×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אוְהִזָּה לְאַחֲרָיו לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה לְפָנָיו וְהִזָּה עַל צְדָדִין שֶׁבְּפָנָיו הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה.
and instead he sprinkled it backward, or if he intended to sprinkle the water backward and instead he sprinkled it forward, even if the water lands on vessels that require purification, his sprinkling is invalid. However, if one intended to sprinkle the water forward and instead he sprinkled it forward to the sides, his sprinkling is valid. It is derived from here that one’s sides are considered as though they were in front of him.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי סוטה לט ע״א1} וגרסינן תו התם אמר רבה2 בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר ואפילו3 בדבר4 הלכה שנא׳ {נחמיה ח:ה} וכפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר {איוב לב:טז} והוחלתי כי לא ידברו כי5 עמדו לא ענו עוד ר׳ זירא אמר רב חסדא6 מהכא {נחמיה ח:ג} ואזני כל העם אל ספר התורה וקשיא לן ההוא7 דברכות {בבלי ברכות ח ע״א8} רב ששת הוה9 מהדר אפיה וגריס אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו {בה״ג הל׳ צורכי צבור} וכתב בעל הלכות10 והני מילי דאיכא עשרה [דציתין] [לספר תורה]⁠11 אבל ליכא עשרה [דציתין]⁠12 לא. ורבואתא אחריני13 {פיר״ח14} פריקו15 להאי קושיא וקאמרי דוקא כגון רב ששת דתורתו אומנתו אבל כולי עלמא
לא ומסתברא כותיהו:
{בבלי סוטה לט ע״א-ע״ב} אמר16 ר׳ שמעון בן פזי17 כל כהן שלא נטל את18 ידיו לא
ישא את כפיו שנאמר {תהלים קלד:ב} שאו ידיכם קדש וברכו את ייָ׳י. וכהן [הנושא] את19 כפיו מאי מברך אמר רב חסדא [ברוך]⁠20 אשר קדשנו בקדושתו של-אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה. כי-עקר21 כרעיה22 למסק אומר יהי רצון מלפניך ייָ׳י אלהינו23 שתהא הברכה הזאת24 שצותנו לברך את עמך ישראל25 לא יהא26 בה מכשול ועון27 מעתה ועד עולם. וכד-מהדר [אפיה]⁠28 מציבורא אומר [רבון כל העולמים]⁠29 עשינו מה שגזרתה עלינו עשה עמנו30 כמו31 שהבטחתנו {דברים כו:טו} השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל וג׳32: {בבלי סוטה לט ע״ב-מ ע״א} העם בשעת ברכת כהנים מה הם33 אומרין אמר רב חסדא {תהלים קג:כ-כב} ברכו ייָ׳ מלאכיו וג׳ ברכו ייָ׳ כל34 צבאיו וג׳ ברכו ייָ׳ כל מעשיו וג׳35. אמר ר׳ חייה בר אבה אמר ר׳ יוחנן36 כל האומרן בגבולין אינו אלא טועה אמר רב חיננא בר פפא תדע דבמקדש37 נמי לא תיבעי38 (לך39) למימרינהי כלום יש עבד שמברכין אותו ואינו מסביר פנים40. אמ׳ ר׳ אבהו מריש הוה אמינא להו כיון דחזאיי41 לר׳ אבה דמן עכו דלא אמר להו אנא נמי לא אמינא להו.
1. מובא גם ברי״ף ברכות פרק א (דף ד ע״א).
2. רבה: גיא: ״רבא״.
3. ואפילו: וכן גיא, כ״י נ, וכן כ״י א במקביל ברי״ף ברכות. גא, דפוסים, עיתים (סי׳ קעו): ״אפילו״.
4. בדבר: גיא: ״לדבר״.
5. כי: נוסח המסורה. חסר ב-גא, גיא, כ״י נ, דפוס קושטא וכן חסר בכ״י א לפני הגהה.
6. חסדא: כ״י נ: ״ספרא״.
7. ההוא: גא, גיא, כ״י נ, דפוסים: ״ההיא״.
8. ראה במקביל ברי״ף ברכות פרק א (דף ד ע״א) מקשה ומשיב.
9. הוה: כך במקביל ברי״ף ברכות שם. חסר ב-גא, גיא, כ״י נ, דפוסים.
10. בעל הלכות: גיא: ״בעל ההלכות״. בהלכות גדולות דפ׳ ורשה מה ע״ד; ברלין עמ׳ קכב; ירושלים ח״א עמ׳ תסח.
11. לספר תורה: גא, גיא, כ״י נ, עיתים, דפוסים. וכן בה״ג. חסר בכ״י א.
12. דציתין, דציתין: גא, גיא, כ״י נ, דפוסים, וכן בה״ג. כ״י א: ״דציתי, דציתי״. עיתים: ״דצריכין״.
13. אחריני: גא: ״אחרינא״.
14. וכן במקביל ברי״ף ברכות פרק א בשם {רבואתא} (רוב נוסחאות שם: {רבנן}). בתוספות סוטה שם ד״ה כיון, ובאוצ״ג ברכות פיר״ח סי׳ יז.
15. פריקו: גיא: ״פריקה״.
16. אמ׳: וכן בכ״י נ. גא, גכט, דפוסים: ״ואמר״.
17. שמעון בן פזי: וכן בה״ג. כ״י קולומביה: ״[יהוש]⁠ע בן לוי״ (כבמאמרים הקודמים).
18. את: חסר בכ״י נ.
19. הנושא את: גא, גכט, כ״י נ, כ״י קולומביה. דפוסים: הנושא. כ״י א: ״שנושא את״.
20. ברוך: וכן ב-גא, גכט, כ״י נ. בכ״י א מציין כאן ב׳ מאורך (המסמן מטבעות של ברכות).
21. כי-עקר: וכן בה״ג. גא, גכט, כ״י נ, כ״י קולומביה, דפוס קושטא: ״כד עקר״. גל: ״וכד עקר״. דפוסים: כדעקר. אשכול: ״עקר״.
22. כרעיה: כתיב המלא בכ״י א: ״כראעיה״.
23. אלהינו: כ״י קולומביה: ״אלהינו ואלהי אבותינו״.
24. הברכה הזאת: דפוס קושטא: הברכה האחת. חסר ב-גכט. בה״ג: ״ברכה זו״.
25. ישראל: חסר בדפוסים.
26. לא יהא: וכן ב-גא, גכט, גל, כ״י נ, אשכול. כ״י קולומביה: ״שלא יהא״, כבה״ג כ״י רומא. דפוסים: יהיה. (בה״ג, רס״ג רשב״ן, רמב״ם משנ״ת הל׳ תפילה יד:יב: ״אל יהי״).
27. ועון: חסר בכ״י נ.
28. אפיה: גא, גכט, גל, דפוסים, אשכול. כ״י נ: ״אפי״. כ״י א: ״אנפיה״.
29. רבון כל העולמים: גא, גיא, גכט, כ״י נ. וכן בסדור רשב״ן. כ״י קולומביה, אשכול, דפוסים: ״רבון העולמים״. בה״ג: ״רבונו של עולם״. חסר בכ״י א כבה״ג כ״י רומא, סדור רס״ג ורמב״ם שם.
30. עמנו: וכן בה״ג, סדורי רס״ג ורשב״ן, רמב״ם שם. חסר ב-גא, גיא, גכט, גל, כ״י נ, כ״י קולומביה, אשכול, דפוסים.
31. כמו: וכן באשכול. גא, גיא, גכט, גל, כ״י נ, כ״י קולומביה, דפוסים: ״כמה״. בה״ג, סדורי רס״ג ורשב״ן, רמב״ם שם: ״מה״.
32. השקיפה…ישראל וג׳: גל עד: ״השקיפה ממ׳ וג׳⁠ ⁠״. כ״י נ עד: ״קדשך וגו׳⁠ ⁠״. גא, גכט, כ״י קולומביה, דפוס קושטא עד: ״השמים״. דפוסים עד: השמים וגו׳. גא אחרי הגהה עד: ״עמך את ישראל״ כברמב״ם שם. (סדורי רס״ג ורשב״ן ממשיכים עד ״חלב ודבש״.
33. הם: חסר ב-גיא.
34. כל: חסר בכ״י א, גכט.
35. וג׳, וג׳, וג׳: וכן גא, גל, גלא. בכ״י נ רק האחרון. גיא, גכט רק הראשון. בדפוסים רק הראשון והשני.
36. אמר ר׳ יוחנן: חסר ב-גל.
37. דבמקדש: דפוסים: שבמקדש.
38. תיבעי: כ״י נ: ״מבעי״. דפוסים: בעי.
39. לך: רק בכ״י א.
40. מסביר פנים: כ״י קולומביה משלים כבגמ׳: ״מאזין א״ר אחא בר חנינא תדע דבגבולין נמי [מיבעי לממרינהו כלום] יש עבד שמברכין אותו והוא מסביר פנים״.
41. דחזאיי: גלא: ״דחאזי״. כ״י קולומביה: ״דחזינא״.
והזה לאחריו – ואף שם היו כלים הצריכין הזאה.
הזאתו פסולה – דבעינן כוונה לטהרה כדכתיב (במדבר יט) והזה הטהור על הטמא שיהא מתכוין לו.
על הצדדין שבפניו – צדדין שיש ממנו ולהלן ולא צדדין שישנו ממנו ולאחור והכי נמי העומדין בצדדין של כהן הימנו ולהלן בכלל ברכה הן דכלפניו דמי אבל של אחר הימנו אע״פ שאינן אחריהן ממש כלאחריו דמי.
והזה על הצדדין שבפניו הזאתו כשרה – בירושלמי בפרק אין עומדין אמרי׳ הדא אמרה העומדין מן הצדדין בכלל ברכה.
בא״ד גדולה בגדולה אלמא לענין תפלה כו׳ עכ״ל כצ״ל:
והזה במקום זה לאחריו, או התכוון להזות לאחריו והזה לפניו, אף על פי שנפלה הזאה על הכלים הצריכים טהרה — הזאתו פסולה. אבל אם התכוון להזות לפניו והזה על צדדין שבכיוון פניו — הזאתו כשרה. ומכאן למדים שהצדדים נחשבים כאילו היו לפניו.
and instead he sprinkled it backward, or if he intended to sprinkle the water backward and instead he sprinkled it forward, even if the water lands on vessels that require purification, his sprinkling is invalid. However, if one intended to sprinkle the water forward and instead he sprinkled it forward to the sides, his sprinkling is valid. It is derived from here that one’s sides are considered as though they were in front of him.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא בכֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁנֶּאֱמַר {נחמיה ח׳:ה׳} וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {איוב ל״ב:ט״ז} וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד ר׳רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא מֵהָכָא {נחמיה ח׳:ג׳} וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה.

§ Rava bar Rav Huna says: Once a Torah scroll has been opened, it is prohibited to converse, even about a matter of halakha. As it is stated: “And Ezra opened the book in the sight of all the people, for he was above all the people, and when he opened it, all the people stood up” (Nehemiah 8:5), and standing is referring to nothing other than silence, as it is stated: “And shall I wait, because they do not speak, because they stand still, and answer no more?” (Job 32:16). Rabbi Zeira said that Rav Ḥisda said: The prohibition against conversing is derived from here: “And the ears of all the people were attentive to the book of the law” (Nehemiah 8:3). They were not listening to any other voice.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ובפתחו – וכשהתחיל ובעזרא כתיב.
עמדו – שתקו.
כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי׳ בדבר הלכה – מקשינן מפרק קמא דברכות (ברכות ח.) דאמר רב ששת הוה מהדר אפיה וגריס אמר אינהו בדידהו ואנן בדידן ומצינו למימר דמהדר אפיה שאני אי נמי רב ששת שאני משום דהוה מאור עינים והוה פטור מקריאה משום דהוה דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה וכיון דפטור מקריאה אפילו בשעת שמיעה היה יכול לעסוק בדבר הלכה והיינו דקאמר אנן בדידן כגון דברי הלכה (כגון) דברים דעל פה ואינהו בדידהו דברים שבכתב מיהו מסתברא כפירוש ר״ח דפי׳ התם דוקא רב ששת וכיוצא בו דתורתו אומנתו אבל האידנא כרבא סבירא לן דאמר רבא כיון שנפתח ס״ת וכו׳ והאי דהוה מהדר אפי׳ י״ל דלא הויא אורחא דמילתא לאיעסוקי בדבר הלכה באנפי ציבורא בעוד שהן עסוקין בשמיעת התורה.
כיון דנפתח ספר תורה אסור לדבר אפי׳ בדברי תורה. פי׳ רשב״ם אבל אי מהדר אפיה לית לן בה דאמר פ״ק דברכות רב ששת מהדר אפיה יגריס. ואינו נראה לר״ת דא״כ היה ליה לתלמודא לאיתויי הא דרב ששת ולומר שמותר בזה הענין. על כן נראה לי דרב ששת לא פליג דבדבר הלכה שרי:
כיון שנפתח ס״ת לקרות בה בצבור אסור לספר אפי׳ בדבר הלכה שנאמר ובפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר עמדו ולא ענו עוד וכן שאמר ואזני העם אל ספר התורה ויש בזו קצת תנאים לקצת מפרשים כבר ביארנום בראשון של ברכות בסוף סוגית המשנה הראשונה:
כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנאמר שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳ ומכאן פירשו רבים שצריך לברך על נטילת ידים ויש חולקין בדבר וכן יש הרבה דברים שמונעין ממנו נשיאות כפים כגון אם היה עלג או בעל מום או שהיו ידיו צבועות או שהרג את הנפש או שעבד ע״ז או שלא נתמלא זקנו או כל שיש לו לחוש בו לשכרות ופסול כהונה כגון הלל ורובם מבוארים במסכת מגלה הא כל שאין לו אחד מדברים שהוזכרו וכיוצא בהם אפי׳ היו הבריות מרננות אחריו בדברים שאינם הגונים נושא את כפיו שמצות עשה היא עליו ואינו אלא שליח הוא אומר והב״ה מברך:
א אמר רבא בר רב הונא: כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר (לדבר) אפילו בדבר הלכה, שנאמר: ״ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם... וכפתחו עמדו כל העם״ (נחמיה ח, ה), ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר: ״והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד״ (איוב לב, טז). ר׳ זירא אמר בשם רב חסדא, מהכא [מכאן] אנחנו למדים דבר זה: ״ואזני כל העם אל ספר התורה״ (נחמיה ח, ג), ולא שמעו כל דיבור אחר.
§ Rava bar Rav Huna says: Once a Torah scroll has been opened, it is prohibited to converse, even about a matter of halakha. As it is stated: “And Ezra opened the book in the sight of all the people, for he was above all the people, and when he opened it, all the people stood up” (Nehemiah 8:5), and standing is referring to nothing other than silence, as it is stated: “And shall I wait, because they do not speak, because they stand still, and answer no more?” (Job 32:16). Rabbi Zeira said that Rav Ḥisda said: The prohibition against conversing is derived from here: “And the ears of all the people were attentive to the book of the law” (Nehemiah 8:3). They were not listening to any other voice.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יתוספותתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וְאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי גכׇּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו שֶׁנֶּאֱמַר {תהלים קל״ד:ב׳} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳.

And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Any priest who did not first wash his hands may not lift his hands to recite the Priestly Benediction; as it is stated: “Lift up [se’u] your hands in sanctity and bless the Lord” (Psalms 134:2), which teaches that before reciting the benediction one must sanctify his hands by washing them.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שלא נטל ידיו – לפני עלותו לדוכן.
[סימן תקפ]
אמר ר׳ יהושע בן לוי כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את י״י.
1
1. הביאורים מכאן עד סוף עמוד זה מופיעים בכ״י לאחר הביאורים על סוטה ל״ט:.
כל כהן שלא נטל ידיו – פירש רש״י אמר לי רבי אם נטל ידיו שחרית ונטהר כהן אינו צריך ליטול ידיו כשעולה לדוכן וכמדומה שהועתק מהגהת תלמיד שהרי אין לשונו משמע כך דפירש שלא נטל ידיו לפני עלותו לדוכן משמע ממש סמוך ועוד דמייתי גמרא קרא שאו ידיכם קדש וברכו משמע תיכף לנטילת ידים ברכת כהנים דמשמע ליה השתא דבברכת כהנים משתעי קרא דהיא בנשיאות ידים ומשמע בירושלמי פ״ח דברכות דבברכה דמשתעי קרא בעינן נטילת ידים סמוך לה דמייתי לה התם אברכת המזון והכי איתא שלשה תכיפות הן תיכף לסמיכה שחיטה שנאמר וסמך ושחט תיכף לנטילת ידים ברכה שנא׳ שאו ידיכם וברכו תיכף לגאולה תפלה שנא׳ יהיו לרצון אמרי פי וגו׳ וכתיב בתריה יענך ה׳ ביום צרה ובפ׳ כיצד מברכין (ברכות מב.) משמע דההיא ברכה איירי בברכת המזון מיהו שמעינן מינה דבעינן תיכף נטילת ידים בברכה דמשתעי ביה קרא והכא מייתי לה אברכת כהנים ועוד אי מיירי הכא בשלא נטל ידיו בשחרית אמאי נקט כהן לנשיאות כפים תיפוק ליה משום דברי תורה שצריך ליטול ידיו כדאמרי׳ בפ״ק דברכות (דף יא:) ובפ״ב (שם יד:) אמר רבי חייא בר רב אשי זימנין סגיאין הוה קאימנן קמיה דרב לתנויי לן פירקא בסיפרא דבי רב ומקדים וקאי ומשי ידיה ומברך ומנח תפילין והדר אמר לן ואמר נמי התם דבעי לאהדורי בתר מיא לנט״י לק״ש מיל ומה לי ק״ש ומה לי ברכת כהנים אי משום דצריך ברכה לפניה הכא נמי צריך ברכה לפניה כדאמר לקמן להכי מסתבר דהכא בנטילת ידים תיכף לברכה מיירי ושיעור תכיפה איכא למישמע מתכיפת סמיכה לשחיטה דאמרי׳ בפ׳ כל הפסולין (זבחים לג.) כל הסמיכות שהיו שם קורא אני בהם תיכף לסמיכה שחיטה חוץ מזו שהיתה בשער נקנור שאין מצורע יכול ליכנס שם אלמא כדי מהלך משער נקנור עד בית המטבחים לא חשיבה תכיפה ובמסכת מדות (פ״ה מ״א) משמע דלא הוי טפי מעשרים ושתים אמה מקום דריסת רגלי ישראל ומקום דריסת רגלי הכהנים שכל אחד היו י״א אמה.
בד״ה כל כהן שלא כו׳ מיהו שמעינן מיניה דבעינן תכף לנ״י כו׳ להכי מסתבר דהכא בנ״י תכף כו׳ עכ״ל כצ״ל:
ואמר ר׳ יהושע בן לוי: כל כהן שלא נטל ידיו תחילה — לא ישא את כפיו, שנאמר: ״שאו ידיכם קדש וברכו את ה׳⁠ ⁠״ (תהלים קלד, ב) שצריכים לקדש את הידים בנטילה לפני ברכה.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Any priest who did not first wash his hands may not lift his hands to recite the Priestly Benediction; as it is stated: “Lift up [se’u] your hands in sanctity and bless the Lord” (Psalms 134:2), which teaches that before reciting the benediction one must sanctify his hands by washing them.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים אָמַר לָהֶן מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא וְלֹא פָּסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קוֹדֶשׁ וְלֹא נָשָׂאתִי כַּפַּי בְּלֹא בְּרָכָה.

§ Rabbi Elazar ben Shammua was once asked by his disciples: To what do you attribute your longevity? He said to them: In all my days, I never made a shortcut [kappendarya] through a synagogue. Nor did I ever stride over the heads of the sacred people, i.e., I never stepped over people sitting in the study hall in order to reach my place, so as not to appear scornful of them. And I never lifted my hands for the Priestly Benediction without first reciting a blessing.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

במה הארכת ימים – איזה זכות בידך שהארכת ימים.
קפנדריא – לקצר דרכו דרך בהכ״נ ליכנס בפתח זה ולצאת כנגדו ולשון קפנדריא מפרש בברכות (דף סב:) אדמקיפנא אדרי איעול בהא עד שאני מקיף סביב השורות הללו אכנס בזה ואקצר דרכי ודרי שורות בתים.
ולא פסעתי על ראשי עם קודש – שהיו יושבים התלמידין בבית המדרש על גבי קרקע והמהלך ביניהם כשהן יושבין ונכנס לישב במקומו מרחיב פסיעותיו בעל כרחו והוא לשון מפסע ונראה כמפסע על ראשיהם לפיכך צריך להקדים או ישב לו מבחוץ.
ולא נשאתי כפי לברך – שכהן היה.
בלא ברכה – ברכה דמפרש ואזיל מאי מברך.
סדר נשיאות כפים בגבולין הוא שכששליח צבור אומר ברכת עבודה קודם שיגמור עוקרין הכהנים כמה שהן את רגליהם לעלות לדוכן ומברך כל אחד בשעת עקירתו יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל באהבה ברכה שלמה שלא ימצא בה מכשול ועון ועולין לדוכן פניהם למול ההיכל ואחוריהם כלפי העם ואצבעותיהם כפופים בתוך ידיהם ומתפללים בינם לבין עצמם במעין ברכה שהזכרנו עד שישלים שליח צבור ברכת הודאה ושיענו הצבור אמן שאין שליח צבור יכול לקרוא כהנים עד שיכלה אמן של ברכת הודיה מפי הצבור וכל שכן שאין הכהן מתחיל בברכה וכשסיים שליח צבור ברכת הודאה וענו הצבור אמן שליח צבור קורא בקול רם כהנים והם מחזירין פניהם כלפי העם ופושטין אצבעותיהם ומגביהין ידיהם כנגד כתפותיהם ומברכין כל אחד מהם בא״י אמ״ה אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה ואע״פ שאין הברכה מעכבת מ״מ הידור מצוה הוא ואחד מן החכמים שבח עצמו שלא עשה בית הכנסת קפנדריא ולא פסע על ראשי עם קדש ולא נשא כפיו בלא ברכה ואם אין שם אלא כהן אחד אינו קוראו אלא הוא מחזיר פניו מאליו ומברך ושליח צבור מקרא אותם מלה מלה ר״ל שליח צבור אומר יברכך בקול רם והם עונים יברכך בנעימה גדולה וכן ה׳ וכן כל הפסוק תיבה תיבה וכשמשלימין פסוק ראשון כל העם עונין אמן בקול רם ובנעימה וחוזר שליח צבור ומקרא אותם פסוק שני מלה מלה והם עונין אמן בסוף הפסוק וכן בשלישי ואין המקרא רשאי להתחיל ולהקרות מפסוק לפסוק עד שיכלה אמן מפי הצבור וכן אין הכהנים רשאין להתחיל במלה עד שיכלה דבור של אותה תיבה מפי שליח צבור וכן אין הצבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה מפי הכהנים ושליח צבור אינו עונה אמן כלל שלא יתבלבל ואחר שסיימו השלש מקראות בדרך זה אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם ולכוף אצבעותיהם עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום אלא אחר שמתחיל שליח צבור בשים שלום מחזירין פניהם להיכל וכופפים אצבעותיהם ואומרים עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שהבטחתנו וממתינין עד שיגמור שליח צבור שים שלום שאין רשאין לעקור רגליהם לילך עד שיגמור שליח צבור ברכת שים שלום ואחר שגמר עוקרין רגליהן והולכין להם ויתבאר במקום אחר שלעולם הם חוזרין דרך ימין ויתבאר למטה שתקנת רבן יוחנן בן זכאי שאין הכהנים עולין לדוכן בסנדליהם שמא תפסק לו רצועה והולך לקשרה ויחשדוהו בחלל:
גמ׳ מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא כו׳. לגבי בית המקדש שנינו פ׳ הרואה דאסור מדינא ויליף לה מקרא מדכתיב ואת מקדשי תיראו ור״א היה מחמיר בזה גם בביהכ״נ שנקרא מקדש מעט. ושאמר לא פסעתי על ראשי כו׳. מבואר פ״ק דסנהדרין וק״ל:
ב שאלו תלמידיו את ר׳ אלעזר בן שמוע: בזכות מה הארכת ימים? אמר להן: מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא (דרך קיצור ממקום למקום), ולא פסעתי על ראשי עם קודש, כלומר, לא הייתי מהלך בבית המדרש כאשר הלומדים היו יושבים על הארץ, ונראיתי כמהלך על ראשיהם, ולא נשאתי כפי בברכת כהנים בלא להקדים לכך ברכה.
§ Rabbi Elazar ben Shammua was once asked by his disciples: To what do you attribute your longevity? He said to them: In all my days, I never made a shortcut [kappendarya] through a synagogue. Nor did I ever stride over the heads of the sacred people, i.e., I never stepped over people sitting in the study hall in order to reach my place, so as not to appear scornful of them. And I never lifted my hands for the Priestly Benediction without first reciting a blessing.
רי״ףרש״יבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) מַאי מְבָרֵךְ אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא דאֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.

The Gemara asks: What blessing does the priests recite before the benediction? Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, Who has sanctified us with the sanctity of Aaron and commanded us to bless His people, Israel, with love.
עין משפט נר מצוהרי״ףראב״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וקודם שישאו כפיהם כשעולין לפני התיבה אמברכין ברוך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה.
א. הר״ב אב״ש הגיה: כשעולין לפני התיבה אומרים יה״ר וכו׳ וכשמחזירין פניהם אל הציבור מברכין וכו׳. כמבואר בגמ׳ ובכל הראשונים. והגהה קשה היא וצ״ע. ועי׳ לשון השאלתות סי׳ קכה: צריכין לברך קודם שיברכו וכיצד מברכין במודים בא״י אמ״ה וכו׳ ובהודאה יהי רצון וכו׳. לכאו׳ להפך מהסדר שלפינו בגמרא. וצ״ע.
ושואלים: מאי [מה] מברך הכהן לפני נשיאת כפיים? אמר ר׳ זירא אמר רב חסדא, כך מברך: ״אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה״.
The Gemara asks: What blessing does the priests recite before the benediction? Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, Who has sanctified us with the sanctity of Aaron and commanded us to bless His people, Israel, with love.
עין משפט נר מצוהרי״ףראב״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) כִּי עָקַר כַּרְעֵיהּ מַאי אָמַר היְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֹא יְהֵא בָּהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן וְכִי מַהְדַּר אַפֵּיהּ מִצִּיבּוּרָא מַאי אָמַר אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב עוּקְבָא וּדְרַשׁ ורִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ

The Gemara continues: When the priest begins walking to the platform to recite the benediction, what does he say? The Gemara answers: May it be Your will, Lord our God, that this blessing with which You have commanded us to bless Your people, Israel, shall not contain any stumbling block or iniquity. And when the benediction has been completed, when he turns his face away from the congregation, what does he say? Rav Ḥisda instructed Rav Ukva and taught him that this is what he would say: Master of the Universe, we have performed that which You decreed upon us. Do unto us
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספותמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכי עקר כרעיה – בעבודה למיסק והוא מחזיר פניו כלפי תיבה מאי אמר.
וכי מהדר אפיה מציבורא – כשגומר ברכותיו מחזיר פניו לצד התיבה עד שיגמור שליח צבור המברך את עמו ישראל בשלום.
וכשיחזירו פניהם מן הציבור יאמרו רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו גם אתהא עשה עמנו מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל.
וכשמחזירין פניהם אל הציבור אמרי׳ יהי רצון מלפניך י״י אלהינו שתהא ברכה זו שציויתנו לברך את עמך ישראל בלא מכשול עון.
א. וכעי״ז בראבי״ה סי׳ אלף וקנה: אף אתה. ולפנינו ליתא.
וכי מהדר אפיה מצבורא מאי אמר – סדר נשיאת כפים מפי׳ רבינו שלמה עוקר רגליו בעבודה ממקומו ובא לפני התיבה ומתפלל יהי רצון שתהא ברכה זו וכו׳ ומאריך בה עד שיאמרו אמן של הודאה מפי הצבור וקורא כהנים אם שנים הם ואם אחד אינו קורא ש״צ והוא מחזיר פניו מאליו כדאביי דאמר לעיל לאחד אינו קורא וכשכלה דבור מהקורא מברכין אשר קדשנו כו׳ ואחר כך מתחילין בברכה וכשכלה אמן אחרון מפי צבור הן מחזירין וכופפין קשרי אצבעותיהן אם רוצין ושליח צבור מתחיל שים שלום והכהנים יתפללו רבונו של עולם עשינו מה שגזרת וכו׳ ומאריכין בה עד שתכלה ברכה מפי שליח צבור עוקרין רגליהן והולכין להן.
בשאלתות פרשת ויקח קרח כהן שעבד עבודת כוכבים לא ישא את כפיו דגרע מהורג את הנפש דאמרינן בפ׳ אין עומדין (ברכות לב:) כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו ורבינו גרשום מאור הגולה השיב בתשובותיו דנושא כפיו וקורא ראשון בתורה דכיון דחזר בתשובה חוזר לקדושתו דתנן בסוף מסכת מנחות (דף קט.) אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה׳ בירושלים כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם והרי הן כבעלי מומין שחולקין ואוכלין וכשם שבעלי מומין נושאין את כפיהם וקורא ראשון בתורה ואף זה שאם לא תאמר כן נמצאת מרפה ידיהן של בעלי תשובה שיאמרו אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה וימנעו מעשות תשובה ואמר ר׳ יוחנן כל האומר מנשה אין לו חלק לעולם הבא מרפה ידיהן של בעלי תשובה ותנא דבי רבי ישמעאל הואיל והלך זה ונעשה כהן לאלילים אדחה אבן אחר הנופל וכו׳: [וע״ע תוס׳ מנחות קט. ד״ה לא ישמשו ותוס׳ תענית כז. ד״ה אי מה.]
בד״ה בשאלתות כו׳ כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם כו׳ האומר מנשה אין לו חלק לעוה״ב מרפה כו׳ עכ״ל כצ״ל:
עשינו מה שגזרת עלינו כו׳. הוא כמו שאמרו לעיל כיון דהברכה תלויה בהקב״ה כמ״ש ואני אברכם דקאי על ישראל כדעת ר׳ עקיבא וא״כ ברכת כהנים למה ואינו אלא גזירת המלך עליהם שיברכו את ישראל ושהוא מתאוה לברכתם כדאמר ריב״ל לעיל וק״ל:
אומרים: כי עקר כרעיה [כאשר הכהן עוקר את רגליו] והולך לברך מאי אמר [מה הוא אומר]?״יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל, לא יהא בה מכשול ועון״. וכי מהדר אפיה מציבורא מאי אמר [וכאשר מחזיר הכהן פניו מן הציבור בגמר הברכה מה הוא אומר]? אדבריה [הדריכו] רב חסדא לרב עוקבא, ודרש שכך הוא אומר: ״רבונו של עולם! עשינו מה שגזרת עלינו, עשה עמנו
The Gemara continues: When the priest begins walking to the platform to recite the benediction, what does he say? The Gemara answers: May it be Your will, Lord our God, that this blessing with which You have commanded us to bless Your people, Israel, shall not contain any stumbling block or iniquity. And when the benediction has been completed, when he turns his face away from the congregation, what does he say? Rav Ḥisda instructed Rav Ukva and taught him that this is what he would say: Master of the Universe, we have performed that which You decreed upon us. Do unto us
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יראב״ןתוספותמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה לט. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סוטה לט., רי"ף סוטה לט. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., רש"י סוטה לט., ראב"ן סוטה לט. – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות סוטה לט., תוספות איוורא סוטה לט., בית הבחירה למאירי סוטה לט. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות סוטה לט., מהרש"א חידושי אגדות סוטה לט., פירוש הרב שטיינזלץ סוטה לט., אסופת מאמרים סוטה לט.

Sotah 39a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 39a, Rif by Bavli Sotah 39a, Rashi Sotah 39a, Raavan Sotah 39a, Tosafot Sotah 39a, Tosefot Evreux Sotah 39a, Meiri Sotah 39a, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 39a, Maharsha Chidushei Aggadot Sotah 39a, Steinsaltz Commentary Sotah 39a, Collected Articles Sotah 39a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144