×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אמְטוּשְׁטָשִׁין אוֹ מְקוֹרָעִין וְעָבַד עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה.
soiled or ripped, and he performed sacrificial rites, his service is disqualified.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מטושטשין – בטיט.
מקורעין – ואפילו הן חדשים דלאו בגד הוא הראוי לעבודה דבעינן לכבוד ולתפארת.
מטושטשין מלוכלכים ומוכתמים, או מקורעין (אפילו היו חדשים), ועבדעבודתו פסולה.
soiled or ripped, and he performed sacrificial rites, his service is disqualified.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מְרוּשָּׁלִין כְּשֵׁרִין מְסוּלָּקִין פְּסוּלִין וְהָתַנְיָא מְסוּלָּקִין כְּשֵׁרִין אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא לָא קַשְׁיָא כָּאן שֶׁסִּילְקָן עַל יְדֵי אַבְנֵט כָּאן דְּלֵיתְנִיהוּ מֵעִיקָּרָא כְּלָל.

Rav Yehuda says that Shmuel says: If the vestments are dragging on the ground, they are fit, but if they are raised up above the ground, they are unfit. The Gemara asks: But isn’t it taught in the above baraita that even if the vestments were raised up they are fit? Rami bar Ḥama says: This is not difficult. Here, the baraita deems them fit in a case where the priest raised them up by his belt, although they were initially the proper length; there, Shmuel deems them unfit in a case where they do not initially cover the priest’s feet at all.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כאן שסילקן ע״י אבנט – משקורציי״ר בלעז כדרך שהנשים עושות כשרין דהא איתנהו.
מסולקין כשרין – הא דתניא בפ׳ תמיד נשחט (פסחים סה:) מדו בד כמדתו פי׳ הקונטרס דהיינו למצוה ולא לעכב.
ומביאים מה שאמר רב יהודה אמר שמואל: אם היו מרושלין נגררים על הקרקע — כשרין, אם מסולקין ומוגבהים מן הקרקע — פסולין. ומקשים: והתניא [והרי שנויה ברייתא] שהבאנו: מסולקיןכשרין! אמר רמי בר חמא, לא קשיא [אין זה קשה]: כאן בברייתא, מדובר שסילקן (שהעלה אותן) על ידי אבנט, ובאמת אינם קצרים ממידתו. כאן שפסל שמואל, מדובר דליתניהו מעיקרא [שאינם מכסים את רגליו מתחילה] כלל ואילו
Rav Yehuda says that Shmuel says: If the vestments are dragging on the ground, they are fit, but if they are raised up above the ground, they are unfit. The Gemara asks: But isn’t it taught in the above baraita that even if the vestments were raised up they are fit? Rami bar Ḥama says: This is not difficult. Here, the baraita deems them fit in a case where the priest raised them up by his belt, although they were initially the proper length; there, Shmuel deems them unfit in a case where they do not initially cover the priest’s feet at all.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) רַב אָמַר באֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין.:

Rav says: In both this case and that case, whether they were dragging or raised up, they are unfit.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אחד זה ואחד זה – אחד מרושלין ואחד מסולקין יותר מדאי שלא על ידי אבנט.
רב אמר: אחד זה ואחד זה בין מרושלים בין מסולקים — פסולין.
Rav says: In both this case and that case, whether they were dragging or raised up, they are unfit.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְאַרְגִּיזָא רְמָא לֵיהּ בַּר אוּשְׁפִּיזְכָנֵיהּ מִי אָמַר שְׁמוּאֵל מְרוּשָּׁלִין כְּשֵׁרִין וּמְסוּלָּקִין פְּסוּלִין וְהָתַנְיָא מְסוּלָּקִין כְּשֵׁרִין א״לאֲמַר לֵיהּ בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא דְּשַׁנְּיַיהּ רָמֵי בַּר חָמָא.

The Gemara recounts: Rav Huna happened to come to Argiza. The son of his innkeeper [oshpizekhaneih] raised a contradiction before him: Did Shmuel actually say that if the vestments are dragging on the ground, they are fit, but if they are raised up above the ground, they are unfit? But isn’t it taught in the baraita that even if the vestments were raised up they are fit? Rav Huna said to him: Raise a contradiction from any source apart from this baraita, as Rami bar Ḥama already answered that it does not contradict Shmuel’s statement, as it applies only to vestments that were initially the proper length.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והתניא – בברייתא דלעיל.
ומסופר, רב הונא איקלע [הזדמן] למקום ארגיזא, רמא ליה בר אושפיזכניה [השליך לו, הראה לו סתירה בן בעל האכסניא שלו]: מי [האם] אמר שמואל: מרושלין כשרין, ומסולקין פסולין? והתניא [והרי שנויה ברייתא]: מסולקיןכשרין! אמר ליה [לו]: בר מינה דההיא [חוץ ממנה, מאותה ברייתא], אין להקשות ממנה, דשנייה כבר תירץ אותה] רמי בר חמא, שמדובר בה כשהם מסולקים על ידי אבנט.
The Gemara recounts: Rav Huna happened to come to Argiza. The son of his innkeeper [oshpizekhaneih] raised a contradiction before him: Did Shmuel actually say that if the vestments are dragging on the ground, they are fit, but if they are raised up above the ground, they are unfit? But isn’t it taught in the baraita that even if the vestments were raised up they are fit? Rav Huna said to him: Raise a contradiction from any source apart from this baraita, as Rami bar Ḥama already answered that it does not contradict Shmuel’s statement, as it applies only to vestments that were initially the proper length.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֶלָּא לְרַב קַשְׁיָא וְכִי תֵּימָא מַאי מְרוּשָּׁלִין מְסוּלָּקִין עַל יְדֵי אַבְנֵט גוְאַבְנֵט מֵיגָז אָגֵיז אֶלָּא מְסוּלָּקִין קַשְׁיָא.

The Gemara asks: But doesn’t the baraita pose a difficulty for Rav, who deems the vestments unfit even if they were dragging? And if you would say: What is the meaning of the word: Dragging, in the baraita? It means that they would initially drag but were raised up by a belt to the proper length, and they are fit since the belt effectively trims them, but then the term: Raised up, in the baraita poses a difficulty. Why should the baraita deem raised vestments fit? If the baraita is referring to vestments that were initially the proper length and were then raised up by a belt, then shouldn’t they be unfit as the belt trims them?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא לרב קשיא – מרושלין.
וכ״ת מאי מרושלין – דמכשר תנא כגון שסילקן עד למדתו על ידי אבנט וקמכשר ליה תנא דקסבר אבנט מיגז אגיז כלומר כל סלוק שע״י אבנט הוה ליה כחותך ונוטל היתר שבהן ומכשירו.
אלא מסולקין קשיא – דקתני כשרין וסתם מסולקין גבוהין מן הקרקע למעלה מרגליו משמע ולרב ליכא לאוקומא כגון שסילקן ע״י אבנט כדתרצה שמואל דהא על כרחיך לרב דשני דסילוק אבנט מיגז אגיז והשתא הוו כולהו כקצרים מעיקרא.
ושואלים: אלא לרב קשיא [קשה] שהוא פוסל במרושלים, והברייתא מכשירה בהם! וכי תימא [ואם תאמר]: מאי [מה פירוש] ״מרושלין״ בברייתא? כשהם מסולקין על ידי אבנט לגובה הראוי, ומשום כך הם כשרים — כי לדעת התנא אבנט מיגז אגיז [גוזז אותם], וכאילו לא היתה שם תוספת, אלא לפי זה מסולקין קשיא [קשה]: מדוע כשרים הם? הרי גם אם סילקם על ידי אבנט — נחשבים הם כגזוזים וקצרים מן המידה הראויה!
The Gemara asks: But doesn’t the baraita pose a difficulty for Rav, who deems the vestments unfit even if they were dragging? And if you would say: What is the meaning of the word: Dragging, in the baraita? It means that they would initially drag but were raised up by a belt to the proper length, and they are fit since the belt effectively trims them, but then the term: Raised up, in the baraita poses a difficulty. Why should the baraita deem raised vestments fit? If the baraita is referring to vestments that were initially the proper length and were then raised up by a belt, then shouldn’t they be unfit as the belt trims them?
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַבִּי זֵירָא רַב חֲדָא תָּנֵי דמְרוּשָּׁלִין שֶׁסִּילְּקָן ע״יעַל יְדֵי אַבְנֵט כְּשֵׁרִין.

Rabbi Zeira says: Rav taught the baraita not as referring separately to both dragging and raised vestments, but as one statement referring to vestments that are simultaneously dragging and raised, i.e., dragging vestments that the priest raised up by his belt to the proper height are fit. But if they were above or below their proper height for any reason, they are unfit.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רב חדא תני – להנך מרושלין ומסולקין דברייתא בחדא מילתא תני להו מרושלין שסילק רישולן ע״י אבנט עד כדי מדתו כשרין אבל מסולקין יותר מדאי פסולין אפילו ע״י אבנט.
אמר ר׳ זירא, רב חדא תני [שנה את המלים ״מרושלין מסולקין״ כדבר אחד], כיצד? מרושלין שסילקן (העלה אותן) על ידי אבנט ועשה אותם כראוי — כשרין, אבל מסולקים — פסולים.
Rabbi Zeira says: Rav taught the baraita not as referring separately to both dragging and raised vestments, but as one statement referring to vestments that are simultaneously dragging and raised, i.e., dragging vestments that the priest raised up by his belt to the proper height are fit. But if they were above or below their proper height for any reason, they are unfit.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר ר׳רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מְרוּשָּׁלִין שֶׁלֹּא סִילְּקָן תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא {דברים כ״ב:י״ב} עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אַרְבַּע הוְלֹא שָׁלֹשׁ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {דברים כ״ב:י״ב} אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ והֲרֵי בַּעֲלַת חָמֵשׁ אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים אַרְבַּע אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת בַּעֲלַת חָמֵשׁ וּלְהוֹצִיא בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ מְרַבֶּה אֲנִי בַּעֲלַת חָמֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ אַרְבַּע וּמוֹצִיא אֲנִי בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ שֶׁאֵין בִּכְלַל שָׁלֹשׁ אַרְבַּע.

§ Rabbi Yirmeya of Difti says: The case of dragging vestments that the priest did not raise is the subject of a dispute between tanna’im. As it is taught in a baraita: The verse states: “On the four corners of your garment” (Deuteronomy 22:12), from which it can be inferred: Four, but not three, i.e., a three-cornered garment is exempt from the obligation of ritual fringes. One may ask: Or perhaps it is only specifying four, but not five? When it says in the same verse: “With which you cover yourself,” a garment of five corners is mentioned as obligated. If so, how do I realize the meaning of: “Four corners”? It means four, but not three. And what did you see that led you to include a garment of five corners and to exclude a garment of three corners? I include a garment of five corners as four is included in five, and I exclude a garment of three corners as four is not included in three.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולא שלש – לימד על טלית של בת שלש כנפות שפטורה מן הציצית והיכי דמי כגון שעיגל אחת מד׳ כנפיה.
בת חמש – כגון שחתך מעט מן הכנף ולא עיגל שני מורשי קרנתא ממקום חתך דנעשה כשתי כנפות.
הרי בעלת חמש אמור – לחיוב דריבויא הוא.
א אמר ר׳ ירמיה מדיפתי: מרושלין שלא סילקןתנאי [מחלוקת תנאים] היא האם הם כשרים, דתניא [ששנויה ברייתא]: נאמר בציצית ״גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה״ (דברים כב, יב). וממה שנאמר ״על ארבע כנפות כסותך״ מדייקים: ארבע ולא שלש, שאם היו לכסות רק שלוש כנפות אינו חייב בציצית. ושואלים: או אינו אלא ללמדנו ארבע ולא חמש? ומשיבים: כשהוא מוסיף ואומר: ״אשר תכסה בה״ (דברים כב, יב)הרי טלית בעלת חמש אמור מריבוי הכתוב. הא מה אני מקיים ארבע? לומר ארבע ולא שלש. ושואלים: וכיון שיש פה לשון מיעוט ולשון ריבוי, מה ראית לרבות בעלת חמש ולהוציא בעלת שלש? ומשיבים: מרבה אני בעלת חמששיש בכלל חמש ארבע כנפות שהתורה חייבה בהן ציצית, ומוציא אני בעלת שלששאין בכלל שלש ארבע. זו ברייתא אחת.
§ Rabbi Yirmeya of Difti says: The case of dragging vestments that the priest did not raise is the subject of a dispute between tanna’im. As it is taught in a baraita: The verse states: “On the four corners of your garment” (Deuteronomy 22:12), from which it can be inferred: Four, but not three, i.e., a three-cornered garment is exempt from the obligation of ritual fringes. One may ask: Or perhaps it is only specifying four, but not five? When it says in the same verse: “With which you cover yourself,” a garment of five corners is mentioned as obligated. If so, how do I realize the meaning of: “Four corners”? It means four, but not three. And what did you see that led you to include a garment of five corners and to exclude a garment of three corners? I include a garment of five corners as four is included in five, and I exclude a garment of three corners as four is not included in three.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְתַנְיָא אִידַּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר יָתֵר כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי וּמָר סָבַר כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי.

And it is taught in another baraita that the verse states: “On the four corners of your garment,” from which it may be inferred: Four, but not three, and also four, but not five, i.e., only a four-cornered garment is obligated in the mitzva of ritual fringes. Rabbi Yirmeya continues: What, is it not that these tanna’im disagree with regard to this: That one Sage, who deems a five-cornered garment exempt, holds that an extra item is considered as though it exists and cannot be ignored, and one Sage, who deems it obligated, holds that it is considered as though it does not exist and the garment has only four corners? Accordingly, the first Sage deems a dragging priestly vestment unfit, since one cannot ignore the extra fabric, while the second Sage deems it fit since the extra fabric is treated as immaterial.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מר סבר – מאן דפטר בעלת חמש סבר לא אמרינן יתר כמאן דליתיה דמי אלא כמאן דאיתיה הוא ולא קרינן לה בת ארבע ומאן דמחייב ס״ל יתר כמאן דליתיה דמי להאי חמישי וגבי מרושלין נמי לא הוי ייתור בגדים.
ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: ״על ארבע כנפות כסותך״ (דברים כב, יב)ארבע ולא שלש, ארבע ולא חמש, וגם בעלת חמש כנפות פטורה מציצית. מאי לאו בהא קמיפלגי [האם לא בנושא זה הם חלוקים], דמר סבר [שחכם זה, שפוטר טלית בעלת כנף נוספת, סבור]: יתר כמאן דאיתיה דמי [כמי שישנו הוא נחשב], לא ניתן להתעלם ממנו, ולפיכך הוא פוסל גם בבגדי כהונה מרושלים, ומר סבר [וחכם זה, המחייב חמש כנפות בציצית, סבור]: יתר כמאן דליתיה דמי [כמי שאינו הוא נחשב], ולכן בגדים מרושלים כשרים?
And it is taught in another baraita that the verse states: “On the four corners of your garment,” from which it may be inferred: Four, but not three, and also four, but not five, i.e., only a four-cornered garment is obligated in the mitzva of ritual fringes. Rabbi Yirmeya continues: What, is it not that these tanna’im disagree with regard to this: That one Sage, who deems a five-cornered garment exempt, holds that an extra item is considered as though it exists and cannot be ignored, and one Sage, who deems it obligated, holds that it is considered as though it does not exist and the garment has only four corners? Accordingly, the first Sage deems a dragging priestly vestment unfit, since one cannot ignore the extra fabric, while the second Sage deems it fit since the extra fabric is treated as immaterial.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) לָא דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי וְשָׁאנֵי הָכָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ.

The Gemara responds: No, everyone agrees that an extra piece of a garment is considered as though it exists, and therefore dragging vestments are unfit. And according to the tanna of the second baraita, it is different here, with regard to ritual fringes, as the Merciful One amplifies the halakha to obligate even five-cornered garments with the words “with which you cover yourself.”
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ודוחים: לא, דכולי עלמא כמאן דאיתיה דמי [לדעת הכל יתר כמי שישנו הוא נחשב] ובבגדי כהונה הוא פוסל, ושאני הכא דרבי רחמנא [ושונה כאן, לענין ציצית, שריבתה התורה]: ״אשר תכסה בה״.
The Gemara responds: No, everyone agrees that an extra piece of a garment is considered as though it exists, and therefore dragging vestments are unfit. And according to the tanna of the second baraita, it is different here, with regard to ritual fringes, as the Merciful One amplifies the halakha to obligate even five-cornered garments with the words “with which you cover yourself.”
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְאִידַּךְ הַאי אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא {במדבר ט״ו:ל״ט} וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ פְּרָט זלִכְסוּת לַיְלָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרָט לִכְסוּת סוֹמֵא כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ חהֲרֵי כְּסוּת סוֹמֵא אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה.

The Gemara asks: And the other Sage, who deems five-cornered garments exempt, what does he do with this verse: “With which you cover yourself”? The Gemara responds: He requires it for that which is taught in a baraita: The verse states: “And it shall be unto you for a fringe, that you may look upon it” (Numbers 15:39). The phrase: “That you may look upon it,” serves to exclude a night garment from the obligation of ritual fringes, as the fringes on such a garment cannot be seen. One might ask: Or is it only to exclude the garment of a blind person, who is unable to see the ritual fringes? When it states in the verse: “With which you cover yourself” (Deuteronomy 22:12), the obligation of ritual fringes for the garment of a blind person is mentioned. If so, how do I realize the meaning of the phrase: “That you may look upon it”? It serves to exclude a night garment.
עין משפט נר מצוהרש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פרט לכסות לילה – טלית העשויה לכסות לילה פטורה מן הציצית.
רש״י ד״ה פרט לכסות וכו׳ טלית העשויה. וכ״כ רש״י שבת דף כז ע״ב ד״ה לכסות ועי׳ מנחות דף מ ע״ב ברש״י ד״ה ה״ג:
ושואלים: ואידך [והאחר], הפוטר כסות בעלת חמש כנפות מציצית, האי [זה הריבוי] ״אשר תכסה בה״ מאי עביד ליה [מה עושה הוא בו]? ומשיבים: מיבעי ליה לכדתניא [צריך הוא לו לכמו ששנויה בברייתא אחרת]: נאמר ״וראיתם אתו״ (במדבר טו, לט)פרט לכסות לילה שאז אין הציצית נראית. ויש לשאול: או אינו אלא פרט לכסות סומא שאינו רואה את הציצית? על כך יש להשיב: כשהוא אומר: ״אשר תכסה בה״ לרבות — הרי כסות סומא אמור שחייבת בציצית, הא [הרי] מה אני מקיים ״וראיתם אתו״? פרט לכסות לילה.
The Gemara asks: And the other Sage, who deems five-cornered garments exempt, what does he do with this verse: “With which you cover yourself”? The Gemara responds: He requires it for that which is taught in a baraita: The verse states: “And it shall be unto you for a fringe, that you may look upon it” (Numbers 15:39). The phrase: “That you may look upon it,” serves to exclude a night garment from the obligation of ritual fringes, as the fringes on such a garment cannot be seen. One might ask: Or is it only to exclude the garment of a blind person, who is unable to see the ritual fringes? When it states in the verse: “With which you cover yourself” (Deuteronomy 22:12), the obligation of ritual fringes for the garment of a blind person is mentioned. If so, how do I realize the meaning of the phrase: “That you may look upon it”? It serves to exclude a night garment.
עין משפט נר מצוהרש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת כְּסוּת סוֹמֵא וּלְהוֹצִיא כְּסוּת לַיְלָה מְרַבֶּה אֲנִי כְּסוּת סוֹמֵא שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים וּמוֹצִיא אֲנִי כְּסוּת לַיְלָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים.

The baraita continues: And what did you see that led you to include the garment of a blind person and to exclude a night garment and not the reverse? I include the garment of a blind person because it is at least visible to others, and I exclude a night garment because it is not visible, even to others.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שישנה בראיה כו׳ – וקרינן ביה וראיתם אותו.
ושואלים: ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות לילה? ומשיבים: מרבה אני כסות סומא, שאף על פי שהוא אינו רואה ישנה בראיה אצל אחרים, ומוציא אני כסות לילה שאינה בראיה גם אצל אחרים. [ושואלים:
The baraita continues: And what did you see that led you to include the garment of a blind person and to exclude a night garment and not the reverse? I include the garment of a blind person because it is at least visible to others, and I exclude a night garment because it is not visible, even to others.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) [וְאִידַּךְ נָפְקָא לֵיהּ מֵאֲשֶׁר וְאִידַּךְ אֲשֶׁר לָא דָּרֵישׁ.:].

The Gemara asks: And the other Sage, who derives that a five-cornered garment requires ritual fringes from the phrase: “With which you cover yourself,” from where does he derive that the garment of a blind person requires ritual fringes? The Gemara responds: He derives it from the word “which” in the phrase, as that term itself connotes an amplification of the halakha. The Gemara asks: And what does the other Sage do with this word? The Gemara responds: He does not interpret the word “which” as an amplification.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואידך אשר לא דריש – משמע הכא דאיכא דמרבה כסות דסומא ולא מרבה בעלת חמש ומקשה ר״ת דבפ׳ התכלת (מנחות דף מג.) גבי פלוגתא דר׳ שמעון מרבי התם רבי שמעון כסות סומא מאשר תכסה ובעלת חמש מאשר ולאו פירכא היא דההיא סוגיא כמאן דמרבי הכא בעלת חמש ומיהו קשה אההיא דמנחות ולקמן בפ׳ בית שמאי (זבחים מ.) אמרינן דר״ש אשר לא דריש ויש לומר דהכי אמרינן אשר כי האי לא דריש וטובא איכא כי האי גוונא בפ׳ קמא דבכורות (בכורות ו:) דדריש ר״ש את הגמל ובפ״ק דמנחות (דף יא:) לא דריש את.
ואידך [והאחר] שדרש ריבוי זה לרבות כסות בעלת חמש כנפות, מהיכן יודע הוא הלכה זו לרבות כסות סומא? ומשיבים: נפקא ליה [יוצא לו הדבר] מ״אשר״ שהוא לשון ריבוי. ומן הצד השני, ואידך [והאחר]? את המילה ״אשר״ לא דריש [אינו דורש] כריבוי.]
The Gemara asks: And the other Sage, who derives that a five-cornered garment requires ritual fringes from the phrase: “With which you cover yourself,” from where does he derive that the garment of a blind person requires ritual fringes? The Gemara responds: He derives it from the word “which” in the phrase, as that term itself connotes an amplification of the halakha. The Gemara asks: And what does the other Sage do with this word? The Gemara responds: He does not interpret the word “which” as an amplification.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) תָּנוּ רַבָּנַן טבַּד שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל בּוּץ יבַּד שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים כבַּד שֶׁיְּהוּ שְׁזוּרִים לבַּד שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה בַּד שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ שֶׁל חוֹל עִמָּהֶן.

§ The Sages taught with regard to the priestly vestments that the term: “Linen [bad]” (Leviticus 6:3), used in the verse indicates several properties of the garments: The verse states “linen” to indicate that they must be made of fine linen [butz]; “linen,” that they must be new; “linen,” that their thread must be twisted of several plies; “linen,” that their thread must be folded six times; “linen,” that the priest may not wear non-sacred clothes along with them.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בד – שהוא מן בוץ כדמפרש לקמן ממשמעותא.
חדשים – כשעת שהיו בבדי פשתנן.
שיהו שזורים וחוטן כפול ששה – ולקמן פריך והא בד לחודיה משמע כמו לבדו.
שלא ילבש של חול עמהם – דמשמע לבדו ילבש.
ב ועוד תנו רבנן [שנו חכמים] בענין בגדי כהונה: מה שנאמר בהם ״בד״ בא לומר בשיהיו של בוץ (פשתן), ״בד״שיהו חדשים, ״בד״שיהו שזורים שיהא החוט ממנו הם עשויים שזור מכמה חוטים יחד, ״בד״שיהו חוטן כפול ששה, ״בד״שלא ילבש בגדים של חול עמהן.
§ The Sages taught with regard to the priestly vestments that the term: “Linen [bad]” (Leviticus 6:3), used in the verse indicates several properties of the garments: The verse states “linen” to indicate that they must be made of fine linen [butz]; “linen,” that they must be new; “linen,” that their thread must be twisted of several plies; “linen,” that their thread must be folded six times; “linen,” that the priest may not wear non-sacred clothes along with them.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף בִּשְׁלָמָא שֶׁיְּהוּ שֶׁל בּוּץ הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן בּוּץ אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא אֶלָּא בַּד שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים חֲדָשִׁים אִין שְׁחָקִין לָא וְהָתַנְיָא מְשׁוּחָקִין כְּשֵׁרִים.

Abaye said to Rav Yosef: Granted, the statement that they must be of fine linen is understood; this requirement teaches us that if they are of fine linen they are fit, but if they are of something else they are not. But with regard to the statement: Linen, that they must be new, one can infer that if they are new they are fit but if they are frayed they are not. But isn’t it taught in the baraita (18a) that even if they were frayed they are fit?
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והתניא משוחקין כשרין – תימה דביומא (דף יב:) דרשינן מה ת״ל ילבש לרבות את השחקין ואמאי צריך רבוי.
אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: בשלמא [נניח] מה שהוא שונה שיהו של בוץהא קא משמע לן [דבר זה משמיע לנו]: בוץ (פשתן) — אין [כן], מידי אחרינא [דבר אחר]לא. אלא מה שהוא שונה: ״בד״שיהו חדשים, האם נלמד מכאן שחדשיםאין [כן], שחקין (שחוקים) — לא? והתניא [והרי שנויה ברייתא] שבגדי כהונה משוחקיןכשרים!
Abaye said to Rav Yosef: Granted, the statement that they must be of fine linen is understood; this requirement teaches us that if they are of fine linen they are fit, but if they are of something else they are not. But with regard to the statement: Linen, that they must be new, one can infer that if they are new they are fit but if they are frayed they are not. But isn’t it taught in the baraita (18a) that even if they were frayed they are fit?
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) אֲמַר לֵיהּ וְלִיטַעְמָיךְ בַּד שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה בַּד חַד חַד לְחוֹדֵיהּ מַשְׁמַע אֶלָּא הָכִי קָאָמַר בְּגָדִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן בַּד צְרִיכִין שֶׁיְּהוּ שֶׁל בּוּץ חֲדָשִׁים שְׁזוּרִין שֶׁיְּהֵא חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה יֵשׁ מֵהֶן לְמִצְוָה יֵשׁ מֵהֶן לְעַכֵּב.

Rav Yosef said to him: And according to your reasoning that the baraita intends to derive all of these requirements from the word linen, such that all of these requirements are indispensable, how can one understand the requirement: Linen, that their thread must be folded six times? The word bad itself means each one on its own (see Exodus 30:34). Rather, this is what the baraita is saying: Those garments with regard to which it is stated: Linen, must be made of fine linen, and they must be new and twisted, and their thread must be folded six times. Some of these requirements constitute a mitzva ab initio, and some of them are indispensable.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וליטעמיך – דילפת לה ממשמעותא מקראי חוטן כפול ששה מנא ליה.
דברים שנאמר בהן בד צריכין כו׳ יש מהן למצוה – חדשים לנוי דלאו ממשמעותא אתי ויש מהן לעכב בוץ ושזורים וחוטן כפול ששה בוץ כדמפרש ואזיל דבר העולה מן הקרקע בד בבד שזורים כיון דבד היינו בוץ ובעלמא קרי להו שש משזר וחוטן כפול ששה כדאמרינן בסדר יומא (דף עא:) וילפינן בסדר יומא מקראי דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ששה ויליף ליה לעיכובא.
אמר ליה [לו] רב יוסף: וליטעמיך [ולטעמך, ולשיטתך], מה ששנה בברייתא זו ״בד״ שיהו חוטן כפול ששה, כיצד הוא נלמד? הלוא ״בד״חד חד לחודיה משמע [אחד אחד לעצמו משמעו]! אלא הכי קאמר [כך הוא אומר]: אותם בגדים שנאמר בהן ״בד״ צריכין שיהו של בוץ, חדשים, שזורין, שיהא חוטן כפול ששה, יש מהן מהדרישות האלה למצוה לכתחילה, ויש מהן לעכב.
Rav Yosef said to him: And according to your reasoning that the baraita intends to derive all of these requirements from the word linen, such that all of these requirements are indispensable, how can one understand the requirement: Linen, that their thread must be folded six times? The word bad itself means each one on its own (see Exodus 30:34). Rather, this is what the baraita is saying: Those garments with regard to which it is stated: Linen, must be made of fine linen, and they must be new and twisted, and their thread must be folded six times. Some of these requirements constitute a mitzva ab initio, and some of them are indispensable.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) מִמַּאי דְּהַאי בַּד כִּתָּנָא הוּא אָמַר רַבִּי יוֹסֵף בְּרַבִּי חֲנִינָא דָּבָר הָעוֹלֶה מִן הַקַּרְקַע בַּד בְּבַד.

The Gemara asks: From where is it known that this material bad is produced from the flax plant? Rabbi Yosef, son of Rabbi Ḥanina, says: The verse is referring to an item that grows from the ground with each stalk growing on its own [bad bevad], i.e., it does not split into multiple stalks. The flax plant fulfills this criterion.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
העולה מן הקרקע בד בבד – קנה יחידי מכל גיזעי ואין ב׳ קנים עולים מגזע אחד.
ושואלים: לעיקרו של דבר, ממאי [ממה יודע אתה] דהאי בד כתנא [שבד זה האמור במקרא פשתן] הוא? אמר רב יוסף בר׳ חנינא: דבר העולה מן הקרקע בד בבד [אחד אחד], שאין גבעוליו מתפצלים לכמה ענפים.
The Gemara asks: From where is it known that this material bad is produced from the flax plant? Rabbi Yosef, son of Rabbi Ḥanina, says: The verse is referring to an item that grows from the ground with each stalk growing on its own [bad bevad], i.e., it does not split into multiple stalks. The flax plant fulfills this criterion.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) אֵימָא עַמְרָא עַמְרָא מִיפְּצֵל כִּיתָּנָא נָמֵי מִיפְּצֵל עַל יְדֵי לָקוּתָא מִיפְּצֵיל.

The Gemara asks: Why not say that it is wool? The Gemara responds: The individual wool fibers split into smaller fibers. The Gemara rejects this: But flax also splits. The Gemara responds: It splits only by being struck. Wool, by contrast, splits naturally.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואימא עמרא – שאף הצמר עולה מן הבהמה בד בבד נימא נימא לבדה.
מיפציל – הנימא מתפצלת ומתחלקת לשנים על גבי בהמה מאליה.
כיתנא נמי מיפציל – לפני טוויתו כותשים הגבעול והוא נחלק לנימין הרבה.
אגב לקותא – שמכין אותו וחובטים אותו בעץ או בגלגל הוא נכתש ונחלק.
ואימא עמרא – ה״ר אפרים היה מדקדק דקנבוס דתנן שילהי כלאים שמותר עם צמר אין זה מה שאנו קורין קנב״א בלע״ז מדלא פריך ואימא קנבוס שעולה בד בבד והיה אומר דקנבוס הוא פשתן ואסור עם הצמר משום כלאים והשיב לו רבינו חיים כהן דהאי דלא פריך ואימא קנבוס משום דבגדי כהונה אי אפשר להיות אלא מצמר ופשתים דכל בגדים האמורים בתורה סתם היינו צמר ופשתים ועוד דכל קנבוס אינו עולה בד בבד דפירש בקונטרס בד בבד קנה יחידי מכל גרעין ואין שני קנים עולים מגרעין אחד ואפשר דקנבוס אינו כן אלא כמו חיטין שכמה שבלין עולין מחיטה אחת.
ושואלים: אימא [אמור] שהוא עמרא [צמר]! ואומרים: עמרא מיפצל [הצמר מתפצל] השערות מתפצלות לכמה נימים. ושואלים: כיתנא נמי מיפצל [הפשתן גם כן מתפצל]! ומשיבים: פשתן על ידי לקותא מיפציל [רק על ידי הכאה הוא מתפצל] ואילו הצמר מתפצל מעצמו.
The Gemara asks: Why not say that it is wool? The Gemara responds: The individual wool fibers split into smaller fibers. The Gemara rejects this: But flax also splits. The Gemara responds: It splits only by being struck. Wool, by contrast, splits naturally.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) רָבִינָא אָמַר מֵהָכָא {יחזקאל מ״ד:י״ח} פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם [וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מׇתְנֵיהֶם לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע].

Ravina says that the identity of bad is derived from here: The verse states with regard to the priestly vestments: “They shall have linen [pishtim] crowns upon their heads, and shall have linen breeches upon their loins; they shall not gird themselves with yaza (Ezekiel 44:18). The word pishtim is clearly referring to flax.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומכנסי פשתים יהיו וגו׳ – ובעלמא הרי הוא אומר ומכנסי בד ש״מ בד היינו פשתים.
רבינא אמר, מהכא [מכאן] למדים דבר זה, שנאמר בבגדי הכהנים: ״פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע״ (יחזקאל מד, יח), הרי שהבד האמור התורה הוא פשתים.
Ravina says that the identity of bad is derived from here: The verse states with regard to the priestly vestments: “They shall have linen [pishtim] crowns upon their heads, and shall have linen breeches upon their loins; they shall not gird themselves with yaza (Ezekiel 44:18). The word pishtim is clearly referring to flax.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבִינָא וְהָא עַד דַּאֲתָא יְחֶזְקֵאל מְנָלַן וּלְטַעְמָיךְ הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ {יחזקאל מ״ד:ט׳} כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי (לְשָׁרְתֵנִי) עַד שֶׁבָּא יְחֶזְקֵאל מְנָלַן אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכֵיהּ אַקְּרָא הָכָא נָמֵי גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ כּוּ׳.

Rav Ashi said to Ravina: But before Ezekiel came, from where did we derive the identity of bad? Ravina responded: And according to your reasoning, one could ask the same of that which Rav Ḥisda said with regard to the prohibition against Temple service by one who is uncircumcised or an apostate: We did not learn this following matter from the Torah of Moses, our teacher; we learned it from the words of Ezekiel, son of Buzi: “No stranger, uncircumcised in heart or uncircumcised in flesh, shall enter into My Sanctuary to serve Me” (Ezekiel 44:9). Until Ezekiel came, from where did we derive this? Rather, this halakha is learned as a tradition and therefore was observed for generations, and Ezekiel came and gave it support by writing a verse. Here too, it is learned as a tradition, and Ezekiel came and gave it support by writing a verse.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ערל
ערלא(סנהדרין כב) (זבחים יח:) ת״ר בן נכר יכול בן נכר ממש ת״ל ערל לב א״כ מה ת״ל בן נכר בן שנתנכרו מעשיו לשמים פי׳ היינו כותי אין לי אלא ערל לב ערל בשר מניין תלמוד לומר ערל בשר פי׳ היינו ישראל שמתו אחיו מחמת מילה. וצריכא דאי כתב רחמנא בן נכר משום דאין לבו לשמים אבל ערל בשר משום דלבו לשמים אימא לא ואי כתב רחמנא ערל בשר משום דמאיס אבל בן נכר דלא מאיס אימא לא צריכא ערל לב וערל בשר תרגום רשיעי ליבא וערלי בישרא (חולין ד) ערל שמתו אחיו מחמת מילה ישראל מעליא הוא פי׳ שלא נצטוו ישראל לקיים המצות במקום שיש מיתה שנא׳ אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם אלא פשיטא שכפר במילה ולא ביקש למול לו משך לעצמו ערלה כמו שפי׳ בערך משך (פסחים צב.) ערל הזאה ואיזמל וכו׳ פירוש ערל נכרי שמל בערב הפסח ראוי הוא שיטבול ויאכל הפסח לערב (פסחים מח) מכאן לערלה שבטלה במאתים:
ערך בד
בדב(יומא לה.) אמר רב עולא בריה דרב עילאי דאמר קרא בד בבד בד המובחר בבד (יומא עא:) שיתא שש כתיבי בבגדי לבן ואלו הן ושבצת את הכתונת שש ועשית מצנפת שש ויעשו את הכתנות שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר ואת האבנט שש משזר מצנפת ומגבעות אחת הן קרא חד לגופיה שיהו של בוץ והוא פשתן גמרא גמירי לה דהאי בד פשתים הוא ואתא יחזקאל אסמכיה אקרא ומכנסים פשתים. (זבחים יח) בגדים שנאמר בהן בד צריכין שיהו של בוץ חדשים שזורין שיהא חוטן כפול ששה:
ערך מכן
מכןג(יומא לז.) אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה. (גמרא) מאי מוכני אמר רבא גלגלא דהוו משקיעין ביה פירוש מוכני גלגל הוא. (עירובין קד.) וממלאין מבור הגילה בגלגל בשבת ודייקינן בשבת אין במדינה לא דאולודי קלא בשבת אסור וזה יש לו קול. (תמיד כח) עד שיהיו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור. והן אומר הגיע. ומפורש (זבחים יח) והוא שהיה מושך ומסלק הכיור מלא מים מתוך הים שעשה שלמה שהיה משוקע בו כל הלילה שלא יפסלו מימיו בלינה וגרסינן בירושלמי הים הזה בית טבילה לכהנים היה שנאמר והים לרחצה לכהנים בו ואקשינן ולאו כלי הוא ופרקינן כההיא דא״ר יהושע בן לוי אמת המים היתה מושכת לו מעין עיטם (שבת מו) ותנן (אהלות פרק ח) מוכני שלה בזמן שהיא נשמטת פי׳ גם זה גלגל הוא הוא כגון גלגל של עגלה. אינמי גלגל של בור שתולין אותו על פיו ומעלין בו דלי כדכתיב ונרוץ הגלגל אל הבור. ויש אומרים מוכני מלשון ואת כנו. (חולין טז) השוחט במוכני שחיטתו כשירה. פי׳ במוכני דבר המתגלגל בעיגול כדאמרינן אף הוא עשה מוכני ומפרש בגמרא גלגלא. ומוכני זה לשון יון והוא כגון סולם ששליבותיו עולות בנין שגלגל סביבותיו כמין כבש ומשתפע ועולה בעיגולא. ויש כענין הזה סכין מובלעת בתוך יד הסכין ואינה נראית הסכין אלא זנבה יוצאת מן הקצה התחתונה של יד הסכין וכשמחזיר בגילגול זנב הסכין ראשה יוצאת מן הקצה האחר וכל זמן שמתגלגל הזנב בגלגול הריחים הסכין יוצאת כענין הזה אם היתה בהמה רבוצה ונתן יד סכין זה בצוארה וסיבב זנב הסכין ויצא הסכין ושחטה כיון שמכח בן אדם נמשך הסכין ושחטה שחיטתו כשירה אבל אם היו מים מסבבין את זנב הסכין כעין סדנא דפחרא שהוא כגון גלגל של יוצרים ואם מכח המים יצא הסכין ושחט כיון דלאו מכח אדם שחטה שחיטתו פסולה (חולין לא) נפלה הסכין ושחטה ואע״פ ששחטה כדרכה שחיטתו פסולה ואם מכח בן אדם נפלה הסכין ושחטה שחיטתו כשרה זה פירוש מוכני וסדנא דפחרא וסדנא דמיא סדנא דפחרא הוא גלגל היוצר שגלגלו ע״י אדם וסדנא דמיא כגון הריחים של מים. פי׳ כח ראשון אתי מכח אדם. וכדרב פפא הא דרב פפא (סנהדרין עז) זה פירוש רבינו חננאל זצ״ל (א״ב פירוש בלשון יוני ורומי מעשה ערמנות עוזר לעשות דבר מה בקלות ובפרט להניע כובד גדול תרגום שני בפסוק בימים ההם כשבת כורסא במוכנא אזל):
א. [אומבעשניטטען.]
ב. [פיינע ליינוואנד.]
ג. [מאשונע.]
דבר זה – קאמר לה לקמן (דף כב:) אמתני׳ דקתני ערל מחלל עבודה.
בן נכר – שנתנכרו מעשיו מחמת ערלת לבו שהוא ערל לב רשע.
וערל בשר – שמתו אחיו מחמת מילה לא יבא אל מקדשי ולקמן (דף כב:) יליף בה חילול בהדיא.
אמר ליה [לו] רב אשי לרבינא: והא [ודבר זה] עד דאתא [שבא] יחזקאל מנלן [מנין היה לנו]? אמר לו: ולטעמיך [ולטעמך, ולשיטתך], הא [זו] שאמר רב חסדא לענין אחר: דבר זה (הלכה זו) שמשומד וערל פסולים לשרת בכהונה מתורת משה רבינו לא למדנו שאינה כתובה בתורה, מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו שאמר: ״כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי״ (יחזקאל מד, ט), עד שבא יחזקאל מנלן [מנין לנו]? אלא גמרא גמירי לה [במסורת היו למודים אותה] שכך היא ההלכה, ואתא [ובא] יחזקאל ואסמכיה אקרא [והסמיכה על המקרא], הכא נמי גמרא גמירי לה [כאן גם כן במסורת היו יודעים אותה] ובא יחזקאל ופירש אותה.
Rav Ashi said to Ravina: But before Ezekiel came, from where did we derive the identity of bad? Ravina responded: And according to your reasoning, one could ask the same of that which Rav Ḥisda said with regard to the prohibition against Temple service by one who is uncircumcised or an apostate: We did not learn this following matter from the Torah of Moses, our teacher; we learned it from the words of Ezekiel, son of Buzi: “No stranger, uncircumcised in heart or uncircumcised in flesh, shall enter into My Sanctuary to serve Me” (Ezekiel 44:9). Until Ezekiel came, from where did we derive this? Rather, this halakha is learned as a tradition and therefore was observed for generations, and Ezekiel came and gave it support by writing a verse. Here too, it is learned as a tradition, and Ezekiel came and gave it support by writing a verse.
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) מַאי {יחזקאל מ״ד:י״ח} לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע אָמַר אַבָּיֵי מלָא יַחְגְּרוּ בִּמְקוֹם שֶׁמְּזִיעִין כִּדְתַנְיָא כְּשֶׁהֵם חוֹגְרִין אֵין חוֹגְרִין לֹא לְמַטָּה מִמׇּתְנֵיהֶן וְלֹא לְמַעְלָה מֵאַצִּילֵיהֶן אֶלָּא

The Gemara asks: What is the meaning of the phrase in the verse: “They shall not gird themselves with yaza”? Abaye said: They shall not gird themselves in a place in which people sweat [mezi’in]. As it is taught in a baraita: When they gird themselves with the belt, they may not gird themselves below their loins nor above their elbows, but rather
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
במקום שמזיעין – במקום שהבשר נכפל על הבשר ומתחמם ומזיע.
כשהן חוגרין – אבנטיהם בשעת עבודה.
למטה ממתניהם – מקום שנכפל ונופל שומן הבטן על הקילבוסת שקורין אנק״א.
ולא למעלה מאציליהן – למעלה מנגד מרפקן שקורא קוד״א לפי ששם היד שוכב תמיד על הצלעות ומזיע.
כיון שהוזכר פסוק זה שואלים: מאי [מה פירוש] ״לא יחגרו ביזע״? אמר אביי: לא יחגרו במקום שמזיעין, כדתניא [כמו ששנויה ברייתא]: כשהם חוגרין את האבנט אין חוגרין אותו לא למטה ממתניהן ולא למעלה מאציליהן (מגובה מרפקיהם), אלא
The Gemara asks: What is the meaning of the phrase in the verse: “They shall not gird themselves with yaza”? Abaye said: They shall not gird themselves in a place in which people sweat [mezi’in]. As it is taught in a baraita: When they gird themselves with the belt, they may not gird themselves below their loins nor above their elbows, but rather
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

זבחים יח: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה זבחים יח: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס זבחים יח:, רש"י זבחים יח:, תוספות זבחים יח:, גליון הש"ס לרע"א זבחים יח:, פירוש הרב שטיינזלץ זבחים יח:

Zevachim 18b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Zevachim 18b, Collected from HeArukh Zevachim 18b, Rashi Zevachim 18b, Tosafot Zevachim 18b, Gilyon HaShas Zevachim 18b, Steinsaltz Commentary Zevachim 18b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144