיב [ומת], ונסבה אחר כך נשא אותה] הוא, אביי, ולא חשש שמא הוחזקה אשה זו שהיא ״קטלנית״, שיש בה דבר הגורם לבעליה למות. וסמך על דברי רב יצחק שאין חזקה אלא בשלוש פעמים. ובסופו של דבר גם הוא שכיב [מת] בעודו נשוי לה.
The Gemara comments: Abaye relied on this report and went and married Ḥuma, the daughter of Isi, son of Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda. Ḥuma had previously married Raḥava of Pumbedita, and he died, and then she married Rav Yitzḥak, son of Rabba bar bar Ḥana, and he died; and he, Abaye, married her nevertheless, without concern that she had been established to be a woman whose husbands die; and he died as well while married to her.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אָמַר רָבָא וּמִי אִיכָּא דְּעָבֵיד עוֹבָדָא בְּנַפְשֵׁיהּ כִּי הַאי וְהָא אִיהוּ דְּאָמַר אָבִין דְּסַמְכָא יִצְחָק סוּמָּקָא לָאו בַּר סַמְכָא אָבִין יֶשְׁנוֹ בַּחֲזָרָה יִצְחָק סוּמָּקָא אֵינוֹ בַּחֲזָרָה וְעוֹד אֵימַר דִּפְלִיגִי לְעִנְיַן מִילָה בְּנִישּׂוּאִין מִי פְּלִיגִי.

Rava said: Is there anyone who performs an action like this and endangers himself by marrying such a woman? Wasn’t it he, Abaye, who said that Avin is reliable but Yitzḥak the Red, i.e., Rav Yitzḥak bar Yosef, is not reliable? He proceeds to explain the difference between them: Avin returns to Eretz Yisrael and hears whether the Sages there rescind their previous rulings, whereas Yitzḥak the Red does not return to Eretz Yisrael and never finds out if the Sages there rescind their rulings. And furthermore, say that they disagree with regard to whether a presumption is established by two or by three deaths due to circumcision, but do they necessarily argue with regard to marriage?
רי״ףרש״יתוספות ישניםרשב״אבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בנפשיה – בסכנת נפשו.
אבין דסמכא – מה שאמר אבין משום רבי יוחנן יש לסמוך עליו.
ישנו בחזרה – חוזר על תלמודו. לשון אחר מצוי כל שעה לפני רבי יוחנן ואם חזר בו רבי יוחנן משום דבר שאמר תחלה שומע אבין וחוזר גם הוא בו אבל רב יצחק אינו מצוי לפניו ופעמים ששמע דבר מרבי יוחנן ולמחר חזר בו רבי יוחנן והוא אינו יודע.
אבין ישנו בחזרה – פי׳ שהיה תדיר חוזר תלמודו ומתקיים בידו אבל יצחק סומקא לא היה בקי כל כך א״נ י״מ אבין ישנו בחזרה פי׳ שהיה תמיד אצל ר׳ יוחנן ויודע כשהיה ר׳ יוחנן חוזר מדבריו אבל יצחק לא היה תמיד אצל רבו ולא ידע כשר׳ יוחנן מתחרט מדבורו:
מדמתמה רבא עליה דאביי היכי סמך אסהדותיה דרב יצחק דהא איהו אמר יצחק סומקא לאו דסמכא. נראה לי דרבא נמי במילה לית ליה כרשב״ג אלא כרבי ובתרי זימני הויא חזקה, דאי למימרא דלא דמי נשואין למילה לא הוה ליה לספוקי בסהדותיה דרב יצחק. והא דאמר רבא גבי אחיות והוא דאתחזק תלתא זמני אבל תרי אקראי בעלמא הוא, התם באחיות דוקא דאחיות לא מחזקות אבל בתלתא זמני דחידוש הוא, אבל אנפשיה בתרי זימנא הויא חזקה וכן פסק רבינו אלפסי ז״ל דבמילה קיימא לן כרבי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רבא: ומי איכא דעביד עובדא בנפשיה כי האי [והאם יש העושה מעשה בעצמו כמו זה], כלומר, הסומך על מסורת זו, ונושא אשה שיש סכנה בנישואיה, והא איהו [והלא הוא עצמו] זה שאמר: כל מה שאמר אבין בשם ר׳ יוחנן, דסמכא [הרי אפשר לסמוך עליו], וכל ענין שאומר יצחק סומקא [האדום], ר׳ יצחק בר יוסף, בשם ר׳ יוחנן — לאו בר סמכא [לא בר סמיכה עליו הוא]. ומסביר את ההבדל ביניהם: אבין ישנו בחזרה שהוא חוזר לארץ ישראל ושומע אם חזרו בהם בני הישיבה, ואילו יצחק סומקא אינו בחזרה, מאחר שירד לבבל ולא חזר לארץ. ועוד יש לחשוש: אימר דפליגי [אמור שהם חלוקים] לענין מילה אם שתים או שלוש פעמים מהוות חזקה, אולם בנישואין מי פליגי [האם הם חלוקים]?
Rava said: Is there anyone who performs an action like this and endangers himself by marrying such a woman? Wasn’t it he, Abaye, who said that Avin is reliable but Yitzḥak the Red, i.e., Rav Yitzḥak bar Yosef, is not reliable? He proceeds to explain the difference between them: Avin returns to Eretz Yisrael and hears whether the Sages there rescind their previous rulings, whereas Yitzḥak the Red does not return to Eretz Yisrael and never finds out if the Sages there rescind their rulings. And furthermore, say that they disagree with regard to whether a presumption is established by two or by three deaths due to circumcision, but do they necessarily argue with regard to marriage?
רי״ףרש״יתוספות ישניםרשב״אבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אִין וְהָתַנְיָא הנִיסֵּת לָרִאשׁוֹן וָמֵת לַשֵּׁנִי וָמֵת לַשְּׁלִישִׁי לֹא תִּנָּשֵׂא דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לַשְּׁלִישִׁי תִּנָּשֵׂא לִרְבִיעִי לֹא תִּנָּשֵׂא.

The Gemara responds: Yes, and it is taught in a baraita: If a woman was married to her first husband and he died, to a second one and he also died, she may not get married to a third husband. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: She may get married to a third husband, but if he also dies, she may not get married to a fourth husband.
עין משפט נר מצוהרי״ףבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומשיבים: אין [כן], והתניא אכן כן שנינו בברייתא]: ניסת אשה לראשון ומת, לשני ומת, לשלישי — לא תנשא, אלו דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לשלישיתנשא, לרביעילא תנשא.
The Gemara responds: Yes, and it is taught in a baraita: If a woman was married to her first husband and he died, to a second one and he also died, she may not get married to a third husband. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabban Shimon ben Gamliel says: She may get married to a third husband, but if he also dies, she may not get married to a fourth husband.
עין משפט נר מצוהרי״ףבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי מִילָה אִיכָּא מִשְׁפָּחָה דִּרְפֵי דְּמָא וְאִיכָּא מִשְׁפָּחָה דִּקְמִיט דְּמָא אֶלָּא נִישּׂוּאִין מ״טמַאי טַעְמָא א״לאֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי הָכִי אָמַר אֲבִימִי מֵהַגְרוֹנְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא מַעְיָן גּוֹרֵם וְרַב אָשֵׁי אָמַר ומַזָּל גּוֹרֵם.

The Gemara asks: Granted with regard to circumcision a presumption of death due to circumcision can be established because there are families whose blood is thin and does not clot well, and there are families whose blood clots. However, in the case of marriage, what is the reason for concern that a subsequent husband will die? Rav Mordekhai said to Rav Ashi: Avimi of Hagron-ya said in the name of Rav Huna as follows: Her spring is the cause. In other words, the woman has some sort of condition that causes those who have intercourse with her to die. And Rav Ashi said that her constellation is the cause of her husbands’ deaths.
עין משפט נר מצוהרי״ףבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גבי מילה. משום הכי כי מתו שנים לר׳ וג׳ לרשב״ג לא תמול האחר שמחמת המשפחה הוא, שיש משפחות שילדיהם סמוך ללידתם הדם רפי, שלא נבלע באיברים, ויוצא כולו דרך מכה קטנה, עד שישהו זמן אחד. ואיכא משפחה שתכף שנולדו בניהם דמן נבלע באיברים. אלא נשואין. אפי׳ מתו לה כמה בעלים מדוע תאסר מלינשא, במה היא גורמת מיתתן. מעין. מעיינה רע, שהמשמש אותה נחלה ומת. מאי ביניהו. לדברי שניהם הואיל ומתו ב׳ לר׳ וג׳ לרשב״ג אסורה לינשא. אירסה. האחד ולא בא עליה וחלה ומת, או בא עליה ולא חלה אלא נפל מדקל ומת. ומשום מזל איכא ואסורה לינשא לאחר, משום מעין (איכא) [ליכא] וזה אינו מן המנין ויכולה לינשא לאחר. וקיימא לן כרב אשי דהוא ברתא. והביא הר״ם זה בקדושה באסורי ביאה פרק כ״א1. ולשונו אשה שנשאת לשני אנשים ומתו, לשלישי לא תנשא, ואם נשאת לא תצא, ואפי׳ נתקדשה יכנוס. ע״כ. ממתני׳ דכתובות פרק נערה2 דדייקינן התם דסתם לן תנא כר׳, דתני השיאה וגרשה השיאה ונתארמלה, ודייקינן התם אבל נתארמלה תרי זימני תו לא חזיא לאינסובי, מהתם נמי מצינן למידק כרב אשי דאמ׳ אפי׳ ארסה ומית. דקתני רישא המארס בתו וגירשה אירסה ונתארמלה. והאי דקאמ׳ התם אבל נתארמלה תרי זימני לא, כלומ׳ בין באירוסין בין בנשואין. דאלו לרב זביד הוה יכיל למתני גבי אירוסין נתארמלה תרי זימני. וכי תימא דמשום סיפא דאיירי בנשואין נקט הכי, אדרבה הוה ליה לאשמועי׳ דבאירוסין נתארמלה תרי זימני שריא. אלא ודאי מתני׳ דהתם דייקא כרב אשי. ומדקאמ׳ תו לא חזיא לאינסובי, ולא אמ׳ תו לא מנסבא, ש״מ שאסורה לכתחלה לעשות בה מעשה אשות, אבל אם נעשה בה שום מעשה אשות, דהיינו קדושין, לרב אשי מותר לכונסה. וכל שכן שאם נשאת לא תצא, שהאסור הוא לרב אשי בקדושין, שאז הוחל המזל. ומאן דאמר מעין גורם סבירא ליה שאם נתקדשה לא תינשא, דלדידיה האסור הוא [בנשואין] כמו בקדושין. נמצא שבקדושין לא עבריה לאיסורה, הילכך לדידיה אם קדשה לא יכנוס. וזה יוצא ממילא ממאי דאמרי׳ איכא ביניהו דאירסה ומית.
בעאי. פעם אחת שאלתי לו אם הלכה כר׳, ואמ׳ לי שהלכה כמותו. ופעם אחרת שאלתיו אם הלכה כרשב״ג ואמר לי שהלכה כמותו. ודאי שיחק בי. לא. לא שיחק בך, דאיכא מילי שהלכה כר׳ ואיכא מילי שהלכה כרשב״ג. במקום שמצא סתם משנה דבתרי זימני הויא חזקה פסק בהנהו מילי כר׳, ובמקום שמצא סתם משנה דבתלתא הויא חזקה פסק כרשב״ג. [נשואין]. דייקינן שיני אין שלישי לא. כונסין אותו. אם חזר וחטא פעם שלישית, דמחזקינן ליה ברשיעא בתרי זימני שלקה. נבקעת. כלומ׳ עד שימות.
1. שם.
2. מג, ב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: בשלמא [נניח] גבי (אצל) מילה אפשר להסביר מה טעמה של החזקה בזה: איכא [יש] משפחה דרפי דמא [שדמה רפה] ואינו נקרש היטב ושותת בלי להיעצר ואיכא [ויש] משפחה דקמיט דמא [שדמה נקרש], אלא נישואין מאי טעמא [מה הטעם] שנחשוש אפילו כשיש חזקה? אמר ליה [לו] רב מרדכי לרב אשי: הכי [כך] אמר אבימי מהגרוניא משמיה [משמו] של רב הונא: מעין גורם, כלומר, יש איזה חולי באשה זו, שביאתה גורמת לבעליה למות. ורב אשי עצמו אמר: המזל שלה הוא זה שגורם שבעליה מתים.
The Gemara asks: Granted with regard to circumcision a presumption of death due to circumcision can be established because there are families whose blood is thin and does not clot well, and there are families whose blood clots. However, in the case of marriage, what is the reason for concern that a subsequent husband will die? Rav Mordekhai said to Rav Ashi: Avimi of Hagron-ya said in the name of Rav Huna as follows: Her spring is the cause. In other words, the woman has some sort of condition that causes those who have intercourse with her to die. And Rav Ashi said that her constellation is the cause of her husbands’ deaths.
עין משפט נר מצוהרי״ףבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאֵירְסַהּ וּמִית אִי נָמֵי דִּנְפַל מִדִּיקְלָא וּמִית.

The Gemara asks: What is the practical difference between them? The Gemara answers: There is a difference between them in a case where a man betrothed her and died before the wedding; alternatively, in a case where he fell off a palm tree and died. If the concern is due to intercourse, then in these cases the husband’s death cannot be attributed to his wife. Conversely, if the concern is due to her bad fortune, the husband’s death can be attributed to his wife even in these cases.
רי״ףרש״ירשב״אבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דאירסה – השלישי ומת.
אי נמי – דנסבה וסלק לדיקלא ונפל ומת למ״ד מעין גורם לא הוחזקה זו שהרי מעיינה לא גרם לו שימות שהרי לא מת מחולי.
מאי בינייהו איכא בינייהו דארסה ומת אי נמי דנפל מדקלא ומת. וקיימא לן כרב אשי דבתרא הוא דאמר מזל גורם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מאי בינייהו דאנסו ומית א״נ דנפל מדיקלא ומית – פי׳ דלמ״ד מזל גורם הויא חזקה ולמ״ד מעין גורם לא הוי חזקה דהלכתא כרב דבתרא הוא דאמר מזל גורם וכן פסקו כל הפוסקים ז״ל.
רש״י בד״ה דאירסה השלישי ומת הס״ד:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל למעשה ביניהם] אם הטעם הוא זה או זה? ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל למעשה, כגון שאירסה ומית [ומת] אחד מהם, לפני נישואין, אי נמי [או גם כן] שנפל מדיקלא ומית [מדקל ומת], שאם החשש הוא בגלל הביאה — הרי במקרים אלה היה המוות מסיבות אחרות, ולדעת החוששים משום מזל — יש לחשוש גם כאן.
The Gemara asks: What is the practical difference between them? The Gemara answers: There is a difference between them in a case where a man betrothed her and died before the wedding; alternatively, in a case where he fell off a palm tree and died. If the concern is due to intercourse, then in these cases the husband’s death cannot be attributed to his wife. Conversely, if the concern is due to her bad fortune, the husband’s death can be attributed to his wife even in these cases.
רי״ףרש״ירשב״אבית הבחירה למאיריריטב״אמהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) א״לאֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרָבָא בְּעַי מִינֵּיהּ מֵרַב יוֹסֵף הֲלָכָה כְּרַבִּי וַאֲמַר לִי אִין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וַאֲמַר לִי אִין אַחוֹכֵי אַחֵיךָ בִּי.

Rav Yosef, son of Rava, said to Rava: I inquired of Rav Yosef whether the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and he said to me: Yes. I subsequently asked him if the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, and he said to me: Yes. Was he mocking me by issuing contradictory rulings?
רי״ףרש״יתוספותפסקי רי״דבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה״ג: בעי מיניה מרב יוסף הלכה כרבי ואמר לי אין הלכה כרשב״ג ואמר לי אין אחוכי אחיך בי – שאלתי מרב יוסף אם הלכה כרבי ואמר לי הלכה ופעם אחרת שאלתיו אם הלכה כרשב״ג ואמר לי הלכה וכמדומה אני ששחק בי.
בעי מיניה מרב יוסף – אר״י דנראה ששאלו הלכה כרבי או כרשב״ג והשיבו דהלכה כשניהם.
א״ל ר״י ברי׳ דרבה לרבא בעי מיני דר״י ה״ל כר׳ א״ל אין הל׳ כרשב״ג א״ל אין ארוכי אריך. פי׳ א״ל סתומי הוא דפשט לך נשואין ומלקות כר׳ וסתות ושור המועד כרשב״ג נשואין הא דאמרן במתני׳ דבבי הוחזקה עקרה ובקטלנית נמי וגירשה אירסה ונתארלמנה כתובתה שלו. השיאה וגירשה השיאה ונתארמלה כתובתה שלא ואמרי׳ בגמ׳ טמא דהשו״ג השיאה ונתארמלה כתובתה שלה ואמרי׳ בגמ׳ טעמא דהשו״ג השיאה ונתארמלה לא נתארמלה תרי זימני לא חזיא לאינסובי. אגב אורחה קא סתים לן תנא כר׳ יבתרי זימני הוי חזקה ואם נשאת הקטלניות וג׳ דין הוא שתצא בלא כתובה כמו אוה שאין להכניס, והוא שלא הכי רבה אבל אם הכיר בה י״ל כתובה דהא רבא פסק ממוני לחומה איתתא דאביי כדאמרי בפ׳ אע״פ וש״כ ככתובה דמיא. ואי לאו דהוה לה כתובה לא הוי פסק לה מזוני:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה ה״ג כו׳ סתמא היא ופשיט לך לא שיחק בך כו׳ כצ״ל והד״א:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו] רב יוסף בריה [בנו] של רבא לרבא: בעי מיניה [שאלתי ממנו] מרב יוסף: הלכה כרבי? ואמר לי: אין [כן]. ושאלתי אותו: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל? ואמר לי: אין [כן], וכי אחוכי אחיך בי [צחק עלי], שהרי אמר לי דברים סותרים!
Rav Yosef, son of Rava, said to Rava: I inquired of Rav Yosef whether the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and he said to me: Yes. I subsequently asked him if the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, and he said to me: Yes. Was he mocking me by issuing contradictory rulings?
רי״ףרש״יתוספותפסקי רי״דבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) א״לאֲמַר לֵיהּ לָא סְתָמֵי הִיא וּפְשַׁיט לָךְ נִישּׂוּאִין וּמַלְקִיּוֹת כְּרַבִּי וְסָתוֹת וְשׁוֹר הַמּוּעָד כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

Rava said to him: No, there are unattributed mishnayot in accordance with each opinion, and he resolved for you that the halakha is in accordance with each opinion in particular cases. With regard to marriage and lashings the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi that two occurrences are sufficient for a presumption. Concerning set patterns of menstrual bleeding and a forewarned ox, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel that a presumption is established after three occurrences.
רי״ףרש״ירמב״ןרשב״אבית הבחירה למאיריריטב״אגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה״ג: אמר ליה סתמי הוא ופשיט לך – לא שיחק בך סתומות של משנה הן יש שסתמה כרבן שמעון בן גמליאל ויש שסתמה כרבי דאיכא מילתא דמחזקינן לה בתרי זימני ואיכא מילתא דבעינן תלתא זימני ומשום הכי פשט לך כמר וכמר כסתומים.
הא דאמרי׳, סתמי נינהו ופשט לך נשואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרשב״ג – תימה הוא, היאך יהא הלכה באחד בתרי זימני ובמקום אחר בג׳, ורבי גופי׳ היכי סתם הכא כנפשי׳ והכא כאבוה. ושמא י״ל דנשואין לחומרא, ומלקיות כיון דבחייבי כריתות עסקינן מבערין עושי רעות מישראל, אבל וסתות דרבנן נינהו ולקולא, וכן שור המועד המוציא מחבירו עליו הראיה, ועד תלתא זימנא לא מייעד, וספיקי סתים לן ר׳ בהאא.
תמהני שלא כתב רבינו הגדול ז״ל בהלכות, פלוגתא דמעיין גורם ומזל גורםב. ומ״מ הלכתא כרב אשי דסוף הוראה הואג. ועוד מדאמר לי׳ רב מרדכי טעמי׳ דרבא ולא קבליה, ש״מ לאו דוקא הוא. ועוד לחומרא.
א. עיין ברשב״א שהוסיף: ובקטלנית משום סכנה לחומרא ומילה נמי סכנתא היא ולחומרא. וכ״כ הריטב״א והמאירי. ועיין בפלתי סי׳ ק ס״ק ז.
ב. עיין בשו״ת הרשב״א המיוחסות לרמב״ן סי׳ קכא שכתב: הלכה כרב אשי וכן תמצא בהלכות הרי״ף. וצ״ע שכאן כתב שהרי״ף השמיט דין זה. ועיין בקרן אורה מש״כ בזה.
ג. בנדפס: דבסוף אמוראי הוא. וברשב״א כתב קיי״ל כרב אשי דבתרא הוא, וכ״כ הריטב״א והנמוק״י. וכ״כ המ״מ פכ״א איסורי ביאה הל״א בדעת הרמב״ם, דהלכה כמ״ד מזל גורם. וכן פסק הרמ״א אה״ע סי׳ ט ס״א. ועיין בערוך השולחן שם שרצה להוכיח בדעת הרמב״ם דפסק כמ״ד מעין גורם. וכ״כ המאירי שדעתו כן להלכה, וכ״כ המאירי בכתובות מג ב.
נשואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרשב״ג. וטעמא דמלתא דנשואין לחומרא ומלקיות כיון דעבר ושנה בחייבי כריתות מבערין עושה רשעה מישראל. ובוסתות משום דמדרבנן נינהו אזלינן בהו להקל. ובשור המועד משום דלא מפקינן ממונא אלא בדבר ברור. ובקטלנית משום סכנה לחומרא. ומילה נמי סכנתא היא ולחומרא (עיין רמב״ן).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נשואין ומלקות כר׳ וסתות ושור המועד כרשב״ג וטעמא דמילתא משום דהא מילתא דספק׳ אי הויא חזק׳ בתרי זמני או לא הילכך גבי נשואין דסכנת׳ אזלי לחומרא וה״ה להאי טעמא למילה ועוד דהא פירכא לעיל דנשואין ומילה חד דינא אית להו ובמלקות אע״ג דבספק נפשות להקל שאני הכא דהא אוקימנא בדוכתא דהא מיירי בחייבי כריתות וכיון דחמירי טובא מחמירין ביה מפני ייסור הרשעי׳ לבער עושי רשעה כיון דממילא הוא דמייתי׳ אבל וסתות דרבנן אזלי׳ לקולא וגבי שור המועד שאין מוציאי׳ ממון מחזקתו אלא בדבר ברור ובנשואי׳ אע״ג דבעי למינסב איתתא קטלנית וליזוק בנפשיה לא שבקי׳ ליה דהא איסור הוא ובכלל שופך דם האדם באדם ומנדים אותו ב״ד עד שיגרש וכן ראיתי לרבי׳ הר״ם ז״ל עושה מעשה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר ליה [לו]: לא, סתמי היא [סתמי הלכה שונים הם] ופשיט לך [ופתר לך] שצריך לפסוק הלכה פעם כשיטה זו ופעם כשיטה זו, והכלל לפי מה שסתמה המשנה בכל ענין. כיצד? נישואין ומלקיות נסתמה בהם הלכה כרבי, שבשתי פעמים היא חזקה. בענין וסתות ובענין שור המועד — כרבן שמעון בן גמליאל, שרק בשלוש פעמים היא חזקה.
Rava said to him: No, there are unattributed mishnayot in accordance with each opinion, and he resolved for you that the halakha is in accordance with each opinion in particular cases. With regard to marriage and lashings the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi that two occurrences are sufficient for a presumption. Concerning set patterns of menstrual bleeding and a forewarned ox, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel that a presumption is established after three occurrences.
רי״ףרש״ירמב״ןרשב״אבית הבחירה למאיריריטב״אגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) נִישּׂוּאִין הָא דַּאֲמַרַן מַלְקִיּוֹת דִּתְנַן זמִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה ב״דבֵּית דִּין כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לְכִיפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִים עַד שֶׁתְּהֵא כְּרֵיסוֹ נִבְקַעַת וְסָתוֹת דִּתְנַן חאֵין הָאִשָּׁה

The Gemara identifies the aforementioned halakhot. Marriage is referring to that which we said with regard to a woman whose husbands have died. The case of lashings is as we learned in a mishna (Nidda 63b): One who was flogged for transgressing a Torah law, and repeated the same transgression and was flogged again, if he then repeats the sin a third time, the court places him in a narrow, vaulted chamber and they feed him barley until his stomach bursts. Once he has sinned and been flogged twice he has established a presumption of wickedness, and when he sins again he is caused to die so that he will not continue to sin. The case of set patterns of menstrual bleeding is as we learned in a mishna (Nidda 63b): A woman does not
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות ישניםפסקי רי״דבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נישואין הא דאמרן – דסתם לן תנא דידן כרבי דקתני רשאי השני שני אין שלישי לא.
כונסין אותו לכיפה – אם חזר וחטא בשלישית דמחזקינן ליה ברשיעא מתרי זימני שלקה.
דתנן מי שלקה ושנה כו׳ – הקשה ה״ר משה דבהנשרפים (סנהדרין פא: ושם) מוקי לה אפילו כרשב״ג ועבירות מחזקות ואמר ר״י דאע״ג דאיכא תנא התם דאמר עבירות מחזקות מתוך לשון המשנה משמע ליה לרב יוסף דקסבר מלקיות מחזקות דנראה לו דוחק דלא נקט מי שלקה ושנה אלא לאשמועינן דאיירי בעבירה שיש בה מלקות ואפי׳ את״ל דקסבר עבירות מחזקות שמא סבר רב יוסף דכיפה צריכה התראה.
מלקיות דתנן מי שלקה ושנה ב״ד מכניסין אותו לכיפה – וא״ת למ״ד עבירות מחזיקות היכי מייתי דסתם לן תנא כר׳ דלמא היינו משום שעבר ג׳ פעמים והוחזק בעבירות וי״ל דדייק מדנקט מי שלקה ושנה משמע דבתרי הויא חזקה שנראה לו דוחק לפרש דלא נקט לקה אלא לאשמעינן דאיירי בעבירה שיש בה מלקות. ואפי׳ את״ל דקסבר עבירות מחזיקות שמא ס״ל כמ״ד כיפה צריכה התראה ומייתי שפיר דהא התרינו לו משום כיפה אחרי ב׳ מלקיות א״כ משמע דבתרי זמני הויא חזקה:
מלקות דתנן מי שלקה ושנה בד׳ כונסים אותו לכיפה ומאילין אותו שעורין עד שתהא כרסו נבקעת פי׳ בעבירה ג׳ מכניסים אותו לכיפר. אוין מלקין אותו עליהן, הכי מוכח באלו הן הנשרפין, וסתות דתנן אין האשה קובעת לה וסת עד שתתקבענה ג״פ, פי׳ אינה קובעת לה וסת לסמוך עלי׳ להיות דיה שעתה כדתנן כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ולא מטמאינן לה למפרע מע״ל ועוד דאם קבעה לה וסת והגיע שעת וסת ולא בדקה טמאה. דאורח בזמנו בא אינה מטהרת מן היסת אפילו ניכר פעמים שבדקה בב׳ וסתות ולא ראתה ושינתה ראיתה ליום אחר ב״פ אפ״ה מחזיקים והתה לכשיגיע אם לא בדקה טמאה דאורח בזמנה בא:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומסבירים את הפרטים: נישואין — הא דאמרן [זו שאמרנו], מלקיות — דתנן כן שנינו במשנה]: מי שלקה מלקות מדין תורה ושנה (וחזר ונתחייב ולקה) — בית דין כונסין אותו לכיפה (לחדר=כלא סגור) ומאכילין אותו שעורין שהוא מאכל שגורם לכך, עד שתהא כריסו נבקעת. שאנחנו אומרים שאדם שחטא חטאים חמורים במזיד פעמיים, חזקה שיחטא פעם שלישית ולא די לו במלקות, אלא עוצרים אותו כדי שלא יחטא עוד, שחזקה שהוא רשע. וסתות — דתנן כן שנינו במשנה]: אין האשה
The Gemara identifies the aforementioned halakhot. Marriage is referring to that which we said with regard to a woman whose husbands have died. The case of lashings is as we learned in a mishna (Nidda 63b): One who was flogged for transgressing a Torah law, and repeated the same transgression and was flogged again, if he then repeats the sin a third time, the court places him in a narrow, vaulted chamber and they feed him barley until his stomach bursts. Once he has sinned and been flogged twice he has established a presumption of wickedness, and when he sins again he is caused to die so that he will not continue to sin. The case of set patterns of menstrual bleeding is as we learned in a mishna (Nidda 63b): A woman does not
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות ישניםפסקי רי״דבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יבמות סד: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה יבמות סד:, רי"ף יבמות סד: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס יבמות סד:, רש"י יבמות סד:, ראב"ן יבמות סד: – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות יבמות סד:, תוספות ישנים יבמות סד:, פסקי רי"ד יבמות סד:, רמב"ן יבמות סד: – מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב שמואל דיקמן. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., רשב"א יבמות סד: – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי יבמות סד: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר' אברהם מן ההר יבמות סד: – מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה), ריטב"א יבמות סד:, מהרש"ל חכמת שלמה יבמות סד:, מהרש"א חידושי אגדות יבמות סד:, גליון הש"ס לרע"א יבמות סד:, פירוש הרב שטיינזלץ יבמות סד:, אסופת מאמרים יבמות סד:

Yevamot 64b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Yevamot 64b, Rif by Bavli Yevamot 64b, Collected from HeArukh Yevamot 64b, Rashi Yevamot 64b, Raavan Yevamot 64b, Tosafot Yevamot 64b, Tosefot Yeshanim Yevamot 64b, Piskei Rid Yevamot 64b, Ramban Yevamot 64b, Rashba Yevamot 64b, Meiri Yevamot 64b, R. Avraham of Montpellier Yevamot 64b, Ritva Yevamot 64b, Maharshal Chokhmat Shelomo Yevamot 64b, Maharsha Chidushei Aggadot Yevamot 64b, Gilyon HaShas Yevamot 64b, Steinsaltz Commentary Yevamot 64b, Collected Articles Yevamot 64b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144