גמרא
פירוש
אִי דְּלֵיכָּא לְאִישְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ לִיעַכַּב תּוֹרָא בְּזוּזֵיהּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי מִן מָרֵי רְשׁוּתָיךְ פָּארֵי אִפְּרַע.
לָא צְרִיכָא דְּאִיכָּא לְאִישְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ.
רַב אָמַר הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת בָּתַר רוּבָּא אָזְלִינַן וְרוּבָּא לְרִדְיָא זָבְנִי וּשְׁמוּאֵל אָמַר לָךְ כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא אבְּאִיסּוּרָא בבְּמָמוֹנָא לָא.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ח׳:י״א
רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ח׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״א
סמ״ג מצוות עשה צ״ח
טור חושן משפט י״ח:ה׳
טור יורה דעה ק״י:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ח:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה ק״י:ג׳
רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ח׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״א
סמ״ג מצוות עשה צ״ח
טור חושן משפט י״ח:ה׳
טור יורה דעה ק״י:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ח:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה ק״י:ג׳
אי דליכא לאישתלומי מיניה – אומר ר״י דשפיר גרס אי דליתנהו להנהו זוזי ומה שהקשה ר״ש מההיא דבבא קמא (דף ט.) לאו פירכא היא דמצינא למימר דקיימא לן כרב פפא וכרב הונא בריה דרב יהושע דאית להו התם (דף ז:) דכל מילי מיטב הוא אפילו אית ליה זוזי יהיב ליה אפי׳ סובין ואע״ג דבע״ח אי אית ליה זוזי לא מצי מסלק ליה בשאר מילי כדאמר בהכותב (כתובות דף פו. ושם) דאמר האי מאן דאית ליה ארעא וזוזי ויש עליו כתובת אשה ובעל חוב לבעל חוב מסלק בזוזי ולאיתתא בארעא כו׳ וקאמר נמי התם ודאי דאמריתו משמיה דרב נחמן האי מאן דמסיק זוזי בחבריה ואית ליה ארעא ולית ליה זוזי דא״ל זיל וטרח וזבין ואייתי זוזי א״ל ההוא תולה מעותיו בעכו״ם הוה והוא עשה שלא כהוגן לפיכך עושין לו שלא כהוגן משמע כשיש לו זוזי צריך ליתן לו זוזי ונוכל לחלק בין לוקח דהכא לבע״ח דהתם אדעתא דפרע ליה זוזי אוזפיה אבל לוקח דהכא דהוי טעות לא משלם ליה זוזי כי ליתנהו להנהו זוזי אפילו אית ליה זוזי אחריני דכשהוציא אותן מעות הוי כמו מזיק מעות של חבירו והוי דינו כנזקים וה״ר חיים כ״ץ זצ״ל פירש דאפילו בע״ח אע״ג דאית ליה זוזי לא משלם ליה אלא מה שירצה דכל מילי מיטב הוא דלא עדיף מנזקין דהא נזקין מדאורייתא מעידית מה שאין כן בבע״ח וההוא דהכותב ה״פ ההוא תולה מעותיו בעכו״ם הוה פירוש מעיקרא כששאלו ממנו אמר שכל נכסיו של עכו״ם הן הקרקע הן דברים אחרים ועכשיו אומר שקרקע זו שלו והלכך לפי שעשה שלא כהוגן אומרים לו שימכרנה שמא אינה שלו אלא של אחר ורוצה לפטור עצמו בממון אחרים לכך אומרים לו כיון שאתה אומר שהיא שלך מכור אותה והבא מעות והא דאמר התם לבע״ח מסלק בזוזי התם ודאי מאחר שיש לו זוזי מוטב שיתן זוזי לבע״ח מלאשה כדמסיק התם יותר משהאיש רוצה לישא כו׳ והכא אי איתנהו להנהו זוזי צריך להחזירם כיון שהוא מקח טעות ולא דמי להלואה דהלואה להוצאה ניתנה ומרגלא בפומיה דר״ת דג׳ דינים יש בבע״ח אי אית ליה זוזי לא מצי מסלק ליה אלא בזוזי ואי לית ליה לא אמרינן ליה טרח ואייתי זוזי אבל בנזקים אפילו אית ליה מצי לסלוקי במאי דבעי דכל מילי מיטב הוא כרב פפא וכרב הונא בריה דרב יהושע ובפועל אפילו לית ליה זוזי א״ל זיל טרח ואייתי זוזי דתנן בהבית והעלייה (ב״מ דף קיח.) השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש וא״ל טול מה שעשית בשכרך אין שומעין לו ואפילו לית ליה זוזי דהא אמר בגמרא דאיצטריך לאשמועינן דלא נימא ממרי רשותך פארי אפרע והיינו היכא דלית ליה זוזי דבעל חוב אי אית ליה זוזי לא מצי לסלוקי בשאר מילי כדאיתא בהכותב. רבינו תם.
ואמאי לימא הלך אחר רוב נשים כו׳ – וא״ת נימא דנאמן במיגו דאי בעי אמר פרעתי ועל כרחך בדליכא כתובה איירי דאי איכא כתובה ניחזי מאי דכתב בה וי״ל דאליבא דרב קיימי דאמר בשילהי הכותב (כתובות דף פט. ושם) דגט גובה עיקר כתובה גובה תוספת.
וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא – ואם תאמר דתנן בפרק ב׳ דכתובות (דף כח. ושם) אלו נאמנין להעיד בגדלן מה שראו בקטנן זכורני בפלונית שיצאה בהינומא וראשה פרוע ואמר בגמרא מאי טעמא כיון דרוב נשים בתולות נשאות גלויי מילתא בעלמא הוא והשתא לרבי היכי דמי אי דאית לה קול למה לי עדים כדפריך הכא ואי דלית לה קול אמאי הוי גלויי מילתא בעלמא הא איתרע לה רובא כדאמר הכא והיכי מפקי ממונא בקטן וגדול שעמו וליכא למימר דבהך עדים קטן וגדול שעמו הוי הקול דהא פריך הכא מדליכא קלא הני סהדי שקרי נינהו ולא אמר דהנך סהדי היינו הקול ולשמואל דלא אזיל בתר רובא אתי שפיר דאע״ג דאיכא רוב גמור אכתי צריך לגלויי מילתא ויש לומר דאע״ג דאיתרע לה רובא מכל מקום רובא דרוב נשים בתולות נישאות עדיף מרוב הנישאת בתולה יש לה קול וסגי בגלויי מילתא בעלמא.
קוביוסטוס – פרש״י בכל מקום גונב נפשות והכא לא משמע הכי דמסיק דכולהו הכי איתנהו אטו כולהו גונבי נפשות נינהו ומיהו בפ״ק דבכורות (דף ה. ושם) אין להקשות לפירושו דאמרינן גבי שקלים שאל קונטרקוס את רבן יוחנן בן זכאי משה רבכם גנב היה או קוביוסטוס היה או שאינו בקי בחשבונות היה דכיון שהשקלים היו כנגד ישראל קורא אותו כאילו גונב נפשות ונראה כפר״ח דמפרש קוביוסטוס משחק בקוביא והא דאמר בפרק גיד הנשה (חולין דף צא:) דאמר ליה יעקב למלאך וכי גנב אתה או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר יש ליישב נמי לפירוש רבינו חננאל דלפי שחייב לכמה בני אדם ואין לו מה לשלם מתיירא פן יתבעוהו.
לסטים מזויין או מוכתב למלכות אומר לו הרי שלך לפניך – מכאן קשה לפ״ה שפירש בפרק אע״פ (כתובות דף נח. ושם) גבי הא דפריך אלא מעתה עבד כהן שלקחו מישראל לא יאכל בתרומה משום סימפון ומשני סימפון בעבדים ליכא דאי מאבראי הא קא חזי ליה ואי מגוואי מאי איכפת ליה למלאכה קא בעי ליה כו׳ מאי אמרת ליסטים מזויין או מוכתב למלכות הנהו קלא אית להו פי׳ וסבר וקיבל ואי אפשר לומר כן דבהדיא אמר הכא דהוה מקח טעות ומפרש התם ר״ת דהנהו קלא אית להו וכיון דלא יצא הקול מילתא דלא שכיחא היא ולא חיישינן להכי והא דאמר בהמגרש (גיטין דף פו. ושם) אתקין רב יהודה בשטרא דעבדי עבדא דנן מוצדק ופטיר ועטיר מכל עירורי מלכא ומלכתא כלומר אינו מוכתב למלכות אפי׳ לא כתב הוי מקח טעות כדאמר הכא אלא אתקין רב יהודה משום שופרא דשטרא. ר״ת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
לסטים מזויין או מוכתב למלכות אומר לו הרי שלך לפניך – מכאן קשה לפ״ה שפירש בפרק אע״פ (כתובות דף נח. ושם) גבי הא דפריך אלא מעתה עבד כהן שלקחו מישראל לא יאכל בתרומה משום סימפון ומשני סימפון בעבדים ליכא דאי מאבראי הא קא חזי ליה ואי מגוואי מאי איכפת ליה למלאכה קא בעי ליה כו׳ מאי אמרת ליסטים מזויין או מוכתב למלכות הנהו קלא אית להו פי׳ וסבר וקיבל ואי אפשר לומר כן דבהדיא אמר הכא דהוה מקח טעות ומפרש התם ר״ת דהנהו קלא אית להו וכיון דלא יצא הקול מילתא דלא שכיחא היא ולא חיישינן להכי והא דאמר בהמגרש (גיטין דף פו. ושם) אתקין רב יהודה בשטרא דעבדי עבדא דנן מוצדק ופטיר ועטיר מכל עירורי מלכא ומלכתא כלומר אינו מוכתב למלכות אפי׳ לא כתב הוי מקח טעות כדאמר הכא אלא אתקין רב יהודה משום שופרא דשטרא. ר״ת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush