×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) לְאֵתוֹיֵי אעֲבָדִים וּלְמַאן דְּתָנֵי עֲבָדִים בְּהֶדְיָא לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה.
The Gemara answers: The mishna teaches this clause to add slaves. If a slave wishes to ascend to Eretz Yisrael, he can force his master to either ascend with him, or to sell him to someone who will ascend, or to free him. The Gemara asks: And according to the one who teaches slaves explicitly in the mishna, what does this phrase serve to add? The Gemara answers that it serves to add the case of one who wishes to compel his family to move from a pleasant residence outside of Eretz Yisrael to a noxious residence in Eretz Yisrael.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לאתויי מנוה היפה לנוה הרע דאע״ג דאית ליה בחוצה לארץ נוה יפה ובא״י נוה רע:
לאתויי עבדים – שאם יש לו עבד כנעני מהול למכור ורוצה העבד שלא ימכרנו אלא בא״י כופין את רבו להעלותו.
מנוה היפה – דח״ל.
לנוה הרעה – דא״י ואין אשתו יכולה לעכב עליו וכן מא״י לירושלים.
לאתויי עבדים – שאם יש לו עבד כנעני מהול למכור ורוצה העבד שלא ימכרנו אלא בא״י ובכתובות (כתובות קי:) פרש״י שיכול להעלותו [להעבד עברי בע״כ של עבד] ור״י פירש שהעבד יכול לכוף להעלותו או יפטרוהו.
ומשיבים: לאתויי [להביא] עבדים, שעבד שרוצה לעלות — יכול לכפות את אדונו לעלות עמו, או למוכרו למי שעולה לשם, או לשחררו. ושואלים: ולמאן דתני [ולמי ששונה] דין זה של עבדים בהדיא [במפורש], לאתויי מאי [להביא את מה] בא ״הכל מעלין לארץ ישראל״? ומשיבים: לאתויי [להביא] שכופה אדם את בני ביתו לעלות אפילו מנוה היפה (ממקום טוב) בחוצה לארץ לנוה הרעה בארץ ישראל.
The Gemara answers: The mishna teaches this clause to add slaves. If a slave wishes to ascend to Eretz Yisrael, he can force his master to either ascend with him, or to sell him to someone who will ascend, or to free him. The Gemara asks: And according to the one who teaches slaves explicitly in the mishna, what does this phrase serve to add? The Gemara answers that it serves to add the case of one who wishes to compel his family to move from a pleasant residence outside of Eretz Yisrael to a noxious residence in Eretz Yisrael.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין לְאֵתוֹיֵי עֶבֶד שֶׁבָּרַח במח״למֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ.:

The Gemara adds that when that same mishna teaches, in its continuation: But all may not remove others from Eretz Yisrael, this serves to add the case of a slave who fled from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. The master may not bring him back to outside of Eretz Yisrael.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עבד שברח מחו״ל לארץ אין רבו יכול להוציאו משם:
לאתויי עבד שברח מח״ל לארץ – ומרישא לא שמעי׳ לי׳ למאן דתני עבדים ואפילו לפי׳ רש״י דבעבדים כנענים מיירי דרוצה למוכרו שאינו מוציאו מרשותו א״נ דהואיל וברח ניקנסיה לעבד ולא נפטר א״נ ס״ד דרישא כגון שהרב הולך תדיר בארץ ישראל בלאו הכי.
ומוסיפים: ומה ששנינו באותה משנה ״ואין הכל מוציאין מן הארץ לחוצה לארץ״, הרי זה לאתויי [להביא] עבד שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל, שאין אדונו יכול להחזיר אותו לחוצה לארץ.
The Gemara adds that when that same mishna teaches, in its continuation: But all may not remove others from Eretz Yisrael, this serves to add the case of a slave who fled from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. The master may not bring him back to outside of Eretz Yisrael.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הָרָעָה לְנָוֶה הַיָּפָה.:

The Gemara discusses another statement of that same mishna: All can force their family to ascend to Jerusalem. This serves to add the halakha that one may compel his family to move from a pleasant residence outside of Jerusalem to a noxious residence in Jerusalem. The Gemara asks: What is added by the next clause of that mishna: And none can remove them from Jerusalem? The Gemara explains that this serves to add that one cannot compel his family to leave Jerusalem, even from a noxious residence in Jerusalem to a pleasant residence elsewhere in Eretz Yisrael.
מיוחס לר׳ גרשוםתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הכל מעלין לירושלים אע״ג דירושלים נוה הרע כדאמרינן במסכת כתובות מנין לישיבת כרכים שהיא קשה שנא׳ ויברכו הקהל את כל העם המתנדבים וגו׳:
מנוה היפה – דח״ל לנוה הרעה דא״י ואין אשתו יכולה לעכב עליו וכן מא״י לירושלים. ל״ה. דאע״ג דתנא רישא הכל מעלין תנא סיפא אין הכל מוציאין הכי מפרש התם בכתובות (כתובות קי:) וליכא למימר לאתויי עבדים דליכא חילוק בין שאר ארץ ישראל לירושלים גבי עבדים.
ומה ששנינו שם: הכל מעלין לירושלים, הרי זה בא לאתויי [להביא] מנוה היפה לנוה הרעה כלומר, למרות שהמקום האחר טוב יותר למגורים מירושלים. ושואלים, ומה ששנינו שם: ״ואין הכל מוציאין״, לאתויי מאי [להביא את מה]? ומשיבים: לאתויי [להביא], שאינו יכול לכפות לצאת מירושלים, אפילו מנוה הרעה לנוה היפה בארץ ישראל.
The Gemara discusses another statement of that same mishna: All can force their family to ascend to Jerusalem. This serves to add the halakha that one may compel his family to move from a pleasant residence outside of Jerusalem to a noxious residence in Jerusalem. The Gemara asks: What is added by the next clause of that mishna: And none can remove them from Jerusalem? The Gemara explains that this serves to add that one cannot compel his family to leave Jerusalem, even from a noxious residence in Jerusalem to a pleasant residence elsewhere in Eretz Yisrael.
מיוחס לר׳ גרשוםתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) הַכֹּל חַיָּיבִין בְּסוּכָּה כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים פְּשִׁיטָא אִי הָנֵי לָא מִחַיְּיבִי מַאן מִיחַיְּיבִי.

§ The Gemara discusses several other cases where a mishna or baraita states that everyone is obligated in a particular mitzva. A baraita teaches: Everyone is obligated in the mitzva of sukka, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara asks: Isn’t that obvious? If these people are not obligated to perform the mitzva, then who is obligated to perform it?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והשתא בעי1 אותו כי היכי דאמר הכל מעריכין כהנים ולוים וישראלים הם הכי לכל הני הכל דתנינן ושרי בעי אותו כי הכל חייבין בסוכה כהנים לוים וישראלים פשיטא אי הני לא מחייבי מאן מחייב:
1. נראה דצ״ל והשתא בעי כל היכא דתני כהנים לויים וישראל לאתויי מאי כי היכי וכו׳ הכי נמי לכל הני כהנים וכו׳ דתנינן וכו׳.
[פשיטא] – עד השתא דריש הכל לאתויי מאי ומהשתא דריש הנך דתני כהנים לוים וישראלים וקא בעי פשיטא אי הנך לא ליחייבו מאן ליחייב.
הכל חייבין בסוכה – עד השתא דריש הכל לאתויי מאי מהשתא דריש הנך דתנא כהנים לוים וישראלים וקבעי פשיטא ואי הנך לא מיחייבי מאן ליחייב.
א ומעתה דנים במשניות ובברייתות, שנאמרה בהן לשון ״הכל חייבים״, ונוסף להן: ״כהנים לויים וישראלים״. שנינו בברייתא: הכל חייבין בסוכה, כהנים לוים וישראלים. ושואלים: פשיטא [פשוט הדבר], אי הני לא מחייבי, מאן מיחייבי [והלא אם אלו לא חייבים, מי חייבים]?
§ The Gemara discusses several other cases where a mishna or baraita states that everyone is obligated in a particular mitzva. A baraita teaches: Everyone is obligated in the mitzva of sukka, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara asks: Isn’t that obvious? If these people are not obligated to perform the mitzva, then who is obligated to perform it?
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב {ויקרא כ״ג:מ״ב} בַּסּוּכּוֹת תֵּשְׁבוּ וְאָמַר מָר תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כְּעֵין תָּדוּרוּ מָה דִּירָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ אַף סוּכָּה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וְהָנֵי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וּבְנֵי עֲבוֹדָה נִינְהוּ לָא לִיחַיְּיבוּ.

The Gemara answers: It was necessary for the halakha to mention that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it might enter your mind to say that since it is written: “In sukkot shall you reside seven days” (Leviticus 23:42), one can argue as follows: The Master said that this teaches: Reside seven days as you dwell in your permanent home: Just as in the case of dwelling, a man and his wife typically reside together, so too, the mitzva of sukka must be performed by a man and his wife residing together. And with regard to these priests, since they are occupied with the Temple service during the Festival and are not free to dwell in the sukka together with their wives, perhaps they should not be obligated in the mitzva of sukka.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אף סוכה בין ביום ובין בלילה והני כהנים הואיל ואי אפשר להו למיתב בה ביממא דטרידי בעבודה בלילה ליפטרו קמ״ל:
אף סוכה איש ואשתו – וכהנים בעו למיהבי פרושים משום דבעו למעבד עבודה ברגל:
ובני עבודה נינהו – ואין יכולין לדור איש ואשתו בסוכה שאין נזקקין לנשותיהן דרמיא עלייהו עבודת הרגל אימא לא ניחייבו.
ובני עבודה נינהו – ואין יכולין לדור איש ואשתו בסוכה שאין נזקקין לנשותיהן דרמיא עלייהו עבודת הרגל אימא לא מחייבו ל״ה. דמטעם הולכי דרכים ליכא למיפטרינהו אלא בשדות אבל לא בלשכת בית המקדש ושאר מקומות בהמ״ק וה״ה דמצי למינקט נמי לוים השומרים בכ״א מקומות במקדש כדאיתא פ״ק דתמיד (דף כו.) הכי אשכחנא לקמן גבי הכל חייבין בתקיעת שופר דמצי למימר כהנים ולוים איצטריכא ליה דהא מייתי ליה נמי דלוים גואלין לעולם ומוכרין לעולם ולא נקט אלא כהנים.
ומשיבים: כהנים איצטריכא ליה [הוצרך לו להשמיע], שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל וכתיב [ונאמר] ״בסכות תשבו שבעת ימים״ (ויקרא כג, מב), ואמר מר [החכם]: ״תשבו שבעת ימים״כעין תדורו, כלומר, כדרך שאדם דר בביתו כל השנה, מה דירה — דרים יחד איש ואשתו, אף סוכה מצותה דווקא באותו אופן — איש ואשתו, והני [ואותם] כהנים, הואיל וברגל בני עבודה במקדש נינהו [הם], ואינם פנויים לדור עם נשיהם — יש לומר שלא ליחייבו [יתחייבו] בסוכה, על כן
The Gemara answers: It was necessary for the halakha to mention that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it might enter your mind to say that since it is written: “In sukkot shall you reside seven days” (Leviticus 23:42), one can argue as follows: The Master said that this teaches: Reside seven days as you dwell in your permanent home: Just as in the case of dwelling, a man and his wife typically reside together, so too, the mitzva of sukka must be performed by a man and his wife residing together. And with regard to these priests, since they are occupied with the Temple service during the Festival and are not free to dwell in the sukka together with their wives, perhaps they should not be obligated in the mitzva of sukka.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) קָא מַשְׁמַע לַן נְהִי דִּפְטִירִי בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה בְּלֹא שְׁעַת עֲבוֹדָה חַיּוֹבֵי מִיחַיְּיבִי מִידֵּי דְּהָוֵה אַהוֹלְכֵי דְרָכִים דְּאָמַר מָר הוֹלְכֵי גדְרָכִים בַּיּוֹם פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בַּיּוֹם וְחַיָּיבִים בַּלַּיְלָה.:

Therefore, the baraita teaches us that this is not so, as although priests are exempt at the time of the Temple service, when it is not the time of Temple service they are obligated, just as is the halakha with regard to travelers. As the Master said in a baraita: Travelers who are on the move during the day are exempt from the mitzva of sukka during the day but are obligated at night, as they are not traveling at that time.
עין משפט נר מצוהתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קמשמע לן – [אע״ג] דלא אפשר להו כעין דירה כי היכי דאפשר להו מיחייבי ובעידן עבודה פטירי שלא בעידן עבודה מיחייבי.
קא משמע לן [משמיע לנו]: נהי דפטירי [גם אם אמנם פטורים הם] בשעת עבודה עצמה, בלא שעת עבודה חיובי מיחייבי [חייבים הם], מידי דהוה [כשם שהוא הדין] בהולכי דרכים, דאמר מר [שאמר החכם] בברייתא: הולכי דרכים, שעושים את דרכם בשעות היוםפטורין מן הסוכה ביום, וחייבים בלילה, מפני שאז אינם הולכים.
Therefore, the baraita teaches us that this is not so, as although priests are exempt at the time of the Temple service, when it is not the time of Temple service they are obligated, just as is the halakha with regard to travelers. As the Master said in a baraita: Travelers who are on the move during the day are exempt from the mitzva of sukka during the day but are obligated at night, as they are not traveling at that time.
עין משפט נר מצוהתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) הַכֹּל חַיָּיבִין בְּצִיצִית כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים פְּשִׁיטָא.

§ The Gemara cites a similar baraita: Everyone is obligated in the mitzva of ritual fringes, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara asks again: Isn’t that obvious?
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב שנינו בברייתא: הכל חייבין בציצית, כהנים לוים וישראלים. וגם על כך שואלים: פשיטא [פשוט] הדבר שגם אלו בכלל!
§ The Gemara cites a similar baraita: Everyone is obligated in the mitzva of ritual fringes, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara asks again: Isn’t that obvious?
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיךְ לי׳לֵיהּ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב {דברים כ״ב:י״א} לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ מַאן דְּלָא אִישְׁתְּרִי כִּלְאַיִם לְגַבֵּיהּ בִּלְבִישָׁה הוּא דִּמְחַיַּיב בְּמִצְוַת צִיצִית וְהָנֵי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וְאִשְׁתְּרִי כִּלְאַיִם לְגַבַּיְיהוּ לָא לִחַיְּיבוּ.

The Gemara answers: It was necessary for the baraita to mention that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it may enter your mind to say as follows: Since it is written: “You shall not wear diverse kinds, wool and linen together. You shall prepare yourself twisted cords upon the four corners of your covering” (Deuteronomy 22:11–12), it is only one who is not permitted to wear diverse kinds who is obligated in the mitzva of ritual fringes. But with regard to these priests, since diverse kinds are permitted for them when they perform the Temple service, as the belt of the priestly vestments contains diverse kinds, they should not be obligated in the mitzva of ritual fringes.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[והני כהנים הואיל] ואישתרי כלאים לגבייהו דכתיב ואת האבנט שש משזר תכלת וארגמן ומדשש כיתנא תכלת עמרא:
קמ״ל – דאע״ג דלא אפשר להו כעין תדורו כי היכי דאפשר להו מיחייבי ובעידן עבודה פטירי שלא בעידן עבודה מיחייבי.
הני כהנים הואיל (ובני עבודה כו׳ מאן דלא) אישתרו כלאים כו׳ – הקשה הרב ר״י מאורליינ״ש נשים לא לחייבו בכלאים הואיל וליתנהו בגדילים תעשה לך ויש לומר השוה הכתוב אשה לאיש והא דאמר פרק אלו עוברין (פסחים מג:) הואיל ואינה בקום אכול מצה אינה בבל תאכל חמץ סמיך עלה אהא דילפי׳ ט״ו ט״ו מחג הסוכות דכתיב האזרח להוציא הנשים וא״ת ונימא כיון דאיתנהו בלבישת שעטנז איתנהו בגדילים וי״ל דאדרבה הוקשה כל התורה לתפילין וא״ת דהכי נמי לשם מצה הוקשה ותירץ דאיכא למימר הואיל ואיתרבו לאכילת חמץ איתרבו נמי לאכילת מצה.
ומשיבים: כהנים איצטריך ליה [הוצרך לו להשמיע], שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל וכתיב [ונאמר] ״לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו״, ובסמוך לכך נאמר: ״גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך״ (דברים כב, יא—יב), יש לומר מכאן כי דווקא מאן דלא אישתרי כלאים לגביה [מי שלא הותרו כלאים אצלו] בלבישההוא דמחייב [שמחוייב] במצות ציצית, והני [ואותם] כהנים, הואיל ואישתרי [והותרו] כלאים לגבייהו [לגביהם], שהרי האבנט של בגדי הכהונה היה שעטנז, לא לחייבו [לא יתחייבו] בציצית, על כן
The Gemara answers: It was necessary for the baraita to mention that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it may enter your mind to say as follows: Since it is written: “You shall not wear diverse kinds, wool and linen together. You shall prepare yourself twisted cords upon the four corners of your covering” (Deuteronomy 22:11–12), it is only one who is not permitted to wear diverse kinds who is obligated in the mitzva of ritual fringes. But with regard to these priests, since diverse kinds are permitted for them when they perform the Temple service, as the belt of the priestly vestments contains diverse kinds, they should not be obligated in the mitzva of ritual fringes.
מיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן נְהִי דְּאִישְׁתְּרִי בְּעִידָּן דעֲבוֹדָה בְּלָא עִידָּן עֲבוֹדָה לָא אִישְׁתְּרִי.:

Therefore, the baraita teaches us that although priests are permitted to wear diverse kinds at the time when they perform the Temple service, when it is not the time of the Temple service they are not permitted to wear diverse kinds. Consequently, they are obligated in ritual fringes, as they do not have an absolute dispensation from the prohibition of diverse kinds.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כיון דאישתרי להו כלאים – בעידן עבודה דאבנט של כלאים היה דכתיב (שמות לט) ואת האבנט שש משזר ומדשש כיתנא תכלת עמרא במסכת יומא (דף עב).
כהנים אישתרי להו כלאים בעידן עבודה – דאבנט של כלאים היה דכתיב ואת האבנט שש ומדשש כתנא תכלת כו׳.
קא משמע לן [משמיע לנו]: נהי דאישתרי בעידן [אם אמנם הותר להם השעטנז בזמן] עבודה, בלא עידן [שלא בזמן] עבודה לא אישתרי [לא הותר] להם, ולכן חייבים בציצית כשאר ישראל.
Therefore, the baraita teaches us that although priests are permitted to wear diverse kinds at the time when they perform the Temple service, when it is not the time of the Temple service they are not permitted to wear diverse kinds. Consequently, they are obligated in ritual fringes, as they do not have an absolute dispensation from the prohibition of diverse kinds.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) הַכֹּל חַיָּיבִין בִּתְפִילִּין כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים פְּשִׁיטָא כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב {דברים ו׳:ח׳} וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לטוטפות בֵּין עֵינֶךָ כׇּל דְּאִיתֵיהּ בְּמִצְוָה דְיָד אִיתֵיהּ בְּמִצְוָה דְרֹאשׁ.

§ The Gemara cites another baraita: Everyone is obligated in the mitzva of phylacteries, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara again asks: Isn’t that obvious? The Gemara answers that it was necessary to say that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it might enter your mind to say that since it is written: “And you shall bind them for a sign upon your hand, and they shall be for frontlets between your eyes” (Deuteronomy 6:8), perhaps this juxtaposition teaches that anyone included in the mitzva of the phylacteries of the arm is also included in the mitzva of the phylacteries of the head.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ג ועוד שנינו בברייתא: הכל חייבין בתפילין, כהנים לוים וישראלים. ושואלים: פשיטא [פשוט], שגם אלו בכלל! ומשיבים: כהנים איצטריך ליה [הוצרך לו להשמיע], שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל וכתיב [ונאמר]: ״וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עינך״ (דברים ו, ח), והוקשו תפילין של יד לשל ראש, יש לומר כי כל דאיתיה [שישנו] בחיוב מצוה של יד, איתיה [ישנו] בחיוב מצוה של
§ The Gemara cites another baraita: Everyone is obligated in the mitzva of phylacteries, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara again asks: Isn’t that obvious? The Gemara answers that it was necessary to say that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it might enter your mind to say that since it is written: “And you shall bind them for a sign upon your hand, and they shall be for frontlets between your eyes” (Deuteronomy 6:8), perhaps this juxtaposition teaches that anyone included in the mitzva of the phylacteries of the arm is also included in the mitzva of the phylacteries of the head.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְהָנֵי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בְּמִצְוָה הדְיָד דִּכְתִיב {ויקרא ו׳:ג׳} יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ וּבֵין בְּשָׂרוֹ אֵימָא בְּמִצְוָה דְרֹאשׁ נָמֵי לָא לִיחַיְּיבוּ.

And in the case of these priests, since they are not included in the mitzva of the phylacteries of the arm, as it is written with regard to the priestly vestments: “He shall put upon his flesh” (Leviticus 6:3), which teaches that nothing may interpose between the priestly vestments and his flesh, and therefore he may not wear the phylacteries of the arm, which would interpose, perhaps one would say that priests should also not be obligated in the mitzva of the phylacteries of the head.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולבש הכהן מדו בד – ואמרינן [מדו] כמדתו שצריכין ליגע עד קשרי אצבעותיו וכתיב והיו על בשרו שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין בשרו:
שלא יהא דבר חוצץ בין בגדי כהונה לבשרו – ותפילין על בשרו בעינן תחת בגדיו בקיבורת אצל הכתף כדאמר במנחות בהקומץ רבה (דף לז:) דתחת בגדיו בעינן דכתיב והיה לך לאות ולא לאחרים לאות: ציץ מונח על המצח ומצנפת על הראש ואינה מחזקת עד המצח אלא מקום התפילין נראה בגובה הראש מקום שמוחו של תינוק רופס.
שלא יהא דבר חוצץ בין בגדי כהונה לבשרו – ותפלין על בשרו בעינן דכתיב (שמות יג) והיה לך לאות ולא לאחרים לאות.
ציץ מונח על המצח ומצנפת על הראש ואינה מחזקת עד המצח אלא מקום התפלין נראין בגובה הראש מקום שמוחו של תינוק רופס ל״ה. וליכא למימר אמאי לא קאמר כדלעיל קמ״ל ונהי דפטירי בעידן עבודה דפשיטא ליה דחייבין לעולם בתפלין של ראש ולא בעי ליה למימר דס״ד דליפטרו מתפילין של יד שלא בעידן עבודה דפשיטא ליה דחייבין.
ראש, והני [ואותם] כהנים, הואיל וליתנהו [ואינם] בחיוב מצוה של יד, דכתיב [שנאמר] לגבי בגדי הכהונה: ״ילבש על בשרו״ (ויקרא ו, ג)שלא יהא דבר חוצץ בינו (בין בגד הכהונה) ובין בשרו, והתפילין מהוים חציצה, אימא [אמור] כי במצוה של ראש נמי לא ליחייבו [גם כן לא יתחייבו], על כן
And in the case of these priests, since they are not included in the mitzva of the phylacteries of the arm, as it is written with regard to the priestly vestments: “He shall put upon his flesh” (Leviticus 6:3), which teaches that nothing may interpose between the priestly vestments and his flesh, and therefore he may not wear the phylacteries of the arm, which would interpose, perhaps one would say that priests should also not be obligated in the mitzva of the phylacteries of the head.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא מְעַכְּבִי אַהֲדָדֵי כְּדִתְנַן ותְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל רֹאשׁ וְשֶׁל רֹאשׁ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל יָד.

Therefore, the baraita teaches us that the absence of one of the two types of phylacteries do not prevent fulfillment of the mitzva with the other. As we learned in a mishna (Menaḥot 38a): Absence of the phylacteries of the arm does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the head, and likewise the absence of the phylacteries of the head does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the arm. If one has only one type, he dons it without the other. Consequently, the priests are obligated in the mitzva of phylacteries of the head during the time of their Temple service.
עין משפט נר מצוהתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
של יד אינה מעכבת של ראש – ואע״ג דאמר בעלמא מנחות (דף לו.) ולטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שנים היינו בשעה שמניח שניהם צריך להקדים של יד.
קא משמע לן [משמיע לנו] דלא מעכבי אהדדי [שאינן מעכבות זו את זו], כדתנן [כפי ששנינו]: תפלה של יד אינה מעכבת של ראש, ושל ראש אינה מעכבת של יד, והכהנים חייבים במצוות תפילין של ראש בשעת עבודתם.
Therefore, the baraita teaches us that the absence of one of the two types of phylacteries do not prevent fulfillment of the mitzva with the other. As we learned in a mishna (Menaḥot 38a): Absence of the phylacteries of the arm does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the head, and likewise the absence of the phylacteries of the head does not prevent fulfillment of the mitzva of the phylacteries of the arm. If one has only one type, he dons it without the other. Consequently, the priests are obligated in the mitzva of phylacteries of the head during the time of their Temple service.
עין משפט נר מצוהתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וּמַאי שְׁנָא דְּיָד דִּכְתִיב יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ רֹאשׁ נָמֵי כְּתִיב {שמות כ״ט:ו׳} וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ.

The Gemara asks: And what is different about the phylacteries of the arm? You claim that priests are exempt from this obligation, as it is written with regard to the priestly vestments: “He shall put upon his flesh.” If so, they should also be exempt from donning the phylacteries of the head, as it is written with regard to the High Priest: “And you shall set the mitre upon his head” (Exodus 29:6). Since the phylacteries of the head would interpose between his head and the mitre, he should be exempt from the mitzva of the phylacteries of the head.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: ומאי שנא [ובמה שונה] דין תפילין של יד, שהם פטורים — מפני דכתיב [שנאמר] בבגד הכהונה: ״ילבש על בשרו״ (שם), שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו לבגד? לגבי תפילין של ראש נמי [גם כן] הרי כתיב [נאמר] לגבי הכהן הגדול: ״ושמת המצנפת על ראשו״ (שמות כט, ו), ותפילין של ראש חוצצים בין ראשו לבין המצנפת!
The Gemara asks: And what is different about the phylacteries of the arm? You claim that priests are exempt from this obligation, as it is written with regard to the priestly vestments: “He shall put upon his flesh.” If so, they should also be exempt from donning the phylacteries of the head, as it is written with regard to the High Priest: “And you shall set the mitre upon his head” (Exodus 29:6). Since the phylacteries of the head would interpose between his head and the mitre, he should be exempt from the mitzva of the phylacteries of the head.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) תָּנָא זשְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לְמִצְנֶפֶת שֶׁשָּׁם מַנִּיחַ תְּפִילִּין.

The Gemara answers by citing a halakha that the Sages taught: The hair of the High Priest was visible between the frontplate and the mitre. The frontplate was set on the forehead, below the hairline, while the mitre was set above it. In that space there the High Priest would don his phylacteries. Consequently, the phylacteries did not interpose between the mitre and the High Priest’s head.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שערו היה נראה בין ציץ למצנפת – אלמא הוי מקום פנוי [לבר] ממצנפת להניח שם תפלין:
ומשיבים, תנא [שנה החכם]: שערו של כהן גדול היה נראה בין ציץ, שהיה מונח על מצחו, למצנפת, ששם היה מניח תפילין, ולא היתה איפוא חציצה.
The Gemara answers by citing a halakha that the Sages taught: The hair of the High Priest was visible between the frontplate and the mitre. The frontplate was set on the forehead, below the hairline, while the mitre was set above it. In that space there the High Priest would don his phylacteries. Consequently, the phylacteries did not interpose between the mitre and the High Priest’s head.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) הַכֹּל חַיָּיבִין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים פְּשִׁיטָא כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב {במדבר כ״ט:א׳} יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם מַאן דְּלֵיתֵיהּ אֶלָּא בִּתְקִיעָה דְּחַד יוֹמָא חַיָּיב.

§ The Gemara cites yet another baraita: Everyone is obligated to sound the shofar, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara once again asks: Isn’t that obvious? The Gemara answers: It was necessary for the halakha to mention that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it might enter your mind to say as follows: Since it is written: “And in the seventh month, on the first day of the month…it shall be a day of sounding for you” (Numbers 29:1), you might have said that one who is obligated to sound on only one day is obligated to sound the shofar on Rosh HaShana.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יום תרועה – משמע יום אחד בלבד.
יום תרועה יהיה לכם – משמע יום אחד בלבד.
ד שנינו בברייתא: הכל חייבין בתקיעת שופר, כהנים לוים וישראלים. ושואלים: פשיטא [פשוט], גם הם חייבים! ומשיבים: כהנים איצטריכא ליה [הוצרך לו להשמיע], שכן סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל וכתיב [ונאמר] ״ובחדש השביעי באחד לחדש... יום תרועה יהיה לכם״ (במדבר כט, א), יש לומר כי מאן דליתיה אלא בתקיעה דחד יומא [מי שאינו חייב אלא בתקיעה של יום אחד בשנה] חייב במצוה זו,
§ The Gemara cites yet another baraita: Everyone is obligated to sound the shofar, including priests, Levites, and Israelites. The Gemara once again asks: Isn’t that obvious? The Gemara answers: It was necessary for the halakha to mention that priests are obligated to fulfill this mitzva, as it might enter your mind to say as follows: Since it is written: “And in the seventh month, on the first day of the month…it shall be a day of sounding for you” (Numbers 29:1), you might have said that one who is obligated to sound on only one day is obligated to sound the shofar on Rosh HaShana.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וְהָנֵי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וְאִיתַנְהוּ בִּתְקִיעָה כּוּלַּיהּ שַׁתָּא דִּכְתִיב {במדבר י׳:י׳} וּתְקַעְתֶּם בחצוצרות עַל עולותיכם אֵימָא לָא לִיחַיְּיבוּ מִי דָּמֵי הָתָם חֲצוֹצְרוֹת הָכָא שׁוֹפָר.

But with regard to these priests it is different, since they are obligated to sound all year long, as they sound trumpets when they sacrifice the offerings in the Temple on other Festivals, as it is written: “And you shall sound the trumpets over your burnt offerings, and over the sacrifices of your peace offerings” (Numbers 10:10), you might therefore say that they should not be obligated to sound the shofar on Rosh HaShana. Therefore, the baraita teaches that even priests are obligated to fulfill this mitzva. The Gemara questions this comparison: Are these cases comparable? There, on the other special occasions throughout the year, the priests sound trumpets, whereas here, on Rosh HaShana, the issue is blowing the shofar.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והני [ואותם] כהנים, הואיל ואיתנהו [וישנם] בחיוב תקיעה במקדש כוליה שתא [כל השנה], גם במועדים אחרים, דכתיב [שנאמר]: ״ותקעתם בחצצרת על עלתיכם״ (במדבר י, י)אימא לא ליחייבו [אמור שלא יתחייבו] במצוה המיוחדת של תקיעת שופר בראש השנה, ולכן הוצרך להשמיענו שאף הכהנים חייבים. ותמהים על השוואה זו: מי דמי [האם דומה] הדבר, שהוצרך להשמיענו דין זה? התם [שם], התקיעות שתוקעים הכהנים במשך השנה היו בחצוצרות, ואילו הכא [כאן], בראש השנה — בשופר!
But with regard to these priests it is different, since they are obligated to sound all year long, as they sound trumpets when they sacrifice the offerings in the Temple on other Festivals, as it is written: “And you shall sound the trumpets over your burnt offerings, and over the sacrifices of your peace offerings” (Numbers 10:10), you might therefore say that they should not be obligated to sound the shofar on Rosh HaShana. Therefore, the baraita teaches that even priests are obligated to fulfill this mitzva. The Gemara questions this comparison: Are these cases comparable? There, on the other special occasions throughout the year, the priests sound trumpets, whereas here, on Rosh HaShana, the issue is blowing the shofar.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּתְנַן שָׁוֶה חהַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת דְּאִיתֵיהּ בְּמִצְוַת יוֹבֵל אִיתֵיהּ בְּמִצְוַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה דְּלֵיתֵיהּ בְּמִצְוַת יוֹבֵל לֵיתֵיהּ בְּמִצְוַת ר״הרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהָנֵי כָּהֲנֵי הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בְּמִצְוַת דְּיוֹבֵל דִּתְנַן כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מוֹכְרִין לְעוֹלָם

Rather, it was necessary to say that priests are obligated to fulfill this mitzva for a different reason. It might enter your mind to say as follows: Since we learned in a mishna (Rosh HaShana 26b): Yom Kippur of the Jubilee Year is the same as Rosh HaShana, with respect to both the shofar blasts and to the three additional blessings that are recited in the Amida prayer, I might have said that one who is fully included in the mitzva of the Jubilee Year is also included in the mitzva of Rosh HaShana, and that one who is not included in the mitzva of the Jubilee Year is likewise not included in the mitzva of Rosh HaShana. But with regard to these priests, since they are not fully included in the mitzva of the Jubilee Year, as we learned in a mishna (see 26b): Priests and Levites may sell their fields at any time, even in the Jubilee Year,
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והני כהנים הואיל וליתנהו במצוה דיובל כדתנן בפרק בתרא דמסכתין הכהנים והלוים מוכרין לעולם אפילו בשנת היובל עצמה וגואלין אפי׳ קודם ב׳ שנים אע״ג דכתיב כי מספר שני תבואות:
ולברכות – שהיו נמי אומרים ביום הכפורים של שנת היובל מלכיות זכרונות שופרות.
מוכרין לעולם – אפי׳ בשנת היובל עצמה אם מכרו קרקע שלהם מכורה היא ואילו גבי ישראל תניא בגמ׳ בפ׳ בתרא (לקמן כט:) ובשנת היובל לא ימכור ואם מכר אינה מכורה והמעות חוזרין וגבי כהנים תנן מוכרין לעולם דמכורה ויוצאה והמעות שלהן דהא ליכא למימר דלא הדרא ארעייהו ביובל דודאי הדרא דכתיב ואשר יגאל מן הלוים ואמרינן בפ׳ בתרא (שם דף כט:) ממכרו יוצא בחנם.⁠1
1. בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״וגואלין״ שמופיע במהדורתנו בתחילת דף ד׳.
ולברכות – שהיו אומרים נמי ביום הכפורים של שנת היובל מלכיות זכרונות ושופרות.
מוכרין לעולם – ואפי׳ בשנת היובל עצמה אם מכרו קרקע שלהם מכורה היא ויוצאה והמעות שלהן דהא ליכא למימר דלא הדרא ארעייהו ביובל דכתיב (ויקרא כה) ואשר יגאל מן הלוים ואמר בפ׳ בתרא (ערכין דף כט:) דממכרו יוצא חנם ל״ה. ולא נראה דהא מפרש שמואל טעמא לקמן בפרק בתרא (ערכין דף כט:) משום דמכורה כבר יוצאה אינה מכורה אינו דין שלא תמכר וההוא טעמא שייך גבי כהן כמו גבי ישראל ועוד יש להקשות אליבא דרב נמי דאמר מכרה יוצאת מאי איכא בין ישראל לכהנים [לענין יובל] וכן (המקדיש) גואלה לעולם ויש קצת לישב הגירסא דבבתי ערי חומה דישראל אינו גואלה אלא בתוך שנה תמימה ולוים וכהנים גואלים לעולם וס״ד שבתי ערי חומה שלהם נוהגין כבתי החצרים וליפקו ביובל ומוכרין דנקט אגב גואלין ורש״י פי׳ הכא וזה לשונו וגואלין לעולם אם מכרו שדה גואלין אותו מיד וישראל אינו גואל בפחות משתי שנים דכתיב במספר שני תבואות ובראש השנה פרק ראוהו בית דין (ראש השנה כט.) וזהו לשונו בשם (רבי יהודה בר יצחק) [רבינו יצחק] הלוי מוכרין לעולם וגואלין לעולם ושתיהם משניות הן במסכת ערכין ובין מקדישין ובין מוכרין תרוייהו משניות יתירות נינהו אלא איידי דתנא התם גבי ישראל אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין אחר היובל פחות משנה תנא נמי גבי כהנים מקדישין וגואלין לעולם והכי מוקי לה במסכת ערכין ומהו גואלין לעולם לפי שנאמר בישראל המוכר שדה אחוזה (ויקרא כה) במספר שני תבואות ימכר לך שאינו מותר לגאול בפחות משתי שנים אבל לוים גואלין מיד לפי שנאמר [בישראל המוכר בית בבתי ערי חומה ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה נחלט אבל בלוים נגאל לעולם שנאמר] גאולת עולם תהיה ללוים לפי שנאמר במקדיש שדה אחוזה ואם לא יגאל את השדה [בעלים] ומכר [גזבר] את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד אלא מתחלקת לכהנים ביובל והלוים גואלין לעולם והא דאמר הכא ליתנהו במצות יובל קאי אמקדיש שדה אחוזה ולא גאלה ומכרה גזבר שאין היובל מפקיע מיד המקדיש אם לוי הוא כדרך שמפקיע מיד ישראל. עכ״ל רש״י.
ומשיבים: על כל פנים איצטריך [הוצרך להשמיענו דין זה] מטעם אחר, סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר], הואיל ותנן [ושנינו במשנה]: שוה היובל לראש השנה למצות התקיעה ולברכות של מלכיות זכרונות ושופרות, שמוסיפים בתפילה, נאמר כי מי דאיתיה [שישנו] ככל דיני מצות יובלאיתיה [ישנו] בכל דיני מצות ראש השנה, ומי דליתיה [שאינו] בכל דיני מצות יובלליתיה [אינו] בכל דיני מצות ראש השנה, והני כהני [ואותם כהנים], הואיל וליתנהו [ואינם] בכל דיני מצות יובל, דתנן הרי שנינו]: כהנים ולוים מוכרין לעולם את שדותיהם, אפילו בשנת היובל עצמה,
Rather, it was necessary to say that priests are obligated to fulfill this mitzva for a different reason. It might enter your mind to say as follows: Since we learned in a mishna (Rosh HaShana 26b): Yom Kippur of the Jubilee Year is the same as Rosh HaShana, with respect to both the shofar blasts and to the three additional blessings that are recited in the Amida prayer, I might have said that one who is fully included in the mitzva of the Jubilee Year is also included in the mitzva of Rosh HaShana, and that one who is not included in the mitzva of the Jubilee Year is likewise not included in the mitzva of Rosh HaShana. But with regard to these priests, since they are not fully included in the mitzva of the Jubilee Year, as we learned in a mishna (see 26b): Priests and Levites may sell their fields at any time, even in the Jubilee Year,
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

ערכין ג: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה ערכין ג:, מיוחס לר׳ גרשום ערכין ג:, רש"י ערכין ג:, תוספות ערכין ג:, פירוש הרב שטיינזלץ ערכין ג:

Arakhin 3b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Arakhin 3b, Attributed to R. Gershom Arakhin 3b, Rashi Arakhin 3b, Tosafot Arakhin 3b, Steinsaltz Commentary Arakhin 3b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144