×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּי אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כר׳כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בד׳בְּאַרְבָּעָה בְּסֵדֶר טְהָרוֹת אֲבָל בִּשְׁאָר סְדָרִים אִיכָּא טוּבָא.
We instruct the minor, i.e., the surviving brother’s wife, to refuse to continue to stay married to him so that her marriage is dissolved, and he may then enter into levirate marriage with her adult sister, the widow of his childless brother. And Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. The Gemara explains: When Shmuel says that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases, what he meant was four cases within Seder Teharot in the Mishna, the order that deals with ritual purity. But in the other orders, there are many instances where the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספות רא״שמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[כי אמר שמואל הלכה כר׳ אליעזר בד׳ בסדר טהרות אבל בשאר סדרים איכא טובא]. אר״ח נמי הכין פסק דבשאר סדרי איכא.
א. רשב״א ח, ב. וכן הוא בתשובות הרשב״א חלק ה סי׳ מא, ראה גם חלק ז סי׳ שנו.
מלמדין את הקטנה – בפרק בית שמאי ביבמות ב׳ אחין נשואין ב׳ אחיות יתומות אחת גדולה ואחת קטנה מת בעלה של גדולה ונמצאת זקוקה ליבם בעל הקטנה ודוחה זיקתה נישואי אחותה הקטנה ואוסרתה עליו שאין נישואי קטנה כלום ואם יגרשנה לקטנה בגט שוב אינו יכול ליבם את הגדולה שאחות גרושתו היא אלא מלמדין את הקטנה שתמאן בו ומיאון עוקר נישואין הראשונים ומותר ליבם הגדולה.
בסדר טהרות. בפ׳ בתרא דע״ז גבי הנהו גנבי בעובדא דנהרדעא ואמר שמואל חמרא שרי ואמרינן כמאן כר׳ אליעז׳ דאמר ספק ביאה טהור. קשה לפי גירסת ר״ת דמפר׳ כמאן כר׳ אליעזר בניחותא דהכא אמר שמואל דבסדר טהרות אין הלכה כר׳ אליעזר אלא בארבע. והתם נמי מספקא ליה לרב דימי הא דשרא ר׳ אלעזר אי משום דס״ל כר׳ אליעז׳ דאמר ספק ביאה טהור אי משום דקסבר רוב גנבי ישראל נינהו ובשמעתין קאמר ר׳ אלעזר נמי הלכה כר׳ אליעזר בד׳ ותו לא ואי הוה גרס בההיא דספק ביאה ר׳ אלעזר ניחא א״נ במס׳ טהרות גבי כל מקום שאתה יכול לרבות ספיקות גרס ר׳ אלעזר מטהר דכיון דקאי ר׳ אלעזר כותיה אפשר דהלכה כמותו דכי האי גוונא משנינן לקמן. וכן יש לפרש ההיא דפ׳ כל הגט דאמר ר׳ אלעזר שמאל ולילה פסולין ופוסלין והיינו כר׳ אליעזר דפרק מצות חליצה. אלא דאיכא תנאי התם דקיימי כותיה:
רש״י בד״ה הרודה כו׳ עיסתו פחות פחות מחמשת כו׳ כצ״ל:
במקרה בו שני אחים היו נשואים לשתי אחיות יתומות, האחת גדולה והאחת קטנה, ומת בעלה של הגדולה בלא בנים, והרי איפוא האחות הגדולה זקוקה ליבום על ידי בעל הקטנה, ואולם היא אחות אשתו, ואסורה עליו. כיצד יש לנהוג? מלמדין בית דין את האחות הקטנה (שנישאה על ידי אחיה ואמה, שאין נישואיה חלים אלא מדברי חכמים), שתמאן בו (שתכריז על אי הסכמתה לנישואיה אלה), ובכך נעקרים הנישואין לגמרי. ויוכל איפוא בעלה שהוא אחי הנפטר, לקיים באחות הגדולה מצות ייבום שהיא מן התורה. ואמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כר׳ אליעזר במחלוקת זו! ומשיבים: כי [כאשר] אמר שמואל שהלכה כר׳ אליעזר בארבעה דברים שנחלק עם חכמים, הכוונה היתה לנושאים שבסדר טהרות בלבד, אבל במחלוקות ר׳ אליעזר וחכמים בשאר הסדרים שבמשנה, איכא טובא [יש הרבה] מהן שהלכה בהן כר׳ אליעזר.
We instruct the minor, i.e., the surviving brother’s wife, to refuse to continue to stay married to him so that her marriage is dissolved, and he may then enter into levirate marriage with her adult sister, the widow of his childless brother. And Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. The Gemara explains: When Shmuel says that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases, what he meant was four cases within Seder Teharot in the Mishna, the order that deals with ritual purity. But in the other orders, there are many instances where the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספות רא״שמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) וה״נוְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דִּתְנַן ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסַּל בהַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר ש״משְׁמַע מִינַּהּ.

The Gemara adds: This too stands to reason, as we learned in a mishna in the order of Zera’im (Ḥalla 2:4) that Rabbi Eliezer says: Even with regard to one who removes loaves of bread from an oven and places them in a basket, the basket serves to combine them to reach the quantity from which one is required to separate ḥalla, despite the fact that each of the loaves does not contain the necessary measure for ḥalla on its own. And Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. Conclude from this that Shmuel’s general statement applies only to Seder Teharot.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות רא״שריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הרודה ונותן לסל – כגון שהיה לש את עיסתו פחות פחות מחמשת רבעים לפוטרו מן החלה.
הסל מצרפן – כשרודן מן התנור.
ר׳ אליעזר אומר הרודה ונותן לסל וכו׳. משנה היא במסכת חלה וקתני רישא העושה עיסתו קבים פטורים מן החלה עד שישוכו ר׳ אליעזר אומר אף הרודה כו׳ משמע דר׳ אליעזר לא בעי נשיכה. וקשה דבפ׳ אלו עוברין קאמר ר׳ יהושע בן לוי עלה דההיא דר׳ אליעזר לא שנו אלא ככרות של בעל הבית שנושכות זו את זו אבל כעכין לא. ואם לא גרס אף במילתיה דר׳ אליעזר ניחא דאיכא למימר דר׳ אליעזר בעי תרתי צירוף סל עם נשיכה. ואי גרס אף יש לפרש דת״ק בעי נשיכה בעודו עיסה לפי שראוין להתחבר ולהעשות ככר אחד אבל עשה שתי ככרות ונתנן בתנור או בסל עד שנשכו זה בזה לא סגי בהכי לת״ק. ולר׳ אליעזר מהני ובירושלמי פליגי תנאי אית תנוי תני הסל מצרף ואין התנור מצרף ואית תנוי תני תנור מצרף ואין הסל מצרף ומסיק נשכו כאן וכאן מצטרף לא נשכו כאן וכאן אין מצטרף אלמא שייך נשיכה בתנור ובסל ומסיק באלו עוברין דאפי׳ כעכין לא בעי ר׳ אליעזר (שכיחא) נשיכה ונראה אע״ג דמהני צירוף סל להתחייב בחלה היכא דלש פחות מכשיעור. מ״מ לענין מוקף לא מהני צירוף סל דהא ר׳ אליעזר גופיה הוא דאמר פרק כשם דחלה ניטלת מן הטהור על הטמא כגון דנוטל כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן פחות מכביצה באמצע כדי ליטול מן המוקף. ולמה דוחק לעשות כן יניח אותו כדי חלה בכלי שהעיסה טמאה בתוכו ולא יגע. אלא ודאי לא חשיב מוקף בהכי אע״פ שמצרף להתחייב. ועי״ל דאפי׳ להתחייב לא מצרף אלא א״כ נגע ולא אתא ר׳ אליעזר לאפוקי אלא דלא בעי׳ נשיכה. וכן משמע לישנא דמתני׳ דקתני העושה עיסתו קבים ונגעו זה בזה פטורין עד שישוכו ר׳ אליעזר אומר אף הרודה כו׳ משמע דאתי לאפוקי נשיכה אבל נגיעה בסל בעי. ועי״ל דאפי׳ אם תמצא לומר דלענין מוקף מועיל צירוף סל בלא נגיעה לא היה יכול לעשות כן בפרק כשם בטמאה וטהורה דכיון דקפיד עלייהו שלא יגעו זה בזה אין מועיל צירוף כלי כדמוכח בירושלמי בפ״ב דחלה דאמרינן התם דבר שמקפיד על תערובתו אין הכלי מצרף עיסה טהורה ועיסה טמאה עשו אותו כדבר שמקפיד על תערובתו בעיסה תחלה אבלבעיסה שניה אין לשני מגע אצל הטבל:
ומתני׳ והרודה ונותן לסל – מפורשת במ׳ פסחים פ״ה בס״ד.
ומוסיפים: והכי נמי מסתברא [וכך גם כן מסתבר לומר], דתנן כן שנינו במשנה]: חכמים סבורים שאם עשה אדם מספר עיסות בצק, שכל אחת מהן אין בה כשיעור המחייב הפרשת חלה, אפילו נגעו העיסות זו בזו — אינן מצטרפות, אלא אם נגיעתן כה הדוקה, שאם תופרדנה זו מזו, ייתלש חלק מהן. ורק אז (״שישוכו״) מצטרפות העיסות לשיעור חלה. ואילו ר׳ אליעזר אומר: אף הרודה (המוציא לחם מן התנור לאחר שנאפה) ונותן לסל שבו יש ככרות לחם אחרים שעדיין לא הופרשה מהן חלה, ובין כולן יש שיעור המחייב בהפרשת חלה — הסל שבו נמצאים ככרות הלחם הריהו מצרפן לשיעור חיוב הפרשת חלה. ואמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כר׳ אליעזר. הרי שבשאר סדרי המשנה ישנן מחלוקות נוספות, כדוגמת זו, שהלכה בהן כר׳ אליעזר, נוסף לארבע שבסדר טהרות. ומסכמים: אכן שמע מינה [למד ממנה] שכך הוא.
The Gemara adds: This too stands to reason, as we learned in a mishna in the order of Zera’im (Ḥalla 2:4) that Rabbi Eliezer says: Even with regard to one who removes loaves of bread from an oven and places them in a basket, the basket serves to combine them to reach the quantity from which one is required to separate ḥalla, despite the fact that each of the loaves does not contain the necessary measure for ḥalla on its own. And Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. Conclude from this that Shmuel’s general statement applies only to Seder Teharot.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות רא״שריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וּמַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי מֵהַאי מִשּׁוּם דְּקָאֵי רַבִּי אֶלְעָזָר כְּוָתֵיהּ.

The Gemara raises a difficulty: The case of ḥalla was cited as proof that there is an exception to Shmuel’s principle that there are only four cases where the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, after a difficulty was raised from the case of levirate marriage with the sister of one’s minor wife. But in what way is this case of ḥalla greater proof than that case of the levirate marriage? Neither case appears in Seder Teharot. The Gemara answers: The case of the levirate marriage is different, as there Rabbi Elazar holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מאי אולמיה דהאי – דחלה מההיא דמיאון דפשטת לה מינה דאמרת ה״נ מסתברא הא שמעינן מההיא דמיאון דבשאר סדרי איכא הלכה כר״א.
ומשני מההיא דמיאון ליכא למשמע מינה דבשאר סדרים איכא דהתם משום דקאי ר׳ אלעזר כר״א ואיכא למימר משום דמסייע ר׳ אלעזר לר״א מש״ה הלכה כמותו בהא אבל משום דידיה לחודיה לא.
משום דקאי ר״א כותיה – פי׳ דמההיא דמיאון ליכא ראיה דשאני התם דקאי ר״א כותיה.
ושואלים: ומאי אולמיה דהאי מהאי [ומה הוא תוקפו של ענין זה שבדין צירוף לשיעור חלה מענין זה שבדין מיאון קטנה]? מדוע יש להביא אסמכתא לקביעה שיש מחלוקות מחוץ לסדר טהרות שהלכה בהן כר׳ אליעזר, מכך שנפסקה הלכה כמוהו בדין חלה, ובמה הוא ראיה חזקה יותר ממה שנפסקה הלכה כר׳ אליעזר בדין מיאון קטנה? ומשיבים: מדין זה כשלעצמו של מיאון קטנה אין להוכיח שנפסקה הלכה כר׳ אליעזר במחלוקות נוספות מחוץ לסדר טהרות, שכן אפשר לומר שנפסקה הלכה כן במיאון קטנה משום דקאי [שעומד] התנא ר׳ אלעזר בן שמוע כותיה [כשיטתו] של ר׳ אליעזר (בן הורקנוס),
The Gemara raises a difficulty: The case of ḥalla was cited as proof that there is an exception to Shmuel’s principle that there are only four cases where the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, after a difficulty was raised from the case of levirate marriage with the sister of one’s minor wife. But in what way is this case of ḥalla greater proof than that case of the levirate marriage? Neither case appears in Seder Teharot. The Gemara answers: The case of the levirate marriage is different, as there Rabbi Elazar holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דִּתְנַן רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ.

As we learned in the mishna (Yevamot 111b): A yavam may perform levirate marriage with only one of his deceased brother’s wives. Once he does so, the other wives are forbidden to him, because they had been married to his brother. If a deceased brother had two wives, an adult and a minor, and the yavam engaged in sexual intercourse with the minor and then engaged in intercourse with the adult, the Rabbis maintain that he disqualifies the minor from staying married to him, as her levirate bond is uncertain, and the adult wife is also prohibited to him, because the levirate marriage with the minor is considered effective by rabbinic law. Rabbi Elazar says: The court instructs the minor to refuse him, thereby annulling her marriage retroactively, and he may then perform levirate marriage with the adult. Accordingly, the case of ḥalla is a stronger example, as there the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer exclusively, as his opinion is not supported by another tanna.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מלמדין את הקטנה – במילתא אחריתי היא בפ׳ ב״ש.
דתנן כן שנינו במשנה במסכת יבמות]: כשהיו לאח שמת שתי נשים שאינן אחיות, האחת גדולה והאחת קטנה, ובא היבם תחילה על הקטנה וחזר ובא על הגדולה, לדעת חכמים פסל בכך את הקטנה (שספק אם קניינה נחשב קנין), ונאסרו שתיהן עליו. ואילו ר׳ אלעזר אומר: בית דין מלמדין את הקטנה שתמאן בו ביבם, ויוכל לקיים מצות ייבום בגדולה. ולכן הראיה ממסכת חלה, שבה דעת ר׳ אליעזר היא דעת יחיד, היא ראיה חזקה יותר.
As we learned in the mishna (Yevamot 111b): A yavam may perform levirate marriage with only one of his deceased brother’s wives. Once he does so, the other wives are forbidden to him, because they had been married to his brother. If a deceased brother had two wives, an adult and a minor, and the yavam engaged in sexual intercourse with the minor and then engaged in intercourse with the adult, the Rabbis maintain that he disqualifies the minor from staying married to him, as her levirate bond is uncertain, and the adult wife is also prohibited to him, because the levirate marriage with the minor is considered effective by rabbinic law. Rabbi Elazar says: The court instructs the minor to refuse him, thereby annulling her marriage retroactively, and he may then perform levirate marriage with the adult. Accordingly, the case of ḥalla is a stronger example, as there the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer exclusively, as his opinion is not supported by another tanna.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וּמִי קָאֵי וְהָא אצרכו מַצְרְכִינַן לְהוּ וְלָא דָּמְיָין לַהֲדָדֵי אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָאֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא כְּוָתֵיהּ.

The Gemara asks: And does Rabbi Elazar in fact hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? But doesn’t the Gemara (Yevamot 111b) explain that both the opinions of Rabbi Eliezer and Rabbi Elazar are necessary, as they apply to different cases, and therefore they are not comparable to each other? The Gemara suggests a new answer: Rather, the ruling with regard to levirate marriage is a weaker example of a case where the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer because Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with his opinion.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומי קאי והא אצרוכי מצרכינן ליה – התם דאמר שמואל בקמייתא הלכה כר״א ובאידך נמי הלכה כר׳ אלעזר ואמרי׳ צריכא דאי אשמועינן כו׳ אלמא ר׳ אלעזר ור״א לאו חד טעמא קאמרי מדאיצטריך לשמואל למימר בתרווייהו הלכה.
ושואלים על כך: ומי קאי [והאם עומד] ר׳ אלעזר בשיטתו של ר׳ אליעזר? והא [והרי] בתלמוד שם (יבמות קיא,ב) אצרכו מצרכינן להו [מצריכים אנו אותן, את שתי ההלכות הללו, של ר׳ אליעזר ושל ר׳ אלעזר, ומראים שלא דמיין להדדי [דומות זו לזו]! אלא יש לומר הסבר אחר, שאין הראיה מדין זה של מיאון קטנה, שהלכה כר׳ אליעזר במחלוקות מחוץ לסדר טהרות תקיפה דיה, אלא מה שפסק שמואל בדין זה כר׳ אליעזר הוא משום דקאי [שעומד] ר׳ יהודה בן בבא כותיה [כשיטתו] של ר׳ אליעזר בענין זה,
The Gemara asks: And does Rabbi Elazar in fact hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? But doesn’t the Gemara (Yevamot 111b) explain that both the opinions of Rabbi Eliezer and Rabbi Elazar are necessary, as they apply to different cases, and therefore they are not comparable to each other? The Gemara suggests a new answer: Rather, the ruling with regard to levirate marriage is a weaker example of a case where the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer because Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with his opinion.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא הֵעִיד ה׳חֲמִשָּׁה דְּבָרִים גשֶׁמְּמָאֲנִים אֶת הַקְּטַנּוֹת.

As it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda ben Bava testified about five matters of halakha: Normally, marriage refusals of girls married off by their mother or brothers are discouraged. Yet, in specific instances where it is clear that if the marriage were to remain in effect it would engender problems related to levirate marriage and ḥalitza, the court persuades minor girls to refuse to continue living with their husbands, thereby resolving the complications involved in the case.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שממאנין את הקטנות – מבקשין מהן שימאנו כגון הנך דרבי אלעזר ור״א כדי לקיים מצות יבום.
דתניא כן שנויה ברייתא], ר׳ יהודה בן בבא העיד שכך נוהגים למעשה בחמשה דברים אלו: שממאנים את הקטנות, שפעמים מורים בית דין לקטנות שתמאנה בנישואיהם, ותפקענה אותם בכך.
As it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda ben Bava testified about five matters of halakha: Normally, marriage refusals of girls married off by their mother or brothers are discouraged. Yet, in specific instances where it is clear that if the marriage were to remain in effect it would engender problems related to levirate marriage and ḥalitza, the court persuades minor girls to refuse to continue living with their husbands, thereby resolving the complications involved in the case.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) דוְשֶׁמַּשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה ע״פעַל פִּי עֵד אֶחָד הוְשֶׁנִּסְקַל תַּרְנְגוֹל בִּירוּשָׁלַיִם עַל שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ ווְעַל יַיִן בֶּן מ׳אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּתְנַסֵּךְ ע״געַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ זוְעַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרַב בד׳בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת.

And he also testified that one may allow a woman who seeks to remarry after hearing of her husband’s death to marry based on the testimony of one witness, as opposed to the two witnesses required for other matters of testimony. And he further testified that a rooster was stoned to death in Jerusalem for killing a person, in order to teach that the Torah law requiring the stoning of an ox that killed a person (see Exodus 21:28) applies to other animals as well. And he testified about forty-day-old wine that was used for libation on the altar. And finally, he testified about the daily morning offering that was sacrificed at four hours of the day.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאיריתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושמשיאין אשה – שהלך בעלה למדינת הים ושמעה מפי עד אחד שמת משיאין אותה לאחר.
ושנסקל תרנגול – כדכתיב (שמות כא) והמית איש או אשה השור יסקל והוא הדין לכל חיה ועוף כדאוקימנא בשור שנגח את הפרה (ב״ק דף נד:) דיליף שור שור משבת אלא שדבר הכתוב בהווה.
בן מ׳ יום – ומקמי הכי פסול דה״ל יין מגתו.
ועל היין בן מ׳ יום – פרש״י דקודם לכן הוי יין מגתו אע״ג דאמרי׳ בהמוכר פירות (ב״ב דף צז.) יין מגתו אם הביא כשר בן מ׳ יום לכתחילה נמי יביא אפילו יש הרבה מיין אחר.
שני אחים נשואים שתי אחיות יתומות אחת גדולה ואחת קטנה מת בעלה של קטנה תצא אלמנתו משום אחות אשה מת בעלה של גדולה והרי הגדולה זקוקה זיקה של תורה ואיסור אחות אשה אינה אלא מדרבנן והרי זו שתחתיו אחות זקוקתו וליבמה אי אפשר שהרי היא אחות אשה דרבנן ולחלוץ לה אי אפשר שהרי יאסרו שתיהן זו משום חלוצה וזו משום אחות חלוצה ולהוציא את הקטנה ולייבם את הגדולה אי אפשר שהרי נעשית אחות גרושה דרבנן אלא לדעת ר׳ אליעזר שהלכה כמותו מלמדין את הקטנה שתמאן ותעקור נשואיה לגמרי ופרח איסור אחות אשה מזו הגדולה ומיבמה וכן מי שהיה נשוי שתי נשים אחת גדולה ואחת קטנה ומת בא יבם על הגדולה וחזר הוא או אחיו ובא על הקטנה לא פסל את הגדולה וביאת הקטנה זנות בעלמא היא ואינה צריכה כלום בא יבם על הקטנה וחזר הוא או אחיו ובא על הגדולה פסל את הקטנה ונאסרו שתיהן אלא שלר׳ אלעזר שנסכם לדעת ר׳ אליעזר מלמדין את הקטנה שתמאן ויקיים את הגדולה וכן הלכה ועל זו אמרו שהעיד ר׳ יהודה בן בבא שממאנין את הקטנות ר״ל מבקשין מהן שימאנו כדי לקיים מצות יבום וכבר ביארנו דינין אלו במסכת יבמות פרק בית שמאי:
ושנסקל תרנגול בירושלים כו׳. הא דתנן בפ׳ שור שנגח את הפרה ואחד כל הבהמה לנפילת הבור כו׳ ולא חשיב להורג את הנפש משום דכיון דתנא חסימה דאתיא שור שור משבת ה״ה הא. והא דתנא התם לכלאים לאו משום כלאים דהנהגה איצטריך דמשור שור משבת נפקא. אלא משום כלאים דהרבעה דאתי בהמתך בהמתך משבת:
ועל יין בן ארבעים יום. פי׳ רש״י דמקמי הכי פסול דהוה ליה יין מגתו אע״ג דאמרי׳ בפ״ק דתענית גבי ט׳ באב דבג׳ ימים נפיק ליה מכלל יין מגתו לגבי ניסוך בעינן מן המובחר וגם ישדינין חלוקים כדאיתא בפרק בן סורר ומורה:
ושמשיאין (מורים בית הדין להתיר נישואין) את האשה שנעלם בעלה על פי (על סמך) עדותו של עד אחד בלבד שמעיד שמת בעלה, ואין צריכים לשם כך שני עדים כבשאר עדויות שבתורה. ועוד העיד ר׳ יהודה בן בבא שמעשה היה ונסקל תרנגול בירושלים על שהרג את הנפש, אף על פי שבתורה נאמר דין זה בפירוש רק בשור שהרג את הנפש, וללמדנו שאף שאר בעלי חיים שהרגו בכלל זה. ועל יין בן ארבעים יום שנתנסך על גבי המזבח בבית המקדש, ואין אומרים בו שעדיין הוא בכלל ״יין מגתו״ שאינו ראוי לניסוך. ועוד העיד על קרבן התמיד של שחר שאירע וקרב בארבע שעות (בשעה הרביעית ביום), אף על פי שכרגיל מקריבים אותו הרבה יותר מוקדם.
And he also testified that one may allow a woman who seeks to remarry after hearing of her husband’s death to marry based on the testimony of one witness, as opposed to the two witnesses required for other matters of testimony. And he further testified that a rooster was stoned to death in Jerusalem for killing a person, in order to teach that the Torah law requiring the stoning of an ox that killed a person (see Exodus 21:28) applies to other animals as well. And he testified about forty-day-old wine that was used for libation on the altar. And finally, he testified about the daily morning offering that was sacrificed at four hours of the day.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאיריתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מַאי קְטַנּוֹת לָאו חֲדָא דר׳דְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְחַד דר׳דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָא מַאי קְטַנּוֹת קְטַנּוֹת דְּעָלְמָא.

The Gemara concludes its proof: When the baraita teaches that Rabbi Yehuda ben Bava testified that the court persuades minor girls to refuse to continue living with their husbands, what is the significance of the reference to minor girls in the plural? Is this not referring to the one minor girl who is the subject of the ruling of Rabbi Elazar and the other one that is the subject of the ruling of Rabbi Eliezer? Apparently, Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in the case of the minor’s refusal. If so, this ruling is a weaker proof that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in cases outside of Seder Teharot. The Gemara answers: No, what is meant by the plural: Minor girls? It means minor girls in general, i.e., all minor girls in such cases where the ruling of Rabbi Elazar applies.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קטנות דעלמא – ולעולם עדות בן בבא אדר׳ אלעזר קאי ולא אדר״א וה״ק כל קטנות שיבאו למאן לפנינו כי ההיא דר״א מלמדין אותן למאן.
ויש לפרש בפשטות כי מאי [מה] הכוונה בביטוי ״קטנות״ בלשון רבים, שהזכיר ר׳ יהודה בן בבא? לאו [האם לא] לשני מקרים שבהם בית דין מלמד את הקטנה שתמאן לצורך קיום מצות ייבום, והם: חדא [אחת], זו שאמר ר׳ אלעזר, וחד [ואחת], זו שאמר ר׳ אליעזר. הרי שר׳ יהודה בן בבא פוסק כר׳ אליעזר! ודוחים: לא, מאי [מה] הכוונה בביטוי ״קטנות״ בלשון רבים? — קטנות דעלמא [בכלל], והכוונה רק לדין של ר׳ אליעזר בלבד.
The Gemara concludes its proof: When the baraita teaches that Rabbi Yehuda ben Bava testified that the court persuades minor girls to refuse to continue living with their husbands, what is the significance of the reference to minor girls in the plural? Is this not referring to the one minor girl who is the subject of the ruling of Rabbi Elazar and the other one that is the subject of the ruling of Rabbi Eliezer? Apparently, Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in the case of the minor’s refusal. If so, this ruling is a weaker proof that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in cases outside of Seder Teharot. The Gemara answers: No, what is meant by the plural: Minor girls? It means minor girls in general, i.e., all minor girls in such cases where the ruling of Rabbi Elazar applies.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אִי הָכִי גַּבֵּי אִשָּׁה נָמֵי נִתְנֵי נָשִׁים וְנֵימָא נָשִׁים דְּעָלְמָא אֶלָּא מִדְּהָכָא קָתָנֵי אִשָּׁה וְהָכָא קָתָנֵי קְטַנּוֹת ש״משְׁמַע מִינַּהּ דַּוְקָא קָתָנֵי ש״משְׁמַע מִינַּהּ.

The Gemara challenges: If so, with regard to the halakha listed in the baraita that one may allow a woman to marry based on the testimony of one witness, let it also teach: Women, in the plural, and we will say that it is referring to women in general. Rather, from the fact that here it teaches: A woman, and yet here it teaches: Minor girls, conclude from this discrepancy that Rabbi Yehuda ben Bava is teaching his ruling specifically about two minor girls: The one who is the subject of Rabbi Elazar’s ruling and the one who is the subject of Rabbi Eliezer’s ruling. The Gemara comments: Indeed, conclude from it that Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ליתני נשים – שמשיאין נשים ע״פ עד אחד.
ונימא מאי נשים נשים דעלמא – כי היכי דאמר מאי קטנות קטנות דעלמא.
דוקא קתני – קטנות שתים אחת דר׳ אלעזר ואחת דר׳ אליעזר ואשה דליכא למימר הכי נסבה בלשון יחיד.
ושואלים על כך: אי הכי [אם כך], שאחז ר׳ יהודה בן בבא לשון רבים (״קטנות״) כלשון כוללת, אף שכוונתו למקרה אחד, אם כן גבי [אצל] עדותו השניה ביחס לאשה הנישאת על פי עד אחד נמי [גם כן], במקום שישנה ״משיאין את האשה״ נתני [שישנה] ״משיאין את הנשים״, ונימא [ונאמר] שהכוונה לנשים דעלמא [בכלל]! אלא, מדהכא קתני תוך שכאן בענין נישואין שנה] ״אשה״, בלשון יחיד, ואילו הכא קתני [כאן בענין מיאון שנה] ״קטנות״, בלשון רבים, שמע מינה [למד מכאן] כי דוקא (מדויק) קתני [שנה], וכוונתו לשתי קטנות, זו שדיבר עליה ר׳ אלעזר וזו שדיבר עליה ר׳ אליעזר, ומכאן שעומד ר׳ יהודה בן בבא כשיטת ר׳ אליעזר. ומסכמים: אכן שמע מינה [למד ממנה] שכך הוא.
The Gemara challenges: If so, with regard to the halakha listed in the baraita that one may allow a woman to marry based on the testimony of one witness, let it also teach: Women, in the plural, and we will say that it is referring to women in general. Rather, from the fact that here it teaches: A woman, and yet here it teaches: Minor girls, conclude from this discrepancy that Rabbi Yehuda ben Bava is teaching his ruling specifically about two minor girls: The one who is the subject of Rabbi Elazar’s ruling and the one who is the subject of Rabbi Eliezer’s ruling. The Gemara comments: Indeed, conclude from it that Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְכֵן א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בד׳בְּאַרְבָּעָה וְתוּ לֵיכָּא וְהָתְנַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ וא״רוְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְכִי תֵימָא כִּי א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בד׳בְּאַרְבָּעָה בְּסֵדֶר טְהָרוֹת אֲבָל בִּשְׁאָר סִדְרֵי אִיכָּא וּמִי אִיכָּא.

§ And similarly, Rabbi Elazar says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases. The Gemara asks: And are there no more? But didn’t we learn in a mishna that Rabbi Eliezer says: The court instructs the minor to refuse to stay married to him, and Rabbi Elazar said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? The Gemara adds: And if you would say that when Rabbi Elazar said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases, he meant four cases within Seder Teharot, but in the other orders of the Mishna there are many cases, are there really other such cases?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכן אמר ר׳ אלעזר – אדשמואל קאי. ואמורא הוא והוא ר׳ אלעזר בן פדת ורבי אלעזר דמיאון תנא הוא והוא ר׳ אלעזר בן שמוע.
א ובדומה לשמואל כן אמר האמורא ר׳ אלעזר בן פדת: הלכה כר׳ אליעזר במחלוקותיו עם חכמים בארבעה דברים. ושואלים: ותו ליכא [ויותר מארבעה דינים אין] הלכה כר׳ אליעזר? והתנן [והרי שנינו במשנה במסכת יבמות] שר׳ אליעזר אומר שמלמדין את הקטנה שתמאן בו לצורך קיום מצות עשה של ייבום שמן התורה. ואף בזו אמר ר׳ אלעזר בן פדת שהלכה כר׳ אליעזר, הרי שיש עוד דברים שבהם הלכה כר׳ אליעזר, לשיטת ר׳ אלעזר בן פדת! וכי תימא [ואם תאמר]: כי [כאשר] אמר ר׳ אלעזר בן פדת שהלכה כר׳ אליעזר בארבעה, כוונתו היתה רק לדינים שבסדר טהרות, אבל בשאר סדרי המשנה איכא [יש] עוד מחלוקות של ר׳ אליעזר וחכמים שבהן הלכה כמותו. ואולם יש לדחות, שכן מי איכא [האם אכן יש] עוד מחלוקות שבהן הלכה כמותו?
§ And similarly, Rabbi Elazar says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases. The Gemara asks: And are there no more? But didn’t we learn in a mishna that Rabbi Eliezer says: The court instructs the minor to refuse to stay married to him, and Rabbi Elazar said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? The Gemara adds: And if you would say that when Rabbi Elazar said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases, he meant four cases within Seder Teharot, but in the other orders of the Mishna there are many cases, are there really other such cases?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וְהָתְנַן חהַוֶּרֶד וְהַכּוֹפֶר וְהַלְּטוֹם וְהַקְּטָף יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּיעוּר וא״רוְאָמַר רַבִּי פְּדָת מַאן תְּנָא קִטְפָא פֵּירָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

But didn’t we learn in a mishna (Shevi’it 7:6) that the halakha of the following fragrant plants: The rose, the henna, the rockrose, and the balsam, is that they have the sanctity of the Sabbatical Year, and money exchanged for them has the sanctity of the Sabbatical Year. Additionally, they have the halakha of eradication and money exchanged for them has the halakha of eradication. And with regard to this mishna, Rabbi Pedat said: Who is the tanna who taught that balsam has the status of a fruit, and is not merely sap, and therefore it has the sanctity of the Sabbatical Year? It is Rabbi Eliezer.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יתוספותבית הבחירה למאיריתוספות רא״שמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך ורד
ורדא(בפרק ז׳ דשביעית נדה ח.) והתנן הוורד והכופר והקטף והלוטם יש להם שביעית ולדמיהן שביעי׳ רבי שמעון אומר אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי. ורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הוורד ישן בחדש חייב בביעור. (ירושלמי) ורד חדש ורד שביעית בשמן של שביעית וישן בחדש ורד שביעית בשמן של שמינית. (פרק ב מעשרות) א״ר יהודה מעשה בגינת ורדים שהיתה בירושלים וכו׳. (שבת קיא:) בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן ורד. (תולין מו) וסימנא כיתונא דורדא דמיתנא בה ריאה. (גיטין סח) ליתי ורדא חוורא דקאי בחד דרא. (בבא מציעא פד) ונהדר ליה כלילא דורדא סומקא. בתולת הורד וטווה ורד כבר פירשתי בערך בתולה. שושנת העמקים תרגום ועובדי יאין כוורדא דבעישר גינניתא דעדן (א״ב כן נקרא׳ השושנה בלשון ישמעאל):
א. [רויז.]
הורד והכופר – מין בשמים הן.
קטף – מין אילן ואין עושה פרי אלא שרף (יוצא ונוטף מהן) וזהו פריו.
יש להן שביעית – שצריך להפקירם ואסור לעשות בהן סחורה ולא אמרי׳ עצים בעלמא נינהו ושביעית אינה נוהגת בעצים כדאמרי׳ בלולב הגזול (סוכה דף מ.).
ביעור – כשכלה לחיה מן השדה. ואע״ג דיש להן שביעית איצטריך למימר יש להן ביעור דיש שיש לו שביעית ליאסר בסחורה ומלוגמא ואין לו ביעור כגון דבר המתקיים בארץ כל ימי החורף שאינה כלה לחיה מן השדה אבל כל דבר שיש לו ביעור יש לו שביעית.
וא״ר פדת – בריה דר״א בן פדת.
מאן תנא – להא דקתני יש להן שביעית דקסבר קטפא פירא ר׳ אליעזר כדאמר לקמן ר״א אומר המעמיד בשרף הערלה אסור.
יש להן ביעור ולדמיהם ביעור – אע״ג דשביעית תופסת דמיה יש חילוק בביעור בין דמיה לעצמה כדתנן בפ״ב דשביעית ר׳ מאיר אומר דמיה מתבערים עד ר״ה אבל הן מתבערין עד הפסח.
קטף – פירש רש״י שם העץ וכן בברייתא פ״ק דכריתות (דף ו.) רשב״ג אומר הצרי אינו אלא שרף מעצי הקטף ושרף עצמו נקרא קטף על שם העץ כדאמר הכא דיש בו שביעית ובסמוך נמי אמר דקטפו זהו פריו וצרי ולוט (בראשית לז) מתרגמינן קטף ולוטא ומה שפירש״י דאינו עושה פירות אלא שרף נוטף ממנו וזהו פריו אינו למאי דמוקי ליה ר׳ זירא בסמוך בקטפא דפירא:[ונראה דרש״י פירש כן לשינויא בתרא. גי׳:]
ואמר רבי פדת מאן תנא כו׳ – ואם תאמר דבפרק קמא דברכות (ברכות ה:) אמר ליה ר׳ יוחנן לרבי אלעזר אי משום בני דין גרמא דעשיראה ביר משמע דלרבי אלעזר לא היו לו בנים ויש לומר שאחרי כן נולד לו או היו לו בנים הרבה ומתו מקצתם ואמר ליה רבי יוחנן כך כדי לנחמו.
מאן תנא דאמר קטפא פירא ר׳ אליעזר – ואם תאמר במאי פליגי אי ביעורו והנאתו שוה מאי טעמא דרבנן דאפי׳ עצים הוו אסירי בשביעית אי לאו דאין הנאתו וביעורו שוה ואי אין הנאתו וביעורו שוה לא אסור בשביעית ואין סברא לומר דפליגי אי הנאתו וביעורו שוה אי לאו ויש לומר דודאי הנאתו וביעורו שוה ולפי שאינו כי אם לחלוחי העץ שרו רבנן דבטל אגב העץ ורבי אליעזר סבר דהנאתו חשיבא והוי פירי.
האשה שהיתה לשה עיסתה מעט מעט בפחות מכשיעור אם הקיפן אח״כ זו לזו עד שנגעו זו בזו נצטרפו ולא עוד אלא שאף הרודה מן התנור ונתנן בתוך הסל הרי הסל מצרפן לחלה וכבר ביארנוה במסכת פסחים:
כבר ביארנו במסכת יבמות שמשיאין את האשה על פי עד אחד:
ובמסכת בבא קמא ביארנו על מה שנאמר בשור שאם המית אדם נסקל שכך הדין בכל בהמה חיה ועוף וכבר העידו שנסקל תרנגול בירושלם על שהרג את הנפש:
יין מגתו כל שלשה ימים פסול לגבי מזבח שהרי מתוק פסול ואין לך מתוק יותר הימנו משלשה עד ארבעים לא יביא ואם הביא כשר מארבעים יום עד שתי שנים מצוה מן המובחר משתי שנים ואילך לא יביא ואם הביא כשר אם לא נפסד טעמו וכבר ביארנוה בפסחים:
וכן ביארנו בברכות שתמיד של שחר אינו קרב אלא עד ארבע שעות דבקר כתוב ועד כאן הוא שקרוי בקר אבל לאחר זמן זה אינו קרוי בקר כלל:
הוורד והכופר והלטום שלשתן מין אילן שמוציאין פירות שריחם מתבשם וישנן בדין שביעית ר״ל להפקירן ולאסור סחורתם ולדמיהן שביעית אם מכרן שהשביעית תופסת דמיה ואע״פ שאינן פרי מאכל להדיא אלא שהן כעין עצים אין דנין אותם כעצים דעלמא אלא כפרי גמור וכן יש להן ולדמיהן ביעור כשכלה לחיה שבשדה ואע״פ שיש דברים שאע״פ שישנן בדין שביעית אין צריכות ביעור דנין אלו כפירות גמורים לשביעית ולביעור ומכאן אנו למדים שהוורדים יש בהן משום ערלה הואיל ונדונית כפרי הרי הן בדין אילן וא״כ מה שאמרו לענין כלאים שושנת המלך מין זרעים היא ואינן כלאים בכרם אלמא לאו אילן הוא יראה ששני מינין הן והורד הוא שאנו קורין עכשו רוש״א והראיה מה שאמרו שמן וורד ושושנת המלך הוא מין אחר גדל בשדות וקורין לה רושיל״ה ועליו אמרו בטהרות פ״ג מ״ז תינוק שנמצא בצד בית הקברות ושושנים בידו אע״פ שהשושנים במקום הטומאה ספיקו טהור שמא אחר ליקטן אלמא שהשושנים מצויים בבית הקברות ובשאר מקומות וי״מ שושנת המלך חבצלת שקורין ליר״י וגדולי המפרשים כתבו בסוף פרק כיצד מברכין שאין ערלה נוהגת בורד ואף מגדולי הדור נסמכים בה כמו שכתבנו שם:
הקטף הוא מין אילן שאינו עושה פרי אלא שרף יוצא ונוטף הימנו וידוע בשרף היוצא מאילן של מאכל שאם יוצא מן העלין ומן העיקרים והוא הנקרא קיטפא דגזא אין לו שביעית שאינו פרי והיוצא מן הפגין והוא הנקרא קטפא דפרי יש לו שביעית וכן דינם אצל ערלה אבל אילן זה אינו מוציא פירות ונמצא ששרף זה הוא פריו ומתוך כך נחלקו בה הפוסקים יש מי שפוסק בה שאף זה אינו פרי והרי הוא כשאר השרפים היוצאים מן העלין ומן העקרין ולא אמרו בגבנת הגוים המעמיד בשרף ערלה אסור אלא באילן העושה פירות ושהוא יוצא מן הפגים אבל אם העמיד בשרף עלין ועקרין או בשרף קטף וכל אילן סרק מותר וכדעת ר׳ פדת ור׳ יוחנן שהעמידו סתם משנת הקטף יש לו שביעית כר׳ אליעזר ושאין הלכה כמותו וכר׳ יהושע שלא חלק אלא בין שרף פגין לשרף עלין ומ״מ גדולי המחברים פסקו בה קיטפא זהו פרין וכר׳ זירא שאמר באילן שאינו עושה פירות אפילו רבנן מודו וא״כ אף לענין גבנת הגוים העמידה בשרף של קטף ושל אילני סרק אסור ואף גדולי הדור נסכמים בה אלא שגדולי הדורות כתבוה כדעת ראשון וכן עקר הואיל ור׳ פדת ור׳ יהושע ור׳ יוחנן נראין בה בשטה אחת:
הבדלה האמורה בתפלה במוצאי שבת אינו צריך לעשותה ברכה בפני עצמה אלא כוללה בחונן הדעת כמו שביארנו במקומו ואע״פ שבשעת הסכנה אומר אדם הביננו באמצע במקום ברכה אמצעית במוצאי שבת ויום הכפורים ובמוצאי יום טוב אינו אומר הביננו באמצע מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת וכן בימות הגשמים מפני שצריך לומר הבדלה בברכת השנים:
יש להן שביעית ולדמיהן שביעית. אע״ג דשביעית תופסת דמיה איצטריך למיתני הן ודמיהן לפי שיש דברים שחלוקין כי ההיא דתנן בפ״ז דמסכת שביעית גבי עיקר הלוף שוטה כו׳ ר׳ מאיר אמר דמיהן מתבערין עד ר״ה משמע אבל לא הן:
מאן תנא קיטפא פירא ר׳ אליעזר. תימה אי קיטפא הנאתו וביעורו שוה מ״ט דרבנן ואי הנאתו אחר ביעורו מ״ט דר׳ אליעזר דבעינן דומיא דאכילה שהנאתו וביעורו שוה כדאיתא בהגוזל קמא ובמסכת סוכה דפטרי׳ עצים מדין שביעית משום דהנאתו אחר ביעורו וי״ל דקטף הנאתו וביעורו שוה ואפי׳ הכי פטרי ליה רבנן משום דבטל אגב העץ כיון דלא חשיב ליה פירא:
בד״ה ביעור כו׳ ומלוגמא כו׳ נ״ב פי׳ רפואה:
תוס׳ בד״ה ואבוך כו׳ הנך טעמי מ״מ דרבי יוסי כו׳ כצ״ל:
ד״ה מפני שצריך לומר כו׳ צ״ל אחר ד״ה והא קשיש כו׳:
בא״ד המתחיל מפני כו׳ ממוצאי שבת מפני שצריך כו׳ כצ״ל:
והתנן [והרי שנינו במשנה במסכת שביעית] בדין קדושת שביעית בצמחים של בושם: הורד, והכופר, והלטום, והקטף — אף שאינם מיועדים לאכילה וכל שימושם הוא הפרחים או השרף היוצא מהם, ולצורך הריח שבהם, יש להן (נוהגים בהם) דיני שביעית, שנחשבים כפירות, וכן גם לדמיהן, שאף למה שקנו בהם יש דין שביעית. ומוסיפים שלפיכך יש להן ביעור, כלומר, חלה עליהם חובת ביעור שיש בפירות שביעית, וגם לדמיהן שגם מה שקנו בהם גם כן חייב ביעור. ואילו ר׳ שמעון סבור הוא שאין הצמח הנקטף אלא לשם פרחיו או השרף הריחני שבו, דוגמת צמחי בושם אלה, נחשב כפרי, ואין חלים עליו דיני השביעית כפירות. ואמר על כך ר׳ פדת בנו של ר׳ אלעזר בן פדת: מאן תנא [מיהו החכם ששנה במשנה] שקטפא פירא [קטף נחשב כפרי] אף שהוא רק שרף היוצא מן העץ? — ר׳ אליעזר הוא.
But didn’t we learn in a mishna (Shevi’it 7:6) that the halakha of the following fragrant plants: The rose, the henna, the rockrose, and the balsam, is that they have the sanctity of the Sabbatical Year, and money exchanged for them has the sanctity of the Sabbatical Year. Additionally, they have the halakha of eradication and money exchanged for them has the halakha of eradication. And with regard to this mishna, Rabbi Pedat said: Who is the tanna who taught that balsam has the status of a fruit, and is not merely sap, and therefore it has the sanctity of the Sabbatical Year? It is Rabbi Eliezer.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יתוספותבית הבחירה למאיריתוספות רא״שמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וא״רוְאָמַר רַבִּי זֵירָא חֲזִי דְּמִינָּךְ וּמֵאֲבוּךְ קָשָׁרֵיתוּ קִטְפָא לְעָלְמָא אַתְּ אָמְרַתְּ מַאן תַּנָּא קִטְפָא פֵּירָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַאֲבוּךְ אָמַר הֲלָכָה כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בד׳בְּאַרְבָּעָה.

The Gemara continues: And Rabbi Zeira said to Rabbi Pedat: One can see that from you and from your father, i.e., between the two of you, you have permitted balsam to the world, since the ruling of Rabbi Eliezer is certainly not accepted. As you said: Who is the tanna who taught that balsam has the status of a fruit? It is Rabbi Eliezer. And your father, Rabbi Elazar, said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in only four cases.
רש״יתוספותתוספות רא״שריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שריתו קטפא – בשביעית.
כר״א בד׳ – ותו לא. אלמא בקטפא פירא לא עביד כוותיה לחומרא.
ואבוך אמר הלכה כר״א בד׳ – אע״ג דר׳ יוסי קאי כוותיה דבהגוזל קמא (ב״ק דף קב.) אית להו דשביעית נוהגת בעצים וא״כ כ״ש קטפא ומשום דרבי יוסי קאי כותיה לא חשיב ליה עם הנך דטעמא דר׳ יוסי משום דלא בעי הנאתו וביעורו שוה ולא קיימא לן כוותיה אלא אין שביעית נוהגת בעצים דר׳ יוסי נמי מודה דקטפא לאו פירא הוא לענין ערלה.
ואביך אמר הלכה כר׳ אליעזר בארבע. וא״ת לימא בהא הלכה כר׳ אליעזר משום דקאי ר׳ יוסי כותיה דקסבר שביעית נוהגת בעצים בהגוזל קמא א״כ יש לקטף שביעית וי״ל דאין זה מטעם קיטפא פירא דמודה ר׳ יוסי בהעלה. ועוד דבהא אין הלכה כר׳ יוסי דקיימא לן אין שביעית נוהג בעצים:
חזי דמינך ומאבוך קשריתו קיטפא לעלמא – ושמעינן מהאי לישנא דהלכתא כי האי סתמא ואע״ג דהוי כר״א כל כמה דלא פסקינן הלכתא דלאו כותיה דאי לא היכי קאמר מינך ומאבוך הא מינך בלחוד שרי׳ קיטפא לעלמא וכיון דאוקמא כר״א אלא ודאי כדאמרן.
ואמר ר׳ זירא לר׳ פדת בנו של ר׳ אלעזר בן פדת: חזי [ראה, שים לב] למשמעות ההלכתית הנובעת מתוך דבריך אלו, דמינך ומאבוך קשריתו קטפא לעלמא כן ממך, מתוך דבריך אלו, ומתוך דברי אביך, הרי אתם מתירים בשביעית את הקטף לכל]! שהרי את אמרת מאן תנא קטפא פירא [אתה אומר שמיהו החכם ששנה שקטף הוא פרי], ואסור בכל איסורי שביעית — ר׳ אליעזר, ואבוך [ואביך] אמר שהלכה כר׳ אליעזר בארבעה דברים בלבד. ולפי זה אף כאן אין הלכה כמותו, ונמצא שבכך אתה מתיר את הקטף בשביעית.
The Gemara continues: And Rabbi Zeira said to Rabbi Pedat: One can see that from you and from your father, i.e., between the two of you, you have permitted balsam to the world, since the ruling of Rabbi Eliezer is certainly not accepted. As you said: Who is the tanna who taught that balsam has the status of a fruit? It is Rabbi Eliezer. And your father, Rabbi Elazar, said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in only four cases.
רש״יתוספותתוספות רא״שריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְאִם אִיתָא לֵימָא לֵיהּ כִּי אָמַר אַבָּא הֲלָכָה כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בד׳בְּאַרְבָּעָה בְּסֵדֶר טְהָרוֹת אֲבָל בִּשְׁאָר סִדְרֵי אִיכָּא.

The Gemara explains the difficulty: And if it is so, that Rabbi Elazar was referring only to Seder Teharot, then let Rabbi Pedat say to Rabbi Zeira: When my father said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases, he meant only four cases within Seder Teharot, but in the other orders there are other such cases. From the fact that Rabbi Pedat did not reply in this manner, evidently there are no cases in the other orders of the Mishna where, according to Rabbi Elazar, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
ריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואם איתא לימא ליה וכו׳ – דהא מסתמא ר׳ פדת בקי בדברי ר״א אביו ורבו.
ומי קאי והתניא וכו׳ – ק״ל ולדידן היכי לא ק״ל בר׳ חנינא אדר״ח י״ל דאנן הוה ס״ד דהדר ביה מההיא קמיתא משום הא דמשום אבותי׳ אבל לדידן דמסייעי מקמיתא קשיא ופרקי׳ דאדרבה בתריתא דמשום אבותיו לית להו.
גמ׳ ואם איתא לימא ליה כי אמר אבא הלכה כר״א בד׳ בסדר כו׳ ויש לדקדק כיון דדברי שמואל ע״כ הכי מתפרש בד׳ בסדר טהרות א״כ מנלן לרבי זירא ולר׳ פדת דדברי ר״א אביו נמי לא מתפרש הכי ואפשר דשמעי מר״א בפירוש דדוקא קאמר בכל שיתא סדרי משנה:
ונלמד מכאן לענייננו, שאם איתא [יש] מקום לתירוץ זה שמה שאמרו הלכה כר׳ אליעזר בארבעה דברים הרי זה בסדר טהרות בלבד, אבל לא בשאר סדרים, לימא ליה [שיאמר לו] ר׳ פדת לר׳ זירא באותו האופן: כי [כאשר] אמר אבא ר׳ אלעזר בן פדת שהלכה כר׳ אליעזר בארבעה דברים בלבד — הרי זה בסדר טהרות, אבל בשאר סדרי המשנה — איכא [יש] עוד מחלוקות שהלכה כמותו. ומתוך שלא השיב לו כן ר׳ פדת לר׳ זירא, הגם שידע מה היתה כוונת אביו, נסיק שכוונת דברי ר׳ אלעזר היא שהלכה כר׳ אליעזר בכל ששה סדרי המשנה.
The Gemara explains the difficulty: And if it is so, that Rabbi Elazar was referring only to Seder Teharot, then let Rabbi Pedat say to Rabbi Zeira: When my father said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases, he meant only four cases within Seder Teharot, but in the other orders there are other such cases. From the fact that Rabbi Pedat did not reply in this manner, evidently there are no cases in the other orders of the Mishna where, according to Rabbi Elazar, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
ריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) אֶלָּא קַשְׁיָא הָהִיא מִשּׁוּם דְּקָאֵי רַבִּי אֶלְעָזָר כְּוָתֵיהּ דִּתְנַן רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מְלַמְּדִים אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ.

The Gemara asks: But that case, where the amora Rabbi Elazar said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer with regard to persuading a minor to refuse to stay married to her husband, is difficult. This apparently conflicts with the statement that there are only four cases in which Rabbi Elazar rules in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. The Gemara answers: There the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer only because the tanna Rabbi Elazar holds in accordance with his opinion. As we learned in a mishna that Rabbi Elazar says: The court instructs the minor to refuse to stay married to him, thereby annulling her marriage retroactively.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: אלא מעתה, שנדחה ההסבר שהצענו בדברי ר׳ אלעזר, אם כן שוב קשיא ההיא [קשה אותה] שאלה ששאלנו, שהרי יש עוד ענין (בדין מיאון הקטנה) שבו פסק ר׳ אלעזר כדעת ר׳ אליעזר! ומשיבים: בענין זה של מיאון פסק כן האמורא ר׳ אלעזר בן פדת משום דקאי [שעומד] התנא ר׳ אלעזר בן שמוע כותיה [כמותו, כשיטת ר׳ אליעזר]. דתנן כן שנינו במשנה במסכת יבמות], במקרה שבו היו לאח שמת שתי נשים, האחת גדולה והאחת קטנה, ובא היבם תחילה על הקטנה וחזר ובא על הגדולה, שלדעת חכמים פסל את הקטנה, ונאסרו שתיהן עליו, ואילו ר׳ אלעזר אומר כי במקרה זה מלמדים את הקטנה שתמאן בו, וכדברי ר׳ אליעזר.
The Gemara asks: But that case, where the amora Rabbi Elazar said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer with regard to persuading a minor to refuse to stay married to her husband, is difficult. This apparently conflicts with the statement that there are only four cases in which Rabbi Elazar rules in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. The Gemara answers: There the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer only because the tanna Rabbi Elazar holds in accordance with his opinion. As we learned in a mishna that Rabbi Elazar says: The court instructs the minor to refuse to stay married to him, thereby annulling her marriage retroactively.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וּמִי קָאֵי וְהָא אַצְרוֹכֵי מַצְרְכִינַן לְהוּ וְלָא דָּמְיָין לַהֲדָדֵי אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָאֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא כְּוָותֵיהּ.

The Gemara asks: And does Rabbi Elazar hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in that case of the minor? But doesn’t the Gemara in Yevamot explain that both the opinions of Rabbi Eliezer and Rabbi Elazar are necessary, and therefore they are not comparable to each other? Rather, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in that case because Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with his opinion, as explained earlier.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[משום דקאי רבי יהודה בן בבא כותיה – אע״ג דבמתני׳ נמי חזר בו ר׳ יהושע וקאי כוותיה ואפ״ה מני לה בד׳ וי״ל דשמא ר׳ יהושע סבר כר׳ יוסי דמצריך ג׳ עונות במעוברת ומניקה דפליג ארבי אליעזר ולא הדר ביה אלא ממה שאמר אני לא שמעתי אלא בתולה. גי׳:]1
1. בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״מפני״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף ח׳:.
ושואלים: ומי קאי [והאם אכן עומד] ר׳ אלעזר בשיטת ר׳ אליעזר? והא [והרי] בתלמוד שם (יבמות קיא,ב) אצרוכי מצרכינן להו [מצריכים אנו אותן], את שתי ההלכות הללו של ר׳ אליעזר ושל ר׳ אלעזר, ומראים שלא דמיין להדדי [לא דומות הן זו לזו]! אלא יש לומר משום דקאי [שעומד] ר׳ יהודה בן בבא כוותיה [כמותו, כשיטתו], שהעיד ר׳ יהודה בן בבא שבית דין ממאנים את הקטנה.
The Gemara asks: And does Rabbi Elazar hold in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in that case of the minor? But doesn’t the Gemara in Yevamot explain that both the opinions of Rabbi Eliezer and Rabbi Elazar are necessary, and therefore they are not comparable to each other? Rather, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in that case because Rabbi Yehuda ben Bava holds in accordance with his opinion, as explained earlier.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) וְתוּ לֵיכָּא וְהָתְנַן ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בַּהוֹדָאָה וא״רוְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

The Gemara asks: And are there no more cases in which Rabbi Elazar maintains that the halakha is in accordance with Rabbi Eliezer? But didn’t we learn in a mishna (Berakhot 33a): One recites the prayer of distinction between the holy and the profane [havdala], said in the evening prayer following Shabbat and festivals, in the fourth blessing of the Amida prayer: Who graciously grants knowledge. Rabbi Akiva says: One recites havdala as a fourth blessing by itself. Rabbi Eliezer says that one recites it in the blessing of thanksgiving. And with regard to this dispute, Rabbi Elazar says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
רש״יתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אומרה ברכה רביעית – להבדלה במוצאי שבתות ואינו כוללה בחונן הדעת.
ואמר רבי אלעזר הלכה כרבי אליעזר – בברכות ירושלמי.
ואמר ר׳ אלעזר הלכה כר׳ אליעזר. פרש״י בברכות ירושלמי איתא ובתלמוד שלנו ליתא. ואיכא דפסיק כותיה פ׳ אין עומדין ביום טוב שחל להיות אחר השבת ואנן קי״ל השתא כמרגניתא דתקין רב ושמואל ותודיענו כדמסיק התם:
ושואלים עוד: ותו ליכא [ועוד עניינים שבהם הלכה כר׳ אליעזר אין], והתנן [והרי שנינו במשנה] שנחלקו חכמים במקומה של אמירת ההבדלה בתפילת ערבית במוצאי שבת, שלדעת התנא הראשון אומרים אותה בברכת ״חונן הדעת״, ור׳ עקיבא אומר: אומרה להבדלה כברכה רביעית בפני עצמה. ואילו ר׳ אליעזר אומר: אומרה בברכת ההודאה (״מודים״). ואמר על כך האמורא ר׳ אלעזר בן פדת: הלכה בדין זה כר׳ אליעזר. הרי שלשיטת ר׳ אלעזר יש עוד מקום שנחלק ר׳ אליעזר עם חכמים והלכה כמותו!
The Gemara asks: And are there no more cases in which Rabbi Elazar maintains that the halakha is in accordance with Rabbi Eliezer? But didn’t we learn in a mishna (Berakhot 33a): One recites the prayer of distinction between the holy and the profane [havdala], said in the evening prayer following Shabbat and festivals, in the fourth blessing of the Amida prayer: Who graciously grants knowledge. Rabbi Akiva says: One recites havdala as a fourth blessing by itself. Rabbi Eliezer says that one recites it in the blessing of thanksgiving. And with regard to this dispute, Rabbi Elazar says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
רש״יתוספות רא״שפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) א״ראָמַר רַבִּי אַבָּא הָהוּא דְּאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּתַנְיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בַּהוֹדָאָה

Rabbi Abba said, in explanation: That case is different, as that is not the opinion of Rabbi Eliezer himself. Rather, he stated that ruling in the name of Rabbi Ḥanina ben Gamliel, as it is taught in a baraita that Rabbi Akiva says: One recites havdala as a fourth blessing by itself; Rabbi Ḥanina ben Gamliel says: One recites it in the blessing of thanksgiving.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ר׳ אבא: ההוא [אותו] דין שאומר ר׳ אליעזר במשנה זו, לא בשם עצמו הוא אלא משום (בשם) ר׳ חנינא בן גמליאל. דתניא כן שנויה ברייתא] בדין זה של אמירת ההבדלה: ר׳ עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה, ר׳ חנינא בן גמליאל אומר: אומרה בהודאה, ולפיכך לא כר׳ אליעזר פסק ר׳ אלעזר בן פדת אלא כר׳ חנינא בן גמליאל.
Rabbi Abba said, in explanation: That case is different, as that is not the opinion of Rabbi Eliezer himself. Rather, he stated that ruling in the name of Rabbi Ḥanina ben Gamliel, as it is taught in a baraita that Rabbi Akiva says: One recites havdala as a fourth blessing by itself; Rabbi Ḥanina ben Gamliel says: One recites it in the blessing of thanksgiving.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נדה ח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נדה ח. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ר׳ חננאל נדה ח. – מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס נדה ח., רש"י נדה ח., תוספות נדה ח., בית הבחירה למאירי נדה ח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), תוספות רא"ש נדה ח., ריטב"א נדה ח., מהרש"ל חכמת שלמה נדה ח., מהרש"א חידושי הלכות נדה ח., פירוש הרב שטיינזלץ נדה ח.

Niddah 8a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Niddah 8a, R. Chananel Niddah 8a, Collected from HeArukh Niddah 8a, Rashi Niddah 8a, Tosafot Niddah 8a, Meiri Niddah 8a, Tosefot Rosh Niddah 8a, Ritva Niddah 8a, Maharshal Chokhmat Shelomo Niddah 8a, Maharsha Chidushei Halakhot Niddah 8a, Steinsaltz Commentary Niddah 8a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144