×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ רְחָבָה וְאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים וְהָאִיכָּא שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים כְּדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל שִׁינּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חוֹלִי מֵעַיִים.
one who is intolerant [da’ato ketzara] of others acting against his will. “And for the good-hearted it is always a feast”; this is referring to one who is tolerant and accepts the actions of others. And Rabbi Yehoshua ben Levi says with regard to the verse “All the days of the poor are terrible”: But aren’t there Shabbatot and Festivals, when he rests and eats festive meals? This can be explained in accordance with that statement of Shmuel, as Shmuel says: A change in routine in terms of eating and rest causes the onset of an intestinal ailment. Due to the dramatic deviation on Shabbat from the poor person’s routine he suffers.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
{בבלי סנהדרין קא ע״א} גרסי׳ בפרק חלק תנו רבנן1 הקורא פסוק (אחד) משיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק (אחד2) בבית המשתאות3 בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב״ה ואומרת4 [רבונו של עולם5] עשאוני6 בניך ככנור שמנגנים בו גוים7 אמר לה [הקב״ה8] בתי אם כן מה יעשו בני בשעה שהן אוכלים9 ושותים [ושמחים10] אמרה לפניו רבונו של עולם11 אם בעלי מקרא הן יעסקו במקרא [בתורה ובנביאים ובכתובים]⁠12 ואם בעלי משנה הן יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות ואם13 בעלי תלמוד הן יעסקו בתלמוד בהלכות הפסח בפסח בהלכות העצרת14 בעצרת בהלכות15 החג16 בחג העיד ר׳ שמעון בן אלעזר משום ר׳ יהושע בן חנניה הקורא17 פסוק אחד18 בזמנו מביא גאולה19 לעולם שנאמר {משלי טו:כג} ודבר בעתו מה טוב:
{בבלי סנהדרין קא ע״א20} גרסינן בסנהדרין21 בפרק כל ישראל יש להן22 חלק תנו רבנן סכין וממשמשין בבני מעים בשבת ולוחשין לחישת נחשין ועקרבין בשבת ומעבירין כלי על גב העין בשבת. אמר רבן שמע׳ בן גמל׳ במה דבר׳ אמורים בכלי הניטל בשבת אבל כלי [שאינו]⁠23 ניטל בשבת אסור: תנו רבנן אין שואלין דבר מן השֵיד בשבת ר׳ יוסי אומר אף בחול אסור אמר רב הונא הלכה כר׳ יוסי ואף ר׳ יוסי24 לא אמר אלא בשעת הסכנה:
{בבלי סנהדרין קא ע״א25} תנו רבנן כל הקורא פסוק משיר השירים ועושה אותה כמין זמר והקורא פסוק בבית המשתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת
שק ועומדת לפני הקב״ה ואומרת לפניו רבונו של-עולם עשאוני בניך (זמירות26) ככנור שמנגנין בו גוים אמר לה הקב״ה [בתי אם כן]⁠27 מה יעשו בניי בשעה שהן שמחים אמרה28 לפניו רבונו של-עולם אם [תלמידי חכמים הם יעסקו]⁠29 בתורה במשנה בתלמוד בהלכות באגדות30 ואם עמי הארץ הם יעסקו בהילכות הפסח31 בפסח ובשל-עצרת בעצרת ובשל-חג בחג.⁠32
{בבלי סנהדרין קא ע״א} ר׳ יוחנן [אמר]⁠33 וברוקק לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה. איתמר רב אמר אפילו נגע צרעת ור׳ יוחנן34 אמר אפילו ויקרא אל משה.
{בבלי סנהדרין קא ע״א}35 תנו רבנן סכין וממשמשין בבני מעים בשבת ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת ומעבירין כלי על גב העין בשבת אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בכלי הניטל בשבת אבל כלי שאינו ניטל אסור. [תניא אידך]⁠36 סכין וממשמשין בבני מעים בשבת ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול היכי עביד אמר ר׳ חמא בר חנינא סך ואחר כך ממשמש ור׳ יוחנן אמר סך וממשמש בבת אחת. תנו רבנן אין שואלין דבר מן השד בשבת ר׳ יוסי אומר אף בחול אסור אמר רב הונא הלכה כר׳ יוסי ואף ר׳ יוסי לא אמ׳ אלא בשעת הסכנה37: תנו רבנן שידי שמן ושידי בצים38 מותרין לשאול בהן מפני39 שמכזבין.
1. גרסי׳...רבנן: חסר ב-גפב.
2. אחד, אחד: חסר ב-גסו, גפב, דפוסים, רא״ה. כ״י פריס 312 רק הראשון: ״פסוק אחד משיר השירים״.
3. המשתאות: גפב: ״המשתיות״. דפוסים: המשתה.
4. ועומדת לפני הקב״ה ואומרת: כ״י פריס 312: ״ואומרת לפני הקב״ה״. גסו, רא״ה: ״ועומדת...ואומרת לפניו״.
5. רבונו של עולם: גסו, גפב, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה. חסר בכ״י א.
6. עשאוני: דפוסים: עשוני.
7. גוים: חסר בדפוס קושטא, רא״ה. דפוסים: הנכרים.
8. הקב״ה: גסו גפב, דפוסים, רא״ה. חסר בכ״י א, כ״י פריס 312.
9. שהן אוכלים: כ״י קרפנטרץ, רא״ה: ״שאוכלים״.
10. ושמחים: גסו, גפב, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה. חסר בכ״י א.
11. רבונו של עולם: גסו, גפב, דפוסים, רא״ה. חסר בכ״י א, כ״י פריס 312.
12. בתורה ובנביאים ובכתובים: כ״י פריס 312, וכן גפב אחר הגהה. חסר בכ״י א. גסו: ״בתורה ובנביאים ובכתובים בהלכות ובהגדות״ (ולא הביא שם ״הלכות והגדות״ בסמוך לגבי בעלי משנה. גפב לפני הגהה, דפוסים, רא״ה רק: ״בנביאים ובכתובים״, כיון שתורה כבר נאמר: ״במקרא״.
13. ואם, ואם: גפב, רא״ה: ״אם, אם״.
14. הפסח, העצרת: גסו, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה: ״פסח, עצרת״.
15. בהלכות, בהלכות: גסו: ״והיל׳, והילכות״.
16. החג: כ״י פריס 312: ״חג״.
17. הוקרא: כ״י פריס 312: ״כל הקורא״.
18. אחד: וכן בדפוסים. חסר ב-גסו, גפב, כ״י פריס 312, רא״ה.
19. גאולה: גסו, גפב, כ״י פריס 312, דפוסים, רא״ה: ״טובה״. וכן במסכת כלה נחלקו הנוסחאות.
20. וכן ברי״ף סנהדרין פרק חלק (דף כ ע״א).
21. בסנהדרין: שם המסכת חסר ב-גצג (כפי שרגיל ברי״ף). בה״ג בנוסח המלא.
22. כל ישראל יש להן: חסר בריבב״ן, דפוסים.
23. שאינו: גצג ריבב״ן, דפוסים, רא״ש ה״ג, וכן בכל נוסחאות הרי״ף בסנהדרין שם. כ״י א: ״שאין״.
24. ר׳ יוסי: וכן בה״ג. ריבב״ן: ״תנא קמא״.
25. מובא גם ברי״ף ברכות פרק ה (דף כא ע״ב).
26. זמירות: חסר בכ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוסים.
27. בתי אם כן: כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים. וכן ברא״ש (ברכות ה:א). כ״י נ רק: ״בתי״, כברא״ש כאן. חסר בכ״י סוטרו.
28. אמרה: גט: ״אומרת״.
29. תלמידי חכמים הם יעסקו״: כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״תל׳ חכ׳ הוא יעסוק״.
30. במשנה בתלמוד בהלכות באגדות: כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: במשנה ובתלמוד בהלכות ובאגדות. כ״י נ: ״ובמשנה ובתלמוד ובהלכות ובהגדות״.
31. הפסח: וכן גט, כ״י נ. כ״י הספרייה הבריטית, דפוסים: ״פסח״.
32. דפוסים ממשיך: רשב״ג אומר משום ר׳ יהודה בן חנניא כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם.
33. אמר: כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״אומר״.
34. ור׳ יוחנן: וכן כ״י הספרייה הבריטית, דפוס קושטא. כ״י נ: ״ושמואל״. דפוסים: ור׳ חנינא.
35. ע״פ משנה שבת כב:ו, והברייתא שבגמ׳ שם קמז ע״ב. מובא גם ברי״ף שבת פרק כב (דף סב ע״ב).
36. תניא אידך: כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ, דפוסים. כ״י סוטרו: ״תנו רבנן״.
37. בשעת הסכנה: וכן גט, כ״י נ, דפוסים, ובכל נוסחאות הרי״ף בשבת שם. כ״י הספרייה הבריטית: ״משו⁠[ם] סכנה״.
38. שידי שמן ושידי בצים: וכן גט. דפוסים: ״שרי שמן ושרי בצים״, וכן כ״י הספרייה הבריטית, כ״י נ: ״שרי שמן שרי בצים״, אלא שניתן לקרוא גם בשניהם: ״שדי שמן שדי בצים״.
39. מפני: וכן כ״י נ, דפוס קושטא. כ״י הספרייה הבריטית: ״מפני שהן״. דפוסים: אלא. כגירסת רש״י, וכן בתשובות הגאונים שבהוצ׳ אופק (סי׳ קטו). ראה במאירי כאן, ובשו״ת רדב״ז (ח״ג סי׳ תה).
שדעתו קצרה – משים ללבו כל דאגות חבירו ודואג על כל מה שעתיד לבא עליו.
רחבה – ואינו משים ללבו דאגה כל כך ל״א דעתו קצרה רגזן.
והא איכא שבתות וימים טובים – שאין לך עני בישראל שאין לו מעדנים.
שנוי וסת – משנה וסת ואוכל יותר שאינו רגיל לאכול היינו תחילת חולי מעיים לפיכך אפילו שבתות ויו״ט רעים לו.
רש״י בד״ה שנוי וסת כו׳ רגיל לאכול הס״ד:
שדעתו קצרה, כלומר, אינו יכול לסבול דברים שעושים כנגד רצונו. ״וטוב לב משתה תמיד״זה שדעתו רחבה ויכול לקבל דברים בנחת. ואמר ר׳ יהושע בן לוי: אמרנו ש״כל ימי עני רעים״, והאיכא [והרי יש] שבתות וימים טובים שהוא נח ואוכל בהם? ויש לומר שגם אז ימיו רעים כדברי שמואל, שאמר שמואל: שינוי וסת (מנהג קבוע) הוא תחלת חולי מעיים. וכיון שהעני משנה בשבת ובחג את מנהגו באכילה ומנוחה — סובל הוא מחולי מעיים.
one who is intolerant [da’ato ketzara] of others acting against his will. “And for the good-hearted it is always a feast”; this is referring to one who is tolerant and accepts the actions of others. And Rabbi Yehoshua ben Levi says with regard to the verse “All the days of the poor are terrible”: But aren’t there Shabbatot and Festivals, when he rests and eats festive meals? This can be explained in accordance with that statement of Shmuel, as Shmuel says: A change in routine in terms of eating and rest causes the onset of an intestinal ailment. Due to the dramatic deviation on Shabbat from the poor person’s routine he suffers.
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) תָּנוּ רַבָּנַן הַקּוֹרֵא פָּסוּק שֶׁל שִׁיר הַשִּׁירִים וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ כְּמִין זֶמֶר וְהַקּוֹרֵא פָּסוּק בְּבֵית מִשְׁתָּאוֹת בְּלֹא זְמַנּוֹ מֵבִיא רָעָה לָעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה חוֹגֶרֶת שַׂק וְעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֶרֶת לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲשָׂאוּנִי בָּנֶיךָ כְּכִנּוֹר שֶׁמְּנַגְּנִין בּוֹ לֵצִים.

§ The Sages taught: One who reads a verse from Song of Songs and renders it a form of secular song, and not a sacred text, and one who reads any biblical verse at a banquet house, not at its appropriate time, but merely as a song, introduces evil to the world, as the Torah girds itself with sackcloth and stands before the Holy One, Blessed be He, and says before Him: Master of the Universe, Your children have rendered me like a harp on which clowns play.
רי״ףרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ה״ג: הקורא שיר השירים ועושה אותו כמין זמר – שקורא בנגינה אחרת שאינו נקוד בה ועושה אותה כמין שיר אע״פ שמשיר השירים הוא ועיקרו שיר אסור לעשותו כמין שיר אלא בקריאתו.
הקורא פסוק בבית המשתאות בלא זמנו – במיסב על יינו עושה שחיקותיו בדברי תורה וקורא פסוקים בקול רם לשחק בהם בני המשתה אבל אם אומרו בזמנו על המשתה כגון שהוא יום טוב ונוטל כוס בידו ואומר עליו דברי הגדה ופסוקים מענינו של יום מביא טובה לעולם.
ת״ר הקורא פסוק משיר השירים ועושה אותו כמין זמר אפי׳ לשורר בו להקב״ה שלא ניתן אלא לקרותו בטעמים שבו ולא דרך זמר. ויש לפרש דהני מילי מאן דקרי ליה דרך שחוק אבל מאן דמיכוין לשבוחי ביה לקב״ה דרך ניגון שפיר דמי ומילתא צריכא עיונא. והקורא פסוק בבית המשתאות בלא זמנו כלומר שאינו מתכוין לעסוק בתורה אלא מביאו דרך משל ודרך שחוק מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק כו׳. דברים הללו דרך משל הם לפי שהתורה אינה דבר שיש בו חיות ולא דעת אלא הקב״ה בעצמו מריב ריבה של תורה ומחשב כאלו היא חוגרת שק. ויש לומר שמדת הדין אומרת לפניו כך ותובעת עלבונה של תורה. העיד רבי שמעון כו׳ כל הקורא פסוק בזמנו שהוא עסוק בו לקרותו כאדם שקורא בתורה או שצריך להביא ממנו ראיה למקום אחר או למעשה שבא לידו מביא טובה לעולם ומסתברא דנפקא לן מיהא דכתיב ודבר בעתי מה טוב:
גמ׳ לפני הקב״ה ואמרה כו׳ אפי׳ נגע כו׳ אשים ואעפ״כ כו׳ כצ״ל:
בד״ה ה״ג כו׳ ועושה אותן כמין זמר שקורא כו׳ כצ״ל:
הקורא פסוק של שיר השירים וכו׳. לפי שהספר נקרא שיר השירים ומדבר במשל ומליצה יחשוב המשורר לעשותו כמין זמר ושיר בעלמא:
והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו וכו׳. היינו במשתאות ושמחות הרשות שהם בכל השנה בלא זמן שאותן השמחות גופן של איסור הם ולאפוקי במשתאות ושמחות שהם של מצוה בזמנו כגון פסח בפסח וכו׳ כדלקמן. ואמר נמי שמביא רעה לעולם מפני שהתורה וכו׳. כמ״ש דבשמחה של איסור הוא בכל השנה ולא הביא ראיה לזה אבל סמך אהיפך דאמר לקמן כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה וכו׳ וז״ש עשאוני בניך בשמחת רשות שלהם ככנור שמנגנים בהם העכו״ם בשמחתם. ואמר לה בתי בשעה שאוכלים ושותים כו׳. גם בלא שמחה בכל השנה במה יתעסקו אמרה לו רבונו של עולם אם בעלי מקרא כו׳ ר״ל יהיה להם עסק בהם כעוסק בתורה ולא כעוסק בשיר וזמר כדאמרינן גמרא גמור זמורתא תהא ומייתי לה מקרא ודבר בעתו ר״ל דבר של תורה בעתו דהיינו פסח בפסח וכו׳ שהוא שמחה של מצוה מה טובה מביא לעולם:
א תנו רבנן [שנו חכמים]: הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר שלא למטרת קדושה אלא כשירת חולין סתם, וכן הקורא פסוק כל שהוא בבית משתאות בלא זמנו לצורך זמרה בלבד — מביא רעה לעולם על ידי כך. מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומרת לפניו: רבונו של עולם! עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים, שהם משתמשים בתורה ככלי משחק.
§ The Sages taught: One who reads a verse from Song of Songs and renders it a form of secular song, and not a sacred text, and one who reads any biblical verse at a banquet house, not at its appropriate time, but merely as a song, introduces evil to the world, as the Torah girds itself with sackcloth and stands before the Holy One, Blessed be He, and says before Him: Master of the Universe, Your children have rendered me like a harp on which clowns play.
רי״ףרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אָמַר לָהּ בִּתִּי בְּשָׁעָה שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין בַּמֶּה יִתְעַסְּקוּ אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם בַּעֲלֵי מִקְרָא הֵן יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים אִם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה הֵן יַעַסְקוּ בַּמִּשְׁנָה בַּהֲלָכוֹת וּבְהַגָּדוֹת וְאִם בַּעֲלֵי תַלְמוּד הֵן יַעַסְקוּ בְּהִלְכוֹת פֶּסַח בַּפֶּסַח בְּהִלְכוֹת עֲצֶרֶת בָּעֲצֶרֶת בְּהִלְכוֹת חַג בֶּחָג הֵעִיד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנַנְיָא כׇּל הַקּוֹרֵא פָּסוּק בִּזְמַנּוֹ מֵבִיא טוֹבָה לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר {משלי ט״ו:כ״ג} וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.:

The Holy One, Blessed be He, says to the Torah: My daughter, during the time that they are eating and drinking, in what should they be engaged? The Torah says before Him: Master of the Universe, if they are masters of the Bible, let them engage in the study of the Torah, Prophets, and Writings. If they are masters of the Mishna, let them engage in the study of the Mishna, in the study of halakha, and in the study of aggada. And if they are masters of the Talmud, let them engage in the study of the halakhot of Passover on Passover, in the study of the halakhot of Shavuot on Shavuot, and in the study of the halakhot of Sukkot on Sukkot. They should not treat the Torah with contempt by using it for their own entertainment. Rabbi Shimon ben Elazar testified in the name of Rabbi Shimon ben Ḥananya: Anyone who reads a verse at its appropriate time and in the appropriate manner introduces good into the world, as it is stated: “And a word in its season, how good is it” (Proverbs 15:23).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר לה הקדוש ברוך הוא לתורה: בתי, בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו? אמרה לפניו: רבונו של עולם! אם בעלי מקרא הןיעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים, אם בעלי משנה הןיעסקו במשנה, בהלכות ובהגדות, ואם בעלי תלמוד הןיעסקו בהלכות פסח בפסח, בהלכות עצרת (שבועות) בעצרת, בהלכות חג (הסוכות) בחג. ומדוע יבזו את דברי התורה בשימוש בה לצורכי שעשועים? ובמקביל העיד ר׳ שמעון בן אלעזר משום (בשם) ר׳ שמעון בן חנניא: כל הקורא פסוק בזמנו שראוי לקרותו בו, ובאופן הראוי — מביא טובה לעולם, שנאמר: ״שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב״ (משלי טו, כג).
The Holy One, Blessed be He, says to the Torah: My daughter, during the time that they are eating and drinking, in what should they be engaged? The Torah says before Him: Master of the Universe, if they are masters of the Bible, let them engage in the study of the Torah, Prophets, and Writings. If they are masters of the Mishna, let them engage in the study of the Mishna, in the study of halakha, and in the study of aggada. And if they are masters of the Talmud, let them engage in the study of the halakhot of Passover on Passover, in the study of the halakhot of Shavuot on Shavuot, and in the study of the halakhot of Sukkot on Sukkot. They should not treat the Torah with contempt by using it for their own entertainment. Rabbi Shimon ben Elazar testified in the name of Rabbi Shimon ben Ḥananya: Anyone who reads a verse at its appropriate time and in the appropriate manner introduces good into the world, as it is stated: “And a word in its season, how good is it” (Proverbs 15:23).
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אוְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְכוּ׳.: אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן בוּבְרוֹקֵק בָּהּ לְפִי שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם עַל הָרְקִיקָה אִיתְּמַר רַב אָמַר אֲפִילּוּ נֶגַע צָרַעַת ר׳רַבִּי חֲנִינָא אָמַר אֲפִילּוּ וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה.

§ The mishna teaches: And among those who have no share in the World-to-Come is one who whispers invocations over a wound. Rabbi Yoḥanan says: And that is the case only where he spits into the wound while he whispers, as one does not mention the name of Heaven over spittle, and doing so is an act of contempt for God. It was stated that Rav says: Even the verse: “When a leprous mark is in a man, then he shall be brought to the priest” (Leviticus 13:9), in which there is no mention of the name of God, may not be whispered as an invocation. Rabbi Ḥanina says: Even a verse that is unrelated to the specific illness in question, for example: “And He called to Moses” (Leviticus 1:1), may not be whispered as an invocation.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וברוקק – שכן דרך מלחשים לרקק קודם הלחש ואסור להזכיר פסוק על הלחישה ויש לחשים שדרכן לרקק אחריהם ואומר אותן בלשון לעז ומזכירין להם שם בלשון לעז וא״ל רבי דמותר דאין אסור אלא לוחש אחר הרקיקה דנראה שמזכיר השם על הרקיקה ועוד לא נאסר אלא בלשון הקודש אבל בלעז לא.
אפילו נגע צרעת – אפילו לוחש (אחרי האי) קרא דלית ביה שם שמים על הרקיקה שקורא נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן (ויקרא יג) לשם רפואה אין לו חלק לעולם הבא.
ואפילו ויקרא אל משה – שאין בו לא חולי ולא נגע דאין ראוי ללחשו על המכה ואין מזכירו לשם רפואה אלא כסבור הוא להנצל בזכות דברי תורה שהוא הזכיר אסור ללוחשו.
פיסקא והלוחש על המכה. א״ר יוחנן וברוקק שכן דרך הלוחשים לרוק קודם לחישתן ומה טעם אסור לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה. איתמר רב אמר אפי׳ נגע צרעת כי תהיה באדם דהוי סימנא בישא אסור לומר על המכה. רבי חנינא אמר אפי׳ ויקרא אל משה דלית ביה לא הא ולא הא ולית ביה מעניניה דקציר׳ כל עיקר לא לימא מפני שאסור להתרפאות בדברי תורה. והא דרב פליגא אדר׳ יוחנן דאלו ר״י קאמר לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה הא ליכא שם שרי ואלו רב קאמר אפי׳ דלית ביה שם וקי״ל רב ור״י הלכה כר״י. ומדטרחי הני אמוראי כולהו לפרושי מימריה דר״ע ש״מ הילכתא כותיה ואע״ג דא״ר [יוחנן] הלכה כסתם משנה שאני הכא דר״ע לאו פלוגי פליג אסתם משנה אלא מוסיף הוא:
בד״ה אפי׳ נגע צרעת כו׳ כצ״ל:
בד״ה סך צ״ל שף:
והלוחש על המכה וכו׳. והטעם שאסור להתרפאות בדברי תורה ממכה וחולי שכבר חלה לפי שסבר שעושה התורה כשאר דברים שבעולם המרפאים החולה והמכה ואינו כן כי התורה יש לה מעלה יתירה שבקיומה ולימודה היא מגינה על האדם שלא יבא כלל לידי חולי ומכה וכדקאמר בפרק ידיעות הטומאה דלהגן בתורה שרי והיינו דמייתי מקרא לא אשים עליך לפי שהיא מגינה וק״ל:
ב במשנה נמנה בין אלה שאין להם חלק לעולם הבא גם הלוחש על המכה. אמר ר׳ יוחנן: וברוקק בה בשעת לחישה, לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה, והמזכיר שם שמים על הרקיקה מבזה את השם, ולכן נענש. איתמר [נאמר], רב אמר: אפילו את הפסוק ״נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן״ (ויקרא יג, ט) שאין בו שם, אין אומרים ללחש. ר׳ חנינא אמר: אפילו פסוק שאיננו קשור לענין מחלה, וכגון ״ויקרא אל משה״ ((ויקרא א, א) אין אומרים.
§ The mishna teaches: And among those who have no share in the World-to-Come is one who whispers invocations over a wound. Rabbi Yoḥanan says: And that is the case only where he spits into the wound while he whispers, as one does not mention the name of Heaven over spittle, and doing so is an act of contempt for God. It was stated that Rav says: Even the verse: “When a leprous mark is in a man, then he shall be brought to the priest” (Leviticus 13:9), in which there is no mention of the name of God, may not be whispered as an invocation. Rabbi Ḥanina says: Even a verse that is unrelated to the specific illness in question, for example: “And He called to Moses” (Leviticus 1:1), may not be whispered as an invocation.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) תָּנוּ רַבָּנַן סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין בִּבְנֵי מֵעַיִים בְּשַׁבָּת גוְלוֹחֲשִׁין לְחִישַׁת נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּשַׁבָּת דוּמַעֲבִירִין כְּלִי עַל גַּב הָעַיִן בְּשַׁבָּת אָמַר רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּכְלִי הַנִּיטָּל אֲבָל בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ נִיטָּל אָסוּר וְאֵין שׁוֹאֲלִין בִּדְבַר שֵׁדִים בְּשַׁבָּת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף בַּחוֹל אָסוּר.

The Sages taught in a baraita: One may smear oil on and rub the intestinal area on Shabbat to ease pain, and it is not prohibited as a form of healing. One may whisper incantations of snakes and scorpions on Shabbat to ease the pain of their bite. And one may pass a cool vessel upon an infected eye on Shabbat, to soothe the inflammation. Rabban Shimon ben Gamliel says: In what case are these matters stated? They are stated in the case of a vessel that may be moved on Shabbat. But with regard to a vessel that may not be moved, it is prohibited to pass it upon the infected eye on Shabbat. And one may not consult the words of demons on Shabbat. Rabbi Yosei says: Even during the week it is prohibited to consult demons.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וממשמשין במעיים – של חולה בשבת ואין בכך משום רפואה דסיכה איתקש לשתיה.
ולוחשין על נחשים ועל עקרבים בשבת – בשביל שלא יזיקו ואין בכך משום צידה.
כלי על העין – שכן דרך ליתן כלי מתכות על העין כדי לקרר העין. א״נ כגון שעושין לאדם שחש בעינו מקיפים עינו בטבעת.
כלי הניטל – כגון מפתח סכין וטבעת.
בדבר שדים – שכן עושין כשאובדין שום דבר שואלין במעשה שדים והם מגידים להם ואסור לעשות בשבת משום ממצוא חפצך (ישעיהו נח).
אף בחול אסור – לשאול בשדים כדמפרש לקמן משום סכנה.
סכין וממשמשין בני מעים לחולה בשבת אע״פ שאין בו סכנה והוא שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול משמוש אחר סיכה אלא יסוך וימשמש בבת אחת ומעביר כלי על העין להקר כגון מרגלית שבטבעת וכיוצא בה וכן בכל כלי הנטל בשבת:
תנו רבנן [שנו חכמים]: סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת כדי להקל את הכאב, ואין בכך משום איסור רפואה בשבת. ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת לרפא את כאב הנשיכה (רמב״ם). ומעבירין כלי על גב העין בשבת, כלומר, שאם סובל מדלקת בעין מותר לו לשים כלי קר כדי לצנן מעט. אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמוריםבכלי הניטל, כלי שמותר לטלטלו בשבת, אבל בכלי שאינו ניטלאסור. ואין שואלין בדבר שדים בשבת. ר׳ יוסי אומר: אף בחול אסור.
The Sages taught in a baraita: One may smear oil on and rub the intestinal area on Shabbat to ease pain, and it is not prohibited as a form of healing. One may whisper incantations of snakes and scorpions on Shabbat to ease the pain of their bite. And one may pass a cool vessel upon an infected eye on Shabbat, to soothe the inflammation. Rabban Shimon ben Gamliel says: In what case are these matters stated? They are stated in the case of a vessel that may be moved on Shabbat. But with regard to a vessel that may not be moved, it is prohibited to pass it upon the infected eye on Shabbat. And one may not consult the words of demons on Shabbat. Rabbi Yosei says: Even during the week it is prohibited to consult demons.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אָמַר רַב הוּנָא ו(אֵין) הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי וְאַף רַבִּי יוֹסֵי לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם סַכָּנָה כִּי הָא דְּרַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף דְּאִיבְּלַע בְּאַרְזָא וְאִתְעֲבִיד לֵיהּ נִיסָּא פְּקַע אַרְזָא וּפַלְטֵיהּ.

Rav Huna said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. The Gemara notes: And even Rabbi Yosei did not say that it is due to the Torah prohibition of witchcraft that it is prohibited during the week; rather, it is prohibited due to danger, lest the demons harm him. This could happen, as in that incident concerning Rav Yitzḥak bar Yosef, who consulted a demon and as a result was swallowed into a cedar tree, and a miracle was performed for him and the cedar split and expelled him.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

כי הא דרב יצחק – היה שואל במעשה שדים ובקש השד להזיקו ונעשה לו נס ובלעו הארז.
אמר רב הונא: הלכה כר׳ יוסי. ומעירים: ואף ר׳ יוסי לא אמרה לאסור מפני איסור תורה של כשפים, אלא משום סכנה שמא יזיקוהו השדים, כי הא [כמו מעשה זה] של רב יצחק בר יוסף שנשאל בשד וגרם לו דאיבלע בארזא [שנבלע בתוך הארז] (רש״ש), ואתעביד ליה ניסא [ונעשה לו נס] ופקע ארזא [הארז], ופלטיה [ופלטו], ללמד כמה מסוכן הדבר.
Rav Huna said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. The Gemara notes: And even Rabbi Yosei did not say that it is due to the Torah prohibition of witchcraft that it is prohibited during the week; rather, it is prohibited due to danger, lest the demons harm him. This could happen, as in that incident concerning Rav Yitzḥak bar Yosef, who consulted a demon and as a result was swallowed into a cedar tree, and a miracle was performed for him and the cedar split and expelled him.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן סָכִין זוּמְמַשְׁמְשִׁין בִּבְנֵי מֵעַיִים בְּשַׁבָּת וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל הֵיכִי עָבֵיד רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר סָךְ וְאַחַר כָּךְ מְמַשְׁמֵשׁ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חסָךְ וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּבַת אַחַת.

The Sages taught in a baraita: One may smear oil on and rub the intestinal area on Shabbat, and it is not a forbidden form of healing, provided that he does not do so in the manner in which he does during the week. The Gemara asks: How then does one do so on Shabbat? Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, says: One first smears oil and afterward rubs the body. And Rabbi Yoḥanan says: One smears oil and rubs the body simultaneously.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

סך ואחר כך ממשמש – הוי שנוי דבחול דרך למשמש ואח״כ לסוך.
ת״ר סכין וממשמשין בבני מעים של חולה בשבת ואין כאן משום רפואה דסיכה איתקש לשתייה. ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת כדי שלא יזיקו בשבת. ואי קשיא לך הא דאמרינן בפ׳ ארבע מיתות (ס״ה.) אמר אביי ש״מ האי מאן דצמד זיבורא ועקרבא אע״ג דקא מיכוין דלא ליזקו אסור לא קשיא התם כגון דקטר ליה דלא לנשוף מדוכתיה אי נמי לחבוריה לדוכתא אחרינא והיינו לשון חובר דקרא ולשון צמידה דנקט אביי דהוי מלשון צמיד פתיל ויצמד ישראל שהוא לשון דיבוק וחיבור אבל לעכוביה מלאזוקי שרי. ואיבעי תימא מאי לוחשין לחישת נחשים דקתני הכא ללחוש על נשכתן בשבת. ומעבירין כלי על גבי העין בשבת כגון אלו שנותנין כלי מתכות על העין כדי לקרר העין וכגון אלו שכוחלין עיניהם במכחול של זהב לפי שיפה לעינים או בטבעת של זהב ושאר כלים דהא מילתא כולה ליכא למגזר בה משום שחיקת סמנין. אמר רשב״ג בד״א בכלי הניטל מותר לטלטלו בשבת כגון מפתח וטבעת וכיוצא בהן. ואין שואלין במעשה שדים בשבת משום ממצוא חפצך ר״י אומר אף בחול אסור. אמר רב הונא הלכה כר״י ואף ר״י לא אמרה אלא משום סכנה שפעמים שמכריח את השד לומר דבר שאינו רוצה והוא כועס עליו ורוצה להרגו כי הא דרב יצחק בר יוסף שבא לשאול בשדים ורצה השד להרגו ונעשה לו נס ונבלע בארץ וכי תימא וליעקריה לשדא מיניה קב״ה הוא דבעא לאחיזי ליה ניסא רבא:
ת״ר שידי שמן שדים הבאים על ידי שמן שלוחשין על השמן ומביאין את השדים לשאול בהם ושדים הבאים על ידי ביצים מותרים לשאול בהם בשבת מפני שמכזבין ואין כאן משום ממצוא חפצך ולת״ק דר׳ יוסי הוא דאצטריך ואי לר״י האיכא משום סכנה. ולוחשין על שמן שבקערה בחול שכן דרך הלוחשין ואין לוחשין על שמן שביד לפי שאין מועיל כלום לפיכך סכין משמן שביד ואין לחוש שמא לחשו עליו ואין סכין משמן שבכלי שיש לחוש שמא לחשו עליו והסך הימנו בא לידי סכנה:
אייתו ליה משחא במאנא שף סך הימנו פעו ויצאו לו צמחים בפניו ראתהו אשה אחת שהיתה בקיאה בעניני לחישות ואמרה זיקא דחמת קא חזינא הכא רוח של פלוני שד אני רואה כאן. ואית נוסחי דאית בהו רוקא דחמת רוק של פלוני שד. ויש לפרש רוקא דחמת רוק של פלוני (או פלוני) המכשף אני רואה כאן וכן זיקא דחמת רוח רעה הבאה על ידי איש פלוני המכשף אני רואה כאן. עבדא ליה מילתא ואיתסי:
אמר רבה בר בר חנה כשחלה ר״א נכנסו תלמידיו לבקרו אמר להם חימה עזה יש בעולם שאלמלא כן לא היה המקום מביא עלי יסורים התחילו הם בוכים ור״ע מצחק ופשוטה היא.
ועוד תנו רבנן [שנו חכמים]: סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת לרפואה ובלבד שלא יעשה בשבת כדרך שהוא עושה בחול! ושואלים: היכי עביד [כיצד עושה] בשבת? ר׳ חמא בר׳ חנינא אמר: סך תחילה ואחר כך ממשמש. ר׳ יוחנן אמר: סך וממשמש בשבת בבת אחת, שכיון שעושה בשינוי — מותר.
The Sages taught in a baraita: One may smear oil on and rub the intestinal area on Shabbat, and it is not a forbidden form of healing, provided that he does not do so in the manner in which he does during the week. The Gemara asks: How then does one do so on Shabbat? Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, says: One first smears oil and afterward rubs the body. And Rabbi Yoḥanan says: One smears oil and rubs the body simultaneously.
עין משפט נר מצוהרי״ףרש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) תָּנוּ רַבָּנַן שָׂרֵי שֶׁמֶן וְשָׂרֵי בֵיצִים מוּתָּרִין לִשְׁאוֹל בָּהֶן אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמְּכַזְּבִין לוֹחֲשִׁין עַל שֶׁמֶן שֶׁבִּכְלִי וְאֵין לוֹחֲשִׁין עַל שֶׁמֶן שֶׁבַּיָּד לְפִיכָךְ סָכִין מִשֶּׁמֶן שֶׁבַּיָּד וְאֵין סָכִין מִשֶּׁמֶן שֶׁבִּכְלִי.

The Sages taught in a baraita: With regard to demons of oil and demons of eggs, i.e., demons consulted by means of oil and eggs, respectively, it is permitted to consult them; but it is futile to do so, due to the fact that they deceive. One may whisper an incantation for healing over oil that is in a vessel and one may not whisper an incantation over oil that is in one’s hand. Therefore, one may smear oil on his body from oil that is brought to him in another’s hand, and there is no concern that perhaps someone whispered over it; and one may not smear oil that is brought to him in a vessel, as perhaps someone whispered over it and it will cause him harm.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שרי שמן – יש מעשה שדים ששואלין על ידי שמן וקרי להו שרי שמן והיינו שרי בוהן ויש ששואלין בשפופרת של ביצה וקרי להו שרי ביצים.
אלא שמכזבין – לכך נמנעו מלשאול בהן.
לוחשים על שמן שבכלי – אותן העושין מעשה שדים דרכן ללחוש על שמן שבכלי ואין דרכן ללחוש על שמן שביד שאינו מועיל לפיכך אדם יכול לסוך על ידו משמן שביד ואין לחוש שמא נעשה בו מעשה שדים ואין בו סכנת השד.
תנו רבנן [שנו חכמים]: שרי שמן ושרי ביצים, שהם שדים ששואלים אותם על ידי שמן וביצים — מותרין לשאול בהן בשבת ואין בכך משום איסור, אלא אין טעם לעשות כן מפני שמכזבין, שאינם עונים תשובות אמת. ועוד: לוחשין לרפואה על שמן שבכלי, ואין לוחשין על שמן שביד. לפיכך סכין משמן שמביאים ביד מכל אדם, כי אין לחשוש שמא לחשו עליו, ואין סכין משמן שבכלי שמא לחשו עליו ויזיקנו.
The Sages taught in a baraita: With regard to demons of oil and demons of eggs, i.e., demons consulted by means of oil and eggs, respectively, it is permitted to consult them; but it is futile to do so, due to the fact that they deceive. One may whisper an incantation for healing over oil that is in a vessel and one may not whisper an incantation over oil that is in one’s hand. Therefore, one may smear oil on his body from oil that is brought to him in another’s hand, and there is no concern that perhaps someone whispered over it; and one may not smear oil that is brought to him in a vessel, as perhaps someone whispered over it and it will cause him harm.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא אִיקְּלַע לְהָהוּא אוּשְׁפִּיזָא אַיְיתִי לֵיהּ מִישְׁחָא בְּמָנָא שָׁף נָפְקָן לֵיהּ צִימְחֵי בְּאַפֵּיהּ נְפַק לשוק חֲזֵיתֵיהּ הָהִיא אִיתְּתָא אֲמַרָה זִיקָא דְּחֵמֶת קָא חָזֵינָא הָכָא עֲבַדָא לֵיהּ מִלְּתָא וְאִיתַּסִּי.

The Gemara relates: Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta happened to come to a certain inn, and they brought him oil in a vessel. He rubbed it on his face, and boils developed on his face. He went out to the marketplace, and a certain woman saw him and said: I see here the evil spirit of Ḥamat on your face. She performed an action, i.e., whispered an incantation, for him, and he was healed.
ר׳ חננאלרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
1{רוקא2 דחמת קא חזינא הכא – פי׳ שידה ששמה חמת ושורה על אותו כלי של שמן שלוחשין עליו.}
(סיום)
הדרן עלך אילו הן הנחנקין
וסליקא לה מסכת סנהדרין
שבח ותהילה ליוצר הרים
1. ביאור זה מובא בערוך ערך ״רק״ בשם רבנו חננאל.
2. כן הגרסא במספר כ״י של הבבלי. בדפוסים: ״זיקא״.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך רק
רקא(יבמות כד) רוק שהוא למעלה מן הכילה אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא פי׳ שנמצא רוק בכילה למעלה איכא למימר ששכבה פורקדנית בשעת תשמיש רקקה למעלה מן הכילה זה פי׳ מגנצא ואבא מרי רבינו יחיאל ז״ל פי׳ רוק שהוא זרוק בכח ועלה למעלה מן הכילה שזה ודאי כח איש הוא ולא כח האשה והיה מספר במשל סוחר אחד היתה לו אשה יפה וזינתה עליו ובשעת תשמיש רק אותו האיש למעלה בשמי הקורה העליונה והיתה הקורה מצופה זהב כולה אח״כ בא בעלה לשכב עמה ולשמוח עמה נשא עיניו למעלה וראה רוק למעלה בקורה אמר לאשתו מי רק שם ואמרה אני אמר לה עשה כן לפני ואראה זה הכח שיש ליך ולא יכלה והרגיש מה שעשתה וכן מצינו בפירוש ר׳ חננאל זצ״ל בחלק (סנהדרין קא.) בגמרא הלוחש רוקא דחמת קא חזינא הכא – פי׳ שידה ששמה חמת ושורה על אותו כלי של שמן שלוחשין עליו. (נדה יג) ב״ש אומרים צריכה עד שהרוק בתוך הפה נימוק והולך לו פי׳ עד שהלחלוחית של תשמיש בתוך הפה נימוקה אותם טיפה והלכה לה:
א. [שליים, שפייעכטץ.]
שף – סך שמן בפניו.
צמחין – אבעבועות מלנ״ץ.
זיקא דחמת – רוח של אותו שד ששמו חמת אני רואה בפניך שאחזתך.
ומסופר, רב יצחק בר שמואל בר מרתא איקלע לההוא אושפיזא [הזדמן לפונדק אחד] אייתי ליה מישחא במנא [הביאו לו שמן בכלי], שף, נפקן ליה צימחי באפיה [סך משמן זה בפניו, ויצאו לו אבעבועות בפניו], נפק [יצא] לשוק, חזיתיה ההיא איתתא [ראתה אותו אשה אחת] ואמרה: זיקא [את הרוח הרעה] של חמת קא חזינא הכא [אני רואה כאן בפניך]. עבדא ליה מלתא ואיתסי [עשתה לו דבר, לחש, והתרפא].
The Gemara relates: Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta happened to come to a certain inn, and they brought him oil in a vessel. He rubbed it on his face, and boils developed on his face. He went out to the marketplace, and a certain woman saw him and said: I see here the evil spirit of Ḥamat on your face. She performed an action, i.e., whispered an incantation, for him, and he was healed.
ר׳ חננאלרי״ףהערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי אַבָּא לְרַבָּה בַּר מָרִי כְּתִיב {שמות ט״ו:כ״ו} כׇּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה׳ רוֹפְאֶךָ וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא שָׂם רְפוּאָה לָמָּה אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן מִקְרָא זֶה מֵעַצְמוֹ נִדְרָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ט״ו:כ״ו} וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ אִם תִּשְׁמַע לֹא אָשִׂים וְאִם לֹא תִּשְׁמַע אָשִׂים אעפ״כאַף עַל פִּי כֵן כִּי אֲנִי ה׳ רוֹפְאֶךָ.

Rabbi Abba said to Rabba bar Mari that there is an apparent contradiction in a verse. It is written: “All the disease that I placed in Egypt I shall not place upon you, for I am the Lord, your Healer” (Exodus 15:26). And since God does not place the disease upon the Jewish people, why is healing necessary? Rabba bar Mari said to him that this is what Rabbi Yoḥanan says: This verse can be interpreted and the contradiction resolved from the contents of the verse itself, as it is stated: “And He said: If you will diligently hearken to the voice of the Lord, your God” (Exodus 15:26). If you hearken to God’s voice, I will not place the disease upon you, and if you do not hearken to God’s voice, I will place the disease upon you. Nevertheless, even if you do not hearken to the voice of God, and I place the disease upon you, know that I will heal you, “for I am the Lord, your Healer.”
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שרצים המזיקין כגון נחשים ועקרבים אפילו לא היה בהם חשש מיתה הואיל ונושכים מותר לצודם בשבת ובלבד שלא יתכוין אלא להנצל מנשיכתם וכיצד עושה כופה עליהם את הכלי או מקיף עליהן או קושרן שלא יזיקו ובמקום שיש ביניהם חברים לוחשין עליהם בשבת ואע״פ שזה באסור חובר חבר הואיל ואין בו מלקות שהרי אין כאן אלא דברים בעלמא התירו לו בכך שלא תטרף דעתו עליו הא חבר שעושה מעשה כגון אלו שמנהגם בעת שאומרין אותן הלחישות לאחוז בידם מפתח או סלע או מנידין אצבע או ראש הרי זה לוקה ואין מתירין לו כלל ואלו שמאמינים במציאות השדים ובפעולותיהם אסור להם לשאול בהם אף בחול ויש להתיר בשרי בהן ושרי ביצים אלא שאינם אלא דברי הבאי והגירסא לפי דעת זה אלא שמכזבין וגדולי הפוסקים גורסין מפני שמכזבין כלומר שעיקר התירם מפני שהם דברי הבאי ואין אדם מצוי לימשך אחריהם וכן עיקר והוא נמשך למה שכתבנו בסוף פרק ארבע מיתות בענין המעוננים והוא מה שהתירו בתלמוד הרבה בלחישות המוניות והדומים לאלו:
לעולם אל יהרהר אדם אחר מדותיו של מקום ואל יבעט ביסורים ואל ישא פנים לעצמו לומר האיך אני בצער הזה והריני צדיק גמור שאי אפשר שלא חטא והקב״ה רוצה למרק עונותיו בעולם הזה דרך צחות אמר אחד מגדולי החכמים כל זמן שאני רואה את ר׳ שאין יינו מחמיץ ואין שמנו מבאיש ואין פשתנו לוקה אמרתי חס ושלום קבל ר׳ עולמו:
המשנה השניה שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא אע״פ שנתפרסם ענינם במעלה יתירה והם ירבעם ואחאב ומנשה וההדיוטות בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי והזכיר בלעם אע״פ שלא היה בכלל האומה שלא לטעות עליו היותו מחסידי אומות העולם עם התפרסם כחו בהגדת העתידות:
זהו לשון המשנה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא ממה שיש בו צרך לענינים תלמודיים אלו הן:
אם תשמע לא אשים כו׳. מבואר כדלעיל אם תשמע לא אשים לפי שהתורה מגינה ולכך אם תשמע לא אשים ואם לא תשמע אשים וכו׳. מבואר בת״י ואם תעברון על פתגמי משתלחין עליך ואם תתובון אעדינון ארום אנא ה׳ מסאך. ולכאורה מלת כי אינו מיושב לפי הדרש ולפי הדקדוק שהוסיף רש״י בפי׳ החומש יתיישב שכתב ואם אשים הרי הוא כלא הושמה כי אני ה׳ רופאך עכ״ל דר״ל דואם אשים חסר מן המקרא אבל כיון דהשימה הוה כאלו לא הושמה יהיה ואם אשים בכח המאמר דולא אשים וזה שנתן טעם דלכך הוה גם השימה כאלו לא הושמה כיון שאני ה׳ רופאך ויכולת בידי לרפאות משא״כ בכח ב״ו שגם אחר רפואה המכה ניכרת ברושם מה ודו״ק:
אמר ליה [לו] ר׳ אבא לרבה בר מרי, כתיב [נאמר]: ״כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה׳ רפאך״ (שמות טו, כו), ויש לשאול: וכי מאחר שלא שם מחלה, אם כן רפואה למה? אמר ליה [לו], הכי [כך] אמר ר׳ יוחנן: מקרא זה מעצמו נדרש, שיש בו תשובה לשאלה זו באופן זה, שנאמר: ״ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה׳ אלהיך...״(שמות טו, כו), אם תשמעלא אשים, ואם לא תשמעאשים. ואף על פי כן, גם אם לא תשמע ותהיה בך מחלה, דע לך כי אני ה׳ רפאך וארפאך גם אז.
Rabbi Abba said to Rabba bar Mari that there is an apparent contradiction in a verse. It is written: “All the disease that I placed in Egypt I shall not place upon you, for I am the Lord, your Healer” (Exodus 15:26). And since God does not place the disease upon the Jewish people, why is healing necessary? Rabba bar Mari said to him that this is what Rabbi Yoḥanan says: This verse can be interpreted and the contradiction resolved from the contents of the verse itself, as it is stated: “And He said: If you will diligently hearken to the voice of the Lord, your God” (Exodus 15:26). If you hearken to God’s voice, I will not place the disease upon you, and if you do not hearken to God’s voice, I will place the disease upon you. Nevertheless, even if you do not hearken to the voice of God, and I place the disease upon you, know that I will heal you, “for I am the Lord, your Healer.”
רי״ףבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה כְּשֶׁחָלָה ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ תַּלְמִידָיו לְבַקְּרוֹ אָמַר לָהֶן חֵמָה עַזָּה יֵשׁ בָּעוֹלָם הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׂחֵק אָמְרוּ לוֹ לָמָּה אַתָּה מְשַׂחֵק אָמַר לָהֶן וְכִי מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים אָמְרוּ לוֹ אֶפְשָׁר סֵפֶר תּוֹרָה שָׁרוּי בְּצַעַר וְלֹא נִבְכֶּה.

§ Rabba bar bar Ḥana says: When Rabbi Eliezer fell ill, his students entered to visit him. Rabbi Eliezer said to them: There is intense wrath in the world, and it is due to that wrath of the Holy One, Blessed be He, Who is angry at His world, that I am suffering from these afflictions. His students began to cry due to their teacher’s suffering, and Rabbi Akiva was laughing. They said to him: Why are you laughing? Rabbi Akiva said to them: And for what reason are you crying? They said to him: Is it possible that Rabbi Eliezer, who is as much an exemplar of Torah as a Torah scroll, is afflicted with pain and we will not cry?
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ערך חם
חםא(סנהדרין קא.) אמר להם בני חמה עזה יש בעולם:
א. [צארן.]
חמה עזה יש בעולם – על עצמו היה אומר שכעס עליו המקום והכביד חוליו.
חמה עזה יש בעולם כו׳. עפירש״י אבל מלשון יש בעולם לא משמע כן אלא דיש לפרש שעליהן אמר כך כמ״ש בספ״ד מיתות שאמר להן תמה אני אם ימותו מיתת עצמן כו׳ ע״ש וכן מ״ש הכא ס״ת שרוי בצער ואנו לא נבכה ע״פ מש״ש נטל ב׳ זרועותיו והניחן על לבו אמר אוי לכם ב׳ זרועותי שהן כשני ס״ת כו׳ כמבואר שם וכן מ״ש כלום חסרתי מן התורה מבואר שם. ושא״ל רבי עקיבא למדתנו רבינו כי אדם וגו׳. אע״ג דקרא הוא א״ל בלשון הזה כדרך שאלת ותשובת התלמיד לרב ויש לדקדק בזה דבפרק במה בהמה איכא למ״ד דאין מיתה בלא חטא כו׳ ומסיק עליה תיובתא מההיא דד׳ מתו בעטיו של נחש ואמאי לא תסייע מהכא דקא״ל רבי עקיבא לר״א כי אדם אין צדיק וגו׳ דמשמע מיניה דאין מיתה בלא חטא ולפי מה שכתבו התוספות שם אההיא דד׳ מתו בעטיו של נחש והא דכתיב כי אדם אין צדיק בארץ וגו׳ ברוב בני אדם קאמר עכ״ל יש ליישב דה״נ ר״ע קאמר לר״א שאפשר שגם אתה מרוב בני אדם ודוחק:
ג אמר רבה בר בר חנה: כשחלה ר׳ אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו. אמר להן: חמה עזה יש בעולם, כלומר, רואה אני שהקדוש ברוך הוא כועס על העולם, ומשום כך אני סובל יסורים (רמ״ה). התחילו הן, תלמידיו, בוכין מפני צערו של רבם, ור׳ עקיבא היה משחק (צוחק). אמרו לו: למה אתה משחק? אמר להן: וכי מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: אפשר ספר תורה, רבינו, ר׳ אליעזר, המלא וגדוש תורה כספר תורה שרוי בצער, ולא נבכה?
§ Rabba bar bar Ḥana says: When Rabbi Eliezer fell ill, his students entered to visit him. Rabbi Eliezer said to them: There is intense wrath in the world, and it is due to that wrath of the Holy One, Blessed be He, Who is angry at His world, that I am suffering from these afflictions. His students began to cry due to their teacher’s suffering, and Rabbi Akiva was laughing. They said to him: Why are you laughing? Rabbi Akiva said to them: And for what reason are you crying? They said to him: Is it possible that Rabbi Eliezer, who is as much an exemplar of Torah as a Torah scroll, is afflicted with pain and we will not cry?
רי״ףהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אָמַר לָהֶן לְכָךְ אֲנִי מְשַׂחֵק כׇּל זְמַן שֶׁאֲנִי רוֹאֶה רַבִּי שֶׁאֵין יֵינוֹ מַחְמִיץ וְאֵין פִּשְׁתָּנוֹ לוֹקֶה וְאֵין שַׁמְנוֹ מַבְאִישׁ וְאֵין דּוּבְשָׁנוֹ מַדְבִּישׁ אָמַרְתִּי שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם קִיבֵּל רַבִּי עוֹלָמוֹ וְעַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי רוֹאֶה רַבִּי בְּצַעַר אֲנִי שָׂמֵחַ אָמַר לוֹ עֲקִיבָא כְּלוּם חִיסַּרְתִּי מִן הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ אָמַר לוֹ לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ {קהלת ז׳:כ׳} כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא.

Rabbi Akiva said to them: It is for that reason that I am laughing. As long as I would see for my teacher that neither does his wine ferment and spoil, nor is his flax stricken, nor does his oil spoil, nor does his honey turn rancid, I would say to myself: Perhaps, Heaven forfend, my teacher has already received his world in reward for the mitzvot that he fulfilled, and will not receive a reward in the World-to-Come. But now that I see my teacher overcome with suffering, I am happy. He is receiving punishment in this world for the few transgressions that he might have committed, ensuring that he will receive a complete reward in the World-to-Come. Rabbi Eliezer said to him: Akiva, have I failed to fulfill any portion of the entire Torah? Rabbi Akiva said to him, you taught us, our teacher: “For there is not a righteous man upon earth who does good and sins not” (Ecclesiastes 7:20).
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שכל זמן שהייתי רואה את רבי שאין יינו מחמיץ וכו׳ – כלומר שהיתה הצלחה בכל מעשיו.
אמרתי קבל רבי את עולמו – כל שכרו.
רואה רבי בצער – ושכרו משתמר להבא לכך אני שמח.
מדביש – מתקלקל ונעשה צלול מחמת חמימות.
כלום חסרתי – שאתה אומר אני סובל עונותי.
בד״ה אמרתי כו׳ כל שכרו ושכרו כו׳ הכד״א:
גמ׳ למדתנו רבינו. כי אדם אין צדיק. עי׳ שבת נה ע״ב תוס׳ ד״ה ארבעה ובדרשות הראנ״ח פרשה בא:
אמר להן: לכך אני משחק, מטעם זה עצמו, כי כל זמן שאני רואה את רבי שאין יינו מחמיץ במחלה, ואין פשתנו לוקה, ואין שמנו מבאיש, ואין דובשנו (הדבש שלו) מדביש (מתקלקל), אמרתי: שמא חס ושלום קיבל רבי את עולמו, כלומר, שכר מצוותיו, שהוא ראוי לו לעולם הבא, בחייו. ועכשיו שאני רואה את רבי כשהוא בצעראני שמח. שבוודאי מקבל עכשיו עונשו על מעט חטאים שחטא כדי שיקבל את כל שכרו בעולם הבא. אמר לו ר׳ אליעזר: עקיבא! כלום חיסרתי מן התורה כולה? אמר לו, לימדתנו רבינו: ״כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא״ (קהלת ז, כ).
Rabbi Akiva said to them: It is for that reason that I am laughing. As long as I would see for my teacher that neither does his wine ferment and spoil, nor is his flax stricken, nor does his oil spoil, nor does his honey turn rancid, I would say to myself: Perhaps, Heaven forfend, my teacher has already received his world in reward for the mitzvot that he fulfilled, and will not receive a reward in the World-to-Come. But now that I see my teacher overcome with suffering, I am happy. He is receiving punishment in this world for the few transgressions that he might have committed, ensuring that he will receive a complete reward in the World-to-Come. Rabbi Eliezer said to him: Akiva, have I failed to fulfill any portion of the entire Torah? Rabbi Akiva said to him, you taught us, our teacher: “For there is not a righteous man upon earth who does good and sins not” (Ecclesiastes 7:20).
רי״ףרש״ימהרש״ל חכמת שלמהגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כְּשֶׁחָלָה ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נִכְנְסוּ אַרְבָּעָה זְקֵנִים לְבַקְּרוֹ ר׳רַבִּי טַרְפוֹן ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ ור׳וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה ור׳וְרַבִּי עֲקִיבָא.

The Sages taught in a baraita: When Rabbi Eliezer fell ill, four Sages entered to visit him: Rabbi Tarfon, and Rabbi Yehoshua, and Rabbi Elazar ben Azarya, and Rabbi Akiva.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועוד תנו רבנן [שנו חכמים] בענין זה: כשחלה ר׳ אליעזר, נכנסו ארבעה זקנים לבקרו: ר׳ טרפון, ור׳ יהושע, ור׳ אלעזר בן עזריה, ור׳ עקיבא.
The Sages taught in a baraita: When Rabbi Eliezer fell ill, four Sages entered to visit him: Rabbi Tarfon, and Rabbi Yehoshua, and Rabbi Elazar ben Azarya, and Rabbi Akiva.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) נַעֲנָה ר׳רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר טוֹב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל מִטִּיפָּה שֶׁל גְּשָׁמִים שֶׁטִּיפָּה שֶׁל גְּשָׁמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְרַבִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

Rabbi Tarfon responded to the situation with words of encouragement and said: You are better for the Jewish people than a drop of rain, as a drop of rain provides benefit in this world, and my teacher provides them benefit in this world and in the World-to-Come.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

טוב אתה מטפה כו׳. יראה שכל אחד מהם נקט בדבריו טובה והנהגה אחת שבעולם מן הג׳ עולמות כי הנהגה של גשמים הנראית פועלת להטיב לבריות היא מלמטה כמ״ש שאין לך טפה היורדת מלמעלה שאין עולין כפלים מלמטה והנהגה שנית מגלגל חמה נראית פועלת להטיב לבריות מעולם אמצעי והנהגה השלישית מאב ואם שהם בדיבורם וכח הנשמה שמעולם עליון מגדלים ומנהיגים להטיב לבניהם אחריהם אבל הנהגות שלהם אינן רק בעה״ז משא״כ הנהגת הרב לתלמידו שמטיב לו בעוה״ז ועוה״ב ולפי שראה ר״ע שהיו מצטערין על צערו כדלעיל לכך אמר שאל תצטערו בכך לפי שחביבין יסורין ולטובתו הן באין לכפר עליו:
נענה ר׳ טרפון בדברי עידוד ואמר: טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים, שטיפה של גשמים מועילה רק בעולם הזה, ורבי מועיל בעולם הזה ובעולם הבא.
Rabbi Tarfon responded to the situation with words of encouragement and said: You are better for the Jewish people than a drop of rain, as a drop of rain provides benefit in this world, and my teacher provides them benefit in this world and in the World-to-Come.
רי״ףמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) נַעֲנָה ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר טוֹב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִגַּלְגַּל חַמָּה שֶׁגַּלְגַּל חַמָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְרַבִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

Rabbi Yehoshua responded and said: You are better for the Jewish people than the sphere of the sun, as the sphere of the sun provides benefit in this world, and my teacher provides benefit in this world and in the World-to-Come.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

שגלגל חמה בעולם הזה – ולא לעתיד שמאורות מתחדשות.
נענה ר׳ יהושע ואמר: טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה, שגלגל חמה בעולם הזה בעולם הזה ובעולם הבא.
Rabbi Yehoshua responded and said: You are better for the Jewish people than the sphere of the sun, as the sphere of the sun provides benefit in this world, and my teacher provides benefit in this world and in the World-to-Come.
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְאָמַר טוֹב אַתָּה לְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאָב וָאֵם שֶׁאָב וָאֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְרַבִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

Rabbi Elazar ben Azarya responded and said: You are better for the Jewish people than a father and mother, as a father and mother provide benefit in this world, and my teacher provides benefit in this world and in the World-to-Come.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

נענה ר׳ אלעזר בן עזריה ואמר: טוב אתה לישראל יותר מאב ואם, שאב ואם מועילים בעולם הזה, ורבי מועיל בעולם הזה ואף בעולם הבא.
Rabbi Elazar ben Azarya responded and said: You are better for the Jewish people than a father and mother, as a father and mother provide benefit in this world, and my teacher provides benefit in this world and in the World-to-Come.
רי״ףפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) נַעֲנָה רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר חֲבִיבִין יִסּוּרִין אָמַר לָהֶם סַמְּכוּנִי וְאֶשְׁמְעָה דִּבְרֵי עֲקִיבָא תַּלְמִידִי שֶׁאָמַר חֲבִיבִין יִסּוּרִין אָמַר לוֹ עֲקִיבָא זוֹ מִנַּיִן לָךְ אָמַר מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ {מלכים ב כ״א:א׳} בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמׇלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָים [וְגוֹ׳] וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה׳ וּכְתִיב

Rabbi Akiva responded and said: Afflictions are cherished. When Rabbi Eliezer heard this he said to his attendants: Support me so I can sit and hear the statement of Akiva my student, who said: Afflictions are cherished. Rabbi Eliezer said to him: Akiva, from where do you derive this? Rabbi Akiva said: I interpret a verse in order to derive it. It is written: “Manasseh was twelve years old when he began to reign and he reigned fifty-five years in Jerusalem…And he performed that which was evil in the eyes of the Lord” (II Kings 21:1–2). And it is written:
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חביבין יסורין – שמכפרין עליך.
נענה ר׳ עקיבא ואמר: חביבין יסורין. מששמע זאת ר׳ אליעזר אמר להם למשמשיו: סמכוני, כלומר, החזיקו בי שאוכל לשבת, ואשמעה את דברי עקיבא תלמידי, שאמר ״חביבין יסורין״, אמר לו: עקיבא, זו מנין לך? אמר לו: מקרא אני דורש, נאמר: ״בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם... ויעש הרע בעיני ה׳ ״(מלכים ב׳ כא, א-ב).
Rabbi Akiva responded and said: Afflictions are cherished. When Rabbi Eliezer heard this he said to his attendants: Support me so I can sit and hear the statement of Akiva my student, who said: Afflictions are cherished. Rabbi Eliezer said to him: Akiva, from where do you derive this? Rabbi Akiva said: I interpret a verse in order to derive it. It is written: “Manasseh was twelve years old when he began to reign and he reigned fifty-five years in Jerusalem…And he performed that which was evil in the eyes of the Lord” (II Kings 21:1–2). And it is written:
רי״ףרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סנהדרין קא. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה סנהדרין קא., ר׳ חננאל סנהדרין קא. – מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., רי"ף סנהדרין קא. – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס סנהדרין קא., רש"י סנהדרין קא., רמ"ה סנהדרין קא., בית הבחירה למאירי סנהדרין קא. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סנהדרין קא., מהרש"א חידושי אגדות סנהדרין קא., גליון הש"ס לרע"א סנהדרין קא., פירוש הרב שטיינזלץ סנהדרין קא., אסופת מאמרים סנהדרין קא.

Sanhedrin 101a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Sanhedrin 101a, R. Chananel Sanhedrin 101a, Rif by Bavli Sanhedrin 101a, Collected from HeArukh Sanhedrin 101a, Rashi Sanhedrin 101a, Ramah Sanhedrin 101a, Meiri Sanhedrin 101a, Maharshal Chokhmat Shelomo Sanhedrin 101a, Maharsha Chidushei Aggadot Sanhedrin 101a, Gilyon HaShas Sanhedrin 101a, Steinsaltz Commentary Sanhedrin 101a, Collected Articles Sanhedrin 101a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144