גמרא
פירוש
קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי אֶלָּא לָאו כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "עֲבוֹדָה זָרָה") מופיע הטקסט המצונזר: "עבודת כוכבים".
קשיין אהדדי – דקתני רישא במחובר לקרקע שחיטתו כשרה אלמא בדיעבד שפיר דמי והדר תני היה צור יוצא כו׳. אלא לאו ש״מ כו׳ – והא מתניתין רבי היא דאי רבי חייא אפילו לכתחלה מכשיר.1 בסרנא דפחרא – גלגל של יוצרים של חרס ויש להם מוכני שמגלגלין בו כשחוקקין את הכלי. פחרא – חרס וחבירו בדניאל בחלומו של נבוכדנצר חסף די פחר. סרנא דפחרא – שחיטתו כשרה שאדם מגלגלו. דמיא – שחיטתו פסולה שהמים מגלגלין אותו ואין שחיטה זו מכח אדם ותנן לקמן (דף לא.) נפלה ושחטה שחיטתו פסולה דכתיב וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכל כו׳. בכח ראשון – מיד כשנטל הדף המעכב את המים והתחיל לגלגל ובתחלת גלגולו שחט מכח אדם שנטל הדף. בכח שני – לאחר שגלגלו המים את הגלגל פעם ראשונה ושניה. דכפתיה – קשרו. דאשקיל עליה בידקא דמיא – שהפנה המים לעבור עליו וניערוהו. חייב – דהרגו ממש באותן המים והן הן כלי זיינו ולא הוי גרמא. בכח ראשון – שקשרו סמוך לשפת המים וכיון שנקב נקב בשפת המים מיד באו המים לפיו. אבל בכח שני – שקשרו ברחוק והמים הלכו שם אע״פ שהוא נקב הנקב והפכו לשם פטור דגרמא בעלמא הוא. מאי קאמר – היכי יליף טעמא מהכא. אמר ליה וי״ו דכתיב אאופתא קאמר – כלומר טעם שאינו נכון קאמר כמו שכותב וי״ו על הבקעת וכולה מנותחת לפרקים מפני שיני הבקעת שהן עשויין חריצין חריצין ואינה חלקה. לשון אחר אותן חריצין קרי וי״ו. רבי חייא לטעמיה דמכשיר לעיל שחיטה במחובר. וקפריך גמרא והא קרא קאמר. קרא זריזותיה דאברהם קמ״ל – שחש ונזהר שמא לא ימצא צור אפילו מחובר והביא עמו מאכלת.
ל״א: רב לא שמע דבריו של רבי אלא מקרא שמע יוצא מפיו ולא ידע על מה ואמר ליה רב לרבי חייא מאי קאמר רבי אמר ליה טעם הביא לשחיטה שנפסלה במחובר ומן המקרא אבל אינו עיקר אמר ליה והא קרא קאמר כו׳. לענין עבודת כוכבים – דקיימא לן (ע״ז דף מה:) שעובד את ההרים אינן נאסרים ההרים בכך דכתיב את אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם ה״מ הר דמחובר מעיקרו אבל תלוש ולבסוף חברו ומשחברו עבדו נאסר משום לא ידבק בידך. המשתחוה לבית שלו – אבל של חברו אינו יכול לאסור. לענין הכשר זרעים תנאי היא – אי הוי מחובר אי הוה תלוש דאי אחשבינהו לגשמים בירידתן לצורך שום דבר ואחר כן נפלו פירות לתוכה אע״פ שלא ידע כשהוכשרו אותן פירות ולא ניחא ליה בההוא הכשר הוו מוכשרין דתנן בתחלת מסכת מכשירין (משנה א) כל משקה שתחלתו לרצון אע״פ שאין סופו לרצון מכשיר. וה״מ כי אחשבינהו בירידתן לצורך דבר תלוש אבל אי אחשבינהו לצורך מחובר לא מכשרי דהכי תניא בת״כ אשר יבא עליו מים אין לי אלא מים וכו׳ יכול אפילו הן בבורות שיחין ומערות יהו מכשירין ת״ל כלי אין לי אלא שמלאן בכלי לשתות מנין לגבל בהן את הטיט ולכבס בהן את הכלים ת״ל בכל יטמא אי בכל יטמא יכול אפילו בבורות שיחין ומערות ת״ל כלי מה כלי מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע אף כל כו׳ יכול אפילו חישב עליהם שירדו בבורות ושיחין ומערות יהו מכשירין ת״ל אשר ישתה אין לי אלא שמלאן לשתיה מנין שאם חישב עליהן להדיח עצים ואבנים ת״ל מים כו׳ אלמא אחשבינהו לצורך תלוש מכשירין לצורך מחובר לא מכשירין אא״כ ניחא ליה בנפילת הפירות לתוכן דהיינו הדר אחשבינהו לתלוש. והא דאמרינן בפסחים (דף טז.) מחוברין מכשירין היינו דניחא ליה שיפלו פירות לתוכן או להושיט ידיו להדיחן כשיוציא הפירות מן המים. בשביל שתודח – הקערה הרי הן בכי יותן אם נפלו אחר כך על הפירות אפילו לאחר זמן הוכשרו דאחשבינהו להנך משקין להדחת קערה וניחא ליה בהך נפילה אפילו לא אחשבינהו לצורך הנך פירות כי יותן קרינא ביה דניחא ליה בהך נפילה. בשביל שלא ילקה הכותל – ונפלו על הקערה וממנו לפירות לא הוכשרו דלא ניחא ליה בהנך גשמים ובנפילתן. הא בשביל שיודח הכותל – כגון שהיו נופלין סמוך לכותל ונתן שם קערה שתביאם לכותל. אינו בכי יותן – ואע״ג דאחשבינהו לצורך הכותל חשיבות דמחובר לאו חשיבות הוא עד דליחשבינהו לצורך דבר תלוש כדאמרן. תברא – קשיא הך רישא לסיפא ותרי תנאי נינהו מר חשיב ליה תלוש להאי כותל ומר חשיב ליה מחובר מר חשיב ליה תלוש הואיל ולאו מחובר מעיקרו הוא שכבר היו אבניו תלושות וחברם בבנין ומר חשיב ליה מחובר והיינו תנאי דאמר לעיל. חד תנא הוא – ודכ״ע תלוש ולבסוף חברו הוי תלוש. בכותל מערה – שהוא עשוי מאליו שחוקק הקרקע והכותל עומד מאליו ומחובר מעיקרו הוא אבל בכותל בנין שהוא תלוש בשביל שלא ילקה הכותל דלא ניחא ליה בהו אינו בכי יותן אבל בשביל שיודח דאחשבינהו לצורך כותל מכשרי זרעים לטומאה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ל״א: רב לא שמע דבריו של רבי אלא מקרא שמע יוצא מפיו ולא ידע על מה ואמר ליה רב לרבי חייא מאי קאמר רבי אמר ליה טעם הביא לשחיטה שנפסלה במחובר ומן המקרא אבל אינו עיקר אמר ליה והא קרא קאמר כו׳. לענין עבודת כוכבים – דקיימא לן (ע״ז דף מה:) שעובד את ההרים אינן נאסרים ההרים בכך דכתיב את אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם ה״מ הר דמחובר מעיקרו אבל תלוש ולבסוף חברו ומשחברו עבדו נאסר משום לא ידבק בידך. המשתחוה לבית שלו – אבל של חברו אינו יכול לאסור. לענין הכשר זרעים תנאי היא – אי הוי מחובר אי הוה תלוש דאי אחשבינהו לגשמים בירידתן לצורך שום דבר ואחר כן נפלו פירות לתוכה אע״פ שלא ידע כשהוכשרו אותן פירות ולא ניחא ליה בההוא הכשר הוו מוכשרין דתנן בתחלת מסכת מכשירין (משנה א) כל משקה שתחלתו לרצון אע״פ שאין סופו לרצון מכשיר. וה״מ כי אחשבינהו בירידתן לצורך דבר תלוש אבל אי אחשבינהו לצורך מחובר לא מכשרי דהכי תניא בת״כ אשר יבא עליו מים אין לי אלא מים וכו׳ יכול אפילו הן בבורות שיחין ומערות יהו מכשירין ת״ל כלי אין לי אלא שמלאן בכלי לשתות מנין לגבל בהן את הטיט ולכבס בהן את הכלים ת״ל בכל יטמא אי בכל יטמא יכול אפילו בבורות שיחין ומערות ת״ל כלי מה כלי מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע אף כל כו׳ יכול אפילו חישב עליהם שירדו בבורות ושיחין ומערות יהו מכשירין ת״ל אשר ישתה אין לי אלא שמלאן לשתיה מנין שאם חישב עליהן להדיח עצים ואבנים ת״ל מים כו׳ אלמא אחשבינהו לצורך תלוש מכשירין לצורך מחובר לא מכשירין אא״כ ניחא ליה בנפילת הפירות לתוכן דהיינו הדר אחשבינהו לתלוש. והא דאמרינן בפסחים (דף טז.) מחוברין מכשירין היינו דניחא ליה שיפלו פירות לתוכן או להושיט ידיו להדיחן כשיוציא הפירות מן המים. בשביל שתודח – הקערה הרי הן בכי יותן אם נפלו אחר כך על הפירות אפילו לאחר זמן הוכשרו דאחשבינהו להנך משקין להדחת קערה וניחא ליה בהך נפילה אפילו לא אחשבינהו לצורך הנך פירות כי יותן קרינא ביה דניחא ליה בהך נפילה. בשביל שלא ילקה הכותל – ונפלו על הקערה וממנו לפירות לא הוכשרו דלא ניחא ליה בהנך גשמים ובנפילתן. הא בשביל שיודח הכותל – כגון שהיו נופלין סמוך לכותל ונתן שם קערה שתביאם לכותל. אינו בכי יותן – ואע״ג דאחשבינהו לצורך הכותל חשיבות דמחובר לאו חשיבות הוא עד דליחשבינהו לצורך דבר תלוש כדאמרן. תברא – קשיא הך רישא לסיפא ותרי תנאי נינהו מר חשיב ליה תלוש להאי כותל ומר חשיב ליה מחובר מר חשיב ליה תלוש הואיל ולאו מחובר מעיקרו הוא שכבר היו אבניו תלושות וחברם בבנין ומר חשיב ליה מחובר והיינו תנאי דאמר לעיל. חד תנא הוא – ודכ״ע תלוש ולבסוף חברו הוי תלוש. בכותל מערה – שהוא עשוי מאליו שחוקק הקרקע והכותל עומד מאליו ומחובר מעיקרו הוא אבל בכותל בנין שהוא תלוש בשביל שלא ילקה הכותל דלא ניחא ליה בהו אינו בכי יותן אבל בשביל שיודח דאחשבינהו לצורך כותל מכשרי זרעים לטומאה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בדפוס וילנא מופיע כאן ד״ה ״צור יוצא״ שמופיע במהדורתנו בסוף דף ט״ו:
הערות
Gemara
Peirush