×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אִי מָה מְשָׁרֵת בַּעַל מוּם לָא אַף כֹּהֵן מְבָרֵךְ בַּעַל מוּם לָא אהָא אִיתַּקַּשׁ לְנָזִיר.
The Gemara asks: If so, then just as a priest who ministers in the Temple may not be physically blemished, so too, a priest who recites the benediction may not be blemished. The Gemara rejects this suggestion: The priest who recites the benediction is also juxtaposed to a nazirite, who is not affected by a blemish.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלתוספותר׳ יהודה אלמדאריבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ואמרינן מה ראית להקשות לקולא אקשתו למשרת להיות מותר בחרצן. ואקשתו לנזיר להיות בעל מום כשר לברכה. אדרבה הקשהו לחומרא. הקשהו למשרת להיות כהן בעל מום פסול בנשיאות כפים והקשהו לנזיר להיות אסור בחרצן. ושנינן אסמכתא בעלמא היא. פי׳ דרשת סמוכין מדרבנן היא הלכך לקולא דרשינן. וכתיב נמי לעמוד לשרת מה משרת עומד אף נשיאות כפים מעומד.
אי מה משרת בעל מום לא אף מברך בעל מום לא – פי׳ כיון דילפינן ג״ש ממשרת נימא כמו משרת דמשרת בעל מום לא אף מברך וכו׳ ומשני הא איתקש לנזיר וכו׳ מכאן נראה דבעל מום מברך ברכת כהנים מדקא חזינן דהש״ס רוצה ללמוד מברך ממשרת ולבעל מום ודחינן ליה אם כן נראה דלענין נשיאת כפים כהן בעל מום נושא כפיו ומכאן יש להוכיח דכהן שהמיר דתו נושא כפיו וכשר לישא כפיו ולקרות בתורה כמו שלא המיר וראיה מהא דכהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש אבל נוטלים חלק עם אחיהם כמו בעלי מומין מדקאמר שהם כבעלי מומין משמע דכל עבודה שבעל מום ראוי לעשות יעשו וכהן בעל מום נושא כפיו.
פרש׳ כהן מברך. כה תברכו1.
מתני׳ שבת שחל ט׳ באב. פי׳ שבוע2.
ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. אם חל ט׳ באב בשישי מותר לכבס בחמישי מפני כבוד השבת וכשחל ט׳ באב ברביעי לא איצטריך למיתני דמותר אלא3 אפי׳ לפניו מותר כדאמרי׳ בגמר׳4 ל״ש אלא לפניו אבל לאחריו מותר5 הילכ׳ לא איצטריך למיתני דאם חל בד׳ או בה׳ דמותר לכבס בשישי. [עי׳ בסמוך המשנה בתוכה]
שני תבשילין. כגון בשר או בצים ודגים6.
ריב״ג7 נשאל מרב היי שני תבשילין אילו שני מיני קיטנית הן או קיטנית וירק או שני מינין אחרים והשיב דבר פשוט שאורז ועדשים מבושלין שני מינין הן ואסור ובשר אפי׳ תבשיל אחד אסור וה״מ בסעודה המפסיק בה ואנו סוברין דכל שני תבשילין אסור בין משני מינין כגון אורז וירק או עדשים אי נמי קיטנית וירק ואפי׳ מין אחד שחילקו לשני תבשילין8 ואפי׳ שני מינין בקדירה אחת דשני תבשילין סתם תנן הרי בשר שנעשה בשתי קדירות שני תבשילין קרי דכתי׳ ועשה לי מטעמין ומתרג׳ עביד לי תבשילין ובתוספ׳ די״ט9 תני הכל מודין שאם בישל שני מינין בקדירה או שפירפר דג על גבי ביצה או שחרך10 קפלוט תחת הדג שהם שני תבשילין11.
ישנה. לקמ׳ בגמר׳12 מפר׳.
בכפיית המטה. שהופכה על פניה ולא ישכב עליה13.
1. כ״פ רש״י ד״ה פרשת כהן.
2. כ״פ רש״י ד״ה שבת.
3. ״אלא אפי׳ לפניו מותר״ תיבות אלו ליתא בפירש״י. וצ״ב כונת רבינו בדבריו דהא לפני חמישי היינו רביעי שהוא ת״ב עצמו ואסור. והנה בהא דאמרינן במתני׳ בחמישי מותרין מפני כבוד השבת יל״ע אי היינו מליל חמישי כבר או דוקא מיום חמישי בבוקר והנה אי נימא דהיינו מיום חמישי בבוקר א״ש דברי רבינו דבחל ברביעי מותר אף קודם חמישי לכבס דהיינו כבר ממוצאי רביעי שהוא ליל חמישי וכ״ש בחמישי עצמו.
4. לקמן דף כ״ט ב׳.
5. כעי״ז פירש״י ד״ה בחמישי.
6. כעי״ז פירש״י ד״ה שני תבשילין.
7. בשערי שמחה הנדפס ליתא. והביאו הרא״ש בפירקין סי׳ ל״ד בשם ריב״ג וכן הטור סימן תקנ״ב בקצרה.
8. עיין בטור שם שכן הסכים הרמב״ן בתורת האדם. אמנם לגבי מש״כ רבינו דאפילו שני מינין בקדירה אחת חשיבי ב׳ תבשילין דחה הרמב״ן דבריו בתורת האדם והביאו הב״י סימן תקנ״ב.
9. תוספתא ביצה ב׳:ג׳ וכ״ה בגמ׳ ביצה דף י״ז ב׳.
10. בתוספתא חתך.
11. וכ״כ בפירש״י למתני׳ שני תבשילין בשר ודגים או דג וביצה שעליו כדאמר בפרק ערבי פסחים. אמנם בריטב״א כתב דכיון שהאיסור הוא משום תענוג וחשיבות אין לומר שיהא דג וביצה שעליו נידון כשני תבשילין עיי״ש.
12. דף ל׳ א׳.
13. כ״פ רש״י ד״ה כפיית.
כל משמר ומשמר כשהיה עולה היה חציו נשאר ביריחו כדי שיספקו משם מזון לחצי משמר העובד וכשעבד חציה ג׳ ימים אלו שעבדו באים ביריחו ואלו שביריחו עולין לירושלם ועובדים ואותם שחזרו ביריחו מספקים להם מזון וכן בכל משמר ומשמר ונמצא שכל השנה היתה עומדת חצי המשמרות בירושלם וחצין ביריחו:
אי מה (או מה) כהן משרת בקודש בעל מום לא ישרת, אף כהן מברך בעל מום לא יברך! ודוחים: הא איתקש [הרי הוקש, הושווה] גם לנזיר.
The Gemara asks: If so, then just as a priest who ministers in the Temple may not be physically blemished, so too, a priest who recites the benediction may not be blemished. The Gemara rejects this suggestion: The priest who recites the benediction is also juxtaposed to a nazirite, who is not affected by a blemish.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלתוספותר׳ יהודה אלמדאריבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וּמַאי חָזֵית דְּמַקְּשַׁתְּ לְקוּלָּא אַקֵּישׁ לְחוּמְרָא אַסְמַכְתָּא נִינְהוּ מִדְּרַבָּנַן וּלְקוּלָּא.:

The Gemara asks: And what did you see that you juxtaposed the cases in favor of a leniency? Perhaps you should juxtapose for a stringency, by comparing the priest who recites the benediction to a nazirite with regard to grape pits, and comparing him to a priest ministering in the Temple in relation to the prohibition against reciting the benediction if he has a physical blemish. The Gemara explains: These proofs are cited merely as support for halakhot that apply by rabbinic law, and consequently, they are interpreted as a leniency, not a stringency.
מיוחס לר׳ גרשוםתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי חזית דאקשית לקולא דאקשת ליה לנזיר דבעל מום מותר ואקשת ליה למשרת דבחרצן מותר אקיש לחומרא ונימא מה נזיר אסור בחרצן אף מברך אסור בחרצן ומה משרת בעל מום לא אף מברך בעל מום לא:
אסמכתא דרבנן הוא הא דמקשינן מברך לנזיר ולמשרת מדרבנן היא:
ומאי חזית דאקשת לקולא אקיש לחומרא – פי׳ מאי חזית דמקשת כהן לנזיר להקל ולומר כמו שנזיר הוי בעל מום כמו כן כהן בעל מום כשר ואקשת למשרת מה משרת מותר בחרצן אף כהן מברך מותר בחרצן אקשה לחומרא פירוש ונימא דכמו שנזיר אסור בחרצן אף כהן אסור בחרצן וכמו כהן משרת אסור בעל מום אף כהן מברך בעל מום אסור ומשני אסמכתא וכו׳.
גמ׳ מדרבנן ולקולא. כעין זה שבת דף פג ע״ב:
ושואלים: ומאי חזית דמקשת לקולא אקיש לחומרא [ומה ראית שאתה משווה להקל, השווה להחמיר] והשווהו לנזיר לענין איסור חרצן, ולכהן לענין מום! ומשיבים: בעיקרו של דבר ראיות אלה לאסמכתא נינהו [סמך בלבד הן] מדרבנן ולקולא [מדברי סופרים, ולכן משווים אותם רק להקל] ולא להחמיר.
The Gemara asks: And what did you see that you juxtaposed the cases in favor of a leniency? Perhaps you should juxtapose for a stringency, by comparing the priest who recites the benediction to a nazirite with regard to grape pits, and comparing him to a priest ministering in the Temple in relation to the prohibition against reciting the benediction if he has a physical blemish. The Gemara explains: These proofs are cited merely as support for halakhot that apply by rabbinic law, and consequently, they are interpreted as a leniency, not a stringency.
מיוחס לר׳ גרשוםתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֵלּוּ הֵן מַעֲמָדוֹת לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר צַו אֶת בְּנֵי ישראל כּוּ׳.: מַאי קָאָמַר ה״קהָכִי קָאָמַר אֵלּוּ הֵן מַעֲמָדוֹת וּמָה טַעַם תִּיקְּנוּ מַעֲמָדוֹת לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר כ״ח:ב׳} צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי.

§ The mishna taught that these are the non-priestly watches: Since it is stated: “Command the children of Israel.” The Gemara asks: What is the mishna saying about the non-priestly watches? How does the verse relate to the watches? The Gemara explains that the mishna is saying as follows: These are the non-priestly watches, which will be explained later. And what is the reason that they instituted non-priestly watches? Since it is stated: “Command the children of Israel and say to them: My offering of food, which is presented to Me made by a fire, of a sweet savor to Me, you shall observe to sacrifice to Me in their due season” (Numbers 28:2).
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פיסקא אלו הן המעמדות. מה טעם תקינו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל.
ה״ק ואלו הן מעמדות דקתני לקמיה התקינו נביאים הראשונים כ״ד משמרות (כל) [של] כהנים על כל משמר היה מעמד בירושלים כהנים ולוים שבמשמר עולין בירושלים וישראל שבאותו משמר מתענין וכו׳ ומקצתן עולין לירושלים כדי שיעמדו על הקרבנות:
מאי קאמר – דקא בעי מאי ניהו מעמדות ומייתי קרא את קרבני לחמי לאשי וגו׳.
הכי קאמר אלו הן מעמדות – דלקמן וטעמא מאי תקון מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי וגו׳.
כהנים לויים וישראלים וכלי שיר הם הם מכשירי הקרבן ומעכבים הקרבן ומגדולי המפרשים פירשו שלא יפסל הקרבן בשביל לויים וישראלים וכלי שיר ולא נאמר עליהם שמעכבים אותו אלא שממתינים להם עד שיהיו לשם:
א שנינו במשנה: אלו הן מעמדות: לפי שנאמר: ״צו את בני ישראל״. ותוהים: מאי קאמר [מה אמר]? כלומר, מה מסביר הכתוב ״צו את בני ישראל״ את המעמדות? ומסבירים, הכי קאמר [כך אמר]: אלו הן מעמדות, כאשר יבואר הלאה, ומה טעם תיקנו מעמדות — לפי שנאמר: ״צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח נחוחי תשמרו להקריב לי במועדו״ (במדבר כח, ב),
§ The mishna taught that these are the non-priestly watches: Since it is stated: “Command the children of Israel.” The Gemara asks: What is the mishna saying about the non-priestly watches? How does the verse relate to the watches? The Gemara explains that the mishna is saying as follows: These are the non-priestly watches, which will be explained later. And what is the reason that they instituted non-priestly watches? Since it is stated: “Command the children of Israel and say to them: My offering of food, which is presented to Me made by a fire, of a sweet savor to Me, you shall observe to sacrifice to Me in their due season” (Numbers 28:2).
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְהֵיאַךְ קׇרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו הִתְקִינוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל כהני׳כֹּהֲנִים וְשֶׁל לְוִיִּם וְשֶׁל יִשְׂרְאֵלִים הִגִּיעַ זְמַן מִשְׁמָר לַעֲלוֹת כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם.

The mishna continues: But how can a person’s offering be sacrificed when he is not standing next to it? The early prophets, Samuel and David, instituted twenty-four priestly watches. For each and every priestly watch there was a corresponding watch in Jerusalem of priests, Levites, and Israelites. When the time arrived for the members of a certain priestly watch to ascend, the priests and Levites of that watch would ascend to Jerusalem.
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםר׳ יהודה אלמדאריבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ירושלמי א״ר יונה תמידין קרבנן דכל ישראל אינון וא״ת יהיו כל ישראל כל השנה כולה בירושלים עומדים על קרבנן. לא חייבתם התורה אלא ג׳ רגלים בשנה. ואם יש לומר יהיו יושבין בטילין בעריהם הא כתיב ואספת דגנך הנם מוזהרין לאסוף דגנם ותירושם של כל השנה כולה. התקינו הנביאים הראשונים כ״ד משמרות ועל כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לוים ושל ישראל.
תנו רבנן כ״ד משמרות היו בארץ ישראל מהן י״ב ביריחו. הגיע זמן המשמר לעלות חצי המשמר עולה מארץ ישראל וחצי משמר מיריחו כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם. כלומר חצי המשמר הנותר מספיקין צורכי העולים. ובפעם אחרת מתחלפים. מי שלא עלה יעלה עכשיו. מי שעלה כבר ישב עתה בביתו ויספק צרכי העולים.
כיצד הגיע זמן משמרות לעלות חצי משמר עולה מא״י וחצי משמר מיריחו וכן כל משמר ומשמר עולה חצי מא״י וחצי מיריחו דהיינו שתים עשרה מא״י ושתים עשרה מיריחו ולמה כל משמר חציו מיריחו לפי שהן קרובין לירושלים מספקין מזון לאחיהן שאר חצי משמר הבאין מא״י ממקום רחוק ואין יכולין להביא מזון עמהן:
הגיע זמן המשמר לעלות חצי המשמר היה עולה מירו׳ וחצי מיריחו כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם. כלומ׳ חצי המשמר הנותר מספקין צורכי העולים ובפעם אחרת מתחלפין מי שלא עלה כבר יעלה עכשיו ומי שעלה כבר ישב בביתו עתה ויספק צורכי העולים כך פי׳ רש״י ז״ל1 ור״ח2.
וכך היה הענין כל ישראל שבא״י נחלקו לכ״ד משמרות וכשהגיע זמן לעלות בשבתו לירושלים היה חציו עולה לירושלים וחציו היה עולה ליריחו לספק לאחיו וכשחזר עוד חלילה אחר ו׳ חדשים כשהגיע זמנה לעלות אותו החצי שעלה לירושלים עתה יעלה ליריחו ושל יריחו יעלה לירושלים3 נמצאו לעולם י״ב ביריחו וי״ב בירושלם4.
ובתוספת׳5 מפר׳ שאותם שבאין ליריחו אינן יכולין לעלות לירושלים ומתכנסין לעריהם.
תעניו׳ ומעמדו׳ מי אית להו מוסף. ד׳ פעמים משמ׳ דאכולהו פרקים קאי כל זמן שמתפללין דהיינו שחרית מוסף6 ונעילה.
דלית׳ כל יומ׳. דאין תפיל׳ נעיל׳ נוהגת אלא בזמן תעניות7 או ביום הכיפורי׳.
כיון דסמוך לשקיע׳ החמה כו׳. דהכי נהיגינן שמאחרין אותה עד שקיעת החמה ומתפללין ואינן הולכין לבית הכנסת משש שעות8 ולמעלה כמו שהיו עושין באותן הימים9.
כתפיל׳ נעילה דמי׳. וליכא למיגזר משו׳ מנחה דכל יומא דמנחת׳ כי הא ליכ׳ בכל יומא10.
1. ד״ה ה״ג הגיע זמן.
2. ומ״מ יש חילוק בין דברי רש״י לר״ח דלרש״י היינו שאילו שמספקין מים ומזון היו הולכים ליריחו ולר״ח היינו שכמו שהיה עולה חצי משמר מא״י לירושלים כך היה עולה חצי משמר מיריחו לירושלים.
3. וכן מבואר בר״ח דבפעם אחרת מתחלפים וכו׳. אמנם במאירי כתב כל משמר ומשמר כשהיה עולה היה חציו נשאר ביריחו כדי שיספקו משם מזון לחצי משמר העובד וכשעבד חציה ג׳ ימים אלו שעבדו באים ביריחו ואלו שביריחו עולין לירושלם ועובדים ואותם שחזרו ביריחו מספקים להם מזון עכ״ל. ומבואר דבאותו שבוע היו מתחלקים.
4. ולפ״ז לכאו׳ מאי דאמרינן בסוגיין מתכנסין בעריהן היינו ביריחו. וכן מבואר ממה שהביא רבינו לקמן דברי התוספתא.
5. עיין תוספתא תענית ג׳:ג׳ וישראל שבאותו משמר שאין יכולים לעלות לירושלים מתכנסים לעריהם וקורין במעשה בראשית.
6. לכאו׳ צ״ל מנחה ונעילה.
7. כעי״ז פירש״י ד״ה נעילה דליתא.
8. בפירש״י משש שעות ומחצה.
9. כ״פ רש״י ד״ה כיון דסמוך.
10. כ״פ רש״י ד״ה כתפלת נעילה.
משמרות אלו שנחלקו לכ״ד משמרות משה רבינו ע״ה הוא שהתחיל בחלוקה זו כדכתיב לבד ממכריו על האבות שפירושו על המשמרות כתרגומו והיה מקובל בידם שמשה חלקם לשמנה משמרות ואע״פ שבימיו לא היו ראויים ליחלק תקן שכל זמן שיתרבו יתחלקו לח׳ ד׳ מאלעזר וד׳ מאיתמר בא שמואל וחלקם לי״ו בא דוד וחלקם לכ״ד ואע״פ שכתוב המה יסד דוד ושמואל שמשמעו ששניהם העמידום על כ״ד כך פירושו מיסודו של שמואל העמידום על כ״ד שמאחר שראה דוד שלא הוסיף על של משה אלא שמנה אף הוא לא רצה להוסיף על שמואל אלא ח׳ ומ״מ הואיל וכתוב יסד דוד ושמואל וכתיב בשנת הארבעים למלכות דוד נדרשו וכו׳ ושנת הארבעים לדוד כבר מת שמואל שהרי שנה אחרונה של מלכות דוד היה אלמא שמואל התחיל להוסיף ודוד הוסיף אחריו:
והיאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו? וכיון שכל ישראל אינם יכולים להיות תמיד בירושלים, לכך התקינו נביאים הראשונים (שמואל ודוד) עשרים וארבעה משמרות. על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים שהיה קבוע בה של כהנים ושל לוים ושל ישראלים. הגיע זמן משמר לעלות, כהנים ולוים שבאותו משמר עולין לירושלים לעבוד במקדש.
The mishna continues: But how can a person’s offering be sacrificed when he is not standing next to it? The early prophets, Samuel and David, instituted twenty-four priestly watches. For each and every priestly watch there was a corresponding watch in Jerusalem of priests, Levites, and Israelites. When the time arrived for the members of a certain priestly watch to ascend, the priests and Levites of that watch would ascend to Jerusalem.
ר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםר׳ יהודה אלמדאריבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּירִיחוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּירִיחוֹ נְפִישָׁן לְהוּ טוּבָא אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מֵהֶן בִּירִיחוֹ הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר לַעֲלוֹת חֲצִי הַמִּשְׁמָר הָיָה עוֹלֶה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם וַחֲצִי הַמִּשְׁמָר הָיָה עוֹלֶה מִירִיחוֹ כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם.

The Sages taught: There were twenty-four priestly watches in Eretz Yisrael, and twelve in Jericho. The Gemara expresses surprise at this statement: Twelve in Jericho? In that case there are too many of them, as this makes a total of thirty-six watches. Rather, the baraita should be read as follows: There were twenty-four in total, twelve of which were in Jericho. How so? When the time arrived for the members of a certain priestly watch to ascend, half the priestly watch would ascend from all over Eretz Yisrael to Jerusalem, and half the priestly watch would ascend from Jericho, in order to provide water and food to their brothers in Jerusalem from Jericho.
מיוחס לרש״יר׳ יהודה אלמדאריתוספות רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״ג: תנו רבנן כ״ד משמרות היו בא״י וי״ב ביריחו י״ב ביריחו בתמיה נפישי להו טובא אלא אימא וי״ב מהן ביריחו – ברישא משמע לבד הכ״ד שבעיירות א״י היו י״ב ביריחו דהוו להו ל״ו וי״ב מהן משמע שמאותן הכ״ד היו י״ב ביריחו.
ה״ג: הגיע זמן המשמר חצי המשמר עולה לירושלים וחצי המשמר עולה ליריחו כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבירושלים – כלומר כיצד היו י״ב ביריחו כשהגיע זמן המשמר לעלות לירושלים בשבת מתחלקים אנשי המשמר חציין הולכין לירושלים לעבודה וחציין הולכין ליריחו הסמוכה לירושלים ומתקנין שם מים ומזון לאחיהם וכך עושין כל הכ״ד משמרות נמצא י״ב ביריחו לשון אחר נהירא לי.
ויש מהן. באילו ד׳ פרקים ד׳ פעמים ביום וה׳1 יו׳ הכיפורי׳ שיש בו מוסף2.
וסתם מתני׳ ר׳ מאיר היא שכך אמרינ׳ בבריית׳3.
כל יומ׳ מ״ט לא פרסי כהני ידייהו במנחה משו׳ שיכרות. שכבר סעד ואיכ׳ למיחש לשיכרות וכהן שיכור אסור לישא כפיו כדלק׳4.
1. לכאו׳ צ״ל והוא.
2. כ״פ רש״י ד״ה יש מהן.
3. דהיינו דגם במנחה ונעילה איכא נשיאת כפיים וכמבואר בגמ׳ לקמן ע״ב.
4. כ״פ רש״י ד״ה כל יומא.
תנו רבנן כ״ד משמרות בירושלם – כך כתוב בכל הספרים וכך עיקר. והסיפא מפרשת הרישא דקתני הגיע זמן המשמר לעלות חצי המשמר עולה לירושלם וחצי המשמר עולה ליריחו מהו פירושו כ״ד משמרות היו עולין בירושלם וי״ב מהם ביריחו כלומר חציים עולם לירושלם וחציים ביריחו. ולאו דוקא י״ב משמרות דלעולם לא עלתה משמרה שלימה לא בירושלם ולא ביריחו אלא חצייה לכאן וחצייה לכאן אלא האי י״ב כמו חציים הוא שכ״ד חצאי משמרה היו עולין בירושלם וכ״ד חצאי משמרה ביריחו כדי שיהו אילו שביריחו מספקין מים ומזון לאילו שבירושלם.
בפרש״י בד״ה ה״ג הגיע כו׳ לירושלים לעבודה וחציי׳ הולכין ליריחו הסמוכה לירושלים ושם מתקנין כו׳ כצ״ל:
תנו רבנן [שנו חכמים]: עשרים וארבעה משמרות בארץ ישראל, ושתים עשרה ביריחו. ותוהים: שתים עשרה ביריחו?! אם כן נפישן להו טובא [מרובות הן הרבה] שהרי נמצאו בסך הכל שלושים ושש משמרות! אלא, יש לומר: שתים עשרה מהן ביריחו. כיצד? הגיע זמן המשמר לעלות, חצי המשמר היה עולה מארץ ישראל כולה לירושלים, וחצי המשמר היה עולה ליריחו, כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבירושלים.
The Sages taught: There were twenty-four priestly watches in Eretz Yisrael, and twelve in Jericho. The Gemara expresses surprise at this statement: Twelve in Jericho? In that case there are too many of them, as this makes a total of thirty-six watches. Rather, the baraita should be read as follows: There were twenty-four in total, twelve of which were in Jericho. How so? When the time arrived for the members of a certain priestly watch to ascend, half the priestly watch would ascend from all over Eretz Yisrael to Jerusalem, and half the priestly watch would ascend from Jericho, in order to provide water and food to their brothers in Jerusalem from Jericho.
מיוחס לרש״יר׳ יהודה אלמדאריתוספות רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים מְעַכְּבִין אֶת הַקׇּרְבָּן בְּמַתְנִיתָא תָּנָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וּכְלֵי שִׁיר מְעַכְּבִין אֶת הַקׇּרְבָּן בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר בעִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה וּמָר סָבַר עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי.

Rav Yehuda said that Shmuel said: Priests, Levites, and Israelites are all indispensable for the offering, and consequently, they all must be present when the daily offering is sacrificed. It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: Priests, Levites, and musical instruments are indispensable for the offering. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? One Sage, Shmuel, holds that the main aspect of the Levites’ song that accompanied the offerings is vocal, and one Sage, Rabbi Shimon ben Elazar, holds that the main aspect of their song is instrumental, performed with a vessel, and therefore both the Levites and their instruments must be present for the daily offering.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ירושלמי תני ר׳ שמעון בן אלעזר ישראל והכהנים והלוים וכלי שיר מעכבין את הקרבן שנאמר כל הקהל משתחוים אלו ישראל. והשיר משורר אלו הלוים וחצוצרות מחצצרים אלו הכהנים הכל עד לעלות העולה.
הכל מעכבין את הקרבן. אמר רב חסדא אמר רב משה תקן לישראל שמונה משמרות. ד׳ מאלעזר וד׳ מאיתמר. בא שמואל והעמידן עד שש עשרה. בא דוד והעמידן עד כ״ד. שנאמר בשנת הארבעים למלכות דוד נדרשו. ואותבינן עליה מהא דתניא משה תיקן להם לישראל ט״ז משמרות. ח׳ מאלעזר וח׳ מאיתמר וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום לכ״ד שנאמר וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מבני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר.
עיקר שירה בפה ואין צריך כלי שיר:
מעכבין את הקרבן – אם אין מעמד מכולן בירושלים כדתנן (לעיל דף כו.) על כל משמר היה מעמד בירושלים של כהנים לוים וישראלים כיון דכולהו בעלים בעינן דליהוי כמוהו על גבי עבודה.
וכלי שיר מעכבין את הקרבן – פלוגתא בשילהי מסכת סוכה (דף נ:) ובערכין (דף יא.) מפורשת.
עיקר שירה בפה – וכלי לבסומי קלא בעלמא וכיון דאיכא לוים לא מעכב משום כלי שיר.
עיקר שירה בכלי – אבוב וכן בפרק החליל (שם).
מר סבר עיקר שירה בפה – ולכך הכל כשרים אפילו פסולים אפילו ממזרים לומר שירה דלא הוי אלא בפה ולמאן דאמר עיקר שירה בכלי אם כן צריך שיהו כהנים או לוים דהא הכלי זמר היה קדוש.
בד״ה מעכבין כו׳ וישראלים כיון דכולהו הד״א:
תוס׳ בד״ה מ״ס עיקר שירה כו׳ אפילו פסולים כו׳ עכ״ל ר״ל דלהכי למ״ד עיקר שיר בפה נקט ישראלים דאפילו ממזרים כשרים לשיר אבל למ״ד עיקר שיר בכלי לא נקט ישראלים דבעי כהנים ולוים ודו״ק:
אמר רב יהודה אמר שמואל: כהנים, ולוים, וישראלים מעכבין את הקרבן, שאם לא היו כל אלה במקדש — אין יוצאים ידי חובת קרבן הציבור. במתניתא תנא [בברייתא שנה] ר׳ שמעון בן אלעזר: כהנים, ולוים, וכלי שיר מעכבין את הקרבן. ושואלים: במאי קמיפלגי [במה, באיזה עיקרון נחלקו]? מר [חכם זה], שמואל, סבר, עיקר חובת שירה שנצטוו לשיר על הקרבן הריהי בפה, והוא חלק מעבודת הלוויים, ומר [וחכם זה], ר׳ שמעון בן אלעזר, סבר כי עיקר שירה בכלי, ולכן אם אין כלי שיר הרי זה מעכב את הקרבן.
Rav Yehuda said that Shmuel said: Priests, Levites, and Israelites are all indispensable for the offering, and consequently, they all must be present when the daily offering is sacrificed. It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: Priests, Levites, and musical instruments are indispensable for the offering. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? One Sage, Shmuel, holds that the main aspect of the Levites’ song that accompanied the offerings is vocal, and one Sage, Rabbi Shimon ben Elazar, holds that the main aspect of their song is instrumental, performed with a vessel, and therefore both the Levites and their instruments must be present for the daily offering.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב גמֹשֶׁה תִּיקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שְׁמוֹנָה מִשְׁמָרוֹת אַרְבָּעָה מֵאֶלְעָזָר וד׳וְאַרְבָּעָה מֵאִיתָמָר בָּא שְׁמוּאֵל וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים א כ״ו:ל״א} בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְמַלְכוּת דָּוִד נִדְרָשׁוּ וַיִּמָּצֵא בָהֶם גִּבּוֹרֵי החיל בְּיַעְזֵר גִּלְעָד.

Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: Moses initially instituted for the Jews eight priestly watches, four from the descendants of Elazar and four from the descendants of Itamar. Samuel came and established them as sixteen, and David came and established them as twenty-four, as it is stated, after the watches are listed: “In the fortieth year of the reign of David they were sought for, and there were found among them mighty men of valor at Jazer of Gilead” (I Chronicles 26:31).
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ארבעה מאלעזר – מבניו של אלעזר שעשה מהן ד׳ משמרות וגמרא גמר לה.
בא דוד והעמידן על כ״ד שנאמר בשנת הארבעים למלכות כו׳. מייתי ליה מהאי קרא דבתר דחשיב שם מינוי כ״ד משמרות כתיב בשנת ארבעים למלכות דוד וגו׳ דמשמע דאז קבע הכ״ד משמרות כבר היה שמואל מת ואהא פריך מהא דבא דוד ושמואל כו׳ דמשמע דתרוייהו תקנינהו:
ב אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: משה תיקן להם לישראל בתחילה שמונה משמרות, ארבעה מבניו של אלעזר וארבעה מבניו של איתמר. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה, שנאמר לאחר שתוארו כל עשרים וארבעה משמרות הלויים והכהנים: ״בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד״ (דברי הימים א׳ כו, לא).
Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: Moses initially instituted for the Jews eight priestly watches, four from the descendants of Elazar and four from the descendants of Itamar. Samuel came and established them as sixteen, and David came and established them as twenty-four, as it is stated, after the watches are listed: “In the fortieth year of the reign of David they were sought for, and there were found among them mighty men of valor at Jazer of Gilead” (I Chronicles 26:31).
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מֵיתִיבִי מֹשֶׁה תִּיקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שְׁמוֹנָה מִשְׁמָרוֹת אַרְבָּעָה מֵאֶלְעָזָר וְאַרְבְּעָה מֵאִיתָמָר דבָּא דָּוִד וּשְׁמוּאֵל וְהֶעֱמִידָן עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים א ט׳:כ״ב} הֵמָּה יִסַּד דָּוִד וּשְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם הָכִי קָאָמַר מִיִּסּוּדוֹ שֶׁל דָּוִד וּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי הֶעֱמִידוּם עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע.

The Gemara raises an objection against this opinion from a baraita. Moses instituted for the Jews eight priestly watches, four from Elazar and four from Itamar. And David and Samuel came and established them as twenty-four, as it is stated: “Whom David and Samuel the seer ordained in their set office” (I Chronicles 9:22). This baraita indicates that David and Samuel together established the twenty-four watches. The Gemara explains: This is what the baraita is saying: Through their ordination by David and Samuel of Rama the priestly watches incrementally increased in number until they established them as twenty-four.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בא דוד ושמואל והעמידום בין שניהם כ״ד קשיא לרב חסדא דאמר שמואל תיקן י״ו ודוד כ״ד תריץ הכי קאמר מיסודו של שמואל הרמתי שהוא העמידן על י״ו חזר דוד והעמידן על כ״ד. מיתיבי משה תקן י״ו משמרות וקשיא לרב חסדא דאמר ח׳ משמרות וכשרבו בני אלעזר חילקום לי״ו משמרות היינו כ״ד משמרות וכי תימא כי היכי דנפישי בני אלעזר כן רבו בני איתמר ולעולם בימי משה הוא ארבע מאלעזר וארבע מאיתמר כדאמר רב חסדא והתרבו בני אלעזר והעמידום על י״ו נתרבו בני איתמר והעמידום על ח׳ והיינו דכתיב וימצאו בני אלעזר וגו׳. ת״ש בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר כלומר כל בית אב אחד של אלעזר חילקו לשנים אבל בני איתמר כדקיימי בימי משה קיימי עכשיו ומדכתיב ולבני איתמר לבית אבותם שמנה אלמא דבימי משה הא שמנה מאלעזר ושמנה מאיתמר וקשיא לרב חסדא אמר לך רב חסדא תנאי הוא דאשכחן תנא דלעיל דתניא משה תיקן ד׳ מאלעזר וד׳ מאיתמר ואנא דאמרי כוותיה:
המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם – ותיובתא דרב חמא דאמר שמואל העמידם על י״ו ודוד העמידן על כ״ד דהא שמעי׳ מינה דתרוייהו בהדי הדדי תקנינהו.
מיסודו של שמואל הרמתי – שהעמידן על י״ו בא דוד והעמידן על כ״ד אית ספרים שכתוב בהן מיסודו של שמואל ודוד העמידום על כ״ד כלומר שניהם הועילו בדבר ושמואל העמידם על י״ו ודוד על כ״ד.
מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר, ובא דוד ושמואל והעמידן על עשרים וארבע, שנאמר: ״המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם״ (דברי הימים א׳ ט, כב), הרי שאת הדבר הזה תיקנו שניהם יחד! ומשיבים: הכי קאמר [כך אמר]: מיסודו של דוד ושמואל הרמתי הוסיפו וחזרו והוסיפו במספר המשמרות ולבסוף העמידום על עשרים וארבע.
The Gemara raises an objection against this opinion from a baraita. Moses instituted for the Jews eight priestly watches, four from Elazar and four from Itamar. And David and Samuel came and established them as twenty-four, as it is stated: “Whom David and Samuel the seer ordained in their set office” (I Chronicles 9:22). This baraita indicates that David and Samuel together established the twenty-four watches. The Gemara explains: This is what the baraita is saying: Through their ordination by David and Samuel of Rama the priestly watches incrementally increased in number until they established them as twenty-four.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) תַּנְיָא אִידַּךְ מֹשֶׁה תִּיקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מִשְׁמָרוֹת שְׁמוֹנָה מֵאֶלְעָזָר וּשְׁמוֹנָה מֵאִיתָמָר וּכְשֶׁרַבּוּ בְּנֵי אֶלְעָזָר עַל בְּנֵי אִיתָמָר חִלְּקוּם וְהֶעֱמִידוּם עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים א כ״ד:ד׳} וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִן בְּנֵי אִיתָמָר וַיַּחְלְקוּם לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה וְאוֹמֵר {דברי הימים א כ״ד:ו׳} בֵּית אָב אֶחָד אָחוּז לְאֶלְעָזָר וְאָחוּז אָחוּז לְאִיתָמָר.

It is taught in another baraita: Moses instituted for the Jews sixteen priestly watches, eight from Elazar and eight from Itamar. And when the descendants of Elazar grew more numerous than the descendants of Itamar, he divided the descendants of Elazar and established them together with the descendants of Itamar as twenty-four watches, as it is stated: “And there were more chief men found of the sons of Elazar than of the sons of Itamar, and they were divided thus: Of the sons of Elazar there were sixteen heads of fathers’ houses, and of the sons of Itamar, according to their fathers’ houses, eight” (I Chronicles 24:4). And it says: “One father’s house taken for Elazar, and proportionately for Itamar” (I Chronicles 24:6).
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולבני איתמר לבית אבותם שמונה. היו ח׳ לאלעזר וח׳ מאיתמר כגון שהיו ח׳ אלפים מזה וח׳ אלפים [מזה] כל משמר אלף רבו בני אלעזר וכאשר דרשום נמצאו י״ו אלף ובני איתמר ח׳ אלפים כמו שהיו חלקו בני אלעזר לי״ו משמר אלף כל משמר ובני איתמר נשארו ח׳ משמרות כמו שהוא וזהו שכתב ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה. וכתיב בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר כל האחוז שהיה לאיתמר מקודם הוא האחוז עתה.
אבל לבני אלעזר הוסיפו ח׳ אחרים. תיובתא דרב חסדא דאמר משה תיקן להם לישראל ח׳ משמרות כו׳ הנה זה הברייתא תנא י״ו משמרות תיקן להם משה לישראל.
וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מבני איתמר ויחלקו בני אלעזר ראשים לבית אבותם ששה עשר ולבני איתמר ראשים לבית אבותם שמונה ואומר בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר – וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים כלומר ראשי הגברים של בני אלעזר היו רבים מאיתמר והאי וימצאו משמע דקודם לכן היו קבועים ועכשיו הוסיפו עליהן ויחלקום לי״ו בית אב אחד אחוז שהיה מתחילה לאלעזר דהיינו ח׳ אחוז אחד בגורל דהיינו נמי ח׳ והוו להו י״ו.
ואחוז אחוז לאיתמר – מה שהיה מתחילה אחוז לאיתמר אחוזים עתה כבתחילה שלא הרבו עליהם שום בית אב.
תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: משה תיקן להם לישראל שש עשרה משמרות, שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר. וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר, חלקום את בני אלעזר והעמידום על עשרים וארבע משמרות, שנאמר: ״וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה״ (דברי הימים א׳ כד, ד). ואומר: ״בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר״ (דברי הימים א׳ כד, ו).
It is taught in another baraita: Moses instituted for the Jews sixteen priestly watches, eight from Elazar and eight from Itamar. And when the descendants of Elazar grew more numerous than the descendants of Itamar, he divided the descendants of Elazar and established them together with the descendants of Itamar as twenty-four watches, as it is stated: “And there were more chief men found of the sons of Elazar than of the sons of Itamar, and they were divided thus: Of the sons of Elazar there were sixteen heads of fathers’ houses, and of the sons of Itamar, according to their fathers’ houses, eight” (I Chronicles 24:4). And it says: “One father’s house taken for Elazar, and proportionately for Itamar” (I Chronicles 24:6).
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) מַאי וְאוֹמֵר וְכִי תֵּימָא כִּי הֵיכִי דִּנְפִישִׁי בְּנֵי אֶלְעָזָר הָכָא נָמֵי דִּנְפִישִׁי בְּנֵי אִיתָמָר שְׁמֹנָה מֵעִיקָּרָא אַרְבָּעָה הֲווֹ ת״שתָּא שְׁמַע בֵּית אָב אֶחָד אָחוּז לְאֶלְעָזָר וְאָחוּז אָחוּז לְאִיתָמָר תְּיוּבְתָּא דְּרַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא.

The Gemara asks: What is: And it says? Why was it necessary to quote a second verse? The Gemara explains: And if you would say that just as the descendants of Elazar increased, so too, the descendants of Itamar increased, and the eight watches were initially four, as claimed by Rav Ḥama bar Gurya, then come and hear: “One father’s house taken for Elazar, and proportionately for Itamar,” which indicates that the descendants of Itamar remained as they were. This verse is an apparently a conclusive refutation of the opinion of Rav Ḥama bar Gurya, who says that Moses established only eight priestly watches.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי הכי נפישי להו דמשמע דהוי ל״ו משמרות אלא אימא שתים עשרה כלומר מאותן עשרים וארבעה הוי מהן שתים עשרה מיריחו ושתים עשרה מכל שאר ישראל:
מאי ואומר – וכי תימא מעיקרא הוו ד׳ לאלעזר וד׳ לאיתמר.
וכי היכי דנפישי בני אלעזר הכי נמי נפישי בני איתמר – ומיהו בני אלעזר נפישי טפי דהא לאיתמר לא אוקמינהו אלא על ח׳ ודאלעזר על י״ו.
תא שמע ואחוז אחוז לאיתמר – אלמא כדקיימי קיימי ושמע מינה דמשה תיקן להם י״ו ח׳ מזה וח׳ מזה וקשיא לרב חמא דאמר ד׳ וד׳ והא דכתב לעיל ובשנת הארבעים וגו׳ המה יסד במה שהוסיפו עליהן עד כ״ד משתעי [אבל] משה תיקן להם י״ו משמרות.
גמרא תיובתא דרב חמא כצ״ל וכן פרש״י:
ושואלים: מאי [מה פירוש] ״ואומר״, כלומר, מה צורך היה להביא ראיה נוספת לדבר? ומסבירים: וכי תימא [ואם תאמר] כי היכי דנפישי [כפי שנתרבו] בני אלעזר הכא נמי דנפישי [כאן גם כן נתרבו] בני איתמר, ששמונה משמרות, מעיקרא [מתחילה] ארבעה הוו [היו בלבד] כדברי רב חמא בר גוריא, על כן תא שמע [בוא ושמע] ממה שנאמר: ״בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר״, שבני איתמר כפי שהיו כך נשארו (״אחוז אחוז״). על כל פנים מפסוק זה הרי זו תיובתא [קושיה חמורה] על רב חמא בר גוריא האומר כי משה תיקן להם שמונה בלבד!
The Gemara asks: What is: And it says? Why was it necessary to quote a second verse? The Gemara explains: And if you would say that just as the descendants of Elazar increased, so too, the descendants of Itamar increased, and the eight watches were initially four, as claimed by Rav Ḥama bar Gurya, then come and hear: “One father’s house taken for Elazar, and proportionately for Itamar,” which indicates that the descendants of Itamar remained as they were. This verse is an apparently a conclusive refutation of the opinion of Rav Ḥama bar Gurya, who says that Moses established only eight priestly watches.
מיוחס לר׳ גרשוםמיוחס לרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר לְךָ רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא תַּנָּאֵי הִיא וַאֲנָא דַּאֲמַרִי כִּי הַאי תַּנָּא דְּאָמַר שְׁמוֹנָה.

The Gemara responds: Rav Ḥama bar Gurya could have said to you that the initial order of the priestly watches is a dispute between tanna’im, as indicated by the previous baraita, and I stated my opinion in accordance with that tanna who said that Moses instituted eight priestly watches.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושנינן תנאי היא ואנא דאמרי כי האי תנא דתניא משה תיקן לישראל ח׳ משמרות ד׳ מאלעזר וד׳ מאיתמר אכתי סיפא דקתני באו שמואל ודוד והעמידום על (י״ו) [כ״ד] קשיא לרב חסדא ושנינן הכי מיסוד של שמואל שהוסיף על שתיקן משה. בא דוד והוסיף על מה שתיקן שמואל [והעמידום על כ״ד] שנאמר המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם.
תנאי היא – דהא איכא תנא דלעיל דקתני משה תיקן להן ח׳ משמרות משניהן ואנא קאימנא כוותיה.
ומשיבים: אמר לך [יכול היה לענות לך] רב חמא בר גוריא: הרי מן הברייתא הקודמת ברור כי תנאי [מחלוקת תנאים] היא כיצד היו סדרי המשמרות מתחילות, ואנא דאמרי כי האי תנא [ואני שאמרתי כשיטת תנא זה] שאמר שמונה תיקן משה רבינו.
The Gemara responds: Rav Ḥama bar Gurya could have said to you that the initial order of the priestly watches is a dispute between tanna’im, as indicated by the previous baraita, and I stated my opinion in accordance with that tanna who said that Moses instituted eight priestly watches.
ר׳ חננאלמיוחס לרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת עָלוּ מִן הַגּוֹלָה וְאֵלּוּ הֵן יְדַעְיָה [חָרִים] פַּשְׁחוּר וְאִימֵּר עָמְדוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם

The Sages taught: Only four priestly watches ascended from the Babylonian exile, while the other twenty stayed in Babylonia. And these are the watches who returned: The descendants of Jedaiah, Harim, Pashhur, and Immer. The prophets among those who returned arose
מיוחס לרש״יתוספות רי״דמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עלו מן הגולה – בבית שני והשאר לא עלו שהרבה מישראל נשתיירו ולא רצו לעלות.
פשחור ואימר – ומבעיא לי דפשחור לא כתיב גבי כ״ד משמרות (דברי הימים א כד).
תנו רבנן ארבעה משמרות עלו מן הגולה ואילו הן ידעיה חרום פשחור ואמר – כתב המורה ואיבעיא לי דפשחור לא כתיבי גבי כ״ד משמרות. ואני חיפשתי ומצאתי אמר במשמרת י״ו, ופשחור לא מצאתי. ויש לומר אדם גדול היה ונקראת כל המשמרה על שמו ומאותם הכ״ד משמרות היה.
ד׳ משמרות עלו כו׳ פשחור ואימר כו׳ מפרש״י מבעי לי דפשחור לא כתיב גבי כ״ד משמרות כו׳ עכ״ל ויש ליישב דמצינו פשחור בן אימר הכהן בימי ירמיהו ואימר כתיב גבי כ״ד משמרות בד״ה אלא דבבית שני נעשו בני פשחור למשפחה גדולה כדמשמע פ׳ י׳ יוחסין שאמרו שם ד׳ אלפים עבדים היו לו לפשחור ונטמעו וע״כ נחלק פשחור משאר בני אימר למשמר אחר אבל קשה לי בענין זה שאמרו הכא דלא עלו רק אלו ד׳ משמרות ובספ״ה דסוכה אמרי׳ במעשה בת בילגה כו׳ שהיה בבית שני בימי יוונים ואמרו שם דסתמו חלונה של משמר׳ דבילגה וי״א דנכנס ישבב כו׳ ומשמע מכל זה דמשמרות דבילגה וישבב שהיו מכ״ד משמרות היו קיימים עדיין בבית שני:
תנו רבנן [שנו חכמים]: ארבעה משמרות כהונה בלבד עלו מן הגולה, מבבל, ושאר עשרים משמרות נשארו שם. ואלו הן העולים: ידעיה, חרים, פשחור, ואימר. עמדו נביאים שביניהם שבעולי בבל,
The Sages taught: Only four priestly watches ascended from the Babylonian exile, while the other twenty stayed in Babylonia. And these are the watches who returned: The descendants of Jedaiah, Harim, Pashhur, and Immer. The prophets among those who returned arose
מיוחס לרש״יתוספות רי״דמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תענית כז. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה תענית כז., ר׳ חננאל תענית כז., מיוחס לר׳ גרשום תענית כז., מיוחס לרש"י תענית כז., תוספות תענית כז., ר׳ יהודה אלמדארי תענית כז. – מהדורת הרב יוסף עמרם ברנשטיין ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), תוספות רי"ד תענית כז., בית הבחירה למאירי תענית כז. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות תענית כז., מהרש"א חידושי אגדות תענית כז., גליון הש"ס לרע"א תענית כז., פירוש הרב שטיינזלץ תענית כז., אסופת מאמרים תענית כז.

Taanit 27a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Taanit 27a, R. Chananel Taanit 27a, Attributed to R. Gershom Taanit 27a, Attributed to Rashi Taanit 27a, Tosafot Taanit 27a, R. Yehuda Almadari Taanit 27a, Tosefot Rid Taanit 27a, Meiri Taanit 27a, Maharsha Chidushei Halakhot Taanit 27a, Maharsha Chidushei Aggadot Taanit 27a, Gilyon HaShas Taanit 27a, Steinsaltz Commentary Taanit 27a, Collected Articles Taanit 27a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144