×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְאִי בָּעֵית אֵימָא אִי סְבִירָא לַן הַקָּפָה בָּרֶגֶל דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּיָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר הַקָּפָה בַּיָּד וּמָר סָבַר אהַקָּפָה בָּרֶגֶל.
And if you wish, say instead: If we hold that the encircling is performed by foot, i.e., the priest walks around the inner altar, everyone agrees that we learn the method of sprinkling inside from the sprinkling outside. And here they disagree about this matter: One Sage, Rabbi Akiva, holds that the priest stands in his place and sprinkles on all the corners from there, which means his encircling is performed by hand; and one Sage, Rabbi Yosei, holds that the encircling is done by foot.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
איבעית אימא אי סבירא לן הקפה ברגל כולי עלמא ילפינן פנים מחוץ והכא בהא פליגי ר׳ יוסי סבר סביב דמזבח הפנימי בעינן דרך ימין כסביב דמזבח החיצון.
ואי בעית אימא אי סבירא לן – דהקפה במזבח הפנימי ברגל היא כהקפה דחיצון דכולי עלמא ילפינן פנים מחוץ לענין ימין אלא סבירא להו להני תנאי דהקפה ביד ובמקומו עומד ומחטא לכל הקרנות לפי שאינו צריך להקיף ברגל שהרי כולו אינו אלא אמה על אמה.
דם שחיטת הקדשים אין הנהנה ממנו מועל בהם מן התורה ולא סוף דבר אחר זריקת הדם שכבר נעשית מצותו ודבר שנעשית מצותו אין מועלין בו אלא בקצת דברים כמו שיתבאר בסמוך שכל שנעשה מצותו אינו קרוי עוד קדשי ד׳ אלא אף קודם כפרה דכתי׳ ואני נתתיו לכם [על המזבח] לכפר וכו׳ לכפרה נתנו ולא למעילה ר״ל לטובה ולא לרעה שלא להתערב קטיגור בסניגורו ומ״מ מדברי סופרים שהנהנה בהם משיצאו לנחל קדרון משלם ומתוך כך הנהנה משלם את הקרן מדבריהם אבל אינו מביא קרבן ואינו מוסיף חומש:
ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור] כך: אי סבירא לן [אם סבורים אנו] כי הקפה ברגל שהיה הכהן מקיף ברגליו את המזבח הפנימי — דכולי עלמא לא פליגי [לדעת הכל אינם חולקים] דילפינן [שאנו לומדים] דרך הזאת פנים מהזאת חוץ לענין ימין. והכא [וכאן] בהא קא מיפלגי [בדבר זה נחלקו]: מר [חכם זה] ר׳ עקיבא סבר כי עומד היה הכהן במקומו וממנו היה מקיף ומזה לכל הקרנות והקפה זו ביד היתה, ומר [וחכם זה] ר׳ יוסי סבר כי הקפה זו ברגל היתה.
And if you wish, say instead: If we hold that the encircling is performed by foot, i.e., the priest walks around the inner altar, everyone agrees that we learn the method of sprinkling inside from the sprinkling outside. And here they disagree about this matter: One Sage, Rabbi Akiva, holds that the priest stands in his place and sprinkles on all the corners from there, which means his encircling is performed by hand; and one Sage, Rabbi Yosei, holds that the encircling is done by foot.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וְאִי בָּעֵית אֵימָא דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא הַקָּפָה בַּיָּד וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר יָלְפִינַן יָד מֵרֶגֶל וּמָר סָבַר לָא יָלְפִינַן.

And if you wish, say instead: Everyone agrees that the encircling was performed by hand, and here they disagree about this matter: One Sage, Rabbi Yosei, holds that we derive the halakhot of an encircling performed by hand from those of an encircling by foot, and therefore the ritual of the inner altar is the same as that of the outer altar. And one Sage, Rabbi Akiva, holds that we do not derive the encircling performed by hand from the encircling done by foot.
תוספות ישניםבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מר סבר ילפינן יד מרגל. הקשה ה״ר יוסף מנ״ל דילפינן יד מרגל דילמא לעולם לא יליף וטעמא משום דאית ליה לר׳ יוסי הגלילי כרבי יוסי דאמר פתחא בצפון קאי כדפירש״י לעיל וא״כ על כרחיה מקיף דרך ימין דמן דינא בההוא קרן דפגע ברישא כו׳ ועוד הקשה דמתני׳ סברה לעיל החיצונה פרופה מן הדרום וא״כ איך נוכל לומר טעם משנתינו דסברה כר״י הגלילי כיון שנפרש טעמו דפתחא בצפון קאי וכי נצטרך לומר דסתמא הך משנה הכא כר״י1 הגלילי [דלא כמתני׳] דלעיל ועוד קשה לרבי מאי שנא דגבי חנניא ורבי יוסי מפרש לקמן בשמעתין דפליגי בהא אי פתחא בדרום קאי אי בצפון וגבי ר״ע ור׳ יוסי הגלילי דפליגי נמי בהכי לא מפרש ליה ע״כ נראה לרבי שאפילו לרבי יוסי הגלילי פתחא בדרום קאי ומשמע ליה ויצא אל המזבח עד שיצא ויעמוד במזרחו של מזבח דאז נפק לגמרי מכולי מזבח ומשום דדרך ימין צריך להקיף מתחיל בקרן צפונית שכשיצא כל גופו חוץ למזבח ועומד במזרח ופניו למערב אם יושיט ימינו לקרן צפונית הוה ליה דרך ימין אבל אם יושיט ידו ימנית לקרן דרומית זהו דרך שמאל והא דקאמר לקמן טעמא דרבי יוסי משום דפתחא בצפון קאי היינו משום דשמעיניה במתני׳ דאמר בהדיא הכי אבל אי לאו דשמעיניה במשנה דאמר הכי לא היינו תולין טעמא אלא כמו שפירשתי לר״י הגלילי אבל השתא דשמעיניה בהדיא ניחא ליה לפרושי דלא פליג ר״י אדר״ע רביה במילף פנים מבחוץ ובמילף יד מרגל. מ״ר:
1. ב] תיבת הגלילי נמחק. הרר״י לאנדא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור]: דכולי עלמא [לדעת הכל] הקפה ביד היא, והכא בהא קא מיפלגי [וכאן בדבר זה נחלקו] מר [חכם זה] ר׳ עקיבא סבר כי ילפינן [למדים אנו] יד מרגל, ולכן עושים במזבח הפנימי כמו בחיצון. ומר [וחכם זה] ר׳ יוסי סבר: לא ילפינן [אין אנו למדים].
And if you wish, say instead: Everyone agrees that the encircling was performed by hand, and here they disagree about this matter: One Sage, Rabbi Yosei, holds that we derive the halakhot of an encircling performed by hand from those of an encircling by foot, and therefore the ritual of the inner altar is the same as that of the outer altar. And one Sage, Rabbi Akiva, holds that we do not derive the encircling performed by hand from the encircling done by foot.
תוספות ישניםבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְסָבַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַקָּפָה בַּיָּד וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא לָא סְבִירָא לֵיהּ אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא מָר סָבַר הַקָּפָה בַּיָּד וּמָר סָבַר הַקָּפָה בָּרֶגֶל.

§ The Gemara asks: And does Rabbi Yosei HaGelili hold that the encircling is performed by hand? But from the fact that it is taught in the latter clause of the mishna that Rabbi Eliezer says: He stood in one place and sprinkled the blood from there, it can be learned by inference that the first tanna, whom the Gemara identified as Rabbi Yosei HaGelili, does not maintain that the rite is performed in this manner. Rather, it is clear as we originally answered, that one Sage, Rabbi Akiva, holds that the encircling is performed by hand; and one Sage, Rabbi Yosei, holds that the encircling is performed by foot.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מכלל דת״ק – לא שני ליה בין הקפת פנימי לחיצון אלא שניהן ברגל ותנא קמא דמתני׳ רבי יוסי הגלילי היא דהא כוותיה קאמר בברייתא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: כיצד אפשר לומר הסבר אחרון זה? וכי סבר ר׳ יוסי הגלילי הקפה ביד? והא מדקתני סיפא [והרי ממה ששנינו בסופה של המשנה]: ר׳ אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא — מכלל זה נבין כי התנא קמא [הראשון] לא סבירא ליה [אינו סובר אותו], שאינו חושב כך, והתנא הראשון הרי הוא כפי שהוכחנו ר׳ יוסי הגלילי. אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא [מחוור, ברור, כפי שיתרצנו מתחילה] כי מר [חכם זה] ר׳ עקיבא סבר כי הקפה זו ביד היתה, ומר [וחכם זה] סבר כי הקפה זו ברגל היתה.
§ The Gemara asks: And does Rabbi Yosei HaGelili hold that the encircling is performed by hand? But from the fact that it is taught in the latter clause of the mishna that Rabbi Eliezer says: He stood in one place and sprinkled the blood from there, it can be learned by inference that the first tanna, whom the Gemara identified as Rabbi Yosei HaGelili, does not maintain that the rite is performed in this manner. Rather, it is clear as we originally answered, that one Sage, Rabbi Akiva, holds that the encircling is performed by hand; and one Sage, Rabbi Yosei, holds that the encircling is performed by foot.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְאִי בָּעֵית אֵימָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר סָבִיב דְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי כְּסָבִיב דְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וּמָר סָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ פְּנִימִי בִּמְקוֹם חֲדָא קֶרֶן דְּמִזְבֵּחַ חִיצוֹן קָאֵי.

And if you wish, say instead that they disagree about this matter: One Sage, Rabbi Yosei, holds that the perimeter of the inner altar is like the perimeter of the outer altar, and one Sage, Rabbi Akiva, holds that the entire inner altar stands in place of one corner of the outer altar. Since the entire inner altar is only one cubit by one cubit, like a single corner of the outer altar, the halakhot of the outer altar are not relevant to the inner altar.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ור״ע סבר (סביב דמזבח) [כוליה מזבח] הפנימי במקום חדא דקרן מזבח החיצון קאי כולו מזבח הפנימי אמה הוא וקרן מזבח החיצון אמה.
תניא ב׳ כהנים נשתיירו ששימשו במקדש ראשון אחד אומר בידי הקפתי ואחד אומר ברגלי הקפתי כלומר אירע קרי באחד מהן ונכנס השני ושימש תחתיו ונשתיירו שניהן.
סביב דמזבח הפנימי – דכתיב ביה על קרנות המזבח סביב (ויקרא טז).
כסביב דמזבח החיצון – מה זה ברגל אף זה ברגל.
במקום חדא קרן – שהקרן של חיצון אמה על אמה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כולה מזבח וכו׳ במקום חד קרן הוא – פי׳ שהרי מזבח הזהב אמה על אמה כשיעור קרן של מזבח החיצון.
ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור] כך: בהא קא מיפלגי [בדבר זה נחלקו] מר [חכם זה] ר׳ יוסי סבר: סביב של מזבח הפנימי כסביב של מזבח החיצון, ומר [וחכם זה] ר׳ עקיבא סבר: כוליה [כל] המזבח הפנימי במקום חדא קרן [קרן אחת] של מזבח החיצון קאי [הוא עומד], שהרי המזבח הפנימי היה כולו אמה על אמה, כמו קרן אחת של המזבח החיצון, ולכן דיני מזבח החיצון אינם שייכים איפוא במזבח הפנימי.
And if you wish, say instead that they disagree about this matter: One Sage, Rabbi Yosei, holds that the perimeter of the inner altar is like the perimeter of the outer altar, and one Sage, Rabbi Akiva, holds that the entire inner altar stands in place of one corner of the outer altar. Since the entire inner altar is only one cubit by one cubit, like a single corner of the outer altar, the halakhot of the outer altar are not relevant to the inner altar.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תַּנְיָא אָמַר ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שְׁנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים נִשְׁתַּיְּירוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן זֶה אוֹמֵר בְּיָדִי הִקַּפְתִּי וְזֶה אוֹמֵר בְּרַגְלַי הִקַּפְתִּי זֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו וְזֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו.

It was taught in a baraita that Rabbi Yishmael said: Two High Priests remained from the days of the First Temple. This one says: I encircled by hand and sprinkled, and I did not encircle the perimeter of the inner altar by foot. And that one says: I encircled by foot. This one gave a reason for his statement, and that one gave a reason for his statement.
תוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שני כהנים גדולים נשתיירו כו׳. ק״ל דהא בפ״ב דתמורה (דף טו:) אמרינן כי מימות משה ועד שמת יוסף בן יועזר לא היתה מחלוקת בישראל והא דאיפליגו בסמיכה בסוף שניה [דבצר] ליבא ואילו הכא משמע דאיפליגו בה ממקדש ראשון אי הקפה ביד או ברגל והיינו נמי כמו פלוגתא דרבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי ושמא אם היו באין למנין1 אין יכולין להסכים על האמת אי נמי אי עבד הכי עבד אי עבד הכי עבד לר׳ ישמעאל וכן מצאתי בירושלמי דלרבי ישמעאל לא פליגי:
1. א] צ״ל היו יכולים. הרר״י לאנדא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שני כהנים גדולים נשתיירו בבית המקדש – פי׳ ריב״א ז״ל דשני כהנים אלו לא נחלקו אלא דמר עביד הכי ומר עביד הכי. ומאן דעבד ככל חד מינייהו עבד והיינו לישנא דאמר אני הקפתי דאי לא תימא הכי תיקשי לן הא דאמרי׳ בתמורה בפ״ב (דף י״ו) מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר לא היתה מחלוקת בישראל והא דאפליגו בסמיכה לסוף שניה דאיבצר ליבא.
תניא [שנינו בברייתא]: אמר ר׳ ישמעאל: שני כהנים גדולים נשתיירו עוד מימי מקדש ראשון, זה אומר: בידי הקפתי והזיתי ולא הקפתי ברגלי סביב המזבח, וזה אומר: ברגלי הקפתי. זה נותן טעם לדבריו, וזה נותן טעם לדבריו.
It was taught in a baraita that Rabbi Yishmael said: Two High Priests remained from the days of the First Temple. This one says: I encircled by hand and sprinkled, and I did not encircle the perimeter of the inner altar by foot. And that one says: I encircled by foot. This one gave a reason for his statement, and that one gave a reason for his statement.
תוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) זֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו סָבִיב דְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי כְּסָבִיב דְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְזֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ פְּנִימִי בִּמְקוֹם חֲדָא קֶרֶן דְּחִיצוֹן קָאֵי.:

The one who said that he encircled by foot gave the following reason for his statement: The perimeter of the inner altar is like the perimeter of the outer altar, which is encircled by foot for sprinkling. And the one who said that he encircled by hand gave the following reason for his statement: The entire inner altar stands in place of one corner of the outer altar. Just as for one corner of the outer altar, the priest sprinkles the blood by hand, the same applies to the entire inner altar.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זה שאמר כי ברגליו הקיף, נותן טעם לדבריו ואומר: כי סביב של מזבח הפנימי צריך לעשות אותו כסביב של מזבח החיצון שמקיפו ברגליו לצורך ההזאה, וזה שאמר כי הקיף בידיו נותן טעם לדבריו ואומר: כי כוליה [כל] מזבח הפנימי במקום חדא קרן [קרן אחת] של מזבח החיצון קאי [הוא עומד] וכשם שבקרן המזבח החיצון מזים מן הדם רק ביד, אף במזבח הפנימי כך היו עושים.
The one who said that he encircled by foot gave the following reason for his statement: The perimeter of the inner altar is like the perimeter of the outer altar, which is encircled by foot for sprinkling. And the one who said that he encircled by hand gave the following reason for his statement: The entire inner altar stands in place of one corner of the outer altar. Just as for one corner of the outer altar, the priest sprinkles the blood by hand, the same applies to the entire inner altar.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא.: מַתְנִיתִין מַנִּי ר׳רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד וּמְחַטֵּא וְעַל כּוּלָּן הָיָה נוֹתֵן מִמַּעְלָה לְמַטָּה חוּץ מֵאוֹתָהּ שֶׁבַּאֲלַכְסוֹן שֶׁנּוֹתֵן מִמַּטָּה לְמַעְלָה.

§ It was taught in the mishna that Rabbi Eliezer says: He stood in one place and sprinkled the blood from there. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is the mishna? The Gemara answers: The mishna is taught in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who explained Rabbi Eliezer’s ruling in the following manner. As it was taught in a baraita, later tanna’im disagreed with regard to the opinion of Rabbi Eliezer. Rabbi Meir says that Rabbi Eliezer says as follows: He stood in one place and sprinkled, and on all of the corners he presented the blood from above downward, so as not to drip blood down the sleeve of his garment, except for that corner on the diagonal [alakhson] across from him. Since it was difficult for him to sprinkle on that corner from top to bottom, he sprinkled from below upward.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ר׳ אלעזר אומר במקומו היה עומד ומחטא ועל כולן היה נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שנותן ממעלה למטה. מתניתין מני ר׳ יהודה היא דתניא ר׳ יהודה אומר ר׳ אלעזר אומר על כולן הוא נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו ממש שנותן ממעלה למטה כי היכי דלא נתווסו מאניה כלומר אם יזה ממטה למעלה חיישינן שמא יפול הדם על בגדיו ויטנפו כליו.
מתניתין רבי יהודה היא – דשמעינן ליה דאמר משום רבי אליעזר הכי.
ועל כולן הוא נותן מלמעלה למטה – בזו שלפניו על כרחו כדי שלא יזוב הדם לתוך בית ידו דהואיל וגבוה היא יותר מידו צריך להיות ראשי אצבעותיו למעלה ואם מושך מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית ידו ובאותן של צדדין נותן כדרך שהתחיל בזו חוץ מאותה שבאלכסון שהיא רחוקה ואם בא למשוך מלמעלה למטה טורח הוא לו להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה אלא משכופף גופו ופושט זרועו מתחיל למטה ונזקף והולך למעלה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א שנינו במשנה כי ר׳ אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא. ומעירים: מתניתין מני [משנתנו כשיטת מי היא] — כשיטת ר׳ יהודה היא שלדעתו זוהי שיטת ר׳ אליעזר בענין זה. דתניא כן שנינו בברייתא] שנחלקו תנאים אחרונים בשיטת ר׳ אליעזר. ר׳ מאיר אומר: שר׳ אליעזר אומר כך: במקומו עומד ומחטא, אולם ועל כולן על כל הקרנות היה נותן מזה מלמעלה למטה, כדי שלא יזל מן הדם לתוך שרוול בגדו, חוץ מאותה שבאלכסון שהיתה בדיוק כנגדו, שטורח הוא להזות מלמעלה למטה ועליה היה נותן ממטה למעלה.
§ It was taught in the mishna that Rabbi Eliezer says: He stood in one place and sprinkled the blood from there. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is the mishna? The Gemara answers: The mishna is taught in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who explained Rabbi Eliezer’s ruling in the following manner. As it was taught in a baraita, later tanna’im disagreed with regard to the opinion of Rabbi Eliezer. Rabbi Meir says that Rabbi Eliezer says as follows: He stood in one place and sprinkled, and on all of the corners he presented the blood from above downward, so as not to drip blood down the sleeve of his garment, except for that corner on the diagonal [alakhson] across from him. Since it was difficult for him to sprinkle on that corner from top to bottom, he sprinkled from below upward.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד וּמְחַטֵּא וְעַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו מַמָּשׁ שֶׁנּוֹתֵן מִמַּעְלָה לְמַטָּה כִּי הֵיכִי דְּלָא נִיתַּוְּוסָן מָאנֵיהּ.:

Conversely, Rabbi Yehuda says that Rabbi Eliezer says: He stood in one place and sprinkled, and on all of the corners he sprinkled from below upward, as it is more convenient to sprinkle in that manner, except for that one which was directly before him, on which he would present from above downward. The reason is so as not to dirty his garments with blood. If he sprinkled on the corner next to him from below upward, the blood might fall on his clothes, and he would have to change garments, as dirty priestly garments may not be worn for the Temple service.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ועל כולן נותן מלמטה למעלה – שכך נוח לו לכל הרחוקות.
דלא ניתווסי מאניה – כדפרישית.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חוץ מזו שהיתה לפניו באלכסון – פי׳ הקרן שעומד בראש האלכסון של הקרן שהתחיל בו אם התחיל בקרן דרומי מזרחי הוי קרן אלכסון צפוני מערבי ואם התחיל בצפוני מזרחי הוי האלכסון במערבי דרומי. וטורח הדבר לכוף שם להזאת מלמעלה למטה ולפי׳ כשעומד כיון שכפף עצמו בקרן הסמוך לו להזאת מלמעלה למטה מזה מלמטה למעלה.
מר סבר פתחא דלפני לפנים בצפון קאי – פי׳ דרבי יוסי סבר הכי דאמר פרוכת אחת היתה ולדידיה גמרן מתנות דקרנות בצד דרומי ומהיכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב על המזבח כדמפרש ואזיל ולרבי יהודה הוי איפכא.
ואילו ר׳ יהודה אומר: שר׳ אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, אולם ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה, שנוח לו להזות כך, חוץ מזו שהיתה לפניו וסמוכה לו ממש, שנותן היה עליה ממעלה למטה. וטעמו: כי היכי דלא נתווסן מאניה [כדי שלא יתלכלכו בגדיו] בדם. שאם יזה בקרן הסמוכה לו מלמטה למעלה קיים חשש שיפול הדם על בגדיו, ויצטרך להחליף בגדים, שבגדי כהונה מלוכלכים ומוכתמים פסולים לעבודה.
Conversely, Rabbi Yehuda says that Rabbi Eliezer says: He stood in one place and sprinkled, and on all of the corners he sprinkled from below upward, as it is more convenient to sprinkle in that manner, except for that one which was directly before him, on which he would present from above downward. The reason is so as not to dirty his garments with blood. If he sprinkled on the corner next to him from below upward, the blood might fall on his clothes, and he would have to change garments, as dirty priestly garments may not be worn for the Temple service.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) הִזָּה מִמֶּנּוּ עַל טׇהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ.: מַאי טׇהֳרוֹ אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא פַּלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי טְהַר טִיהֲרָא וְהָוֵי פַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא.

§ The mishna taught: He sprinkled blood on the pure gold [tohoro] of the altar. The Gemara asks: What is the meaning of the term tohoro? Rabba bar Rav Sheila said: It means half of the altar, as people commonly say: Tehar tihara, the light of noon shines and it is the middle of the day. Here, too, tohoro of the altar means half the altar, i.e., he sprinkled on the midpoint of the altar wall.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הזה על טהרו של מזבח ז׳ פעמים כו׳ אתינן לאוקומיה פלגא דמזבח ונדחית ואוקימנא גילויא דמזבח וכיון שהעמדנו טהרו של מזבח גילויו כלומר אינו מזה ע״ג הגחלים ולא ע״ג אפר אלא חותה אלו ואלו ומגלה גוף המזבח ומזה על הזהב עצמו ובאיזה המקום במזבח מזה.
אפלגיה דמזבח – באמצע גובה כתלו.
טהר טיהרא – תרגום של צהרים (בראשית מג) שהוא בחצי היום.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב שנינו במשנה: הזה ממנו על טהרו של מזבח. ושואלים: מאי [מה פרוש המילה] ״טהרו״? אמר רבה בר רב שילא: פלגיה [חציו] של המזבח, כדאמרי אינשי [כמו שאנשים רגילים לומר]: ״טהר טיהרא [צהרו הצהריים] והוי פלגיה דיומא [והרי זה חציו של יום]״. אף כאן, ״טהרו של מזבח״ — חצי המזבח. כלומר:, היה מזה על דפנותיו במחציתו.
§ The mishna taught: He sprinkled blood on the pure gold [tohoro] of the altar. The Gemara asks: What is the meaning of the term tohoro? Rabba bar Rav Sheila said: It means half of the altar, as people commonly say: Tehar tihara, the light of noon shines and it is the middle of the day. Here, too, tohoro of the altar means half the altar, i.e., he sprinkled on the midpoint of the altar wall.
ר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מֵיתִיבִי כְּשֶׁהוּא מַזֶּה אֵינוֹ מַזֶּה לֹא ע״געַל גַּבֵּי הָאֵפֶר וְלֹא ע״געַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים באֶלָּא חוֹתֶה גֶּחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ וּמַזֶּה אֶלָּא אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא עַל גִּלּוּיֵהּ דְּמִזְבֵּחַ כְּדִכְתִיב {שמות כ״ד:י׳} וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר.

The Gemara raises an objection: When he sprinkles on the inner altar, he sprinkles neither on top of the ash nor on top of the coals; rather, he rakes and removes the coals to both sides and sprinkles. This indicates that this sprinkling was performed on top of the altar, not on its side. Rather, Rabba bar Rav Sheila retracted his previous interpretation and said: On tohoro of the altar means on the exposed area of the altar, as it is written: “And the like of the very heaven for clearness [letohar]” (Exodus 24:10), which shows that tohar is an expression of clarity.
עין משפט נר מצוהתוספות ישניםבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אינו מזה על האפר. בירושלמי מפיק ליה מן והזה עליו ולא על אפרו:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו: כשהוא מזה על מזבח הפנימי — אינו מזה לא על גבי האפר ולא על גבי הגחלים, אלא חותה ומסלק גחלים אילך ואילך, ומזה. משמע שהזאה זו היתה על גבי המזבח, ולא בצידו! אלא חזר בו רבה בר רב שילא ואמר: ״על טהרו של מזבח״ הכוונה — על גלויה [על גילויו, עצמו] של המזבח, כדכתיב [וכמו שנאמר]: ״וכעצם השמים לטהר״ (שמות כד, י), הרי שטוהר הוא לשון נקיון.
The Gemara raises an objection: When he sprinkles on the inner altar, he sprinkles neither on top of the ash nor on top of the coals; rather, he rakes and removes the coals to both sides and sprinkles. This indicates that this sprinkling was performed on top of the altar, not on its side. Rather, Rabba bar Rav Sheila retracted his previous interpretation and said: On tohoro of the altar means on the exposed area of the altar, as it is written: “And the like of the very heaven for clearness [letohar]” (Exodus 24:10), which shows that tohar is an expression of clarity.
עין משפט נר מצוהתוספות ישניםבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) תַּנְיָא חֲנַנְיָא אוֹמֵר בְּצַד צְפוֹנִי הוּא נוֹתֵן רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גבְּצַד דְּרוֹמִי הוּא נוֹתֵן בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר פִּיתְחָא בְּדָרוֹם קָאֵי וּמָר סָבַר פִּיתְחָא בְּצָפוֹן קָאֵי.

§ It was taught in a baraita that Ḥananya says: The priest presents seven sprinklings on the north side of the altar, and Rabbi Yosei says: He presents them on the south side. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara explains: One Sage, Ḥananya, holds that the entrance was positioned in the south, and therefore the High Priest begins the sprinklings from that side. And one Sage, Rabbi Yosei, holds that the entrance was positioned in the north, and he therefore begins to sprinkle on the altar from the north side.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תניא ר׳ חנניא אומר בצד דרומו היה מזה ר׳ יוסי אומר בצפונו ולדברי הכל הקפה ביד ולא ילפינן הקפה מרגל. ור׳ חנניא סבר פתחא בדרום קאי ומהיכא דנפיק התם מדי. ור׳ יוסי סבר פתחא בצפון קאי כו׳ ודכולי עלמא מיהא היכא דגמרן מתנות דקרנות התם יהיב ברישא מאי טעמא אמר שמואל דאמר קרא וטהרו וקדשו במקום שמקדשו שם וטהרו.
חנניה אומר בצד צפוני היה נותן – כל שבע הזאות חנניה סבר פתח דפרוכת בדרום וכי נפיק במערבית דרומית פגע והתם לא יהיב ברישא חיטוי דקרנות כדאמרן עד דנפיק למזרחית דרומית ויהיב והדר למערבית דרומית לשמאל משום דבהא איחייב ברישא כדאמרן לעיל ומשם למערבית צפונית צפונית מזרחית והתם דגמריה לחיטוי יהיב שבע הזאות.
ורבי יוסי סבר פתח בצפון – כדקאמר במתני׳ הלכך במזרחית צפונית מתחיל ובדרומית מזרחית מסיים והתם יהיב להזאות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תניא [שנינו בברייתא]: חנניא אומר: שבע ההזאות שהיה הכהן מזה על המזבח, בצד צפוני של המזבח הוא נותן אותם, ור׳ יוסי אומר: בצד דרומי הוא נותן. ושואלים: במאי קמיפלגי [במה באיזה עקרון נחלקו]? ומסבירים: מר [חכם זה], חנניא, סבר: כי פיתחא [הפתח] בדרום קאי [הוא עומד] ולכן מתחיל את ההזאות מצד זה. ומר [וחכם זה] ר׳ יוסי סבר: פיתחא [הפתח] בצפון קאי [הוא עומד] ולכן מתחיל להזות במזבח מצד צפון.
§ It was taught in a baraita that Ḥananya says: The priest presents seven sprinklings on the north side of the altar, and Rabbi Yosei says: He presents them on the south side. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara explains: One Sage, Ḥananya, holds that the entrance was positioned in the south, and therefore the High Priest begins the sprinklings from that side. And one Sage, Rabbi Yosei, holds that the entrance was positioned in the north, and he therefore begins to sprinkle on the altar from the north side.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא הֵיכָא דְּגָמְרָן מַתָּנוֹת דִּקְרָנוֹת הָתָם יָהֵיב עַל גַּגּוֹ מַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {ויקרא ט״ז:י״ט} וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מָקוֹם שֶׁקִּדְּשׁוֹ שָׁם טִיהֲרוֹ.:

The Gemara comments: Everyone agrees in any case that in the place where he finishes the presentations of the corners, that is where he places the blood on the altar’s top. They disagree only about the location of the final presentation, whether it is on the south or the north side. The Gemara asks: What is the reason for this agreement? The Gemara answers that the verse states: “And he shall sprinkle of the blood upon it with his finger seven times, and cleanse it and sanctify it” (Leviticus 16:19), which indicates that the place he sanctified by sprinkling blood, the corner of the altar where he sprinkled last, there he shall also begin to cleanse and sprinkle on top.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
במקום שקידשו – בקרנותיו שם טהרו בהזאות.
דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד – ולא גרסינן בההוא פגע ביה ברישא ולעיל בפרק אמר להם הממונה (יומא לג.) פי׳ אין מעבירין על המצות גרסינן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: דכולי עלמא מיהא [לדעת הכל על כל פנים], היכא דגמרן [במקום שנסתיימו] המתנות של הקרנות, התם יהיב [שם הוא נותן] על גגו, סמוך לקרן שבה סיים להזות. ולא נחלקו אלא באיזה צד סיום ההזאות, אם בצד דרומי או בצד צפוני. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם הדבר]? ומשיבים: אמר קרא [אמר הכתוב]: ״והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו״ (ויקרא טז, יט), לומר: קרן המזבח שהוא מקום שקדשו בהזאת הדם, שם גם טיהרו מן הגחלים להזות על גבו.
The Gemara comments: Everyone agrees in any case that in the place where he finishes the presentations of the corners, that is where he places the blood on the altar’s top. They disagree only about the location of the final presentation, whether it is on the south or the north side. The Gemara asks: What is the reason for this agreement? The Gemara answers that the verse states: “And he shall sprinkle of the blood upon it with his finger seven times, and cleanse it and sanctify it” (Leviticus 16:19), which indicates that the place he sanctified by sprinkling blood, the corner of the altar where he sprinkled last, there he shall also begin to cleanse and sprinkle on top.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.: דְּאָמַר קְרָא {ויקרא ד׳:ז׳} וְאֶת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפּוֹךְ וְכִי נָפֵיק בְּהָהוּא פָּגַע בְּרֵישָׁא.:

§ The mishna taught: And he would pour the remainder of the blood on the western base of the outer altar. The Gemara explains: The reason is that the verse states with regard to the sin-offering bull of the High Priest during the rest of the year: “And he shall pour out all the blood of the bull at the base of the altar of burnt-offering, which is at the door of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7), and when he goes out from the Sanctuary to pour the remainder of the blood, he first reaches that western side of the base of the altar.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שירי הדם היה שופך אל יסוד מערבי דקי״ל אין מעבירין על המצות וכי נפיק מן ההיכל ביסוד מערבי פגע ברישא ושל מזבח החיצון ביסוד דרומי כדתנן שהכבש היה לדרומו של מזבח. וכי נחית מן הכבש ליסוד דרומי פגע ברישא פי׳ הא דאמר מפורש הוא דם הפר שנשפך ביסוד מערבי שנאמר ואת כל הדם ישפוך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד. הנה מפורש ביסוד המזבח שהוא כנגד פתח אהל מועד.
דאמר קרא – גבי פר כהן משיח ואת כל דם הפר וגו׳ (ויקרא ד) ותניא בתורת כהנים הפר לרבות פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין ליסוד אשר פתח אהל מועד זה יסוד מערבי.
וכי נפיק בההוא פגע ברישא. תימה אמאי צריך האי טעמא דבקרא כתיב בהדיא אל פתח אהל מועד והיינו כלפי מערב בפתח ההיכל ועוד מאי דקאמר לקמן אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו תיפוק ליה דבההוא מקום פגע ברישא ולמה ליה למילף מיציאתו מן ההיכל:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דאמר קרא ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד מזבח – פי׳ גבי פר כהן משיח כתיב ותניא בת״כ הפר לרבות פר יום הכפורים שיהו שיריו נשפכין אל היסוד.
וכי נפיק בההוא פגע ברישא – פי׳ בצד מערבי ואין מעבירין על המצות: והקשו בתוספו׳ למה לי האי טעמא תיפוק לי׳ דכתיב בהדיא בקרא אל פתח אוהל מועד והיינו כלפי מערב שהוא רואה ההיכל. וי״ל דאין הכי נמי וטעמא דקרא קא נסיב תלמודא ויש כיוצא בו במקומות אחרים.
ג שנינו במשנה: שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון. ומסבירים: דאמר קרא [שאמר הכתוב] לגבי פר חטאת כהן גדול בשאר ימות השנה: ״ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד״ (ויקרא ד, ז) וכי נפיק [וכאשר יוצא] מן ההיכל לשפוך את שיירי הדם בההוא [בזה], ביסוד המזבח שלצד מערב הוא פגע ברישא [פוגש תחילה].
§ The mishna taught: And he would pour the remainder of the blood on the western base of the outer altar. The Gemara explains: The reason is that the verse states with regard to the sin-offering bull of the High Priest during the rest of the year: “And he shall pour out all the blood of the bull at the base of the altar of burnt-offering, which is at the door of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7), and when he goes out from the Sanctuary to pour the remainder of the blood, he first reaches that western side of the base of the altar.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא ד׳:ל׳,ל״ד} יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ זֶה יְסוֹד דְּרוֹמִית אַתָּה אוֹמֵר יְסוֹד דְּרוֹמִית אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יְסוֹד מַעֲרָבִית.

§ The mishna further taught: And he would pour the remaining blood after the blood of an offering was sprinkled on the outer altar, on its southern base. The Sages taught in a baraita: “The base of the altar” (Leviticus 4:30), which is mentioned with regard to pouring the remainder of the blood of an individual offering, is the southern base. Do you say it is the southern base? Or perhaps that is not the case, but rather it is the western base?
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יסוד המזבח – האמורה בחטאת החיצונה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ד שנינו עוד במשנה, כי שיירי הדם של מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומית שלו. תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: יסוד המזבח שנאמר לענין שפיכת שיירי הדם — זה יסוד דרומית. אתה אומר יסוד דרומית, או אינו אלא יסוד מערבית?
§ The mishna further taught: And he would pour the remaining blood after the blood of an offering was sprinkled on the outer altar, on its southern base. The Sages taught in a baraita: “The base of the altar” (Leviticus 4:30), which is mentioned with regard to pouring the remainder of the blood of an individual offering, is the southern base. Do you say it is the southern base? Or perhaps that is not the case, but rather it is the western base?
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אָמַרְתָּ יִלְמַד יְרִידָתוֹ מִן הַכֶּבֶשׁ לִיצִיאָתוֹ מִן הַהֵיכָל מָה יְצִיאָתוֹ מִן הַהֵיכָל בְּסָמוּךְ לוֹ וְאִי זֶה זֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי אַף יְרִידָתוֹ מִן הַכֶּבֶשׁ בְּסָמוּךְ לוֹ וְאִי זֶה זֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי.

You said: Let his descent from the ramp of the outer altar after sprinkling blood from the sin-offerings be derived from his exit from the Sanctuary with the remaining blood in his hand: Just as upon his exit from the Sanctuary he pours the remainder of the blood on the side closest to him, and which is that, it is the western base; so too, upon his descent from the ramp of the outer altar after sprinkling blood from a sin-offering, he pours the blood on the side closest to him, and which is that? It is the southern base, as when he descends from the ramp he turns to the right, i.e., the east, which means the southern base is the one closest to him.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: אמרת ילמד ירידתו מן הכבש וכו׳ ירידתו מן הכבש בחיצונות ליציאתו מן ההיכל ושירים הפנימיים בידו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אף ירידתו מן הכבש בסמוך לו – פי׳ נקט האי טעמא אפילו למאן דלית ליה טעמא דאין מעבירין על המצות דלמ״ד אין מעבירין על המצות תיפוק לי׳ משום דכי פגע ביסוד דרומית פגע ברישא.
אמרת: ילמד ירידתו מן הכבש של המזבח החיצון כשמסיים להזות עליו מדם חטאות החיצונות ליציאתו מן ההיכל ושיריים הפנימיים בידו, מה בשעת יציאתו מן ההיכל הריהו שופך את שיירי הדם בסמוך לו, ואי זה — זה יסוד מערבי, שהוא סמוך לו, אף בירידתו מן הכבש של המזבח החיצון לאחר שסיים להזות מדם החטאות, הריהו שופך את הדם בסמוך לו, ואי זה — זה יסוד דרומי, שכאשר יורד מן הכבש, צריך לפנות לימין ולמזרח, ויסוד דרומי הוא הסמוך ביותר אליו.
You said: Let his descent from the ramp of the outer altar after sprinkling blood from the sin-offerings be derived from his exit from the Sanctuary with the remaining blood in his hand: Just as upon his exit from the Sanctuary he pours the remainder of the blood on the side closest to him, and which is that, it is the western base; so too, upon his descent from the ramp of the outer altar after sprinkling blood from a sin-offering, he pours the blood on the side closest to him, and which is that? It is the southern base, as when he descends from the ramp he turns to the right, i.e., the east, which means the southern base is the one closest to him.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) תַּנְיָא ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר זֶה וָזֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר זֶה וָזֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי בִּשְׁלָמָא ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קָסָבַר יִלְמַד סָתוּם מִמְּפוֹרָשׁ.

It was taught in a baraita that Rabbi Yishmael says: Both this and that, the blood of an inner sin-offering and that of an outer sin-offering, were spilled at the western base of the altar. Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Both this and that blood were spilled at the southern base. The Gemara asks: Granted, Rabbi Yishmael maintains that the halakha of outer sin-offerings, which is not clarified in the Torah, is derived from the inner sin-offerings, whose halakha is explicit: Just as the remains of the inner sprinklings are poured at the western base, so too, the remains of the outer sprinklings are poured at the western base.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
זה וזה – חיצונות ופנימיות.
ילמד סתום – חיצונות שלא פורש בהן לאיזה יסוד.
מן המפורש – מן הפנימיות שכתוב בהן אל יסוד המזבח אשר פתח אהל מועד (שם) והוא יסוד מערבי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומעירים: תניא [שנינו בברייתא]: ר׳ ישמעאל אומר: זה וזה גם דם חטאת פנימית וגם חטאת חיצונה היה נשפכין ליסוד מערבי. ר׳ שמעון בן יוחאי אומר: זה וזה נשפכין ליסוד דרומי. ושואלים: בשלמא [נניח] כי ר׳ ישמעאל קסבר [סבר]: ילמד ענין חטאות החיצוניות שדינם סתום במקרא מענין חטאות הפנימיות שדינם מפורש, וכשם שמצאנו ששיירי דם המתנות שבפנים ניתנים על יסוד מערבי, אף מתן שיירי דם החיצוניות ליסוד, מקומם ביסוד מערבי.
It was taught in a baraita that Rabbi Yishmael says: Both this and that, the blood of an inner sin-offering and that of an outer sin-offering, were spilled at the western base of the altar. Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Both this and that blood were spilled at the southern base. The Gemara asks: Granted, Rabbi Yishmael maintains that the halakha of outer sin-offerings, which is not clarified in the Torah, is derived from the inner sin-offerings, whose halakha is explicit: Just as the remains of the inner sprinklings are poured at the western base, so too, the remains of the outer sprinklings are poured at the western base.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אֶלָּא ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי מַאי טַעְמָא אָמַר רַב אָשֵׁי קָסָבַר פִּתְחָא בְּדָרוֹם קָאֵי.

However, with regard to Rabbi Shimon ben Yoḥai, what is the reason that he holds that both sets of remainders of blood are spilled at the southern base? Rav Ashi said: Rabbi Shimon ben Yoḥai maintains that the entrance of the Sanctuary is positioned at the south side of the altar, i.e., the altar is not located in the middle of the courtyard but to the north. Consequently, the southern base of the altar is closest to the High Priest’s exit from the Sanctuary.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קסבר פיתחא – דהיכל בדרומו של מזבח קאי הלכך יסוד אשר פתח אהל מועד היינו דרומי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

קסבר פיתחא בדרום קאי – פי׳ פיתחא דהיכל בדרום המזבח קאי דסביר ליה דכוליה מזבח בצפון וכיון דכן צד דרומו של מזבח בלבד הוא שרואה פתח ההיכל בחמש אמות שכנגד חצי הפתח כי מחצי הפתח מתחיל דרומו של מזבח.
ה״ג תאני רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון בן יוחאי זה וזה יסוד דרומי וסימניך משכוה גברי לגברא. וכן גרש״י ז״ל ופירש הוא ז״ל בתוך מדרשו של ר׳ שמעון בן יוחאי היו שונין משנת רבי ישמעאל וגורסי׳ בה זה וזה יסוד דרומי לומר שחזר בו ר׳ ישמעאל. וסימניך שלא תטעה לומר זה וזה יסוד מערבי היו שונין משכוה גברי לגברא תלמידי רבי שמעון שהיו מרובין משכוהו לר׳ ישמעאל לומר כדבריה׳. ויש גורסי׳ זה וזה יסוד מערבי וסימני׳ וכו׳ ופי׳ תלמידי ר׳ ישמעאל משכו לר׳ שמעון לשטתם. וכן גורס רש״י ז״ל בזבחים והקשו בתוס׳ דבשילהי מסכת זבחים גבי כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה נחלקו דבי ר׳ ישמעאל תנא זה וזה שילה ר״ש בן יוחאי אמר זה וזה ירושלם ואמרי בסופא דשמעתא תנא דבי ר׳ ישמעאל בדבי ר׳ שמעון בן יוחאי זה וזה ירושלם וסמניך משכינהו גברא לגברי וכך הגרס׳ שם בכל הספרים והשתא קשה מה סימן הוא זה כיון דפעמים גברי לגברא ופעמים גברא לגברי ואין לנו הכר והכרח באיזה מהם היה גברא לגברי ובאיזו היה גברי לגברא. לכך פירשו כי ר׳ שמעון בן יוחאי שהוזכר שמו ושם אביו קרוי גברי. ורבי ישמעאל שלא הוזכר שם אביו אלא שמו קרוי גברא וכשחוזר ר׳ ישמעאל לדברי ר׳ שמעון בן יוחאי אומרי׳ משכוה גברי לגברא וכשחוזר ר׳ שמעון בן יוחאי לדברי ר׳ ישמעאל או׳ משכינהו גברא לגברי. ולפי׳ זה גרסי בסוף זבחים בדברי ר׳ ישמעאל זה וזה ירושלם כמו שגורסי׳ במקצת ספרים. או גרסי׳ משכוה גברי לגברא כדגרסי׳ הכא בשמעתין.
אלא, ר׳ שמעון בן יוחאי הסובר כי זה וזה נשפכים ליסוד דרומי, מאי טעמא [מה טעם נתן לדבריו]? אמר רב אשי: קסבר [סבור הוא] כי פתחא [פתח] ההיכל בצד דרום למזבח קאי [עומד
However, with regard to Rabbi Shimon ben Yoḥai, what is the reason that he holds that both sets of remainders of blood are spilled at the southern base? Rav Ashi said: Rabbi Shimon ben Yoḥai maintains that the entrance of the Sanctuary is positioned at the south side of the altar, i.e., the altar is not located in the middle of the courtyard but to the north. Consequently, the southern base of the altar is closest to the High Priest’s exit from the Sanctuary.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּדְבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זֶה וָזֶה יְסוֹד דְּרוֹמִית וְסִימָנָיךְ מַשְׁכוּהּ גַּבְרֵי לְגַבְרָא.:

The school of Rabbi Yishmael taught a different version of his opinion, which they learned in the school of Rabbi Shimon ben Yoḥai: Both this and that, the blood of an inner sin-offering and that of an outer sin-offering, were presented at the southern base. According to this version, Rabbi Yishmael changed his opinion and agreed with Rabbi Shimon. The Gemara comments: And your mnemonic to remember the shift in opinion is: The men pulled the man, i.e., the majority overruled the individual. In this case, the numerous students of Rabbi Shimon convinced the individual Sage, Rabbi Yishmael, to accept their ruling.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך משך
משךא(במכילתא) משכו וקחו לכם משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו וכו׳ רבי יצחק אמר בא הכתוב ללמדך על בהמה דקה שתהא נקנית במשיכה (בבא מציעא מט:) כדרך שתיקנו משיכה במוכרין כך תיקנו משיכה בלקוחות פי׳ שלאחר שמשך הקונה אינו יכול לחזור המוכר לאחר שמשך הוא וכשנתן המעות ולא משך הפירות כשם שהמוכר חוזר כך לוקח חוזר. (יומא נט. זבחים נג:) תנא דבי רבי ישמעאל בר״ש בן יוחאי זה וזה יסוד דרומי ומשכוה גברי לגברא. (זבחים קיט:) תנא דבי רבי ישמעאל בר״ש בן יוחאי זו וזו ירושלם ומשכוה גברי לגברא. (זבחים ו: שבועות יב) קרבנות צבור סכין מושכתן למה שהן פי׳ מה שהן אם תמידים ואם מוספין סכין מושכתן להיות כן טרם ימשכו לסכין אין לומר איזה תמיד ואיזה מוסף אלא תלויין ועומדין אתנאי לב ב״ד שכן מתנה עליהן לב ב״ד ואע״פ שאמרו עליהן כי הן תמידין אם ירצו להקריבן לשום זבח אחר רשאין לפי שבזמן שמשך זה הסכין של תמיד הרי הוא תמיד ובזמן שמשך זה לסכין של מוסף הרי הוא מוסף וזה סיוע לרבי יוחנן שאם לא הוצרכו להן נפדין תמימין שלא משכתן סכין לעולם (יבמות עב) משך צריך שימול פי׳ מעך במקום חתיכת הערלה ונמשך הבשר ונראה כערל (בבא קמא קיג) מניין לגזל גוי שאסור שנאמר אחרי נמכר גאולה תהיה לו שלא ימשכנו ויצא פי׳ לא ימשוך עבד עברי מביתו אל גוי בכח:
ערך חצן
חצןב(שבת קכג:) אמר אביי חרבא דאושכפי וסכינא דאשכבתא וחצינא דנגרי ביתד של מחרישה דמו. (עירובין לה.) לא צריכא דבעי מרא וחצינא. (יומא נט) מוליכו בקתחא דנגרי וחצינא. חרש ברזל מעצד תרגומו נפחא מברזלא חצינא וכן תרגום מעשה ידי חרש במעצד (א״ב כן נקרא בלשון יוני עיין ערך חזינא):
א. [ציעהן גרייפען.]
ב. [טשאגען.]
תנא דבי רבי ישמעאל בדבי ר׳ שמעון בן יוחי זה וזה יסוד דרומי – בבית מדרשו של ר״ש בן יוחי היו שונין משנת רבי ישמעאל וגורסין בה זה וזה יסוד דרומי לומר חזר בו רבי ישמעאל.
וסימן – שלא תטעה לומר זה וזה יסוד מערבי היו שונין.
משכוה גברי לגברא – תלמידי ר׳ שמעון משכו את ר׳ ישמעאל לומר כדבריהן.
משכוה גברי לגברא – בפ׳ איזהו מקומן (זבחים דף נג:) איתא נמי וגרס רש״י התם זה וזה יסוד מערבי וסימן משכוה גברי לגברא ומפרש רש״י וזה לשונו תלמידי רבי ישמעאל שהן רבים משכו את ר״ש בן יוחי לומר כדבריהם ולא נהירא לר״י דבפרק בתרא דזבחים (זבחים קיט:) פליגי נמי רבי ישמעאל ור״ש בקרא דאל המנוחה ואל הנחלה דר׳ ישמעאל אומר דזו וזו שילה ור׳ שמעון אומר זו וזו ירושלים תנא דבי ר׳ ישמעאל בדבי רבי שמעון זו וזו ירושלים וסימן משכינהו גברא לגברי ומפרש רש״י ר׳ שמעון בן יוחי שהוא יחידי משך את תלמידי ר׳ ישמעאל להניח דברי רבם והשתא קשה חדא אין זה סימן דאדרבה דרך הוא שרבים מתגברין ומושכין את היחיד וא״כ אתי למיטעי ולומר איפכא גברי לגברא א״כ מה סימן הוא ועוד דהא באיזהו מקומן הוי איפכא גברי לגברא א״כ אתי למיטעי ע״כ נראה כמו שפרש״י כאן זה וזה יסוד דרומית מיהו ה״ג משכו גברי לגברא פירוש ר״ש בן יוחי שהוזכר שמו ושם אביו משך תלמידי רבי ישמעאל שהוזכר שמו ולא שם אביו לומר כדבריו וה״ג נמי בפרק בתרא דזבחים (זבחים קיט:) וכן פי׳ בערוך בערך משך ואפילו אי גרסינן בתרוייהו גברא לגברי כגירסת רש״י דהתם נראה דלא קשה מה שהקשיתי הא אתי למיטעי ולהפך הסי׳ ולומר גברי לגברא די״ל דזה היה ידוע שרבי שמעון האריך ימים אחר רבי ישמעאל ותלמידי רבי ישמעאל נמשכו ללמוד לפניו אחר פטירת רבם ואורחא דמילתא הוא כל הנמשך אחר חבירו לביתו בין שהם רבים בין שהוא יחיד יש לו לומר כדברי מי שהוא נמשך אצלו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בפרש״י בד״ה ואיבעית כו׳ ברגל היא כהקפה כו׳ ובד״ה מכלל כו׳ קאמר בברייתא עכ״ל ובד״ה ועל כולן כו׳ והולך למעלה הס״ד ובד״ה במקום כו׳ טהרו בהזאות הס״ד כצ״ל:
תוס׳ בד״ה משכוה כו׳ זו וזו ירושלים תנא דבי כו׳ וכן בערוך כו׳ כגירסת רש״י דהתם נראה דלא כו׳ עכ״ל כצ״ל ויש לדקדק בדבריהם דלפי הגירסא בתרוייהו גברא לגברא אמאי לא הניחו בתרוייהו לפרש כפרש״י בשמעתין דתלמידי ר״ש משכו את ר״י כו׳ וי״ל משום דלא ניחא להו לפרש כן גברא על ר״י שמשכו את ר״י גופיה אלא תלמידי של רבי ישמעאל משכו כדמשמע לישנא דבי ר״י ודו״ק:
הוא], שהמזבח נוטה כלפי צפון העזרה ולכן יסוד דרומי הוא היסוד הסמוך לו ביציאתו מן הקדש. תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ ישמעאל בנוסחה שאותה למדו בדבי [בבית מדרשו] של ר׳ שמעון בן יוחאי, ששם היו שונים בשמו נוסחה אחרת: זה וזה היו נותן ביסוד דרומית. ולפי גירסה זו חזר בו ר׳ ישמעאל והודה לר׳ שמעון. ומעירים: וסימניך, לזכור את שינוי הגירסה והדין: משכוה גברי לגברא [משכו אנשים את האיש] שהרי הרבים גוברים ומושכים את היחיד. וכאן תלמידי ר׳ שמעון הרבים ״משכו״ את ר׳ ישמעאל היחיד לומר כדבריהם.
The school of Rabbi Yishmael taught a different version of his opinion, which they learned in the school of Rabbi Shimon ben Yoḥai: Both this and that, the blood of an inner sin-offering and that of an outer sin-offering, were presented at the southern base. According to this version, Rabbi Yishmael changed his opinion and agreed with Rabbi Shimon. The Gemara comments: And your mnemonic to remember the shift in opinion is: The men pulled the man, i.e., the majority overruled the individual. In this case, the numerous students of Rabbi Shimon convinced the individual Sage, Rabbi Yishmael, to accept their ruling.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין וְכוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן מוֹעֲלִין בְּדָמִים דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים דאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן

§ It was taught in the mishna: These remainders of blood from the outer altar and those remainders of blood from the inner altar are mixed in the canal beneath the altar and flow out with the water used to rinse the area to the Kidron River, where they are sold to gardeners. Any blood that was not redeemed was subject to the prohibition against misuse of consecrated property. The Sages taught: One who takes these remainders without redeeming them misuses property consecrated in the Temple by unlawfully using blood, which is consecrated and is Temple property. It is prohibited to use consecrated objects for mundane purposes, and one who does so is committing the sin of misusing consecrated property. This is the statement of Rabbi Meir and Rabbi Shimon. And the Rabbis say: One does not misuse consecrated property by benefiting from these remainders of the blood of offerings.
עין משפט נר מצוהתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלו ואלו מתערבין באמה כו׳. כדמפרש במסכת מדות דקתני התם ויסוד היה מהלך על פני כל הצפון כו׳:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ת״ר מועלין בדמים דברי ר׳ מאיר – פי׳ וסתם מתני׳ ר׳ מאיר היא.
ה שנינו: אלו ואלו הדמים שנשפכו ליסוד היו בסוף יוצאים משם אל האמה (תעלה) מתערבין במים שבאמה, ויוצאין לנחל קדרון ושם היו נמכרים לגננים ואלו שלא פדאום מן ההקדש, היו מועלין בהם. תנו רבנן [שנו חכמים]: מועלין בדמים שהם מוקדשים לשמים והם רכוש המקדש, ואסורים בשימוש לצורך דבר חולין, והמשתמש בהם — מעל בקודש. אלו דברי ר׳ מאיר ור׳ שמעון. וחכמים אומרים: אין מועלין בהן.
§ It was taught in the mishna: These remainders of blood from the outer altar and those remainders of blood from the inner altar are mixed in the canal beneath the altar and flow out with the water used to rinse the area to the Kidron River, where they are sold to gardeners. Any blood that was not redeemed was subject to the prohibition against misuse of consecrated property. The Sages taught: One who takes these remainders without redeeming them misuses property consecrated in the Temple by unlawfully using blood, which is consecrated and is Temple property. It is prohibited to use consecrated objects for mundane purposes, and one who does so is committing the sin of misusing consecrated property. This is the statement of Rabbi Meir and Rabbi Shimon. And the Rabbis say: One does not misuse consecrated property by benefiting from these remainders of the blood of offerings.
עין משפט נר מצוהתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יומא נט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה יומא נט., ר׳ חננאל יומא נט., הערוך על סדר הש"ס יומא נט., רש"י יומא נט., תוספות יומא נט., תוספות ישנים יומא נט., בית הבחירה למאירי יומא נט. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א יומא נט., מהרש"א חידושי הלכות יומא נט., פירוש הרב שטיינזלץ יומא נט.

Yoma 59a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Yoma 59a, R. Chananel Yoma 59a, Collected from HeArukh Yoma 59a, Rashi Yoma 59a, Tosafot Yoma 59a, Tosefot Yeshanim Yoma 59a, Meiri Yoma 59a, Ritva Yoma 59a, Maharsha Chidushei Halakhot Yoma 59a, Steinsaltz Commentary Yoma 59a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144