×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יומא פ״א.גמרא
;?!
אָ
שֶׁכּוֹסֵס שְׂעוֹרִים שֶׁל תְּרוּמָה מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ {ויקרא כ״ב:י״ד} כִּי יֹאכַל פְּרָט לְמַזִּיק. אָמַר רַב שֵׁיזְבִי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אזָר שֶׁבָּלַע שִׁזְפִין שֶׁל תְּרוּמָה וֶהֱקִיאָן וַאֲכָלָן אַחֵר רִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם (אֶת) קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ שֵׁנִי אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי עֵצִים לָרִאשׁוֹן בִּלְבַד.: הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה אֵין מִצְטָרְפִין.: מַאן תַּנָּא אָמַר רַב חִסְדָּא בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנוּיָה ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא דִּתְנַן כְּלָל א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בכֹּל שֶׁטּוּמְאָתוֹ וְשִׁיעוּרוֹ שָׁוֶה מִצְטָרֵף. טוּמְאָתוֹ וְלֹא שִׁיעוּרוֹ שִׁיעוּרוֹ וְלֹא טוּמְאָתוֹ לֹא טוּמְאָתוֹ וְלֹא שִׁיעוּרוֹ אֵין מִצְטָרְפִין. רַב נַחְמָן אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָא אָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה דְּשֵׁם טוּמְאָה חַד הִיא אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם יַתּוֹבֵי דַּעְתָּא הוּא וְהַאי לָא מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ. וְכֵן אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנוּיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא דִּתְנַן כְּלָל א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כּוּ׳ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם יַתּוֹבֵי דַּעְתֵּיהּ הוּא וְהַאי לָא קָא מִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: גאָכַל וְשָׁתָה בְּהֶעְלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת אָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה חַיָּיב (שני) חַטָּאוֹת דאָכַל אוֹכָלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לִשְׁתִיָּה הוְשָׁתָה צִיר אוֹ מוּרְיָיס פָּטוּר.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֶמְרָה אַזְהָרָה בְּעִינּוּי מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הֵיכִי נִכְתּוֹב נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לֹא יֵאָכֵל אֲכִילָה בִּכְזַיִת נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לֹא תְעוּנֶּה קוּם אֱכוֹל מַשְׁמַע. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא הִשָּׁמֶר פֶּן לֹא תְעוּנֶּה א״כאִם כֵּן נְפִישִׁי לְהוּ לָאוֵי. מַתְקֵיף לַהּ רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא הִשָּׁמֶר בְּמִצְוַת עִינּוּי אִם כֵּן הִשָּׁמֶר דְּלָאו לָאו הִשָּׁמֶר דַּעֲשֵׂה עֲשֵׂה מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי נִכְתּוֹב אַל תָּסוּר מִן הָעִינּוּי קַשְׁיָא. וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא {במדבר כ״ט:ז׳} וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְכׇל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ג:ל׳} וְכׇל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כׇּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַל עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם עָנוּשׁ כָּרֵת וְאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה. יָכוֹל לֹא יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה אֲבָל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת עַל תּוֹסֶפֶת עִינּוּי ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ג:כ״ט} כִּי כׇל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעוּנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה עַל עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם עָנוּשׁ כָּרֵת וְאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת עַל תּוֹסֶפֶת עִינּוּי. יָכוֹל לֹא יְהֵא בִּכְלַל עוֹנֶשׁ אֲבָל יְהֵא מוּזְהָר עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ג:כ״ח} וְכׇל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַל עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הוּא מוּזְהָר וְאֵינוֹ מוּזְהָר עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה. יָכוֹל לֹא יְהֵא מוּזְהָר עַל תּוֹסֶפֶת מְלָאכָה אֲבָל יְהֵא מוּזְהָר עַל תּוֹסֶפֶת עִינּוּי וְדִין הוּא וּמָה מְלָאכָה שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּשַׁבָּתוֹת וי״טוְיוֹם טוֹב אֵינוֹ מוּזְהָר עָלֶיהָ עִינּוּי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּשַׁבָּתוֹת וי״טוְיוֹם טוֹב אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא מוּזְהָר עָלָיו. אֲבָל אַזְהָרָה לְעִינּוּי שֶׁל יוֹם עַצְמוֹ לֹא לָמַדְנוּ מִנַּיִין לֹא יֹאמַר עוֹנֶשׁ בִּמְלָאכָה דְּגָמַר מֵעִינּוּי וּמָה עִינּוּי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּשַׁבָּתוֹת וי״טוְיוֹם טוֹב עָנוּשׁ כָּרֵת מְלָאכָה שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה נֶאֱמַר עוֹנֶשׁ בְּעִינּוּי וְנֶאֱמַר עוֹנֶשׁ בִּמְלָאכָה מָה מְלָאכָה לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר אַף עִינּוּי לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְעִינּוּי שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ תֹּאמַר בִּמְלָאכָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ. אֶלָּא לֹא יֵאָמֵר עוֹנֶשׁ בְּעִינּוּי דְּגָמַר מִמְּלָאכָה מָה מְלָאכָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ עָנוּשׁ כָּרֵת עִינּוּי שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן ממנה גְּזֵירָה שָׁוָה נֶאֱמַר עוֹנֶשׁ בְּעִינּוּי וְנֶאֱמַר עוֹנֶשׁ בִּמְלָאכָה מָה מְלָאכָה עָנַשׁ וְהִזְהִיר אַף עִינּוּי עָנַשׁ וְהִזְהִיר. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לִמְלָאכָה שֶׁכֵּן נוֹהֶגֶת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים תֹּאמַר בְּעִינּוּי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. אָמַר רָבִינָא הַאי תַּנָּא עֶצֶם עֶצֶם גָּמַר מוּפְנֶה דְּאִי לָא מוּפְנֶה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ כִּדְפָרְכִינַן. לָאיֵי אִפְּנוֹיֵי מוּפְנֶה חַמְשָׁה קְרָאֵי כְּתִיבִי בִּמְלָאכָה חַד לְאַזְהָרָה דִימָמָא וְחַד לְאַזְהָרָה דְלֵילְיָא וְחַד לְעוֹנֶשׁ דִּימָמָא וְחַד לְעוֹנֶשׁ דְּלֵילְיָא וְחַד לְאַפְנוֹיֵי לְמִגְמַר עִינּוּי מִמְּלָאכָה בֵּין דִּימָמָא בֵּין דְּלֵילְיָא. דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא נֶאֱמַר כָּאן עִינּוּי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עִינּוּי מָה לְהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ אא״כאֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר יָלֵיף שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִשַּׁבַּת בְּרֵאשִׁית מָה לְהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. רַב פָּפָּא אָמַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
שכוסס – כל דבר שהוא אוכלו שלא כדרך אכילתו קרי ליה כוסס. שזפין – פרונ״ש בלעז שבלע בלא כסיסה. ראשון משלם קרן וחומש – שאף היא דרך אכילתן. ושני משלם דמי עצים לראשון – שהרי קנאן הראשון ונתחייב בתשלומיהן והן אינן ראויות עוד אלא להסקה. במחלוקת – השנויה במקום אחר שנויה במשנתנו ולא דברי הכל היא אלא רבי יהושע היא. שטומאתן ושיעורן שוה – כגון שני חצאי זיתים משני מתים או משתי נבילות או שתי חצאי עדשה משני שרצים שזמן טומאתן שוה ושיעורן שוה לטמא בשיעור אחד. טומאתו ולא שיעורו – כגון שרץ ונבילה ששניהן טומאת ערב אבל אין שיעורן שוה לטמא שזה בכזית וזה בכעדשה. שיעורו ולא טומאתו – כגון מת ונבילה ששניהן בכזית וזה טומאת שבעה וזה טומאת ערב. מתני׳ אינו חייב אלא חטאת אחת – דחד שמא הוא דאכילה ושתיה מחד קרא נפקי. אכל ועשה מלאכה – תרי שמות נינהו דמתרי קראי נפקי. גמ׳ אכילה בכזית – משמע והתורה לא חייבה עליו אלא ביישוב הדעת. השמר פן לא תעונה – השמר פן תבא לידי לא תעונה. א״כ נפישי להו לאוי – השמר ופן ששניהן לא תעשה הן ואנן לאו אחד אמרינן שמא לא רצה להרבות בו לאוין. השמר דלאו – כגון השמר בנגע הצרעת (דברים כד) שלא יקוץ בהרתו. השמר דעשה – השמר שתתענה. ותנא מייתי – אזהרה בעינוי מהכא. על תוספת מלאכה – אם לא הוסיף מחול על הקודש להפסיק מן המלאכה מבעוד יום. יהא מוזהר – בלאו. מה לעינוי וכו׳ – כלומר עונש דמלאכה לאו מופנה הוא שאם באת ללמדו מעינוי יש להשיב מלאכה הותרה מקצתה אצל גבוה. חמשה קראי כתיבי במלאכה – ארבעה לאוין וכרת אחד באחרי מות ובפ׳ אך בעשור (שבחומש הפקודים). וחד לעונש דליליא – דאם אינו ענין לאזהרה תנהו לענין עונש. ונאמר להלן עינוי – על דבר אשר ענה את אשת רעהו (דברים כב).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144