×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) קָסָבַר מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב כְּזָב דָּמֵי.
The Gemara responds: Rabba holds that a man who experiences a gonorrhea-like discharge [zav] who has not yet brought an atonement offering is still considered to have the impure status of a zav. The impurity of one who has immersed but has not yet brought an atonement offering is therefore considered stronger than that of one who immersed that day but requires no atonement.
רש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קסבר – רבה דדרשה להאי שמעתא למימר דכולהו צריכי.
מחוסר כפורים דזב כזב – ה״ה למצורע אלא חד מנייהו נקט מחוסר כפורים דזב כזב דמי לענין קדשים שלא הותר אצלו הוה ליה כאילו לא טבל ואם אכלו חייב כרת או אם נגע בהו טמאן למנות בהן ראשון ושני לכך לא קלשה טומאה אצל קדשים כלל.
קסבר רבה מחוסר כפורים דזב כזב דמי – הכי נמי אית ליה פרק שני דכריתות (כריתות י.) ופירש בקונט׳ לענין קדשים שלא הותר אצלן הוה ליה כאילו לא טבל ואם אכלן חייב כרת או אם נגע בהן טמאן למנות בהן ראשון ושני וקשה לפירושו דאם כן למ״ד לאו כזב דמי לית ביה כרת ובריש מסכת כלים תנן בהדיא דמחוסר כפורים שנכנס למקדש חייב דתנן עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייב חטאת וכן בההיא דפרק אלו הן הגולין (מכות דף ח:) ושלשה מינין (נזיר מה.) טמא יהיה לרבות טבול יום עוד טומאתו בו לרבות מחוסר כפורים ובהקומץ רבה (מנחות דף כז:) מחוסר כפרה שנכנס לפנים ממחיצתו לעזרה בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ואיתקש קודש למקדש בהערל (יבמות עה.) ובמכות (דף יד.) ובשבועות (דף ז.) ודוחק לומר דכל הני אתיין כמאן דאמר מחוסר כפורים דזב כזב דמי ועוד דבההיא סוגיא דנזיר וטמא יהיה לרבות טבול יום דכ״ע מחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי ואפילו הכי מרבה התם כרת למקדש במחוסר כפורים ומיהו פלוגתא דאמוראי איכא ריש פ׳ כל הפסולין (לקמן לב: לג:) אית דאמרי הא דאיתקש קודש למקדש היינו אפילו לכרת דביאה במקצת שמה ביאה כמו נגיעה ואית דאמרי לענין מלקות דוקא איתמר ומוקי לה בכל קדש לא תגע אזהרה לנוגע לקודש דליכא אלא לאו אע״ג דאל המקדש לא תבא הוי בכרת ועוד מה שפי׳ בקונטרס לענין למנות בו ראשון ושני לקדש תימה הלא טבול יום אין מונין בו ראשון ושני לטומאה [וכ״ש מחוסר כפורים] ועוד הא תנן במסכת מעילה (דף ח.) חטאת העוף כו׳ הוכשר ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ודייק בגמ׳ ליפסל אין לטמויי לא ורבינו תם היה אומר דלא נקט פסול במחוסר כפורים אלא אגב טבול יום והקשה לו הרב רבינו חיים מהא דבסוטה פרק כשם (סוטה כט.) אמרי׳ מנין לרביעי בקודש שהוא פסול ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה פסול בקודש משמע פסול אין טמא לא ועוד אי מונין בו ראשון ושני א״כ יעשה רביעי חמישי בקודש מק״ו ומיהו יש לומר בזה דחמישי אין ללמוד דמן הדין הוה למימר דיו כתרומה אי לאו משום דמפרך ק״ו ודי לנו במעלה אחת יותר מתרומה שיעשה רביעי ומיהו עוד קשה מהא דתנן בפ׳ בתרא דנדה (נדה עא:) היושבת על דם טוהר (היתה) מערה מים לפסח חזרו לומר הרי היא כמגע טמא מת לקדשים ומוקי לה בגמ׳ כאבא שאול דאמר טבול יום תחלה לקודש משמע אבל לרבנן לא ודוחק לומר דכולהו ההיא דמעילה ודסוטה ורבנן דאבא שאול סברי כמ״ד מחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי ומפרש הרב ר׳ חיים דנפקא מינה לענין פסח הבא בטומאה דתנן (פסחים דף צה:) לא יאכלו ממנו זבין וזבות דלמ״ד מחוסר כפורים דזב כזב דמי אין שוחטין וזורקין עליו דלא אישתראי בצבור אלא טמא מת וה״ה טמא שרץ דאין טומאה יוצאה מגופו בק״ו ממת כדאיתא לקמן ומ״ד לאו כזב דמי שוחטין והכי מוכח בהדיא בפרק שני דכריתות (כריתות י.) ועוד דנפקא מינה לענין טומאה דחוייה בצבור (לקמן דף לב:).
תוס׳ ד״ה קסבר וכו׳ ומפרש הר״ר חיים. עי׳ יבמות דף ז ע״ב תוד״ה רי״א:
ומשיבים: קסבר [סבור הוא] רבה שמחוסר כפורים של זב (ושאר מחוסרי כפרה) כזב דמי [נחשב] לענין טומאתו, וטומאתו חמורה, איפוא, מטבול יום שאינו זקוק לכפרה.
The Gemara responds: Rabba holds that a man who experiences a gonorrhea-like discharge [zav] who has not yet brought an atonement offering is still considered to have the impure status of a zav. The impurity of one who has immersed but has not yet brought an atonement offering is therefore considered stronger than that of one who immersed that day but requires no atonement.
רש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב כְּזָב דָּמֵי תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא שְׂרָפָהּ אוֹנֵן וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים אכְּשֵׁרָה יוֹסֵף הַבַּבְלִי אוֹמֵר אוֹנֵן כְּשֵׁרָה מְחוּסַּר כִּפּוּרִים פְּסוּלָה מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב כְּזָב דָּמֵי וּמָר סָבַר בלָאו כְּזָב דָּמֵי.

The Gemara notes: And the matter of whether a zav who has not yet brought an atonement offering is still considered a zav is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: If an acute mourner or one who has not yet brought an atonement offering burned the red heifer, it is fit. Yosef the Babylonian says: If an acute mourner burned it, it is fit, but if one who has not yet brought an atonement offering burned it, it is disqualified. What, is it not that they disagree with regard to this: One Sage, Yosef the Babylonian, holds that a zav who has not yet brought an atonement offering is considered a full-fledged zav and therefore disqualifies the red heifer, and one Sage, the first tanna, holds that a zav who has not yet brought an atonement offering is not considered a zav, but is instead considered like one who immersed that day, who is fit to burn the red heifer?
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שרפה אונן כו׳ – בפרה אדומה קאי.
כשרה – דקדשי בדק הבית היא ואין אונן אסור בה דלא כתיבי הנך קראי אלא בקדשי מזבח.
כזב דמי – והוה ליה טמא וקרא כתיב איש טהור.
לאו כזב דמי וה״ל כטבול יום דקיימא דכשר בפרה.
שרפה אונן ומחוסר כפורים כשרה – פי׳ בקונט׳ דפרה קדשי בדק הבית היא וקשה דמ״מ אית בה כל פסולין שבקרבן כגון שלא לשמה דאמר בהקומץ רבה (מנחות כז:) ושבע הזאות שבפרה שעשאן שלא לשמן פסולות ונפקא לן בסיפרי משום דחטאת קרייה רחמנא ומהאי טעמא נמי אמרינן בפ״ק דחולין (דף יא.) דטרפות פוסל בה ונראה דהיינו טעמא הכא משום דטבול יום כשר בפרה ואתי אונן ומחוסר כפורים בק״ו מטבול יום שאסור בנגיעת תרומה ומותר בפרה ולמ״ד מחוסר כפורים דזב כזב דמי לא אתי בק״ו דמה לטבול יום דמת שמותר לאכול בפסח הבא בטומאה מה שאין כן במחוסר כפורים והאי דטבול יום כשר מן התורה אפשר דמדרבנן פסול דהא אמרינן דאפי׳ בגדי אוכלי קודש מדרס לחטאת כל שכן טבול יום והא [דאמרי׳ במסכת פרה (פ״ג) מטמאין היו כהן השורף את הפרה להוציא מלבן של צדוקים שאמרו] במעורבי שמש היתה נעשית לאו היינו טבול יום ממש אלא אחיו הכהנים היו מניחין ידיהם על ראשו ומאותה נגיעה היה טבול יום כדתניא בתוספתא ואיכא בהו היכרא לצדוקים ועוד יש לפרש דטבול יום ממש היה כשר בה והא דבגדי אוכלי קודש מדרס לחטאת משום היסח הדעת דשאר טומאות.
ומעירים: ושאלה זו, האם מחוסר כפורים של זב כזב דמי [נחשב] תנאי [מחלוקת תנאים] היא, דתניא [ששנויה ברייתא]: פרה אדומה ששרפה אונן או מחוסר כפורים — הרי היא כשרה. יוסף הבבלי אומר: אם שרפה אונןכשרה, מחוסר כפוריםפסולה. מאי לאו בהא קמיפלגי [האם לא בזה הם חלוקים], מר סבר [חכם זה, יוסף הבבלי, סבור]: מחוסר כפורים של זב כזב דמי [נחשב] ולכן הינו כטמא לגמרי, ואינו כשר לשריפת הפרה, ומר סבר [וחכם זה, התנא האחר, סבור]: מחוסר כיפורים לאו כזב דמי [אינו נחשב כזב], ודינו כטבול יום, שכשר בפרה?
The Gemara notes: And the matter of whether a zav who has not yet brought an atonement offering is still considered a zav is a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: If an acute mourner or one who has not yet brought an atonement offering burned the red heifer, it is fit. Yosef the Babylonian says: If an acute mourner burned it, it is fit, but if one who has not yet brought an atonement offering burned it, it is disqualified. What, is it not that they disagree with regard to this: One Sage, Yosef the Babylonian, holds that a zav who has not yet brought an atonement offering is considered a full-fledged zav and therefore disqualifies the red heifer, and one Sage, the first tanna, holds that a zav who has not yet brought an atonement offering is not considered a zav, but is instead considered like one who immersed that day, who is fit to burn the red heifer?
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּזָב דָּמֵי וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דִּכְתִיב {במדבר י״ט:י״ט} וְהִזָּה הַטָּהוֹר מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא גלִימֵּד עַל טְבוּל יוֹם שֶׁכָּשֵׁר בַּפָּרָה.

The Gemara responds: No, everyone agrees that he is considered a zav, and here the tanna’im disagree with regard to this matter, as it is written with regard to the rite of the red heifer: “And the pure person shall sprinkle” the water of purification (Numbers 19:19). The preceding verse already states that the one performing the service must be ritually pure. Therefore, by stating “pure” this verse emphasizes that he needs be pure enough only to perform the rite of the red heifer specifically. By inference, one derives that he may be impure in some way that disqualifies him for other rites. This teaches that one who immersed that day is fit to participate in the rite of the red heifer.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא דכ״ע כזב דמי – ולענין שאר קדשים שטבול יום אסור בהו הוה מחוסר כפורים דזב חמור מטבול יום דשאר טומאות שאין טעונות כפרה.
והכא – גבי פרה בהאי קרא קמיפלגי והזה הטהור על הטמא טהור כל דהוא משמע דהא קרא יתירא הוא דכתיב לעיל מיניה ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והוה ליה למכתב והזה על הטמא לימד על טבול יום שכשר בפרה דאשכחן טבול יום דאיקרי טהור למעשר דכתיב ורחץ במים וטהר.
והזה הטהור – ואף על גב דהזאת מי חטאת כשרה בזר ושרפה פסול מכל מקום יליף שרפה מהזאה.
ודוחים: לא, אפשר לומר כי בדרך כלל דכולי עלמא [לדעת הכל] כזב דמי [נחשב], והכא בהא קמיפלגי [וכאן בזה הם חלוקים], דכתיב [שנאמר] בהזאת מי פרה אדומה: ״והזה הטהר״ (במדבר יט, יט), וכבר יודעים אנו מן הפסוק הקודם שמדובר באיש טהור, אלא שיש כאן הדגשה — הטהור לענין זה, מכלל שהוא טמא לענין אחר, ובכך לימד הכתוב על טבול יום שכשר בפרה.
The Gemara responds: No, everyone agrees that he is considered a zav, and here the tanna’im disagree with regard to this matter, as it is written with regard to the rite of the red heifer: “And the pure person shall sprinkle” the water of purification (Numbers 19:19). The preceding verse already states that the one performing the service must be ritually pure. Therefore, by stating “pure” this verse emphasizes that he needs be pure enough only to perform the rite of the red heifer specifically. By inference, one derives that he may be impure in some way that disqualifies him for other rites. This teaches that one who immersed that day is fit to participate in the rite of the red heifer.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מָר סָבַר טוּמְאָה דְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ וּמָר סָבַר טוּמְאָה דְּהָךְ פָּרָשָׁה.

The tanna’im disagree as to the extent of this halakha: One Sage, the first tanna, holds that it is referring to any state of impurity mentioned in the entire Torah, i.e., anyone who immersed that day due to any impurity may participate in the rite of the red heifer. And one Sage, Yosef the Babylonian, holds that it is referring specifically to one who was in the state of impurity mentioned in this passage, i.e., impurity contracted from a corpse, which the red heifer purifies.
רש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מר סבר טומאה דכל התורה – ת״ק סבר האי טבול יום דאכשר בה קרא אטבול יום דכל הטומאות שבתורה קאי ואף טבול יום דזב שהוא מחוסר כפורים.
טומאה דאותה פרשה – והיינו דמת טבול יום דטומאת מת אכשר בה הלכך טבול יום של שאר טומאות דמגע ומשא כגון שרץ ונבילה ומגע אתי להכשירא מטבול יום דמת מק״ו ומה טבול יום [דמת] דטומאת שבעה כשר טבול יום דטומאת ערב לא כ״ש אבל מחוסר כפורים וכו׳.
גמ׳ ומ״מ טומאה דהך פרשה. עיין יומא דף ז ע״א תוס׳ ד״ה ריב״ב:
ובפירושה של דרשה זו נחלקו, מר סבר [חכם זה, התנא הראשון, סבור] שהכוונה היא לטבול יום של טומאה שבכל התורה כולה שכשר לעבודת הפרה, ומר סבר [וחכם זה, יוסף הבבלי, סבור]: טומאה דהך פרשה [של פרשה זו בלבד], כלומר, רק בטבול יום מטומאת מת, שאותה מטהרת הפרה האדומה.
The tanna’im disagree as to the extent of this halakha: One Sage, the first tanna, holds that it is referring to any state of impurity mentioned in the entire Torah, i.e., anyone who immersed that day due to any impurity may participate in the rite of the red heifer. And one Sage, Yosef the Babylonian, holds that it is referring specifically to one who was in the state of impurity mentioned in this passage, i.e., impurity contracted from a corpse, which the red heifer purifies.
רש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הִלְכָּךְ אוֹנֵן וּטְבוּל יוֹם דִּטְמֵא שֶׁרֶץ דְּקִילִי אָתוּ בְּקַל וָחוֹמֶר מִטְּבוּל יוֹם דְּמֵת אֲבָל מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב דַּחֲמִיר שֶׁכֵּן טוּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ לָא.:

Therefore, according to Yosef the Babylonian, with regard to an acute mourner and one who immersed that day after becoming impure due to contact with the carcass of a creeping animal, since they are treated more leniently, they are derived a fortiori from the case of one who immersed that day to remove impurity contracted from a corpse, and they are fit to participate in the rite of the red heifer. But with regard to a zav who has not yet brought an atonement offering, who is treated more stringently, since his impurity emerges onto him from his body rather than being imparted from without, one does not derive that he is fit to participate in the rite of the red heifer.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אונן וטבול יום של טמא שרץ דקילי אתו מק״ו מטבול יום דמת – ואין להקשות מה לטבול יום שכן מותר במעשר מה שאין כן באונן דמנגיעה ילפינן כדאמר בפ׳ הערל (יבמות עב:) ערל שהזה הזאתו כשרה מידי דהוה אטבול יום שאע״פ שאסור בתרומה כשר בפרה ופריך מה לטבול יום שכן מותר במעשר ומשני אטו אנן לאכילה קאמרינן לנגיעה קאמרינן ומה טבול יום שאסור בנגיעה דתרומה מותר בפרה ערל שמותר בנגיעה דתרומה אינו דין שמותר בפרה וה״נ ילפינן אונן וא״ת מחוסר כפורים ובעל מום יוכיחו שמותרין בתרומה ואסורין בפרה אף אני אביא ערל ואונן ומיהו אאונן לא קשיא דמה להנך שכן לא הותרו מכללן תאמר באונן שהותר מכללו אצל כ״ג אבל אערל קשה ונראה לי דמה למחוסר כפורים שאסור ליגע בקדשים אבל ערל ואונן מותרין אבל מבעל מום קשה. ברו״ך. ועוד מה לטבול יום שכן אינו מחוסר מעשה תאמר בערל.
הלכך [על כן] אונן וטבול יום של טמא שרץ, דקילי [שהם קלים], אתו [באים ונלמדים] בקל וחומר מטבול יום של מת, אבל מחוסר כפורים של זב, דחמיר הוא חמור יותר] שדינו כזב, שכן טומאה של זב יוצאה עליו מגופו ולא באה עליו מבחוץ — לא, אי אפשר ללמוד להכשיר בו את עבודת הפרה.
Therefore, according to Yosef the Babylonian, with regard to an acute mourner and one who immersed that day after becoming impure due to contact with the carcass of a creeping animal, since they are treated more leniently, they are derived a fortiori from the case of one who immersed that day to remove impurity contracted from a corpse, and they are fit to participate in the rite of the red heifer. But with regard to a zav who has not yet brought an atonement offering, who is treated more stringently, since his impurity emerges onto him from his body rather than being imparted from without, one does not derive that he is fit to participate in the rite of the red heifer.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מְחוּסַּר בְּגָדִים.: מְנָלַן אָמַר רַבִּי אֲבוּהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּמָטוּ בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר קְרָא {שמות כ״ט:ט׳} וְחָגַרְתָּ אוֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעוֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהוּנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם דבִּזְמַן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם כְּהוּנָּתָם עֲלֵיהֶם אֵין בִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם אֵין כְּהוּנָּתָם עֲלֵיהֶם.

§ The mishna teaches that a priest lacking the requisite priestly vestments disqualifies the rites he performs. The Gemara asks: From where do we derive this? Rabbi Avuh says that Rabbi Yoḥanan says, and some determined it to be stated in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: As the verse states: “And you shall gird them with belts, Aaron and his sons, and bind mitres on them; and they shall have the priesthood by a perpetual statute” (Exodus 29:9). The verse indicates that when their vestments are on them, their priesthood is upon them, but if their vestments are not on them, their priesthood is not upon them and their rites are disqualified.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והיתה להם – הלבישה הזאת לכהונה אלמא כהונתן תלויה בבגדיהן ואי לא הוו להו זרים ובזר אשכחן דמחיל עבודה.
אין בגדיהם עליהן אין כהונתן עליהם – מהכא ילפינן מיתה בפרק הנשרפין (סנהדרין דף פג:) דקאמר אין בגדיהם עליהם הוו להו זרים ואמר מר זר ששימש במיתה והקשה הרב רבי יעקב מאורלינש והא מיתה כתיבא בהדיא בפרשת ואתה תצוה ותירץ דאף על גב דכולהו בגדים כתיבי התם מכל מקום מיתה אמכנסיים דוקא כתיבא כדמשמע פשטא דקרא וקרא דוחגרת דכתיב בפרשה שאחריה דדרשינן מינה דאין בגדיהם עליהם אין כהונתן עליהם איצטריך לשאר בגדים ומיניה לא הוה ילפינן מכנסיים דמכנסיים לא כתיבי התם ועוד יש לומר דקרא דוחגרת צריך לחילול עבודה דמקרי זר: ברו״ך.
א שנינו במשנה שמחוסר בגדים שעבד פסל. ושואלים: מנלן [מנין לנו] דבר זה? אמר ר׳ אבוה אמר ר׳ יוחנן, ומטו [והיו מגיעים] בה בשמועה זו ומוסרים אותה משמיה [משמו] של ר׳ אלעזר בר׳ שמעון, שאמר קרא [המקרא]: ״וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם״ (שמות כט, ט), ללמוד מכאן בזמן שבגדיהם עליהםכהונתם עליהם, אין בגדיהם עליהםאין כהונתם עליהם ופוסלים את עבודתם.
§ The mishna teaches that a priest lacking the requisite priestly vestments disqualifies the rites he performs. The Gemara asks: From where do we derive this? Rabbi Avuh says that Rabbi Yoḥanan says, and some determined it to be stated in the name of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon: As the verse states: “And you shall gird them with belts, Aaron and his sons, and bind mitres on them; and they shall have the priesthood by a perpetual statute” (Exodus 29:9). The verse indicates that when their vestments are on them, their priesthood is upon them, but if their vestments are not on them, their priesthood is not upon them and their rites are disqualified.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא מֵהָתָם נָפְקָא דְּתַנְיָא מִנַּיִן לִשְׁתוּיֵי יַיִן השֶׁאִם עָבַד חִילֵּל תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י׳:ט׳} יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְגוֹ׳ {ויקרא י׳:י׳} וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקּוֹדֶשׁ וּבֵין הַחוֹל מְחוּסַּר בְּגָדִים וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִנַּיִן

The Gemara asks: But is this halakha derived from here? It is derived from there, as it is taught in a baraita: From where is it derived that if those who drank wine performed sacrificial rites they have desecrated the service? The verse states with regard to the priests: “Drink no wine or strong drink, you, nor your sons with you, when you go into the Tent of Meeting, so that you not die; it shall be a statute forever throughout your generations. That you may put difference between the holy and the common” (Leviticus 10:9–10). The baraita continues: With regard to one lacking the requisite vestments and one whose hands and feet are not washed, from where is it derived that their rites are disqualified as well?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ובין החול – עבודה שאתה עובד בשכרות קרויה חול.
ושואלים: והא מהכא נפקא דבר זה מכאן הוא יוצא נלמד]? מהתם נפקא [משם הוא יוצא, נלמד], דתניא [ששנויה ברייתא]: מנין לשתויי יין שאם עבד כשהוא שתוי חילל? תלמוד לומר: ״יין ושכר אל תשת״ וגו׳ (ויקרא י, ט) ונאמר בהמשך ״ולהבדיל בין הקדש ובין החל״ (ויקרא י, י) שדבר זה מבדיל בין עבודת קודש לבין עבודה מחוללת. וממשיכה הברייתא: מחוסר בגדים ושלא רחוץ ידים ורגלים, מנין שגם הוא מחלל?
The Gemara asks: But is this halakha derived from here? It is derived from there, as it is taught in a baraita: From where is it derived that if those who drank wine performed sacrificial rites they have desecrated the service? The verse states with regard to the priests: “Drink no wine or strong drink, you, nor your sons with you, when you go into the Tent of Meeting, so that you not die; it shall be a statute forever throughout your generations. That you may put difference between the holy and the common” (Leviticus 10:9–10). The baraita continues: With regard to one lacking the requisite vestments and one whose hands and feet are not washed, from where is it derived that their rites are disqualified as well?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים יז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים יז: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י זבחים יז:, תוספות זבחים יז:, גליון הש"ס לרע"א זבחים יז:, פירוש הרב שטיינזלץ זבחים יז:

Zevachim 17b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 17b, Rashi Zevachim 17b, Tosafot Zevachim 17b, Gilyon HaShas Zevachim 17b, Steinsaltz Commentary Zevachim 17b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144