גמרא
פירוש
מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד וְזֶה לֹא עָסַק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה לֹא נִמְצָא זֶה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חַיָּיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ג׳:ד׳} וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם הָא הָיוּ לָהֶם בָּנִים לֹא מֵתוּ אֲחֵרִים אוֹמְרִים גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית י״ז:ז׳} לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ עַל מִי שׁוֹרָה עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מתניתין נשא ושהה עמה י׳ שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל – פי׳ ולא ילדה לאו דוקא דה״ה אם היו לו בנים ומתו מונה משעת שמתו. ויש שפי׳ דכל שילדה לו ולד אפי׳ אחד שהוא חי אין כופין אותו לגרש דהא ולא ילדה לו קתני ואחרים פי׳ דכל שלא ילדה לו זכר ונקבה קתני וארישא קאי דאמרי׳ ועלה קתני דוקא ולא ילדה הילכך אם ילדה לו ולד אחד ושהה י׳ שנים ולא ילדה לו אינו רשאי לבטל ואם מת אותו ולד אין מונים משעה שמת אלא משעה שפסקה מלדת ונראין הדברים שלא אמרו אלא שלא ילדה או שהוא מפלת נפלים וכדאיתא בגמרא אבל מפני שאינה יולדת אלא או כלם זכרים או כלם נקבות אין כופין אותו לומר שמא לא זכה ליבנות הימנה מצות פריה ורביה דמאן לימא לן כי האשה אחר׳ תלד לו זכר או נקבה וזה דבר פשוט והכי רהטא כלה סוגיי׳. אינו רשאי לבטל אלא יוציא ויתן כתובה – פי׳ נקט אינו רשאי כי אף על פי שהיא רוצה לעמוד עמה כופי׳ אותו לגרש מפני קיום מצות פריה ורביה כמו שכופי׳ על שאר מצות ואם האש׳ טוענת שלא תצא אלא שישא אשה אחרת עליה יכול הוא לומר כל כמה דאגידא בי לא יהבי לי אחריתי וכדאי׳ בפ׳ אף על פי ומיהו אם שניהם מתרצי׳ בדבר והוא נושא אש׳ אחר׳ אין ב״ד כופי׳ אותו לגרש וה״ה בעל כרחי׳ אם נשא אשה אחרת ויכולת למיקם בספוקייהו וכן כל שיש לו בנים מאשה אחרת ואפילו מפנויה כגון שקיים מצות פריה ורביה רשאי הוא לבטל דמשום דר׳ יהושע אין כופי׳ אותו לגרש את אשתו אלא רצה ישא אשה אחרת משום ולערב אל תנח ידך. ואף על פי שהחרים רבינו גרשום בישיבת כמה חכמים שלא ישא אדם אשה על אשתו בכי הא לא תקן רבי׳ ז״ל וכן כתבו רבני צרפת בתשובה ותדע דתניא לקמן שאם נשאת לראשון ולשני ולא ילדה לו לג׳ לא תנשא אלא למי שיש לו בנים הא למי שיש לו בנים תנשא ותטול כתובתה דכיון שיש לו בנים אין כאן מקח טעות כלל וסתמא קתני לה ואפי׳ לר׳ יהושוע ומינה דכיון דנשאת אין כופי׳ אותו לגרש כלל ואם הפילה מונה משעת נפילה ופי׳ סתמא קתני ואפי׳ הפילה תוך מ׳ יום לעבורה דלא הוי אלא כמיא בעלמ׳. גמרא ת״ר נשא אשה ושהה עמה י׳ שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל שמא לא זכה לבנים ממנה – פי׳ דאע״ג דלא ידעי׳ אם מחמתו הוא או מחמתה אולי הוא אינו ראוי להוליד אף על פי כן חוששין מספק׳ שמא ראוי הוא להוליד אלא שלא זכה ליבנות ממנה וכ״ש אם יש שם סימנים שהיא עקרה שתולים בה ומ״מ היא אינה מפסד׳ כתובת׳ אלא כשיש בה סימני איילונית או סימני עקרה גמורה ולא הכיר בה. ואף על פי שכבר היו לו בנים והוליד מהם ומתו ושהה עמו י׳ שנים ולא ילדה יש לה כתוב׳ שעדיין י״ל שמא לא זכה ליבנות ממנה והיא ראוי׳ לבנים היא ולהכי נקט תנא להאי לישנא. נראין הדברים שאם היה הוא טוען שמכיר בעצמו שאינו ראוי להוליד שאין כופין אותו לגרש או לישא אשה מפני מצות פריה ורביה דבכל המצות כאלו נאמן הוא על עצמו כיון שאין בו הוכחה שהוא עושה דרך מרד וכן שמעתי מרבינו הר״ם ז״ל. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר מקץ עשר שנים לשבת אברהם בארץ כנען וכו׳ – ללמדך שאין ישיבת חוצ׳ לארץ עולה לו מן המנין פי׳ לאו למימרא שאין ישיבת חוצה לארץ עולה לו מן המנין לדרים בח״ל דא״כ בטלה תורת משנה זו וכל הסוגיא דעל׳ מבני בבל והא לא אפשר דתהוי כלה שמעתא לבני א״י ועוד דמצות פריה ורביה חובת הגוף שנוהגת בכ״מ ואם עון הארץ גזרה היאך נוהגת בח״ל אלא אין הדברים האלו אלא באברהם אבינו כדפרש״י ז״ל בפי׳ החומש לפי שאבר׳ אבינו עקר היה ולא זכה ליבנות עד שעלה לארץ שלא נא׳ ואעשך לגוי גדול אלא בארץ ומייתי לה השתא ללמדנו דזמן הראוי לפקידה בעי׳ דנשמע מינה מאי דקתני סיפ׳ שאם היה א׳ מהם חולה או חבוש בבית האסורים שלא יעל׳ לו מן המנין ועי״ל כמו שכתב ר״י ז״ל שאם עלה שום אדם מחוצה לארץ לא״י שלא יעלה לו מה שדר בחוצה לארץ כלל ואפי׳ דר כמה שנים כי אולי בזכות הארץ יבנה ממנה ומונה משעת כניסתו לא״י עשרה שנים כשם שמנה אברהם אבינו אחר שנכנס לארץ וכ״כ בתוספת׳ מר׳ מהר״ם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush