ובשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה. פי׳ פרוה שם אדם מגושי ויש מן החכמים שאומרים כי חפר מחילה תחת הקרקע בקודש עד שיראה עבודת כ״ג ביו״כ והרגישו הכהנים בחפירה באותו מקום וחפרו ומצאוהו ונקראת אותה הלשכה על שמו.
(1) 
גמ׳ גְּמָרָא : מַאי פַּרְוָה אָמַר רַב יוֹסֵף פַּרְוָה אַמְגּוּשָׁא.:
GEMARA: What is the meaning of the name Parva? Rav Yosef said: Parva is the name of a Persian sorcerer, whose name is associated with the chamber due to a particular incident.
פרווה אמגושא – פי׳ בערוך וזה לשונו יש מן החכמים שאומרים כי חפר מחילה תחת הקרקע בקדש עד שיראה עבודת כהן גדול והרגישו הכהנים בחפירה ומצאוהו וקרא אותה הלשכה על שמו.1
1. בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״הנדווין״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף ל״ד:.
בא״ד ובההיא דכריתות מחייבין לר׳ יהודה כו׳ מכלל דלא שאני ליה בין מתכוין לשאין מתכוין כו׳ מדמשני הכי מעיקרא מכלל כו׳ עכ״ל כצ״ל ר״ל דלא שאני ליה בין מתכוין לשאין מתכוין דאפי׳ בלא פסיק רישיה ולא מתכוין אסור לר״י וכן הוא האמת לר״י בשאר איסורים כמ״ש התוס׳ לעיל אלא לפי מאי דס״ד השתא דאין חילוק בין שאר איסורים לשבת אי הוה שאני ליה באין מתכוין למישרי דלא פסיק רישיה ה״מ לאוקמא נמי כר״ש ומודה בפסיק רישיה ודו״ק:
בא״ד כיון דבשאר איסורי דלא כו׳ דס״ל בשבת דמדרבנן אסור פסיק רישיה כו׳ עכ״ל כצ״ל:
בד״ה פרוה אמגושא כו׳ כי חפר מחילה תחת כו׳ ובד״ה הנדויין כו׳ סך הכל י״ג מנה ועוד מסתמא כו׳ דומיא דרבנן ושמא י״ל אין הלשון נופל כו׳ כצ״ל:
מאי [מהו שם] ״פרוה״ שנקראת לשכה זו? אמר רב יוסף: פרוה הוא שמו של אמגושא [מכשף פרסי] אחד שנקשר שמו ללשכה זו מפני מעשה שהיה.
GEMARA: What is the meaning of the name Parva? Rav Yosef said: Parva is the name of a Persian sorcerer, whose name is associated with the chamber due to a particular incident.
הכל
(2) פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ.: מַאי שְׁנָא שֶׁל בּוּץ אָמַר רַב כָּהֲנָא כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי בוּץ.:
§ It was stated in the mishna: They spread there a sheet of fine linen. The Gemara asks: What is different that the sheet that they spread was made of fine linen? Rav Kahana said: It was so that the High Priest will be aware and remember that the service of the day is performed in fine linen.
§ It was stated in the mishna: They spread there a sheet of fine linen. The Gemara asks: What is different that the sheet that they spread was made of fine linen? Rav Kahana said: It was so that the High Priest will be aware and remember that the service of the day is performed in fine linen.
פרסו סדין של בוץ ולמה של בוץ אמר רב כהנא שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ. פילוסין והנדווין שניהן לשון מלבוש הן בלשון [יון].
בשנינו במשנה כי ״פרסו שם סדין של בוץ״. ושואלים: מאי שנא [מה שונה, מדוע דווקא] של בוץ? אמר רב כהנא: כדי שיכיר הכהן הגדול ויזכור שעבודת היום בבגדי בוץ היא.
§ It was stated in the mishna: They spread there a sheet of fine linen. The Gemara asks: What is different that the sheet that they spread was made of fine linen? Rav Kahana said: It was so that the High Priest will be aware and remember that the service of the day is performed in fine linen.
הכל
(3) בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ פִּלּוּסִין שֶׁל שְׁמוֹנָה עָשָׂר וְכוּ׳.: וְתַנָּא מִנְיָינָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן הָא קמ״ל קָא מַשְׁמַע לַן דִּבְצִיר מֵהָנֵי לָא נֶעְבֵּיד הָא אִי בָּצֵיר מֵהָנֵי וְטָפֵי אַהֲנִי לֵית לַן בַּהּ.
§ The mishna continues: In the morning, he would wear garments worth eighteen maneh, and in the afternoon he would wear garments worth twelve maneh. In total, the clothes were worth thirty maneh. The Gemara expresses surprise at the total in the mishna: Does the tanna come to tell us the tally that eighteen and twelve equal thirty? The Gemara answers: This comes to teach us that one may not fashion garments worth less than the total of these morning and afternoon garments. The Gemara elaborates: If one decreases the value of these morning garments, and raises the value of those afternoon garments, we have no problem with it. One can distribute the total of thirty maneh between the two sets of garments in any manner that he chooses.
§ The mishna continues: In the morning, he would wear garments worth eighteen maneh, and in the afternoon he would wear garments worth twelve maneh. In total, the clothes were worth thirty maneh. The Gemara expresses surprise at the total in the mishna: Does the tanna come to tell us the tally that eighteen and twelve equal thirty? The Gemara answers: This comes to teach us that one may not fashion garments worth less than the total of these morning and afternoon garments. The Gemara elaborates: If one decreases the value of these morning garments, and raises the value of those afternoon garments, we have no problem with it. One can distribute the total of thirty maneh between the two sets of garments in any manner that he chooses.
תנא מניינא אתא לאשמועינן – דקתני הכל שלשים מנה וכי אין אנו יודעין ששמונה עשר ושנים עשר הרי שלשים.
הא קמ״ל – להכי הדר כיילינהו לאשמועינן דהא דשלשים מנה סך הכל הוא דיהיב שיעורא ליטול מן ההקדש ובציר משלשים מנה לא ליעביד סך הכל.
הא אי בציר מהני – דשחרית משמונה עשר וטפי אהני דערבית משנים עשר לית לן בה.
ג שנינו במשנה כי לדעת חכמים בשחר היה לובש פלוסין של שמונה עשר מנה, ובסך הכל שלושים מנה. על סיכום זה תוהים: וכי התנא מניינא אתא לאשמועינן [את החשבון בא להודיענו], ולומר לנו שהסכום הכולל של שמונה עשר ושנים עשר הוא שלושים? ומשיבים: הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו] דבציר מהני [שפחות מאלה], מהסכום הכולל לבגדי השחר ולבגדי בין הערבים, לא נעביד [אין עושים], ונדייק: הא אי בציר מהני [אבל אם הפחית מאלה] של שחרית וטפי אהני [והוסיף על אלה] של הערב — לית לן בה [אין לנו בכך איסור], ויכול לחלק את העלות הכוללת לביגוד באופן שונה, כפי רצונו.
§ The mishna continues: In the morning, he would wear garments worth eighteen maneh, and in the afternoon he would wear garments worth twelve maneh. In total, the clothes were worth thirty maneh. The Gemara expresses surprise at the total in the mishna: Does the tanna come to tell us the tally that eighteen and twelve equal thirty? The Gemara answers: This comes to teach us that one may not fashion garments worth less than the total of these morning and afternoon garments. The Gemara elaborates: If one decreases the value of these morning garments, and raises the value of those afternoon garments, we have no problem with it. One can distribute the total of thirty maneh between the two sets of garments in any manner that he chooses.
הכל
(4) דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת דְּשַׁחַר עֲדִיפִי מְנָא לַן אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילָּאֵי אָמַר קְרָא {ויקרא ט״ז:ד׳} ׳בַּד׳ ׳בַּד׳ ׳בַּד׳ ׳בַּד׳ מוּבְחָר בַּבַּד
The Gemara comments: However, everyone, both Rabbi Meir and the Rabbis, agrees that the clothes of the morning are superior and must be more valuable than those of the afternoon. From where do we derive this? Rav Huna, son of Rav Ilai, said that with regard to the linen garments donned by the High Priest in the morning, the verse states: “He shall be dressed in a sacred linen tunic, and with linen trousers next to his flesh, and he shall be girded with a linen belt, and he shall wear a linen mitre” (Leviticus 16:4). From the fact that the verse repeats the term linen four times it is derived that the choicest linen should be used for this purpose.
The Gemara comments: However, everyone, both Rabbi Meir and the Rabbis, agrees that the clothes of the morning are superior and must be more valuable than those of the afternoon. From where do we derive this? Rav Huna, son of Rav Ilai, said that with regard to the linen garments donned by the High Priest in the morning, the verse states: “He shall be dressed in a sacred linen tunic, and with linen trousers next to his flesh, and he shall be girded with a linen belt, and he shall wear a linen mitre” (Leviticus 16:4). From the fact that the verse repeats the term linen four times it is derived that the choicest linen should be used for this purpose.
ערך בד
בד – א(יומא לה.) אמר רב עולא בריה דרב עילאי דאמר קרא בד בבד בד המובחר בבד (יומא עא:) שיתא שש כתיבי בבגדי לבן ואלו הן ושבצת את הכתונת שש ועשית מצנפת שש ויעשו את הכתנות שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר ואת האבנט שש משזר מצנפת ומגבעות אחת הן קרא חד לגופיה שיהו של בוץ והוא פשתן גמרא גמירי לה דהאי בד פשתים הוא ואתא יחזקאל אסמכיה אקרא ומכנסים פשתים. (זבחים יח) בגדים שנאמר בהן בד צריכין שיהו של בוץ חדשים שזורין שיהא חוטן כפול ששה.
ערך אסטווה
אסטווה – בועל גבי אסטיוה (עירובין עז.) אלא מעתה בנה אסטווה בי״ט דלא קא עביד אוהלא הכי נמי דשרי ביו״ט (ביצה לב:) בגמ׳ דאין מקיפין. רב שרי למבני ארקפתא ולמבני אסטיוא (מועד קטן י) דמסגי אאינטבי (פסחים סה) דעבוד מעשה אסטווה (יומא לה) בריש גמרא דהוציאו לו. היכי אזלי דמסגי אאסטבי בגמ׳ דכל הפסולין (זבחים לה) פי׳ אסטווא שלפני עמודים מקום נר כאמה וגבוה כד׳ כה׳ טפחין ומניחין עליה פרגמטיא וכן עושים בפני כל החנויות והוא סטיו והוא אקרביטא ופעמים עושין אותה לישיבת ב״א. פי׳ דעבוד מעשה אסטווה כולן עומדין בשורה כאסטווה זה מושיט לזה וזה מושיט לזה וי״ס שכתוב בהן אצטוה (א״ב: תרגום והנה המלך עומד על העמוד על אסטונא).
ערך מזג
מזג – ג(סנהדרין יד:) אילימא לדבר הרשות מי נפקו אל יחסר המזג כתיב פירוש כשם שיין מזוג שני חלקים מים ואחד יין כך אי אפשר שתהא לשכת סנהדרין בלא שלישית סנהדרין וכמה כ״ג כנגד סנהדרין קטנה. (בילמדנו בריש כי תשא אל יחסר המזג) שאם הוצרך אחד מהם לצאת לצורכו רואין אם יש שם כ״ג יוצא ואם לאו אינו יוצא. (סנהדרין יד:) אל יחסר המזג וכו׳. (נדה יט) וכמזוג שני חלקי מים ואחד יין מן היין השרוני. ובריש נגעים כיין המזוג בשלג כדם המזוג בחלב כיין המזוג במים. (יומא פא) לשנה אייתו כולי עלמא מזוג ושתו אימור דאמרי אנא חייא מזוגא מי אמרי. (פסחים קח) אחד חי ואחד מזוג. ממולח טהור קודש תרגום ירושלמי ממזג דכי קודשא (ברכות נא) מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים. (פסחים פו) כשהשמש עומד למזוג את הכוס. (יומא לה) אמר אביי כי חמרא במזגא. ואם אמר לו הוי מוזג ושותה. משקה מלך מצרים תרגום ירושלמי מזוגא דמלכא (עבודה זרה סט) ושתו ביין מסכתי תרגום ואשתו בחמרא דמזגית.
א. [פיינע ליינוואנד.]
ב. [גאלעריע פאר דעם הויז.]
ג. [געמישטער וויין.]
בד בד בד בד – נראה לי חד לגופיה וחד בד לשון לבד שאין לובש עמהן בגדי זהב כדרך שהוא עושה כל ימות השנה ובד שלישי לומר יותר טוב מבד של שאר ימות השנה והרביעי לומר שטוב משל ערבית אי נמי בד שלישי ורביעי מידריש הכי בד המובחר שבבד.
ומעירים: דכולי עלמא [לדעת הכל] בין לר׳ מאיר בין לחכמים מיהת [בכל אופן] בגדים של שחר עדיפי [עדיפים] ועליהם להיות משובחים ויקרים מאלו של בין הערבים, ודבר זה מנא לן [מנין לנו]? אמר רב הונא בריה [בנו של] רב עילאי: אמר קרא [הכתוב] בבגדי הלבן שלובש הכהן הגדול בשחרית: ״כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף״ (ויקרא טז, ד), חזר הכתוב על לשון ״בד״ ״בד״ ״בד״ ״בד״ ארבע פעמים, ללמד כי ראוי לקחת לצורך זה מובחר שבבד.
The Gemara comments: However, everyone, both Rabbi Meir and the Rabbis, agrees that the clothes of the morning are superior and must be more valuable than those of the afternoon. From where do we derive this? Rav Huna, son of Rav Ilai, said that with regard to the linen garments donned by the High Priest in the morning, the verse states: “He shall be dressed in a sacred linen tunic, and with linen trousers next to his flesh, and he shall be girded with a linen belt, and he shall wear a linen mitre” (Leviticus 16:4). From the fact that the verse repeats the term linen four times it is derived that the choicest linen should be used for this purpose.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
יומא לה. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), ר׳ חננאל יומא לה., הערוך על סדר הש"ס יומא לה., רש"י יומא לה., תוספות יומא לה., תוספות ישנים יומא לה., ריטב"א יומא לה., מהרש"א חידושי הלכות יומא לה., גליון הש"ס לרע"א יומא לה., פירוש הרב שטיינזלץ יומא לה., אסופת מאמרים יומא לה.
Yoma 35a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), R. Chananel Yoma 35a, Collected from HeArukh Yoma 35a, Rashi Yoma 35a, Tosafot Yoma 35a, Tosefot Yeshanim Yoma 35a, Ritva Yoma 35a, Maharsha Chidushei Halakhot Yoma 35a, Gilyon HaShas Yoma 35a, Steinsaltz Commentary Yoma 35a, Collected Articles Yoma 35a