×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא זבחים מ״ה.גמרא
;?!
אָ
הִלְכְתָא לִמְשִׁיחָא א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה כֹּל שְׁחִיטַת קֳדָשִׁים לָא לִתְנֵי הִלְכְתָא לִמְשִׁיחָא הוּא אֶלָּא דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר ה״נהָכָא נָמֵי דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר הָכִי קָאָמֵינָא לָךְ הִלְכְתָא לְמָה לִי לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא א״לאֲמַר לֵיהּ הֲלָכָה קָאָמֵינָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: אקׇדְשֵׁי גוֹיִם1 אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ פָּטוּר דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן רַבִּי יוֹסֵי במְחַיֵּיב.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן קׇדְשֵׁי גוֹיִם2 גלֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. דוְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה הוְאֵין מְבִיאִין נְסָכִים אֲבָל קׇרְבָּנָן טָעוּן נְסָכִים דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי רוֹאֶה אֲנִי בְּכוּלָּן לְהַחְמִיר שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן לַה׳ בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מוֹעֲלִין בָּהֶן.: לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין.: לֹא נֶהֱנִין מִדְּרַבָּנַן. וְלֹא מוֹעֲלִין דְּגָמַר מְעִילָה חֵט חֵט מִתְּרוּמָה דְּבִתְרוּמָה כְּתִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא גוֹיִם3.: וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.: מ״טמַאי טַעְמָא דְּאָתֵי פִּיגּוּל עָוֹן עָוֹן מִנּוֹתָר. וְאָתֵי נוֹתָר חִילּוּל חִילּוּל מִטּוּמְאָה וּבְטוּמְאָה כְּתִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא גּוֹיִם4.: וְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה.: מַאי טַעְמָא דְּאִיתַּקַּשׁ תְּמוּרָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה אִיתַּקַּשׁ לְמַעְשַׂר דָּגָן וּבְמַעְשַׂר דָּגָן כְּתִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא גּוֹיִם5. וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ מַעְשַׂר דָּגָן חוּלִּין הוּא. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר מְלַמֵּד אָזְלִינַן אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בָּתַר לָמֵד אָזְלִינַן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אֶלָּא מַעְשַׂר בְּהֵמָה חוֹבָה שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהּ זְמַן הוּא וְחוֹבָה שֶׁאֵין לָהּ זְמַן קָבוּעַ יִשְׂרָאֵל מַיְיתוּ גּוֹיִם6 לָא מַיְיתוּ.: וְאֵין מְבִיאִין נְסָכִים.: תָּנוּ רַבָּנַן {במדבר ט״ו:י״ג} אֶזְרָח אֶזְרָח מֵבִיא נְסָכִים וְאֵין הַגּוֹי7 מֵבִיא נְסָכִים יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר כָּכָה.: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי רוֹאֶה אֲנִי בְּכוּלָּן לְהַחְמִיר בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ כּוּ׳.: מ״טמַאי טַעְמָא. קָסָבַר כִּי גָּמְרָה מְעִילָה חֵט חֵט מִתְּרוּמָה דּוּמְיָא דִּתְרוּמָה דְּקַדִּישָׁא קְדוּשַּׁת הַגּוּף אֲבָל קְדוּשַּׁת בֶּדֶק הַבַּיִת דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים לָא. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ודָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
7 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
הלכתא למשיחא – כי האי גוונא פריך בריש ד׳ מיתות (סנהדרין נא:) ותימה דבריש עשרה יוחסין (קדושין עב:) א״ר יהודה אמר רב הלכה כרבי יוסי דעתידין ממזרין ליטהר ושמא נפקא מינה עכשיו שלא להרחיק משפחות שאינן ידועות ובקדושין (שם) פירשתי במאי פליגי רבי יוסי ורבנן בממזר ידוע או בשאין ידוע ובפ״ק דיומא (דף יג.) דפסיק כר׳ יוסי ראשון חוזר לעבודתו ושני אינו ראוי כו׳ נפקא מינה עכשיו בנשיא או ראש ישיבה או פרנס שנתמנה על הציבור ועבר מחמת אונס ועבר האונס ובפרק אלו דברים (פסחים סט:) דפסיק הלכה כר״ע דכל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת לענין פסח נפקא מינה בזמן הזה לענין מילה ואע״ג דגבי מילה נמי פסיק הכי בהדיא (בשבת קלג.) מ״מ לאלומי פסקא דמילה פסק נמי גבי פסח הכי ובפ״ק דתענית (דף ד:) דפסיק רבי אלעזר הלכה כר״ג דאמר בשבעה במרחשון ומוקי לה התם בזמן שבית המקדש קיים נפקא מינה גם בזמן הזה לבני בבל דאית להו פירי בדברא כדקאמר התם הא לן והא להו ומיהו בסוף התכלת (מנחות נב:) קשה דפסיק רבי יוחנן כאבא יוסי בן דוסתאי גבי חביתי כ״ג ונראה דרב יוסף דוקא דאית ליה הכא ובסנהדרין (דף נא:) דאין לפסוק הלכתא למשיחא וה״ר חיים מפרש דלא פריך הלכתא למשיחא אלא היכא דאיכא תרתי שהוא למשיחא וגם עושה איסור דליכא נפקותא בהלכתא אלא על ידי איסור לא שייך לפסוק למשיחא. והשוחטן בחוץ פטור דברי ר׳ שמעון – בגמרא לא תני בברייתא שוחט בחוץ והכא לא תני תמורה ונסכים דתני בברייתא וזה תימה וא״ת אי ר״ש ס״ל כרבי אליעזר דאמר פרק ואלו מנחות (מנחות עג:) דאין עובדי כוכבים מביאין אלא עולות א״כ מאי איריא קדשי עובדי כוכבים דאין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא אפי׳ דישראל נמי דהא שמעינן ליה לר״ש בסוף דם שחיטה (כריתות כג:) דאין פיגול בעולין ואין נותר בעולין וצ״ל דסבר לה כר׳ יוסי הגלילי דמביאין אפילו שלמים ועוד י״ל דבכריתות (דף יג: ודף כג:) מוכח דטעמא דר״ש משום דאין איסור חל על איסור וקדשי עובדי כוכבים שרו מדאורייתא כדתניא בגמרא לא נהנין מדרבנן ולא מועלין דגמר חט חט מתרומה. רואה אני בכולן להחמיר שנאמר בהן לה׳ – פי׳ בקרא דאיש איש דמרבינן עובדי כוכבים שנודרין כתיב לה׳ למימר שעובדי כוכבים הם בכלל קדשי ה׳ משמע הכא דאיכא מעילה דאורייתא בקדשי מזבח וקשה דלא איפריך מהכא לר׳ ינאי דאמר בפ׳ קדשי מזבח (מעילה טו.) במעילה דאין חייבין מעילה אלא על קדשי בדק הבית כדפריך התם ומשני כולהו מדרבנן ועוד תנן פ׳ אמרו לו (כריתות יג:) יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ארבע חטאות ואשם אחד ותו דשילהי כל הבשר (חולין דף קיז.) אמר ר׳ ינאי גופיה כאשר יורם וגו׳ מה פר כהן משיח יש בו מעילה אף שלמים יש בהן מעילה ותו דשילהי תמורה (דף לב:) א״ר ינאי גופיה אין מעילה מפורשת מן התורה אלא בעולה בלבד שנאמר לה׳ קדשים המיוחדים לה׳ וי״ל אסמכתא נינהו ועוד י״ל דר׳ ינאי לא איירי אלא בדבר הניתר לטהורים אבל באימורים ועולה דהמעילה לא פקעה פשיטא דאיכא מעילה דאורייתא וקשה לי על זה אמאי לא משני במעילה הכי דכי פריך מטובא ולישני באימורים. ואין עושין תמורה דאיתקש למעשר בהמה – בפרק קמא דתמורה (תמורה ג.) דריש מדכתיב בריש עניינא דבר אל בני ישראל איש כי יפליא וגו׳.
ומעשר בהמה למעשר דגן – בבכורות (דף נג:) אמרינן לא איתקש אלא לענין שנה.
דומיא דתרומה דקדישא קדושת הגוף – וא״ת אזהרה לנהנה מקדשי בדק הבית מנין דתנן אלו הן הלוקין (מכות יג.) וחשיב הקדש שלא נפדה משמע דבר שיש לו פדיון והיינו קדשי בדה״ב הא לא ידעינן אזהרה במעילה אלא מגזירה שוה דחט חט מתרומה פ׳ הנשרפין (סנהדרין פד.) והאי תנא לא יליף אלא דומיא דתרומה וי״ל דהקדש שלא נפדה לא מיירי בבדק הבית אלא בקדשי המזבח שהוממו דכיון דמעיקרא הוה בהו מעילה בשביל שהוממו לא פקעה המעילה ואכתי קשה מהא דילפינן בפרק בתרא דמעילה (מעילה יח:) חט חט מתרומה לענין פגם ונהנה במעילה במחובר לקרקע ומחובר היינו קדושת דמים ולא גמרי מתרומה וי״ל דהכא דוקא הוא דבעינן דומיא דתרומה משום דכתיב לה׳ לרבויי דלא גמרינן אלא דומיא דתרומה דקדושת הגוף עוד יש לומר דלרבנן אפי׳ בדק הבית גמרינן מתרומה למעט עובדי כוכבים בד״א ר׳ יוסי קאמר ליה ולא גמר בדק הבית מתרומה וכן נראה מדמייתי הש״ס ר׳ יוסי אומר בכולן אני רואה להחמיר וכו׳ ומפרש מ״ט דומיא דתרומה דקדושת הגוף וה״ק שכל קדשי עובדי כוכבים אני רואה להחמיר משום פיגול נותר וטמא אבל מאי דאמריתו אין מועלין הני מילי בקדשי המזבח דגמרינן מתרומה (ואהני לינא) דלא גמרינן מתרומה אלא מידי דדמיא לה אבל בדק הבית דלא דמי לה מועלין כך פירש רבינו והקשה לו בנו ה״ר אלחנן דבפ״ק דערכין (דף ה:) אמר אביי וערכו נגנז ופריך א״כ לא ימעלו בו אלמה תניא אבל קדשי בדק הבית מועלין ולישני ההיא ר׳ יוסי אבל לרבנן אין מועלין וי״ל דשפיר משני התם וכ״ז הגיה רבינו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144