×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) תָּנוּ רַבָּנַן יֵשׁ חוֹלֵץ לְאִמּוֹ מִסָּפֵק לַאֲחוֹתוֹ מִסָּפֵק לְבִתּוֹ מִסָּפֵק.
§ The Sages taught: There is a case in which one performs ḥalitza with his mother due to uncertainty, or with his sister due to uncertainty, or with his daughter due to uncertainty. This is the halakha despite the fact that a levirate bond cannot be created between these relatives.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
יש חולץ לאחותו מספק – אע״פ שהיא מחמש עשרה נשים הפוטרות צרותיהן וכן לבתו ואמו.
אע״פ שהעריות אינן בתורת חליצה ויבום פעמים שאדם חולץ במקצת עריות מצד אי זה ספק הנולד בהן והיא שאמרו יש חולץ לאמו ולאחותו ולבתו מספק אמו כיצד הרי אמו ואשה אחרת שיש לכל אחת מהן בן ידוע וניכר כל אחד לאמו ואחר כך ילדו שתיהן במחבוא ונתערבו הולדות ומתו בעליהן ונשאו הודאין זה אמו של זה וזה אמו של זה ומתו בלא בנים ונזדקקו לפני התערובות וכל אחד מהן חולץ לשתיהן מספק ומאחר שחלץ לשתיהן הרי חלץ לאמו על כל פנים לאחותו כיצד הרי אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות ונתערבו ויש לכל אחת בן ידוע מאיש אחר ולאותו איש אחר בן ידוע שלא מאותה אשה נמצאו כאן שתי נקבות מעורבות ושני זכרים שהם לתערובות אחים מן האם ולא מן האב ושני זכרים שאין להם שום קורבא עם התערובות אבל הם לשני הזכרים האחרים אחים מן האב ולא מן האם ובאו אלו הזכרים שהם אחים מן האב ושאין להם צד קורבא עם התערובות ונשאו את התערובות ומתו בלא ולד והרי התערובות מזדקקות לפני אותם שהם אחיהן מן האם שהיו לבעליהן אחין מן האב וכל אחד חולץ לשתיהן והרי שעל כל פנים חולץ לאחותו מן האם לבתו כיצד אשתו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבוא ונתערבו ובאו אחיהן של אבות ונשאום ומתו בלא בנים ונפלו לפני אחיהן של אבות וכל אחד חולץ לשתיהן והרי על כל פנים חלץ לבתו ונמצאת אומר בשלשתן שחלץ לאמו ולאחותו ולבתו ואי אתה מפרש לספק אמו ולספק אחותו ולספק בתו כמו שפירשו רבים שזו אינה ריבותא שאם היא ספק ערוה מאי ריבותיה אם צריכה חליצה שמא אינה ערוה ועוד שהיה לו לומר יש חולץ לספק אמו וכשהוא אומר יש חולץ לאמו מספק ודאי פירושו שחולץ לאמו בודאי ולאחותו ולבתו מצד אי זה ספק שבידו והוא שלא נתברר לו אי זו מהן ערוה אצלו אלא שעל כל פנים הוא חולץ לערוה:
כבר ביארנו בגוי ועבד הבא על בת ישראל שהולד כשר ואם כן זו שאמרו כאן יש איש ואשה שמולידין חמש אומות ר״ל שיצאו מהן חמשה מינין חלוקים זה מזה ביחס ואחד מהם ממזר אינה שנויה כהלכה ואין בהם אלא ארבע גר וגוי ועבד וישראל ותורף הענין ישראל שלקח עבד ושפחה מן השוק ר״ל מן הגוי ונמצא שלא הוטבלו לשם עבדות והרי הם גוי וגויה ואינו קורא אותם עבד ושפחה אלא מפני שהוא לוקחם להטבילם לשם כך ולהם שני בנים שילדו עד שלא הוטבלו והרי הם גוים ונתגייר אחד מהם והרי כאן גר וגוי הטבילן לשם עבדות ונזקקו זה לזה וילדה והרי כאן עבד והם שלשה מינין שחרר את השפחה ובא עליה העבד והרי לדעת האומר בעבד הבא על בת ישראל שהולד ממזר יש כאן גר וגוי ועבד וממזר שחרר אחר כן את העבד ובא על השפחה והוליד הרי כאן ישראל והרי חמשה מינין ולענין פסק אינן אלא ארבע שגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר:
כבר ביארנו במקומו שעבדים לענין גוביינת כתובה מטלטלין הן ואין כתובה נגבית מהן ואם כן זו שאמרו כאן יש מוכר את אביו להגבות לאמו כתובתה אינה שנויה כהלכה שאינה שנויה אלא או לדעת ר׳ מאיר שאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה או לדעת האומר עבדא כמקרקעי ושתיהן שלא כהלכה ולענין ביאור מיהא תורף הענין הוא שישראל שלקח עבד ושפחה מן השוק מישראל אחר וכבר הוטבלו לשם עבדות ולהם בן שהיה עבד ושחרר את השפחה ונשאה וכתב לה כתובה על כל נכסיו וכתב כל נכסיו במתנה לבנה של שפחה זו ונמצא אביו של עבד שהוא עבד בכלל המתנה והוא קנה עצמו בן חורין וקונה את אביו בכלל הנכסים ומת זה או גירש ושפחה תובעת כתובתה לבנה מפני שהיא קדומה בכתובתה למתנת בנה ואם אין לו מה לפרוע הוא נזקק למכור את אביו כדי להגבות לאמו כתובתה ומכל מקום אין הלכה כן ואף בזמן הזה שתקנו הגאונים להיות כתובה נגבית מן המטלטלין דוקא מבני חרי או מיורשים אבל ממשעבדי כגון מכירה ומתנה לא ומשנתנם לזה משעבדי נינהו ומכל מקום אם התנה בכך והקנה מטלטלי אגב קרקע גובה מהם אף מן המשועבדים כמו שביארנו במקומו בבבא בתרא (ב״ב מ״ד:) ועל דרך זה אתה מוצאה כהלכה ושמא תאמר אם מתנה זו מתנת בריא היאך אמר ר׳ מאיר עלה דמטלטלי לכתובה משתעבדי והרי פירשנו במסכת כתובות פ׳ בדוקא מיניה או מיתמי אבל מלקוחות לא כמו שכתבנו בכתובות פרק נכסים והרי אף באפותיקי אמרו עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה הימנו ומתוך כך פירשוה במתנת שכיב מרע ומתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן ובעל חוב גובה מהן לר׳ מאיר ולדידן מתקנת הגאונים ומכל מקום יש פוסקים דמתנת שכיב מרע כמתנת בריא שלא להיות בעל חוב גובה ממטלטלין וזו פירושה שכתב כל נכסיו לבנה על מנת שתהא זכותה קיים וכן מצאתיה לקצת גדולי הדור וכן לענין פסק אתה מוצאה בשעשאו אפותיקי אבל אי אתה מפרשה כן לענין ביאור שאם כן אף לרבנן כן שהרי אמרו עשה עבדו אפותיקי ומכרו בעל חוב גובה הימנו:
המשנה הרביעית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר האשה שנתערב ולדה בולד כלתה הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו בני הכלה חולצין ולא מיבמין שהיא ספק אשת אחיו ואשת אביו ובני הזקנה או חולצין או מיבמין הוא ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו מתו הכשרין התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מיבמין שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו ובני הכלה אחד חולץ ואחד מיבם אמר הר״ם פי׳ אמרו הכשרים ירצה בו האמתיים ואמרו אחד חולץ ואחד מיבם מבואר לפי שהוא כאשר חלץ הוא וחלץ אשת אחיו והשני בן הזקנה ואשת בן אחיו חלץ ואין ראוי אליה חליצה כלל ואינה חלוצה והשני אשר הוא בן הכלה ייבם אשת אחיו והתנאי גם כן בכאן שתקדים החליצה:
אמר המאירי האשה שנתערב ולדה בולד כלתה כלומר וכל אחת מהן יש לה בנים מצד אחר ידועים וניכרים והרי תערובות אלו כל אחד מהם ספק אם הוא בן הזקנה והוא אח לבני הזקנה ואחי האב לבני הכלה אם הוא בן הכלה והוא אח לבני הכלה ובן אח לבני הזקנה הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו בני הכלה חולצין לכל אחת מהן שמא בעלה אחיהם היה וצריכים לפטור את אשתו אבל אינן מיבמין שמא אחי אביהם היה ואשת אחי האב אסורה ובני הזקנה חולצים או מיבמין חולצין שמא אשת אחיהם היא או מיבמין אחר חליצת האחרים שאף כשתאמר שאינה אשת אחיהן הרי היא אשת בן האח ומותר אדם באשת בן אחיו ומשום יבמה לשוק אין כאן שהרי נחלצה תחלה שדברים אלו כלם דוקא מיחלץ והדר יבומי:
מתו הכשרים ופירשו בגמרא דלאו כשרים דוקא שאף האחרים אע״פ שנתערבו כשרים הם שאין העירוב פוסלם אלא פירושו הודאים כלומר זו שביארנו בשמתו התערובות אבל אם מתו הודאים של זקנה ושל כלה ונזדקקו נשותיהן לפני התערובות הרי תערובות אלו חולצין לבני הזקנה ר״ל לנשיהם שמא נשות אח הם וצריכות ליפטר מהם אבל אינן מיבמין שמא נשות אחי אביהם היו אבל לנשי בני הכלה אחד חולץ תחלה ואחד מיבם ממה נפשך שאם אשת אחיו היא שפיר קא מיבם ואם אשת בן אחיו היא שפיר קא נסיב שהרי חלצה מיבמה שהרי פירשנו שכל שיש כאן יבום דוקא מיחלץ תחלה והדר יבומי אבל יבומי והדר מיחלץ לא דילמא פגע ביבמה לשוק:
זהו ביאור המשנה וכן הלכה ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:
המשנה החמישית והכונה בה בענין החלק הרביעי והוא שאמר כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד לגורן ואינן מטמאין למתים ואינן נושאין נשים בין כשרות בין פסולות הגדילו התערובות ושחררו זה את זה נושאין נשים ראויות לכהונה ואינן מטמאין למתים ואם נטמאו אינן סופגין את הארבעים ואינן אוכלין בתרומה ואם אכלו אינן משלמין קרן וחומש ואינן חולקין על הגורן ומוכרין את התרומה והדמין שלהן ואינן חולקין בקדשי המקדש ואין נותנין להם קדשים ואין מוציאין את שלהן מידיהן ופטורין מן הזרוע והלחיים והקיבה ובכורן יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליו חומרי ישראל וחומרי כהנים אמר הר״ם אלו הדינין כלם מבוארים על שלשה שרשים אחד מהן ספיקא דאיסורא לחומרא והשני המוציא מחברו עליו הראיה והשלישי שהוא לא הקיש על אחד גדר מהגדרים מספק ואמרו חולקין חלק אחד ירצה בו חולקין החלק האחד שנקח מהגורן לפי שהם יתנו להם חלק אחד בהכרח וחומרי כהנים וקרבנות לפי שמנחת כהן אמר השם בו לא תאכל באש תשרף ומנחת ישראל מפני הקומץ ויאכל הנשאר וכאשר הביא אחד מהם מנחה הנה היא נקמצת כמנחת ישראל וקמצה קרב בפני עצמו ושיריה נשרפין:
אמר המאירי כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה כלומר ולא הוכרו והרי שהאחד כהן והשני עבד כהן הרי אלו אוכלין בתרומה ר״ל שניהם שהרי ממה נפשך שניהם אוכלין אם מתורת כהן אם מתורת עבד כהן:
וחולקין חלק אחד בגורן כו׳ ושאלו בגמרא פשיטא שהרי אין כאן כהן אלא אחד והעבד אין נותנין לו אלא על שם רבו ואם כן ודאי פשוט הוא שאין לשניהם אלא חלק אחד וחולקין אותו חלק בין שניהם שהרי כל אחד מהם בספק שהוא הכהן ותירץ דהכי קאמר וחולקין חלק כאחד כלומר שאין נותנין חלק לאחד מהם אלא אם כן שניהם בגורן שמא זהו העבד ואין חולקין תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו שמא יבאו להעלותו מתוך כך ליוחסין ר״ל להשיא בנותיהם לכהונה ואע״פ שהלכה שאין מעלין מחלוק גרנות ליוחסין מכל מקום הואיל ומעלין מהם לאכילת תרומת סופרים כמו שביארנו בשני של כתובות שמא יבאו לטעות בכך:
ת״ר יש חולץ לאמו מספק – והנכון בזה כפרש״י ז״ל וכבר פירשתי׳ בחדושי׳ הארוכי׳.
א תנו רבנן [שנו חכמים]: יש מקרה שבו בן חולץ לאמו מספק, או חולץ לאחותו מספק, או חולץ לבתו מספק, אף שבדרך כלל נשים אלה אינן חייבות כלל במצות ייבום.
§ The Sages taught: There is a case in which one performs ḥalitza with his mother due to uncertainty, or with his sister due to uncertainty, or with his daughter due to uncertainty. This is the halakha despite the fact that a levirate bond cannot be created between these relatives.
רש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) כֵּיצַד אִמּוֹ וְאִשָּׁה אַחֶרֶת וְלָהֶן שְׁנֵי זְכָרִים וְחָזְרוּ וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים בְּמַחֲבֵא וּבָא בְּנָהּ שֶׁל זוֹ וְנָשָׂא אִמּוֹ שֶׁל זֶה וּבְנָהּ שֶׁל זוֹ נָשָׂא אִמּוֹ שֶׁל זֶה וּמֵתוּ בְּלֹא בָּנִים זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן נִמְצָא כׇּל אֶחָד וְאֶחָד חוֹלֵץ לְאִמּוֹ מִסָּפֵק.

How so? If his mother and another woman had two sons, one each, and they then gave birth to two other sons in hiding, whose identities were confused, such that their lineage was consequently indeterminate, and the known son of this woman came and married the mother of that other known son, and the known son of that woman married this son’s mother, and they died without children, the halakha is that this one of the mixed sons performs ḥalitza with both women, as it is unknown which is his mother and which his yevama, and that one likewise performs ḥalitza with both women. It is therefore found that each one of them performs ḥalitza with his mother, due to the uncertainty.
רש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמו ואשה אחרת – שילדו שני זכרים במחבא והוא א׳ מהן ולהן שני זכרים ודאין כגון רחל אשת יעקב שהיה לה יוסף ממנו וחנה אשת ראובן שהיה לה חצרון ממנו וחזרו וילדו שני זכרים במחבא ומתו יעקב וראובן ובא יוסף בנה של רחל ונשא חנה אמו של חצרון וחצרון נשא את רחל ומתו יוסף וחצרון ונפלו לפני התערובות רחל לפני בנה של חנה שהוא אחי חצרון וחנה לפני בנה של רחל שהוא אחי יוסף ומתוך שאין ידוע מי בנה ומי יבמה צריכה חליצה משניהן נמצא כל אחד ואחד חולץ לאמו מספק.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שני זכרים במחבא. והוא אחד מהם, ולהם שני זכרים ודאין, כגון רחל אשת יעקב שהיה לה יוסף ממנו, וחנה אשת ראובן שהיה לה חצרון. וחזרו וילדו שני זכרים במחבא, ומתו יעקב וראובן. ובא יוסף בנה של רחל ונשא חנה אמו של חצרון, וחצרון נשא את רחל, ומתו יוסף וחצרון, ונפלו לפני התערובות, רחל לפני בנה של חנה שהוא אחי חצרון, וחנה לפני בנה של רחל. ומתוך שאין ידוע מי בנה ומי יבמה צריכה חליצה משניהם. נמצא כל אחד ואחד חולץ לאמו מספק. כתב ר״ש1 הכי גרסי׳ אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקיבות במחבא ועמדו שני אחין מן האב ונשאום חולץ לאחותו מספק. כך היא שנויה בתוספתא2. (שני) [שתי נקיבות]. נשאת תחלה לראובן וילדה לו בן והיו לו שני בנים מאשה אחרת, ומת ונשאת [וילדה] עם אשה אחרת, כל אחת ואחת נקיבה, ואין ידוע איזו בת מי. ונשאו לשני בני ראובן שהם רחוקים, ומתו שני בני ראו⁠[בן]. זה שהוא בן ראובן חולץ לשתיהן, והאחת ודאי אחותו, אעפ״י כן חולץ לכל אחת ואחת, דשמא הך זקוקתו ואידך אחותו. והואיל ולא ידעינן מאן זקוקתו ומאן אחותו חליץ לתרויהו. אחיו. של בעל, ואם היה מכיר בתו היתה פטורה.
1. ד״ה ה״ג לאחותו.
2. פי״ב ה״ב.
כיצד? אמו ואשה אחרת, ולהן שני זכרים, בן לכל אחת, וחזרו וילדו שני זכרים במחבא ונתערבו שני הילדים זה בזה, ובא בנה הוודאי של זו ונשא את אמו של זה, ובנה הוודאי של זו נשא את אמו של זה, ומתו אלו בלא בנים — במקרה כזה, זה, אחד מן התערובות, חולץ לשתיהן שאינו יודע מי אמו ומי יבמתו, וזה חולץ לשתיהן. נמצא כל אחד ואחד מהם חולץ לאמו מספק.
How so? If his mother and another woman had two sons, one each, and they then gave birth to two other sons in hiding, whose identities were confused, such that their lineage was consequently indeterminate, and the known son of this woman came and married the mother of that other known son, and the known son of that woman married this son’s mother, and they died without children, the halakha is that this one of the mixed sons performs ḥalitza with both women, as it is unknown which is his mother and which his yevama, and that one likewise performs ḥalitza with both women. It is therefore found that each one of them performs ḥalitza with his mother, due to the uncertainty.
רש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) לַאֲחוֹתוֹ מִסָּפֵק כֵּיצַד אִמּוֹ וְאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁיָּלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת בְּמַחֲבֵא וּבָאוּ אֲחֵיהֶן שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם וּנְשָׂאוּם וּמֵתוּ בְּלֹא בָּנִים חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן נִמְצָא חוֹלֵץ לַאֲחוֹתוֹ מִסָּפֵק.

There is a case where a man performs ḥalitza with his sister due to uncertainty. How so? If his mother and another woman gave birth to two females in hiding, and they were mixed, and the paternal, but not maternal, half brothers of this man and of the son of the other woman came and married them, and those half brothers died without children, the halakha is that the living half brothers perform ḥalitza with both wives, each with his half sister-in-law. It is therefore found that one performs ḥalitza with his half sister due to uncertainty.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: לאחותו מספק כיצד אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבא ועמדו שני אחים מן האב ונשאום חולץ לשתיהן נמצא חולץ לאחותו מספק – כך שנויה בתוספ׳ (דמכילתין פי״ב ה״ב). אמו שילדה מאיש אחר שנשאה לאחר מיתת אביו וילדה עם אשה אחרת שתיהן שתי נקבות ואין ידוע איזו בת לאיזו אם ועמדו שני אחין שהיו לזה מאביו שלא מאמו ונשאום לשתי הנקבות הללו המעורבות ונפלו שתיהן לפני זה ליבום ואחת מהן אחותו מאמו ואילו היה מכירה לא היתה צריכה חליצה ועכשיו שאין מכירה שתיהן צריכות חליצה. לישנא אחרינא ובאו אחיהן שלא מאותה האם ונשאום אחיו של ראובן נשא אחת ואחיו של חצרון נשא אחת ראובן חולץ לאשת אחיו ושמא אחותו היא וכן חצרון ז״ו שמעת״י ולב״י מגמג״ם ב״ה דהא שמא לאו אחותו היא והכי איבעי ליה למימר זה חולץ לספק אחותו וזה חולץ לספק אחותו אבל לאחותו מספק משמע שחלץ ודאי לאחותו מחמת ספק שבידו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חולץ לאחותו מספק כיצד? אדם שהיה נשוי לאשה ונולדו לו שני בנים ומתה אשתו ונשא אשה אחרת ונולד לו ממנה בן (ואותו בן הוא אחיהם מן האב של הראשונים) ומת האב ונישאה אשתו בשנית לאחר שהיה בעבר נשוי לאחרת והיו לו שני בנים ממנה, והלכה אמו של אותו בן שלישי ואשה אחרת וילדו שתי בנות נקבות במחבא, ונתערבו אותן הבנות זו בזו, ובאו אחיהן מן האב של אותן בנות ושלא מאותה האם ונשאום, ומתו אותם אחים בלא בנים — אותו בן ודאי, שהוא אח מהאם לאחת מהן, חולץ לשתיהן, נמצא חולץ לאחותו מספק.
There is a case where a man performs ḥalitza with his sister due to uncertainty. How so? If his mother and another woman gave birth to two females in hiding, and they were mixed, and the paternal, but not maternal, half brothers of this man and of the son of the other woman came and married them, and those half brothers died without children, the halakha is that the living half brothers perform ḥalitza with both wives, each with his half sister-in-law. It is therefore found that one performs ḥalitza with his half sister due to uncertainty.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) לְבִתּוֹ מִסָּפֵק כֵּיצַד אִשְׁתּוֹ וְאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁיָּלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת בְּמַחֲבֵא וּבָאוּ אֲחֵיהֶן וּנְשָׂאוּם וּמֵתוּ בְּלֹא בָּנִים זֶה חוֹלֵץ לְבִתּוֹ מִסָּפֵק וְזֶה חוֹלֵץ לְבִתּוֹ מִסָּפֵק.

There is a case where one performs ḥalitza with his daughter due to uncertainty. How so? If his wife and another woman gave birth to two females in hiding, and they were mixed, and his brothers and the brothers of the other woman’s husband came and married them, and they died without children, then this one performs ḥalitza with his daughter due to uncertainty, and that one also performs ḥalitza with his daughter due to uncertainty.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אשתו ואשה אחרת – אשת ראובן ואשת כלב שילדו שתי נקבות במחבא נמצאת האחת בתו ובאו (אחיהן אחי הבעלים הם) שני אחי ראובן ונשאום נמצא ראובן חולץ לבתו מספק ששתיהן צריכות חליצה ואם היה מכיר בתו היתה פטורה ואם שני אחי כלב נשאום הרי כלב חולץ לבתו מספק. ולשון מור״י אחיו של ראובן נשא אחת ואחיו של כלב נשא אחת ראובן חולץ לאשת אחיו ואע״פ שספק בתו היא וכן כלב ולאו היינו נמי חולץ לבתו מספק אלא חולץ לספק בתו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חולץ לבתו מספק כיצד? אשתו ואשה אחרת שילדו שתי נקבות במחבא, ונתערבו אותן הבנות, ובאו אחיהן של הבעלים הללו ונשאום את הבנות הללו ומתו בלא בנים, במקרה כזה — זה חולץ לבתו מספק, וזה חולץ לבתו מספק.
There is a case where one performs ḥalitza with his daughter due to uncertainty. How so? If his wife and another woman gave birth to two females in hiding, and they were mixed, and his brothers and the brothers of the other woman’s husband came and married them, and they died without children, then this one performs ḥalitza with his daughter due to uncertainty, and that one also performs ḥalitza with his daughter due to uncertainty.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תַּנְיָא הָיָה ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אִישׁ וְאִשָּׁה פְּעָמִים שֶׁמּוֹלִידִין חָמֵשׁ אוּמּוֹת.

§ Following the previous baraita, the Gemara cites two additional baraitot that discuss unusual family situations. It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: A man and a woman can sometimes bear children of five nations, i.e., of five separate categories of lineage.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב אגב הדיון במקרים מוזרים אלה מביאים ברייתא העוסקת גם היא בצירוף מוזר, אם כי מסוג אחר. תניא [שנויה ברייתא], היה ר׳ מאיר אומר: איש ואשה פעמים שמולידין חמש אומות. כלומר, ילדים שהם חמישה סוגים שונים מבחינת ייחוסם.
§ Following the previous baraita, the Gemara cites two additional baraitot that discuss unusual family situations. It is taught in a baraita that Rabbi Meir would say: A man and a woman can sometimes bear children of five nations, i.e., of five separate categories of lineage.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) כֵּיצַד יִשְׂרָאֵל שֶׁלָּקַח עֶבֶד וְשִׁפְחָה מִן הַשּׁוּק וְלָהֶן שְׁנֵי בָנִים וְנִתְגַּיֵּיר אֶחָד מֵהֶן נִמְצָא אֶחָד גֵּר וְאֶחָד גּוֹי1 הִטְבִּילָן לְשֵׁם עַבְדוּת וְנִזְקְקוּ זֶה לָזֶה הֲרֵי כָּאן גֵּר וְגוֹי2 וְעֶבֶד שִׁחְרֵר אֶת הַשִּׁפְחָה וּבָא עָלֶיהָ הָעֶבֶד הֲרֵי כָּאן גֵּר וְגוֹי3 וְעֶבֶד וּמַמְזֵר שִׁחְרֵר שְׁנֵיהֶם וְהִשִּׂיאָן זֶה לָזֶה הֲרֵי כָּאן גֵּר וְגוֹי4 וְעֶבֶד וּמַמְזֵר וְיִשְׂרָאֵל.

How so? If a Jew bought a slave and a maidservant from the market, and the slave and maidservant had two children at the time, and one of these children converted, it is found that one child is a convert and the other one is a gentile. If the master immersed the slave and maidservant for the sake of giving them the status of slaves, and they engaged in intercourse with each other and had a child, here there are three children in the family who are a convert, and a gentile, and a slave. If he freed the maidservant, which renders her a Jewess, and her husband the slave engaged in intercourse with her, and they had another child, here there are a convert, a gentile, a slave, and a mamzer. The offspring of a slave and a Jewess, according to Rabbi Meir, have the same status as a son born from an incestuous or adulterous relationship. If the master subsequently freed both the maidservant and the slave and married them to each other and they had another child, here there are a convert, a gentile, a slave, a mamzer, and a regular Jew.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
3. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
4. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
רש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אחד עובד כוכבים ואחר גר – דבנים שילדה בעודה תחת ידי העובד כוכבים המוכרה אינן עבדים דקי״ל בהחולץ (לעיל מו.) מהם תקנו אתם קונים מהם ולא הם מכם ולא הם קונין זה מזה.
שחרר את השפחה – והרי היא כישראלית ובא עליה העבד הולד ממזר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלקח. מן הגוי, דבנים שילדה תחת הגוי הם גוים ולא עבדים, כדדרשי׳1 ולא הם קונים זה מזה. שחרר השפחה. והרי היא ישראלית.
1. לעיל מו, א.
כיצד? ישראל שלקח (קנה) עבד ושפחה מן השוק, ולהן לעבד ולשפחה שני בנים, ונתגייר אחד מהן מן הבנים הללו — נמצא בן אחד גר ובן אחד גוי. הטבילן את העבד והשפחה לשם עבדות ונזקקו זה לזה והולידו בן, הרי כאן לזוג בן אחד גר, ובן שני גוי, ובן שלישי עבד. שחרר האדון את השפחה הזו ובא עליה העבד, שהיה בעלה והוליד ממנה בן, הרי כאן גר וגוי ועבד וממזר, שלדעתו בן שנולד מישראלית (ושפחה משוחררת דינה כישראלית לענין זה) ועבד — ממזר הוא. שחרר האדון את שניהם, והשיאן זה לזה והולידו בן — הרי כאן גר וגוי ועבד וממזר וישראל.
How so? If a Jew bought a slave and a maidservant from the market, and the slave and maidservant had two children at the time, and one of these children converted, it is found that one child is a convert and the other one is a gentile. If the master immersed the slave and maidservant for the sake of giving them the status of slaves, and they engaged in intercourse with each other and had a child, here there are three children in the family who are a convert, and a gentile, and a slave. If he freed the maidservant, which renders her a Jewess, and her husband the slave engaged in intercourse with her, and they had another child, here there are a convert, a gentile, a slave, and a mamzer. The offspring of a slave and a Jewess, according to Rabbi Meir, have the same status as a son born from an incestuous or adulterous relationship. If the master subsequently freed both the maidservant and the slave and married them to each other and they had another child, here there are a convert, a gentile, a slave, a mamzer, and a regular Jew.
רש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן גּוֹי1 וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר.

The Gemara asks: What is the baraita teaching us? The Gemara answers: It is teaching us that if a gentile or a slave engaged in intercourse with a Jewish woman, their offspring is a mamzer.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שואלים: מאי קא משמע לן [מה השמיע לנו] דבר חידוש בכל הסיפור הזה — שגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר.
The Gemara asks: What is the baraita teaching us? The Gemara answers: It is teaching us that if a gentile or a slave engaged in intercourse with a Jewish woman, their offspring is a mamzer.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן יֵשׁ מוֹכֵר אֶת אָבִיו לְהַגְבּוֹת אִמּוֹ כְּתוּבָּתָהּ כֵּיצַד יִשְׂרָאֵל לָקַח עֶבֶד וְשִׁפְחָה מִן הַשּׁוּק וְלָהֶם בֵּן וְשִׁחְרֵר אֶת הַשִּׁפְחָה וּנְשָׂאָהּ וְעָמַד וְכָתַב כׇּל נְכָסָיו לִבְנָהּ נִמְצָא זֶה מוֹכֵר אֶת אָבִיו לְהַגְבּוֹת לְאִמּוֹ כְּתוּבָּתָהּ.

The Sages taught: There is a case in which a man sells his father in order to collect his mother’s marriage contract for her. How so? A Jew bought a slave and a maidservant from the market, and they had a son, and the master freed the maidservant and married her, and he arose and wrote that all his property should go to her son, including her son’s father, the slave. It is found that this son, after receiving the master’s property, might sell his father to collect for his mother her marriage contract.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולהם בן – ולא קנה את הבן.
וכתב לו כל נכסיו – ומת והרי אמו תובעת כתובתה מן הנכסים.
כתב כל נכסיו לבנה כו׳ – בסמוך מוקי לה כר״מ דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה תימה לר״ת דבכל דוכתא משמע דבמיניה פליגי בהאומר בקדושין (דף סה:) גבי שנים שבאו ממדינת הים וחבילה עמהן כו׳ דקאמר אשה גובה כתובתה מן החבילה ומוקי לה כר״מ וכן בנדרים (דף סה:) גבי אפילו אתה מוכר שער ראשך חייב אתה ליתן לה כתובה שמע מינה מטלטלי משתעבדי לכתובה והא עיקר פלוגתייהו בהאשה שנפלו (כתובות דף פ: ושם) גבי הניח אחיו מעות כו׳ דפליגי התם ר״מ ורבנן אי משתעבדי לכתובה או לא משמע דביתמי פליגי אבל מיניה מודו רבנן דמשתעבדי כמו בבעל חוב דאפילו מגלימא דעל כתפיה ואר״ת דיבם במקום אחיו קאי והוי כמיניה אבל מיתמי אפילו רבי מאיר מודה דלא משתעבדי וכן נראה לר״י דאי לר״מ מיתמי נמי אית ליה דמשתעבדי א״כ סברת ר״מ הפוכה מדרבנן דלרבנן כתובה גרועה מב״ח דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה אפי׳ מיניה וב״ח אפי׳ מגלימא דעל כתפיה ולר״מ עדיפא דאפילו מטלטלי דיתמי משתעבדי לה ולב״ח לא משתעבדי אלא ודאי לכ״ע מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לכתובה ומיהו קשה דהכא משמע דמטלטלי דמתנה משתעבדי לר״מ ומתנה אלימא מיתמי דשטרא שאין בו אחריות לא גבי ממקבל מתנה כדמשמע בפ״ק דב״מ (דף יב:) דתנן מצא שטר שאין בו אחריות נכסים יחזיר ולא חיישינן שמא יעשה קנוניא על מקבל מתנה ואילו מיתמי אפי׳ מלוה על פה קי״ל (ב״ב דף קעו.) דגבי ואר״י דהכא במתנת ש״מ איירי דגרועה כגון ירושה אבל ממתנת בריא לא גביא וכן משמע ביש נוחלין דקאמר מה ירושה דאורייתא אלמנתו נזונית מנכסיו מתנת ש״מ דרבנן לא כ״ש ולפי מה שתקנו דגובה אשה לכתובתה ממטלטלי דיתמי כ״ש דגביא ממטלטלי דמתנת ש״מ אבל ממתנת בריא דעדיפא לא תקינו שתגבה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולהן בן. שהוא גוי, שנולד כשהיתה תחת הגוי, ולא קנה הבן. ואם כתב לו כל נכסיו קנאן, והעבד שהוא אביו הוא בכלל נכסיו, ואם אמו תובעת כתובתה יכול למכור אביו. ופי׳ וכתב כל נכסיו במתנת שכיב מרע, שלא קנה עד לאחר מיתה, ומשועבדים הנכסים לכתובה, שהרי נתחייבו בה הנכסים כשמת. דאי במתנת בריא אפי׳ לר׳ מאיר דאמ׳ כתובה נגבית מן המטלטלין, אי עבדא כמטלטלי דמי היכי גביא כתובתה ממטלטלי בתר דיהבינהו, הא קיימ׳ לן1 עשה שורו אפותיקי ומכרו אין בעל חוב גובה ממנו. אלא ש״מ דמתנת שכיב מרע היא. ושמעת מינה דמתנת שכיב מרע במטלטלין כירושה שויוה רבנן ובעל חוב גובה מהם לתקנת הגאונים, כמו שכתבנו פרק יש נוחלין. וליכא למימר דקסבר ר׳ מאיר דכי היכי דמטלטלי משתעבדי לכתובה וגביא להו מיתמי, הכי נמי גביא להו מן הלקוחות, דאי גביא להו מן הלקוחות כל שכן דגביא מן המעות שהיה חיב לו אחיו. ובהדיא אמרי׳ בפרק האשה שנפלו לה נכסים2 דאפי׳ לר׳ מאיר לא גביא מיניה כלום בבריתא דמי שהיה נושה באחיו מנה וכו׳. כולה. הך בריתא דיש מוכר סופא דקמיתא היא. ואתא לאשמועי׳ דמטלטלי משתעבדי לכתובה, דהכי סבירא ליה בהאשה שנפלו3. כמקרקעי. ואפי׳ למאן דאמ׳ מטלטלי לא משתעבדי לכתובה יכול למכרו, דתורת קרקע יש לו. הני מתניתא דלאו כהלכתא נינהו, דהא קיימ׳ לן4 גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר. וקיימ׳ לן5 דמדינא מטלטלי לא משתעבדי לכתובה. מיהו תקנת הגאונים היא דמטלטלי משתעבדי. וקיימ׳ לן6 הלכה אין גובין מן העבדים.
1. ב״ק יא, ב.
2. כתובות פא, ב
3. שם.
4. ראה רמב״ם הל׳ איסו״ב פט״ו ה״ג-ד, תוס׳ לעיל טז, ב ד״ה קסבר.
5. כתובות סט, ב.
6. ב״ק יא, ב.
ת״ר יש מוכר את אביו להגבו׳ את אמו כתובת׳ עד הא קמ״ל מטלטלי משתעבדי לכתוב׳ ור״מ היא וש״מ דעבד׳ מטלטלי ומטלטלי משתעבדי לכתוב׳ כי היכי דמטלטלי משתעבדי לב״ח משא״כ לרבנן דלדידהו אפי׳ מחיים לא משתעבדי לה מטלטלי מדין התלמוד וכמוכח מההי׳ דנדרי׳ שאמרו לו אפי׳ אתה מוכר שער ראשך חייב אתה להגבות לה כתובת׳ ואוקמ׳ כר״מ אלמא לרבנן אפי׳ מחיים לא משתעבדי לה מש״כ בב״ח דמיני׳ אפי׳ מגלימ׳ דאכתפי׳ וק״ל אפי׳ לר״מ היאך גובה כתובת׳ מהם דכיון שנתן כל נכסיו והוו להו נכסים משועבדי׳ שאין ב״ח טורף מהם עד דכתב לי׳ מטלטלי אגב מקרקעי כדאי׳ בב״ב וכדתני׳ עשה שורו אפותיקי ומכרו וכו׳ וכ״ת כשעשאו אפותיקי לכתוב׳ וקי״ל עשה עבדו אפותיקי ומכרו ב״ח גובה ממנו א״כ מאי אירייא לר״מ אפילו לרבנן נמי משתעבדי וכדאמרי׳ ייחוד לה מטלטלי לכתובה גובה בלא שבועה בפ׳ אף על פי ולא אמרו חכמים אלא שמדין התלמוד אין מטלטלי׳ משועבדים לכתובת אשה וי״ל דהכא כשנתן כל נכסיו במתנת ש״מ דשויוה רבנן כירושה ולא כנכסים משועבדי׳ וכדכת׳ בפ׳ יש נוחלי׳ לדעת גדולי רבי׳ ז״ל ולדעתנו. אבל יש שפירוש שם והוא דעת רבי׳ דאפילו מתנת ש״מ כנכסי׳ משועבדים דיינם לה ולדבריהם י״ל דמיירי הכא כשנתן כל נכסיו לבן ע״מ שיהא קיי׳ בהם כתובת אמו שלא תפסיד כלום מכתובת׳ מפני מתנה זו.
בתוספות בד״ה כתב כל נכסיו לבנה כו׳ וכן נראה לר״י דאי לר״מ מיתמי נמי כו׳ עכ״ל פירוש לדבריהם דכן נראה לר״י להביא ראיה לפירוש ר״ת דמיתמי אפילו ר״מ מודה ודלא נימא בכל גוונא בין במיניה בין מיתמי פליגי אבל הא ודאי אין צריך ראיה דבמיניה פליגי כמו שהוכיח ר״ת דבכל דוכתא משמע דבמיניה פליגי דהשתא שפיר קאמרי התוספות דאי פליג ר״מ נמי ביתמי הוי סברת ר״מ הפוכה מדרבנן כו׳ ודו״ק:
תנו רבנן [שנו חכמים]: יש מוכר את אביו כדי להגבות לאמו את כתובתה. כיצד? ישראל לקח עבד ושפחה מן השוק ולהם בן. ושחרר את השפחה ונשאה, ועמד וכתב כל נכסיו לבנה ובתוכם גם את אביו העבד, ואחר כך מת האדון, נמצא זה הבן שירש כל הנכסים מוכר את אביו העבד שזכה בו כדי להגבות לאמו כתובתה.
The Sages taught: There is a case in which a man sells his father in order to collect his mother’s marriage contract for her. How so? A Jew bought a slave and a maidservant from the market, and they had a son, and the master freed the maidservant and married her, and he arose and wrote that all his property should go to her son, including her son’s father, the slave. It is found that this son, after receiving the master’s property, might sell his father to collect for his mother her marriage contract.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מַאי קָא מַשְׁמַע לַן כּוּלַּהּ רַבִּי מֵאִיר הִיא וְעַבְדָּא מִטַּלְטְלֵי וּמִטַּלְטְלֵי מִשְׁתַּעְבְּדִי לִכְתוּבָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא קָמַשְׁמַע לַן עַבְדָּא כִּמְקַרְקַע דָּמֵי.:

The Gemara asks: What is the baraita teaching us? The Gemara answers: The entire baraita is the statement of Rabbi Meir, and it is teaching us that although the legal status of a slave is like that of movable property, and there are those who hold that movable property cannot be mortgaged, Rabbi Meir holds that movable property is mortgaged for a marriage contract. This is also Rabbi Meir’s ruling elsewhere. Therefore, one might be obligated to sell his slave to pay a marriage contract. And if you wish, say that it is teaching us this: The legal status of a slave is like that of real estate, and therefore, according to all opinions one is obligated to sell his slave to pay a marriage contract.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כולה ר״מ היא – הא מתניתא בתרייתא דיש מוכר ר״מ נמי אמרה וסיפא דקמייתא היא ומש״ה קתני עבד משועבד לכתובה דר״מ סבר מטלטלים משתעבדי לכתובה במס׳ כתובות בפ׳ האשה שנפלו (דף פ:) דקתני הניח פירות התלושים מן הקרקע כו׳.
מני ר׳ מאיר היא דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה – אע״ג דבכל דוכתא אמרינן הוקשו עבדים לקרקעות הכא יש לחושבם כמטלטלי דלא סמכה דעתה עילוייהו לפי שמתים ובורחים וללישנא דחשיב להו מקרקעי סבר דסמכה דעתה עילוייהו כמו קרקעות.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תוס׳ ד״ה מני וכו׳. דלא סמכה דעתה וכו׳. וכ״כ הרשב״ם ב״ב ד׳ קכח ע״א ד״ה ור״נ:
ושואלים: מאי קא משמע לן [מה חידוש הלכה השמיע לנו] בכך? ומשיבים: כל הברייתא כולה כשיטת ר׳ מאיר היא, ובא להשמיע לנו שעבדא מטלטלי [העבד נחשב כמו מטלטלים], ומטלטלי משתעבדי [ומטלטלים משתעבדים] לכתובה. וזהו החידוש: שאף מטלטלים משתעבדים לכתובה, ולא רק קרקעות, ולכן אפשר למכור את העבד לצורך הכתובה. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: הא קמשמע לן [זה השמיע לנו] שעבדא כמקרקע דמי [העבד כמקרקעין נחשב] ולכן הוא נמכר כשאר הקרקעות לצורך גביית הכתובה.
The Gemara asks: What is the baraita teaching us? The Gemara answers: The entire baraita is the statement of Rabbi Meir, and it is teaching us that although the legal status of a slave is like that of movable property, and there are those who hold that movable property cannot be mortgaged, Rabbi Meir holds that movable property is mortgaged for a marriage contract. This is also Rabbi Meir’s ruling elsewhere. Therefore, one might be obligated to sell his slave to pay a marriage contract. And if you wish, say that it is teaching us this: The legal status of a slave is like that of real estate, and therefore, according to all opinions one is obligated to sell his slave to pay a marriage contract.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מתני׳מַתְנִיתִין: אהָאִשָּׁה שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָהּ בִּוְלַד כַּלָּתָהּ הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וּמֵתוּ בְּנֵי הַכַּלָּה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין שֶׁהוּא סָפֵק אֵשֶׁת אָחִיו סָפֵק אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו.

MISHNA: With regard to a woman whose offspring was mixed with the offspring of her daughter-in-law, and their lineage was consequently indeterminate, and the mixed sons matured and married women, and subsequently they died, the certain sons of the daughter-in-law perform ḥalitza with the wives, but not levirate marriage, as with regard to each wife it is uncertain whether she is his brother’s wife, and therefore his yevama, and uncertain whether she is his father’s brother’s wife, who is forbidden to him.
קישוריםעין משפט נר מצוהפסקי רי״דבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתניתין האשה שנתערבה ולדה בולד כלתה הגדילו התערובות ונשאו נשים ומותו בני הכלה חולצין ולא מיבמין שס׳ אשת אחיו ואשת אחי אביו. בני הזקנה או חולצין או מיבמיו שס׳ אשת אחיו ואשת בן אחיו, מתו הכשרים התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מיבמין שס׳ אשת אחיו ואשת אחי אביו בני הכלה א׳ חולץ וא׳ מיבם:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ בני הזקינה מיבמין שהוא ספק כו׳ כצ״ל:
ג משנה האשה שנתערב ולדה בולד כלתה, הגדילו התערובות ונשאו נשים, ומתו אחר כך, בני הכלה הוודאיים חולצין ולא מייבמין לנשים הללו, שכן כל אחת מהן הוא ספק שהיא אשת אחיו, ספק שהיא אשת אחי אביו ואסורה בייבום,
MISHNA: With regard to a woman whose offspring was mixed with the offspring of her daughter-in-law, and their lineage was consequently indeterminate, and the mixed sons matured and married women, and subsequently they died, the certain sons of the daughter-in-law perform ḥalitza with the wives, but not levirate marriage, as with regard to each wife it is uncertain whether she is his brother’s wife, and therefore his yevama, and uncertain whether she is his father’s brother’s wife, who is forbidden to him.
קישוריםעין משפט נר מצוהפסקי רי״דבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) בְּנֵי הַזְּקֵנָה אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַיבְּמִין שספק אֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת בֶּן אָחִיו.

However, the certain sons of the elder woman, i.e., the mother-in-law, perform either ḥalitza or levirate marriage, as with regard to each wife it is uncertain whether she is his brother’s wife, in which case levirate marriage is valid, or his brother’s son’s wife, in which case she is permitted to him, after having performed ḥalitza with a son of the daughter-in-law.
תוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו – אמרי׳ בירושלמי זאת אומרת מותר לאדם לישא אשת בן אחיו פי׳ אע״פ שיכול לבא לידי ביטול מצות יבמין אם ימות ותפול לפני האחין אפ״ה מותר מכאן יכול להיות ראיה לפירוש ריב״ן שפי׳ בהבא על יבמתו (לעיל סב:) והנושא בת אחותו דוקא בת אחותו אבל בת אחיו אין עושה כ״כ מצוה דמבטל מצות יבמין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בני הזקנה, כלומר, בני האם הוודאיים, או חולצין או מייבמין, שכן יש פה ספק, או שהיא אשת אחיו או אשת בן אחיו ושתיהן מותרות.
However, the certain sons of the elder woman, i.e., the mother-in-law, perform either ḥalitza or levirate marriage, as with regard to each wife it is uncertain whether she is his brother’s wife, in which case levirate marriage is valid, or his brother’s son’s wife, in which case she is permitted to him, after having performed ḥalitza with a son of the daughter-in-law.
תוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) במֵתוּ הַכְּשֵׁרִים הַתַּעֲרוֹבוֹת לִבְנֵי הַזְּקֵנָה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַיבְּמִין שֶׁהוּא סָפֵק אֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו לִבְנֵי הַכַּלָּה אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַיבֵּם.

If the sons of certain, unflawed lineage were the ones who died, then the mixed sons perform ḥalitza with the widows of the elder woman’s sons but not levirate marriage, as it is uncertain whether she is his brother’s wife or his father’s brother’s wife. With the widows of the certain sons of the daughter-in-law, one of the mixed sons performs ḥalitza, in case she is his brother’s wife. And the other one performs levirate marriage, as even if she is his brother’s son’s wife, she is permitted to him.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ לבני הכלה – לאשת בן הכלה ודאי.
אחד – מן התערובות חולץ תחלה ואח״כ מייבם השני ממ״נ אם יבמתו היא הרי טוב ואם אשת בן אחיו היא הרי חלץ לה יבמה ומותרת לו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כשירין. ודאין. חולץ. תחלה, ואחר כך מיבם מה נפשך, אם יבמתו היא כדין יבם, ואם אשת בן אחיו היא שריא ליה דהא חלץ לה יבמה. בולד שפחתה. ונמצא אחד מהם כהן ואחד עבד. אוכלין. דעבד כהן אוכל. חלק אחד. מפרש בגמ׳.
מתו האחים הכשרים (הוודאיים), אותם ילדי התערובות לנשים שנותרו לבני הזקנה — חולצין ולא מייבמין, שכן הוא ספק אשת אחיו וספק אשת אחי אביו. לבני הכלה — אחד חולץ, כי שמא אשת אחיו היא וצריכה חליצה ממנו ואחד מייבם, שאפילו אם היא אשת אחיו של הספק השני, הרי כבר קיבלה חליצה ממנו ומותרת לאחד הזה.
If the sons of certain, unflawed lineage were the ones who died, then the mixed sons perform ḥalitza with the widows of the elder woman’s sons but not levirate marriage, as it is uncertain whether she is his brother’s wife or his father’s brother’s wife. With the widows of the certain sons of the daughter-in-law, one of the mixed sons performs ḥalitza, in case she is his brother’s wife. And the other one performs levirate marriage, as even if she is his brother’s son’s wife, she is permitted to him.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריר' אברהם מן ההרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים בִּתְרוּמָה וְחוֹלְקִין חֵלֶק אֶחָד בַּגּוֹרֶן

In the case of a priestess whose offspring was mixed with her maidservant’s offspring, they may partake of teruma, as both a priest and the slave of a priest partake of teruma. And they receive one share of teruma in the granary.
קישוריםרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אוכלין בתרומה – אחד כהן ואחד עבד כהן.
חולקין חלק אחד – מפרש בגמ׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה — הרי אלו, הוולדות, אוכלים בתרומה בכל מקרה, שכן אם עבד הוא — הרי הוא עבד כהן, ואם בן הכהנת הוא — הרי הוא כהן, וחולקין חלק אחד בגורן,
In the case of a priestess whose offspring was mixed with her maidservant’s offspring, they may partake of teruma, as both a priest and the slave of a priest partake of teruma. And they receive one share of teruma in the granary.
קישוריםרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יבמות צט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים יבמות צט., עין משפט נר מצוה יבמות צט., רש"י יבמות צט., תוספות יבמות צט., פסקי רי"ד יבמות צט., בית הבחירה למאירי יבמות צט. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר' אברהם מן ההר יבמות צט. – מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה), ריטב"א יבמות צט., מהרש"ל חכמת שלמה יבמות צט., מהרש"א חידושי הלכות יבמות צט., גליון הש"ס לרע"א יבמות צט., פירוש הרב שטיינזלץ יבמות צט., אסופת מאמרים יבמות צט.

Yevamot 99a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Yevamot 99a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Yevamot 99a, Rashi Yevamot 99a, Tosafot Yevamot 99a, Piskei Rid Yevamot 99a, Meiri Yevamot 99a, R. Avraham of Montpellier Yevamot 99a, Ritva Yevamot 99a, Maharshal Chokhmat Shelomo Yevamot 99a, Maharsha Chidushei Halakhot Yevamot 99a, Gilyon HaShas Yevamot 99a, Steinsaltz Commentary Yevamot 99a, Collected Articles Yevamot 99a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×