×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מוּנָּחִין בָּאָרוֹן וְכֵן הוּא אוֹמֵר {במדבר ל״א:ו׳} וַיִּשְׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אוֹתָם וְאֶת פִּינְחָס אוֹתָם אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין פִּינְחָס זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה וּכְלֵי הַקּוֹדֶשׁ זֶה אָרוֹן וְלוּחוֹת שֶׁבּוֹ וַחֲצוֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה אֵלּוּ הַשּׁוֹפָרוֹת.
were resting in the Ark. And similarly, it says in the verse with regard to the war against Midian: “And Moses sent them, a thousand of every tribe, to the war, them and Pinehas the son of Elazar the priest, to the war, with the holy vessels and the trumpets for the alarm in his hand” (Numbers 31:6). The verse is interpreted as follows: “Them”; these are the Sanhedrin. “Pinehas”; he was the priest anointed for war. “And the holy vessels”; this is the Ark and the tablets that were within it. “And the trumpets for the alarm”; these are the shofarot.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
גמ׳ וכה״א וישלח אותם גו׳ אותם ואת פנחס אותם אלו סנהדרין. מאותם שנייה שהוא מיותר דריש אלו סנהדרין שהם שקולים ככל ישראל. ואמר וכלי הקודש זה הארון והלוחות כו׳. ולשון וכלי בלשון רבים קאי על הארון והלוחות ורש״י בחומש פירש וכלי הקודש זה הארון והציץ כו׳ והוא על פי הספרי כמ״ש הרא״ם אך מה שאמר וחצוצרות התרועה אלו השופרות לא ידענא פירושו דהא ודאי חצוצרות ממש והן של כסף היו להם במלחמה כדכתיב וכי תבואו מלחמה גו׳ והרעותם בחצוצרות וגו׳:
מונחין בארון. וכן הוא אומר במלחמת מדין: ״וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו״ (במדבר לא, ו). ״אתם״ — אלו סנהדרין, ״פינחס״ — זה כהן משוח מלחמה, ״וכלי הקדש״ — זה ארון ולוחות שבו, ״וחצצרות התרועה״ — אלו השופרות.
were resting in the Ark. And similarly, it says in the verse with regard to the war against Midian: “And Moses sent them, a thousand of every tribe, to the war, them and Pinehas the son of Elazar the priest, to the war, with the holy vessels and the trumpets for the alarm in his hand” (Numbers 31:6). The verse is interpreted as follows: “Them”; these are the Sanhedrin. “Pinehas”; he was the priest anointed for war. “And the holy vessels”; this is the Ark and the tablets that were within it. “And the trumpets for the alarm”; these are the shofarot.
מהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) תָּנָא לֹא לְחִנָּם הָלַךְ פִּינְחָס לַמִּלְחָמָה אֶלָּא לִיפָּרַע דִּין אֲבִי אִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ל״ז:ל״ו} וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ אֶל מִצְרַיִם וְגוֹ׳ לְמֵימְרָא דְּפִינְחָס מִיּוֹסֵף אָתֵי וְהָא כְּתִיב {שמות ו׳:כ״ה} וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה מַאי לָאו דְּאָתֵי מִיִּתְרוֹ שֶׁפִּיטֵּם עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה1 לָא מִיּוֹסֵף שֶׁפִּיטְפֵּט בְּיִצְרוֹ.

A tanna taught: It was not for nothing that specifically Pinehas went to war with Midian; rather, it was to exact the rightful judgment of his mother’s father, Joseph, as it is stated: “And the Midianites sold him into Egypt to Potiphar, an officer of Pharaoh’s” (Genesis 37:36). The Gemara asks: Is this to say that Pinehas came, on his mother’s side, from the family of Joseph? But it is written: “And Elazar, Aaron’s son, took himself a wife from the daughters of Putiel; and she bore him Pinehas” (Exodus 6:25). What, is it not that Pinehas came from the family of Yitro, who was also called Putiel because he fattened [pittem] calves for idol worship? They answer: No; he was descended from Joseph, who mocked [pitpet] his desire by resisting the advances of Potiphar’s wife.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פט
פטא(ערכין יז.) הוא עושה מעשה פטיט לפי׳ אמרה תורה יביא קרבן פטיט פי׳ פטפט והשמיע קולו בלשון הרע לפי׳ יביא קרבן פטיט לפרים שמשמיעין קול בכל שעה (בראשית רבה עא) ויאמר להם השלום ביניכ׳ לבינו ויאמרו שלום ואין פטטין את בעי הנה רחל בתו באה הדא אמרה שהדיבור מנוי בנשים (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) למי מדינים למי שיח למאן דיונין למאן פטטין (ובפרשה סביב שלומית בת דברי) דהוו פטטא שלם ליך שלם עליכון (בסוף ברכות ירושלמי) כל פטטיא בישין ופטטיא דאורייתא טבין (בבא בתרא קי.) חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ומה בת בנו הבאה מכח כחו וכו׳ (מנחות סה) חוץ מזקן אחר שהיה מפטפט כנגדו ואמר משה רבינו אהב ישראל ויודע שעצרת יום אחד וכו׳ (סוטה מג. בבא בתרא קט) לקח לו מבנות פוטיאל לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לאלילים לא דאתי מיוסף שפיטפט ביצרו וכו׳ עד דאתי מבנות פוטיאל תרי משמע כלומר משנים שפיטמו קאתי פנחס (גיטין נז) וכשמת אמרה להן ספדו לזה שפטפט ביצרו יותר מיוסף:
א. [פלודערן.]
שפיטפט – זילזל וכבש אותו ולא חשבו.
לא לחנם הלך פנחס כו׳. פרש״י שהלך פנחס ולא הלך אלעזר כו׳ עכ״ל וצ״ל דהך ברייתא פליגא אהא דקאמר לעיל פנחס זה משוח מלחמה וכן נראה מפרש״י בחומש:
מאי לאו דאתי מיתרו כו׳. כל זה מבואר בחידושינו פי״נ ע״ש:
תנא [שנה החכם]: לא לחנם הלך פינחס למלחמה במדין, אלא כדי ליפרע דין אבי אמו יוסף, שנאמר: ״והמדנים מכרו אתו אל מצרים״ וגו׳ (בראשית לז, לו). ושואלים: למימרא [האם לומר] שפינחס מזרעו של יוסף אתי [בא] מצד אמו? והא כתיב [והרי נאמר]: ״ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס״ (שמות ו, כה), מאי לאו [האם אין] הכוונה דאתי [שבא] מיתרו שפיטם עגלים לעבודה זרה ולכן נתכנה ״פוטיאל״? ומשיבים: לא, הכוונה היא שבא מיוסף שפיטפט (ליגלג) ביצרו ולא נכשל באשת פוטיפר.
A tanna taught: It was not for nothing that specifically Pinehas went to war with Midian; rather, it was to exact the rightful judgment of his mother’s father, Joseph, as it is stated: “And the Midianites sold him into Egypt to Potiphar, an officer of Pharaoh’s” (Genesis 37:36). The Gemara asks: Is this to say that Pinehas came, on his mother’s side, from the family of Joseph? But it is written: “And Elazar, Aaron’s son, took himself a wife from the daughters of Putiel; and she bore him Pinehas” (Exodus 6:25). What, is it not that Pinehas came from the family of Yitro, who was also called Putiel because he fattened [pittem] calves for idol worship? They answer: No; he was descended from Joseph, who mocked [pitpet] his desire by resisting the advances of Potiphar’s wife.
הערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וַהֲלֹא שְׁבָטִים מְבַזִּין אוֹתוֹ רְאִיתֶם בֶּן פּוּטִי זֶה בֵּן שֶׁפִּיטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה1 יַהֲרוֹג נָשִׂיא מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא אִי אֲבוּהּ דְּאִימֵּיהּ מִיּוֹסֵף אִימֵּיהּ דְּאִימֵּיהּ מִיִּתְרוֹ וְאִי אִימֵּיהּ דְּאִימֵּיהּ מִיּוֹסֵף אֲבוּהּ דְּאִימֵּיהּ מִיִּתְרוֹ דַּיְקָא נָמֵי דִּכְתִיב מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל תְּרֵי מַשְׁמַע שְׁמַע מִינַּהּ.:

The Gemara asks: But is it not the case that, according to an oral tradition, the tribes were denigrating Pinehas after he killed Zimri, saying: Did you see this son of Puti, the son whose mother’s father fattened cows for idol worship? Should this man kill a prince of Israel? Evidently, his grandfather Puti was Yitro, not Joseph. The Gemara answers: Rather, Pinehas was descended from both Joseph and Yitro. If his mother’s father descended from Joseph, his mother’s mother descended from Yitro. And if his mother’s mother descended from Joseph, his mother’s father descended from Yitro. The Gemara confirms this resolution: The language is also precise, as it is written: Elazar took a wife “from the daughters of Putiel,” which implies that she came from two daughters of men named Putiel. The Gemara concludes: You may learn from the verse that this is so.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״לַעֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״לעבודת כוכבים״.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והלא שבטים מבזים אותו – כדאמרינן באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פב:) לפיכך הוצרך ליחסו שם פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן.
תרי פוטי – מדלא כתיב פוטאל.
ושואלים: והלא ידוע המדרש ששבטים היו מבזין אותו את פינחס לאחר שהרג את זימרי, והיו אומרים: ראיתם בן פוטי זה, בן שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, יהרוג נשיא מישראל, ואם כן ודאי הריהו מזרע יתרו! ומתרצים: אלא פינחס הוא גם מזרעו של יוסף וגם מזרעו של יתרו. ובאחת משתי דרכים אלה: אי אבוה דאימיה [אם אבי אמו] מיוסף — אימיה דאימיה [אם אמו] מיתרו, ואי אימיה דאימיה [ואם אם אמו] מיוסף — אבוה דאימיה [אבי אמו] מיתרו. ומעירים: דיקא נמי [מדוייק גם כן], ממה דכתיב [שנאמר] ״מבנות פוטיאל״, לכאורה ״בנות״ תרי [שתים] משמע, אלא לומר ששני האבות נתכנו ״פוטיאל״, כל אחד מסיבה אחרת. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא.
The Gemara asks: But is it not the case that, according to an oral tradition, the tribes were denigrating Pinehas after he killed Zimri, saying: Did you see this son of Puti, the son whose mother’s father fattened cows for idol worship? Should this man kill a prince of Israel? Evidently, his grandfather Puti was Yitro, not Joseph. The Gemara answers: Rather, Pinehas was descended from both Joseph and Yitro. If his mother’s father descended from Joseph, his mother’s mother descended from Yitro. And if his mother’s mother descended from Joseph, his mother’s father descended from Yitro. The Gemara confirms this resolution: The language is also precise, as it is written: Elazar took a wife “from the daughters of Putiel,” which implies that she came from two daughters of men named Putiel. The Gemara concludes: You may learn from the verse that this is so.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מתני׳מַתְנִיתִין: {דברים כ׳:ה׳} וְדִבְּרוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשׁוֹב לְבֵיתוֹ וְגוֹ׳ אאֶחָד הַבּוֹנֶה בֵּית הַתֶּבֶן בֵּית הַבָּקָר בֵּית הָעֵצִים בֵּית הָאוֹצָרוֹת אֶחָד הַבּוֹנֶה וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה.

MISHNA: The mishna continues its discussion of the speech given before battle. “And the officers shall speak to the people, saying: What man is there that has built a new house, and has not dedicated it? Let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man dedicate it” (Deuteronomy 20:5). He is sent home if he is one who builds a storehouse for straw, a barn for cattle, a shed for wood, or a warehouse. Similarly, it applies if he is one who builds, or if he is one who purchases, or if he is one who inherits, or if he is one to whom it is given as a gift. In all these instances, the man returns from the war encampment.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ בית האוצרות – לאוצר יין שמן ותבואה.
ואחד הלוקח – בית בנוי שהרי אצלו הוא חדש ובגמרא מרבינן ליה מקרא.
א משנה ״ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו״ וגו׳ (דברים כ, ה). אחד הבונה בית התבן (מחסן לתבן), או בית הבקר (אורווה), או בית העצים, או בית האוצרות. וכן אחד הבונה בעצמו, ואחד הלוקח (קונה), ואחד היורש, ואחד שנתן לו הבית במתנה — כולם היו חוזרים.
MISHNA: The mishna continues its discussion of the speech given before battle. “And the officers shall speak to the people, saying: What man is there that has built a new house, and has not dedicated it? Let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man dedicate it” (Deuteronomy 20:5). He is sent home if he is one who builds a storehouse for straw, a barn for cattle, a shed for wood, or a warehouse. Similarly, it applies if he is one who builds, or if he is one who purchases, or if he is one who inherits, or if he is one to whom it is given as a gift. In all these instances, the man returns from the war encampment.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) {דברים כ׳:ו׳} וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ וְגוֹ׳ באֶחָד הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם וְאֶחָד הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל וַאֲפִילּוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין אֶחָד הַנּוֹטֵעַ וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ מַתָּנָה.

The next verse states: “And what man is there that has planted a vineyard, and has not used the fruit thereof? Let him go and return unto his house, lest he die in the battle and another man use the fruit thereof” (Deuteronomy 20:6). He is sent home if he is one who plants a whole vineyard of many vines, or if he is one who plants as few as five fruit trees of another variety, and even if these five are from the five species. The produce need not be all of one species. The same applies if he is one who plants, or if he is one who layers the vine, bending a branch into the ground so that it may take root and grow as a new vine, or if he is one who grafts different trees onto one another. And it applies if he is one who purchases a vineyard, or if he is one who inherits a vineyard, or if he is one to whom the vineyard is given as a gift.
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חמשה אילני מאכל – דבהכי הוי כרם שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב.
ואפילו מה׳ מינין – מצטרפין: כזה
חיללו – בשנת הרביעית לנטיעתו שחלל את הפירות במעות כדרך מעשר שני ומעלה את המעות לירושלים ואוכלן כדכתיב (ויקרא יט) קדש הלולים וגמר קדש קדש ממעשר.
בפרש״י בד״ה חיללו בשנת כו׳ מחלל את הפירות כו׳ ובד״ה ה״ג כל אלו כו׳ שומעין דברי מערכי מלחמה של כהן כו׳ עכ״ל כצ״ל:
״ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו״ וגו׳ (דברים כ, ו)אחד הנוטע כרם, ואחד הנוטע לפחות חמשה אילני מאכל אחרים, ואפילו מחמשת המינין שאינם כולם ממין אחד — הרי נחשב הדבר לכרם לענין זה. אחד הנוטע, ואחד המבריך (מכניס ענף בארץ כדי לגדלו כעץ חדש בפני עצמו) ואחד המרכיב עצים זה על זה, ואחד הלוקח (קונה), ואחד היורש, ואחד שנתן לו כרם במתנה.
The next verse states: “And what man is there that has planted a vineyard, and has not used the fruit thereof? Let him go and return unto his house, lest he die in the battle and another man use the fruit thereof” (Deuteronomy 20:6). He is sent home if he is one who plants a whole vineyard of many vines, or if he is one who plants as few as five fruit trees of another variety, and even if these five are from the five species. The produce need not be all of one species. The same applies if he is one who plants, or if he is one who layers the vine, bending a branch into the ground so that it may take root and grow as a new vine, or if he is one who grafts different trees onto one another. And it applies if he is one who purchases a vineyard, or if he is one who inherits a vineyard, or if he is one to whom the vineyard is given as a gift.
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) {דברים כ׳:ז׳} וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְגוֹ׳ גאֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הַבְּתוּלָה וְאֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הָאַלְמָנָה אפי׳אֲפִילּוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם ואפי׳וַאֲפִילּוּ שָׁמַע שֶׁמֵּת אָחִיו בַּמִּלְחָמָה חוֹזֵר וּבָא לוֹ כׇּל אֵלּוּ וָאֵלּוּ שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי כֹּהֵן מַעַרְכֵי מִלְחָמָה וְחוֹזְרִין וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים.

The next verse states: “And what man is there that has betrothed a wife, and has not taken her? Let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man take her” (Deuteronomy 20:7). He is sent home if he is one who betroths a virgin, or if he is one who betroths a widow. This applies even if his yevama, his late brother’s wife, is a widow waiting for him as her yavam to perform levirate marriage; and even if he heard that his brother died in the war and the widow begins to wait for him only then, he returns and goes home. Each of these men, although they are exempt, still hear the address of the priest and the regulations of war at the local camp, and thereafter they return to their respective homes. However, they still support the war effort, and they provide water and food for the soldiers and repair the roads.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: כל אלו שומעין דברי כהן מערכי מלחמה וחוזרין – כמו שומעין דברי מערכי מלחמה של כהן כלומר שהכהן אומר להן.
״ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה״ (דברים כ, ז)אחד המארס את הבתולה, ואחד המארס את האלמנה. אפילו שומרת יבם שמת אחיו בלא ילדים וצריך הוא לייבמה, ואפילו שמע שמת אחיו במלחמה וצריך לייבם את אשתו — חוזר ובא לו. כל אלו ואלו שאמרנו שחוזרים מכל מקום הם הולכים עם שאר אנשי הצבא ושומעין את דברי כהן מערכי מלחמה, כלומר, מהמקום שבו עורכים את המלחמה בתוך תחום ישראל, וחוזרין למקומם. אבל משרתים את צורכי הצבא, ומספקין מים ומזון לצבא, ומתקנין את הדרכים.
The next verse states: “And what man is there that has betrothed a wife, and has not taken her? Let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man take her” (Deuteronomy 20:7). He is sent home if he is one who betroths a virgin, or if he is one who betroths a widow. This applies even if his yevama, his late brother’s wife, is a widow waiting for him as her yavam to perform levirate marriage; and even if he heard that his brother died in the war and the widow begins to wait for him only then, he returns and goes home. Each of these men, although they are exempt, still hear the address of the priest and the regulations of war at the local camp, and thereafter they return to their respective homes. However, they still support the war effort, and they provide water and food for the soldiers and repair the roads.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וְאֵלּוּ שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין דהַבּוֹנֶה בֵּית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת ההַנּוֹטֵעַ ארבע אִילָנֵי מַאֲכָל וַחֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק והַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין לֹא הָיָה חוֹזֵר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַבּוֹנֶה בַּיִת עַל מְכוֹנוֹ לֹא הָיָה חוֹזֵר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף הַבּוֹנֶה בֵּית לְבֵינִים בַּשָּׁרוֹן לֹא הָיָה חוֹזֵר.

And these are the men who do not return to their homes: One who builds a gateway, or an enclosed veranda [akhsadra], or a balcony; or one who plants no more than four fruit trees or even five or more non-fruit bearing trees; or one who remarries his divorced wife. Nor is there an exemption for one who has betrothed a woman whom he is not permitted to marry: With regard to a widow betrothed to a High Priest (see Leviticus 21:7); a divorcée or a yevama who performed ḥalitza [ḥalutza], in lieu of entering into a levirate marriage, betrothed to a common priest (see Leviticus 21:13–15); a mamzeret or a Gibeonite woman betrothed to an Israelite; or an Israelite woman betrothed to a mamzer or a Gibeonite (see Deuteronomy 23:3); such a man does not return to his home. Rabbi Yehuda says: Even one who rebuilds a house as it stood originally would not return. Rabbi Eliezer says: Even one who builds a new brick house in the Sharon would not return because these houses are not stable and are expected to collapse periodically.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך בית שער
בית שער – (עירובין עה: סוטה מג.) בית שער אכסדרה ומרפסת פי׳ יש למגדלים ב׳ שערי׳ זה לפני׳ מזה והריוח שבאמצע נקר׳ בית שער:
סרק – כגון ארזים ושקמים שאינן עץ פרי.
והמחזיר גרושתו – ואירסה אינו חוזר שאינה חדשה לו וקרא אאשה חדשה קפיד כדכתיב כי יקח איש אשה חדשה (דברים כד).
אלמנה – ואירסה כהן גדול אינו חוזר בשבילה דאימעוט מולא לקחה מדלא כתיב ולא לקח.
על מכונו – סתרו ובנאו במדה ראשונה אינו חוזר דלאו חדש הוא הואיל ולא חידש להוסיף עליו ואפילו אצלו אינו חדש וגרע מהלוקח והיורש.
אף הבונה בית לבינים בשרון – מקום הוא ששמו שרון ואין הקרקע יפה ללבינים ולא הוי דבר קיימא שפעמיים צריך לחדשה בשבע שנים.
ואלו שאינן חוזרין ממערכי המלחמה: הבונה בית שער (כניסה לבית), או אכסדרה (אולם כניסה פתוח) או מרפסת (מקום שעוברים בו), או הנוטע רק ארבע אילני מאכל או חמשה אילני סרק, המחזיר את גרושתו, או שאירס אשה האסורה לו, כגון אלמנה לכהן גדול, גרושה או חלוצה לכהן הדיוט, ממזרת או נתינה לישראל, בת ישראל לממזר או לנתין — לא היה חוזר. ר׳ יהודה אומר: אף הבונה בית על מכונו, שמחדש בית שהיה קיים כבר — לא היה חוזר. ר׳ אליעזר אומר: אף הבונה בית לבינים בשרון לא היה חוזר, שבתים אלה לא היו יציבים והיו נופלים מפעם לפעם.
And these are the men who do not return to their homes: One who builds a gateway, or an enclosed veranda [akhsadra], or a balcony; or one who plants no more than four fruit trees or even five or more non-fruit bearing trees; or one who remarries his divorced wife. Nor is there an exemption for one who has betrothed a woman whom he is not permitted to marry: With regard to a widow betrothed to a High Priest (see Leviticus 21:7); a divorcée or a yevama who performed ḥalitza [ḥalutza], in lieu of entering into a levirate marriage, betrothed to a common priest (see Leviticus 21:13–15); a mamzeret or a Gibeonite woman betrothed to an Israelite; or an Israelite woman betrothed to a mamzer or a Gibeonite (see Deuteronomy 23:3); such a man does not return to his home. Rabbi Yehuda says: Even one who rebuilds a house as it stood originally would not return. Rabbi Eliezer says: Even one who builds a new brick house in the Sharon would not return because these houses are not stable and are expected to collapse periodically.
קישוריםעין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) זאֵלּוּ שֶׁאֵין זָזִין מִמְּקוֹמָן בָּנָה בַּיִת וַחֲנָכוֹ נָטַע כֶּרֶם וְחִלְּלוֹ הַנּוֹשֵׂא אֶת אֲרוּסָתוֹ הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברים כ״ד:ה׳} נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לְבֵיתוֹ זֶה בֵּיתוֹ יִהְיֶה זֶה כַּרְמוֹ וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח לְהָבִיא אֶת יְבִמְתּוֹ חאֵין מַסְפִּיקִין (לָהֶם) מַיִם וּמָזוֹן וְאֵין מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים.:

These are the men who do not even move from their places because they do not even report to the camp: One who built a house and dedicated it within the year; one who planted a vineyard and used its fruit for less than a year; one who marries his betrothed and one who marries his yevama, his brother’s widow who must enter into a levirate marriage or perform ḥalitza, as it is stated: “When a man takes a new wife, he shall not go out with the army…he shall be free for his house one year, and shall cheer his wife whom he has taken” (Deuteronomy 24:5). The mishna interprets the verse as follows: “For his house”; this means his house that he built. “He shall be”; this term includes his vineyard. “And shall cheer his wife”; this is his wife. “Whom he has taken”; this phrase comes to include his yevama, who is considered his wife with respect to this halakha although he has not yet married her. Those who are exempt for these reasons do not even provide water and food to the soldiers, and they do not repair the roads.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואלו שאין זזין ממקומן – דהנך דלעיל הולכין עד לספר ושם שומעין דברי כהן וחוזרין מן המערכה לארץ ישראל ואינם חוזרין לבתיהם אלא עוסקין בסיפוק מים ומזון להולכי מלחמה ואלו אין זזין ממקומן אפילו ללכת עד הספר ולשוב ע״פ כהן.
הבונה בית וחנכו – ולא דר בו עדיין שנה.
וכן הנוטע כרם וחיללו – ועדיין לא עברה שנת רביעית עליו שלימה.
נקי יהיה לביתו – בשביל ביתו.
יהיה – רבויא הוא הוסיף לך הויה אחרת להיות כזו.
אלו שאין זזין ממקומן, שאינם צריכים אפילו ללכת למערכי המלחמה והם פטורים לגמרי: מי שבנה בית וחנכו באותה שנה, נטע כרם וחללו בשנה הרביעית, הנושא את ארוסתו, או הכונס את יבמתו. שנאמר: ״כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח״ (דברים כד, ה), ודורשים: ״לביתו״ — זה ביתו שבנה, ״יהיה״ שהוא לשון ריבוי — זה כרמו, ״ושמח את אשתו״ — זו אשתו, ״אשר לקח״ — להביא (לרבות) את יבמתו, שאף על פי שאינה אשתו לגמרי — לקוחתו היא. והם פטורים לגמרי, ואף אין מספיקין (מספקים) (להם), לאנשי הצבא, מים ומזון, ואין הם מתקנין את הדרכים.
These are the men who do not even move from their places because they do not even report to the camp: One who built a house and dedicated it within the year; one who planted a vineyard and used its fruit for less than a year; one who marries his betrothed and one who marries his yevama, his brother’s widow who must enter into a levirate marriage or perform ḥalitza, as it is stated: “When a man takes a new wife, he shall not go out with the army…he shall be free for his house one year, and shall cheer his wife whom he has taken” (Deuteronomy 24:5). The mishna interprets the verse as follows: “For his house”; this means his house that he built. “He shall be”; this term includes his vineyard. “And shall cheer his wife”; this is his wife. “Whom he has taken”; this phrase comes to include his yevama, who is considered his wife with respect to this halakha although he has not yet married her. Those who are exempt for these reasons do not even provide water and food to the soldiers, and they do not repair the roads.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) גמ׳גְּמָרָא: תָּנוּ רַבָּנַן וְדִבְּרוּ הַשּׁוֹטְרִים יָכוֹל דְּבָרִים שֶׁל עַצְמָן כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {דברים כ׳:ח׳} וְיָסְפוּ הַשּׁוֹטְרִים הֲרֵי דְּבָרִים שֶׁל עַצְמָן אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים וְדִבְּרוּ הַשּׁוֹטְרִים בְּדִבְרֵי מְשׁוּחַ מִלְחָמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר הָא כֵּיצַד טכֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ.

GEMARA: The Sages taught: “And the officers shall speak…What man is there that has built a new house, and has not dedicated it? Let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man dedicate it” (Deuteronomy 20:5). One might have thought that they say their own words and that the priest does not issue these proclamations. However, when it says: “And the officers shall speak further” (Deuteronomy 20:8), their own words are mentioned only in this latter verse. Evidently, then, the priest is the speaker in the earlier verse. How then do I realize the meaning of: “And the officers shall speak” in the first verse? The verse is speaking of the words of the priest anointed for war. How so? The priest speaks in an undertone, and an officer calls out the priest’s words so that they are audible to the assembled.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ יכול דברים של עצמן – יכול שהדברים הללו שהם אומרים מי האיש אשר בנה וגו׳ של עצמן הן ולא היה כהן אומרן אלא השוטרים.
ת״ל ויספו השוטרים – לדבר אל העם ואמרו מי האיש וגו׳ ויספו משמע שדבר זה הם מוסיפים משלהם.
הרי דברים של עצמן אמור – שהדבר זה לבדו הן מוסיפין על של כהן מדעד השתא גבי נטע וגבי אירס אשה לא כתיב ויספו והכא כתיב ויספו ש״מ עד הנה דברי כהן ואת זו הן מוסיפין.
הא מה אני מקיים ודברו השוטרים – בבנה ונטע ואירס.
בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר – שהכהן אומר והשוטרים משמיעין אותן.
ב גמרא תנו רבנן [שנו חכמים]: מה שנאמר ״ודברו השטרים... מי האיש אשר בנה ״וכו׳ (דברים כ, ה), יכול שאומרים דברים של עצמן ולא של כהן המשוח? — כשהוא אומר ״ויספו השטרים״ (דברים כ, ח)הרי דברים של עצמן אמור, שעד עכשיו לא הם דיברו ועכשיו מוסיפים משל עצמם, הא [הרי] מה אני מקיים את דברי הכתוב ״ודברו השטרים״ — בדברי משוח מלחמה הכתוב מדבר, שהשוטרים משמיעים את דבריו. הא [הרי] כיצד?כהן מדבר בקול נמוך ושוטר משמיע לעם בקול רם את דברי הכהן.
GEMARA: The Sages taught: “And the officers shall speak…What man is there that has built a new house, and has not dedicated it? Let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man dedicate it” (Deuteronomy 20:5). One might have thought that they say their own words and that the priest does not issue these proclamations. However, when it says: “And the officers shall speak further” (Deuteronomy 20:8), their own words are mentioned only in this latter verse. Evidently, then, the priest is the speaker in the earlier verse. How then do I realize the meaning of: “And the officers shall speak” in the first verse? The verse is speaking of the words of the priest anointed for war. How so? The priest speaks in an undertone, and an officer calls out the priest’s words so that they are audible to the assembled.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) תָּנֵי חֲדָא כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ וְתַנְיָא אִידַּךְ כֹּהֵן מְדַבֵּר וְכֹהֵן מַשְׁמִיעַ וְתַנְיָא אִידַּךְ שׁוֹטֵר מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ אָמַר אַבָּיֵי הָא כֵּיצַד ימִוְּנִגַּשׁ וְעַד וְדִבְּרוּ כֹּהֵן מְדַבֵּר וְכֹהֵן מַשְׁמִיעַ מִוְּדִבְּרוּ עַד וְיָסְפוּ כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ מִוְּיָסְפוּ וְאֵילָךְ שׁוֹטֵר מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ.:

It is taught in one baraita: A priest speaks, and an officer calls out his words; and it is taught in another baraita: A priest speaks and a priest calls out. And it is taught in yet another baraita: An officer speaks and an officer calls out. Abaye said: How can these texts be reconciled? From the words: “That the priest shall approach” (Deuteronomy 20:2), until the words: “And the officers shall speak” (Deuteronomy 20:5), which consist of words of encouragement and inspiration, a priest speaks and another priest calls out. From the words “and the officers shall speak” until the words: “And the officers shall speak further” (Deuteronomy 20:8), which list various people who are to return home from the battle front because of happy occasions, a priest speaks and an officer calls out. From the words “and the officers shall speak further” and on, which address those who are fearful and fainthearted, an officer speaks and another officer calls out.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מונגש עד ודברו – דהיינו שמע ישראל אתם קרבים וגו׳ עד להושיע אתכם.
תני חדא [שנויה ברייתא אחת]: כהן מדבר ושוטר משמיע, ותניא אידך [ושנויה ברייתא אחרת]: כהן מדבר וכהן משמיע, ותניא אידך [ושנויה ברייתא שלישית אחרת]: שוטר מדבר ושוטר משמיע. אמר אביי: הא [הרי] כיצד אנחנו מיישבים את הברייתות האלה? ממה שנאמר ״ונגש״ (דברים כ, ב) ועד ״ודברו״ (דברים כ, ה), שמעורר את העם לצאת למלחמה ולא לפחד — כהן מדבר וכהן אחר משמיע, מ״ודברו״ עד ״ויספו״, שמונה שם כל אלה החוזרים מן המערכה בגלל ענייני שמחה — כהן מדבר ושוטר משמיע, מ״ויספו״ ואילך לגבי הירא ורך הלבב — שוטר מדבר ושוטר אחר משמיע.
It is taught in one baraita: A priest speaks, and an officer calls out his words; and it is taught in another baraita: A priest speaks and a priest calls out. And it is taught in yet another baraita: An officer speaks and an officer calls out. Abaye said: How can these texts be reconciled? From the words: “That the priest shall approach” (Deuteronomy 20:2), until the words: “And the officers shall speak” (Deuteronomy 20:5), which consist of words of encouragement and inspiration, a priest speaks and another priest calls out. From the words “and the officers shall speak” until the words: “And the officers shall speak further” (Deuteronomy 20:8), which list various people who are to return home from the battle front because of happy occasions, a priest speaks and an officer calls out. From the words “and the officers shall speak further” and on, which address those who are fearful and fainthearted, an officer speaks and another officer calls out.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן אֲשֶׁר בָּנָה אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר בָּנָה לָקַח וְיָרַשׁ וְנִיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה.

§ The mishna teaches that the officers announce: “What man is there that has built a new house, and has not dedicated it? Let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man dedicate it” (Deuteronomy 20:5). The Sages taught: From the phrase “That has built,” I have derived only that this applies to one who has literally built a house. From where do I derive that it includes one who purchased, or inherited, or has been given a house as a gift? The verse states broadly: “What man is there that has built.” By not merely stating: One that has built, but using the expanded “what man is there that has built,” the verse includes any of these circumstances.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מי האיש – ריבויא הוא דמצי למיכתב מי אשר בנה ומדלא כתיב אשר בית בנה דרוש ביה בנה מ״מ והאי דכתיב בית למעוטי בית שער אכסדרה ומרפסת שהם עשוים לדריסת רגל ולא ראוים לדור בהם.
ג שנינו במשנה בין הדברים הנאמרים ליוצאים למלחמה: ״מי האיש אשר בנה בית חדש״ כו׳ (דברים כ, ה). תנו רבנן [שנו חכמים]: ״אשר בנה״, אין לי אלא אשר בנה ממש, ואולם אם לקח (קנה) או ירש או שניתן לו במתנה מנין שאף הוא חוזר — תלמוד לומר: ״מי האיש אשר בנה״ שהוא לשון ריבוי — לרבות את כולם.
§ The mishna teaches that the officers announce: “What man is there that has built a new house, and has not dedicated it? Let him go and return to his house, lest he die in the battle, and another man dedicate it” (Deuteronomy 20:5). The Sages taught: From the phrase “That has built,” I have derived only that this applies to one who has literally built a house. From where do I derive that it includes one who purchased, or inherited, or has been given a house as a gift? The verse states broadly: “What man is there that has built.” By not merely stating: One that has built, but using the expanded “what man is there that has built,” the verse includes any of these circumstances.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) בַּיִת אֵין לִי אֶלָּא בַּיִת מִנַּיִן לְרַבּוֹת בֵּית הַתֶּבֶן וּבֵית הַבָּקָר וּבֵית הָעֵצִים וּבֵית הָאוֹצָרוֹת ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר בָּנָה מִכׇּל מָקוֹם יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַבּוֹנֶה בֵּית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיִת מָה בַּיִת הָרָאוּי לְדִירָה אַף כֹּל הָרָאוּי לְדִירָה.

From the term “a house” I have derived only a house in which people live. From where is it derived that the exemption is understood to also include one who builds a storehouse for straw, a barn for cattle, a shed for wood, or a warehouse? The verse states: “That has built,” which includes whatever one built, in any case. One might have thought that I should include even one who builds a gateway, or an enclosed veranda, or a balcony; however, the verse states: “A house,” which teaches that just as a house is, by definition, a structure that is fit for living, so too, this halakha applies to every structure that is potentially fit for living, although in practice it may be used for another purpose.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בית שער – בית כניסת שער החצר להסתופף שם שומר הפתח.
״בית״, אין לי אלא בית מגורים, מנין לרבות בית התבן, ובית הבקר, ובית העצים, ובית האוצרות — תלמוד לומר: ״אשר בנה״ וכוונתו לרבות כל שבנה, מכל מקום. יכול שאני מרבה אף הבונה בית שער אכסדרה ומרפסת — תלמוד לומר: ״בית״, כלומר, מה בית שצריך להיות הראוי לדירה גם אם אין גרים בו — אף כל הראוי לדירה.
From the term “a house” I have derived only a house in which people live. From where is it derived that the exemption is understood to also include one who builds a storehouse for straw, a barn for cattle, a shed for wood, or a warehouse? The verse states: “That has built,” which includes whatever one built, in any case. One might have thought that I should include even one who builds a gateway, or an enclosed veranda, or a balcony; however, the verse states: “A house,” which teaches that just as a house is, by definition, a structure that is fit for living, so too, this halakha applies to every structure that is potentially fit for living, although in practice it may be used for another purpose.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר בַּיִת כְּמַשְׁמָעוֹ לֹא חָנַךְ וְלֹא חֲנָכוֹ כפְּרָט לְגַזְלָן לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּאִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָא אָמַר וְרַךְ הַלֵּבָב זֶה הַמִּתְיָירֵא

Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: The word “house” is to be understood to mean, as it indicates, a building meant for human residence. With regard to the house for which a man may be sent back from the camp, since the verse does not state merely: “And has not dedicated,” but rather: “And has not dedicated it,” specifying the particular house to which the man is connected, the verse therefore excludes a robber who does not own his house. The Gemara asks: Shall we say that this opinion is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili? As, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, didn’t he say: When the verse singles out the “fearful and fainthearted” (Deuteronomy 20:8), this is referring to one who is afraid
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולא חנכו – מדלא כתיב חנך הוי מיעוטא חנכו לזה ולא לאחר פרט לגוזל בית.
כרבי יוסי הגלילי – דמתני׳.
ר׳ אליעזר בן יעקב אומר: ״בית״ הוא כמשמעו, בית למגורי אדם דווקא, וכיון שלא נאמר ״לא חנך״ אלא ״ולא חנכו״ הרי זה למעט — פרט לגזלן שהבית איננו שלו. ושואלים: לימא [האם לומר] שדברים אלה דלא [שאינם] כדעת ר׳ יוסי הגלילי, דאי [שאם] כשיטת ר׳ יוסי הגלילי — הא [הרי] אמר: מה שנאמר ״הירא ורך הלבב״ (דברים כ, ח) זה המתיירא
Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: The word “house” is to be understood to mean, as it indicates, a building meant for human residence. With regard to the house for which a man may be sent back from the camp, since the verse does not state merely: “And has not dedicated,” but rather: “And has not dedicated it,” specifying the particular house to which the man is connected, the verse therefore excludes a robber who does not own his house. The Gemara asks: Shall we say that this opinion is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili? As, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Yosei HaGelili, didn’t he say: When the verse singles out the “fearful and fainthearted” (Deuteronomy 20:8), this is referring to one who is afraid
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144