(1) 
אַשִּׁידָּה דִּתְנַן [השידה] ב״ש בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נִמְדֶּדֶת מִבִּפְנִים וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אמִבַּחוּץ וּמוֹדִים אֵלּוּ וְאֵלּוּ שֶׁאֵין עוֹבִי הָרַגְלַיִם וְעוֹבִי הַלְּבִזְבְּזִין נִמְדָּד.
אַשִּׁידָּה דִּתְנַן [השידה] that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to a chest, as we learned in a mishna (Kelim 18:1): A wooden chest that is large enough to contain forty se’a is not susceptible to contracting ritual impurity, since it is no longer considered a vessel. In determining its capacity, Beit Shammai say that it is measured on the inside, and Beit Hillel say that it is measured on the outside so that the volume of the walls of the chest itself is included in the measurement. And both Beit Shammai and Beit Hillel concede that the volume of the legs and the volume of the rims [halevazbazin] are not measured.
נמדדת מבפנים – דאמרינן התם כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית ושידה תיבה ומגדל שמחזיקים מ׳ סאה בלח שהן כוריים ביבש יצאו מתורת כלי ואין מקבלין טומאה.
השידה נמדדת מבפנים – אם מחזיק חללה כוריים טהורה.
מבחוץ – עובי הנסרים נמדד עמה דרואין אילו היה חלל מבפנים היה משלים לכוריים.
עובי הרגלים – הרגלים עבים יותר מן הנסרים.
לבזבז – מסגרת סביב לפיהם.
שידה דתנן בית שמאי אומרים נמדדת בפנים כו׳ – בפ׳ כירה (שבת דף מד:) ושם פי׳ בקונטרס דשידה היא מרכבת נשים וקשה דא״כ למה לי מדידה דבמיוחדים למדרס לא בעינן מיטלטל מלא וריקן דאפי׳ פשוטי כלי עץ המיוחדים למדרס מיטמא מדרס כדמוכח בבכורות בפ׳ על אלו מומין (בכורות לח.) דאמרינן בהנך דחזו למדרסות דלא איתקוש לשק ועוד קשה כיון דמיטמא מדרס מיטמא טמא מת כדתניא בפ׳ בא סימן (נדה דף מט.) כל המיטמא מדרס מיטמא טמא מת אלמה תנן במס׳ כלים (משנה כלים י״ח:ב׳) דשידה מצלת באהל המת ובפ׳ כירה (שבת דף מד:) מייתי לה בגמרא (ואין ניאותין) וכן מוכח בנזיר בפרק כהן גדול (נזיר נה.) דאינה עשויה למרכבת אדם דאמרינן הנכנס לארץ העמים בשידה תיבה ומגדל כו׳ וקאמר התם כיון דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן משמע דלא שכיחא ליכנס בה ונראה לפרש דעשויה להניח בה כלים ומיהו קשה מספינה פרק ר״ע במסכת שבת (שבת פג:) דתניא רבי חנינא אומר נלמדנה משק מה שק מיטלטל מלא וריקן כו׳ ואמאי הא עשויה למדרס שנכנסים בה בני אדם וי״ל דאיירי בספינות גדולות שעיקרן עשויות לתת לתוכן פרקמטיא ולא דמיא למדרס ועוד נראה דאפי׳ עיקרו אתי להעביר בני אדם מעיר לעיר וכן שידה למרכבת נשים לא חשיב מדרס כיון דלא עבידא להיות נשען עליה אלא ללכת ממקום למקום מידי דהוה אלוקטמין טהורין בפ׳ במה אשה יוצאה (שבת דף סו:) פירש אשקינ״ש בלעז שהולכים עליהן בימות הגשמים ולא דמי לעגלה של קטן [בסוף פרק שני] דביצה (דף כג:) דטמאה מדרס ומיהו ר״ח פירש אלוקטמים מקי״נש גדולות שהולכין עליהן הליצנים לחידוש ואין טמאין מדרס כיון דאין עשויות להנאת מדרס מידי דהוה אסולם דממעט בפרשת ויהי ביום השמיני סולם וקולב וניחותיה ומנורה מדכתי׳ (ויקרא יא) מכל כלי עץ ולא כתיב כל כלי עץ ומדאינה מטמא במת אינה מטמא מדרס דכל המטמא במדרס מטמא טמא מת כדתנן בפ׳ בא סימן (נדה מט.) והיינו טעמא משום דאינו עשוי להנאת מדרס אלא לירד בו ולעלות. מ״ר.
על שידה, דתנן [ששנינו במשנה]: השידה שהיא כעין ארון עץ גדול, ששנינו שאם יש בה נפח ארבעים סאה אינה מקבלת טומאה, מפני שיצאה מתורת כלי, בית שמאי אומרים: נמדדת שיעורה מבפנים, ואם היה בחלל הפנימי ארבעים סאה אינה מקבלת טומאה, ובית הלל אומרים: מודדים אותה מבחוץ כולל עובי השידה עצמה. ומודים אלו ואלו, כלומר, גם בית הלל מודים שאין עובי הרגלים ועובי הלבזבזין (מעין זר על שפת השידה) נמדד בתוך השיעור הזה.
that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to a chest, as we learned in a mishna (Kelim 18:1): A wooden chest that is large enough to contain forty se’a is not susceptible to contracting ritual impurity, since it is no longer considered a vessel. In determining its capacity, Beit Shammai say that it is measured on the inside, and Beit Hillel say that it is measured on the outside so that the volume of the walls of the chest itself is included in the measurement. And both Beit Shammai and Beit Hillel concede that the volume of the legs and the volume of the rims [halevazbazin] are not measured.
הכל
(2) ר׳ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מוֹדִים שֶׁעוֹבִי הָרַגְלַיִם וְעוֹבִי הַלְּבִזְבְּזִין נִמְדָּד וּבֵינֵיהֶן אֵין נִמְדָּד ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר באִם הָיוּ רַגְלַיִם גְּבוֹהוֹת טֶפַח אֵין בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד וְאִם לָאו בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד.
Rabbi Yosei says: They concede that the volume of the legs and the volume of the rims are measured, but the space enclosed between the rims and the legs is not measured. Rabbi Shimon Shezuri says: If the legs were one handbreadth high then the space between the legs is not measured, since the area has an independent significance, but if the space is not one handbreadth high, the space between the legs is measured as part of the chest. It is with regard to this statement that Rabbi Ḥanina said the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri.
Rabbi Yosei says: They concede that the volume of the legs and the volume of the rims are measured, but the space enclosed between the rims and the legs is not measured. Rabbi Shimon Shezuri says: If the legs were one handbreadth high then the space between the legs is not measured, since the area has an independent significance, but if the space is not one handbreadth high, the space between the legs is measured as part of the chest. It is with regard to this statement that Rabbi Ḥanina said the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri.
וביניהם – אותו אויר שבין הרגלים מתחת אין נמדד דלא אמרי׳ רואין כאילו שולים יורדין עד סוף הרגלים.
טפח – מקום חשוב הוא.
ר׳ יוסי אומר: מודים הם שעובי הרגלים ועובי הלבזבזין נמדד, ואולם החלל שביניהן, בין הרגלים והלבזבזין, אין נמדד. ר׳ שמעון שזורי אומר: דווקא אם היו רגלים גבוהות טפח — אין החלל ביניהן נמדד, מפני שהוא מקום חשוב לעצמו, ואם לאו [לא] — ביניהן נמדד, שהוא נחשב כחלק מן השידה. ועל כך אמר ר׳ חנינא שהלכה כר׳ שמעון שזורי.
Rabbi Yosei says: They concede that the volume of the legs and the volume of the rims are measured, but the space enclosed between the rims and the legs is not measured. Rabbi Shimon Shezuri says: If the legs were one handbreadth high then the space between the legs is not measured, since the area has an independent significance, but if the space is not one handbreadth high, the space between the legs is measured as part of the chest. It is with regard to this statement that Rabbi Ḥanina said the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri.
הכל
(3) רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר אַיַּיִן דִּתְנַן רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גשֶׁמֶן תְּחִלָּה לְעוֹלָם וחכ״א וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף דהַדְּבָשׁ ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר אַף הַיָּיִן מִכְּלָל דת״ק דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר יַיִן לָא אֵימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר יָיִן.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to wine, as we learned in a mishna (Teharot 3:2): Rabbi Meir says: Oil, an example of a liquid, that contracted impurity, is always considered to have first-degree ritual impurity, even if it came into contact with an item that was impure with second-degree ritual impurity, which, according to the standard halakhot of ritual impurity, should result in it having third-degree ritual impurity. And the Rabbis say that this is the halakha even with regard to honey. Rabbi Shimon Shezuri says: This is the halakha even with regard to wine. The Gemara asks: By inference, is that to say that the first tanna holds that wine is not considered a liquid? Rather, say as follows: Rabbi Shimon Shezuri says: Wine is considered a liquid, but oil and honey are not.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to wine, as we learned in a mishna (Teharot 3:2): Rabbi Meir says: Oil, an example of a liquid, that contracted impurity, is always considered to have first-degree ritual impurity, even if it came into contact with an item that was impure with second-degree ritual impurity, which, according to the standard halakhot of ritual impurity, should result in it having third-degree ritual impurity. And the Rabbis say that this is the halakha even with regard to honey. Rabbi Shimon Shezuri says: This is the halakha even with regard to wine. The Gemara asks: By inference, is that to say that the first tanna holds that wine is not considered a liquid? Rather, say as follows: Rabbi Shimon Shezuri says: Wine is considered a liquid, but oil and honey are not.
שמן תחילה לעולם – בין שנטמא באב הטומאה או בראשון או בשני הוי איהו ראשון דקי״ל (פסחים דף יד:) כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה ושמן משקה.
יין לא – בתמיה דיין מי איכא למ״ד לאו משקה הוא.
אלא אימא ר״ש שזורי אומר יין – ולא שמן ודבש דלא הוו משקין ואהך קא״ר חנניא הלכה כר״ש.
אימא ר״ש שזורי אומר יין – פי׳ יין דווקא ולא שמן ודבש והקשה ר״ת דהכא פסקינן כר״ש שזורי ובכל דוכתא משמע סתמא דהש״ס דשמן חשיב משקה בפ״ק דשבת (דף יז.) גבי מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה ובמסכת מכשירין (משנה מכשירין ו׳:ד׳) (ר״ע) דחשיב בשבעה משקין יין ושמן ובפ׳ חבית (שבת דף קמד:) גבי מוהל השמן ובפ״ק דפסחים (דף יד: ושם) גבי הוסיף ר״ע מימיהן של כהנים לא נמנעו מלהדליק שמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת ומוקי לה בנר של מתכת דהויא אב הטומאה דחרב הרי הוא כחלל ודייק קסבר ר״ע טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא כו׳ מאי איריא בטמא מת אפי׳ בראשון ושני נמי תחילה הוי דתנן כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחילה והשתא מאי קושיא לימא דר״ע סבר כר״ש שזורי דלא חשיב שמן משקה אלא אוכל ומיהו מר״ע אינה קושיא דשמעינן ליה דחשיב שמן משקה במסכת מכשירין ומייתי ליה במס׳ שבת בריש פרק חבית (שבת קמג:) חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון כו׳ וקאמר סלי זיתים וענבים יוכיחו כו׳ אבל מסתמא דהש״ס קשה כמו שפירשתי ותירץ ר״ת דהכא מיירי בקרוש כדקתני רישא השמן והחלב של גריסין בזמן שהם לחים הרי הן ראשונים פי׳ דהוו משקין קרשו הרי הן שניים ויש ספרים שרישא זו כתובה בהן והדר קתני ר״מ אומר שמן תחילה לעולם אפי׳ קרוש והשתא ניחא הא דנקט לעולם וכן דבש דחכמים ויין דר״ש שזורי כולה בקרוש איירי מ״ר.
רב נחמן בר יצחק אמר: על ענין יין אמר כן, דתנן [ששנינו במשנה], ר׳ מאיר אומר: שמן תחלה לעולם, כלומר, תמיד הוא נחשב ראשון לטומאה, אפילו נגע בו דבר שהוא שני לטומאה, וכדין משקה. וחכמים אומרים: אף הדבש נחשב למשקה, ר׳ שמעון שזורי אומר: אף היין. ותוהים: האם מכלל הדברים אתה יכול להבין דתנא קמא סבר [שהתנא הראשון סבור] שיין לא משקה? אלא אימא [אמור] שנה כך, ר׳ שמעון שזורי אומר: יין נחשב משקה, ולא שמן ודבש.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to wine, as we learned in a mishna (Teharot 3:2): Rabbi Meir says: Oil, an example of a liquid, that contracted impurity, is always considered to have first-degree ritual impurity, even if it came into contact with an item that was impure with second-degree ritual impurity, which, according to the standard halakhot of ritual impurity, should result in it having third-degree ritual impurity. And the Rabbis say that this is the halakha even with regard to honey. Rabbi Shimon Shezuri says: This is the halakha even with regard to wine. The Gemara asks: By inference, is that to say that the first tanna holds that wine is not considered a liquid? Rather, say as follows: Rabbi Shimon Shezuri says: Wine is considered a liquid, but oil and honey are not.
הכל
(4) תַּנְיָא אָמַר ר״ש רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי פַּעַם אַחַת נִתְעָרֵב לִי טֶבֶל בְּחוּלִּין וּבָאתִי וְשָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר לִי לֵךְ קַח לְךָ מִן הַשּׁוּק וְעַשֵּׂר עָלָיו.
§ The Gemara relates another statement of Rabbi Shimon Shezuri: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon Shezuri said: Once, my untithed produce became mixed together with a greater quantity of non-sacred, i.e., tithed, produce, and I came and asked Rabbi Tarfon how I should separate tithes from the untithed produce that was mixed with the tithed produce. And he said to me: Go and take from the market doubtfully tithed produce, which requires the removal of tithes by rabbinic law, and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is mixed with the tithed produce.
§ The Gemara relates another statement of Rabbi Shimon Shezuri: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon Shezuri said: Once, my untithed produce became mixed together with a greater quantity of non-sacred, i.e., tithed, produce, and I came and asked Rabbi Tarfon how I should separate tithes from the untithed produce that was mixed with the tithed produce. And he said to me: Go and take from the market doubtfully tithed produce, which requires the removal of tithes by rabbinic law, and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is mixed with the tithed produce.
נתערב לי טבל – דמאי בחולין ולא יכול להפריש ממנו מפני חולין המעורבין בו ואע״ג דדמאי לא מיחייב מדאוריי׳ במעשר אפילו הכי הואיל ומיחייב מדרבנן הוה ליה מן חולין הפטור על טבל החייב.
קח מן השוק – דמאי מעם הארץ דהוי נמי פטור מדאורייתא על הפטור דאורייתא.
א אגב כך מביאים דבר נוסף שאמר ר׳ שמעון שזורי. תניא [שנויה ברייתא], אמר ר׳ שמעון שזורי: פעם אחת נתערב לי טבל (תבואה שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות) בחולין מתוקנים, ובאתי ושאלתי את ר׳ טרפון כיצד לתקן את הטבל שבתוך התערובת, ואמר לי: לך קח (קנה) לך מן השוק תבואה סתם, שלא ברור אם היא מעושרת (דמאי), והיא חייבת במעשרות מדברי חכמים, ועשר עליו על הטבל המעורב מתבואה זו.
§ The Gemara relates another statement of Rabbi Shimon Shezuri: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon Shezuri said: Once, my untithed produce became mixed together with a greater quantity of non-sacred, i.e., tithed, produce, and I came and asked Rabbi Tarfon how I should separate tithes from the untithed produce that was mixed with the tithed produce. And he said to me: Go and take from the market doubtfully tithed produce, which requires the removal of tithes by rabbinic law, and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is mixed with the tithed produce.
הכל
(5) קָסָבַר דְּאוֹרָיְיתָא בְּרוּבָּא בָּטֵל וְרוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִים הֵן וְהָוֵה לֵיהּ כְּתוֹרֵם מִן הַפְּטוּר עַל הַפְּטוּר.
The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that by Torah law the minority of untithed produce is nullified in the majority of tithed produce and is therefore exempt from tithes; it is by rabbinic law that it is not nullified and one is obligated to separate tithes from it. And additionally, he holds that the majority of those who are unreliable with regard to tithes [amei ha’aretz] do separate tithes, in which case by Torah law one is not obligated to separate tithes from produce purchased from the market. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri receives produce from an am ha’aretz, he is considered by Torah law to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that by Torah law the minority of untithed produce is nullified in the majority of tithed produce and is therefore exempt from tithes; it is by rabbinic law that it is not nullified and one is obligated to separate tithes from it. And additionally, he holds that the majority of those who are unreliable with regard to tithes [amei ha’aretz] do separate tithes, in which case by Torah law one is not obligated to separate tithes from produce purchased from the market. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri receives produce from an am ha’aretz, he is considered by Torah law to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
ומסבירים את טעמו: קסבר [סבור] ר׳ טרפון כי דאורייתא [מן התורה] מיעוט הטבל ברובא [ברוב] בטל, ופטור מלעשר תערובת זו, ורק חכמים אמרו שאינו בטל וחייבוהו לעשר, וכן הוא סבור שרוב עמי הארץ מעשרים הן, ולפיכך מן התורה פטור מלעשר על תבואה הנלקחת מן השוק, והוה ליה [והרי הוא] כתורם מן הפטור על הפטור.
The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that by Torah law the minority of untithed produce is nullified in the majority of tithed produce and is therefore exempt from tithes; it is by rabbinic law that it is not nullified and one is obligated to separate tithes from it. And additionally, he holds that the majority of those who are unreliable with regard to tithes [amei ha’aretz] do separate tithes, in which case by Torah law one is not obligated to separate tithes from produce purchased from the market. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri receives produce from an am ha’aretz, he is considered by Torah law to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
הכל
(6) וְלֵימָא לֵיהּ לֵךְ קַח מִן הַגּוֹי1 קָסָבַר האֵין קִנְיָן לְגוֹי2 בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר וְהָוֵה לֵיהּ מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from a gentile. Since it is exempt from tithes by Torah law but requires tithing by rabbinic law, he could then separate tithes from this produce on behalf of the untithed produce that is nullified by the tithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that a gentile has no acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri were to take produce from a gentile, he would be considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce, which one may not do.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from a gentile. Since it is exempt from tithes by Torah law but requires tithing by rabbinic law, he could then separate tithes from this produce on behalf of the untithed produce that is nullified by the tithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that a gentile has no acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri were to take produce from a gentile, he would be considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce, which one may not do.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
קסבר אין קנין (מחייב) – וא״ת והא מיפטר משעת מירוח העובד כוכבים ואין לומר דקסבר אינו פוטר דלא אשכחן תנא דאית ליה תרתי מירוח העובד כוכבים אינו פוטר ואין קנין דא״כ דגנך במאי מוקים ליה דר״מ אשכחן דאית ליה מירוח העובד כוכבים דאינו פוטר (וסבר יש קנין לעובד כוכבים דאינו פוטר) לקמן בפרק רבי ישמעאל (מנחות סו:) אבל קסבר יש קנין בספ״ק דע״ז (דף כא.) ורבי יהודה אית ליה יש קנין בפ׳ השואל (ב״מ דף קא.) ואית ליה נמי מירוח העובד כוכבים [אינו] פוטר לקמן בפ׳ ר׳ ישמעאל וי״ל דמ״מ דמי לחיוב כי היכי דלא א״ל קח מעציץ שאינו נקוב או מתבואת חוצה לארץ ועוד כל לקוח דרבנן הוא כדדרשינן תבואת זרעך ולא לקוח בפ׳ השוכר את הפועלים (ב״מ דף פח.) ומיהו הר״ר יצחק בהר״ר מאיר מפרש הני מילי בשלקחו עד שלא נתמרח ואפשר שלא היה מצוי ומיהו ר״ת מפרש דאדרבה בממורח הוא דמיפטר לקוח וצריך עיון אי מירוח העובד כוכבים פוטר אפילו מדרבנן בתבואה דעובד כוכבים דאמרינן בפ״ק דבכורות (דף יא:) הלוקח טבלים ממורחים מן העובד כוכבים כו׳ דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובד כוכבים כו׳ והא דגזרינן משום בעלי כיסין בעובד כוכבים שלקח מישראל. מ״ר.
ושואלים: ולימא ליה [ושיאמר לו]: לך קח תבואה מן הגוי, שהיא פטורה מן התורה וחייבת מדרבנן, ועשר ממנה על הטבל שנתבטל ברוב! ומשיבים: קסבר [סבור] ר׳ טרפון: אין קנין לגוי בארץ ישראל כדי להפקיע את חובת התבואה מיד מעשר, ואם כן הוה ליה [הרי זה] מעשר מן החיוב (תבואת הגוי) על הפטור (הטבל שבטל ברוב), ודבר זה אסור.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from a gentile. Since it is exempt from tithes by Torah law but requires tithing by rabbinic law, he could then separate tithes from this produce on behalf of the untithed produce that is nullified by the tithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that a gentile has no acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri were to take produce from a gentile, he would be considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce, which one may not do.
הכל
(7) אִיכָּא דְאָמְרִי אֲמַר לֵיהּ לֵךְ קַח מִן הַגּוֹי1 קָסָבַר יֵשׁ קִנְיָן לְגוֹי2 בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר וְהָוֵה לֵיהּ מִן הַפְּטוּר עַל הַפְּטוּר.
There are those who say that Rabbi Tarfon said to him: Go and take produce from a gentile and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is intermingled in the majority of tithed produce. Accordingly, Rabbi Tarfon holds that a gentile has acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri takes produce from a gentile, he is considered, by Torah law, to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
There are those who say that Rabbi Tarfon said to him: Go and take produce from a gentile and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is intermingled in the majority of tithed produce. Accordingly, Rabbi Tarfon holds that a gentile has acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri takes produce from a gentile, he is considered, by Torah law, to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״העובד כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
איכא דאמרי [יש שאומרים] גירסה אחרת, אמר ליה [לו] ר׳ טרפון: לך קח מן הגוי ועשר על הטבל שבתערובת, ולדרך זו קסבר [סבור הוא] שיש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר, והוה ליה [והרי זה] כתורם מן הפטור על הפטור.
There are those who say that Rabbi Tarfon said to him: Go and take produce from a gentile and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is intermingled in the majority of tithed produce. Accordingly, Rabbi Tarfon holds that a gentile has acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri takes produce from a gentile, he is considered, by Torah law, to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
הכל
(8) וְלֵימָא לֵיהּ קַח מֵהַשּׁוּק קָסָבַר אֵין רוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from an am ha’aretz in the market and separate tithes from it on behalf of the mixed untithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that the majority of amei ha’aretz do not separate tithes, in which case he is considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from an am ha’aretz in the market and separate tithes from it on behalf of the mixed untithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that the majority of amei ha’aretz do not separate tithes, in which case he is considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce.
אין רוב עמי הארץ מעשרין – אלא מספקינן בהו מחצה על מחצה הילכך איכא למימר המעורב נתעשר וזה לא נתעשר אי נמי איפכא כך שמעתי וקשיא לי א״כ כשלוקחה מן העובד כוכבי׳ נמי שמא ע״ה זה שמכר פירות הללו לא עשרן והוה ליה מן פטור על החיוב ונראה בעיני שהטבל הזה טבל גמור היה וכיון שנתערב בחולין בטל דמדאוריית׳ חד בתרי בטיל והוה ליה פטור מדאורייתא ורבנן הוא דאחמור ביה ואמור טבל אסור במשהו והצריכו להפריש עליו תרומה ומיהו מיניה וביה לא דחולין מתוקנין נפטרו לגמרי ואפי׳ חיובא דרבנן ליכא וא״ל צא וקח מן השוק ועשר עליו לפי חשבון טבל שבו קסבר רוב עמי הארץ מעשרין הן והוה ליה פטור מדאורייתא וחייב מדרבנן כי האי ונימא ליה קח מן העובד כוכבים דפטור נמי מדאורייתא דקס״ד יש קנין [לעובד כוכבים להפקיע] כו׳ וחייב מדרבנן קסבר אין קנין לעובד כוכבים א״ד כו׳ קסבר אין רוב עמי הארץ מעשרין ושמא זה שמכרו לא עישר והוה ליה חייב מדאורייתא וטבל המעורב בה פטור מדאורייתא.
ועל כך שאלו, ולימא ליה [ושיאמר לו] עצה אחרת: קח מהשוק מעם הארץ ועשר עליו! ומשיבים: קסבר [סבור הוא]: אין רוב עמי הארץ מעשרין, והרי זה כתורם מן החיוב על הפטור.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from an am ha’aretz in the market and separate tithes from it on behalf of the mixed untithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that the majority of amei ha’aretz do not separate tithes, in which case he is considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce.
הכל
(9) שְׁלַח לֵיהּ רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא לְרַב פָּפָּא הָא דְּאָמַר רָבִין בַּר חִינָּנָא אָמַר עוּלָּא א״ר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הֲלָכָה כר״ש כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי וְלֹא עוֹד אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ אַף בְּנִתְעָרֵב לֵיהּ טֶבֶל בְּחוּלִּין.
Rav Yeimar bar Shelamya sent the following question to Rav Pappa: That which Ravin bar Ḥinnana said that Ulla says that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri, and moreover, any place where Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha, the halakha is in accordance with his opinion, was that said even with regard to the case of one whose untithed produce became mixed together with non-sacred, i.e., tithed, produce, or was Rabbi Ḥanina referring only to cases where Rabbi Shimon Shezuri stated his opinion in the Mishna, but not in a baraita?
Rav Yeimar bar Shelamya sent the following question to Rav Pappa: That which Ravin bar Ḥinnana said that Ulla says that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri, and moreover, any place where Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha, the halakha is in accordance with his opinion, was that said even with regard to the case of one whose untithed produce became mixed together with non-sacred, i.e., tithed, produce, or was Rabbi Ḥanina referring only to cases where Rabbi Shimon Shezuri stated his opinion in the Mishna, but not in a baraita?
שלח ליה [לו] רב יימר בר שלמיא לרב פפא, הא [זו] שאמר רבין בר חנינא, אמר עולא, אמר ר׳ חנינא: הלכה כר׳ שמעון שזורי, ולא עוד, אלא כל מקום ששנה ר׳ שמעון שזורי הלכה כמותו, האם אף בנתערב ליה [לו] טבל בחולין הלכה כמותו, או שמא אין אומרים כן אלא במשנה, ולא בברייתא?
Rav Yeimar bar Shelamya sent the following question to Rav Pappa: That which Ravin bar Ḥinnana said that Ulla says that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri, and moreover, any place where Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha, the halakha is in accordance with his opinion, was that said even with regard to the case of one whose untithed produce became mixed together with non-sacred, i.e., tithed, produce, or was Rabbi Ḥanina referring only to cases where Rabbi Shimon Shezuri stated his opinion in the Mishna, but not in a baraita?
הכל
(10) אֲמַר לֵיהּ אִין אָמַר רַב אָשֵׁי אֲמַר לִי מָר זוּטְרָא קָשֵׁי בַּהּ ר׳ רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא פְּשִׁיטָא
Rav Pappa said to him: Yes, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri even with regard to untithed produce that was mixed together with tithed produce. Rav Ashi said: Mar Zutra said to me: Rabbi Ḥanina of Sura raised a difficulty with this: Isn’t it obvious?
Rav Pappa said to him: Yes, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri even with regard to untithed produce that was mixed together with tithed produce. Rav Ashi said: Mar Zutra said to me: Rabbi Ḥanina of Sura raised a difficulty with this: Isn’t it obvious?
אמר ליה [לו]: אין [כן], גם בענין זה הלכה כמותו. אמר רב אשי: אמר לי מר זוטרא, קשי [התקשה] בה בענין זה ר׳ חנינא מסורא: פשיטא [פשוט] הדבר!
Rav Pappa said to him: Yes, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri even with regard to untithed produce that was mixed together with tithed produce. Rav Ashi said: Mar Zutra said to me: Rabbi Ḥanina of Sura raised a difficulty with this: Isn’t it obvious?
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מנחות לא. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות לא. – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י מנחות לא. – במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י"., תוספות מנחות לא., גליון הש"ס לרע"א מנחות לא., פירוש הרב שטיינזלץ מנחות לא., אסופת מאמרים מנחות לא.
Menachot 31a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 31a, Rashi Menachot 31a, Tosafot Menachot 31a, Gilyon HaShas Menachot 31a, Steinsaltz Commentary Menachot 31a, Collected Articles Menachot 31a