גמרא
פירוש
הָתָם אִי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
המשנה הששית והכונה בה בענין החלק החמישי והוא שאמר מצוה בגדול ליבם אם קדם הקטן זכה אמר הר״ם פי׳ זה למאמר השם הבכור אשר תלד רוצה בו אשר תלד אם המת ותלד מקום ילדה שכבר יפלו הפעלים העתידים מקום העוברים: אמר המאירי מצוה בגדול ליבם ר״ל שאם מת והניח אחים רבים מצוה על גדול שבהם ליבם שנאמר והיה הבכור אשר תלד והוציאוהו ממשמעו שלא על הבן שנולד מזו היבמה הוא חוזר אלא על הגדול שכבר ילדה אמו של זה שמת ולאו דוקא בכור אלא גדול ופירשו בגמרא שאם לא רצה גדול ליבם הולכין אצל גדול שבנשארים וממנו לשלמטה הימנו כך כתבוה גדולי המפרשים ומפני שהם גורסים תני אביי קשישא מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכין אצל גדול שבאחים ר״ל שבאחים הנשארים לא רצה הולכין אחר הקטן כלומר מזה לזה עד הקטן שבהם אלא שאם לא רצו חוזרין לגדול או למצוי וכופין אותו ליבם או לחלוץ ומכל מקום גדולי ספרד גורסין מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכין אצל האחין כלומר שמאחר שהגדול שבהם מסתלק הדבר שוה בכלם לא רצו הולכין אחר גדול כלומר שחוזרין אצלו לכופו לכנוס אי לפטור וכן נראה דעת גדולי המחברים: זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: אחר שביארנו שמקרא זה ר״ל והיה הבכור על היבם הוא נאמר אף זה שסמוך לו אשר תלד פירושו על היבמה ור״ל שתהא ראויה לילד פרט לאילונית שאינה בת בנים לעולם וכן מה שנסמך לו יקום על שם אחיו המת אינו חוזר על הבן שיולד לו ממנה שיהו קורין אותו כשם המת אלא על היבם ויקום על שמו דקאמר פירושו לנחלה לומר שהיבם לבדו הוא זוכה בנכסי אותו אח המת משעה שכנסה אע״פ שלא ילדה ולא שאר אחין אבל זה שסמך לו ולא ימחה שמו פירושו בין על המת בין על היבם לומר שאם היה המת או היבם מאותן ששמם מחוי ובלא תקוה כגון סריס חמה שלא היתה לו שעת הכושר מעולם אין כאן לא יבום ולא חליצה שהסריס ר״ל סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו: מה שכתבנו שבכור האמור במקרא לאו דוקא בכור אלא גדול שבאחים על כל פנים אתה צריך לומר כן שאלו אתה דן לומר בכור דוקא ולא תתקיים מצוה זו אלא בבכור ואם אין בכור אין כאן יבום או חליצה אי איפשר שאם כן אשת אחיו שלא היה בעולמו לא הוצרך למעטו ואם תאמר שמיעטו כשהוא בכור לאמו אי איפשר שמאחר שהוזכר דין נחלה ביבם וכדכתיב יחדו המיוחדים בנחלה ולמעט אחים מן האם שאין נחלה אלא באח מן האב אין בפרשה זו עסק לצד האם כלל ואם תאמר כי איכא בכור תתקיים המצוה אפילו על ידי פשוט ולמעט את שלא היה בעולמו וכי ליכא בכור לא כלום דהא כתיב ומת אחד מהם אפילו מת הבכור במשמע ואם אתה מעמידה בשמת פשוט ולא ייבם אלא הבכור הא מיעט את שלא היה בעולמו ואם תאמר בכור דוקא וללמד דכל שיש בכור וקדם קטן לא זכה אי איפשר דכתיב כי ישבו הוקשה ישיבתם זה לזה להיות שוים ליבום ואם קדם הקטן זכה וכן הלכה:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush