גמרא
פירוש
וְהֵן טְהוֹרִין שֶׁהַשְּׁאִיבָה מְטַהֶרֶת בִּרְבִיָּיה וּבְהַמְשָׁכָה.
מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי דְּבִרְבִיָּיה וּבְהַמְשָׁכָה לָא אֶלָּא [הא] דְּכִי אֲתָא רָבִין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אלא אמר רב פפא לפי חשבון הכלים כלומר שנפל בשלשה כלים כנגד חשבון הלוגין ויוסף בן חוני היא ולפי זה רבנן לקולא פליגי והא דכי אתי רבין רבנן היא ומתניתין לאו בהכי מיירי דתימא רבי אליעזר היא ורבנן לחומרא פליגי כן פרש״י והקשה ה״ר שמואל מלוני״ל דאין זה שיטת הש״ס דמעיקרא לדברי רבי חייא בר אבא רבי אליעזר לקולא ורבנן לחומרא ולדברי רבינא רבי אליעזר לחומרא ורבנן לקולא סברת אמוראי הפוכה כזה לא מצינו ועוד היכי מצינו למימר דלרבנן שאיבה שהמשיכה כולה ואין במקוה מי גשמים אחרים שיהא כשר א״כ קשיא מפרק קמא דתענית (תענית יג.) דאמר (מועלין במרחצאות) ואמרינן בגמרא עלה כל שהוא משום אבילות אסור לרחוץ בין בחמין בין בצונן וכל שהוא משום תענוג בחמין אסור בצונן מותר עד לימא מסייע ליה כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בט׳ באב וביוה״כ ואי בחמין טבילה מי איכא בחמין הא שאובין נינהו ואי כדברי רש״י דשאיבה מטהרת ברבייה בלא שום מי גשמים אם כן מצינו טבילה בחמין כגון שהמשיכן וע״ק מההיא דתנן במסכת מקוואות (משנה מקוואות ו׳:ח׳) ב׳ מקוואות אחד עליון ואחד תחתון בעליון ארבעים סאה ובתחתון אין בה מ׳ סאה ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ׳ סאה ואי שאיבה מטהרת ע״י המשכה בלא מים אחרים למה לי נותן בעליון אפילו נתן בקרקע והמשיכן הוי טהור ועוד דתנן פ״ד דמסכת מקוואות (מ״ד) מי גשמים ומים שאובין שנתערבו בחצר ובעוקה ועל מעלות המערה אם רוב מן הכשר כשר ואם רוב מן הפסול פסול [מחצה למחצה פסול] אימתי בזמן שנתערבו עד שלא יגיעו למקוה כו׳ והשתא למה לי נתערבו אפי׳ מים שאובין לבדן כשרין ע״י המשכה ושלח ה״ר שמואל שקיבל מרבותיו שאיבה שהמשיכוה כולה טהורה היינו כשיבואו במקוה [אח״כ] מי גשמים מ׳ סאה והשתא מיתרצא כל מה שהקשינו ושפיר הוי הך מילתא דרבין כר״א בן יעקב דלענין צירוף מ׳ סאה בעינן רוב הכשר וכן משמע מתוך לשון שאלתות דרב אחאי שכתוב מקוה אחד שנפל בו ג׳ לוגין מים שאובין פסול ואי אמשכינהו אבראי אגב מרזיבא ואזלי למקוה לא פסלי דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן שאיבה שהמשיכוה כולה טהורה ואיצטרופי מצטרפי למ׳ סאה דתניא ר׳ אליעזר בן יעקב אומר כו׳ אלמא משמע דאית ליה דשפיר מיתוקמי הני תרי מילי מילתא דרבי אליעזר בן יעקב ומילתא דרבין אלמא לא נגעי אהדדי ור״י השיב לו דשפיר מיתוקמא סוגיא דשמעתין לפרושי דמשמע ליה דלרבי אליעזר בן יעקב בעי רוב מי גשמים אבל אם רובן שאובין אפילו אם ירדו אח״כ מ׳ סאה מי גשמים לא מתכשר ומשום הכי פריך דמילתא דרבין לא מיתוקמא לא כר״א בן יעקב ולא כרבנן מיהו אומר ר״י דכל מה שהקשה לא קשה מידי דבכמה מקומות בהש״ס מצינו כן דמעיקרא היה מפרש מילתא דחד תנא להחמיר ואח״כ מפרשו להקל בפ״ק דקדושין (דף לז.) (דבי) ר׳ אליעזר אומר אף החדש דמיבעי ליה בהש״ס אי רבי אליעזר לקולא פליג או לחומרא פליג וההיא דתענית לא קשה מידי דלטעמיך נמי תיקשי דמצינו שפיר בחמין כגון שהמשיך י״ט סאה חמין לתוך כ״א סאה מי גשמים אי נמי ע״י עששיות של ברזל שהוחמו ונתנו למקוה כדאמרינן במסכת יומא (דף לא:) גבי טבילה דכ״ג ביוה״כ ושאר משניות שהבאתי דמסכת מקוואות אפשר לאוקומינהו כרבי אליעזר בן יעקב ועוד יש לומר מההיא דנותן לעליון עד שירדו בתחתון מ׳ סאה דאתא לאשמעינן דהיכא דיש במקוה מ׳ סאה מים כשרים אפי׳ ירדו בו ק׳ סאה מים שאובין לא יפסלוהו והנראה לפי האמת דאין לעשות מקוה כולהו שאוב ע״י המשכה דאפי׳ לפירש״י הלכה כר׳ אליעזר בן יעקב [דמשנתו] קב ונקי אבל ע״י רבייה והמשכה כשר לכ״ע שאם יש במקוה כ״א סאה מים כשרים מותר למלאות בכתף תשע עשרה סאה ולעשות חריץ בקרקע ולערות שם ולהמשיכן למקוה עד שיתמלא כההיא דפ״ד דמסכת מקוואות שהבאתי דקתני אימתי בזמן שנתערבו עד שיגיעו למקוה הא אסיקנא דע״י רבייה והמשכה לכולי עלמא כשר ונראה דקתני שנתערבו עד שיגיעו למקוה לאפוקי היכא שהצינור שחקקו ולבסוף קבעו יורד למקוה בלא המשכה.
יוסף בן חוני אומר בשנים ושלשה כלים פוסלים את המקוה בארבעה וחמשה כלים אין פוסלין – ולפי חשבון דקתני מתני׳ הכי קאמר ואין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא א״כ נפלו מכלים לפי חשבון הלוגין שפוסלין המקוה דהיינו שלשה אבל אם נפלו הג׳ לוגין בד׳ וה׳ פעמים לא פסלי ופסק ה״ר אברהם בר דוד דהלכה כיוסף בר חוני לפיכך נראה כששואבין את המקוה לנקותו שנוטלין אותן מים שבתוכו ובאים מים אחרים תחתיהן אין לחוש אפי׳ אם נשתייר קצת מן הראשונים במקוה ואע״ג שנופל מן הדלי לתוכו והוו להו שם יותר מג׳ לוגין מים שאובין אפ״ה אין לחוש דמסתמא לא נפלו ג׳ לוגין משלשה כלים ויש מחמירין שנוקבין את הדלי בכונס משקה משום הך חששא דפי׳.
הא כיצד רצה עפר למטה רצה עפר למעלה – וא״ת א״כ גזירה שוה למאי אתא וי״ל דלמצוה בעינן מים תחילה ואח״כ עפר כדכתיב בסוטה (במדבר ה) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים ומש״ה אתיא גזירה שוה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush