גמרא
פירוש
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {מלכים א ג׳:ד׳} אֶלֶף עוֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאִילּוּ בְּבֵית עוֹלָמִים הוּא אוֹמֵר {מלכים א ח׳:ס״ג} וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה׳ בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף.
וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְחֶשְׁבּוֹן עוֹלוֹת וּלְמִנְיַן אַמּוֹת זֶה גָּדוֹל מִזֶּה.
אֶלָּא מַהוּ קָטָן מֵהָכִיל כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ פְּלוֹנִי נַנָּס הוּא וּפָסוּל לַעֲבוֹדָה.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
והלא כבר נאמר אלף עולות יעלה שלמה – וא״ת מנא ליה דאמזבח הנחשת קאמר הא ג׳ מזבחות הוו כדאמר לקמן (דף סא:) של נוב ושל גבעון וגדול היה וי״ל דסמיך אקרא (דברי הימים ב א) דכתיב בהדיא על מזבח הנחשת שעשה בצלאל.
מה משכן עשר אמות – תימה כיון דאיכא היקשא גזירה שוה דרבוע למה לי.
ואומר קלעים ט״ו אמה אל הכתף – פי׳ בקונטרס וקס״ד בגובה קאמר וה״ה לכל החצר וקשה לר״ת היכי מצי למימר דאגובה קאי והא מוכח קרא בהדיא דברחבה מיירי דקחשיב מעיקרא החצר לפאת ים חמשים אמה ואחר כך מפרש חמש עשרה אמה קלעים לכתף שאצל השער ולכתף השנית חמש עשרה קלעים ואחר כך לשער החצר מסך עשרים אמה ובשמעתא קמייתא דעירובין (דף ב:) קשה טפי דפריך בין לרבנן בין לר׳ יהודה לילפו מפתח שער החצר ופי׳ שם בקונטרס שני לשונות ופי׳ בלשון שני דפריך שיחשב פתח ברחב עשרים ומשני פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקרי ואיבעית אימא כי כתיב חמש עשרה בגובהה כתיב והכתיב וקומה ה׳ אמות ההוא משפת מזבח ולמעלה ופי׳ שם בקונטרס דהיינו כר׳ יוסי דשמעתין וזו היא תימה דלא מצינן למימר חמש עשרה אמה בגובה כתיב אלא ברחבה כדפרישית ועוד קשה דאי מרחבה פריך התם הוה ליה למימר הכי אלא הא דתנן הרחב מעשר אמות ימעט נילף מפתח שער החצר כיון דעד השתא איירי בגובהה ועוד לר׳ יהודה אמאי הוצרך להקשות מפתח החצר פתח אולם דקאי ביה הוה ליה לאקשויי ועוד מאי קושיא מפתח החצר התנן יש לו צורת הפתח א״צ למעט וחצר צורת הפתח הוה ליה שהיו העמודים משני צדדים וכלונסות על גביהן שהקלעים תלויין בהן ומיהו בסמוך (קשה) כי פריך ור׳ יהודה מפתחו של אולם גמר והתנן וכו׳ לא משני שאני פתחו של אולם דה״ל צורת הפתח [ובע״כ צ״ל] דכיון דאליבא דרב קיימא לא משני הכי דאיהו תני במתני׳ צריך למעט כדאמר התם ומהאי טעמא פריך [שפיר] השתא ועוד דשער חצר לא ה״ל צורת הפתח שהכלונסות היו על הווין שקבועין בעמודין מבחוץ ואמרינן התם בפ״ק (עירובין יא.) צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום ומפרש רבינו דמגובהה פריך התם דלא יחשב פתח ביתר מה׳ אמות ומסתברא היא לן טפי למילף מפתח החצר ממאי דנילף מפתח ההיכל דפתח המשכן על כרחין שלא כדין איקרי פתח אהל מועד וחידוש הוא דלא הוו ליה גיפופי שהיה פרוץ לפניו במלואו הלכך פתח ההיכל שהיה במקומו דלמא שלא כדין נמי איקרי פתח ובתר הכי גרס איבעית אימא קלעים ט״ו אמה וכי כתיב וקומה ברוחב ה׳ אמות משפת קלעים ולמעלה וההיא שינויא כרבי יוסי דהכא ול״ג ט״ו אמה בגובהה הוא דכתיב וגם לא גרס אל הכתף דלא קאי אחמש עשרה דכתיב בקרא דההוא לא מיתוקמא אלא ברחבה אלא פירוש הוא כלומר הקלעים היו גבוהין חמש עשרה שלא יראו עבודה שבידו כרבי יוסי דאמר מזבח י׳ אמות והאי דכתיב בקלעים וקומה ה׳ אמות ודאי משפת מזבח ולמעלה והאי קרא דמייתי וקומה ברוחב ה׳ אמות (היינו) להוכיח גובה פתח כ׳ אמה היינו ההוא דכתיב גבי מסך בסוף ויקהל ומפרש דמשפת קלעים ולמעלה קאמר שהקלעים היו גבוהין סביב החצר צפון ודרום ומערב וכן לצד המזרח [שכמו] שהקלעים היו ט״ו רוחב מימין הפתח וכן משמאל הפתח כמו כן היו גבוהין ט״ו אמה ועל מסך הפתח כתיב רוחב כ׳ אמה וקומה ה׳ אמות ברוחב לעומת קלעי החצר פירוש שהמסך כל רוחב כ׳ היה גבוה ה׳ אמות משאר קלעי החצר אשתכח המסך גבוה כ׳ וזו היא אמת גובהו של פתח וההיא שינויא בתרא ליתיה אלא לרבנן דהא לרבי יהודה לא מתוקם כלל ואע״ג דקאי התם לשנויי לרבנן ולרבי יהודה שינויא קמא יתיישב לרבי יהודה דשנינן פתח סתמא לא איקרי דהכי נמי לא מיתוקם ההוא שינויא כרבי יוסי דהכא אלא כרבי יהודה דפליג עליה והכא בשמעתין גרסי׳ מה משכן י׳ אמות אף מזבח י׳ אמות קלעים ט״ו ולא גרסינן נמי אל הכתף דלאו קרא מייתי ובברייתא דמלאכת המשכן לא גרסינן כלל קלעים ט״ו במילתא דר׳ יוסי ופירושא בעלמא הוא כלומר הקלעים היו גבוהין ט״ו אמה שלא יראה כהן ועבודה בידו ומה ת״ל ה׳ אמות משפת מזבח כו׳ ור״ת מפרש בספר הישר דלשמואל עצמו פריך נילף מפתח שער החצר מנא ליה דושחטו פתח אהל מועד אפתח היכל קאי ואי אפשר לומר כן כלל כדמוכחי כמה קראי בפרשת אלה פקודי ובשאר מקומות וקצת קשה לפירוש ר״ת דפריך מגובה חמש דמאי משני פתח שער איקרי פתח סתמא לא איקרי כיון דנקרא שער כ״ש דאיקרי פתח דפתח קטן משער עוד נילף מפתח עזרה שנקרא פתח (ביחזקאל מא) והיה גובהו עשרים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ואומר קלעים ט״ו אמה אל הכתף – פי׳ בקונטרס וקס״ד בגובה קאמר וה״ה לכל החצר וקשה לר״ת היכי מצי למימר דאגובה קאי והא מוכח קרא בהדיא דברחבה מיירי דקחשיב מעיקרא החצר לפאת ים חמשים אמה ואחר כך מפרש חמש עשרה אמה קלעים לכתף שאצל השער ולכתף השנית חמש עשרה קלעים ואחר כך לשער החצר מסך עשרים אמה ובשמעתא קמייתא דעירובין (דף ב:) קשה טפי דפריך בין לרבנן בין לר׳ יהודה לילפו מפתח שער החצר ופי׳ שם בקונטרס שני לשונות ופי׳ בלשון שני דפריך שיחשב פתח ברחב עשרים ומשני פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקרי ואיבעית אימא כי כתיב חמש עשרה בגובהה כתיב והכתיב וקומה ה׳ אמות ההוא משפת מזבח ולמעלה ופי׳ שם בקונטרס דהיינו כר׳ יוסי דשמעתין וזו היא תימה דלא מצינן למימר חמש עשרה אמה בגובה כתיב אלא ברחבה כדפרישית ועוד קשה דאי מרחבה פריך התם הוה ליה למימר הכי אלא הא דתנן הרחב מעשר אמות ימעט נילף מפתח שער החצר כיון דעד השתא איירי בגובהה ועוד לר׳ יהודה אמאי הוצרך להקשות מפתח החצר פתח אולם דקאי ביה הוה ליה לאקשויי ועוד מאי קושיא מפתח החצר התנן יש לו צורת הפתח א״צ למעט וחצר צורת הפתח הוה ליה שהיו העמודים משני צדדים וכלונסות על גביהן שהקלעים תלויין בהן ומיהו בסמוך (קשה) כי פריך ור׳ יהודה מפתחו של אולם גמר והתנן וכו׳ לא משני שאני פתחו של אולם דה״ל צורת הפתח [ובע״כ צ״ל] דכיון דאליבא דרב קיימא לא משני הכי דאיהו תני במתני׳ צריך למעט כדאמר התם ומהאי טעמא פריך [שפיר] השתא ועוד דשער חצר לא ה״ל צורת הפתח שהכלונסות היו על הווין שקבועין בעמודין מבחוץ ואמרינן התם בפ״ק (עירובין יא.) צורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה כלום ומפרש רבינו דמגובהה פריך התם דלא יחשב פתח ביתר מה׳ אמות ומסתברא היא לן טפי למילף מפתח החצר ממאי דנילף מפתח ההיכל דפתח המשכן על כרחין שלא כדין איקרי פתח אהל מועד וחידוש הוא דלא הוו ליה גיפופי שהיה פרוץ לפניו במלואו הלכך פתח ההיכל שהיה במקומו דלמא שלא כדין נמי איקרי פתח ובתר הכי גרס איבעית אימא קלעים ט״ו אמה וכי כתיב וקומה ברוחב ה׳ אמות משפת קלעים ולמעלה וההיא שינויא כרבי יוסי דהכא ול״ג ט״ו אמה בגובהה הוא דכתיב וגם לא גרס אל הכתף דלא קאי אחמש עשרה דכתיב בקרא דההוא לא מיתוקמא אלא ברחבה אלא פירוש הוא כלומר הקלעים היו גבוהין חמש עשרה שלא יראו עבודה שבידו כרבי יוסי דאמר מזבח י׳ אמות והאי דכתיב בקלעים וקומה ה׳ אמות ודאי משפת מזבח ולמעלה והאי קרא דמייתי וקומה ברוחב ה׳ אמות (היינו) להוכיח גובה פתח כ׳ אמה היינו ההוא דכתיב גבי מסך בסוף ויקהל ומפרש דמשפת קלעים ולמעלה קאמר שהקלעים היו גבוהין סביב החצר צפון ודרום ומערב וכן לצד המזרח [שכמו] שהקלעים היו ט״ו רוחב מימין הפתח וכן משמאל הפתח כמו כן היו גבוהין ט״ו אמה ועל מסך הפתח כתיב רוחב כ׳ אמה וקומה ה׳ אמות ברוחב לעומת קלעי החצר פירוש שהמסך כל רוחב כ׳ היה גבוה ה׳ אמות משאר קלעי החצר אשתכח המסך גבוה כ׳ וזו היא אמת גובהו של פתח וההיא שינויא בתרא ליתיה אלא לרבנן דהא לרבי יהודה לא מתוקם כלל ואע״ג דקאי התם לשנויי לרבנן ולרבי יהודה שינויא קמא יתיישב לרבי יהודה דשנינן פתח סתמא לא איקרי דהכי נמי לא מיתוקם ההוא שינויא כרבי יוסי דהכא אלא כרבי יהודה דפליג עליה והכא בשמעתין גרסי׳ מה משכן י׳ אמות אף מזבח י׳ אמות קלעים ט״ו ולא גרסינן נמי אל הכתף דלאו קרא מייתי ובברייתא דמלאכת המשכן לא גרסינן כלל קלעים ט״ו במילתא דר׳ יוסי ופירושא בעלמא הוא כלומר הקלעים היו גבוהין ט״ו אמה שלא יראה כהן ועבודה בידו ומה ת״ל ה׳ אמות משפת מזבח כו׳ ור״ת מפרש בספר הישר דלשמואל עצמו פריך נילף מפתח שער החצר מנא ליה דושחטו פתח אהל מועד אפתח היכל קאי ואי אפשר לומר כן כלל כדמוכחי כמה קראי בפרשת אלה פקודי ובשאר מקומות וקצת קשה לפירוש ר״ת דפריך מגובה חמש דמאי משני פתח שער איקרי פתח סתמא לא איקרי כיון דנקרא שער כ״ש דאיקרי פתח דפתח קטן משער עוד נילף מפתח עזרה שנקרא פתח (ביחזקאל מא) והיה גובהו עשרים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush