גמרא
פירוש
שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עוֹמֵד בְּפֶסַח רִאשׁוֹן וּמַזְהִיר עַל הַפֶּסַח שֵׁנִי שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ט׳:ב׳} וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ וּכְתִיב {במדבר ט׳:ו׳} וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
שנאמר ויהי אנשים – והא דאמר בהניזקין (גיטין דף ס. ושם) שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן והיינו בראש חדש ניסן פרשת טמאים לא כפ״ה דפי׳ פרשת טמאים ויהי אנשים דזו הפרשה נאמרה בערב הפסח כדמשמע הכא אלא פרשת טמאים טומאת תרומה וקדשים.
ומזהיר על פסח שני – אע״ג שעל ידי שאילתו הוזקק לומר להן מ״מ לא היה צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא. ממאי דבריש ירחא קאי – תימה דבשבת בפ״ר עקיבא (דף פו: ושם) קאמר (רבה) דכ״ע בר״ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה וגו׳ מה להלן ר״ח אף כאן ראש חדש אלמא פשיטא דהחדש הזה נאמר לו בר״ח והיינו משום דאמר בהקומץ רבה (מנחות כט.) שנתקשה משה רבינו בראיית הלבנה עד שאמר לו הקב״ה כזה ראה וקדש ותי׳ ר״ת אע״ג שאמר הקב״ה למשה בריש ירחא דילמא משה לא אמר להם לישראל אלא בג׳ או בד׳ בירחא ומסיק דיליף מדבר ממדבר דבההיא דבאחד לחדש השני אמירת הקב״ה ואמירת משה הוי בריש ירחא דכתיב באחד לחדש השני ויתילדו וגו׳ ור״י מפרש אע״ג דהחדש הזה הוה בריש ירחא מיהו דילמא הא דקאמר דברו אל כל עדת ישראל לא הוה בריש ירחא ואם תאמר אמאי לא יליף התם מדבר מבמדבר כי הכא וי״ל דמדבר מבמדבר לא ילפינן. אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם – היינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם דהא תנן בפ׳ נגמר הדין (סנהדרין מה. ושם) דדחיית הנסקל קודם לסקילתו אע״ג דסקילה כתיב ברישא דכתיב כי סקל יסקל או ירה יירה היינו משום דכתיב במקום אחר סקילה בגמר מיתה דכתיב וסקלתם באבנים ומתו. אבל בתרי ענייני אין דנין – והא דפריך בסוף הפרה (ב״ק דף נד: ושם) ואימא בהמתך דדברות ראשונות כלל שור וחמור פרט בהמתך דדברות האחרונות חזר וכלל אע״ג דמרוחקין טובא היינו משום דעשרת הדברות חשיבי כחד עניינא דבדיבור אחד נאמרו. ודעתיה עילויה – פירוש ולא בטל מאיליו כמו פירורין ועל פ״ה קשה מאי פריך כי משכחת ליה ניבטלה הא פי׳ ודעתיה עילויה שחס עליה לבטלה.1רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ומזהיר על פסח שני – אע״ג שעל ידי שאילתו הוזקק לומר להן מ״מ לא היה צריך להאריך אלא אל תעשו פסח ותו לא. ממאי דבריש ירחא קאי – תימה דבשבת בפ״ר עקיבא (דף פו: ושם) קאמר (רבה) דכ״ע בר״ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה וגו׳ מה להלן ר״ח אף כאן ראש חדש אלמא פשיטא דהחדש הזה נאמר לו בר״ח והיינו משום דאמר בהקומץ רבה (מנחות כט.) שנתקשה משה רבינו בראיית הלבנה עד שאמר לו הקב״ה כזה ראה וקדש ותי׳ ר״ת אע״ג שאמר הקב״ה למשה בריש ירחא דילמא משה לא אמר להם לישראל אלא בג׳ או בד׳ בירחא ומסיק דיליף מדבר ממדבר דבההיא דבאחד לחדש השני אמירת הקב״ה ואמירת משה הוי בריש ירחא דכתיב באחד לחדש השני ויתילדו וגו׳ ור״י מפרש אע״ג דהחדש הזה הוה בריש ירחא מיהו דילמא הא דקאמר דברו אל כל עדת ישראל לא הוה בריש ירחא ואם תאמר אמאי לא יליף התם מדבר מבמדבר כי הכא וי״ל דמדבר מבמדבר לא ילפינן. אבל בחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם – היינו דוקא היכא דליכא דרשה וטעם דהא תנן בפ׳ נגמר הדין (סנהדרין מה. ושם) דדחיית הנסקל קודם לסקילתו אע״ג דסקילה כתיב ברישא דכתיב כי סקל יסקל או ירה יירה היינו משום דכתיב במקום אחר סקילה בגמר מיתה דכתיב וסקלתם באבנים ומתו. אבל בתרי ענייני אין דנין – והא דפריך בסוף הפרה (ב״ק דף נד: ושם) ואימא בהמתך דדברות ראשונות כלל שור וחמור פרט בהמתך דדברות האחרונות חזר וכלל אע״ג דמרוחקין טובא היינו משום דעשרת הדברות חשיבי כחד עניינא דבדיבור אחד נאמרו. ודעתיה עילויה – פירוש ולא בטל מאיליו כמו פירורין ועל פ״ה קשה מאי פריך כי משכחת ליה ניבטלה הא פי׳ ודעתיה עילויה שחס עליה לבטלה.1רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״משש שעות״ ששייך לדף ז׳. ומופיע במהדורתנו בדף ז.
הערות
Gemara
Peirush