גמרא
פירוש
דְּאִי בָּעֵי מְפַקַּע לֵיהּ וְשָׁקֵיל בְּנִסְכָּא וְכֵיוָן דְּאִיכָּא שְׁנָצִין מַפֵּיק לֵיהּ עַד פּוּמֵּיהּ וְשָׁרֵי וְשָׁקֵיל וּשְׁנָצִין אֲגִידִי מִגַּוַּאי דְּלֵיכָּא שְׁנָצִין וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּאִית לֵיהּ וּמְכָרְכִי עִילָּוֵיהּ.
וְכֵן אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקוּפָּה מְלֵאָה קִישּׁוּאִין וְדִלּוּעִין אֲבָל מְלֵאָה חַרְדָּל חַיָּיב אַלְמָא קָסָבַר אֶגֶד כְּלִי לָא שְׁמֵיהּ אֶגֶד אַבָּיֵי אֲמַר אֲפִילּוּ מְלֵאָה חַרְדָּל פָּטוּר אַלְמָא קָסָבַר אֶגֶד כְּלִי שְׁמֵיהּ אֶגֶד קָם אַבָּיֵי בְּשִׁיטְתֵיהּ דְּרָבָא קָם רָבָא בְּשִׁיטְתֵיהּ דְּאַבָּיֵי וְרָמֵי דְּאַבָּיֵי אַדְּאַבָּיֵי וְרָמֵי דְּרָבָא אַדְּרָבָא.
דְּאִיתְּמַר הַמּוֹצִיא פֵּירוֹת כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ערך סנדל
סנדל – (בבא מציעא סז) כיסא בתר שינצי (יבמות קב) וסנדלא בתר שינצי (נדה טו). ויש להן שנצים (שבת נב.) וכיון דאיכא שנצים מפיק ליה עד פומיה פי׳ כיס של שנצות הכיס אינו קשור אלא יש לו שנצים מלמעלה ומלמטה ומכניסין באותו שנץ חוט של משיחה ויש שמכניסין רצועות וכשנותנין בו מעות שונצהו וא״צ לקושרו אלא מותחו לאותו החוט והוא מתקש׳ מאליו מתפתח מאליו ופעמים יש לכים ד׳ בתים וכולן נפתחין ונסגרין יחד וכן פי׳ הגאון (שבת צב.). והא איכא שנצי דאינון לולאו׳ דאגידי עד שוליו בהדי הדדי והיכי אמרת אי אפקיה דרך פיו הכי נמי דמחייב דאי בעי שקיל ואיסור גניבה קודם איסור שבת לא מצי למשדיה לרישיה אלא מכלפי שוליו דאלמא צריך להוציאו כולו ודחינן בדליכא שנצים אי נמי איתליה ומכרכי על פומיה ולא עקירא כלפי שוליו (א״ב פי׳ בליו״ר חריץ שבין הקמטים כמו בסנדלים ישנים ובכיס לסתום פיו).
ערך אפנדה
אפנדה – א(ברכות נו:) לא יכנס אדם להר הבית במקלו במנעלו ובאפונדתו פי׳ כלי לבוש שהוא חלוק קטן ויש בו הרבה מקומות תפורים ונותנין שם דבר המאורע להם וראיה (שבת צב.) בין אפונדתו לחלוקו ויש ששונים פונדתו והוא מפורש בערך פ׳.
ערך חלוק
חלוק – ב(שבת צב.) בין אפונדתו לחלוקו ובשפת חלוקו (שבת קכ.) קנבוס של פשתן וחלוק פי׳ המלבוש העליון ובלעז פלודי״לו. (שבת קלג) ואין עושין לה חלוק בתחילה פ׳ ראש הבגד שמשימין בראש המילה (כלים פכ״ח) חלוק של יוצאת החוץ פי׳ חלוק יפה הלובשת אותו כשיוצאה בשוק ולא בבית. (בריש מגילת איכה בהייתי שחוק) מכניסין את הגמל לטייטרון שלהן והחלוקין שלו עליו והן אומרין אלו לאלו על מה זה מתאבל וכו׳.
ערך חפת
חפת – ג(שבת צב.) בין פונדתו לחלוקו ובחפת חלוקו (א״ב בנוסחאות דידן כתוב ובשפת חלוקו) (יומא עו) ובלבד שלא יוציא ידו מתחת חפת חלוקו (שקלים פ״ג יבמות קב:) ותנן נמי אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל. (בראשית רבה עה) עם לבן גרתי דהוה רבהון דרמאי יהיבתיה בחיפתי לההוא גברא לא כל שכן. (בראשית רבה פ״א) מקניהם וקניינם וגו׳ סכרין למיחפת ואתחפון פי׳ הוא בית יד של חלוק שעל זרועו בלשון ישמעאל גי״ב.
ערך מרפק
מרפק – ד(שבת צב.) המוציא בפיו ובמרפקו (ערכין יט.) ממלא את החבית מים ומכניסה עד מרפקו (אהלות פרק א). במרפק. (בראשית רבה מ״ת) אל תירא אברם (בראשית רבה ס״ו גשה נא ואמשך) והיו אוחזין במרפקו כדי שלא יפול. על כל אצילי ידיו תרגומו על כל מרפקי ידיו פי׳ שחי ובלעז עיטי״לו.
ערך סא
סא – ה(שבת צב.) על כתיפו חייב שכן משא בני קהת (גמרא) המוציא משאוי למעלה מי׳ טפחים חייב שכן משא בני קהת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
סנדל – (בבא מציעא סז) כיסא בתר שינצי (יבמות קב) וסנדלא בתר שינצי (נדה טו). ויש להן שנצים (שבת נב.) וכיון דאיכא שנצים מפיק ליה עד פומיה פי׳ כיס של שנצות הכיס אינו קשור אלא יש לו שנצים מלמעלה ומלמטה ומכניסין באותו שנץ חוט של משיחה ויש שמכניסין רצועות וכשנותנין בו מעות שונצהו וא״צ לקושרו אלא מותחו לאותו החוט והוא מתקש׳ מאליו מתפתח מאליו ופעמים יש לכים ד׳ בתים וכולן נפתחין ונסגרין יחד וכן פי׳ הגאון (שבת צב.). והא איכא שנצי דאינון לולאו׳ דאגידי עד שוליו בהדי הדדי והיכי אמרת אי אפקיה דרך פיו הכי נמי דמחייב דאי בעי שקיל ואיסור גניבה קודם איסור שבת לא מצי למשדיה לרישיה אלא מכלפי שוליו דאלמא צריך להוציאו כולו ודחינן בדליכא שנצים אי נמי איתליה ומכרכי על פומיה ולא עקירא כלפי שוליו (א״ב פי׳ בליו״ר חריץ שבין הקמטים כמו בסנדלים ישנים ובכיס לסתום פיו).
ערך אפנדה
אפנדה – א(ברכות נו:) לא יכנס אדם להר הבית במקלו במנעלו ובאפונדתו פי׳ כלי לבוש שהוא חלוק קטן ויש בו הרבה מקומות תפורים ונותנין שם דבר המאורע להם וראיה (שבת צב.) בין אפונדתו לחלוקו ויש ששונים פונדתו והוא מפורש בערך פ׳.
ערך חלוק
חלוק – ב(שבת צב.) בין אפונדתו לחלוקו ובשפת חלוקו (שבת קכ.) קנבוס של פשתן וחלוק פי׳ המלבוש העליון ובלעז פלודי״לו. (שבת קלג) ואין עושין לה חלוק בתחילה פ׳ ראש הבגד שמשימין בראש המילה (כלים פכ״ח) חלוק של יוצאת החוץ פי׳ חלוק יפה הלובשת אותו כשיוצאה בשוק ולא בבית. (בריש מגילת איכה בהייתי שחוק) מכניסין את הגמל לטייטרון שלהן והחלוקין שלו עליו והן אומרין אלו לאלו על מה זה מתאבל וכו׳.
ערך חפת
חפת – ג(שבת צב.) בין פונדתו לחלוקו ובחפת חלוקו (א״ב בנוסחאות דידן כתוב ובשפת חלוקו) (יומא עו) ובלבד שלא יוציא ידו מתחת חפת חלוקו (שקלים פ״ג יבמות קב:) ותנן נמי אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל. (בראשית רבה עה) עם לבן גרתי דהוה רבהון דרמאי יהיבתיה בחיפתי לההוא גברא לא כל שכן. (בראשית רבה פ״א) מקניהם וקניינם וגו׳ סכרין למיחפת ואתחפון פי׳ הוא בית יד של חלוק שעל זרועו בלשון ישמעאל גי״ב.
ערך מרפק
מרפק – ד(שבת צב.) המוציא בפיו ובמרפקו (ערכין יט.) ממלא את החבית מים ומכניסה עד מרפקו (אהלות פרק א). במרפק. (בראשית רבה מ״ת) אל תירא אברם (בראשית רבה ס״ו גשה נא ואמשך) והיו אוחזין במרפקו כדי שלא יפול. על כל אצילי ידיו תרגומו על כל מרפקי ידיו פי׳ שחי ובלעז עיטי״לו.
ערך סא
סא – ה(שבת צב.) על כתיפו חייב שכן משא בני קהת (גמרא) המוציא משאוי למעלה מי׳ טפחים חייב שכן משא בני קהת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [בייאגארטל וואס מען האלט דרינן געלד.]
ב [העמד, קלייד.]
ג [זוים ערמער.]
ד [אקסעל.]
ה [לאסט.]
הערות
Gemara
Peirush