×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות ה׳.גמרא
;?!
אָ
דְּאָמַר מָר גִּילַּח אעַל א׳אַחַת מִשְּׁלׇשְׁתָּן יָצָא. מֵיתִיבִי באָשָׁם מְצוֹרָע שֶׁנִּשְׁחַט שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ אוֹ שֶׁלֹּא נִיתַּן מִדָּמוֹ ע״געַל גַּבֵּי בְּהוֹנוֹת ה״זהֲרֵי זֶה עוֹלֶה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ וְטָעוּן נְסָכִים וְצָרִיךְ אָשָׁם אַחֵר לְהַכְשִׁירוֹ תְּיוּבְתָּא דְרַב. ורשב״לוְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר גמִנְחַת הָעוֹמֶר שֶׁקְּמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁירָה וּשְׁיָרֶיהָ אֵין נֶאֱכָלִין עַד שֶׁתָּבִיא מִנְחַת הָעוֹמֶר אַחֶרֶת וְתַתִּירֶנָּה. (שֶׁשְּׁיָרֶיהָ אֵין נֶאֱכָלִין עַד שֶׁתָּבִיא מִנְחַת הָעוֹמֶר אַחֶרֶת) מִקְרָב הֵיכִי קָרְבָה {יחזקאל מ״ה:ט״ו} מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל מִן הַמּוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה קָסָבַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ אֵין מְחוּסָּר זְמַן לְבוֹ בַּיּוֹם. מֵתִיב רַב אַדָּא בְּרֵיהּ דְּרַב יִצְחָק יֵשׁ בָּעוֹפוֹת שֶׁאֵין בַּמְּנָחוֹת יֵשׁ בַּמְּנָחוֹת שֶׁאֵין בָּעוֹפוֹת יֵשׁ בָּעוֹפוֹת שֶׁהָעוֹפוֹת בָּאִין דבְּנִדְבַת שְׁנַיִם (אֲבָל מְנָחוֹת הנֶפֶשׁ כְּתִיבָא). וּמְחוּסְּרֵי כַפָּרָה (זָב וְזָבָה יוֹלֶדֶת וּמְצוֹרָע). וְהוּתְּרוּ מִכְּלַל אִיסּוּרָן בַּקּוֹדֶשׁ משא״כמַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּמְּנָחוֹת. וְיֵשׁ בַּמְּנָחוֹת שֶׁהַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת וכְּלִי זוּתְנוּפָה וְהַגָּשָׁה חוְיֶשְׁנָן בַּצִּיבּוּר כְּבַיָּחִיד טמַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעוֹפוֹת. וְאִם אִיתָא בִּמְנָחוֹת נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּהוּתְּרוּ מִכְּלַל אִיסּוּרָן בַּקּוֹדֶשׁ וּמַאי נִיהוּ מִנְחַת הָעוֹמֶר. כֵּיוָן דְּאֵין מְחוּסַּר זְמַן לְבוֹ בַּיּוֹם לָאו אִיסּוּרָא הוּא. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת יהִקְדִּים מַתַּן שֶׁמֶן לְמַתַּן דָּם יְמַלְּאֶנּוּ שֶׁמֶן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן שֶׁמֶן אַחַר מַתַּן דָּם מַתַּן בְּהוֹנוֹת לְמַתַּן שֶׁבַע יְמַלְּאֶנּוּ שֶׁמֶן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן מַתַּן בְּהוֹנוֹת אַחַר מַתַּן ז׳שֶׁבַע. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין מְחוּסַּר זְמַן לְבוֹ בַּיּוֹם אַמַּאי יַחְזוֹר וְיִתֵּן מַאי דַּעֲבַד עֲבַד. אָמַר רַב פָּפָּא שָׁאנֵי הִלְכוֹת מְצוֹרָע דִּכְתִיבָא בְּהוּ הֲוָיָיה דְּאָמַר הַכָּתוּב {ויקרא י״ד:ב׳} זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע תִּהְיֶה בַּהֲוָיָיתָהּ תְּהֵא. מֵתִיב רַב פָּפָּא כהִקְדִּים חַטָּאתוֹ לַאֲשָׁמוֹ לֹא יִהְיֶה אַחֵר מְמָרֵס בְּדָמָהּ אֶלָּא תְּעוּבַּר צוּרָתָהּ וְתֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. אַמַּאי קָא מוֹתֵיב רַב פָּפָּא וְהָא רַב פָּפָּא הוּא דְּאָמַר שָׁאנֵי הִלְכוֹת מְצוֹרָע דִּכְתִיבָא בְּהוּ הֲוָיָיה אֶלָּא רַב פָּפָּא הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ אֵימָא ה״מהָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה שְׁחִיטָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא וְאִי אֵין מְחוּסַּר זְמַן לְבוֹ בַּיּוֹם יְהֵא אַחֵר מְמָרֵס בְּדָמָהּ וְלַקְרֵיב אָשָׁם וַהֲדַר לַיקְרֵב חַטָּאת. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא הַיְינוּ טַעְמָא דר״לדְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּקָסָבַר הֵאִיר מִזְרָח מַתִּיר דְּרַבִּי יוֹחָנָן ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אֲפִילּוּ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גילח על אחד משלשתן יצא – ואפי׳ לרבנן דלא שרו לשתות ביין עד שיביא חטאתו בפ׳ ג׳ מינין (נזיר דף מו.). תיובתא – הוה מצי למימר רב תנא הוא ופליג כדקאמר בכמה דוכתי. שהמנחות טעונות כלי – וא״ת אדרבה זו היא קולא לגבי עופות דבעו מליקה בעצמו של כהן וי״ל דבקדושה איירי שצריך לקדשו בכלי שרת מה שאין כן בעופות. ואם איתא במנחות נמי משכחת לה – פי׳ ואם איתא שתהא כשרה. ואי אין מחוסר זמן לבו ביום אמאי יחזור ויתן – לבסוף מסקינן דיש מחוסר זמן לבו ביום ותימה דביומא בפ׳ הוציאו לו (יומא ס:) מצריך חוקה שלא ישנה את הסדר והיכא דלא כתיבא חוקה לא חיישינן אם משנה וי״ל דדוקא בהדי מצורע חשיב מחוסר זמן במה שעדיין לא הגיע זמן טהרתן אבל סדר עבודת יוה״כ דלכפרה לא חשיב מחוסר זמן. שחיטה לאו עבודה היא – פי׳ הקונטרס מדאכשרה רחמנא בזר וא״א לומר כן דאהכשר זר גופיה מייתי לה לקמן בפירקין (מנחות ו:) ובספ״ק דזבחים (דף יד:) ומיהו יש ליישב פירושו דכיון דבשום מקום לא בעי כהן בשחיטה לאו עבודה היא ולא דמי לשמאל דיש מקום שצריך ימין ולהכי פריך עלה [בזבחים] מפרה והרב רבי יצחק מאורלינ״ש מפרש לאו עבודה היא לפי ששווה בחולין ובקדשים אם כן לא מטעם עבודה צוה המקום שחיטה ונראה לפרש דלאו עבודה היא מדאכשרינן בפ״ב דזבחים (דף כו.) עמד בדרום והושיט ידו בצפון ושחט בקדשי קדשים ובמקבל פסול דדרשינן אותו בצפון ולא שוחט בצפון אבל מקבל בצפון ובשלמים מכשירין עמד בחוץ והושיט ידו לפנים ושחט ואם קיבל קבלתו פסולה דדרשינן בפ׳ כל הפסולים (זבחים דף לב:) בן הבקר לפני ה׳ ולא שוחט לפני ה׳ אבל אם קיבל קבלתו פסולה משום דכתיב לעמוד לפני ה׳ לשרתו אלמא כל שירות לפני ה׳ ש״מ מדאכשרה רחמנא עמד בחוץ והושיט ידו לפנים ושחט מכלל דשחיטה לאו שירות היא ועוד מדאמר בההיא שמעתא בפ״ב (זבחים כו.) דנתלה ושחט שחיטתו כשירה שחיטה על ירך אמר רחמנא ולא שוחט על ירך אלמא שחיטה לאו עבודה היא דאי עבודה היא לא היה מכשיר לה רחמנא בכה״ג דהא נתלה וקיבל אמר דקבלתו פסולה משום דאין שירות בכך ומיהו מדפריך לקמן (דף ו:) ובפ״ק דזבחים (דף יד:) ובפ׳ חטאת העוף (שם דף סח:) מפרה דאמר רב שחיטת פרה בזר פסולה משמע קצת כפירוש הקונטרס ומיהו גם לפי מה שפירש יש ליישבו אבל קשיא דא״כ לשמעון התימני דבעי בפרק כל הפסולין (שם דף לב:) שיהו ידיו של השוחט לפנים מן הנשחט הויא שחיטה עבודה.
שחיטה לאו עבודה היא – לא מצי לשנויי דר״ש בן לקיש סבר דעבודה היא דבזה לא מצינו שום מחלוקת דאע״ג דפריך לקמן משחיטת פרה בזר ומשני דקדשי בדק הבית היא ומשמע דאי קדשי מזבח היא הוה דייקי מינה דעבודה היא ובפ׳ טרף בקלפי (יומא דף מב.) איכא למ״ד דשחיטת פרו בזר פסולה ופרו קדשי מזבח הוא אין זה דיוק דמ״מ כיון דאשכחן שחיטת פרה בזר פסולה אע״ג דקדשי בדק הבית היא א״כ מה שפסלה הכתוב גבי פרה לאו משום דהוי עבודה דהא בפרה אין שחיטה עבודה דפסלה כדמפרש מידי דהוה אמראות נגעים דבעי כהונה תדע דהא בזבחים (דף יד:) אמרי רבה ורב יוסף הולכה בזר מחלוקת ר״ש ורבנן ומסקינן התם לר״ש שחיטה לאו עבודה היא ושאני פרה דקדשי בדק הבית היא ולקמן בהקומץ רבה (דף יט.) משמע דלר״ש שחיטת פרו בזר פסולה דקאמרינן מדגלי רחמנא גבי פרו של אהרן ושחט (אהרן) את פר החטאת אשר לו מכלל דבעלמא לא בעינן בעלים ומיהו קשיא מהא דאמרינן בפרק טרף בקלפי (יומא דף מב.) מ״ש פרה דכתיב בה אלעזר וחוקה פרו נמי הכתיב וכו׳ ומשני שאני פרה דקדשי בדק הבית היא וכיון דמפרה ידעינן פרו א״כ מאי קא משני וקל לתרץ דה״ק שאני התם בפרה שהיא קדשי בדק הבית ולא שייך בה עבודה א״כ יש להעמיד אלעזר וחוקה אשחיטה כמו אשאר דברים שבה אבל פרו שהוא קדשי מזבח אין סברא להעמיד אהרן וחוקה אלא אעבודה שבו ולא אשחיטה דלאו עבודה היא.
שחיטה לאו עבודה היא – תימה הא איכא קבלה דעבודה היא ודילמא משום קבלה הוא דקאמר שלא יהא אחר ממרס בדמה משום דכתיב בה הוייה וי״ל דהוייה לא קאמר אלא אמידי דכתיב באותה פרשה.
אלא א״ר פפא ה״ט דרשב״ל – משמע הכא דסבר רב פפא יש מחוסר זמן לבו ביום ותימה דבפ״ק דזבחים (דף יב. ושם) גבי הא דפסיל בן בתירא פסח ששחטו בי״ד בין לשמו בין שלא לשמו מסיק רב פפא דאי אפרשיה שחרית או בלילה לאו דחוי מעיקרו הוא דאין מחוסר זמן לבו ביום וי״ל דאין לדמות הפרשה להך דהכא דאטו בההיא דשמעתין מי לא מודה רב פפא במצורע שיכול להפריש החטאת קודם שיקריב האשם דדוקא קתני הקדים חטאתו לאשמו ששחטו קודם האשם כדקתני לא יהא אחר ממרס בדמה וההיא דיומא פ׳ שני שעירים (יומא סב:) גבי שעירי יה״כ ששחטן בחוץ שהגריל עליהן דמסיק עלה דאין מחוסר זמן לבו ביום וליכא מאן דפליג אין לדמות כמו כן כאן דלגבי שחוטי חוץ חשיב ראוי לפתח אהל מועד כיון דחזי בו ביום.
האיר המזרח מתיר – וא״ת נהי דמתיר הלאו עשה מיהא איכא כדמוכח לקמן בפרק רבי ישמעאל (דף סח. ושם) דעד הביאכם את קרבן אלהיכם למצוה ומיהו קשיא בההיא שמעתא גופא דפריך מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואי ס״ד מצוה משום מצוה ליקו וליגזור מאי קושיא אמאי לא נגזור משום עשה אפילו באיסור הכנה דרבנן אשכחן בפ״ק דביצה (דף ה:) דגזרינן שמא יבנה בית המקדש לפיכך נראה דאינו אלא מצוה מן המובחר בעלמא ואפילו עשה ליכא.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144