גמרא
פירוש
אֶלָּא מִחוּץ לַתְּחוּם אֲתָא מַאן דַּאֲכַל סָבַר הַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה מוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר.
וּמַאן דְּלָא אֲכַל סָבַר אכׇּל דְּאָתֵי לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא אַדַּעְתָּא דְּכוּלְּהוּ רַבָּנַן אָתֵי.
וְהָא אַשְׁכְּחֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״דנכרים״.
אדעתא דכולהו רבנן קאתו – נראה לריצב״א דהכי הלכתא דקיימא לן כרב ששת כלפי רב נחמן באיסורי וכלפי רב חסדא נמי הלכתא כוותיה שהיה גדול ממנו כדאשכחן בכמה דוכתי בעי רב חסדא מרב ששת ובפ׳ הדר (לקמן דף סז.) נמי אמר רב חסדא ורב ששת כי הוו פגעו אהדדי רב חסדא מירתע שפוותיה ממתני׳ דרב ששת ורב ששת מירתע כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא ואמר בסוף הוריות (דף יד.) סיני ועוקר הרים סיני עדיף דהכל צריכין למרי חיטיא הלכך דבר הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל אסור לכל בני ביתו לאכול דאדעתא דכולהו קאתי.
הא ודאי מאתמול נעקרה – אבל אי היום נעקרה אסור אע״ג דאדעתא דנכרים אתו וטעמא משום מוקצה ואפילו לר״ש דלית ליה מוקצה הכא מודה כיון דלא לקטן מאתמול אקצינהו ודמי לגרוגרות וצמוקין וכן משמע בריש המביא בביצה (דף ל:) דכל היכא דאין יושב ומצפה אית ליה לר״ש מוקצה וכן פירש הקונטרס בריש אין צדין (שם דף כד:) גבי נכרי שהביא דורון לישראל וא״ת דבפ״ק דחולין (דף יד.) גבי השוחט בשבת משמע דלא הוי מוקצה לר״ש ואפילו לר׳ יהודה בעי למימר מעיקרא דלא הוי מוקצה וצ״ל דמיירי ביושב ומצפה שמא ישחטנו חרש שוטה וקטן ואחרים רואין אותו וא״ת למה ליה טעמא בריש ביצה (דף ג.) גבי פירות הנושרין שמא יעלה ויתלוש תיפוק ליה משום מוקצה וי״ל כגון דאית ליה עורבים דהוי מוכן לעורבים והא דאמרינן בפ׳ כל כתבי (שבת דף קכב.) דאין מעמידין בהמה על גבי מוקצה בשבת פירוש עשבים שנתלשו בשבת הא פרשינן התם כגון שהיו עומדין בשעת חיבורן במקום שהבהמה לא היתה יכולה לבא שם אי נמי דצריך טעמא שמא יעלה ויתלוש לר״ש ביושב ומצפה וא״ת טעמא דמוקצה למה ליה תיפוק ליה משום שמא יעלה ויתלוש וי״ל דשמא יעלה ויתלוש לא הוי אלא בפירות האילן שקלים ליתלוש אבל לפתות דבעי מרא וחצינא לא וכן במשקין דגזרינן שמא יסחוט לפי שקלים ליסחוט ודגים שנצודו בי״ט אסורין משום מוקצה כגרוגרות וצמוקין ולא משום דגזרינן שמא יצוד ותדע דבסוף כל כתבי (שם דף קכב.) גבי מילא מים לבהמתו ונכרי שהדליק הנר ועשה כבש לא אסרינן לישראל לירד אחריו גזירה שמא יעשנו והא דמדמי בפ״ק דחולין (דף יד:) שמא ישחוט לשמא יסחוט הוה מצי למידחי דלא דמו כדפי׳ אלא דבלאו הכי דחי ליה שפיר.
זכרון אחד עולה – דבראש השנה כתיב זכרון תרועה ובראש חדש כתיב בפרשת בהעלותך גבי חצוצרות והיו לכם לזכרון פי׳ רשב״ם דאין צריך להזכיר מקראות של מוסף לא די״ט ולא דר״ח כדאמר רב חיננא א״ר בשילהי ר״ה (דף לה.) כיון שאמר ובתורתך כתוב לאמר שוב אינו צריך גבי מלכיות זכרונות ושופרות ואם התחיל צריך לסיים והא דתנן הפוחת לא יפחות משלש היינו בהתחיל והוא הדין נמי במקראות דקרבנות ואם בא להזכיר מזכיר אף של ר״ח ור״ת מפרש דההיא דרב חיננא דווקא במלכיות זכרונות ושופרות אבל דמוסף צריך להזכיר לעולם אבל דר״ח אין צריך כלל להזכיר דנפטר במה שאמר מלבד עולת החדש ומנחתה והגיה במחזורו ושני שעירים לכפר ושני תמידים כהלכתם ולר׳ יצחק אין נראה לחלק בין מלכיות זכרונות ושופרות למקראות דמוסף ויש גאונים קדמונים שאין מניחין לומר ובראשי חדשיכם דלא ליתי לזלזולי במועדות ויו״ט ראשון של ר״ה דיאמרו יום שני עיקר כמו בראשי חדשים של כל השנה ואתי לממני מועדות מיום שני ואין נראה לר״י דבכולהו שמעתא ליכא דחש להאי זלזולא ובערוך בערך חדש איזה הוא חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר״ה פי׳ שאין אומר ובראשי חדשיכם לא בתפלה ולא בזולתה: [וע״ע תוס׳ ביצה טז. ד״ה איזהו ותוס׳ ר״ה חד״ה שהחדש ועוד שם בתו׳ לה.]רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush