(1) 
דְּהָךְ דְּלָא בִּיכְּרָה שְׁבִיחַ טְפֵי צְרִיכָא.:
דְּהָךְ דְּלָא בִּיכְּרָה שְׁבִיחַ טְפֵי צְרִיכָא.that this offspring born to the ewe that had not previously given birth is superior. The Gemara concludes: Consequently, it was necessary to teach each case.
תוס׳ בד״ה דהך שלא כו׳ א״ל לטעום מר דמברי דבוכרא הוא ועגלא תילתא כו׳ לבטן כפרש״י כדאמרי׳ דמברי להו עגלא תילתא אלא דתילתא לשון חשיבות כו׳ עכ״ל כצ״ל:
דהך דלא ביכרה שביח טפי [שהולד של זו שלא ביכרה משובח יותר], על כן צריכא [צריך] הדבר להיאמר בכל המקרים.
that this offspring born to the ewe that had not previously given birth is superior. The Gemara concludes: Consequently, it was necessary to teach each case.
הכל
(2) מתני׳ מַתְנִיתִין : יוֹצֵא דּוֹפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר שְׁנֵיהֶם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן לַבְּעָלִים רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אשְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹר הָרִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶּטֶר רֶחֶם וְהַשֵּׁנִי מִפְּנֵי שֶׁקְּדָמוֹ אַחֵר.:
MISHNA: With regard to an animal born by caesarean section and the offspring that follows it, since there is uncertainty whether each is a firstborn, neither is given to the priest. Rabbi Tarfon says: Both of them must graze until they become unfit, and they may be eaten in their blemished state by their owner. Rabbi Akiva says: Neither of them is firstborn; the first because it is not the one that opens the womb (see Exodus 13:12), as this animal did not itself open the womb, and the second because the other one preceded it.
MISHNA: With regard to an animal born by caesarean section and the offspring that follows it, since there is uncertainty whether each is a firstborn, neither is given to the priest. Rabbi Tarfon says: Both of them must graze until they become unfit, and they may be eaten in their blemished state by their owner. Rabbi Akiva says: Neither of them is firstborn; the first because it is not the one that opens the womb (see Exodus 13:12), as this animal did not itself open the womb, and the second because the other one preceded it.
יוצא דופן שלא יצא דרך הרחם ממש אלא כגון שקרעוהו ויצא מן הצד או כדאמרינן בבהמה המקשה שנגממו כתלי בית הרחם והדר יצא:
והבא אחריו – דרך הרחם כגון שחזר והבריא הרחם והיה בקודם גמום ואחר יצא זה מרחם (גמום) שלם:
שניהם ירעו כו׳ – משום דיוצא דופן הוי בכור ללידה. והבא אחריו הוי בכור לרחמים. רבי עקיבא אמר שניהם כו׳:
ערך דפן
דפן – א(בכורות יט.) במשנה יוצא דופן והבא אחריו (כריתות ז:) המפלת ויוצא דופן (נדה מ) יוצא דופן אין יושבין עליו ימי נידה וימי טהרה פי׳ אם היתה אשה מעוברת ומתה והולד חי קורעין אותה בבטנה ויוצא (פרק ב דכלים) וחבית דפונה בשולי המחץ פי׳ שהיא טמונה בארץ דפונה מלשון דופן שהוא בצד היקב ובלשון ישמעאל קורין לטמון דפין. דופן עקומה (עירובין ה) כבר פירשתי בערך גד. פי׳ אם נפתח הבית וסיכך על גביו והיה בין כותל לסיכוך ד׳ אמות כשרה חזיה לדופן הבית כמאן דקריב לגבי הסכך עצמו. פי׳ אח׳ חזייה לתקרה של בית שהוא סכך הבית כשר׳ והיא פחות מד׳ אמות כמו שהוא דופן עקומה ודפנות של בית עקומות עד הסכך. (ובפרק י״ב דאהלות) עמוד שהוא מוטל באויר אם יש לו היקף כ״ד טפחי׳ טומאה תחת דפנו פי׳ עמוד שראשו אחד קבוע בכותל והשני באויר מביא טומאה תחת דפנו פירוש דפנו גבו.
א. [ריפ. זייט. וואנד.]
מתני׳ יוצא דופן – בכור שיצא דרך דופן הבא אחריו בכור (לזכרים ולא) לרחמים ולא ללידה שכבר יצא אחר קודם לו.
שניהם ירעו כו׳ – דספק בכור הן דמספקא לר׳ טרפון בכור לדבר אחד אי הוי בכור אי לא הוי בכור.
בפרש״י בד״ה אי בכור כו׳ ללידה כו׳ לרחמים הס״ד ואח״כ מ״ה בכור כו׳ אי לרחמים ולא לזכרים כו׳ ובד״ה רישא כו׳ קרינא דבכור לזכרים הוא כו׳ ובד״ה לעולם כו׳ משמע והאי דלא כו׳ כצ״ל:
א משנה יוצא דופן שלא נולד בלידה רגילה, דרך פתח הרחם, אלא שחתכו את דופן רחם אימו והוציאוהו, והבא אחריו שנולד בלידה רגילה, ר׳ טרפון אומר: בכל אחד מהם יש ספק שמא הוא בכור, ולפיכך שניהם ירעו עד שיסתאבו, כלומר, עד שיפול בהם מום, ואולם אינם ניתנים לכהן, שאינו יכול להוציא ממון מבעליו במקרה של ספק. ולכן יאכלו במומן (כשיפול בהם מום) לבעלים. ר׳ עקיבא אומר: שניהן אינן בכור, הראשון — מפני שאינו ״פטר רחם״, שאינו הולד שפטר (פתח) את הרחם תחילה, והשני — מפני שקדמו אחר, שאינו הראשון שנולד לאמו.
MISHNA: With regard to an animal born by caesarean section and the offspring that follows it, since there is uncertainty whether each is a firstborn, neither is given to the priest. Rabbi Tarfon says: Both of them must graze until they become unfit, and they may be eaten in their blemished state by their owner. Rabbi Akiva says: Neither of them is firstborn; the first because it is not the one that opens the womb (see Exodus 13:12), as this animal did not itself open the womb, and the second because the other one preceded it.
הכל
(3) גמ׳ גְּמָרָא : בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי טַרְפוֹן מְסַפְּקָא לֵיהּ בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד אִי הָוֵי בְּכוֹר אִי לָא הָוֵי בְּכוֹר וְרַבִּי עֲקִיבָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר.:
GEMARA: The Gemara asks: With regard to what do Rabbi Akiva and Rabbi Tarfon disagree? Rabbi Tarfon is uncertain with regard to an animal that is a firstborn in one aspect, e.g., first to be born or first to open the womb, whether it is considered a firstborn or whether it is not considered a firstborn. And conversely, it is obvious to Rabbi Akiva that an animal which is a firstborn in only one aspect is not considered a firstborn.
GEMARA: The Gemara asks: With regard to what do Rabbi Akiva and Rabbi Tarfon disagree? Rabbi Tarfon is uncertain with regard to an animal that is a firstborn in one aspect, e.g., first to be born or first to open the womb, whether it is considered a firstborn or whether it is not considered a firstborn. And conversely, it is obvious to Rabbi Akiva that an animal which is a firstborn in only one aspect is not considered a firstborn.
בכור לדבר אחד – או ללידה או לרחמים הוי בכור ואע״ג דלא הוי לכל מילי בכור. דלתלת מילי צריך למיהוי בכור ללידה ולרחמים ולזכרים רבי עקיבא פשיטא ליה דבכור לדבר אחד. כלומר דאי חסר אחד מהני תלת לא הוי בכור:
ב גמרא על מחלוקת ר׳ טרפון ור׳ עקיבא במשנתנו, מבררים: במאי קמיפלגי [במה הם חלוקים]? ר׳ טרפון מספקא ליה [מסופק לו] לגבי בכור לדבר אחד, שנולד ראשון אבל לא דרך פתח הרחם, או שפתח תחילה את הרחם למרות שאינו הראשון ללידה, אי הוי [אם הוא נחשב] בכור אי לא הוי [אם איננו] בכור. ור׳ עקיבא פשיטא ליה [פשוט לו] שבכור לדבר אחד לא הוי [איננו] בכור.
GEMARA: The Gemara asks: With regard to what do Rabbi Akiva and Rabbi Tarfon disagree? Rabbi Tarfon is uncertain with regard to an animal that is a firstborn in one aspect, e.g., first to be born or first to open the womb, whether it is considered a firstborn or whether it is not considered a firstborn. And conversely, it is obvious to Rabbi Akiva that an animal which is a firstborn in only one aspect is not considered a firstborn.
הכל
(4) תָּנוּ רַבָּנַן מִכְּלָל הַצָּרִיךְ לִפְרָט וּמִפְּרָט הַצָּרִיךְ לִכְלָל כֵּיצַד {שמות י״ג:ב׳} קַדֶּשׁ לִי כׇל בְּכוֹר יָכוֹל אֲפִילּוּ נְקֵבָה בַּמַּשְׁמָע תַּלְמוּד לוֹמַר {דברים ט״ז:ט״ז} זָכָר.
With regard to the definition of a firstborn, the Sages taught in a baraita: This halakha can be derived by means of the form of exegesis known as: From a generalization that requires a detail, and from a detail that requires a generalization. How so? The verse states: “Sanctify to Me all the firstborn, that which opens any womb among the children of Israel, both of man and of animal, it is Mine” (Exodus 13:2). Had the verse written only the generalization: “Sanctify to Me all the firstborn,” one might have thought that even a female animal is included in the category of a firstborn. Therefore, the verse states the detail: “Every firstborn male…you shall sanctify to the Lord” (Deuteronomy 15:19).
With regard to the definition of a firstborn, the Sages taught in a baraita: This halakha can be derived by means of the form of exegesis known as: From a generalization that requires a detail, and from a detail that requires a generalization. How so? The verse states: “Sanctify to Me all the firstborn, that which opens any womb among the children of Israel, both of man and of animal, it is Mine” (Exodus 13:2). Had the verse written only the generalization: “Sanctify to Me all the firstborn,” one might have thought that even a female animal is included in the category of a firstborn. Therefore, the verse states the detail: “Every firstborn male…you shall sanctify to the Lord” (Deuteronomy 15:19).
גמ׳ מכלל הצריך לפרט – שהכלל צריך שיהא הפרט עמו.
מפרט הצריך לכלל – יש שהפרט צריך שיהא הכלל עמו.
כיצד קדש לי כו׳ – הך רישא לאו פירושא דכלל הצריך לפרט הוא אלא מציעתא וסיפא.
כל בכור – כלל אפי׳ נקבות ת״ל זכר אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר זהו כלל ופרט השנוי במדה ראשונה של שלש עשרה מדות שהפרט בא למעט את הכלל ממשמעו ולהעמידו על הפרט ואין בכלל אלא מה שבפרט שהרי זה דומה לכלל ופרט השנוי אצל מדה ראשונה מן הבהמה כלל מן הבקר ומן הצאן פרט אין בכלל אלא מה שבפרט.
כיצד קדש לי כל בכור – פי׳ בקונט׳ שזהו כלל ופרט דבכור כלל זכר פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט והך רישא לאו פירושא דכלל צריך לפרט הוא אלא מציעתא וסיפא דקתני אי זכר יכול אפי׳ יצתה נקבה לפניו ת״ל פטר רחם וזה לא פטר תחלת רחם והיינו כלל הצריך לפרט שאין אתה יכול להבין מה הכלל אומר עד שיבוא הפרט ופירשו לפי שיש לפרש בכור לכמה צדדין בכור לכל הוולדות או בכור לרחמים אע״פ שאינו בכור לוולדות כגון שיצא דרך רחם אחר יוצא דופן או בכור לזכרים אע״פ שיצתה נקבה לפניו דרך רחם בא הפרט ופירש שאינו קרוי בכור אא״כ הוא בכור לרחמים שפטר ופתח את הרחם וכיוצא בזו שנינו בפ׳ כסוי הדם (חולין פח:) אצל וכסהו בעפר יכול יכסהו באבן או יכפה עליו הכלי ת״ל בעפר אין לי אלא עפר מנין לרבות חרסית ונעורת של פשתן כו׳ ת״ל וכסהו ומקשינן ואימא וכסהו כלל בעפר פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ומשנינן משום דהוה ליה כלל הצריך לפרט ואין דנין אותו בכלל ופרט לפי שיש לפרש כסוי בשני דרכים אחד בדבר הגס כגון אבן או כלי ואחד בדבר הדק לכך כתב בעפר ופירש וכסהו בדבר דק הנבלל בו ומכסהו הכתוב מדבר ע״כ לשון הקונטרס והשתא פירושו יתכן לפי דברי רבינא דבסמוך דאמר בכור לדבר אחד הוי בכור אבל במסקנא דשמעתין אמרי׳ דמחוורתא כאביי דאמר בכור לדבר אחד לא הוי בכור ולאביי לא הוי כלל צריך לפרט לכל דבר דאי אפשר לפרש בכור אלא לצד אחד ומיהו יש לפרש לאביי דאי לאו פרט הוה אמינא דאפי׳ יוצא דופן הוא בכור כיון דהוי בכור לוולדות ואע״ג דלא הוי בכור לרחמים ור״י מפרש לאביי בכור ופטר רחם תרווייהו כלל ותרווייהו פרט ותרווייהו צריכי להדדי ובכל אחד אתה מוצא כלל הצריך לפרט ופרט צריך לכלל שכל אחד סותם דבר אחד ומפרש דבר אחד דבכור משמע אפי׳ יוצא דופן ופטר רחם ממעיט ליה ופטר רחם משמע אפי׳ יצא אחר יוצא דופן ובכור ממעיט ליה ור״ת מפרש דבין הכא ובין בחולין (שם) הוי בכלל ופרט גמור דבעלמא דבכור משמע בין הכי ובין הכי ואתיא פרטא למעוטי וכן וכסהו משמע בין כסוי כלי בין כסוי עפר מה שירצה ופרטא משמע עפר דוקא ומה שתלמודא חשבו שם כלל הצריך לפרט לאו אכפיית הכלי דההיא ברייתא קאי אלא אדרשא אחריתי דדריש התם בריש פירקין (חולין פג:) מבי״ת דבעפר דצריך שיתן עפר מלמטה ועפר מלמעלה דמוכסהו לא שמעי׳ למטה אלא למעלה ולא משום הפרט חושב שם כלל הצריך לפרט אלא משום ייתורא דבי״ת דכתיבא בפרט ובהך שמעתין לפרושי פרט הצריך לכלל קא אתא כדקתני בסיפא אי פטר רחם יכול אפי׳ יצא אחר יוצא דופן ת״ל בכור כדפי׳ בקונטרס ואע״ג דקתני מכלל הצריך לפרט ומפרט הצריך לכלל כיצד דמשמע דאתא נמי לפרושי כלל הצריך לפרט עיקר מילתא לא נקטיה אלא משום פרט הצריך לכלל.
בד״ה כיצד קדש כו׳ דקתני אי זכר כו׳ וזה לאו פטר כו׳ כלל ופרט אין כו׳ וכסהו בדבר דק הנבלל בו כו׳ ולאביי לא הוי כלל צריך לפרט לכל דבר דא״א לפרש בכור אלא לצד אחד כו׳ אלא מדרשא אחריתא בפרט ובהך שמעתיה כו׳ קא אתא כו׳ הצריך לכלל כיצד דמשמע כו׳ עכ״ל כצ״ל:
ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים] בביאור המידות שהתורה נדרשת בהן: המידה מכלל הצריך לפרט ומפרט הצריך לכלל, כיצד? נאמר: ״קדש לי כל בכור״ (שמות יג, ב), יכול לשון ״כל״ אפילו נקבה במשמע? תלמוד לומר: ״כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר״ (דברים טו, יט).
With regard to the definition of a firstborn, the Sages taught in a baraita: This halakha can be derived by means of the form of exegesis known as: From a generalization that requires a detail, and from a detail that requires a generalization. How so? The verse states: “Sanctify to Me all the firstborn, that which opens any womb among the children of Israel, both of man and of animal, it is Mine” (Exodus 13:2). Had the verse written only the generalization: “Sanctify to Me all the firstborn,” one might have thought that even a female animal is included in the category of a firstborn. Therefore, the verse states the detail: “Every firstborn male…you shall sanctify to the Lord” (Deuteronomy 15:19).
הכל
(5) אִי זָכָר יָכוֹל אפי׳ אֲפִילּוּ יָצְתָה נְקֵבָה לְפָנָיו תַּלְמוּד לוֹמַר פֶּטֶר רֶחֶם {שמות י״ג:י״ב,ט״ו} אִי פֶּטֶר רֶחֶם יָכוֹל אֲפִילּוּ יָצָא אַחַר יוֹצֵא דּוֹפֶן ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכוֹר.
And had the verse stated only: “Every firstborn male,” one might have thought that the first male offspring of an animal has firstborn status, even in a case where a female emerged from the womb before it. Therefore, the verse states: “That which opens any womb,” to teach that only an animal that itself opens its mother’s womb can be a firstborn. And had the verse stated only: “That which opens any womb,” one might have thought that even an animal that emerged from the womb after its older sibling was born by caesarean section is considered firstborn. Therefore, the verse states: “All the firstborn,” to teach that only the first offspring can be considered a firstborn.
And had the verse stated only: “Every firstborn male,” one might have thought that the first male offspring of an animal has firstborn status, even in a case where a female emerged from the womb before it. Therefore, the verse states: “That which opens any womb,” to teach that only an animal that itself opens its mother’s womb can be a firstborn. And had the verse stated only: “That which opens any womb,” one might have thought that even an animal that emerged from the womb after its older sibling was born by caesarean section is considered firstborn. Therefore, the verse states: “All the firstborn,” to teach that only the first offspring can be considered a firstborn.
יכול אפילו יצתה – נקבה לפניו דרך רחם דאכתי הוי בכור לזכרים:
ת״ל פטר רחם – דבעינן נמי בכור לרחמים:
אי פטר רחם – היינו פרט וכלל דליכא למשמע מינה אלא לרחמים:
יכול אפי׳ יצא אחר יוצא דופן נקבה ת״ל בכור – דהיינו פרט [כלל] ולכל מילי בעינן בכור והאי לא הוי בכור ללידה:
אי – בכור זכר יכול אפי׳ יצתה נקבה לפניו דרך רחם דהכי משמע בכור זכר בכור לזכרים שלא קדמו זכר אחר הוי בכור ואע״ג דאינו בכור ללידה ולרחמים.
ת״ל פטר רחם – איצטריך האי פרט לפרושי דלא מיקרי בכור עד דהוי בכור לרחמים משום דלא הוה ידעינן מאי משמעותא דכללא. ולא דמי לכלל ופרט דאהני פרט למעוטי כללא ולא לפרושי משמעותא כגון רישא דברייתא בכור יכול אפי׳ נקבה ת״ל זכר היינו כלל ופרט גמור דלא איצטריך לפרושי היכי דמי בכור דהא הנקבה בכור לכל מילי היא אלא למעוטי דלא תימא אף הנקבות קדושות בבכורה. ודכוותה בשחיטת חולין (דף פח:) וכסהו בעפר קרי ליה כלל הצריך לפרט משום דתרי גווני כסוי הוי כגון כפיית כלי עליו ועוד יש כסוי בדבר המתפזר כגון עפר וכיוצא בו לכך נאמר עפר למעוטי כסוי דבר שלם ולא דיינינן ליה בכלל ופרט גמור דנמעוט נמי שחיקת אבנים והגיר והזרניך.
1יכול אפי׳ יצא אחר יצא דופן – והוא יצא דרך רחם.
בכור – דמשמע בכור לכל מילי בעינן והיינו פרט הצריך לכלל דזכר ופטר רחם שהוא פרט צריכין לבכור שאילו לא נאמר בכור הייתי אומר אע״פ שאינו בכור יקדש. ורוב פרטות שבתורה אינן צריכין לכללות שעמהן כגון (ויקרא א) מן הבקר ומן הצאן לא היו צריכין שיכתב מן הבהמה וכי יתן איש אל רעהו חמור [או שור] או שה (שמות כב) אינן צריכין לוכל בהמה אלא שבא להיות מוסיף על הפרט. כלל הצריך לפרט שאין אתה יכול להבין מהו אומר עד שיבוא הפרט לפרשו כגון בכור זכר יכול אפי׳ יצתה נקבה לפניו דבכור שהוא כלל לא ידענא בכור למאי קאמר אי לזכרים אע״ג דלא לרחמים כגון האי אי לרחמים ולא לזכרים כגון זכר שיצא פטר רחם אחר יוצא דופן אי נמי עד דהוי בכור לרחמים ולולדות.
1. בדפוס וילנא ד״ה זה מופיע לאחר ד״ה ״רישא לא נסיב לה״.
ויש לשאול: אי (אם) ״זכר״, יכול כל זכר שנולד ראשון הריהו בכור, אפילו יצתה (יצאה) נקבה לפניו? תלמוד לומר: ״פטר רחם״ (שמות יג, ב), כלומר, דווקא זכר שיצא ראשון דרך פתח הרחם. ויש לשאול: אי (אם) פטר רחם, יכול כל זכר שיצא ראשון דרך פתח הרחם, אפילו יצא אחר יוצא דופן? תלמוד לומר: ״בכור״. ודנים בברייתא זו.
And had the verse stated only: “Every firstborn male,” one might have thought that the first male offspring of an animal has firstborn status, even in a case where a female emerged from the womb before it. Therefore, the verse states: “That which opens any womb,” to teach that only an animal that itself opens its mother’s womb can be a firstborn. And had the verse stated only: “That which opens any womb,” one might have thought that even an animal that emerged from the womb after its older sibling was born by caesarean section is considered firstborn. Therefore, the verse states: “All the firstborn,” to teach that only the first offspring can be considered a firstborn.
הכל
(6) א״ל אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁרֵבְיָא לְאַבָּיֵי רֵישָׁא לָא קָנָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא בְּכוֹר אַלְמָא בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד הָוֵי בְּכוֹר סֵיפָא קָנָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא בְּכוֹר אַלְמָא בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר.
The Gemara analyzes the baraita. Rav Sherevya said to Abaye: In the first clause, the baraita does not cite proof from the word “firstborn” that a male born after a female is not considered a firstborn. Apparently, an animal that is a firstborn in one aspect is called a firstborn, otherwise the baraita would not have had to derive the exclusion of a male born after a female from the phrase “that which opens any womb”; it could have cited the word “firstborn.” And in the last clause, the baraita does cite proof from the word “firstborn” that an animal whose older sibling was born by caesarean section is not considered a firstborn, despite the fact that it is a firstborn in one aspect. Apparently, a firstborn in one aspect is not called a firstborn. If so, the baraita is self-contradictory.
The Gemara analyzes the baraita. Rav Sherevya said to Abaye: In the first clause, the baraita does not cite proof from the word “firstborn” that a male born after a female is not considered a firstborn. Apparently, an animal that is a firstborn in one aspect is called a firstborn, otherwise the baraita would not have had to derive the exclusion of a male born after a female from the phrase “that which opens any womb”; it could have cited the word “firstborn.” And in the last clause, the baraita does cite proof from the word “firstborn” that an animal whose older sibling was born by caesarean section is not considered a firstborn, despite the fact that it is a firstborn in one aspect. Apparently, a firstborn in one aspect is not called a firstborn. If so, the baraita is self-contradictory.
רישא לא קא נסיב לה בכור – לכל מילי דהיינו רישא אי זכר וכו׳ ת״ל פטר רחם כלומר מדלא קאמר ת״ל בכור משמע דסבירא ליה דאע״ג דיצא אחר יוצא דופן נקבה הוי בכור הואיל והוי בכור לרחמים ולזכר אלמא דבכור לדבר אחד הוי בכור:
ואע״ג דלתרין מילי הוי בכור כיון דמחוסר אחד קרי ליה בכור לדבר אחד:
סיפא נסיב בכור – היינו סיפא אי פטר רחם אלמא דלכל מילי בעי בכור. וקשיא רישא לסיפא:
רישא לא נסיב לה תלמודא בכור – מציעתא קרי רישא דקתני יכול אפי׳ יצתה נקבה לפניו ת״ל פטר רחם מדלא נסיב לה תלמודא ת״ל בכור דמשמע בכור לכל מילי אלמא לא מישתמע ליה דבכור לכל מילי משמע ולהכי לא נסביה דלא מימעוט האי מיניה דכיון דלא יצא זכר לפניו בכור קרינא דבכור לזכרים הוא אלמא ס״ל בכור דקרא בכור לדבר אחד הוא הוי משמע.1
וסיפא נסיב לה תלמודא בכור – אלמא בכור דכתב בקרא לכל מילי משמע דבכור לדבר אחד כגון האי דהוי בכור לרחמים (ולזכרים) אלא דלא הוי בכור לוולדות לא הוי בכור.
1. בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״יכול״ שמופיע במהדורתנו לעיל.
רישא לא קנסיב ליה תלמודא בכור אלמא בכור לדבר אחד הוי בכור – משמע דכיון דבכור לדבר אחד הוי בכור הוה מחייבינן אפי׳ יצתה נקבה לפניו אי לאו פטר רחם ותימה דרבי טרפון דמספקא ליה היה לו לחייב מספק כמו יוצא דופן ויוצא אחריו דלא ממעט יוצא דופן מפטר רחם וי״ל דנהי דלא מסתבר ליה למעוטי יוצא דופן מפטר רחם משום דהוי [בכלל וולדות] בין לזכרים בין לנקבות לכל הפחות אתא למעוטי היכא דיצתה נקבה לפניו דאי לאו הכי פטר רחם דכתב רחמנא למה לי.
אמר ליה [לו] רב שרביא לאביי: רישא [בתחילה] ששנינו: יכול אפילו יצאה נקבה לפניו? תלמוד לומר ״פטר רחם״, לא קנסיב לה תלמודא [לוקח, משתמש הלימוד, הברייתא] במילה ״בכור״ (תלמוד לומר ״בכור״) ללמדנו שאין הוא נחשב בכור, אלמא [מכאן] שהתנא מניח שבכור לדבר אחד כגון שהוא ראשון לזכרים, ולא לוולדות, הוי [הריהו] קרוי ״בכור״. ואילו סיפא [בסוף], כשהוא שואל: יכול אפילו יצא אחר יוצא דופן? קנסיב לה תלמודא [לוקח הלימוד] את המלה ״בכור״, ללמדנו שאין די במה שהוא ״פטר רחם״ אלא אם נולד ראשון. אלמא [מכאן] שהוא מניח שבכור לדבר אחד לא הוי [נחשב] בכור. ואם כן יש לכאורה סתירה בין שני חלקי הברייתא!
The Gemara analyzes the baraita. Rav Sherevya said to Abaye: In the first clause, the baraita does not cite proof from the word “firstborn” that a male born after a female is not considered a firstborn. Apparently, an animal that is a firstborn in one aspect is called a firstborn, otherwise the baraita would not have had to derive the exclusion of a male born after a female from the phrase “that which opens any womb”; it could have cited the word “firstborn.” And in the last clause, the baraita does cite proof from the word “firstborn” that an animal whose older sibling was born by caesarean section is not considered a firstborn, despite the fact that it is a firstborn in one aspect. Apparently, a firstborn in one aspect is not called a firstborn. If so, the baraita is self-contradictory.
הכל
(7) אֲמַר לֵיהּ לְעוֹלָם בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר וְרֵישָׁא ה״ק הָכִי קָאָמַר אִי זָכָר יָכוֹל אפי׳ אֲפִילּוּ יוֹצֵא דּוֹפֶן ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר פֶּטֶר רֶחֶם.
Abaye said to Rav Sherevya: Actually, a firstborn in one aspect is not called a firstborn, and this is what the first clause is saying: Had the verse stated only: “Every firstborn male,” one might have thought that even an animal born by caesarean section is itself considered a firstborn. Therefore, the verse states: “That which opens any womb,” to teach that an animal must itself open the womb to be considered a firstborn. The word “firstborn” cannot be cited as proof that an animal born by caesarean section is not a firstborn, as such an animal was in fact born first. Therefore, the tanna cites the phrase “that which opens any womb.” Once this phrase is cited, then a male born after a female is excluded as well, despite the fact that this halakha could have been derived from the word “firstborn.”
Abaye said to Rav Sherevya: Actually, a firstborn in one aspect is not called a firstborn, and this is what the first clause is saying: Had the verse stated only: “Every firstborn male,” one might have thought that even an animal born by caesarean section is itself considered a firstborn. Therefore, the verse states: “That which opens any womb,” to teach that an animal must itself open the womb to be considered a firstborn. The word “firstborn” cannot be cited as proof that an animal born by caesarean section is not a firstborn, as such an animal was in fact born first. Therefore, the tanna cites the phrase “that which opens any womb.” Once this phrase is cited, then a male born after a female is excluded as well, despite the fact that this halakha could have been derived from the word “firstborn.”
לעולם כו׳ – ורישא תריץ הכי אי זכר יכול אפילו יצא דרך דופן הוא עצמו הבכור ת״ל פטר רחם וזה אינו פטר רחם. ועכשיו כיון דלא תני יכול אפילו יצאה נקבה לפניו דרך רחם ת״ל פטר רחם דדייקינן מינה הא יצאה נקבה לפניו דרך דופן דאפילו הכי הוי בכור אלא תני יכול אפילו יצא דרך דופן דליכא למידק מינה הא יצאה נקבה לפניו דרך דופן דלא קא מיירי בנקבה כלל1 ש״מ דבכור לכל מילי בעי כמו סיפא:
1. אולי צ״ל ושפיר י״ל דבכור לכל מילי בעי כמו סיפא:
לעולם בכור לדבר אחד לא הוי בכור – כלומר דקרא לכל מילי משמע והאי דלא נסיב תלמודא בכור ברישא.
ה״ק אי זכר יכול אפי׳ יצא דרך דופן ת״ל פטר רחם – דהשתא לא מצי תלמודא נסיב בכור למעוטי להאי דהא בכור לכל דבר הוא דהא לא קדמו אחר בעולם להכי נקט פטר רחם וממילא (נמי) אימעיט נמי יצתה נקבה לפניו מפטר רחם.
אמר ליה [לו] אביי: לעולם בכור לדבר אחד לא הוי [אינו קרוי] בכור, ורישא הכי קאמר [ובהתחלה כך הוא אומר]: אי (אם) זכר, יכול כל זכר ואפילו יוצא דופן? תלמוד לומר: ״פטר רחם״. ואין הברייתא עוסקת בנולד אחר נקבה.
Abaye said to Rav Sherevya: Actually, a firstborn in one aspect is not called a firstborn, and this is what the first clause is saying: Had the verse stated only: “Every firstborn male,” one might have thought that even an animal born by caesarean section is itself considered a firstborn. Therefore, the verse states: “That which opens any womb,” to teach that an animal must itself open the womb to be considered a firstborn. The word “firstborn” cannot be cited as proof that an animal born by caesarean section is not a firstborn, as such an animal was in fact born first. Therefore, the tanna cites the phrase “that which opens any womb.” Once this phrase is cited, then a male born after a female is excluded as well, despite the fact that this halakha could have been derived from the word “firstborn.”
הכל
(8) רָבִינָא אָמַר לְעוֹלָם בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד הָוֵי בְּכוֹר וְסֵיפָא ה״ק הָכִי קָאָמַר אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יָצָא אַחֵר יוֹצֵא דּוֹפֶן קָדוֹשׁ בְּכוֹר דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי
Ravina said that there is a different explanation: Actually, a firstborn in one aspect is called a firstborn, and the halakha is not derived from the meaning of the word “firstborn” itself, but from the fact that it is superfluous. And this is what the last clause is saying: If it enters your mind that an animal which emerged from the womb after its older sibling was born by caesarean section is sanctified, why do I need the word “firstborn” that the Merciful One wrote?
Ravina said that there is a different explanation: Actually, a firstborn in one aspect is called a firstborn, and the halakha is not derived from the meaning of the word “firstborn” itself, but from the fact that it is superfluous. And this is what the last clause is saying: If it enters your mind that an animal which emerged from the womb after its older sibling was born by caesarean section is sanctified, why do I need the word “firstborn” that the Merciful One wrote?
רבינא אמר לעולם בכור לדבר אחד – דמחוסר לדבר אחד בלבד הוי בכור כדדייקינן מעיקרא ברישא:
וסיפא – דמשמע לך דלכל מילי בעי בכור תריץ הכי והכי קאמר אי ס״ד יצא אחר יוצא דופן זכר קדוש בכור דכתיב רחמנא לי:
רבינא אמר בכור לדבר אחד הוי בכור – כלומר [בכור] דקרא אפי׳ לדבר אחד משמע וסיפא דנסיב תלמודא בכור למעוטי יצא אחר יוצא דופן לא ממשמעות דקרא נפקא דקרא משמע בכור לדבר אחד אלא מריבויא דקרא.
דאי ס״ד כו׳ בכור דכתב רחמנא – דמשמע שיהא בכור במקצת למה לי לכתוב פטר רחם זכר תקדיש ולישתוק.
רבינא אמר: לעולם בכור לדבר אחד הוי [הריהו] בכור, וסיפא [ובסוף] שהוא למד מ״בכור״ שהנולד אחר יוצא דופן אינו בכור — אינו למד ממשמעות המלה ״בכור״, אלא מייתור הכתובים, הכי קאמר [וכך הוא אומר]: אי סלקא דעתך [אם עולה על דעתך לומר] שזה שיצא אחר יוצא דופן הריהו קדוש בבכורה, אם כן ״בכור״ דכתב רחמנא [שכתבה התורה] למה לי?
Ravina said that there is a different explanation: Actually, a firstborn in one aspect is called a firstborn, and the halakha is not derived from the meaning of the word “firstborn” itself, but from the fact that it is superfluous. And this is what the last clause is saying: If it enters your mind that an animal which emerged from the womb after its older sibling was born by caesarean section is sanctified, why do I need the word “firstborn” that the Merciful One wrote?
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בכורות יט. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים בכורות יט., עין משפט נר מצוה בכורות יט. – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום בכורות יט., הערוך על סדר הש"ס בכורות יט., רש"י בכורות יט., תוספות בכורות יט., מהרש"א חידושי הלכות בכורות יט., פירוש הרב שטיינזלץ בכורות יט., אסופת מאמרים בכורות יט.
Bekhorot 19a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Bekhorot 19a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Bekhorot 19a, Attributed to R. Gershom Bekhorot 19a, Collected from HeArukh Bekhorot 19a, Rashi Bekhorot 19a, Tosafot Bekhorot 19a, Maharsha Chidushei Halakhot Bekhorot 19a, Steinsaltz Commentary Bekhorot 19a, Collected Articles Bekhorot 19a