×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מתני׳מַתְנִיתִין: אמָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ ה״זהֲרֵי זֶה נָזִיר מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה שִׁיכּוֹרָה וּמָזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס וְאָמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ אָמְרוּ חֲכָמִים בלֹא נִתְכַּוְּונָה זוֹ אֶלָּא לוֹמַר הֲרֵי הוּא עָלַי קׇרְבָּן.:
MISHNA: If they poured one a cup of wine and he said: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it, he is a full-fledged nazirite who must observe all the halakhot of naziriteship. An incident occurred with regard to a certain woman who was intoxicated from wine, and they poured a cup for her and she said: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it. The Sages said: This woman did not intend to accept naziriteship but rather, meant to say: It is hereby forbidden to me as an offering. She vowed against deriving benefit from that cup alone, since she did not want to drink any more.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
מתני׳ אמרו חכמים – כיון דשיכורה היא ואינה זקוקה לשתיה נראין הדברים שלא נתכוונה זו לקבל עליה זה לשם נזירות אלא לומר יאסר עלי כוס זה כקרבן ואינה אסורה אלא בכוס יין זה בלבד.
הריני נזיר ממנו – פי׳ נזיר מן הכוס הרי זה נזיר פי׳ כל דין נזירות עליו.
מעשה באשה אחת ואמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא לומר הרי עלי כוס זה כקרבן – ולא נאסרה אלא באותו כוס בלבד ובגמ׳ פריך מעשה לסתור.
המשנה השלישית והכונה בה בענין החלק השני והוא שאמר מזגו לו את הכוס ואמר הרי אני נזיר ממנו הרי זה נזיר מעשה באשה אחת שהיתת שכורה ומזגו לה את הכוס ואמרה הרי אני נזירה ממנו אמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא כלומר הרי הוא עלי קרבן אמר הר״ם פי׳ זה המעשה לא יעזור על המאמר הקודם אבל סותר אותו ואמנם הדין קודם הוא באיש בריא אולם באיש מר נפש שאמר הריני נזיר שהוא לא יכוין אלא שלא ישתה זה אשר נשתדל עליו לשתותו הנה הוא ההיקש בשכור כאשר אמר הריני נזיר ממנו לא תחייבהו נזירות לפי שכונתו לא יכבדוהו ברבוי השתיה והודה במעשה על זה ונהנה השעור וגם היה זה שכור אין זה נזיר ומעשה באשה פי׳ ומאמרנו בשכור אמנם שלא נשקע בשכרות ולא הגיע לשכרותו של לוט אשר פעולתו ומאמרו נענשים ויענוש על כל פועל שיעשה כמו שראוי העונש עליו אולם מי שהגיע לשכרותו של לוט הנה פעולותיו ומאמרו כלם חסרין ואין אמת לו ולא יתחייב כלום בכל מה שיעשה:
מתניתין מזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר. ואפילו לר׳ שמעון דאמר עד שיזור מכלן הכא מודה כיון דלא הזכיר בהדיא יין דלא גרע מידות נזירות. הרא״ש ז״ל בפירושיו: לא נתכוונה. כלומר כוס זה שאתם רוצים להשקותי הרי הוא עלי קרבן. ולא בעי למימר דנשייליה דהא לית ליה דעתא צילותא. הר׳ עזריאל ז״ל:
לא נתכוונה זו אלא. כלומר הרי הוא עלי קרבן. פירוש כוס זה הוא עלי קרבן דמסתמא אמרי דלכך נתכוונה. ושכור נדרו נדר אם לא הגיע לשכרותו של לוט. שיטה:
גמ׳ וכי תימא לימא הכי סבר מייתין אחרינה ומצערו ליה שכן דרך להפציר בשכור להוסיף על שכרותו אבל אין דרך להפציר כל כך באדם שאינו שכור. הלכך אם אין דעתו לנזירות לימא הרי עלי קרבן:
מזגו לו את הכוס ואמר: ״הריני נזיר ממנו״ — הרי זה נזיר נזירות מלאה ואסור בכל דיני נזירות. מעשה באשה אחת שהיתה שיכורה (רוויה מיין), ומזגו לה את הכוס ואמרה: ״הריני נזירה ממנו״ אמרו חכמים: לא נתכוונה זו לנזירות, אלא לומר ״הרי הוא עלי קרבן״, כלומר, אני נודרת איסור מכוס זו בלבד, שאיני רוצה לשתות יותר.
MISHNA: If they poured one a cup of wine and he said: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it, he is a full-fledged nazirite who must observe all the halakhot of naziriteship. An incident occurred with regard to a certain woman who was intoxicated from wine, and they poured a cup for her and she said: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it. The Sages said: This woman did not intend to accept naziriteship but rather, meant to say: It is hereby forbidden to me as an offering. She vowed against deriving benefit from that cup alone, since she did not want to drink any more.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) גמ׳גְּמָרָא: מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר אָמְרַתְּ רֵישָׁא הֲרֵי זֶה נָזִיר וַהֲדַר תָּנֵי מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת אַלְמָא בְּהַאי הוּא דְּאָסוּר הָא יֵינָא אַחֲרִינָא שְׁרֵי.

GEMARA: The Gemara asks: Was an incident cited to contradict the previous ruling? You said in the first clause of the mishna that if one said that he is hereby a nazirite and therefore will refrain from a cup that was poured for him, then he is a nazirite. And the tanna then teaches: An incident occurred with regard to a certain woman who said: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it, which the Sages interpreted as a vow rendering the cup forbidden to her like an offering. Apparently it is only with regard to this cup of wine that is forbidden to her; consequently, any other wine is permitted, and she is not a nazirite.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב גמרא על סגנון המשנה תוהים: וכי זו דרך המשנה להביא מעשה לסתור את דבריה הקודמים?! הלא אמרת רישא [בתחילה] שמי שמזגו לו את הכוס ואמר ״הריני נזיר ממנו״ — הרי זה נזיר, והדר תני [וחזר ושנה] התנא: מעשה באשה אחת שאמרה ״הריני נזירה ממנו״, ואמרו חכמים שנתכוונה לומר שאסרה עליה כוס זו כקרבן. ונדייק: אלמא בהאי [הרי שבכוס זה] בלבד הוא שאסור, הא יינא אחרינא [הרי יין אחר]שרי [מותר] ואין היא נזירה!
GEMARA: The Gemara asks: Was an incident cited to contradict the previous ruling? You said in the first clause of the mishna that if one said that he is hereby a nazirite and therefore will refrain from a cup that was poured for him, then he is a nazirite. And the tanna then teaches: An incident occurred with regard to a certain woman who said: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it, which the Sages interpreted as a vow rendering the cup forbidden to her like an offering. Apparently it is only with regard to this cup of wine that is forbidden to her; consequently, any other wine is permitted, and she is not a nazirite.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה נָזִיר וְאִם שִׁיכּוֹר הוּא וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ אֵינוֹ נָזִיר מ״טמַאי טַעְמָא כְּמַאן דְּאָמַר הֲרֵי עָלַי קׇרְבָּן הוּא וכ״תוְכִי תֵּימָא לֵימָא הָכִי סָבַר מַיְיתִין לִי אַחֲרִינָא וּמְצַעֲרִן לִי אֵימָא לְהוּ הָא מִילְּתָא דִּפְסִיקָא לְהוּ וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּאִשָּׁה אַחַת.:

The Gemara answers: The mishna is incomplete and is teaching the following: If they poured a cup of wine for one and he said: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it, he is a nazirite. And if he is intoxicated and they pour a cup of wine for him and he said: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it, he is not a nazirite. What is the reason for this? He is considered to be like one who said: This cup is forbidden to me like an offering. The Gemara asks: And if you would say that this was his meaning, let him say so explicitly; why would he say: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it? The reason is because he maintains: If I specify this cup, they will bring me another cup and aggravate me with it. It is better that I say to them this statement, which is definitive to them, and they will understand that I do not want to drink any more wine. The mishna continues: And an incident also occurred with regard to a certain woman who was intoxicated and took this vow, and the Sages explained her statement accordingly.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ וכ״ת – אי לאו דנתכוונה לקבל עליה נזירות אלא להיות נידורה ממנו לימא הכי בהאי לישנא הרי הוא עלי קרבן להכי הוא דלא אמרה הכי דסברה אי אמינא הכי סבירא להו שלא אסרתי עלי אלא כוס זה בלבד ומייתו לי כוס אחרינא ואמרי לי אשתי וקא מצערין לי דשתויי אנא ולא מצינא למשתי לי אימא להו בהאי לישנא דפסיקנא להו מילתא דהואי אסירא נמי בכסא אחרינא ותו לא מייתין לי ומעשה נמי באשה כו׳.
ואם שכור הוא הוה כאומר עלי בקרבן – פי׳ שדרך בני אדם להפציר בשכור שישתה ועתה אינו רוצה לשתות ואומר נזיר הוא לסלקם מעליו שאם לא יאמר נזיר הוא ירא שיביאו לו כוס אחר לכך אומר נזיר לסלקם לגמרי מעליו אבל כשאינו שכור אין דרך להפצירו ולכך אומר דנזיר מכולהו ומעשה נמי באשה אחת וכו׳.
אמר המאירי מזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר לגמרי וכן הלכה מעשה באשה אחת וכו׳ שאלו בגמ׳ מעשה לסתור ותירץ ענין משנתנו כך מזגו לו את הכוס וכו׳ הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר לגמרי במה דברים אמורים בבריא וודאי לשם נזירות נתכוון אבל אם היה שכור ומזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר הימנו אין כוונתו אלא שהוא מצטער על היין שבאותה שעה ונודר שיאסר אותו הכוס עליו כקרבן ולא נאסר אלא באותו הכוס ומעשה באשה אחת שכורה שמזגו לה את הכוס ואמרה הריני נזירה ממנו ואמרו חכמים שלא נתכונה אלא לומר הרי אותו הכוס עלי כקרבן כלומר לאסור על עצמה אותו הכוס בפרט וצריך אתה לפרשה בשלא הגיעה לשכרותו של לוט שאם כן לא היה הנדר כלום ושמא תאמר ואם זו היא כונתה היה לה לומר כן בפירוש ולמה הזכירה לשון נזירות פירשו בגמרא שהיא סוברת שאם תאמר כן יהו מביאין לה אחר ורוצה להזכיר לשון נזירות כדי שיחשבו עליה שכל יין בכלל אסרה עליה ולא יפצרו בה לשתות:
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמ׳ דבר:
ומשיבים: חסורי מיחסרא והכי קתני [חסרה המשנה וכך היא שנויה], כלומר, כך צריך להבינה: מזגו לו את הכוס ואמר ״הריני נזיר ממנו״ — הרי זה נזיר. ואם שיכור הוא ומזגו לו כוס ואמר ״הריני נזיר ממנו״ — אינו נזיר. מאי טעמא [מה טעם] הדבר — משום שנעשה כמאן דאמר [כמי שאומר] ״הרי כוס זו עלי קרבן״ הוא, וכי תימא [ואם תאמר]: אם זו כוונתו לימא הכי [שיאמר כך] במפורש, ומדוע אמר בלשון ״הריני נזיר״? סבר [סבור הוא]: אם כך אומר, מייתין [יביאו] לי אחרינא [כוס אחרת] ומצערן לי [ויצערו אותי] בשתיה שאיני רוצה בה, לכן מוטב אימא להו הא מילתא דפסיקא להו [שאומר להם דבר זה שפסוק, חתוך, להם] ויבינו שאינני רוצה לשתות עוד כלל. וממשיכה המשנה: ומעשה נמי [גם כן] באשה אחת שהיתה שיכורה ואמרה כן, שכך פירשו חכמים את דבריה.
The Gemara answers: The mishna is incomplete and is teaching the following: If they poured a cup of wine for one and he said: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it, he is a nazirite. And if he is intoxicated and they pour a cup of wine for him and he said: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it, he is not a nazirite. What is the reason for this? He is considered to be like one who said: This cup is forbidden to me like an offering. The Gemara asks: And if you would say that this was his meaning, let him say so explicitly; why would he say: I am hereby a nazirite and therefore will refrain from it? The reason is because he maintains: If I specify this cup, they will bring me another cup and aggravate me with it. It is better that I say to them this statement, which is definitive to them, and they will understand that I do not want to drink any more wine. The mishna continues: And an incident also occurred with regard to a certain woman who was intoxicated and took this vow, and the Sages explained her statement accordingly.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מתני׳מַתְנִיתִין: גהֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא שׁוֹתֶה יַיִן וּמִיטַּמֵּא לְמֵתִים הֲרֵי זֶה נָזִיר וְאָסוּר בְּכוּלָּן.

MISHNA: If one says: I am hereby a nazirite on the condition that I will be allowed to drink wine and may become ritually impure from corpses, i.e., he wishes to be a nazirite only with respect to the growth of his hair, he is a full-fledged nazirite and is prohibited from engaging in all of the behaviors forbidden to a nazirite, including consuming products of the vine and contracting impurity from a corpse.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מתני׳ הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין – וקיבל עליו את השאר.
הרי זה נזיר – ואסור בכולן שכל דקדוקי נזירות עליו.
על מנת שאשתה ביין כו׳ ה״ז נזיר ואסור בכולן – איכא למ״ד בגמ׳ משום דהוי מתנה על מה שכתוב בתורה [דכי אמר] הריני נזיר הוי נזיר לכל מילי וכי מטיל בה תנאי אין בתנאי כלום ואפי׳ ר״ש מודה ברישא כההוא לישנא דתניא כוותיה.
המשנה הרביעית והכונה בה בענין החלק השני ג״כ והוא שאמר הרי אני נזיר על מנת שאהא שותה ביין ומטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכלם יודע אני שיש נזירים אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור ור׳ שמעון מתיר יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירין לי מפני שאיני יכול לחיות אלא ביין או מפני שאני קובר את המתים הרי זה מותר ור׳ שמעון אוסר אמר הר״ם הבבא הראשונה אין חולק עליה לפי שהעקר אצלנו כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל והבבא השניה מחלוקת ר׳ שמעון וחכמים שחכמים אומרים שמי שאמר הריני נזיר מן היין לבד או מן התגלחת לבד או מן הטומאה לבד תחייבהו הנזירות יאמרו בכאן חייבתהו הנזירות אע״פ שיחשוב שאחד מאלו הג׳ דברים מותר ור׳ שמעון שאומר לא תחייבהו הנזירות עד שידור מכלם יאמ׳ לא תחייבהו הנזירות אם חשב באחד מאלו הדברים שהוא מותר וסבת מחלקתם בבבא השלישית שהוא נדרי אונסין בלי ספק והוא מכלל ד׳ נדרים שהתירו חכמים ולזה לא יצטרך הפרה כמו שבארנו בשלישי מנדרים ור׳ שמעון אומר שאלו הד׳ נדרים אי אפשר בהם מבלתי שאלה לחכם והפרה ולזה יאמר בכאן שהוא חייבתהו הנזירות ואם היה אנוס עד שישאל לחכם ואין הלכה כר׳ שמעון בשני המאמרים יחד:
ג משנה האומר ״הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומיטמא למתים״, כלומר, שקיבל עליו נזירות, אבל עשה תנאי להגביל אותה רק לגידול שיער — הרי זה נזיר גמור, ואסור בכולן, גם בשתיית יין וגם בטומאה למתים.
MISHNA: If one says: I am hereby a nazirite on the condition that I will be allowed to drink wine and may become ritually impure from corpses, i.e., he wishes to be a nazirite only with respect to the growth of his hair, he is a full-fledged nazirite and is prohibited from engaging in all of the behaviors forbidden to a nazirite, including consuming products of the vine and contracting impurity from a corpse.
קישוריםעין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְזִירוּת אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בְּיַיִן דהֲרֵי זֶה אָסוּר ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בְּיַיִן אֲבָל סָבוּר הָיִיתִי שֶׁחֲכָמִים מַתִּירִין לִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָּא בְּיַיִן אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי קוֹבֵר אֶת הַמֵּתִים ההֲרֵי זֶה מוּתָּר ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר.:

If one stated a vow of naziriteship and then said: I know that there is naziriteship, but I do not know that a nazirite is prohibited from wine, he is prohibited in all the prohibitions of naziriteship. But Rabbi Shimon permits him, since he holds that naziriteship takes effect only if the person accepts all the relevant prohibitions. If one said: I know that a nazirite is prohibited from wine, but I thought that the Sages would permit me to drink wine because I cannot live without wine, or: I thought that the Sages would allow me to contract impurity from corpses because I bury the dead, he is permitted and the vow of naziriteship does not take effect, but Rabbi Shimon prohibits him.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אבל אם אמר יודע אני שיש נזיר בעולם ואיני יודע שנזיר אסור ביין ואמר הריני נזיר הרי זה אסור בכולן – והיינו רבנן דאמרי אפילו לא נדר אלא מחד מינייהו הוי נזיר בכולם.
ורבי שמעון מתיר – דהואיל שלא קיבל עליו אלא חצי הנזירות שלא היה יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה מותר בכולן ור׳ שמעון לטעמיה דאמר אינו אסור עד שיזיר מכולן.
ואם אמר יודע אני שנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי – כשהזרתי מן היין שיהו חכמים מתירין לי מפני שאיני יכול לחיות בלא יין.
או יודע אני שהנזיר אסור לקבור מתים – וכשקבלתי עלי נזירות סבור הייתי שיהו חכמים מתירין לי מפני שאומנתי לקבור מתים הרי זה מותר דאיגלאי מילתא למפרע דמעיקרא לא קביל עילויה נזירות מיין ומטומאת מתים ולא קיבל עליו אלא חצי נזירות.
ור״ש אוסר – וטעמא מפרש בגמ׳.
אבל איני יודע שנזיר אסור ביין – כלומר שאר הלכות קבלתי עלי לבד מאיסור יין שלא קבלתי לפי שלא ידעתי שנזיר אסור ביין לרבנן הוי נזיר לטעמייהו דלעיל דאפי׳ לא נדר אלא מחד הוי נזיר ור״ש מתיר ואזיל לטעמיה דאמר (לעיל דף ג:) עד שיזיר מכולן.
יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל אני סבור הייתי שהחכמים מתירין מפני שאיני יכול לחיות אלא ביין או מפני שאני קובר את המתים – כלומ׳ שאני צריך לטמאות בהם וליטפל בהן בשכר מחמת דוחקי ולכך לא היה בדעתי לקבל איסור יין או טומאת מתים (ה״ז מותר) וכן הוא אומר שלא קבל עליו איסור יין או טומאת מתים ה״ז מותר ור״ש אוסר ובגמ׳ פריך דאיפכא הוה ליה למיתני.
מתני׳ אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין ואיני מקבל עלי ליאסר איין. ונראה לי דלא זו אף זו קתני דרישא שהוא יודע שנזיר אסיר ביין ודאי אמרינן דאין נזירות לחצאין ואסור בכלן. אבל בסיפא הוי כמו נדר בטעות דאלו היה יודע שהנזיר אסור ביין לא היה מקבל עליו נזירות.
אבל סבור הייתי שחכמים היו מתירין לי כו׳. סלקא דעתין דהכי קאמר סבור הייתי שחכמים היו מתירין לי אף אם הייתי מקבלו ולכך איני מקבלו עלי. ולהכי פריך בגמ׳ והא אמרת רישא. הרא״ש ז״ל בפירושיו: וכתב ז״ל לקמן בגמ׳ והא אמרת רישא אסור ור׳ שמעון מתיר. סלקא דעתין שבשעת נזירותו לא קבל עליו יין. סיפא דנזר מכולהו ואיתשיל מחדא קבל עליו נזירות בסתם ואחר כך בא לפני החכם ונתחרט על איסור היין או על טומאת מתים ואמר כסבור הייתי שחכמים מתירין לי שאי אפשר לי להיות בלא יין או בלי ליטמא למתים. לרבנן סוף נזירות כתחלת נזירות כמו בקבלת נזירות אם קבל דבר אחד חל עליו כל תורת נזירות הוא הדין נמי סוף נזירות אם נשאל על אחד הותר הכל. ואפילו למאן דלית ליה בפרק ד׳ דנדרים נדר שהותר מקצתו הותר כולו הכא מודה מטעמא דפרישית דסוף נזירות כתחלת נזירות. ור׳ שמעון נמי סבר סוף נזירות כתחלת נזירות ואפילו למאן דאית ליה נדר שהותר מקצתו הותר כולו הכא מודה כי היכי דבתחלת נזירות אינו נזיר עד שיזור מכולן הכי נמי לענין חרטה לא הותר עד שיתחרט על כולו. הרא״ש ז״ל בפירושיו. וכן כתב בתוספותיו וז״ל: והא אמרת רישא שאסור. לרבנן רישא כגון שנדר מחדא שלא קבל עליו מתחלה הנזירות דיין. סיפא דנזר מכולהו ואיתשיל מחדא מתחלת נזירותו קבל עליו כל נזירות ואמר סתמא הריני נזיר ואחר כך בא לפני חכם ושאל על נזרו ומתחרט מיין שאומר אדעתא דיין לא נדרתי שהייתי סבור שחכמים מתירין יין מפני שאיני יכול לחיות בלא יין או אדעתא דטומאה לא נדרתי. אבל משאר דיני נזירות לא נשאל. לרבנן דאמרי אפילו לא נדר אלא מאחד מהם הוי נזיר דסוף נזירות כתחלת נזירות וכי נשאל על אחד מהם ואמר לו חכם מיין הותר לך הותר כמו כן מן הכל. עד כאן:
והר׳ עזריאל כתב וז״ל: יודע אני שנזיר אסור ביין אבל סבור אני שחכמים מתירין לי. כך אמר בשעת נזירות הריני מקבל כל דין נזירות אבל סבור אני שחכמים מתירין לי מפני שאיני יכול לחיות. והוי דומיא דהני בבי דלעיל על מנת שאהיה שותה יין דכלהו בשעת נזירות קאמר. ופריך והא אמרת רישא ור׳ שמעון מתיר. רישא דנדר מחדא שלא קבל נזירות אלא מתגלחת ומטומאה. לרבנן ההיא דגרוגרות ודבלה דאמר לאיתשולי הוא דאתי שבשעת נזירות פתח נדרו. לרבנן דאמרי אפילו לא נדר אלא מחדא הוי נזיר מכולן הני מילי גבי מן החרצנים ומן הזגין דלא מתשיל מידי ולא חזר בו מנזירות אלא שפירש אלו מנזירותו. ועל מנת שאהיה אינו דרך שאלה. אבל הכא דקאמר סבור אני בכך ופתח נדר הוי ואף על גב דלא מיתשיל מכולהו מותר בכלן כמו בתחלת נזירותו שאסור בכולן על ידי נדר מאחד מהן. עד כאן:
קיבל נזירות ואמר אחר כך: ״יודע אני שיש נזירות אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין״ — הרי זה אסור בכל דיני נזירות, שהנזירות חלה עליו לגמרי, ור׳ שמעון מתיר שהוא סבור שאין אדם נזיר עד שיקבל על עצמו כל איסורי נזירות. אמר אדם ״יודע אני שהנזיר אסור ביין, אבל סבור הייתי שחכמים מתירין לי לשתות מפני שאין אני יכול לחיות אלא ביין״, או שיתירו לו להיטמא ״מפני שאני קובר את המתים״ — הרי זה מותר בכל הנדר כולו, ור׳ שמעון אוסר.
If one stated a vow of naziriteship and then said: I know that there is naziriteship, but I do not know that a nazirite is prohibited from wine, he is prohibited in all the prohibitions of naziriteship. But Rabbi Shimon permits him, since he holds that naziriteship takes effect only if the person accepts all the relevant prohibitions. If one said: I know that a nazirite is prohibited from wine, but I thought that the Sages would permit me to drink wine because I cannot live without wine, or: I thought that the Sages would allow me to contract impurity from corpses because I bury the dead, he is permitted and the vow of naziriteship does not take effect, but Rabbi Shimon prohibits him.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) גמ׳גְּמָרָא: וְלִפְלוֹג נָמֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵישָׁא אריב״ל חָלוּק הָיָה ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אַף בְּרֵישָׁא.

GEMARA: In the second case of the mishna, where one states that he did not know that the prohibitions of naziriteship include wine, Rabbi Shimon says that the naziriteship does not take effect because he did not include all of the prohibitions in his vow. The Gemara therefore asks: Let Rabbi Shimon disagree with the first tanna in the first clause in the mishna as well, where one said: I am hereby a nazirite on the condition that I may drink wine. Rabbi Yehoshua ben Levi said: In fact, Rabbi Shimon disagrees even with the first tanna in the first clause of the mishna, and the mishna’s statement: Rabbi Shimon permits him, is referring to both clauses.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ וליפלוג נמי ר״ש ברישא – כי היכי דפליג ר״⁠ ⁠״ש איודע אני שיש נזירות דלא חייל עליה נזירות משום דלא קיבל כל דקדוקי נזירות.
אף בראשונה – והא דקתני ר״ש [מתיר] קאי בתרי [בבי].
ד גמרא על מה ששנינו במשנה ״איני יודע שהנזיר אסור ביין״ ר׳ שמעון מתיר, שואלים: כיון שר׳ שמעון סבור שאם אדם נודר נדר נזירות שאינו כולל את כל איסורי הנזירות אינו נזיר בכך, ולפלוג נמי [ושיחלוק גם כן] ר׳ שמעון ברישא [בתחילה] במקרה הראשון במשנה, של האומר ״הריני נזיר על מנת שאהיה שותה יין״! אמר ר׳ יהושע בן לוי: אכן, חלוק היה ר׳ שמעון אף ברישא [בתחילה] במקרה הראשון. ומה שאמרו במשנה ״ור׳ שמעון מתיר״ — מתייחס לשני הדינים.
GEMARA: In the second case of the mishna, where one states that he did not know that the prohibitions of naziriteship include wine, Rabbi Shimon says that the naziriteship does not take effect because he did not include all of the prohibitions in his vow. The Gemara therefore asks: Let Rabbi Shimon disagree with the first tanna in the first clause in the mishna as well, where one said: I am hereby a nazirite on the condition that I may drink wine. Rabbi Yehoshua ben Levi said: In fact, Rabbi Shimon disagrees even with the first tanna in the first clause of the mishna, and the mishna’s statement: Rabbi Shimon permits him, is referring to both clauses.
מיוחס לרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) רָבִינָא אָמַר בְּרֵישָׁא לָא פְּלִיג ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמָא ומִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ מַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְכׇל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָּטֵל ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לָךְ [הַאי] עַל מְנָת כְּחוּץ דָּמֵי.

Ravina said: Rabbi Shimon does not disagree with the first tanna in the first clause of the mishna. What is the reason for that? It is because one was stipulating counter to that which is written in the Torah by attempting to limit an explicit Torah law, and with regard to anyone who stipulates counter to that which is written in the Torah, his stipulation is void. The statement: I am hereby a nazirite, remains valid, and he is therefore a nazirite in all regards. Conversely, Rabbi Yehoshua ben Levi could have said to you: This phrase: On the condition, does not mean he accepts upon himself all the halakhot of naziriteship and then adds a stipulation counter to that which is written in the Torah; rather, it is considered like he said: Apart from. It is as though he stated from the outset that he will be a nazirite apart from one particular aspect. According to Rabbi Yehoshua ben Levi, Rabbi Shimon holds that since he is not trying to stipulate alternative halakhot for full naziriteship but is instead accepting a partial naziriteship, his vow takes effect.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך וו
ווא(קידושין סו:) לכן אמור הננו נותן לו את בריתי שלום ו׳ דשלום קטיעה ללמדך שאין הברית לכהן אלא כשהוא שלם בלא מום אבל אם חסר פסול. וו (נזיר יא.) תנא משום רבי יוסי בן חוני מפני מה נקוד עלו׳ שבובקומה של בכירה לומר שבשכבה לא ידע ובקומה ידע מאי הוה ליה למעבד מה דהוה הוה נפקא מינה דלפניא אחרינא לא איבעי ליה למשתי חמרא. (ובילמדנו אתה עובר היום) ותהרין שתי בנות לוט מאביהן מאי מאביהן אלא שמאביהן היה הדבר ראה מה כתיב ולא ידע בשכב׳ ובקומ׳ ובקומ׳ נקוד למה שהיה שכור מאמש אבל בלילה פג יינו והרגיש בה לפיכך ובקומה נקוד מפני כך הוא מתפרסם בכל שבת הרי הוא חייב לעצמו בוא וראה אע״פ שעשה מה שאפשר וכו׳. וו (חולין טז) א״ל ו׳ דכתיבא אאופתא קאמר פירש אופת׳ עיקר חריות של דקל מתקרע מעט מעט קרעים ארוכין וכשכותב עליהן ו׳ נכנס בתוך הקרע ואינו ניכר מקומו והכי קאמר כלומר אין מדבריו כלום. פי׳ אחר סדקין נראין כמין ו׳ והן אינן ווין ואין בהן ממש:
א. [דער זעקסטער בוכשטאב, האקען.]
חלוק היה ר״ש אף בראשונה – דראשונה נמי קאמר ר״ש כיון דאמר על מנת שאהא שותה ביין ומיטמא למת לא נדר אלא בתגלחת לבד ור״ש לטעמיה דאמר אינו נזיר עד שיזיר מכולן.
רבינא אמר ברישא ודאי לא פליג ר״ש – דאילו התם כיון דאמר הריני נזיר קיבל עליו כל תורת נזיר והאי דאמר ע״מ הוי ליה מתנה על מה שכתוב בתורה ואין בתנאו כלום והוה ליה נזיר גמור דהוי ליה כמי שאמר על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה שאין בתנאו כלום ויתחייב לה בכולן.
וריב״ל אמר לך – ברישא נמי פליג ר״ש דהאי ע״מ כחוץ דמי כיון דקבל עליו נזירות במקצת לא הוי מתנה על מה שכתוב בתורה דאילו לגבי מאן דאמר ע״מ שאין ליך עלי לא שאר ולא כסות ולא עונה לא קיבל עליו כלום אבל הכא קבל עליו במקצת ומשום הכי הוי תנאו קיים ואינו נזיר לפי שאין דבריו הראשונים כלום משום דלרבי שמעון לא הוי נזיר עד שיזיר בכולן.
דהוי מתנה על מה שכתוב בתורה – דכשאמר הריני נזיר חייל עליו נזירות לכל מילי וכי אמר ע״מ מטיל התנאי על מה שכתוב בתורה ובטל התנאי וא״ת ותיפוק ליה דנזירות אי אפשר לקיים ע״י שליח דאמר בהמדיר (כתובות עד.) דבעינן תנאי דומיא דבני גד ובני ראובן שנתקיים המעשה ע״י יהושע שהיה שליח משה והתם מהני תנאה לבטל המעשה ולא בעלמא וי״ל אחרי שאחרים יכולים להביא קרבנות תחתיו נחשב כאילו כל המעשה יכול לעשות ע״י שליח וא״ת הא אמרינן (במנחות קט.) הריני נזיר לגלח בבית חוניו יגלח בבית המקדש גילח בבית חוניו יצא ואמאי הא הוי מתנה על מה שכתוב בתורה והל״ל בחוניו לא יצא וי״ל דמשמעות לשונו הרי הוא שנים משמע מקדש ואז גילח בחוניו לא יצא ומשמע נמי שאינו מכוין כי אם לצעורי ואז גילח בחוניו יצא ובמקדש הוי חולין בעזרה ונזירות מתלא תליא וקאי אי מגלח במקדש גליא מלתא דלנזירות מעלייתא איכוין ועל מנת דאמר לא כלום הוא ואם גילח בחוניו גליא מילתא דלצעורי מכוין.
האי ע״מ כחוץ דמי – כאילו אמר הריני נזיר מכל מלתא חוץ מן היין דלא הוי נזיר לר״ש דבעינן עד שידור מכולן וא״ת והא מקדש את האשה ע״מ שאין לה עליו שאר כסות ועונה הויא מקודשת והתנאי בטל (קדושין דף יט:) ולא אמר כחוץ דמי וי״ל דגבי קדושין שאני דאפילו אמר בפירוש חוץ משאר לא מהניא ליה דבורו דאין קדושין לחצאין וכי אמר הרי את מקודשת [מקודשת] וכי אמר חוץ משאר לאו מידי קאמר ולכך חייב בכולן אבל גבי נזיר ילפינן לעיל (דף ג:) מקראי דצריך שיזיר מכולן דאם נדר מאחד מהם לא הוי נזיר.
ור׳ יהושע בן לוי אמר לך האי על מנת כחוץ דמי. כלומר כאילו אמר בפירוש הריני נזיר חוץ מיין ולא הוי נזיר לר׳ שמעון עד שיזיר מכולן. אבל אם לא היה חוץ אלא על מנת הואיל ולא שייר בעיקר הדבר הוי תנאי דקסבר מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים.
תוס׳ ד״ה דהוי מתנה כו׳ וא״ת ותיפוק ליה. לא ידעתי מאי אולמא האי מהאי ואדרבה טעמא דא״א לקיים ע״י שליח לא ברירא דהא יש פלוגתא בזה ביבמות מש״ה נקט יותר משום מתנה על מה שכתוב בתורה דזה לכ״ע וצ״ע:
בא״ד וי״ל אחרי שאחרים יכולים. ק״ל דעדיין איך יתורץ ההיא דנדרים ר״פ ואלו נדרים קונם רחיצת עולם אם ארחץ הא נדרים א״א לקיים ע״י שליח וצ״ע:
רבינא אמר: ברישא [בתחילה] לא פליג [חלק] ר׳ שמעון. מאי טעמא [מה טעם] הדבר משום דהוה ליה [שהריהו] כמתנה על מה שכתוב בתורה, שהוא רוצה להגביל דין מפורש מן התורה, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה — תנאו בטל, לפי שאינו יכול לבטל דברי תורה. ושאר דבריו קיימים, ולכן קבלת נזירותו תקפה לכל דיני נזירות. ולעומת טענה זאת — מעירים: ור׳ יהושע בן לוי אמר [יכול היה לומר] לך: [האי [זה] ] הלשון שאמר ״על מנת״ — אין משמעו שקיבל עליו את כל דין הנזירות, והוסיף עליו תנאי, אלא ״כחוץ״ דמי [נחשב], כאילו אמר מתחילה שהוא מקבל עליו נזירות חוץ מדבר מסויים. ולכן לדעת ר׳ שמעון לא היתה פה נזירות כלל, שהרי לא קיבל עליו כל איסורי נזירות.
Ravina said: Rabbi Shimon does not disagree with the first tanna in the first clause of the mishna. What is the reason for that? It is because one was stipulating counter to that which is written in the Torah by attempting to limit an explicit Torah law, and with regard to anyone who stipulates counter to that which is written in the Torah, his stipulation is void. The statement: I am hereby a nazirite, remains valid, and he is therefore a nazirite in all regards. Conversely, Rabbi Yehoshua ben Levi could have said to you: This phrase: On the condition, does not mean he accepts upon himself all the halakhot of naziriteship and then adds a stipulation counter to that which is written in the Torah; rather, it is considered like he said: Apart from. It is as though he stated from the outset that he will be a nazirite apart from one particular aspect. According to Rabbi Yehoshua ben Levi, Rabbi Shimon holds that since he is not trying to stipulate alternative halakhot for full naziriteship but is instead accepting a partial naziriteship, his vow takes effect.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סמיוחס לרש״יתוספותשיטה מקובצתגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבִינָא אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא שׁוֹתֶה יַיִן וּמִיטַּמֵּא לְמֵתִים ה״זהֲרֵי זֶה נָזִיר וְאָסוּר בְּכוּלָּן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בְּתוֹרָה וְכׇל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָּטֵל.:

The Gemara comments: It is taught in the Tosefta (Nazir 2:2) in accordance with the opinion of Ravina. If one said: I am hereby a nazirite on the condition that I will be allowed to drink wine and may become ritually impure from corpses, he is a nazirite and is prohibited from all of them because he stipulates counter to that which is written in the Torah, and with regard to anyone who stipulates counter to that which is written in the Torah, his stipulation is void.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תניא כוותיה דרבינא – דאפילו במקצת קא חשיב ליה מתנה.
תניא כוותיה דרבינא – דהא אמר על מנת חשבינן ליה תנאי ולא כאומר חוץ.
אמר המאירי הריני נזיר על מנת שאהא שותה ביין ומיטמא למתים הרי זה נזיר ר״ל נזיר לגמרי ואסור בכלן וזו אף רבי שמעון מודה בה ואע״פ שהוא סובר שאינו חייב עד שיזיר מכלם כמו שביארנו לדעתו בפרק ראשון מכל מקום הרי זה נזיר סתם אלא שמפקיע קצת דרך תנאי והרי הוא מתנה על מה שכתוב בתורה שתנאו בטל ואין אומרין על מנת כחוץ ונמצא שאינו נודר אלא על קצת איסורי נזיר אלא תנאי גמור הוא ואינו כלום ומתוך כך אסור בכלם אף לרבי שמעון ואין צריך לומר לחכמים שאף אם לא נזר אלא לאחד מאיסורי נזיר נעשה נזיר בכלם כמו שביארנו וכן הלכה:
תניא כוותיה דרבינא כו׳. מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה. והיינו כר׳ שמעון דאי לרבנן אפילו אמר חוץ מיין הוי נזיר. הרא״ש ז״ל בפירושיו. ואם תאמר למה לי כו׳ ככתוב בתוספות. וי״ל דאיתא לנזירות על ידי שליח דאחר יביא קרבנותיו בשבילו. ועיקר נזירות הם הקרבנות. שיטה.
והר׳ עזריאל ז״ל כתב וז״ל: והכא לא שייך למיבעי תנאי דאפשר על ידי שליח כתנאי דבני גד ובני ראובן. ודוקא גבי מעשה בידים הוא כגון קנין חליצה גט קדושין וכיוצא בהן דהתם ודאי אם אי אפשר לקיים על ידי אחר אלא על ידי עצמו אלים המעשה ואפילו לא נתקיים התנאי לא נתבטל המעשה. אבל נדר ונזירות דאין צריך מעשה בידים אלא שיזהיר וישמור מעצמו לא אלים שיתקיים אם לא נתקיים התנאי. עד כאן. וא״ת והא אמרינן הריני נזיר על מנת שאגלח בבית חוניו יגלח בירושלים בבית המקדש ואם גלח בבית חוניו יצא. והלא מתנה על מה שכתוב. ותירץ הר״ם דלשונו בשני עניינים משמע. משמע נזירות גמור ומגלח בבית המקדש ואם גלח בבית חוניו לא יצא. ומשמע נמי שלא קבל עליו שום נזירות אלא צערא בעלמא ואם היה מגלח בבית המקדש היה מביא חולין לעזרה. ומיתלא תלי וקאי. אם גלח בבית המקדש איגלאי מילתא דלנזירות גמור נתכוון. ואם גלח בבית חוניו גלי אדעתיה דלצער נפשיה בעלמא נתכוון. תוס׳ הרא״ש ז״ל.
ומעירים: תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטתו] של רבינא: אמר אדם ״הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומיטמא למתים״ — הרי זה נזיר, ואסור בכולן, מפני שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל.
The Gemara comments: It is taught in the Tosefta (Nazir 2:2) in accordance with the opinion of Ravina. If one said: I am hereby a nazirite on the condition that I will be allowed to drink wine and may become ritually impure from corpses, he is a nazirite and is prohibited from all of them because he stipulates counter to that which is written in the Torah, and with regard to anyone who stipulates counter to that which is written in the Torah, his stipulation is void.
מיוחס לרש״יתוספותבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בְּיַיִן.: וְהָאָמְרַתְּ רֵישָׁא אָסוּר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר אֵימָא נָמֵי הֲרֵי זֶה אָסוּר ור״שוְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ הָתָם

§ The final clause of the mishna teaches that if one says: I know that a nazirite is prohibited from drinking wine but I thought that the Sages would permit me to drink, the Rabbis say that the vow is void, but Rabbi Shimon disagrees. The Gemara asks: But didn’t you say in the earlier clause of the mishna that with regard to one who says: But I did not know that a nazirite is prohibited from wine, the first tanna holds that he is prohibited and Rabbi Shimon permits him? What is the difference between the two cases? The Gemara answers: Emend the text and say in the final clause as well: He is prohibited, and Rabbi Shimon permits him. And if you wish, say instead: Actually, do not reverse the opinions, and leave the text as it is. Instead, distinguish between the two cases, as there
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ור״ש אוסר והאמרת רישא ר״ש מתיר – דחצי נזירות קיבל עליו ואין נודרין לחצאין.
יודע אני שיש נזירים ר״ל לענין תגלחת ולענין קרבן אבל לא הייתי יודע שהנזיר אסור ביין שאלו כן לא נזרתי ונמצא שלא היתה כונתי באיסור היין הרי זה אסור בכלן שהרי מ״מ נזר לאחד מאיסורי נזיר ורבי שמעון מתיר כשטתו שסובר אינו חייב עד שיזיר מכלן והרי עכשו לא נזר ביין והלכה כחכמים:
יודע אני שהנזיר אסור ביין כלומר ולנזירות סתם נתכוונתי אלא שהייתי סבור שחכמים מתירין לי מיהא ביין מפני שאיני יכול לחיות בלא יין והרי זה לגבי יין כנדרי אונסין והוא שאמרו בגמ׳ בנדרי אונסין קמיפלגי ויש מפרשים שנאנס לנדור בנזירות סתם ונזר באותו אונס וגמר בלבו להיות נזיר לכל אלא שיהו חכמים מתירין לו ביין מפני שאינו יכול לחיות בזולתו או שיתירוהו בטומאה מפני שהוא קובר מתים ואין לו אומנות אחרת ונמצאו חייו תלויין בטומאה ולדעת חכמים הרי זה כשאר נדרי אונסין הנזכרים בנדרים עם זירוזין ושגגות והבאי שהותרו בלא שאלה ורבי שמעון אוסר שמאחר שמ״מ נזר לכל אין האונס מפקיעו שאף ארבעה נדרים צריכין שאלה ואף בזו הלכה כחכמים וכמו שפסקנו בשלישי של נדרים בארבעה מינין אלו שאינן צריכין שאלה כלל ומ״מ בגמ׳ פירשו מחלקתם בזו אף בדרך אחרת והוא שנזר סתם שנעשה נזיר לכל הדברים אף לרבי שמעון ונשאל על היין לרבנן כשם שתחלת נזירות כל שנזר באחד מאיסורי נזירות נאסר לכלם כך בסוף נזירות כל שנשאל על אחד מאיסורי נזירות הותר בכולן ואף לדעת האומר שנדר שהותר מקצתו לא הותר כלו הכא שאני הואיל ותחלתו איסור אחד אסרו לכל אף סופו שאלה לאחד מאיסוריו התירו לכל ולרבי שמעון כשם שבתחלת נזירות אין נזירות באחד עד שיזיר מכלן כך כשנעשה נזיר לכל אין היתר אחד מהם מועיל לכלם עד שיהא ניתר מכלם ואף בזו הלכה כחכמים וכל שכן שכבר פסקנו הותר מקצתו הותר כלו:
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש עליה בגמ׳ דבר שלא ביארנוהו:
והא אמרת רישא אסור ור׳ שמעון מתיר. פירוש קא סלקא דעתין דמתניתין מיירי שאמר כך בשעת קבלת הנזירות הריני מקבל עלי דין נזירות וסבור אני שהחכמים יתירוני ביין או בטומאה אף אם אני מקבלה עלי ולכך אני מקבלם עלי כלל. והיינו דמקשינן דאם כן איפכא מבעי ליה דרבנן הוי נזיר ולר׳ שמעון אינו נזיר עד כאן. שיטה.
ה בקטע האחרון במשנה שנינו שאם אמר: ״יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל חשבתי שיתירו לי חכמים לשתות ״— חכמים אומרים שהנדר בטל, ור׳ שמעון אוסר. ומקשים: והאמרת רישא [והרי אמרת בתחילה] בדין הקודם במשנה, ״אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין״, שהוא דומה לכאורה, כי לדעת תנא קמא אסור, ור׳ שמעון מתיר! וכיצד הפכו כאן את שיטותיהם? ומשיבים: שנה את הגרסה ואימא נמי [אמור גם כן] כאן: הרי זה אסור, ור׳ שמעון מתיר. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: לעולם לא תיפוך [תהפוך] את השיטות, ותישאר הגירסה במקומה. אלא יש מקום לחלק בין שני המקרים; התם [שם]
§ The final clause of the mishna teaches that if one says: I know that a nazirite is prohibited from drinking wine but I thought that the Sages would permit me to drink, the Rabbis say that the vow is void, but Rabbi Shimon disagrees. The Gemara asks: But didn’t you say in the earlier clause of the mishna that with regard to one who says: But I did not know that a nazirite is prohibited from wine, the first tanna holds that he is prohibited and Rabbi Shimon permits him? What is the difference between the two cases? The Gemara answers: Emend the text and say in the final clause as well: He is prohibited, and Rabbi Shimon permits him. And if you wish, say instead: Actually, do not reverse the opinions, and leave the text as it is. Instead, distinguish between the two cases, as there
מיוחס לרש״יבית הבחירה למאירישיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נזיר יא. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים נזיר יא., עין משפט נר מצוה נזיר יא., הערוך על סדר הש"ס נזיר יא., מיוחס לרש"י נזיר יא., תוספות נזיר יא., בית הבחירה למאירי נזיר יא. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), שיטה מקובצת נזיר יא., גליון הש"ס לרע"א נזיר יא., פירוש הרב שטיינזלץ נזיר יא., אסופת מאמרים נזיר יא.

Nazir 11a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Nazir 11a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Nazir 11a, Collected from HeArukh Nazir 11a, Attributed to Rashi Nazir 11a, Tosafot Nazir 11a, Meiri Nazir 11a, Shitah Mekubetzet Nazir 11a, Gilyon HaShas Nazir 11a, Steinsaltz Commentary Nazir 11a, Collected Articles Nazir 11a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144