זה הכלל דקתני גבי ואלו נדרים לאתויי מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל שאין הבעל מפר בקודמין – פירוש: כשם שאם היתה נשואה ונדרה וגירשה בו ביום והחזירה בו ביום אמרינן כיון שיצאת לרשות עצמה שעה אחת אין יכול להפר משום דאין הבעל מפר בקודמין וההיא שעתה דנתגרשה דחל עלה נידרא חשבינן לה כאילו נדרה כשהיא גרושה והחזירה שאין הבעל מיפר בקודמין הם הכי נמי אם מסרה האב לשלוחי הבעל כבר יצאה מרשות האב ואם נדרה לאחר שמסרה וגירשה בעלה כבר נתקיימו נדריה שעה אחת שלא חזרה לרשות אביה כשגירשה דמסירה כנישואין דמיא ומפקא מרשות אב ועכשיו כשמחזירה בעלה נמי ומקדשה אינו יכול להפר שאין הבעל מפר בקודמין ואי לאו דמסירה ככנוסה דמיא היתה חוזרת לרשות האב כדתנן מת הבעל נתרוקנה הרשות לאב וכשהחזירה היו מפירין שניהן כדתנן נדרה והיא ארוסה נתגרשה בו ביום ונתארסה בו ביום אביה ובעלה האחרון¹ מפירין נדריה זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ומה לי בעלה האחרון ומה לי הוא אבל עכשיו שיצאת שעה אחת במסירתה לרשות עצמה אינה חוזרת לרשות אביה ובעלה לבדו אינו מפר בקודמין.

פיסקא: תשע נערות נדריהן קיימין – פירוש: האי דקתני נערות למעוטי קטנות דאין נדריהן נדר אבל גם הבוגר⁠{ו}⁠ת¹ הן בכלל ואי זו היא שנדרה קיים כל שיצאת מרשות אביה והן ג׳ נערות נערה שהיא יתומה בחיי האב כגון שנישאת ונתאלמנה או נתגרשה ועדין היא נערה שהנישואין הן מוצ⁠{י}⁠אין² מרשות האב הילכך אף על פי שהיא נערה אין לאביה בה רשות ונדרה קיים ונערה שמת אביה שהיא יתומה ממש נדרה קיים שכיון שמת אביה אין לאחר בה רשות שאין אדם מוריש זכות בתו לבניו והבוגרת נדרה קיים שהבוגרת מוציאה מרשות האב והבוגרת תלויה בשני עיניינים או בזמן או בסימנין באי זה מהן שקודם הויא בוגרת ויוצאה מרשות אב הזמן הוא ו׳ חדשים אחר הנערות שלאחר שעברו לקטנה י״ב שנים ויום אחד היא ראויה להיות נערה אם תביא שתי שערות שאילו הביאתן קודם י״ב שנים ויום אחד הויא שומא בעלמא והיא קטנה ומאחר שהביאה שתי שערות אם שהתה ששה חדשים אף על פי שלא הביאה שום סימני בגרות הויא בוגרת כדאמר בפרק אילו נערות בה׳ נערה שנתארסה אמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד ואמרינן התם וכי תימא בציר הוא דליכא הא טפי איכא והא בלבד קאמר אלמא אינו מושך זמן הנערות יותר מששה חדשים והסימנין הן כדתנן בפרק יוצא דופן משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל: פגה עודה תינוקת. בוחל אילו ימי הנעורים בזו אביה זכיי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה. צמל כיון שבגרה אין לאביה בה רשות. ואי זהו סימנה? ר׳ יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד. ר׳ עקיבה אומר משיטו הדדין בן עזאי אומר משתשחיר הפטומת ר׳ יוסי אומר כדי שיתן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהא לחזור ואמרינן בגמרא שאלו אמר ר׳ הלכה כדברי מי אמר להן הלכה כדברי כולן להחמיר שאם היה בא אחד מכל הסימנין הללו הויא בוגרת ויצאה מרשות האב והסימנין הן אמורין בלא זמן שאף על פי שלא השלים זמן הנערות שהוא ששה חדשים אם הקדימה להביא אחד מן הסימנין הללו היא בוגרת ולהכי נאמרו הסימנין הללו שאם על ידי זמן הא אמרינן דאין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד ומה צורך לסימנין. אלא ודאי לא נאמרו הסימנין הללו אלא לומר שאם הביאתן אף על פי שלא שלמו ששה חדשים של נערות הויא בוגרת ואין לומר שיועילו סימני בגרות אפילו קודם שהביאה שתי שערות שזה לא יתכן ולא ימצא כדאמרינן התם וכן היה ר׳ שמעון בן יוחי אומר ג׳ סימנין נתנו חכמים באשה וכנגדן מלמעלה פגה מלמעלה בידוע שלא הביאה שתי שערות בוחל מלמעלה בידוע שהביאה שתי שערות צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף ומאילו שלש נערות שנדריהן קיימין עושה התנא ומונה תשע ביתומה בחיי האב מונה שלש בוגרת והיא יתומה נערה ובגרה והיא יתומה נערה שלא בגרה והיא יתומה והיא יתומה דקתני הויא יתומה בחיי האב דמדתני סיפא ומת אביה מכלל דיתומה דרישא בחיי האב קאמר והיא מאי דתנן ביבמות ודין היה שלא ימנה אלא נערה שלא בגרה והיא יתומה שהנישואין שנישאת הוציאה מרשות אב וכשנתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדין היא נערה אין לאביה בה רשות וכל שכן אם היתה בוגרת כשנתאלמנה או נתגרשה דאיכא תרתי נישואין ובגרות המוציאין מרשות אב אלא שהוא רוצה לימנות כל גופין מוחלקין שהוא מוצא ואף על גב דאתיאן בקל וחומר הילכך אף על פי דתני נערה יתומה בחיי האב תנא נמי בוגרת יתומה בחיי האב ותנא תרי גוני בוגרת: בוגרת סתמא היא בזמן כגון שעברו עליה ששה חדשים לאחר שהביאה שתי שטרות ששלמו ימי נערותה ונערה ובגרה היא שעדין לא השלימו ימי נערותה והקדימה להביא סימנין בתוך ששה חדשים וביתומה ממש שמת אביה מונה עוד שלש בוגרת ומת אביה נערה ובגרה ומת אביה נערה שלא בגרה ומת אביה ודין היה שלא ימנה אלא נערה שמת אביה שבמיתת האב עמדה ברשות עצמה וכל שכן אם היא בוגרת דאיכא תרתי בגרות ומיתת האב לא שהוא מונה כל גופין מוחלקין ואף על גב דאתיאן בקל וחומר ותני נמי תרי גוני בוגרת כדפרישית ותו תנא נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה והינו בוגרת ומת אביה דאיכא תרתי בגרות ומיתת האב אלא דהתם קודמת הבגרות למיתת האב והכא קודמת מיתת האב לבגרות והיא היא אלא שרצה למנות כל גופין מוחלקין שמצא והוא הדין שיכול לחלק חילוק זה נמי ביתומה בחיי האב שאף על פי שמנה בוגרת והיא יתומה שקדמה הבגרות לאלמנות בעלה יכול נמי לימנות נערה יתומה – פירוש: שנתאלמנה מן הנישואין ואחר שנתאלמנה בגרה שקדמה היתמות לבגרות אלא כיון דהיא היא די לו שחילק בה פעם אחת ובבוגרת שנה שתים בוגרת ואביה קיים היא בוגרת לאחר ששה חדשים שהוא זמן הנערות ונערה ובגרה ואביה קיים היא בוגרת על ידי סימנין בתוך ששה חדשים שהוא זמן הנערות הרי כאן ט׳ נערות ור׳ יהודה הוסיף אף המשיא את בתו כשהיא קטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדין היא נערה וזו היא מה שאמר תנא קמא נערה שלא בגרה והיא יתומה אלא שזה החילוק יש ביניהן דהתם השיאה כשהיא נערה והכא השיאה כשהיא קטנה אבל היא היא דבעת שנדרה נערה הות דאין נדרי קטנה כלום ומשום הכי לא חילק תנא קמא ביניהם ור׳ יהודה מחלק בינהן מפני שזו נישאת בנערותה וזו נישאת בקטנותה. והוא הדין נמי שיכול לחלק בנערה שלא בגרה ומת אביה ולומר שמת אביה בקטנותה ועכשיו היא נערה ונדרה אלא כיון היא היא די לו שחילק בה פעם אחת כדפרישית לעיל.