נערה שלא בגרה והיא יתומה בוגרת ומת אביה נערה בוגרת ומת אביה ונערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה בוגרת ואביה קיים ר׳ יהודה אומר כו׳ – בוגרת והיא יתומה בשעת הנדר היתה בוגרת וכבר היתה יתומה מבעלה כלומר יתומה דמתניתין יתומה בחיי האב כדמפרשי רבנן בגמ׳ דיתומה דשייך למימר בבעל כבאב דיקא נמי היכא דתני מיתת האב תני לה בפירוש בוגרת ומת אביה.
(1) 
נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וּמֵת אָבִיהָ נַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ וּמִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָּגְרָה בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּים נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּים ר׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה וְחָזְרָה אֶצְלוֹ עֲדַיִין הִיא נַעֲרָה.:
נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וּמֵת אָבִיהָ נַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ וּמִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָּגְרָה בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּים נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּים if she took a vow when she was a young woman who had not yet reached her majority, and she is an orphan; if she took a vow when she was a grown woman and her father died; if she took a vow when she was a young woman, and she became a grown woman, and her father died; if she took a vow when she was a young woman who had not reached her majority, and her father died; if she took a vow when she was a young woman, and her father died, and after her father died she reached her majority; if she took a vow when she was a grown woman and her father is still alive; and if she took a vow when she was a young woman, and she became a grown woman, and her father is still alive. Rabbi Yehuda says: With regard to even one who married off his minor daughter, and she was widowed or divorced and she returned to him, and according to her age she still is in the category of a young woman, her vows cannot be nullified.
והמשיא בתו ונתארמלה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדייןא היא נערה.
א. כגירסת הר״ן ועו״ר וכ״ג כמה כת״י של הגמרא. עדק״ס. לפנינו עדיין.
רבי יהודה אומר אף המשיא בתו קטנה – ונכנסה לחופה וגירשה ועדיין היא קטנה או נערה נדריה קיימין וזו היא יתומה בחיי האב שבכל הש״ס.
נערה בשעה שנדרה שלא בגרה עדיין והיא יתומה – בחיי האב והנך תלתא יתומה בחיי האב כיילא להו.
בוגרת ומת אביה – שבשעה שנדרה היתה בוגרת ומת אביה דהיינו יתומה ממש והנך תלתא נמי מת אביה כייל להו.
נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה וכו׳ – הנך תלתא דקתני בוגרת כיילא להו.
רבי יהודה אומר אף המשיא את בתו קטנה וכו׳ ועדיין היא נערה – אשמעינן דאפילו היתה קטנה כשנשאת יצתה מרשות אביה בהנהו נשואין וכי קתני ועדיין היא נערה ה״ה נמי דאפי׳ היא קטנה כיון שנשאת אין לאביה רשות בה והאי דנקט נערה משום דנדרי קטנה אינם כלום.
נערה שנדרה כשעדיין לא בגרה והיא יתומה. נערה שנדרה כשהיא בוגרת ומת אביה. נערה שנדרה ונעשתה בוגרת ומת אביה. נערה שנדרה כשעדיין לא בגרה ומת אביה. נערה שנדרה ומת אביה ומשמת אביה בגרה, או אם נדרה כשהיא בוגרת ואביה קיים, נערה שנדרה ונעשתה בוגרת ואביה קיים. ר׳ יהודה אומר: אף המשיא את בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדיין היא נערה מבחינת הגיל — בכל זאת נדריה קיימים.
if she took a vow when she was a young woman who had not yet reached her majority, and she is an orphan; if she took a vow when she was a grown woman and her father died; if she took a vow when she was a young woman, and she became a grown woman, and her father died; if she took a vow when she was a young woman who had not reached her majority, and her father died; if she took a vow when she was a young woman, and her father died, and after her father died she reached her majority; if she took a vow when she was a grown woman and her father is still alive; and if she took a vow when she was a young woman, and she became a grown woman, and her father is still alive. Rabbi Yehuda says: With regard to even one who married off his minor daughter, and she was widowed or divorced and she returned to him, and according to her age she still is in the category of a young woman, her vows cannot be nullified.
הכל
(2) גמ׳ גְּמָרָא : א״ר אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב זוֹ דִּבְרֵי ר׳ רַבִּי יְהוּדָה אֲבָל חכ״א חֲכָמִים אוֹמְרִים אשָׁלֹשׁ נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַיָּימִין בּוֹגֶרֶת וִיתוֹמָה וִיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב.:
GEMARA: Rav Yehuda said that Rav said: This mishna is the statement of Rabbi Yehuda, who spelled out all the cases and listed nine young women whose vows are upheld. But the Rabbis say that it is unnecessary to go into such detail. Instead, they simply said: There are three young women whose vows are upheld and cannot be nullified: A grown woman, and an orphan, and an orphan in her father’s lifetime, i.e., a young woman who was divorced or widowed while her father was still alive and is considered an orphan in that her father no longer has jurisdiction over her.
GEMARA: Rav Yehuda said that Rav said: This mishna is the statement of Rabbi Yehuda, who spelled out all the cases and listed nine young women whose vows are upheld. But the Rabbis say that it is unnecessary to go into such detail. Instead, they simply said: There are three young women whose vows are upheld and cannot be nullified: A grown woman, and an orphan, and an orphan in her father’s lifetime, i.e., a young woman who was divorced or widowed while her father was still alive and is considered an orphan in that her father no longer has jurisdiction over her.
גמ׳ זו דיבר ר׳ יהודה – דקתני תשע.
אבל חכמים אומרים שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב – וכולהו תשע דמתני׳ נכללות בהני שלש.
זו דברי רבי יהודה – דכייל תשעה מיני נערות אבל חכמים אומרים שלשה מיני נערות כלומר לא חשיבי אלא שלש דלא פליגי במידי.
אמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר׳ יהודה אבל חכמים אומרים ג׳ נערות נדריהן קיימין בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב – פירוש: כיון דר׳ יהודה מוסיף על תנא קמא אית ליה ט׳ נערות ומשום דלא ידיע תנא קמא מנו אמר זו דברי ר׳ יהודה אבל חכמים אינן מונין אלא ג׳ שהן העיקר דבגרות ונישואין ומיתת האב מעמידין האשה ברשות עצמה להיות נדריה קיימין וכל אותן הבאין בקל וחומר דאיכא תרתי ותרי גוני בגרות נמי לא מנו להו.
גמ׳ אבל חכמים אומרים שלש נערות נדריהן נדר – דהנך תלתא כייל להו תשע דמתניתין שאף ר׳ יהודה לא אמרה אלא לחדד את התלמידים וכדכתיבנא במתני׳.
גמרא זו דברי רבי יהודה דעביד האי חושבנא דתשע נערות כדקתני רבי יהודה אומר אף המשיא כו׳. מדקתני אף מכלל דסבירא ליה כהנך דחשיבי לעיל. אבל חכמים אומרים שלש נערות נדריהן קיימין בוגרת ונערה יתומה ונערה יתומה בחיי האב וכולהו תשע נערות דמתניתין הויין בכלל הני תלת. פירוש.
מתניתין קונם שאיני נהנית משל אבא ומשל אביך אם עושה אני על פיך אף על גב דאלו אמרה קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך ותו לא אינו יכול להפר דתנן לעיל אמר קונם שאיני נהנית (לכהו׳) לבריות אינו יכול להפר אפילו הכי הכא מיפר הואיל ותלתה נדרה במידי דבר הפרה דקאמר אם עושה אני על פיך הילכך הרי זה יפר. אמר קונם שאיני נהנית משלך אם עושה אני לפי אבא ולפי אביך אף על פי דאלו אמר קונם שאיני עושה לפי אבא ואביך לפי אחיך ושלא אתן תבן לפני בהמתך אינו יכול להפר אפילו הכי הכא מיפר הואיל ואמרה קונם שאיני נהנית לך דהוי מידי דבר הפרה הילכך הרי זה יפר. פירוש.
קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך כלומר שאסרה לעצמה הנאת אבא ואביך אם תעשה מלאכה לבעלה. שני נהנת לך כלומר וכן שאסרה הנאת בעלה על עצמה. אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר פירוש וקא משמע לן דבין מה שאסרה לעצמה משל בעלה אמר המגיה אפשר דחסר כאן וצריך לומר: בין מה שאסרה בתנאי מעצמה על בעלה הוי נדרי ענוי נפש דהא קיימא לן כשמואל דאמר בריש פרקין הנאת פלוני עלי מפר ולרבי יוסי נהי דהנאת אבא ואביך אינו מפר משום נדרי ענוי נפש משום דיכול ליהנות משל אחרים מיהו משום דברים שבינו לבינה מפר כדכתבינן לעיל. אי נמי קא משמע לן מתניתין דמפר אף על פי שלא חל הנדר שהרי היא אינה אסורה בהנאתם עד שתעשה לפני הבעל ואפילו הכי יכול להפר לה מיד ובפלוגתא דרבי נתן ורבנן בברייתא דלקמן. ואיכא דמפרש לה למתניתין באנפי אחריני והכין מסתברא פירושא דמתניתין. הרנב״י ז״ל.
גמרא רבי נתן אומר לא יפר דאין הבעל מיפר אלא אם כן חל הנדר וכל זמן שלא עשתה לפי בעלה אינה אסורה ליהנות משל אבא ואביך. והכא בתו דחל הנדר אינו יכול נמי להפר דנעשית כאומרת איני נהנית לאב ולאביך ותו לא דאינו יכול להפר. וחכמים אומרים יפר משום דהבעל מיפר אף על פי שלא חל הנדר הילכך יפר קודם משתעשה לפי בעלה הואיל והנדר תלוי במעשה ידיה מתוך שיכול להפר במעשה ידיה יפר נמי לפי אבא ואביך. אמרה נטולה אני משאר היהודים אם משמשתך רבי נתן אומר לא יפר משום דאין הבעל מיפר אלא אם כן חל הנדר וכל זמן שלא שימשה אינה נטולה מן היהודים ואכתי לא חל הנדר ואימתי חל בזמן ששמשה עמו דבתו הכי הויא נטולה משאר היהודים והכא בתר דחל נדר שוב אינו יכול נמי להפר נעשית כאומרת נטולה אני משאר יהודים ולא ממך ותו לא ואינו יכול להפר. וחכמים אומרים משום דהבעל מיפר אף על פי שלא חל הנדר הילכך יפר קודם שתשמש לבעלה הואיל והנדר עדיין תלוי בתשמיש דבעלה דמתוך שמפר לתשמיש עצמו יפר נמי לנטולה אני משאר יהודים. פירוש. ועיין בתוספות.
רבי נתן אומר לא יפר שאין מפירין הנדר עד שיחול ובתר דחל נמי כגון שעשה לפיו אינו יכול להפר דאין כאן ענוי נפש ולא דברים שבינו לבינה לדברי רבי יוסי דכולה מתניתין כותיה. וחכמים אומר יפר דסבירא להו דהבעל מפר אף על פי שלא חל הנדר ומאחר שהנדר תלוי במעשה ידיה מתוך שיכול להפר למעשה ידיה יפר עיקר הקונם שנדרה אביה ואביו. ולפי זה מתניתין רבי נתן היא. הרי״ץ ז״ל.
ומדבריו נראה שהוא גורס במתניתין לא יפר כקצת גרסאות.
א גמרא אמר רב יהודה אמר רב: משנה זו דברי ר׳ יהודה היא, שפירט את הדינים ביותר ומנה תשע נערות. אבל חכמים אומרים שאין צורך בפירוט זה אלא אפשר לומר בדרך כלל: שלש נערות נדריהן קיימין: בוגרת, ויתומה, ויתומה בחיי האב — זו שנתאלמנה או נתגרשה בחיי אביה, והריהי כיתומה שאין לאביה רשות בה.
GEMARA: Rav Yehuda said that Rav said: This mishna is the statement of Rabbi Yehuda, who spelled out all the cases and listed nine young women whose vows are upheld. But the Rabbis say that it is unnecessary to go into such detail. Instead, they simply said: There are three young women whose vows are upheld and cannot be nullified: A grown woman, and an orphan, and an orphan in her father’s lifetime, i.e., a young woman who was divorced or widowed while her father was still alive and is considered an orphan in that her father no longer has jurisdiction over her.
הכל
(3) מתני׳ מַתְנִיתִין : בקוּנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּי אַבָּא וע״פ וְעַל פִּי אָבִיךָ הֲרֵי זֶה יָפֵר.:
MISHNA: If a woman said to her husband: Deriving benefit from my father or from your father is konam for me if I will prepare anything for you; or if she said: Deriving benefit from you is konam for me if I will prepare anything for my father or for your father, the husband can nullify this vow.
MISHNA: If a woman said to her husband: Deriving benefit from my father or from your father is konam for me if I will prepare anything for you; or if she said: Deriving benefit from you is konam for me if I will prepare anything for my father or for your father, the husband can nullify this vow.
מתני׳ קונם שאיני עושה לאבא ולאביך – כלומר שאני נותן להם יהא עליהם קונם.
הרי זה יכול להפר – אע״ג דלאו נדרי עינוי נפש אינון דלאו כל כמיניה לאפקועי שיעבודא מינה אפי׳ הכי דברים שבינו לבינה הויין ויכול להפר כלומר הרשות בידו.
קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך – אם אני מהנית לך אינו יכול להפר דאפילו דברים שבינו לבינה לא הוי שתעשה לפיו ולא תהנה לאבא ולאביה לשון הרב רבי אליעזר וברוב הספרים כתיב יפר וכך נראה יותר דהכי נמי אמרי רבנן דפליגי ארבי נתן בגמרא.
תניא קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה לפיך שאיני נהנית לך אם עושה אני ע״פ אבא וע״פ אביך ר׳ נתן אומר לא יפר וחכ״א יפר נטולה אני מן היהודים אם אהא משמשתך ר׳ נתן אומר לא יפר וחכ״א יפר והלכתא כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דסתם מתני׳ ומחלוקת בברייתא היא והלכה כסתם ועוד דסוגיין בריש פרקא בענין אם ארחץ ואם לא ארחץ אליבא דרבנן שייכא ואע״ג דאמרי׳ ההוא גברא דאמר תיתסר הניית דעלמא עלי אי נסיבנא איתתא כי לא תנינן הלכתא רהיט בגפא ותובליא ולא אימצי למיתנא אתא ר׳ אחא בר רב הונא ושבשיה ואינסביה אתתא ואתא לקמיה דרב חסדא אמר רבא מאן חכים למיעבד כי הא מילתא אלא רב אחא בר רב הונא דגברא רבה הוא וקסבר דכי היכי דפליגי רבי נתן ורבנן בהפרה פליגי נמי בשאלה דשמעת מינה דעבד עובדא כר׳ נתן ההיא לא מכרעת דרבא שבחוהי שבחיה משום דעבד הכי לאפוקי נפשיה מפלוגתא ולאו למימרא דהלכה כר׳ נתן ועוד דרב פפא אמר מחלוקת בהפרה אבל בשאלה ד״ה אין חכם מתיר אא״כ חל הנדר וקא פסקי רבוותא כוותייהו תניא קונם שאיני נהנה לפלוני ולמי שאשאל עליו נשאל על הראשון אותו פלוני ואחר כך נשאל על השני אותו חכם.
המשנה השמינית והכונה בה בענין החלק השביעי והוא שאמר קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר אמר הר״ם האמת אצלי שזה הנדר אמנם נזכר בזה המקום על שהוא נדר נערה המאורסה שהוא יאמר שהיא התניתה בנדר שלא תקבל ממונו זו מבעלה וכאשר לא האמינה אחד מהן לא יהנה באחר זה הנדר אמנם יפירו אותו ובעלה והיה עולה על הדעת שהיא בהאמנת אחד מהן בהפרה יאסר עליה ההנאה באחר ויהיה זה הנדר לא הלך בו הפרה ולמדנו שהן מפירין כדין שאר נדרים ואפשר שיהיה זה הדין כדין כל אשה תדור תחת בעלה:
אמר המאירי קונם שאני נהנית לאבא או לאביך אם אני עושה לפיך יפר שהרי דבר זה הוא מדברים שבינו לבינה שהרי כונתה שלא תעשה לפיו ואתה צריך לפרשה בנערה המאורסה ושיפרו אביה ובעלה ובא ללמד שהם מפירים אע״פ שלא חל הנדר שאם בנשואה הרי משועבדת היא לו וכן קונם שאני נהנית לך אם אני עושה לפי אבא ולפי אביך יפר ר״ל בשתוף האב שאף זה מדברים שבינו לבינה הוא שמא תתחרט ותעשה לאביו ולאביה ויחול הנדר במה שהיא עושה לפיו או שמא הואיל ועל ידי שתעשה לפיו תאסר באביה נמצא בעלה משיאה שם רע בשכנותיה ויש מפרשים אותה בנשואה ואם כן הפרה זו ענינה שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו אלא שדבר למד מענינו וכן יש גורסין במשנתנו לא יפר ומשום דאפי׳ דברים שבינו לבינה לא הוו אלא תעשה לפיו ותאסר לאביו ולאביה אלא שעיקר הדברים כגרסא ראשונה וכמו שאמרו בגמרא קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך ר׳ נתן אומר לא יפר וחכמים אומרים יפר וודאי הלכה כחכמים וכסתם משנה:
זהו ביאור המשנה ולמדת ממנה שהבעל והאב מפירין אף עד שלא חל הנדר וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
מכיון שביארנו שהבעל מיפר אע״פ שלא חל הנדר אמרה נטולה אני מן היהודים אם אני משמשתך ר״ל אסורה אני בתשמיש כל היהודים שבעולם אם אני משמשתך אפילו פעם אחת הרי זה יפר אע״פ שלא חל הנדר עד שתשמשנו:
כבר ביארנו שחכם אינו מתיר עד שיחול הנדר וזהו שהוזכר בסוגיא זו באחד שאסר עצמו בכל הנאות שבעולם אם ישא אשה עד שילמוד כל התלמוד וכשרצה ללמוד תקפו טבעו במה שהיה רגיל בו לילך בסל שמניחין בו פירות ובכלי שמלקטין אותם בו ולא יכול ללמוד ובא אחד מן החכמים וראה שאינו יכול להתיר עד שיחול הנדר ואף זה לא היה רוצה לישא שלא יאסר בכל הנאות שבעולם והטעהו ואמר לו שאפשר לו לישא אשה בהיתר הנאת העולם והשיאו אשה וחל הנדר ונאסר בהנאות העולם והפשיטו כל בגדיו שהרי אסור היה בהנאתם וטחו בטיט לכסות מערומו והביאו לפני רב חסדא שהיה יחיד מומחה במקומו והתירו לו:
מתני׳ קונם שאני נהנה לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך כו׳ הרי זה לא יפר. שתעשה לבעלה ולא תהנה לאביו ולאביה ואף דברים שבינו לבינה לא הוי זו גירסת הרב רבי אליעזר ובכל הספרים כתוב הרי זה יפר וכן נראה דאתיא כרבנן דרבי נתן דכיון דנאסרה בהנאת אביה ואביו על ידי שהיא עושה לבעלה גנאי הוא לבעל והוי דברים שבינו לבינה:
קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה על פיך – פי׳ שאסרה נפשה מהנאת אביו או אביה אם בעלה נהנה ממנה שתלתה הקונם בתנאי זה ה״ז יפר. פי׳ דקונם זה ענוי נפש הוא אף על פי שלא אסרה עצמה. אלא מאיש ידוע ולר׳ יוסי הוו דברים שבינו לבינה מיהת כדפרישנא וקמ״ל הכא דאע״ג דאיסור קונם אכתי לא חייל עד שתעשה על פי בעלה מ״מ הבעל מפר אף על פי שלא חל הנדר. ובפלוגתא דר׳ נתן ורבנן בברייתא דלקמן וסתמא כרבנן ופנים אחרים פירשו בו וזהו הנכון.
מתני׳ קונם שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה על פיך שאני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך ה״ז יכול להפר – נראה בעיני דלא זו אף זו קתני דאי תנא רישא בלחוד סד״א דמש״ה יכול להפר משום דמהשתא מיתסרא אי בהנאת אביה משום נדרה אי במה שתעשה לפיו משום תנאה וכיון דליכא בחד מהנך גווני מידי דגריע טפי מדברים שבינו לבינה מש״ה יפר דכיון שכן חל הנדר מקרי כיון שאי אפשר שלא תאסר לפחות בדברים שבינו לבינה אבל בשאני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך דבהא בתנאה דידה לית בה לא ענוי נפש ולא משום דברים שבינו לבינה סלקא דעתך אמינא דלא מצי מפר קמ״ל כיון דתלתה תנאה בדבר שהיא עשויה לעבור עליו שאי אפשר לאשה שתעמיד עצמה שלא תעשה לאביו ולאביה הרי זה יכול להפר דקסבר תנא דמתניתין דכי האי גוונא בעל מפר אע״פ שלא חל הנדר.
ב משנה אמרה אשה לבעלה ״קונם שאיני נהנה (נהנית) לאבא ולאביך (מאבא ומאביך) אם עושה אני על פיך (לצורכך)״, או ״שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי (לצורך) אבא שלי ועל פי אביך״ — הרי זה יפר את הנדר.
MISHNA: If a woman said to her husband: Deriving benefit from my father or from your father is konam for me if I will prepare anything for you; or if she said: Deriving benefit from you is konam for me if I will prepare anything for my father or for your father, the husband can nullify this vow.
הכל
(4) גמ׳ גְּמָרָא : תַּנְיָא שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ אִם אֲנִי עוֹשָׂה לְפִיךָ ר׳ רַבִּי נָתָן אוֹמֵר לֹא יָפֵר וחכ״א וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גיָפֵר.
GEMARA: It is taught in a baraita: If a woman said to her husband: Deriving benefit from my father or from your father is konam for me if I will prepare anything for you, Rabbi Natan says her husband cannot nullify the vow. She must prepare food for him, as she is obligated to do so by virtue of their being married, and it is prohibited for her to benefit from their respective fathers. The husband cannot nullify a vow that has not yet taken effect and that depends on the fulfillment of a certain condition. And the Rabbis say that even in such a case he can nullify her vow.
GEMARA: It is taught in a baraita: If a woman said to her husband: Deriving benefit from my father or from your father is konam for me if I will prepare anything for you, Rabbi Natan says her husband cannot nullify the vow. She must prepare food for him, as she is obligated to do so by virtue of their being married, and it is prohibited for her to benefit from their respective fathers. The husband cannot nullify a vow that has not yet taken effect and that depends on the fulfillment of a certain condition. And the Rabbis say that even in such a case he can nullify her vow.
גמ׳ ר׳ נתן אומר לא יפר – דקסבר הואיל ועדיין לא חל הנדר שכל זמן שלא עשתה לפי בעלה ולא שימשתו אינה אסורה לאביה ולאביו ולא יפר.
וחכ״א יפר – אע״פ שעדיין לא חל הנדר עליה.
תניא שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך רבי נתן אומר לא יפר – פירש הרב רבי אליעזר מסתברא טעמיה הוא שאין בעל מפר עד שיחול ולא חל עד שתשמש לבעל ועוד דלא חשיב ליה נדר שבינו לבינה ולא נראה דא״כ מנלן לר׳ נתן דאין בעל מיפר עד שיחול דלמא כל טעמו יש דלא הוי נדר שבינו לבינה ונראה דשפיר הוי דברים שבינו לבינה כיון שעל ידי שתעשה לפי בעלה תאסור לההנות אביה משיאה בעלה שם רע בשכינותיה ולא דמי לשאיני עושה לפי אבא ולפי אביך דאמר לעיל דאינו יכול להפר כיון שאסרה עצמה מאיליה דלא תלתה הנדר בעשייתה לפי הבעל וטעמא דרבי נתן משום דסבירא ליה דאין בעל מיפר עד שיחול הנדר ורבנן סברי דבעל מיפר קודם שיחול.
פיסקא: קונם שאני נהנת לאבה ולאביך אם אני עושה לפיך – פירוש: אף על פי שאינה יכולה להימנע שלא תעשה לפי בעלה ונמצאת אסורה בהנאת אביה וחמיה אינו יכול להפר דכוליה פירקא ר׳ יוסי הוא כדאמרן ור׳ יוסי לא חשיב ליה הנאת פלוני עלי עינוי נפש הילכך אינו יכול להפר אבל לרבנן הוי נדרי עיניוי נפש ויכול להפר ולר׳ יוסי נמי נהי דאינו מפר משום נדרי עינוי נפש אבל מפר הוא משום דברים שבינו לבינה כדאמרינן בהלכתא קמיתא בפירקא.
שאני נהנת לך אם אני עושה על פי אבה ועל פי אביך אינו יכול להפר – פירוש: בהא אפילו רבנן מודו שלא תעשה על פיהן ולא תיאסר בהנאת בעלה כדאמרינן לעיל אמר שמואל כל נדרים בעל מפר לאשתו חוץ מהנאתי על פלוני.
תניא קונם שאני נהנת לאבה ולאביך אם אני עושה לפיך ר׳ נתן אומר יפר וחכמים אומרים יפר – פירוש: ר׳ נתן וחכמים לא סבירא להו כר׳ יוסי אלא כרבנן דאמרי הנאת פלוני עלי נדרי עינוי נפש הוי ובמפר קודם מיחל נידרא פליגי כדאמרינן לקמן.
רבי נתן אומר לא יפר וחכמים אומרים יפר – וקיימא לן כרבנן. ואף על גב דאמרינן בההוא גברא דאנסביה רב הונא איתתא, ואמר רבא מאן חכים למיעבד הכי אלא רב אחא בר רב הונא דגברא רבא הוא, דקא סבר כי היכי דפליגי רבנן ור׳ נתן בהפרה הכי נמי פליגי בשאלה, דשמעת מיניה לכאורה דהלכתא כר׳ נתן, ההיא לא מכרעת, משום דרבא שבחיה, משום דעביד הכין לאפוקי נפשיה מפלוגתא, ולאו למימר דהלכתא כר׳ נתן. הרמב״ן ז״ל. ולענין שאלה פסקו רבוותא ז״ל כרב פפא, דאמר מחלוקת בהפרה, אבל בשאלה דברי הכל אין חכם מתיר, אלא אם כן חל הנדר.
גמ׳ ר׳ נתן אומר לא יפר. פירוש לא יפר עתה דכל זמן שלא עשתה לפי בעלה לא נאסרה בהנאתם דסבר רבי נתן דאינו מפר עד שיחול הנדר אבל אחר שעשתה לפי בעלה ונאסרה בהנאתם מצי מפר דהוי שפיר דברים שבינו לבינה כדפרישית לעיל ואין לפרש דר׳ נתן סבר דלא הוי דברים שבינו לבינה דאם כן מנא להו לאמוראי דרבי נתן סבר דאינו מפר עד שיחול הנדר:
וחכמים אומרים יפר מיד. הבעל מפר אע״פ שלא חל הנדר דאם תשמשנו פעם אחת תאסר עליו עולמית דבעל בכלל יהודים איתיה:
גמ׳ תניא שאני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה על פיך ר׳ נתן אומר לא יפר – פירוש דקסבר שאין הבעל מפר נדרי אשתו עד שיחול הנדר. וכן כל כיוצא בזה שהוא תלוי בקונם ולאפוקי נדרה בקונם לאחר שנתגרשה שאינו תלוי בתנאי אלא שלא הגיע זמנו עדיין ומהשתא חייל עליה לכשיגיע וההיא פלוגתא דר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא לעיל (דף פט.) במתניתא בגמ׳ ר׳ ישמעאל אומר לא יפר ר״ע אומר יפר דבתר זמן הנדר אזלינן. והלכה כוותיה ולא שייכא ההיא פלוגתא בהא דהכא כלל ומודה ר׳ נתן בההיא דר״ע.
וחכמים אומרים יפר – דסברי רבנן שהבעל מפר קודם שחל הנדר כלל.
גמ׳ תניא שאני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני לפיך וכו׳ נטולה אני מן היהודים אם משמשתך רבי נתן אומר לא יפר וחכמים אומרים יפר – נראה לי דתנא דברייתא נמי נקט הני תרי גווני לרבותא תנא קמא לרבותא דרבנן ובתרא לרבותא דרבי נתן דבגוונא קמא נדרה בעינוי נפש וכרבנן דסבירא להו בהנאת פלוני עלי ענוי נפש הוי וכדאמר שמואל אליבייהו לעיל בפירקין (נדרים ד׳ פב.) ותנאה בדברים שבינו לבינה דהיינו אם עושה אני לפיך וסלקא דעתך אמינא כיון דתנאה בחד גוונא ונדרה בחד גוונא אפי׳ לרבנן לא יפר דאכתי נדרה לא חייל קמ״ל דאפי׳ בכי האי גוונא לרבנן יפר ואידך גוונא נטולה אני מן היהודים לרבותא דרבי נתן תנא ליה דאע״ג דמהשתא מיתסרא בדברים שבינו לבינה ותנאה ונדרה בחד גוונא הוא דהיכי תעביד תשמש מיתסרא בתר הכי בתשמיש לא תשמש איכא משום דברים שבינו לבינה וסלקא דעתך אמינא דאפי׳ רבי נתן מודה בכי האי גוונא דיפר דחל הנדר מיקרי קמשמע לן דאפי׳ הכי כיון שעדיין לא חל ממש לא יפר.
ג גמרא תניא [שנויה ברייתא]: נדרה אשה ״שאיני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך״, ר׳ נתן אומר: לא יפר, ותעשה לפיו (שהרי היא חייבת בכך מכוח נישואיה) ותיאסר בהם, שאינו יכול להפר נדר שלא חל עדיין ותלוי בתנאי מסויים. וחכמים אומרים: אף במקרה זה יפר.
GEMARA: It is taught in a baraita: If a woman said to her husband: Deriving benefit from my father or from your father is konam for me if I will prepare anything for you, Rabbi Natan says her husband cannot nullify the vow. She must prepare food for him, as she is obligated to do so by virtue of their being married, and it is prohibited for her to benefit from their respective fathers. The husband cannot nullify a vow that has not yet taken effect and that depends on the fulfillment of a certain condition. And the Rabbis say that even in such a case he can nullify her vow.
הכל
(5) נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים אִם מְשַׁמַּשְׁתֶּךָ ר׳ רַבִּי נָתָן אוֹמֵר לֹא יָפֵר וחכ״א וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָפֵר.
The baraita continues: If the woman said to her husband: I am removed from the Jews, i.e., the benefit of my engaging in sexual intercourse will be forbidden to all Jews, if I engage in sexual intercourse with you, Rabbi Natan says he cannot nullify the vow. Rather, she must engage in sexual intercourse with her husband, as she is obligated to do so by virtue of their marriage, and she will be forbidden to all other Jews. And the Rabbis say he can nullify her vow.
The baraita continues: If the woman said to her husband: I am removed from the Jews, i.e., the benefit of my engaging in sexual intercourse will be forbidden to all Jews, if I engage in sexual intercourse with you, Rabbi Natan says he cannot nullify the vow. Rather, she must engage in sexual intercourse with her husband, as she is obligated to do so by virtue of their marriage, and she will be forbidden to all other Jews. And the Rabbis say he can nullify her vow.
נטולה אני מן היהודים – אסרה בתשמיש אם אני משמשך פעם אחת רבי נתן אומר לא יפר עד שתשמשנו וחכ״א יפר מיד דנדר זה הוי שפיר בינו לבינה שאם תשמש לו פעם אחת תהא אסורה לו לעולם דבעל הוי בכלל היהודים הילכך מיפר קודם תשמיש דאין צריך שיחול.
נטולה אני מן היהודים אם אשמשך ר׳ נתן אומר לא יפר – כלומר אין יכול להפר עד שתשמשנו ויחול הנדר.
וחכמים אומרים יפר – אפי׳ קודם שתשמשנו מטעמא דפרישנא.
כתב רבינו ז״ל והלכתא כרבנן דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דסתם מתני׳ ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתני׳ ועוד דסוגיין בריש פירקין (דף פ׳) אם ארחץ ואם לא ארחץ אליבא דרבנן שייכא. פירוש דפרישנא דאמרה קונם רחיצה עלי (היום) אם ארחץ היום וקתני דיפר אפי׳ קונם שתרחץ היום אף על פי שלא חל הנדר דהכי פשטא דמימרא. ואע״ג דאמרי׳ בגמרא ההוא גברא דאמר תתסר הנאתה דעלמא. פירוש לאו כולהו הנאות דעלמא דא״כ הוה ליה נדר שאי אפשר לקיימו כנודר שלא יישן ג׳ ימים אלא שנדר ממקצת הנאות העולם או מכל הנאות העולם ממקצת בני העולם שהיה אפשר להתקיים ע״י אחרים ואסר אנפשיה הכי אתנסיב אתתא בדלא תאני איהו הילכתא פי׳ והיה הנדר תלוי בתנאי זה וכל כמה דלא נסיב מקמי דליתני הלכתא לא חייל נדרא איסורא דעלמא עליה אזיל רהיט במגלא ותובליא פי׳ בהבלי העולם ובמלאכתו ולא שנה הלכות. אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה כלומר פתהו בדברים ואנסביה אתתא ונתכוין רב אחא שיחול הנדר כשינשא ואז יוכל להתיר לו נדרו ולא קודם לכן שאין חכם מתיר עד שיחול הנדר כדבעינן למימר קמן.
אמרה ״נטולה (אסורה) אני מן היהודים אם אני משמשתך״, ר׳ נתן אומר: לא יפר, ותשמש אותו ותהא נטולה מן היהודים. וחכמים אומרים: יפר.
The baraita continues: If the woman said to her husband: I am removed from the Jews, i.e., the benefit of my engaging in sexual intercourse will be forbidden to all Jews, if I engage in sexual intercourse with you, Rabbi Natan says he cannot nullify the vow. Rather, she must engage in sexual intercourse with her husband, as she is obligated to do so by virtue of their marriage, and she will be forbidden to all other Jews. And the Rabbis say he can nullify her vow.
הכל
(6) הָהוּא גַּבְרָא דְּאִיתְּסַר הֲנָיָיתָא דְּעָלְמָא עֲלֵיהּ אִי נָסֵיב אִיתְּתָא כִּי לָא תָּנֵינָא הִילְכְתָא רָהֵיט בְּגַפָּא וְתוּבַלְיָא וְלָא אִמְּצִי לְמִיתְנֵא אֲתָא רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא וְשַׁבְּשֵׁיהּ וְאִינְּסִיב אִיתְּתָא
§ It is related that there was a certain man who took a vow that all benefit from the world should be forbidden to him if he marries a woman when he has not yet learned halakha. He would run up a ladder and rope but was not able to learn the material, i.e., despite all his efforts he failed in his studies. Rav Aḥa bar Rav Huna came and misled him, allowing him to understand that even if he took a vow, the vow would not take effect, and so he married a woman.
§ It is related that there was a certain man who took a vow that all benefit from the world should be forbidden to him if he marries a woman when he has not yet learned halakha. He would run up a ladder and rope but was not able to learn the material, i.e., despite all his efforts he failed in his studies. Rav Aḥa bar Rav Huna came and misled him, allowing him to understand that even if he took a vow, the vow would not take effect, and so he married a woman.
ערך גפא
גפא – א(נדרים פט:) עד דתנינן הלכתא רהיט בגפא ותובליא ולא אימצי פי׳ לא נסיבנא איתתא עד דתנינא מקצת מן התלמוד רהיט בגרזנו וחבלו לעלות בראש דקל ללקט תמרים לעשות עבדות לשום חכם שילמדהו ולת עלתה בידו שילמוד כלום.
א. [גארטין לייטער.]
ההוא גברא דאמר תיתסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיב איתתא כי לא תנינא הלכתא – כלומר תיתסר הנאת עולם עלי אם אקח אשה עד שאשנה הלכות.
רהיט בגפא ותובליא – גפא קרי סולם שעולין בו באילן תובליא חבל שתולין בדקל ומושכין להם למטה הענפים שבהן התמרים ומשל של בני אדם הוא רץ למעלה ולמטה לעסוק ולשנות הלכות ולא איסתייעא מילתא ואית דמפרש דהיינו בכפא רץ יחידי למעלה ולמטה כאדם שעולה בחבל באילן.
תובליא – חבל כדאמרי׳ בבבא בתרא (דף לג:) מאן דנקט מגליא ותובליא ואמר אזיל ואגזור דיקלא דפלניא.
ושבשיה ואנסביה איתתא
ההוא גברא דאמר תיאסר הנאת עלמא – כלומר כל הנאות שבעולם אי נסיבנא איתתא עד שאלמוד כל הש״ס ולא חל האיסור עד שנשא האשה.
רהיט בגפא ותובליא – [כלי] שמובילין בו פירות ולא היה יכול ליגע וללמוד.
שבשיה – כלומר הטעהו [א״ל] ישא אשה ולא יאסר בהנאת העולם נשא אשה ונאסר.
תיתסר הנאה דעלמא עלי. אסר עצמו בכל הנאות שבעולם אם ישא אשה קודם שילמוד הלכות ואע״ג דאי אפשר לו להיות בלא הנאת העולם לא הוי נדר שוא דאפשר שלא ישא אשה ולא יאסר:
רהט בגפא ותובליא ולא מצי למיתנא. כלים הם שמכניסין בהם פירות והיה עסוק במלאכתו ולא עלה בידו ללמוד:
אתא רב אחא בר רב הונא ושבשיה. לקחו בדברים והטעהו שישא אשה ואמר שלא יאסר בהנאת עולם דסבר רב אחא שאין חכם מתיר עד שיחול הנדר ולכך הוצרך להטעותו שישא אשה ואז יתירו לו:
ההוא גברא דאמר תתסר הנאתה דעלמא עלי – שאסר על עצמו הנאת הבריות אי נסיבנא איתתא כי לא תנינא שהיה רוצה ללמוד תורה קודם שישא אשה כדי שלא יתבטל מחמתה כדאמרינן בפרק קמא דקידושין (דף כט:) רחיים בצוארו ועוסק בתורה.
רהיט בגפא ותובליא – [במקלו] ותרמילו שהשתדל בכל כחו ללמוד.
ולא אמצי למתני – לא עלה בידו.
ושבשיה – הטעהו לומר שלא יהא נאסר לאחר מכן ואנסביה אתתא כדי שיחול הנדר.
אי נסיבנא איתתא כי לא תני הילכתא. נדר על עצמו איסור הנאה מכל העולם אם לוקח אשה קודם שילמוד הלכה שהיא משנה הסדורה ואפשר שנתן קצבה לנדרו אלא שלא נתפרש בתלמודא. הרי״ץ ז״ל.
רהיט בגפא ותובליא. גפא הוא כעין מגל קטן ומשימין אותו בראש מקל ארוך לחתוך בו התמרים ושאר הפירות. ותובליא הוא כעין סל קשור בראש עץ ערוך ומסימין הסל למטה מן הפרי ותוחבין אותו במגל קטן והפירות נופלים בסל שהוא למטה ואינן יכולין הפירות ליפול לכאן ולכאן. ויש מפרשים תובליא חבל כדי לעלות בו אל ראש הדקל ליקח הפירות. ועוד יש מפרשים שהוא מחצלת או בגד שנותנין למטה מן הדקל שיפלו עליו הפירות ולא יטנפו. וזה הנודר היה טורח ומתעמל לשמש תלמידי חכמים בזה כדי שילמדוהו ולא היה עולה בידו הלמוד. או נוכל לפרש מתוך שהיה מחזר על מזונותיו והיה משכיר עצמו לכך לא היה יכול ללמוד וגם הוא לא היה רוצה לישא אשה כדי שלא יהיה הנדר חל עליו. הרי״ץ ז״ל.
בד״ה תובליא כו׳ אזיל ואגזר כצ״ל:
ברא״ש אחר ד״ה נערה צ״ל מ״ה שלשה כו׳ עד דמתניתין בכלל הס״ד ואחר כך מ״ה קונם כו׳:
בא״ד לבינה לא הוי כצ״ל:
בד״ה רבי נתן כו׳ דכל זמן שלא כצ״ל הנדר הס״ד:
בד״ה וחכמים אומרים כו׳ הנדר דאם כצ״ל:
בד״ה תחסר כו׳ נדר שוא דאפשר כצ״ל:
ר״ן כיילא להו כצ״ל והס״ד להו הס״ד:
בד״ה מתניתין כו׳ מצי מפר קמ״ל כצ״ל תניא שאני כצ״ל:
בא״ד דהיכי תעביד תשמש כצ״ל:
בא״ד לא תשמש כצ״ל:
ד מסופר: ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה [אדם אחד נדר שנאסרת הנאת העולם עליו] אי נסיב איתתא [אם הוא נושא אשה] כי לא תנינא הילכתא [כאשר, כל עוד אינו שונה הלכות]. רהיט בגפא ותובליא [היה רץ בסולם ובחבל] ולא אמצי למיתנא [יכול היה לשנות]. כלומר, בלשון ציורית — שהתאמץ בכל כוחו ולא עלה בידו ללמוד. אתא [בא] רב אחא בר רב הונא ושבשיה [והטעה אותו] ואינסיב איתתא [ונשא אשה],
§ It is related that there was a certain man who took a vow that all benefit from the world should be forbidden to him if he marries a woman when he has not yet learned halakha. He would run up a ladder and rope but was not able to learn the material, i.e., despite all his efforts he failed in his studies. Rav Aḥa bar Rav Huna came and misled him, allowing him to understand that even if he took a vow, the vow would not take effect, and so he married a woman.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
נדרים פט: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים נדרים פט:, עין משפט נר מצוה נדרים פט: – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), הערוך על סדר הש"ס נדרים פט:, מיוחס לרש"י נדרים פט:, ראב"ן נדרים פט: – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, תוספות נדרים פט:, תוספות רי"ד נדרים פט:, הלכות נדרים לרמב"ן נדרים פט:, רשב"א נדרים פט: – מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי נדרים פט: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש נדרים פט:, ריטב"א נדרים פט:, ר"ן נדרים פט: – פרקים ה', ז'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה, שיטה מקובצת נדרים פט:, מהרש"א חידושי הלכות נדרים פט:, גליון הש"ס לרע"א נדרים פט:, פירוש הרב שטיינזלץ נדרים פט:, אסופת מאמרים נדרים פט:
Nedarim 89b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Nedarim 89b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Nedarim 89b, Collected from HeArukh Nedarim 89b, Attributed to Rashi Nedarim 89b, Raavan Nedarim 89b, Tosafot Nedarim 89b, Tosefot Rid Nedarim 89b, Hilkhot Nedarim LaRamban Nedarim 89b, Rashba Nedarim 89b, Meiri Nedarim 89b, Peirush HaRosh Nedarim 89b, Ritva Nedarim 89b, Ran Nedarim 89b, Shitah Mekubetzet Nedarim 89b, Maharsha Chidushei Halakhot Nedarim 89b, Gilyon HaShas Nedarim 89b, Steinsaltz Commentary Nedarim 89b, Collected Articles Nedarim 89b