×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אֵינוֹ מֵהֶם אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא מָר לָא בְּהֶסְתֵּר פָּנִים אִיתֵיהּ וְלָא בִּוְהָיָה לֶאֱכוֹל אִיתֵיהּ אֲמַר לְהוּ מִי יָדְעִיתוּ כַּמָּה מְשַׁדַּרְנָא בְּצִנְעָא בֵּי שַׁבּוּר מַלְכָּא אפי׳אֲפִילּוּ הָכִי יְהַבוּ בֵּיהּ רַבָּנַן עֵינַיְיהוּ אַדְּהָכִי שַׁדּוּר דְּבֵי שַׁבּוּר מַלְכָּא וְגַרְבוּהוּ אֲמַר הַיְינוּ דְּתַנְיָא אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כׇּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי.
is not from among them. The Sages said to Rava: Master, you are not subject to His hiding of the face, as your prayers are heard, and you are not subject to: “And they shall be devoured,” as the authorities take nothing from you. He said to them: Do you know how many gifts I send in private to the house of King Shapur? Although it might seem that the monarchy does not take anything from me, in actuality I am forced to give many bribes. Even so, the Sages looked upon Rava with suspicion. In the meantime, messengers from the house of King Shapur sent for him and imprisoned him to extort more money from him. Rava said: This is as it is taught in a baraita that Rabban Shimon ben Gamliel said: Wherever the Sages looked upon someone, it resulted in either death or poverty.
ר׳ חננאלרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
אמרו ליה לרבא: והא מר ליתיה בוהיה לאכול ומתפלל ונענה? אמר להן: לא ידעיתו כמה משדרנא בצנעה לבי שבור מלכא ואפילו הכי לא איפרק, דאמור רבנן: כל מקום שנתנו חכמים עיניהן או מיתה או עוני. שדרוה ליה שבור מלכא וגרבוה לרבא.
אינו מהן – מזרע ישראל דכתיב והסתרתי פני מהם (דברים לא) שצועק מצרות הבאות עליו ואינו נענה שלא יבואו.
והיה לאכול – שהעובדי כוכבים שוללין ממונו.
וגרבוהו – שללוהו.
שדור בי שבור מלכא וגרבוהו – אומר הר״י דהיינו ההוא דבפרק בתרא דברכות (ברכות נו.) גבי פשריה דבר הדיא שפתר לו שתמות אשתו ויאבד כל אשר לו מאת המלך.
אפי׳ הכי יהבי ביה רבנן עינייהו אדהכי כו׳. ר״ל אף על פי שנתקיים בו והיה לאכול על ידי ששדר לבי שבור מלכא כדאמר להו מ״מ כיון דיהבו ביה רבנן עינייהו שלא נתקיים הדר שדר מלכא וגרבוהו:
כל מקום שנתנו בו חכמים עיניהם כו׳. מפורש בנדרים:
אינו מהם, מישראל. אמרו ליה רבנן [לו חכמים] לרבא: מר [אדוני] לא בהסתר פנים איתיה [ישנו], שכן תפילתך נשמעת, ולא ב״והיה לאכל״ איתיה [ישנו], שהרי אין המלכות נוטלת ממך דבר! אמר להו [להם]: מי ידעיתו [האם יודעים אתם] כמה מתנות משדרנא [אני שולח] בצנעא בי [לבית] שבור מלכא [המלך]? כלומר, רק למראית העין אין המלכות גוזלת ממני, ובאמת אני נותן הרבה שוחד שלא ברצוני. אפילו הכי [כך] יהבו ביה רבנן עינייהו [נתנו חכמים בו עיניהם לרעה]. אדהכי שדור דבי [ובינתים שלחו מבית] שבור מלכא [המלך] וגרבוהו [ואסרו אותו], כדי לגבות ממנו כספים. אמר רבא: היינו דתניא [זהו ששנינו בברייתא], אמר רבן שמעון בן גמליאל: כל מקום שאמרו ש״נתנו חכמים עיניהם״ באדם, סופו שהגיע לו על ידי כך או מיתה או עוני.
is not from among them. The Sages said to Rava: Master, you are not subject to His hiding of the face, as your prayers are heard, and you are not subject to: “And they shall be devoured,” as the authorities take nothing from you. He said to them: Do you know how many gifts I send in private to the house of King Shapur? Although it might seem that the monarchy does not take anything from me, in actuality I am forced to give many bribes. Even so, the Sages looked upon Rava with suspicion. In the meantime, messengers from the house of King Shapur sent for him and imprisoned him to extort more money from him. Rava said: This is as it is taught in a baraita that Rabban Shimon ben Gamliel said: Wherever the Sages looked upon someone, it resulted in either death or poverty.
ר׳ חננאלרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) {דברים ל״א:י״ח} וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא אָמַר רָבָא אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁהִסְתַּרְתִּי פָּנַי מֵהֶם בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ רַב יוֹסֵף אָמַר יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו נ״א:ט״ז} וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ.

With regard to the verse: “And I will hide my face in that day” (Deuteronomy 31:18), Rava said that the Holy One, Blessed be He, said: Even though I hid my face from them and My Divine Presence is not revealed, nevertheless: “I speak with him in a dream” (Numbers 12:6). Rav Yosef said: His hand is outstretched, guarding over us, as it is stated: “And I have covered you in the shadow of my hand” (Isaiah 51:16).
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רבה: אף על גב דכתיב: והסתרתי פני מהם, אמר רחמנא בחלום אדבר בו. רב יוסף אמר: ידו נטויה עלינו ובצל ידי כסיתיך.
בחלום אדבר בו – ביום ההוא קא דייק ביום ולא בלילה שמראין לו חלום כדי שיתפלל על הדבר.
ידו נטויה – להגן עליו.
גמרא אע״פ שהסתרתי פני מהם בחלום כו׳ ופרש״י ביום ההוא קדייק כו׳ ע״כ העיקר חסר מן הספר ובע״י מפני קדייק וכ״ה שם אע״פ שהסתרתי פני מהם כדכתיב ודבר ה׳ אל משה פנים וגו׳ אותם הפנים אסתיר אבל בחלום אדבר בו וק״ל:
אף על פי שהסתרתי פני מהם בחלום פרש״י ביום דייק ולא בלילה כו׳. עכ״ל ועי״ל לפי שנאמר אם יהיה נביאכם וגו׳ בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה גו׳ פה אל פה אדבר בו דהיינו פנים אל פנים כדכתיב ודבר ה׳ עם משה פנים אל פנים גו׳ ומדכתיב הכא ואנכי הסתר אסתיר פני גו׳ דהיינו למעט כעין נבואת משה שהיה פנים אל פנים אבל כעין נבואת שאר נביאים דבחלום אדבר בו לא אימעט מהסתרת פנים ושוב מצאתי כעין זה בפי׳ ע״י:
ר״י אמר כו׳ שנאמר ובצל ידי כסיתיך גו׳. לפי ענינו דלעיל נראה דמויתי לענין נבואה ותחלת מקרא זה ושמתי דברי בפיך גו׳ דהיינו נבואת משה שהיה פה אל פה ואמר בגלות שסתר זה הפנים מ״מ ובצל ידי כסיתיך דהיינו שלא סתר פנים ממש כמו שהופך פניו לצד אחר אלא כמי שמכסה פניו בצל ידו דרואה בקצת על חבירו מתוך הצל ועי״ל דיד סתם נאמר בכ״מ על השמאל כמ״ש בפרק הקומץ ידך זו שמאל כו׳ שנאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים גו׳ ע״ש וז״ש גם שבגלות איכא הסתרת פנים כמ״ש השיב אחור ימינו מ״מ צל ידי שהיא השמאל כסיתיך להגן עליכם והאי לישנא דידו נטויה עלינו גו׳ מצינו לו בספר ישעיה בכמה מקראות דכתיב בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה וכל המפרשים וכן התרגום פירשו בו לרעה אבל לפי הענין דהכא יש לפרש בו דלטובה נאמר הגם דבכל זאת הסתיר פניו מהם בגלות ולא שב אפו מהם כמ״ש ידו נטויה להם שהיא יד השמאלי ולא הסתיר פניו ממש והוא מבואר בריש פרק קמא דכתובות כי ימינו הוא הרחמים ויד שמאלו הוא הדין גם שבגלות השיב אחור ימינו והם הרחמים ממש ומדת הדין גבר עלינו מכל מקום היא ידו הנטויה עלינו להגן מצרות הגלות ואהא מייתי עובדא דההוא מינא דהראה לו לריב״ח הסתרת המקום מעלינו והוא הראה לו ברמז דעוד ידו נטויה ואין כאן הסתרה גמורה:
על אותו כתוב ״ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא״ (דברים לא, יח) אמר רבא, אמר הקדוש ברוך הוא: אף על פי שהסתרתי פני מהם ואין גילוי שכינה לישראל, בכל זאת בחלום אדבר בו, שיש התגלות כלשהי, לפחות בחלום. רב יוסף אמר: עדיין ידו נטויה להגן עלינו, שנאמר: ״ובצל ידי כסיתיך״ (ישעיהו נא, טז).
With regard to the verse: “And I will hide my face in that day” (Deuteronomy 31:18), Rava said that the Holy One, Blessed be He, said: Even though I hid my face from them and My Divine Presence is not revealed, nevertheless: “I speak with him in a dream” (Numbers 12:6). Rav Yosef said: His hand is outstretched, guarding over us, as it is stated: “And I have covered you in the shadow of my hand” (Isaiah 51:16).
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה הֲוָה קָאֵי בֵּי קֵיסָר אַחְוִי לֵיהּ הָהוּא מִינָא1 עַמָּא דְּאַהְדְּרִינְהוּ מָרֵיהּ לְאַפֵּיהּ מִינֵּיהּ אַחְוִי לֵיהּ יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לר׳לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַאי אַחְוִי לָךְ עַמָּא דְּאַהְדְּרִינְהוּ מָרֵיהּ לְאַפֵּיהּ מִינֵּיהּ וַאֲנָא מַחְוֵינָא לֵיהּ יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ.

The Gemara relates: Rabbi Yehoshua ben Ḥananya was standing in the house of the Caesar. A certain heretic, who was also present, gestured to him, indicating that his was the nation whose Master, God, turned His face away from it. Rabbi Yehoshua gestured to him that His hand is outstretched over us in protection. The Caesar said to Rabbi Yehoshua: What did he gesture to you, and how did you respond? He replied: He indicated that mine is the nation whose Master turned His face from it, and I gestured to him that His hand is outstretched over us.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״אפיקורוסא״.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ההוא מינא שהחזיר פניו לאחוריו הרמיז לר׳ יהושע בן חנניה – כלומר אלהיכם הסתיר פניו מכם, הראהו ר׳ יהושע בידו כי ידו של הקב״ה נטויה עלינו ובצל ידו אנו סכוכים כו׳.
אפיקורסים – שאינם מאמינים לדברי רז״ל כגון צדוקים.
אחוי ליה – על ידי סימן רמז לו החזיר פניו.
א ועל ענין זה עצמו מספרים: ר׳ יהושע בן חנניה הוה קאי בי [היה עומד בבית] הקיסר ובפני הקיסר, אחוי ליה ההוא מינא [הראה לו מין אחד] שהיה שם, ברמז, על ידי תנועה: עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה [העם שהחזיר אדוניו, ה׳, את פניו ממנו]. אחוי ליה [הראה לו] גם הוא, ר׳ יהושע, למין ברמז, ופשט את ידו ואמר לו: ידו נטויה עלינו. אמר ליה [לו] הקיסר לר׳ יהושע: מאי אחוי לך [מה הראה לך], מה רצה לרמז לך? אמר לו: רצה לרמז לי עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה [העם שהחזיר אדוניו את פניו ממנו], ואנא מחוינא ליה [ואני הראיתי לו] שידו נטויה עלינו.
The Gemara relates: Rabbi Yehoshua ben Ḥananya was standing in the house of the Caesar. A certain heretic, who was also present, gestured to him, indicating that his was the nation whose Master, God, turned His face away from it. Rabbi Yehoshua gestured to him that His hand is outstretched over us in protection. The Caesar said to Rabbi Yehoshua: What did he gesture to you, and how did you respond? He replied: He indicated that mine is the nation whose Master turned His face from it, and I gestured to him that His hand is outstretched over us.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אֲמַרוּ לֵיהּ לְהָהוּא מִינָא מַאי אַחְוִיית לֵיהּ עַמָּא דְּאַהְדְּרִינְהוּ מָרֵיהּ מִינֵּיהּ וּמַאי אַחְוִי לָךְ לָא יָדַעְנָא אֲמַרוּ גַּבְרָא דְּלָא יָדַע מַאי מַחְווּ לֵיהּ בְּמָחוֹג יַחְוֵי קַמֵּי מַלְכָּא אַפְּקוּהוּ וְקַטְלוּהוּ.

The members of the Caesar’s household said to that heretic: What did you gesture to him? He said to them: I gestured that his is the nation whose Master has turned His face from it. They asked: And what did he gesture to you? He said to them: I don’t know; I did not understand. They said: How can a man who does not know what others gesture to him dare to gesture in the presence of the king? They took him out and killed him.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פירוש במחוג – כרמיזא, מורה באצבעותיו זה לזה ומרגישין זה דברי זה וזה דברי זה.
ערך מחג
מחגא(ברכות מו:) פרסאי במחוגא משתעו. (חגיגה ה:) מחו במחוג קמי מלכא פירוש מורין באצבעות כלומר כל דבריהן ברמז הן ומרגישין זה דברי זה וזה דברי זה:
א. [ווינקען.]
במחוג – ברמז.
אמרו ליה [לו] לההוא מינא [לאותו מין]: מאי אחויית ליה [מה הראית אתה לו]? אמר להם: הראיתי לו עמא דאהדרינהו מריה מיניה [העם שהחזיר אדוניו את פניו ממנו], ושאלוהו: ומאי אחוי לך [ומה הראה לך] הוא? אמר להם: לא ידענא [אינני יודע], לא הבנתי. אמרו: גברא דלא ידע מאי מחוו ליה, במחוג יחוי קמי מלכא [אדם שאיננו יודע מה מראים לו, ברמז יראה תנועות לפני המלך]?! אפקוהו וקטלוהו [הוציאוהו והרגוהו], אגב סיפור זה, שממנו רואים כיצד ניצח ר׳ יהושע בן חנניה בחכמתו את אויבי ישראל, מספרים:
The members of the Caesar’s household said to that heretic: What did you gesture to him? He said to them: I gestured that his is the nation whose Master has turned His face from it. They asked: And what did he gesture to you? He said to them: I don’t know; I did not understand. They said: How can a man who does not know what others gesture to him dare to gesture in the presence of the king? They took him out and killed him.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) כִּי קָא נִיחָא נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן מַאי תֶּיהְוֵי עֲלַן מִמִּנָאֵי1 אָמַר לָהֶם {ירמיהו מ״ט:ז׳} אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חׇכְמָתָם כֵּיוָן שֶׁאָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חׇכְמָתָן שֶׁל אוּמּוֹת הָעוֹלָם.

The Gemara relates: When Rabbi Yehoshua ben Ḥananya was dying, the Sages said to him: What will become of us, from the threat of the heretics, when there is no scholar like you who can refute them? He said to them that the verse states: “Is wisdom no more in Teiman? Has counsel perished from the prudent? Has their wisdom vanished?” (Jeremiah 49:7). He explained: Since counsel has perished from the prudent, from the Jewish people, the wisdom of the nations of the world has vanished as well, and there will be no superior scholars among them.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״מאפיקורוסין״.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עיניינא. כי נח נפשיה דר׳ יהושע בן חנניה, אמרו ליה: מה תהא עלן ממינאי? כלומר אין אדם בינינו שיש בו כח להשיבם כמותו, אמר להם: אבדה עצה מבנים נסרחה חכמת האומות.
נסרחה חכמתם – באדום כתיב האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים מישראל.
מאי תהוי עלן ממיני כו׳. לפי שר״י ב״ח הוא היה מפורסם בעל נצחון נגד המינים כגון בהך דפ״ק דבכורות בסבי דבי אתונא ובההיא דפ׳ א״ט דא״ל קיסר לריב״ח אלהיכם כאריה כו׳ וכן בכ״מ ולזה א״ל אחר מיתתך מה תיהוי עלן ממיני מי יודע להשיב להן בנצוח וא״ל אבדה עצה מבנים גו׳ האי קרא גבי עובדי כוכבים כתיב שהם המינים כמפורש בכמה מקומות ולזה אמר אם אבדה עצה מבנים שהם ישראל שנקראו בנים אתם לה׳ נסרחה גם חכמתם של עובדי כוכבים שהם המינים:
כי קא ניחא נפשיה [כאשר נחה נפשו, לפני שנפטר] ר׳ יהושע בן חנניה אמרו ליה רבנן [לו חכמים]: מאי תיהוי עלן ממנאי [מה יהיה עלינו מן המינים], כאשר אין בינינו חכם כמוך שיענה להם? אמר להם, אמר הכתוב: ״האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם״ (ירמיהו מט, ז), וכך יש לדרשו: כיון שאבדה עצה מבנים מבני ישראל — גם נסרחה חכמתן של אומות העולם ולא יימצאו ביניהם עוד חכמים מופלגים.
The Gemara relates: When Rabbi Yehoshua ben Ḥananya was dying, the Sages said to him: What will become of us, from the threat of the heretics, when there is no scholar like you who can refute them? He said to them that the verse states: “Is wisdom no more in Teiman? Has counsel perished from the prudent? Has their wisdom vanished?” (Jeremiah 49:7). He explained: Since counsel has perished from the prudent, from the Jewish people, the wisdom of the nations of the world has vanished as well, and there will be no superior scholars among them.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְאִי בָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא {בראשית ל״ג:י״ב} וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ.

And if you wish, say instead that the same idea can be derived from here: “And he said: Let us take our journey, and let us go, and I will go corresponding to you” (Genesis 33:12). Just as the Jewish people rise and fall, so too, the nations of the world simultaneously rise and fall, and they will never have an advantage.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לנגדך – בשוה.
ואי בעית אימא מהכא דכתיב ואלכה לנגדך וגו׳. כבר האריך בזה האברבנאל בספר משמיע ישועה שהם מתייחסים באמונתם בדמיון עשו ליעקב שהיה להם אב אחד ועשו היה צד אביו במרמה בפיו ויעקב איש תם וגו׳ כן אמונתם שמשערים לעבוד עבודת ה׳ והם עובדים אותו במרמה ודעת בלתי אמתי כו׳ ועוד האריך ע״ש וז״ש ואלכה לנגדך וגו׳ כי מעשה אבות סימן לבנים שבני עשו ילכו בשוה לנגד בני יעקב לפי חכמתן כמ״ש ואע״ג דנתבטל סימן זה כמ״ש בפ״ק דע״ז דמעיקרא דרוש לנגדך ולבסוף דרוש יעבר נא אדוני לפני עבדו היינו דוקא לענין מלכות וממשלה כדמשמע קרא דיעבר נא אדוני וגו׳ דמיירי באדנות וממשלה דהיינו שיהיה עשו מחזיק במלכות מקודם בעוה״ז ואח״כ יחזיקו במלכות בני יעקב לעוה״ב אבל לענין חכמה מתקיים האי קרא ואלכה לנגדך וגו׳:
ואי בעית אימא מהכא [ואם תרצה אמור מכאן] מקור אחר לאותו רעיון, שנאמר: ״ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך״ (בראשית לג, יב), שכשם שעולים ויורדים ישראל, כך כנגדם אומות העולם, ולעולם לא יהיה להם יתרון.
And if you wish, say instead that the same idea can be derived from here: “And he said: Let us take our journey, and let us go, and I will go corresponding to you” (Genesis 33:12). Just as the Jewish people rise and fall, so too, the nations of the world simultaneously rise and fall, and they will never have an advantage.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַבִּי אִילָא הֲוָה סָלֵיק בְּדַרְגָּא דְּבֵי רַבָּה בַּר שֵׁילָא שַׁמְעֵיהּ לְיָנוֹקָא דַּהֲוָה קָא קָרֵי {עמוס ד׳:י״ג} כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שִּׂיחוֹ אָמַר עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מַגִּיד לוֹ מַה שִּׂיחוֹ תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ מַאי מַה שִּׂיחוֹ אָמַר רַב אֲפִילּוּ אשִׂיחָה יְתֵירָה שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ מַגִּידִים לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת מִיתָה.

The Gemara relates that Rabbi Ila was ascending the stairs in the house of Rabba bar Sheila, a children’s teacher. He heard a child who was reading a verse out loud: “For, lo, He Who forms the mountains, and creates the wind, and declares to man what is his speech” (Amos 4:13). Rabbi Ila said: With regard to a servant whose master declares to him what is his proper speech, is there a remedy for him? The Gemara asks. What is the meaning of the phrase: “What is his speech”? Rav said: Even frivolous speech that is between a man and his wife before engaging in relations is declared to a person at the time of death, and he will have to account for it.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו – אמר רב: אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו מגידין לאדם בשעת מיתתו – כלומר אין לאדם להרבות שיחה אפילו עם אשתו אלא אם צריך לארצויה, כגון שהיא כעוסה ובא לרצותה.
שיחה יתירה – דברי שחוק שלפני תשמיש.
שנאמר כי הנה יוצר הרים וגו׳ תקנה יש לו גו׳. יוצר הרים ובורא רוח הם כוללים הגוף והנשמה הגוף נוצר מאמצעיתו של עולם מהר הבית והנשמה נבראה מרוח ה׳ כמ״ש ויפח באפיו נשמת חיים ושיחו של אדם שהוא הדבור יוצא מבין שניהם שהם כלי הדבור מהגוף ומן הרוח כמ״ש לרוח ממללא וז״ש מגיד לאדם מה שיחו מה תקנה יש לו כיון שהוא יצר וברא אותם וה״מ למכתב מגיד לאדם שיחו וע״כ דרשו מלת מה שהוא מורה על דבר קטן כמ״ש ואנחנו מה וכמוהו הרבה דר״ל מה שיחו דאפי׳ שיחה של מה שבין איש כו׳:
ב מסופר: ר׳ אילא הוה סליק בדרגא דבי [היה עולה במדרגות בבית] רבה בר שילא, שהיה מלמד תינוקות. שמעיה לינוקא דהוה קא קרי [שמע תינוק שהיה קורא] פסוק זה בקול: ״כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו״ (עמוס ד, יג). אמר ר׳ אילא: עבד שרבו מגיד לו מה שיחו וכי תקנה יש לו?! ושואלים: מאי [מה פירוש] ״מה שחו״? אמר רב: אפילו שיחה יתירה של קלות ראש, ואפילו זו שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה.
The Gemara relates that Rabbi Ila was ascending the stairs in the house of Rabba bar Sheila, a children’s teacher. He heard a child who was reading a verse out loud: “For, lo, He Who forms the mountains, and creates the wind, and declares to man what is his speech” (Amos 4:13). Rabbi Ila said: With regard to a servant whose master declares to him what is his proper speech, is there a remedy for him? The Gemara asks. What is the meaning of the phrase: “What is his speech”? Rav said: Even frivolous speech that is between a man and his wife before engaging in relations is declared to a person at the time of death, and he will have to account for it.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אִינִי וְהָא רַב כָּהֲנָא הֲוָה גָּנֵי תּוּתֵי פּוּרְיֵיהּ דְּרַב וְשַׁמְעֵיהּ דְּסָח וְצָחַק וְעָשָׂה צְרָכָיו אֲמַר דָּמֵי פּוּמֵּיהּ דְּרַב כְּמַאן דְּלָא טְעִים לֵיהּ תַּבְשִׁילָא אֲמַר לֵיהּ כָּהֲנָא פּוֹק לָאו אוֹרַח אַרְעָא.

The Gemara asks: Is that so? Is it prohibited for a man to speak in this manner with his wife? Wasn’t Rav Kahana lying beneath Rav’s bed, and he heard Rav chatting and laughing with his wife, and performing his needs, i.e., having relations with her. Rav Kahana said out loud: The mouth of Rav is like one who has never eaten a cooked dish, i.e., his behavior is lustful. Rav said to him: Kahana, leave, as this is not proper conduct. This shows that Rav himself engaged in frivolous talk before relations.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כדלא טעים תבשילא – שרעב לאכול כלומר מתאוה לתשמיש.
ושואלים: איני [האם כן הוא] שאסור לאדם לשוחח כך עם אשתו? והא [והרי] רב כהנא הוה גני תותי פורייה [היה ישן תחת מטתו] של רב, ושמעיה [ושמע אותו] שהוא סח וצחק עם אשתו ועשה צרכיו בתשמיש המיטה. אמר רב כהנא בעודו תחת המיטה: דמי פומיה [דומה פיו] של רב כמאן דלא טעים ליה תבשילא [כמו אדם שלא טעם לו תבשיל], כלומר, שהוא מתאווה ביותר. אמר ליה [לו] רב: כהנא, פוק [צא] מכאן! לאו אורח ארעא [אין זה דרך ארץ להיות כאן]. ועל כל פנים מכאן יוצא שרב בעצמו שוחח עם אשתו לפני תשמיש!
The Gemara asks: Is that so? Is it prohibited for a man to speak in this manner with his wife? Wasn’t Rav Kahana lying beneath Rav’s bed, and he heard Rav chatting and laughing with his wife, and performing his needs, i.e., having relations with her. Rav Kahana said out loud: The mouth of Rav is like one who has never eaten a cooked dish, i.e., his behavior is lustful. Rav said to him: Kahana, leave, as this is not proper conduct. This shows that Rav himself engaged in frivolous talk before relations.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) לָא קַשְׁיָא כָּאן דִּצְרִיךְ לְרַצּוֹיַהּ הָא דְּלָא צְרִיךְ לְרַצּוֹיַהּ.

The Gemara answers: This is not difficult. Here, where this type of speech is permitted, it is referring to a situation where he must appease his wife before relations, and therefore this speech is appropriate. However, this statement, that it is prohibited, is referring to a situation where he doesn’t need to appease her. In these circumstances, it is prohibited to engage in excessively lighthearted chatter with one’s wife.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה]; כאן שמותר לשוחח מדובר באופן שצריך לרצויה [לרצותה, את אשתו] ולכן משוחח עמה, הא [זה] שמשמע מדברי רב שהדבר אסור, הרי זה באופן דלא [שאינו] צריך לרצויה [לרצותה] אסור להרבות בשיחה יתירה.
The Gemara answers: This is not difficult. Here, where this type of speech is permitted, it is referring to a situation where he must appease his wife before relations, and therefore this speech is appropriate. However, this statement, that it is prohibited, is referring to a situation where he doesn’t need to appease her. In these circumstances, it is prohibited to engage in excessively lighthearted chatter with one’s wife.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) {ירמיהו י״ג:י״ז} וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב מָקוֹם יֵשׁ לוֹ להקב״הלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִסְתָּרִים שְׁמוֹ מַאי מִפְּנֵי גֵוָה אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק מִפְּנֵי גַּאֲוָותָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיטְּלָה מֵהֶם וְנִתְּנָה לַגּוֹיִם1 ר׳רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר מִפְּנֵי גַּאֲוָותָהּ שֶׁל מַלְכוּת שָׁמַיִם.

The verse states: “But if you will not hear it, my soul shall weep in secret [bemistarim] for your pride” (Jeremiah 13:17). Rav Shmuel bar Inya said in the name of Rav: The Holy One, Blessed be He, has a place where He cries, and its name is Mistarim. What is the meaning of “for your pride”? Rav Shmuel bar Yitzḥak said: God cries due to the pride of the Jewish people, which was taken from them and given to the gentile nations. Rav Shmuel bar Naḥmani said: He cries due to the pride of the kingdom of Heaven, which was removed from the world.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובדי כוכבים״.
ר׳ חננאלמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשימקום יש למעלה ומסתרים שמו שבוכין שם המלאכים, כדכתיב: מלאכי שלום מר יבכיון, ואף על פי שיש מפורש מלאכי שלום. השלוחים ששלח המלך לעשות שלום לא קיבלו מהם וחזרו בוכים בפחי נפש.
מפני גוה – מפני גאותן של ישראל שניטלה מהן ונתנה לאומות.
מקום יש לו להקב״ה ומסתרים שמו כו׳. דה״ל למכתב בסתר תבכה נפשי אבל במסתרים משמע במקום ששמו סתרים. ואמר מפני גוה מפני גאותן כו׳ מפני גאותה כו׳ עיין פרש״י בספר ירמיה מפני גדולה שלכם שתבטל ומפני גאותה של שמים שניתן לפסילים ע״כ ומספר ישן שהכל אחד שאין גאותן של ישראל אלא הקב״ה דכתיב ואשר חרב גאותך אלא שרשב״ן ביאר בפי׳ כביכול נתמעטה גאותו של מלכות שמים כענין שאמרו שנתמוטטו כנפי החיות ושנתמעטה פמליא של מעלה ומקום יש להקב״ה ששמו מסתרים הם בתי גוואי הסתרים הפנימיים שעליהם נאמר ושם חביון עזו כו׳ ובתי בראי הם עמודי התוך שעליהם העולם עומד וי״א בתי גוואי ה׳ הראשונה ובתי בראי ה׳ אחרונה והכל כוונה אחת ע״כ:
ג נאמר: ״ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה״ (ירמיהו יג, יז), אמר רב שמואל בר איניא משמיה [משמו] של רב: מקום יש לו להקדוש ברוך הוא ומסתרים שמו, ושם הוא בוכה. מאי [מה פירוש] ״מפני גוה״? אמר רב שמואל בר יצחק: ״גוה״ משמע גאוה, כלומר, מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לגויים. ר׳ שמואל בר נחמני אמר: מפני גאוותה של מלכות שמים שניטלה.
The verse states: “But if you will not hear it, my soul shall weep in secret [bemistarim] for your pride” (Jeremiah 13:17). Rav Shmuel bar Inya said in the name of Rav: The Holy One, Blessed be He, has a place where He cries, and its name is Mistarim. What is the meaning of “for your pride”? Rav Shmuel bar Yitzḥak said: God cries due to the pride of the Jewish people, which was taken from them and given to the gentile nations. Rav Shmuel bar Naḥmani said: He cries due to the pride of the kingdom of Heaven, which was removed from the world.
ר׳ חננאלמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וּמִי אִיכָּא בְּכִיָּה קַמֵּיהּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָאָמַר רַב פָּפָּא אֵין עֲצִיבוּת לִפְנֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים א ט״ז:כ״ז} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עוֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ לָא קַשְׁיָא הָא בְּבָתֵּי גַוָּאֵי הָא בְּבָתֵּי בַרָאֵי.

The Gemara asks: But is there crying before the Holy One, Blessed be He? Didn’t Rav Pappa say: There is no sadness before the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “Honor and majesty are before Him; strength and gladness are in His place” (I Chronicles 16:27)? The Gemara responds: This is not difficult. This statement, that God cries, is referring to the innermost chambers, where He can cry in secret, whereas this statement, that He does not cry, is referring to the outer chambers.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומקשה: מי איכא בכיה קמיה קודשא בריך הוא? והא כתיב: עוז וחדוה במקומו. ופרקינן: כי ליכא בכיה בבתי גוואי, ומקום הנקרא מסתרים בבתי בראי הוא.
בבתי גואי – איכא דכתיב במסתרים.
ושואלים: ומי איכא [והאם יש] בכיה קמיה [לפני] הקדוש ברוך הוא? והאמר [והרי אמר] רב פפא: אין עציבות לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו״ (דברי הימים א׳ טז, כז)! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה]; הא בבתי גואי [זה בבתים פנימיים] יש מסתרים של בכי, הא בבתי בראי [וזה בבתים חיצוניים, ובהם לעולם אין עצבות].
The Gemara asks: But is there crying before the Holy One, Blessed be He? Didn’t Rav Pappa say: There is no sadness before the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “Honor and majesty are before Him; strength and gladness are in His place” (I Chronicles 16:27)? The Gemara responds: This is not difficult. This statement, that God cries, is referring to the innermost chambers, where He can cry in secret, whereas this statement, that He does not cry, is referring to the outer chambers.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וּבְבָתֵּי בַרָאֵי לָא וְהָא כְּתִיב {ישעיהו כ״ב:י״ב} וַיִּקְרָא אֲדֹנָי ה׳ צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקׇרְחָה וְלַחֲגוֹר שָׂק שָׁאנֵי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דַּאֲפִילּוּ מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם בְּכוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו ל״ג:ז׳} הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן.:

The Gemara asks: And doesn’t God cry in the outer chambers? Isn’t it written: “And on that day the Lord, the God of hosts, called to weeping, and to mourning, and to baldness, and to girding with sackcloth” (Isaiah 22:12)? The Gemara responds: The destruction of the Temple is different, as even the angels of peace cried, as it is stated: “Behold, their valiant ones cry without; the angels of peace weep bitterly” (Isaiah 33:7).
ר׳ חננאלרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איני? ויקרא י״י אלהים צבאות ביום ההוא1 לבכי ולמספד וגו׳ (ישעיהו כ״ב:י״ב) – הנה הקב״ה קראו לבכי.
ופרקינן: שני חורבן בית המקדש שאפילו מלאכי שלום בכו, שנאמר: הן אראלים2 צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון (ישעיהו ל״ג:ז׳). פירוש ויקרא י״י אלהים צבאות וגו׳ – קרא אותו3 היום – כלומר קבעו יום בכיה ומספד לדורות.
1. כן תוקן בדפוס וילנא, וכן בפסוק. בכ״י וטיקן 128: ״הוא״.
2. כן בכ״י וטיקן 128, וכן בכמה כ״י ובמספר מקורות בראשונים. בנוסח המקרא שלנו: ״אראלם״.
3. כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״אות״.
הכי גרסינן: ובבתי בראי ליכא והכתיב ויקרא – וכל קריאה השמעת קול היא.
הן אראלם צעקו חוצה – פשטיה דקרא בישעיה כתיב על המזבח וכתיב הוי אריאל (ישעיהו כט).
שאני חורבן ביהמ״ק דאפי׳ כו׳. דמדכתיב ביום ההוא משמע על יום מיוחד קאמר דהיינו ביום החורבן ומיהו האי קרא במסתרים תבכה נפשי נמי משמע דביום החורבן קמשתעי דכתיב ביה ודמוע תדמע וגו׳ דדריש ליה בסמוך נמי על חורבן ביהמ״ק משמע דוקא בבתי גוואי ונראה דודאי הבכיה קמיה כביכול ליכא אלא בבתי גוואי אלא דה״ק שאני חורבן ביהמ״ק דאפי׳ מלאכי שלום כו׳ קאמר אפי׳ לגבי אדם דלא זו האדם אלא אף המלאכים מר יבכיון והם ג״כ בבתי בראי ודכתיב ויקרא ה׳ לבכי וגו׳ היינו שגם על המלאכים קרא להם שיבכיון בבתי בראי אבל קמי׳ שמיא כביכול ליכא בכיה כלל בבתי בראי ששינה בכתוב לומר ודמוע תדמע על חורבן ב׳ מקדשות ולגבי גלות ישראל כתיב ותרד עיני דמעה משום דעל חורבן מקדשות שהיה בבתי בראי לא היה הבכיה קמיה אלא על האדם והמלאכים משא״כ על גלות ישראל שהיה הבכיה בבתי גוואי כתיב ותרד עיני וגו׳ כביכול שהיתה הדמעה כלפי שמיא:
ג׳ הקב״ה בוכה כו׳. ועל שא״א לעסוק בתורה כו׳. לכאורה מה בזה טעם לבכיה ואדרבה היה לשמוח על כך ולפי הדקדוק דקאמר גבי שאפשר כו׳ ואינו עוסק סתם ולא קאמר ואינו עוסק בתורה וכן גבי שא״א כו׳ קאמר עוסק סתם ולא קאמר עוסק בתורה נראה לפרש דה״ק כל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק גם בדברים אחרים כפועל בטל וכל שא״א לו לעסוק בתורה לאו משום שא״א לו ממש אלא שעוסק בדברים אחרים המבטלים אותו מלימוד תורה על שניהם הקב״ה בוכה על זה שהולך בטל ואינו עוסק בתורה וגם על זה שעוסק בדברים אחרים וביטל מד״ת שהיה לו להניח כל עסקיו משום לימוד תורה כדאמרינן סוף פ״ב דקידושין מניח אני את כל אומנות שבעולם ולומד את בני תורה כו׳:
ושואלים: ובבתי בראי [ובבתים חיצוניים] לא? והא כתיב [והרי נאמר]: ״ויקרא אדני ה׳ צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק״ (ישעיהו כב, יב)! ומשיבים: שאני [שונה] חרבן בית המקדש שעליו מדובר פה, שאפילו מלאכי שלום בכו, שנאמר: ״הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון״ (ישעיהו לג, ז).
The Gemara asks: And doesn’t God cry in the outer chambers? Isn’t it written: “And on that day the Lord, the God of hosts, called to weeping, and to mourning, and to baldness, and to girding with sackcloth” (Isaiah 22:12)? The Gemara responds: The destruction of the Temple is different, as even the angels of peace cried, as it is stated: “Behold, their valiant ones cry without; the angels of peace weep bitterly” (Isaiah 33:7).
ר׳ חננאלרש״יתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) {ירמיהו י״ג:י״ז} וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה׳ אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁלֹשׁ דְּמָעוֹת הַלָּלוּ לָמָּה אַחַת עַל מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְאַחַת עַל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי וְאַחַת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ מִמְּקוֹמָן וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אַחַת עַל בִּיטּוּל תּוֹרָה.

The verse continues: “And my eye shall weep sore, and run down with tears, because the Lord’s flock is carried away captive” (Jeremiah 13:17). Rabbi Elazar said: Why these three references to tears in the verse? One is for the First Temple; one is for the Second Temple; and one is for the Jewish people who were exiled from their place. And there are those who say: The last one is for the unavoidable dereliction of the study of Torah in the wake of the exile.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כתיב: ודמע תדמע ותרד עיני דמעהשלש דמעות הללו: אחת למקדש ראשון, ואחת למקדש שיני, ואחת כי נשבה עדר י״י, דכיון שגלו אין לך ביטול תורה מזה.
נאמר: ״ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה׳⁠ ⁠״ (ירמיהו יג, יז), אמר ר׳ אלעזר: שלש לשונות של דמעות בפסוק הללו למה? אחת על מקדש ראשון, ואחת על מקדש שני, ואחת על ישראל שגלו ממקומן. ואיכא דאמרי [ויש אומרים]: אחת אחרונה על ביטול תורה.
The verse continues: “And my eye shall weep sore, and run down with tears, because the Lord’s flock is carried away captive” (Jeremiah 13:17). Rabbi Elazar said: Why these three references to tears in the verse? One is for the First Temple; one is for the Second Temple; and one is for the Jewish people who were exiled from their place. And there are those who say: The last one is for the unavoidable dereliction of the study of Torah in the wake of the exile.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ הַיְינוּ דִּכְתִיב כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה׳ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר עַל בִּיטּוּל תּוֹרָה מַאי כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה׳ כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹמָן אֵין לְךָ בִּיטּוּל תּוֹרָה גָּדוֹל מִזֶּה.

The Gemara asks: Granted, according to the one who said that the last tear is for the Jewish people who were exiled, this is as it is written: “Because the Lord’s flock is carried away captive.” However, according to the one who said that this tear is for the dereliction of the study of Torah, what is the meaning of: “Because the Lord’s flock is carried away captive”? The Gemara answers: Since the Jewish people were exiled from their place, there is no greater involuntary dereliction of the study of Torah than that which was caused by this.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואומרים: בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] שהדמעה האחרונה היא על ישראל שגלו — היינו דכתיב [זהו שנאמר שם] ״כי נשבה עדר ה׳⁠ ⁠״, אלא למאן דאמר שיטת מי שאומר] כי דמעה זו על ביטול תורה היא — מאי [מה עניינו] של ״כי נשבה עדר ה׳⁠ ⁠״? ומשיבים: כיון שגלו ישראל ממקומן — אין לך ביטול תורה גדול מזה והבכיה היא איפוא על ביטול התורה שבגלות.
The Gemara asks: Granted, according to the one who said that the last tear is for the Jewish people who were exiled, this is as it is written: “Because the Lord’s flock is carried away captive.” However, according to the one who said that this tear is for the dereliction of the study of Torah, what is the meaning of: “Because the Lord’s flock is carried away captive”? The Gemara answers: Since the Jewish people were exiled from their place, there is no greater involuntary dereliction of the study of Torah than that which was caused by this.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה עֲלֵיהֶן בְּכׇל יוֹם עַל שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק וְעַל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲסוֹק בְּתוֹרָה וְעוֹסֵק וְעַל פַּרְנָס הַמִּתְגָּאֶה עַל הַצִּבּוּר.

The Sages taught that there are three types of people for whom the Holy One, Blessed be He, cries every day: For one who is able to engage in Torah study and does not engage in it; and for one who is unable to engage in Torah study and nevertheless he endeavors and engages in it; and for a leader who lords over the community.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן: שלשה הקב״ה בוכה עליהן בכל יום – פירוש: אומר הקב״ה: ראוי לבכות על אילו בכל יום – על מי שאיפשר לו לעסוק בתורה {ואינו עוסק, ועל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק}⁠1, ועל פרנס המתגאה על הציבור בחנם.
1. מה שבסוגריים הושלם בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 חסר ואולי הושמט ע״י הדומות.
ערך פרנס
פרנסא(חגיגה ה:) ועל פרנס המתגאה על הציבור בחנם (כתובות כז) נותנין לבתולה י״ב חדש משתבע בה הבעל לפרנס את עצמה (כתובות נ) לפרנסה שמין באב פירוש עישור נכסים שמפרנסת עצמה מהן ומוליך לבעל (בסוף פיאה) לן נותנין לו פרנסת לינה פירוש כר וכסת (א״ב פי׳ בל״י טרף ומזון וחז״ל בנו פעל תרגום לך בא אל הסכן לות פרנסא תרגום שלשת הרועים תלתא פרנסין):
א. [געמיינדע הערשער.]
תנו רבנן [שנו חכמים]: שלשה סוגים של אנשים הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום: על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, ועל מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה והוא מתאמץ ומשתדל ועוסק, ועל פרנס המתגאה על הצבור.
The Sages taught that there are three types of people for whom the Holy One, Blessed be He, cries every day: For one who is able to engage in Torah study and does not engage in it; and for one who is unable to engage in Torah study and nevertheless he endeavors and engages in it; and for a leader who lords over the community.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״ספירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) רַבִּי הֲוָה נָקֵיט סֵפֶר קִינוֹת וְקָא קָרֵי בְּגַוֵּיהּ כִּי מְטָא לְהַאי פְּסוּקָא {איכה ב׳:א׳} הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ נְפַל מִן יְדֵיהּ אֲמַר מֵאִיגָּרָא רָם לְבֵירָא עַמִּיקְתָּא.

The Gemara relates: Rabbi Yehuda HaNasi was holding the book of Lamentations and was reading from it. When he reached the verse: “He has cast down from heaven to earth the beauty of Israel” (Lamentations 2:1), in his distress the book fell from his hand. He said: From a high roof to a deep pit, i.e., it is terrible to tumble from the sky to the ground.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאיגרא רם לבירא עמיקתא – כמה גדולה נפילה זו אין לך גבוה ובור עמוק כמשמים לארץ.
נפל מן ידיה אמר מאיגרא כו׳. נראה דשלא בכוונה נפל הספר מידיה ואפשר שהיה עומד במקום גבוה בעלייה ונפל משם לארץ ולמקום עמוק יותר וע״י זה נזכר בדרשת המקרא השליך משמים ארץ דלפי פשוטו ה״ל למכתב לארץ בלמ״ד וע״כ דרשו דמשניהם השליך בפעם אחד משמים ומארץ למקום עמוק ביותר דהיינו מאיגרא רם לבירא עמיקתא ואפשר שרמז בזה על שהשליכן בגלות לבבל כדאמרינן פרק האשה לא הגלה הקב״ה ישראל לבבל אלא מפני שהיא עמוקה כשאול שנאמר מיד שאול גו׳:
מספרים: רבי הוה נקיט [היה מחזיק] ספר קינות, איכה, בידו וקא קרי בגויה [והיה קורא בו], כי מטא להאי פסוקא [כאשר הגיע לפסוק זה] ״השליך משמים ארץ תפארת ישראל״ (איכה ב, א) נפל מן ידיה [נפל הספר מידו מרוב צער], אמר: מאיגרא רם לבירא עמיקתא [מגג גבוה לבור עמוק] נפילה קיצונית היא, משמים לארץ.
The Gemara relates: Rabbi Yehuda HaNasi was holding the book of Lamentations and was reading from it. When he reached the verse: “He has cast down from heaven to earth the beauty of Israel” (Lamentations 2:1), in his distress the book fell from his hand. He said: From a high roof to a deep pit, i.e., it is terrible to tumble from the sky to the ground.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) רַבִּי וְרַבִּי חִיָּיא הֲווֹ שָׁקְלִי וְאָזְלִי בְּאוֹרְחָא כִּי מְטוֹ לְהָהוּא מָתָא אָמְרִי אִיכָּא צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הָכָא נֵזִיל וְנַיקְבֵּיל אַפֵּיהּ אָמְרִי אִיכָּא צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הָכָא וּמְאוֹר עֵינַיִם הוּא אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי תִּיב אַתְּ לָא תְּזַלְזֵל בִּנְשִׂיאוּתָךְ אֵיזִיל אֲנָא וְאַקְבֵּיל אַפֵּיהּ.

§ The Gemara relates: Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Ḥiyya were walking along the road. When they arrived at a certain city, they said: Is there a Torah scholar here whom we can go and greet? The people of the city said: There is a Torah scholar here but he is blind. Rabbi Ḥiyya said to Rabbi Yehuda HaNasi: You sit here; do not demean your dignified status as Nasi to visit someone beneath your stature. I will go and greet him.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ ור׳ חייה אקבילו אפיה חד סגי נהורא.
ד מסופר: רבי ור׳ חייא הוו שקלי ואזלי באורחא [היו מהלכים בדרך], כי מטו לההוא מתא, אמרי [כאשר הגיעו לעיר אחת, אמרו]: האם איכא צורבא מרבנן הכא [יש תלמיד חכם כאן], נזיל וניקביל אפיה [שנלך ונקביל את פניו]? אמרי [אמרו] בני העיר: איכא צורבא מרבנן הכא [יש כאן תלמיד חכם] ומאור עינים (עיוור) הוא אמר ליה [לו] ר׳ חייא לרבי: תיב את [שב אתה], ולא תזלזל בנשיאותך ללכת לבקר אדם קטן ממך, איזיל אנא ואקביל אפיה [אלך אני ואקביל פניו],
§ The Gemara relates: Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Ḥiyya were walking along the road. When they arrived at a certain city, they said: Is there a Torah scholar here whom we can go and greet? The people of the city said: There is a Torah scholar here but he is blind. Rabbi Ḥiyya said to Rabbi Yehuda HaNasi: You sit here; do not demean your dignified status as Nasi to visit someone beneath your stature. I will go and greet him.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) תַּקְפֵיהּ וַאֲזַל בַּהֲדֵיהּ כִּי הֲווֹ מִיפַּטְרִי מִינֵּיהּ אֲמַר לְהוּ אַתֶּם הִקְבַּלְתֶּם פָּנִים הַנִּרְאִים וְאֵינָן רוֹאִין תִּזְכּוּ לְהַקְבִּיל פָּנִים הָרוֹאִים וְאֵינָן נִרְאִין אֲמַר לֵיהּ אִיכוּ הַשְׁתָּא מְנַעְתַּן מֵהַאי בִּירְכְּתָא.

Rabbi Yehuda HaNasi grabbed him and went with him anyway, and together they greeted the blind scholar. When they were leaving him, he said to them: You greeted one who is seen and does not see; may you be worthy to greet the One Who sees and is not seen. Rabbi Yehuda HaNasi said to Rabbi Ḥiyya: Now, if I had listened to you and not gone to greet him, you would have prevented me from receiving this blessing.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר להו: אתם הקבלתם פנים הנראים ואינם רואים, תזכו להקביל פני שכינה שרואין ואינן נראין.
תקפיה – רבי לר׳ חייא ואזיל רבי בהדיה.
כי הוו מיפטרי מקמיה – שנטלו ממנו רשות.
איכו השתא – אם לא באתי עמך והאמנתי לך מנעתני מברכה זו.
תזכו להקביל פנים הרואין ואינן נראין כו׳. נראה דהך דרשה שייכא אדלעיל שדרש יראה יראה כשם שבא לראות כך בא ליראות שזה ודאי לא יתקיים ממש בעוה״ז שפני הקב״ה אינן נראין בעוה״ז אבל בעוה״ב נאמר ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר גו׳ ויתקיים אז יראה יראה ממש דהשכינה רואה פני ישראל והם יראו פני השכינה וז״ש תזכו להקביל פני הרואים ואינן נראין דהיינו שתזכו לעוה״ב לקבל אותו פנים שיהיה גם נראין לכם:
תקפיה ואזל בהדיה [החזיקו רבי בכוח והלך אתו בכל זאת] וביקרו את החכם העיוור ההוא. כי הוו מיפטרי מיניה [כאשר נפרדו ממנו], אמר להו [להם]: אתם הקבלתם פנים הנראים ואינן רואין שהרי אני עיוור — תזכו בשל כך להקביל פנים הרואים ואינן נראין של הקדוש ברוך הוא. אמר ליה [לו] רבי לר׳ חייא: איכו השתא מנעתן מהאי בירכתא [אילו עכשיו הייתי שומע לך ולא הייתי הולך להקביל פניו, היית מונע אותי מברכה יפה זו].
Rabbi Yehuda HaNasi grabbed him and went with him anyway, and together they greeted the blind scholar. When they were leaving him, he said to them: You greeted one who is seen and does not see; may you be worthy to greet the One Who sees and is not seen. Rabbi Yehuda HaNasi said to Rabbi Ḥiyya: Now, if I had listened to you and not gone to greet him, you would have prevented me from receiving this blessing.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) אֲמַרוּ לֵיהּ מִמַּאן שְׁמִיעָא לָךְ מִפִּרְקֵיהּ דְּרַבִּי יַעֲקֹב שְׁמִיעַ לִי דְּרַבִּי יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר חִיטַּיָּיא הֲוָה מְקַבֵּיל אַפֵּיהּ דְּרַבֵּיהּ כׇּל יוֹמָא כִּי קַשׁ א״לאֲמַר לֵיהּ לָא נִצְטַעַר מָר דְּלָא יָכֵיל מָר.

They said to the blind scholar: From whom did you hear that we are worthy of this blessing? He said to them: I heard it from the instruction of Rabbi Ya’akov, as Rabbi Ya’akov of the village of Ḥitiyya would greet his teacher every day. When Rabbi Ya’akov grew elderly, his teacher said to him: Do not despair, my Master, that my Master is unable to make the effort to greet me. It is better that you should not visit me.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מנא לך – שכל כך גדולה הקבלת פנים.
כדקש – כשהזקין רבי יעקב.
אמרו ליה [לו] רבי ור׳ חייא לעוור: ממאן שמיעא לך [ממי שמעת תוכנה של ברכה זו]? אמר להם: מפרקיה תוך דרשתו] של ר׳ יעקב שמיע לי [שמעתי זאת], כי ר׳ יעקב איש כפר חיטייא הוה [היה] מקביל את אפיה דרביה כל יומא [פני רבו בכל יום], כי קש [כאשר הזדקן] ר׳ יעקב אמר ליה [לו] רבו: לא נצטער מר, דלא יכיל מר [אל יצטער אדוני שאין אדוני יכול להתאמץ], ומוטב שלא יבקר אותי.
They said to the blind scholar: From whom did you hear that we are worthy of this blessing? He said to them: I heard it from the instruction of Rabbi Ya’akov, as Rabbi Ya’akov of the village of Ḥitiyya would greet his teacher every day. When Rabbi Ya’akov grew elderly, his teacher said to him: Do not despair, my Master, that my Master is unable to make the effort to greet me. It is better that you should not visit me.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אֲמַר לֵיהּ מִי זוּטַר מַאי דִּכְתִיב בְּהוּ בְּרַבָּנַן {תהלים מ״ט:י׳} וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ וּמָה הָרוֹאֶה חֲכָמִים בְּמִיתָתָן יִחְיֶה בְּחַיֵּיהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Rabbi Ya’akov said to him: Is it a minor matter, that which is written about the Sages: “That he should still live always, that he should not see the pit. For he sees that wise men die” (Psalms 49:10–11)? In this regard an a fortiori reference applies: Just as one who sees Sages in their death will live, all the more so one who sees them in their lifetime. From here the blind scholar learned the importance of greeting Torah scholars, which is why he blessed the Sages who came to greet him.
ר׳ חננאלתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הרואה חכמים במתתם כתיב: ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו. השתא ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה, בחייהן על אחת כמה וכמה.
ויחי עוד לנצח לא יראה השחת – פשטיה דקרא בתמיה הוא וכי הרשע לא ימות כמו שהחכמים ימותו.
ויחי עוד לנצח וגו׳. פשטיה דקרא בתמיה היא וכי הרשע לא ימות כמו כו׳ ע״ש בתוספות ר״ל ומדלא כתיב בלשון תמיהה דרשוהו ויחי האדם עוד לנצח וגו׳ דהיינו שמוסיפין לו על שנותיו כי יראה חכמים ימותו. ואם במיתתן כו׳ נראה דהיינו ביציאת נפש כמפורש פרק האורג בחייהן עאכ״ו כי הרואה פני חכם כרואה פני שכינה כדלעיל ובהיפך ברשע אסור להסתכל בפני רשע כדאמרינן בפרק החובל:
אמר ליה [לו]: מי זוטר מאי דכתיב בהו ברבנן [האם קטן מה שנאמר בהם בחכמים] ״ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו״ (תהלים מט, י-יא), ונלמד קל וחומר: ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה — הרואה אותם בחייהן על אחת כמה וכמה, ומכאן למד העוור כמה גדולה הקבלת פני תלמידי חכמים.
Rabbi Ya’akov said to him: Is it a minor matter, that which is written about the Sages: “That he should still live always, that he should not see the pit. For he sees that wise men die” (Psalms 49:10–11)? In this regard an a fortiori reference applies: Just as one who sees Sages in their death will live, all the more so one who sees them in their lifetime. From here the blind scholar learned the importance of greeting Torah scholars, which is why he blessed the Sages who came to greet him.
ר׳ חננאלתוספותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) רַב אִידִי אֲבוּהּ דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה אָזֵיל תְּלָתָא יַרְחֵי בְּאוֹרְחָא וְחַד יוֹמָא בְּבֵי רַב וַהֲווֹ קָרוּ לֵיהּ רַבָּנַן בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ קָרֵי אַנַּפְשֵׁיהּ {איוב י״ב:ד׳} שְׂחוֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה וְגוֹ׳ א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בְּמָטוּתָא מִינָּךְ לָא תַּעְנֵישׁ לְהוּ רַבָּנַן.

The Gemara relates: Rav Idi, father of Rabbi Ya’akov bar Idi, would regularly travel three months on the road to reach the study hall and as he would immediately travel back again to arrive home for the festival of Sukkot, he spent only one day in the school of Rav. And the Sages would disparagingly call him: A student of Torah for one day. He was offended and read the following verse about himself: “I am as one that is a laughingstock to his neighbor, a man who calls upon God, and He answers him” (Job 12:4). Rabbi Yoḥanan said to him: Please do not punish the Sages, i.e., do not take offense and be harsh with them, as this will cause them to be punished by God.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך בר יומיה
בר יומיהא(שבת מח.) איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן פירוש דבאותו יום נכנס לשורה. פירוש אחר רב אידי הוה וקורין אותו בר יומיה כדמפורש (חגיגה ה:) רב אידי אבוה דרבי יעקב. בר אידי הוה רגיל דהוה אתי תלתא ירחא באורחא והוה חד יומא באושפיזא והדר אתי והוו קרי ליה בר בי רב דחד יומא:
ערך גרב
גרבב(ברכות סב.) אמר ליה אתא גורבא הליליא וגרבה למתא פירש שודד בלילה ושדד העיר. (שבת קמח.) אמר ליה זיל גרביה פי׳ משכיה הוא תנא דידן והא שמואל דידן ולא שמיע׳ לן ואת שמיע לך ולא אתית הכא למימר ומבדינא גרבאה. פי׳ אחר של ר״ח ז״ל משכהו והביאהו מלשון פרץ נחל מעם גר כלומר הכריחהו כדאמרינן (נידה לו) שילא בר אבינא עבד עובדא ברב וכו׳ עד אי לא צאית גרבי׳ הוא סבר אמר גרייה ופי׳ הכהו. (חגיגה ה) שדור בי שבור מלכא וגרבוה. (גיטין מה) איבעי׳ להו מפני תקון העולם משום דוחקא דצבורא או דלמא דלא נגרבי בהו. (גיטין מו) אתו קא גרבי להו:
ערך זוז
זוזג(שבת סו:) לאשתא בת יומא לישקול זוזא חיורא פי׳ זוז של כסף צרוף. רבע שקל כסף תרגום זוזא חד דכספא פי׳ שקל של תורה הוא סלע וכן תרגום שקל סילעא ויש בו ארבעה דינרין ודינר וזוז אחד הן שקל דרבנן הוא חצי סלע ויש בו ב׳ דינרין כדגרסינן (בבא מציעא מה.) תנן (מעשר שני פרק ב) הפורט סלע של מעשר שני ב״ה אומרים בכל הסלע מעות וב״ה אומרים בשקל כסף בשקל מעות. (חגיגה ה) זוזי לעללא לא שכיח לתילותא שכיח פירוש הממציא מעות לעני בשעה שהנוגשים עליו ומלוה אותן לו ונוגשין באין ולוקחין הממון וכי מסתלקי הוא בא ונושה אותו בכל יום היינו דאמרי אנשי זוזי לקנות התבואה אינו מצוי ולמי שתולין אותו הנוגשים מצוי (א״ב פי׳ בלשון יוני שם אליל על כל האלילים וצורתו נטבעה במטבע הנקרא על שמו ולכן רבי (מנחם) [נחמן] בר סימאי בצורתא דזוזא לא הוה מסתכל (בריש פרק דר׳ ישמעאל במסכת עבודה זרה)):
ערך כח
כחד(בבא קמא ג:) אלא אכיחו וניעו כיחו רוק עבה שיוצא בכח וניעו רוק רך שיצא בניענוע. (עירובין צט.) אמר ריש לקיש כיחה בפני רבו חייב מיתה וכו׳. (חגיגה ה) מאי על כל נעלם אמר רב יהודה אמר רב זה ההורג כינה בפני חבירו ונמאס ושמואל אמר זה שרק בפני חבירו ונמאס (א״ב פי׳ ליחות הנגר בכח):
א. [פאן קארצעי דויער.]
ב. [רויבען.]
ג. [איינע מינצע.]
ד. [שליים.]
היה רגיל כו׳ – מהלך שלשה חדשים היה מביתו לבית המדרש ונוסע מביתו אחר הפסח ולומד יום אחד וחוזר לביתו לשמח את אשתו בחג הסוכות.
הוה רגיל ג׳ ירחי׳ באורחא כו׳. פרש״י מהלך ג׳ חדשים היה מביתו לב״ה ונוסע מביתו אחר הפסח כו׳ לשמח את אשתו בחג הסוכות עכ״ל ובחג השבועות לא היה אפשר לו להיות בביתו ולשמוח עם אשתו והוא דחוק ולולי פירושו נראה דלאו מה״ט נקט ג׳ חדשים אלא דכן דרכו לילך למקום אחר לבקש פרנסתו משם ולשהות בדרך כ״כ שלא היה אפשר לו ללמוד בבהמ״ד רק יום א׳ ומייתי ליה דיום יום ידרושון וגו׳ וכי ביום כו׳ דודאי בכל מקום היום כולל גם הלילה כמו ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אבל מדכתיב יום יום כפול משמע למעט לילה ואהא קאמר וכי ביום כו׳ אלא כו׳ אפילו יום אחד בשנה מעלה כו׳ ולכך הוא כפול כלומר כאילו הוא לומד בכל יום ויום מהשנה דכעין זה כתיב לגבי פורענות ארבעים יום יום לשנה יום לשנה גו׳ ומסיים בהאי קרא מעניינו ודעת דרכי יחפצון דגם הא דאזיל באורחא ודרך שהוא נחשב להם כמו דעת יחפצון:
ה מסופר: רב אידי אבוה [אביו] של ר׳ יעקב בר אידי הוה [היה] רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא [שהיה הולך שלושה חדשים בדרך] לבית המדרש וכדי שיספיק לחזור לביתו לחג הסוכות, לא היה אלא חד יומא בבי [יום אחד בבית] רב, והוו קרו ליה רבנן ״בר בי רב דחד יומא״ [והיו קוראים לו חכמים בלגלוג ״בן בית הרב של יום אחד״]. חלש דעתיה [חלשה דעתו, נעלב], קרי אנפשיה [וקרא על עצמו פסוק זה]: ״שחק לרעהו אהיה וגו׳⁠ ⁠״ (איוב יב, ד). אמר ליה [לו] ר׳ יוחנן: במטותא מינך, לא תעניש להו רבנן [בבקשה ממך, אל תעניש את החכמים], כלומר, אל תקפיד עליהם, כדי שלא יענשו משמים בשל עלבונך.
The Gemara relates: Rav Idi, father of Rabbi Ya’akov bar Idi, would regularly travel three months on the road to reach the study hall and as he would immediately travel back again to arrive home for the festival of Sukkot, he spent only one day in the school of Rav. And the Sages would disparagingly call him: A student of Torah for one day. He was offended and read the following verse about himself: “I am as one that is a laughingstock to his neighbor, a man who calls upon God, and He answers him” (Job 12:4). Rabbi Yoḥanan said to him: Please do not punish the Sages, i.e., do not take offense and be harsh with them, as this will cause them to be punished by God.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(22) נְפַק ר׳רַבִּי יוֹחָנָן לְבֵי מִדְרְשָׁא וּדְרַשׁ {ישעיהו נ״ח:ב׳} וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן וְכִי בַּיּוֹם דּוֹרְשִׁין אוֹתוֹ וּבַלַּיְלָה אֵין דּוֹרְשִׁין אוֹתוֹ אֶלָּא לוֹמַר לָךְ כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אפי׳אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עָסַק כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ.

Rabbi Yoḥanan left Rav Idi and went to the study hall and taught: “Yet they seek Me daily, and delight to know My ways” (Isaiah 58:2). But is it possible that only during the day they seek Him and at night they do not seek Him? What is the meaning of daily? Rather, this verse comes to say to you that with regard to anyone who engages in Torah study even one day a year, the verse ascribes him credit as though he engaged in Torah study the entire year.
ר׳ חננאלמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דרש ר׳ יוחנן: כתיב: ואותי יום יום ידרושון (ישעיהו נ״ח:ב׳), וכי ביום דורשין ובלילה אין דורשין? אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה לשמה, מעלה עליו כאילו עסק כל השנה.
וכן במדת פורענות כו׳ אפילו יום א׳ בשנה כו׳. בתוס׳ פ״ק דסוטה הקשו בזה שם דמהכא משמע דמדה טובה ומדת פורענות כי הדדי נינהו דבתרוייהו יום א׳ חשוב שנה והתם קאמר דמדה טובה מרובה ממדת פורענות ובתוספתא קתני דמדה טובה מרובה על מדת פורענות על חמש מאות ע״ש ונראה ליישב דודאי לאו כללא הוא בכ״מ דמדה טובה מרובה ממדת פורענות דהא במדה טובה גופיה יש חילוק דלגבי אוהביו כתיב לאלפים דור ולגבי שומרי מצותיו דהיינו מיראה כתיב לאלף דור אלא דהכל לפי כוונת העושה בו לטובה ומ״מ אינו פחות ממדה הרעה:
נפק [יצא] ר׳ יוחנן לבי מדרשא [לבית במדרש] ודרש, נאמר: ״ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון״ (ישעיהו נח, ב), ויש להבין: וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו?! ואם כן מהו הלשון ״יום יום״? אלא לומר לך: כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה — מעלה עליו (מחשיב לו) הכתוב כאילו עסק בתורה כל השנה כולה.
Rabbi Yoḥanan left Rav Idi and went to the study hall and taught: “Yet they seek Me daily, and delight to know My ways” (Isaiah 58:2). But is it possible that only during the day they seek Him and at night they do not seek Him? What is the meaning of daily? Rather, this verse comes to say to you that with regard to anyone who engages in Torah study even one day a year, the verse ascribes him credit as though he engaged in Torah study the entire year.
ר׳ חננאלמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(23) וְכֵן בְּמִדַּת פּוּרְעָנוּת דִּכְתִיב {במדבר י״ד:ל״ד} בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ וְכִי אַרְבָּעִים שָׁנָה חָטְאוּ וַהֲלֹא אַרְבָּעִים יוֹם חָטְאוּ אֶלָּא לוֹמַר לָךְ כׇּל הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אפי׳אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עָבַר כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ.:

And the same applies to the attribute of punishment, as it is written: “After the number of the days in which you spied out the land, even forty days, for every day a year, shall you bear your iniquities” (Numbers 14:34). But did they sin for forty years? Didn’t they sin for only forty days? Rather, this comes to say to you that anyone who transgresses a sin even one day a year, the verse ascribes him liability as though he transgressed the entire year.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכן במידת פורענות כתיב: במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה. וכי שנה חטאו והלא לא חטאו אלא ארבעים יום? אלא לומר לך כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה, מעלה עליו כאילו עבר כל השנה כולה.
וכן הוא במדת פורענות, דכתיב [שנאמר]: ״במספר הימים אשר תרתם את הארץ... תשאו את עונותיכם ארבעים שנה״ (במדבר יד, לד), וכי ארבעים שנה חטאו? והלא ארבעים יום בלבד חטאו! אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה — מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה.
And the same applies to the attribute of punishment, as it is written: “After the number of the days in which you spied out the land, even forty days, for every day a year, shall you bear your iniquities” (Numbers 14:34). But did they sin for forty years? Didn’t they sin for only forty days? Rather, this comes to say to you that anyone who transgresses a sin even one day a year, the verse ascribes him liability as though he transgressed the entire year.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(24) אֵי זֶהוּ קָטָן כׇּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִיו.: מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא

§ The mishna taught: Who is a minor who is exempt from the mitzva of appearance in the Temple? Any child who is unable to ride on his father’s shoulders and ascend from Jerusalem to the Temple Mount. Rabbi Zeira strongly objects to this:
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איזהו קטן שאינו חייב בראייה? בית הילל אומרים: כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלם להר הבית, שנאמר: שלש רגלים.
ו עתה חוזרים לענין המסכת. שנינו במשנה: אי זהו קטן שפטור ממצות ראיה — כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית. מתקיף לה [מקשה על כך] ר׳ זירא:
§ The mishna taught: Who is a minor who is exempt from the mitzva of appearance in the Temple? Any child who is unable to ride on his father’s shoulders and ascend from Jerusalem to the Temple Mount. Rabbi Zeira strongly objects to this:
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144