×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מַאי קָא מְרַבֵּה {שמות י״ב:ט׳} אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא בִּפְרָטֵיהּ מַאי קָא מְמַעֲטִי {שמות ל״ד:כ״ה} לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי אֵיפוֹךְ אֲנָא מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עֲדִיף.:
what is it including, beyond what is mentioned explicitly in the verse? The Gemara answers that it includes the mitzva: “Do not eat from it raw” (Exodus 12:9). The Gemara asks: What does it exclude through its detail? The Gemara answers that it excludes the mitzva: “You shall not offer the blood of My sacrifice with leavened bread” (Exodus 34:25). The Gemara asks: Perhaps I can reverse it and say the opposite, that the prohibition against eating the offering raw is excluded, and the prohibition against owning leaven is included. The Gemara answers: Including a mitzva related to the Paschal lamb itself is preferable to including one that does not relate as directly to the Paschal lamb. Therefore, the prohibition against eating the Paschal lamb raw is included, and the prohibition against slaughtering the Paschal lamb with leaven in one’s possession is excluded.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
דהא לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו וזה לאו שאין בו מעשה ואף על גב דדמי ליה ממעט ליה דהאי לא יראה לך שאור לית ליה בגופיה דפסח מכלליה דעצם לא תשברו בו דהוא לאו שחייבין בו מלקות ריבה אל תאכלו ממנו נא דהוא לאו שחייבין מלקות כיוצא בו בגופיה דפסח וממעט לא תשחט על חמץ דאף על גב דהוא לאו שחייבין עליו מלקות ליתיה כעין הפרט דהא ליתיה בחוביה בגופיה דפסח ובהני כולהו כללי ופרטי דדרשי׳ אמרינן ואפוך אנא ופרקי׳ מסתברא הני מצוה דבגופיה והני ליתנהו בגופיה כדפרשי׳ להו כל חדא וחדא.
מאי קא מרבי אל תאכלו ממנו נא – דחייב בפסח שני.
לא תשחט על חמץ – דמותר לשוחטו על חמץ כדתנן מצה וחמץ עמו בבית אע״ג דכבר מיעט ליה מהשבתת שאור ומבל יראה הוה אמינא הני מילי שלא בשעת שחיטה אבל בשעת שחיטה לא להכי איצטריך למעוטי מלא תשחט.
מאי קא מרבה [מה הוא מוסיף] על האמור במפורש? ומשיבים: את מצות ״אל תאכלו ממנו נא״ (שמות יב, ט). ושואלים: בפרטיה מאי קא ממעטי [בפרוטו מה הוא ממעט]? ומשיבים: למעט את מצות ״לא תשחט על חמץ דם זבחי״ (שמות לד, כה). ומקשים: איפוך אנא [ואהפוך אני] ואומר להיפך! ומשיבים: מצוה דגופיה עדיף [שבגופו עדיפה] להשוות בעשיית פסח שני לראשון, ולכן יש לרבות לאסור בו לאכילת נא ולמעט שחיטת הפסח על חמץ.
what is it including, beyond what is mentioned explicitly in the verse? The Gemara answers that it includes the mitzva: “Do not eat from it raw” (Exodus 12:9). The Gemara asks: What does it exclude through its detail? The Gemara answers that it excludes the mitzva: “You shall not offer the blood of My sacrifice with leavened bread” (Exodus 34:25). The Gemara asks: Perhaps I can reverse it and say the opposite, that the prohibition against eating the offering raw is excluded, and the prohibition against owning leaven is included. The Gemara answers: Including a mitzva related to the Paschal lamb itself is preferable to including one that does not relate as directly to the Paschal lamb. Therefore, the prohibition against eating the Paschal lamb raw is included, and the prohibition against slaughtering the Paschal lamb with leaven in one’s possession is excluded.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) הָרִאשׁוֹן טָעוּן הַלֵּל בַּאֲכִילָתוֹ וְכוּ׳.: מְנָא הָנֵי מִילֵּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק אָמַר קְרָא {ישעיהו ל׳:כ״ט} הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג לַיְלָה הַמְקוּדָּשׁ לֶחָג טָעוּן הַלֵּל לַיְלָה שֶׁאֵין מְקוּדָּשׁ לֶחָג אֵין טָעוּן הַלֵּל.:

It was taught in the mishna that the Paschal lamb on the first Pesaḥ requires the recitation of hallel as it is eaten, whereas on the second Pesaḥ it does not. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rabbi Yoḥanan said, citing Rabbi Shimon ben Yehotzadak, that the verse states: “You shall have a song as in the night when a Festival is sanctified” (Isaiah 30:29). From here it may be derived that a night sanctified as a Festival, on which labor is prohibited, such as the first night of Passover, requires the recitation of hallel; however, a night which is not sanctified as a Festival, such as the night when the Paschal lamb is eaten following the second Pesaḥ, does not require the recitation of hallel.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לישנא אחרינא תנו רבנן ככל חקת הפסח יעשו אותו יכול כשם שהראשון כו׳ אמרי בכלליה דכתיב ככל חקת הפסח מאי מרבה מצוה שבגופו והיא צלייתו באש בפרטו ממעט השבתת שאור בכלליה דלא ישאירו ממנו קא מרבי לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה דדמי ליה דהאי מיפסל בנותר והאי מיפסל ביוצא בפרטים ממעט לא יראה ולא ימצא דדמי ליה דלא ישאירו ממנו לא לקי דהוה ליה לאו שניתק לעשה לא יראה ולא ימצא נמי לא לקי דהוה ליה לאו שאין בו מעשה בכלליה ועצם לא תשברו בו מרבה אל תאכלו ממנו נא דדמי ליה בפרטיה קא ממעט לא תשחט על חמץ ובכלהו אמרי׳ איפוך אנא ושני׳ מצוה דגופיה עדיף.
השיר יהיה לכם – ביום שתגאלו מן הגלות.
כליל התקדש חג – כמו שאתם נוהגים לשורר בליל התקדש חג ואין לך לילי חג להטעין שירה חוץ מלילי פסחים על אכילתו.
לילה המקודש לחג – כגון פסח ראשון.
שאין מקודש לחג – כגון ליל אכילת פסח שני שאינו י״ט.
לילה – דפסח שני מיעט אבל יום שהוא זמן עשייתו לא מיעט והרי הוא כפסח ראשון שטעון הלל בשעת שחיטתו כדאמרן בתמיד נשחט (לעיל דף סד.) ולקמן (דף קיז.) אמרינן נביאים שביניהן תקנו להם שיהו אומרים על כל פרק ופרק וכל דבר חידוש.
רש״י בד״ה לילה המקודש כו׳ כגון פסח שני שאינו יו״ט כצ״ל:
א שנינו במשנה שהפסח הראשון טעון הלל באכילתו ולא השני. ושואלים: מנא הני מילי [מנין דברים אלה]? מה מקורם במקרא? אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ שמעון בן יהוצדק: אמר קרא [המקרא] ״השיר יהיה לכם כליל התקדש חג״ (ישעיה ל, כט) ומכאן נלמד: לילה המקודש לחג שנוהגים בו איסורי יום טוב כליל פסח הראשון — טעון הלל, לילה שאין מקודש לחג שהרי ליל פסח השני איננו חג — אין טעון הלל.
It was taught in the mishna that the Paschal lamb on the first Pesaḥ requires the recitation of hallel as it is eaten, whereas on the second Pesaḥ it does not. The Gemara asks: From where are these matters derived? Rabbi Yoḥanan said, citing Rabbi Shimon ben Yehotzadak, that the verse states: “You shall have a song as in the night when a Festival is sanctified” (Isaiah 30:29). From here it may be derived that a night sanctified as a Festival, on which labor is prohibited, such as the first night of Passover, requires the recitation of hallel; however, a night which is not sanctified as a Festival, such as the night when the Paschal lamb is eaten following the second Pesaḥ, does not require the recitation of hallel.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) זֶה וָזֶה טְעוּנִין הַלֵּל בַּעֲשִׂיָּיתָן כּוּ׳.: מ״טמַאי טַעְמָא אִיבָּעֵית אֵימָא לַיְלָה קָא מְמַעֵט יוֹם לָא קָא מְמַעֵט וְאִיבָּעֵית אֵימָא אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל שׁוֹחֲטִין אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנוֹטְלִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאֵין אוֹמְרִים הַלֵּל.:

It was stated in the mishna that the Paschal lambs sacrificed on both the first and second Pesaḥ require the recitation of hallel as they are prepared. The Gemara asks: What is the reason that hallel must be recited while one prepares the Paschal lamb on the second Pesaḥ? The Gemara answers: If you wish, say that the verse quoted above: “As in the night when a festival is sanctified,” excludes laws that apply at night, but it does not exclude laws that apply by day; therefore, the recitation of hallel is required while slaughtering the Paschal lamb on the second Pesaḥ just as it is required while slaughtering the Paschal lamb on the first Pesaḥ. And if you wish, say that this halakha simply makes logical sense: Is it possible that the Jewish people are slaughtering their Paschal lambs or taking their lulavim on Sukkot and not reciting hallel? It is inconceivable that they would not be reciting hallel and there is no need for an explicit biblical source for this halakha.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גרד
גרדא(פסחים צה:) וחכמים אומרים ביהודה שותלה במקום הטיט ואין שותלה במקום הגריד פי׳ הגריד מקום היבש. (בראשית רבה ויחן את פני העיר) רבי שמעון בן יוחי עשה טמון במערה י״ג שנים הוא ובנו אוכלין חרובין של גרדינה (עירובין ק:) והא לא נתרי קנסי בגרדא פי׳ יבש כמו אין משקין שדה גריד ס״א גרודא פי׳ אילן קרח שאין לו לא אמירין ולא עלין:
א. [טראקען.]
אפשר כו׳ – דכיון דדבר מצוה הוא טעון הלל.
נוטלין את לולביהן – אגררא נסבא דברייתא היא הכי בפרק בתרא (שם).
ב במשנה אמרנו: זה וזה טעונין הלל בעשייתן. ושואלים: מאי טעמא [מה טעמו של דבר] ומה המקור לדין זה שעשיית פסח שני טעון הלל? ומשיבים: איבעית אימא [אם תרצה אמור] לילה קא ממעט [את דיני הפסח הנעשים בלילה ממעט] הכתוב שאמר ״כליל התקדש חג״ אבל את דיני הפסח הנעשים ביום לא קא ממעט [אינו ממעט] וכיון שכן נוהגים בדין אמירת הלל בשעת השחיטה בפסח שני כבראשון שחיטת הפסח נעשית ביום. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] שדבר זה מובן מן הסברה: אפשר ישראל מקיימים את המצוה ושוחטין את פסחיהן בפסח או נוטלין את לולביהן בסוכות ואין אומרים דברי הלל? אלא ודאי אומרים הלל אף בשחיטת פסח שני, ודבר זה אינו צריך מקרא מפורש.
It was stated in the mishna that the Paschal lambs sacrificed on both the first and second Pesaḥ require the recitation of hallel as they are prepared. The Gemara asks: What is the reason that hallel must be recited while one prepares the Paschal lamb on the second Pesaḥ? The Gemara answers: If you wish, say that the verse quoted above: “As in the night when a festival is sanctified,” excludes laws that apply at night, but it does not exclude laws that apply by day; therefore, the recitation of hallel is required while slaughtering the Paschal lamb on the second Pesaḥ just as it is required while slaughtering the Paschal lamb on the first Pesaḥ. And if you wish, say that this halakha simply makes logical sense: Is it possible that the Jewish people are slaughtering their Paschal lambs or taking their lulavim on Sukkot and not reciting hallel? It is inconceivable that they would not be reciting hallel and there is no need for an explicit biblical source for this halakha.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְנֶאֱכָלִין צָלִי וְכוּ׳.: שַׁבָּת אִין טוּמְאָה לָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּתַנְיָא אדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵין דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה.

It was also taught in the mishna that the Paschal lambs on both the first and second Pesaḥ are eaten roasted and override Shabbat. It may be inferred from this that with regard to Shabbat, yes, it is overridden by the Paschal lamb on the second Pesaḥ, but with regard to ritual impurity, no, it is not overridden for the sake of the Paschal lamb on the second Pesaḥ. The Gemara points out that this understanding of the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita: The Paschal lamb on the second Pesaḥ overrides Shabbat and does not override ritual impurity. Rabbi Yehuda says: It overrides even ritual impurity.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
צלי – דאיתרבי מכלליה דמצות ומרורים.
דוחה את השבת – דבשני כתיב ביה במועדו למ״ד קרבן ה׳ לא הקריב במועדו בשני (לעיל דף צג.).
ג שנינו עוד במשנה, כי שני הפסחים נאכלין צלי ודוחים את השבת. ונדייק מכאן: שבת — אין [כן] דוחה פסח שני, אולם טומאה — לא דוחה. ומעירים: מתניתין [משנתנו] שלא כשיטת ר׳ יהודה. דתניא הרי שנינו בברייתא]: פסח שני דוחה את השבת, ואין דוחה את הטומאה. ר׳ יהודה אומר: אף דוחה את הטומאה.
It was also taught in the mishna that the Paschal lambs on both the first and second Pesaḥ are eaten roasted and override Shabbat. It may be inferred from this that with regard to Shabbat, yes, it is overridden by the Paschal lamb on the second Pesaḥ, but with regard to ritual impurity, no, it is not overridden for the sake of the Paschal lamb on the second Pesaḥ. The Gemara points out that this understanding of the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita: The Paschal lamb on the second Pesaḥ overrides Shabbat and does not override ritual impurity. Rabbi Yehuda says: It overrides even ritual impurity.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מ״טמַאי טַעְמָא דת״קדְּתַנָּא קַמָּא מִפְּנֵי טוּמְאָה דְּחִיתִיו יַחְזוֹר וְיֵעָשֶׂה בְּטוּמְאָה וְרַבִּי יְהוּדָה הַתּוֹרָה חָזְרָה עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ בְּטׇהֳרָה לֹא זָכָה יֵעָשֶׂה בְּטוּמְאָה.

The Gemara explains: What is the reason for the opinion of the first tanna? He holds that once this person was deferred from the first Pesaḥ due to ritual impurity, shall he now return and perform the offering of the Paschal lamb on the second Pesaḥ in ritual impurity? And Rabbi Yehuda reasoned: The Torah sought to allow this person the opportunity to perform the offering of the Paschal lamb in ritual purity; if it ultimately becomes clear that he did not merit doing so, let him at least perform the offering of the second Pesaḥ in a state of ritual impurity.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יחזור ויעשה בטומאה – בתמיה אלא מוטב ידחה לגמרי.
ומסבירים: מאי טעמיה דתנא קמא [מה טעמו של התנא הראשון], סבור הוא: מפני טומאה דחיתיו לאותו אדם שלא יעשה פסח ראשון ועתה יחזור ויעשה בטומאה?! ור׳ יהודה סבור: התורה חזרה (השתדלה, רצתה) עליו על הטמא שיזכה לעשותו (את הפסח) בטהרה, אם לבסוף נתברר שלא זכה — יעשה בכל אופן ואפילו בטומאה.
The Gemara explains: What is the reason for the opinion of the first tanna? He holds that once this person was deferred from the first Pesaḥ due to ritual impurity, shall he now return and perform the offering of the Paschal lamb on the second Pesaḥ in ritual impurity? And Rabbi Yehuda reasoned: The Torah sought to allow this person the opportunity to perform the offering of the Paschal lamb in ritual purity; if it ultimately becomes clear that he did not merit doing so, let him at least perform the offering of the second Pesaḥ in a state of ritual impurity.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן פֶּסַח רִאשׁוֹן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת פֶּסַח שֵׁנִי דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת פֶּסַח רִאשׁוֹן דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה פֶּסַח שֵׁנִי דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה פֶּסַח רִאשׁוֹן טָעוּן לִינָה פֶּסַח שֵׁנִי טָעוּן לִינָה.

The Sages taught in a different baraita: The offering of the Paschal lamb on the first Pesaḥ overrides Shabbat, and similarly, the offering of the Paschal lamb on the second Pesaḥ overrides Shabbat. The first Pesaḥ overrides ritual impurity, and similarly, the second Pesaḥ overrides ritual impurity. The first Pesaḥ requires remaining until morning, meaning that it is prohibited for people who have participated in the Paschal lamb to return that night to their homes outside Jerusalem, and similarly, the second Pesaḥ requires remaining until morning.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הראשון טעון הלל באכילתו דכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג כלומר אין טעון הלל אלא בלילי חג ופסח שני אינו נאכל בלילה מקודש לחג זה וזה טעונין הלל באכילתן ונאכלין הפסח הראשון והשני על מצות ומרורים ודוחין את השבת דייקי׳ מינה שבת אין אבל טומאה אין השני דוחה מתני׳ דלא כר׳ יהודה דתניא דוחה שבת ואינו דוחה טומאה מפני טומאה דחיתו מן הראשון יחזור בשני יעשנו בטומאה ר׳ יהודה אומר אף דוחה את הטומאה מאי טעמא התורה חיזרה עליו לעשותו בטהרה לא זכה יעשנו בטומאה.
טעון לינה – לילה הראשון ילין בירושלים מיכן ואילך רשאי לדור חוץ לחומה בתוך התחום והיינו לאהליך לאהל שחוץ לחומה ולא לביתו ממש דהא י״ט הוא ועוד דקא בעי לאיתויי עולת ראייה.
[ביאור לקטע זה כלול בביאור קטע 10]

תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא אחרת: פסח ראשון דוחה את השבת, וכן פסח שני דוחה את השבת. פסח ראשון דוחה את הטומאה וכן פסח שני דוחה את הטומאה. פסח ראשון טעון לינה בליל החג ואסור לזובחים לחזור לבתיהם שמחוץ לעיר ואף פסח שני טעון לינה.
The Sages taught in a different baraita: The offering of the Paschal lamb on the first Pesaḥ overrides Shabbat, and similarly, the offering of the Paschal lamb on the second Pesaḥ overrides Shabbat. The first Pesaḥ overrides ritual impurity, and similarly, the second Pesaḥ overrides ritual impurity. The first Pesaḥ requires remaining until morning, meaning that it is prohibited for people who have participated in the Paschal lamb to return that night to their homes outside Jerusalem, and similarly, the second Pesaḥ requires remaining until morning.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה כְּמַאן כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה.

The Gemara clarifies: With regard to the statement that the second Pesaḥ overrides ritual impurity, in accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומבררים: דוחה את הטומאה כמאן שיטת מי] כר׳ יהודה.
The Gemara clarifies: With regard to the statement that the second Pesaḥ overrides ritual impurity, in accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וּלְרַבִּי יְהוּדָה טָעוּן לִינָה וְהָא תַּנְיָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִנַּיִין לְפֶסַח שֵׁנִי שֶׁאֵין טָעוּן לִינָה שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ט״ז:ז׳} וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ וּכְתִיב {דברים ט״ז:ח׳} שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת הַנֶּאֱכָל לְשִׁשָּׁה טָעוּן לִינָה שֶׁאֵין נֶאֱכָל לְשִׁשָּׁה אֵין טָעוּן לִינָה.

But according to Rabbi Yehuda, does the second Pesaḥ require remaining until morning? Wasn’t it taught explicitly in a baraita that Rabbi Yehuda says: From where is it derived that the second Pesaḥ does not require remaining until morning? As it is stated with regard to the Paschal lamb: “And you shall roast and eat it in the place which the Lord your God shall choose; and you shall turn in the morning and go to your tents” (Deuteronomy 16:7), and it is written immediately after: “Six days you shall eat matzot; and on the seventh day shall be a solemn assembly to the Lord your God; you shall do no work on it” (Deuteronomy 16:8). From this juxtaposition it may be concluded that the first Pesaḥ, which is followed by the mitzvah to eat matza for six days, requires remaining until morning, whereas the second Pesaḥ, which is not followed by the mitzva to eat matza for six days, does not require remaining until morning. This contradicts what was previously stated citing Rabbi Yehuda.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הנאכל לששה – שאוכלין עליו מצות ששה ימים ולישנא דקרא נקט וקרא לדרשה אתא ללמד על ימות הפסח שהן רשות באכילת מצה חוץ מלילה הראשון בפרק בתרא (דף קכ.).
טעון לינה – לילה אחד בתוך העיר.
פסח שני אין טעון לינה – תימה לרשב״א אמאי איצטריך הא לא מרבינן מככל חקת הפסח מצוה שאינה על גופו.
טעון לינה – פי׳ יום א׳ וילך יום שני וקשה דבלולב וערבה (סוכה דף מז.) משמע דטעון לינה כל ז׳ דקאמר כשם ששבעת ימי החג טעונין קרבן שיר וברכה ולינה מאי ברכה לאו זמן לא ברכת המזון ותפלה ה״נ מסתברא דאי ס״ד זמן זמן כל ז׳ מי איכא משמע דקרבן ולינה ניחא ליה שיהיו כל שבעה י״ל דהוה מצי למימר ולטעמיך לינה כל ז׳ מי איכא וכמו שמסיק אזמן דאי לא בריך יומא קמא זמן יברך שאר ימים ה״נ נפרש גבי לינה אם לא לן יום ראשון ילין שאר ימים ולעולם אין טעון לינה רק יום א׳ ובפ׳ דם חטאת (זבחים דף צו:) נמי דקאמר ר׳ טרפון ואם בישל בו בתחלת הרגל יבשל בו כל הרגל ומפרש בגמרא אמר רבי יצחק דאמר קרא ופנית בבקר עשאן הכתוב כולן בקר א׳ היינו דאגידי כולן זה בזה כמו בקר א׳ שאם לא לן אתמול ילין היום והדר ופנית בבקר וע״כ כן הוא דאי לינה כל ז׳ אם כן מאי קאמר שמיני רגל בפני עצמו לגבי לינה הלא כל שאר ימים שלפניו נמי טעונין לינה אלא ודאי יום ראשון ושמיני טעונין לינה ולא יותר וכן משמע בסיפרי בפרשת כל הבכור והלכת לאהליך מלמד שטעונין לינה פי׳ כל ג׳ רגלים מנין לרבות עופות ומנחות יין ולבונה ועצים ת״ל ופנית בבקר כל פנות שאתה פונה לא יהא אלא מבקר ואילך ר׳ יהודה אומר יכול יהא [פסח קטן טעון לינה ת״ל ועשית פסח כו׳ וחכמים אומרים הרי הם כעצים וכלבונה שטעונים לינה משמע שאינו טעון לינה אלא אותו] לילה בלבד שאחר הבאת קרבנו ומרבי ליה כמו לינה דרגלים אלמא יום אחד הוא ותו לא וא״ת דהכא ממעט פסח [קטן] מלינה ומי גרע ממביא קרבנו בימות החול דטעון לינה יום א׳ ושמא כיון דתשלומין דראשון הוא לא בעי לינה אפילו יום אחד וא״ת דתנן (סוכה דף מב:) ההלל והשמחה שמונה א״כ ע״כ יצטרך לינה כל ז׳ משום שלמי שמחה דדוקא בשבת אמרינן באלו דברים (לעיל דף עא.) משמחו בכסות נקיה ויין ישן וי״ל ישמח באותן שנשחטו אתמול או בשלמי חבירו.
בד״ה פסח שני כו׳ אמאי אצטריך הא לא מרבינן מככל כו׳ עכ״ל יש לדקדק דעדיפא ה״ל להקשות לעיל למ״ד דפסח שני טעון לינה ואמאי הא לא מרבינן ליה מככל חוקת הפסח כיון שאינו מצוה שעל גופיה גם קשה בעיקר תמיהתם ומאי קושיא ואימא דסד״א פסח שני טעון לינה משום דלא גרע ממביא קרבנו בימות החול דבעי לינה ולכך אצטריך ליה למעוטי דגרע משאר קרבן כיון דאינו אלא תשלומין דראשון וכמ״ש התוס׳ לקמן ויש ליישב בדוחק:
בד״ה טעון לינה פי׳ יום א׳ וילך יום שני עכ״ל משמע דלא כפרש״י בשמעתין אלא דבאו לדור בירושלים כל יו״ט ראשון גם ליל מוצאי יו״ט ולמחר בחה״מ ילך ועיין בזה בפרש״י ותוס׳ בפ׳ לולב וערבה ובפ׳ דם חטאת ובפרש״י בחומש וק״ל:
בא״ד ר׳ יודא אומר יכול יהא פסח שני כו׳ משמע לינה בלבד שאחר הבאת קרבנו כו׳ כצ״ל:
אולם וכי לשיטת ר׳ יהודה פסח שני טעון לינה? והא תניא [והרי שנינו בברייתא] במפורש: ר׳ יהודה אומר: מניין לפסח שני שאין טעון לינה שנאמר בפסח: ״ובישלת ואכלת במקום אשר יבחר ה׳ אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך״ (דברים טז, ז) וכתיב [וכתוב] מיד לאחר מכן: ״ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה׳ אלהיך לא תעשה מלאכה״ (דברים טז, ח) ומן הסמיכות נלמד: פסח שיש בו דין מצה הנאכל לששה והוא חג המצות שבניסן טעון לינה, פסח שאין נאכל בו מצות לששה — אין טעון לינה, והרי זו סתירה בשיטת ר׳ יהודה!
But according to Rabbi Yehuda, does the second Pesaḥ require remaining until morning? Wasn’t it taught explicitly in a baraita that Rabbi Yehuda says: From where is it derived that the second Pesaḥ does not require remaining until morning? As it is stated with regard to the Paschal lamb: “And you shall roast and eat it in the place which the Lord your God shall choose; and you shall turn in the morning and go to your tents” (Deuteronomy 16:7), and it is written immediately after: “Six days you shall eat matzot; and on the seventh day shall be a solemn assembly to the Lord your God; you shall do no work on it” (Deuteronomy 16:8). From this juxtaposition it may be concluded that the first Pesaḥ, which is followed by the mitzvah to eat matza for six days, requires remaining until morning, whereas the second Pesaḥ, which is not followed by the mitzva to eat matza for six days, does not require remaining until morning. This contradicts what was previously stated citing Rabbi Yehuda.
רש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) תְּרֵי תַנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.:

The Gemara answers: These statements were made by two tanna’im in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, but the two tanna’im disagreed about whether or not Rabbi Yehuda maintained that one is required to stay overnight on the second Pesaḥ.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומשיבים: תרי תנאי [שני תנאים הם] ושניהם אליבא [על פי שיטת] ר׳ יהודה, אחד סבור שלדבריו פסח שני טעון לינה, ואחד סבור שלדבריו אינו טעון לינה.
The Gemara answers: These statements were made by two tanna’im in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, but the two tanna’im disagreed about whether or not Rabbi Yehuda maintained that one is required to stay overnight on the second Pesaḥ.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מתני׳מַתְנִיתִין: בהַפֶּסַח שֶׁבָּא בְּטוּמְאָה לֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת וְאִם אָכְלוּ פְּטוּרִין מִכָּרֵת.

MISHNA: When the Paschal lamb is sacrificed in a state of ritual impurity due to the fact that the majority of the Jewish people are ritually impure, zavim, and zavot, and menstruating women, and women after childbirth may not eat it, because the Paschal lamb overrides only ritual impurity imparted by a corpse, but it does not override other forms of ritual impurity. However, if they violated the halakha and ate from the offering, they are exempt from karet. One who eats sacrificial food in a state of ritual impurity is generally liable to receive karet; however, since in this case the offering is sacrificed in a state of ritual impurity, there is no punishment of karet even for ritually impure individuals who are not permitted to eat it.
קישוריםעין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן פסח ראשון ושני דוחין את השבת ואת הטומאה וטעונין לינה ואמרי׳ בשלמא פסח שני דוחה את הטומאה כר׳ יהודה אלא טעון לינה כמאן כר׳ יהודה והתניא ר׳ יהודה אומר ומנין לפסח שני שאין טעון לינה כו׳ ושני׳ תרי תנאים ואליבא דרבי יהודה חד תנא תני משמיה טעון לינה וחד תנא תני משמיה אין טעון לינה.
מתני׳ לא יאכלו ממנו זבין – דגבי טמא לנפש כתיב איש איש נדחה ואין ציבור נידחין אבל גבי זיבה אף ציבור נדחין בפרק אלו דברים (לעיל דף סז.).
ואם אכלו פטורין מכרת – דאוכל קדשים בטומאה כדיליף בברייתא בגמרא אבל מביאת מקדש לא פטרינהו רחמנא.
(10,6) פסח שני אינו דוחה את הטומאה והרי צבור אינו נדחה לפסח שני ואפי׳ היו רובם זבים שאי אפשר להם בראשון אינן עושין אף השני והיחיד אין טומאה נדחית מפניו לעולם ואם טמא אף בשני הופקעה מצותו:
ד משנה הפסח שבא בטומאה כשרוב ישראל היו טמאים, בכל זאת לא יאכלו ממנו זבין וזבות נדות ויולדות שהרי נדחתה טומאה בפסח לרוב ישראל היא טומאת מת ולא טומאה אחרת. אולם אם עברו ואכלו — פטורין מכרת כי אף שאוכל קדשים בטומאה חייב כרת, כיון שפסח זה כולו בטומאה הוא — אף אלו פטורים.
MISHNA: When the Paschal lamb is sacrificed in a state of ritual impurity due to the fact that the majority of the Jewish people are ritually impure, zavim, and zavot, and menstruating women, and women after childbirth may not eat it, because the Paschal lamb overrides only ritual impurity imparted by a corpse, but it does not override other forms of ritual impurity. However, if they violated the halakha and ate from the offering, they are exempt from karet. One who eats sacrificial food in a state of ritual impurity is generally liable to receive karet; however, since in this case the offering is sacrificed in a state of ritual impurity, there is no punishment of karet even for ritually impure individuals who are not permitted to eat it.
קישוריםעין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ור׳וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר אַף עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ.:

And Rabbi Eliezer exempts these individuals from karet even for entering the Temple in a state of ritual impurity, despite their not being permitted to enter, because people who are impure due to ritual impurity imparted by a corpse are permitted to enter the Temple in this situation despite their impurity.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ורבי אליעזר פוטר – אף מכרת דביאת מקדש וטעמא יליף בגמרא.
ור׳ אליעזר פוטר טמאים אלה מכרת אף על ביאת מקדש בטומאה, שאפילו אלה שלא הותרו בפסח, מכל מקום כיון שכל ישראל נכנסים אז למקדש בטומאה אף אלה אינם חייבים על ביאה בטומאה.
And Rabbi Eliezer exempts these individuals from karet even for entering the Temple in a state of ritual impurity, despite their not being permitted to enter, because people who are impure due to ritual impurity imparted by a corpse are permitted to enter the Temple in this situation despite their impurity.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת שֶׁאָכְלוּ בְּפֶסַח שֶׁבָּא בְּטוּמְאָה יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ז׳:י״ט} כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר {ויקרא ז׳:כ׳} וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה׳ וְטוּמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה.

GEMARA: The Sages taught in a baraita: With regard to zavim, and zavot, and menstruating women, and women after childbirth who ate of the Paschal lamb that was sacrificed while the majority of the Jewish people were in a state of ritual impurity, one might have thought that they would be liable to receive karet; therefore, the verse states: “The meat that touches any impure thing shall not be eaten, it shall be burned in fire; and the meat, every one that is ritually pure may eat the meat. But the soul that eats of the meat of the sacrifice of peace-offerings, that belong to the Lord, having his impurity upon him, that soul shall be cut off [venikhreta] from his people” (Leviticus 7:19–20).
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כבר ביארנו שהזבים והזבות אין אוכלין אף בפסח הבא בטומאה אלא שאם אכלו פטורים מן הכרת ואפי׳ אכלו אימוריהן בטומאה פטורין מחובת קדשים הנאכלין בטומאה ומ״מ על הביאה חייבין כרת וצבור שרובן טמאי מת עצמן הואיל והותרה להם כניסה בעזרה אם דחקו ונכנסו להיכל פטורים אע״פ שלא הותרו אלא לעזרה:
ה גמרא תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: זבין וזבות נדות ויולדות שאכלו מן הפסח שבא בטומאה, יכול יהו חייבין כרת על אכילה זו תלמוד לומר: ״והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר, והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה׳ וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה״ (ויקרא ז, יט-כ) ומצירוף הכתובים יש להבין כך: אם היה הקרבן
GEMARA: The Sages taught in a baraita: With regard to zavim, and zavot, and menstruating women, and women after childbirth who ate of the Paschal lamb that was sacrificed while the majority of the Jewish people were in a state of ritual impurity, one might have thought that they would be liable to receive karet; therefore, the verse states: “The meat that touches any impure thing shall not be eaten, it shall be burned in fire; and the meat, every one that is ritually pure may eat the meat. But the soul that eats of the meat of the sacrifice of peace-offerings, that belong to the Lord, having his impurity upon him, that soul shall be cut off [venikhreta] from his people” (Leviticus 7:19–20).
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) נֶאֱכַל לִטְהוֹרִים חַיָּיבִים עָלָיו מִשּׁוּם טָמֵא וְשֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל לִטְהוֹרִין אֵין טְמֵאִין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טָמֵא.

The baraita continues: The juxtaposition of these verses teaches that if the offering is eaten only by people who are ritually pure, ritually impure people are liable for eating it due to being ritually impure, but if it is not eaten only by people who are ritually pure, because it was offered when the majority of the Jewish people were impure, those who are ritually impure are not liable for eating it due to being impure.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נאכל רק לטהורים — חייבים עליו משום אכילת טמא, ושאינו נאכל לטהורין — אין טמאין חייבין עליו משום טמא.
The baraita continues: The juxtaposition of these verses teaches that if the offering is eaten only by people who are ritually pure, ritually impure people are liable for eating it due to being ritually impure, but if it is not eaten only by people who are ritually pure, because it was offered when the majority of the Jewish people were impure, those who are ritually impure are not liable for eating it due to being impure.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָכוֹל דָּחֲקוּ זָבִין וְנִכְנְסוּ לָעֲזָרָה בְּפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין תַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ה׳:ב׳} וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כׇּל צָרוּעַ וְכׇל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ בִּזְמַן שֶׁטְּמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין אֵין טְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין אֵין זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין.

Rabbi Eliezer says: One might have thought that if zavim or lepers pushed their way in and entered the courtyard, which they are prohibited from entering, in order to sacrifice the Paschal lamb that is brought when the majority of the Jewish people are in a state of ritual impurity, one might have thought that they would be liable to receive karet for entering the Temple while ritually impure; therefore, the verse states: “That they send out from the camp any leper and any zav and anyone defiled by the dead” (Numbers 5:2). This teaches that at a time when those who are impure due to ritual impurity imparted by a corpse are sent out from the Temple, zavim and lepers are also sent out; when those who are impure due to ritual impurity imparted by a corpse are not sent out but are permitted to sacrifice the offering in a state of ritual impurity, zavim and lepers are also not sent out.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ וישלחו מן המחנה כו׳ – ות״ק לא דריש להכי דכולהו איצטריכו כדאמרינן באלו דברים (שם) לחלקם למחנותיהם.
ר׳ אליעזר אומר: יכול דחקו זבין או מצורעים ונכנסו לעזרה במקום שאסורים בכניסה לשם בפסח הבא בטומאה, יכול יהו חייבין כרת על ביאת מקדש בטומאה תלמוד לומר: ״וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש״ (במדבר ה, ב) ומכאן נלמד: בזמן שטמאי מתים משתלחין מן המחנה והמקדש אף זבין ומצורעין משתלחין, אין טמאי מתים משתלחין שהרי הם מקריבים ואוכלים בטומאה — אף אין זבין ומצורעין משתלחין.
Rabbi Eliezer says: One might have thought that if zavim or lepers pushed their way in and entered the courtyard, which they are prohibited from entering, in order to sacrifice the Paschal lamb that is brought when the majority of the Jewish people are in a state of ritual impurity, one might have thought that they would be liable to receive karet for entering the Temple while ritually impure; therefore, the verse states: “That they send out from the camp any leper and any zav and anyone defiled by the dead” (Numbers 5:2). This teaches that at a time when those who are impure due to ritual impurity imparted by a corpse are sent out from the Temple, zavim and lepers are also sent out; when those who are impure due to ritual impurity imparted by a corpse are not sent out but are permitted to sacrifice the offering in a state of ritual impurity, zavim and lepers are also not sent out.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) בָּעֵי רַב יוֹסֵף דָּחֲקוּ טְמֵאֵי מֵתִים וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל בְּפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה מַהוּ מִדְּאִישְׁתְּרַי טוּמְאַת עֲזָרָה אִישְׁתְּרַי נָמֵי טוּמְאַת הֵיכָל אוֹ דִילְמָא מַאי דְּאִישְׁתְּרַי אִישְׁתְּרַי מַאי דְּלָא אִישְׁתְּרַי לָא אִישְׁתְּרַי.

Rav Yosef asked a question related to the halakhot discussed above: If those who are impure due to ritual impurity imparted by a corpse pushed their way in and entered the Sanctuary, which is an area in which no services are performed for the Paschal lamb and which only priests may enter ab initio, and this occurs in a case in which the Paschal lamb is brought when the majority of the Jewish people are in a state of ritual impurity, what is the halakha? Is the halakha that since ritual impurity was permitted in the courtyard for the sake of the Paschal lamb, ritual impurity in the Sanctuary was also permitted; or perhaps what was permitted was permitted and what was not permitted was not permitted, and consequently, they are liable for entering the Sanctuary?
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ הפסח שבא בטומאה לא יאכלו זבין וזבות נדות ויולדות ואם אכלו פטורין וכו׳ אוקימנא לר׳ יהושע דתאני פסח הבא בטומאה שאכלו ממנו זבין וזבות נדות ויולדות יכול יהו חייבין ת״ל כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר נאכלין לטהורין חייבין עליו משום טומאה וכו׳.
ונכנסו להיכל – מקום שלא הותרו שם דאין שם צרכי פסח ואלו כהנים אסורין ליכנס לשם אלא לצורך משום דכתיב אל יבא בכל עת וזה שנכנס בטומאה יכול יתחייב על ביאת מקדש בטומאה.
ו בעי [שאל] רב יוסף בהמשך להלכות הקודמות: דחקו טמאי מתים ונכנסו להיכל שהוא מקום שאין נעשים בו צרכי הפסח והכניסה שם לכתחילה מותרת רק לכהנים והיה זה בפסח הבא בטומאה, מהו, מה דינם? מדאישתרי כיון שהותרה] טומאת עזרה לשם עשיית צרכי הפסח אישתרי נמי [הותרה גם כן] טומאת היכל, או דילמא [שמא] מאי דאישתרי [מה שהותר] — אישתרי [הותר], מאי [מה] שלא אישתרי [הותר] — לא אישתרי [הותר], וחייבים על כניסה זו!
Rav Yosef asked a question related to the halakhot discussed above: If those who are impure due to ritual impurity imparted by a corpse pushed their way in and entered the Sanctuary, which is an area in which no services are performed for the Paschal lamb and which only priests may enter ab initio, and this occurs in a case in which the Paschal lamb is brought when the majority of the Jewish people are in a state of ritual impurity, what is the halakha? Is the halakha that since ritual impurity was permitted in the courtyard for the sake of the Paschal lamb, ritual impurity in the Sanctuary was also permitted; or perhaps what was permitted was permitted and what was not permitted was not permitted, and consequently, they are liable for entering the Sanctuary?
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אָמַר רָבָא אָמַר קְרָא {במדבר ה׳:ב׳} וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה אֲפִילּוּ מִקְצָת מַחֲנֶה.

Rava said in answer to this question that the verse states: “They send out from the camp” (Numbers 5:2); the phrase “from the camp” indicates that the halakha applies even to a part of the camp. Therefore, when the majority of the Jewish people are ritually impure, even though people who are ritually impure are permitted to enter part of the Temple, as they must bring their offerings to the Temple courtyard, they are not permitted to enter everywhere inside the Temple, and the prohibition of entering the Sanctuary remains in place.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אפילו מקצת מחנה – אע״פ שאין משתלחין מכל מחנה שכינה שהרי מותרין בעזרה טמאי מתים בפסח הבא בטומאה משתלחין מיהא ממקצתו מן ההיכל.
אמר רבא פיתרון לדבר: אמר קרא [המקרא] באותו ענין ״וישלחו מן המחנה״ ו״מן המחנה״ הוא לשון מיעוט ומשמע: אפילו מקצת מחנה, כלומר: מצוות השילוח חלה אפילו לגבי מקצת מחנה, ואף בפסח הבא בטומאה שמותרים במקצת מחנה שכינה, שמביאים פסח לעזרת ישראל לא הותרו בכל מחנה שכינה והאיסור על כניסה להיכל נשאר במקומו.
Rava said in answer to this question that the verse states: “They send out from the camp” (Numbers 5:2); the phrase “from the camp” indicates that the halakha applies even to a part of the camp. Therefore, when the majority of the Jewish people are ritually impure, even though people who are ritually impure are permitted to enter part of the Temple, as they must bring their offerings to the Temple courtyard, they are not permitted to enter everywhere inside the Temple, and the prohibition of entering the Sanctuary remains in place.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) גאִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רָבָא אָמַר קְרָא וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם כׇּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם קָרֵינַן בֵּיהּ וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה.

Some say that Rava said a different answer: The verse states: “That they send out from the camp any leper and any zav and anyone defiled by the dead…outside the camp you shall send them” (Numbers 5:2–3). This implies that anywhere that we apply the phrase: “Outside the camp you shall send them,” which is referring to a case in which the majority of the Jewish people are ritually pure and indicates that the impure people must be sent outside of the entire camp, we also apply the phrase: “They must send out from the camp,” meaning it is prohibited for people who are ritually impure to enter the Sanctuary. However, if the majority of the Jewish people are impure and the offering is sacrificed in a state of impurity, those who are impure are not liable if they enter the Sanctuary.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איכא דאמרי כו׳ – ורבא לקולא פשט דאין חייבין על ביאת מקדש דהיכל.
אל מחוץ למחנה תשלחום – היינו היכל כדסמיך ליה אשר אני שוכן בתוכם.
וישלחו מן המחנה – עזרה כך קבל רבי ונ״ל דאיפכא גרסי׳ לה כל היכא דקרינא אל מחוץ למחנה שצריך להוציאם לגמרי אף מן העזרה קרינא ביה מן המחנה היכל וכל היכא דלא קרינא ביה אל מחוץ לא קרינא ביה וישלחו מקצת מחנה.
כל היכא דקרינא ביה אל מחוץ למחנה כו׳ – וא״ת כיון דאין חילוק בין היכל לעזרה למאי הלכתא איכתיב מן המחנה דמשמע מקצת מחנה וי״ל דעשה מיהא איכא בהיכל טפי מבעזרה דלא אישתרי מהיקשא אלא כרת.
איכא דאמרי [יש שאומרים] אמר רבא פתרון אחר: אמר קרא [המקרא] ״וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום״ (במדבר ה, ב-ג), וכך הוא מדייק: כל היכא דקרינן ביה [כל מקום שאנו קוראים בו] במקרא וחל עליו הדין של ״אל מחוץ למחנה תשלחום״ מכל המחנה בשלמות — קרינן ביה [קוראים אנו בו] גם ״וישלחו מן המחנה״ אפילו ממקצתו של מחנה. ואם אין משלחים מכל המחנה — שוב אין אותו איסור חל אפילו על חלקו.
Some say that Rava said a different answer: The verse states: “That they send out from the camp any leper and any zav and anyone defiled by the dead…outside the camp you shall send them” (Numbers 5:2–3). This implies that anywhere that we apply the phrase: “Outside the camp you shall send them,” which is referring to a case in which the majority of the Jewish people are ritually pure and indicates that the impure people must be sent outside of the entire camp, we also apply the phrase: “They must send out from the camp,” meaning it is prohibited for people who are ritually impure to enter the Sanctuary. However, if the majority of the Jewish people are impure and the offering is sacrificed in a state of impurity, those who are impure are not liable if they enter the Sanctuary.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) בָּעֵי רַב יוֹסֵף דָּחֲקוּ טְמֵאֵי מֵתִים וְאָכְלוּ אֵימוּרֵי פֶּסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה

Rav Yosef asked a similar question: If people who are impure due to ritual impurity imparted by a corpse pushed their way in and ate portions that are supposed to be consumed on the altar, such as the fats, the kidneys, and the fat tail, from a Paschal lamb offered in ritual impurity,
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בעי רב יוסף דחקו טמאי מתים ונכנסו להיכל בפסח הבא בטומאה מהו מדאשתרי טומאת עזרה אשתרי נמי טומאת היכל כו׳ ופשיט רבא בלישנא קמא דלא אשתרי ובלישנא בתרא משמע דאשתרי.
בעי רב דחקו טמאי מתים ונגעו באימורי פסח והן חלבי פסח בטומאה מהו.
אימורי פסח – כגון כליות ויותרת הכבד.
ועוד בעי [שאל] רב יוסף שאלה בדומה לזה: דחקו טמאי מתים ואכלו באיסור אימורי (חלקי קרבן — כליות, אליה ויותרת הכבד — הנשרפים על המזבח) של פסח הבא בטומאה, האם חייבים משום אכילת קדשים בטומאה?
Rav Yosef asked a similar question: If people who are impure due to ritual impurity imparted by a corpse pushed their way in and ate portions that are supposed to be consumed on the altar, such as the fats, the kidneys, and the fat tail, from a Paschal lamb offered in ritual impurity,
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

פסחים צה: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים פסחים צה:, עין משפט נר מצוה פסחים צה:, ר׳ חננאל פסחים צה:, הערוך על סדר הש"ס פסחים צה:, רש"י פסחים צה:, תוספות פסחים צה:, בית הבחירה למאירי פסחים צה: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה פסחים צה:, מהרש"א חידושי הלכות פסחים צה:, פירוש הרב שטיינזלץ פסחים צה:, אסופת מאמרים פסחים צה:

Pesachim 95b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Pesachim 95b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Pesachim 95b, R. Chananel Pesachim 95b, Collected from HeArukh Pesachim 95b, Rashi Pesachim 95b, Tosafot Pesachim 95b, Meiri Pesachim 95b, Maharshal Chokhmat Shelomo Pesachim 95b, Maharsha Chidushei Halakhot Pesachim 95b, Steinsaltz Commentary Pesachim 95b, Collected Articles Pesachim 95b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144