גמרא
פירוש
אלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא עֵירְבוּ אֲבָל עֵירְבוּ מוּתָּרִין.
וְכִי לֹא עֵירְבוּ מַאי טַעְמָא לָא אָמַר רַב אָשֵׁי גְּזֵירָה דִּילְמָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי מִמָּאנֵי דְבָתִּים לְהָתָם.הדרן עלך כיצד משתתפין
פרק ט – כל גגות
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
לא שנו אלא שלא עירבו – וא״ת אי דלא עירבו תרוייהו ליתסרו וי״ל דאינם שופכין ממש בתוך העוקה שבחצר אלא שופכין על הדיוטא והן יורדין על העוקה הסמוכה לה ואע״ג דהוי חצר שאינה מעורבת מ״מ לא אסרו חכמים כאן אלא בכרמלית כעין שפירשנו לעיל אבל בחצר שאינה מעורבת לא אסרו כלל וכן פסק רבינו שמואל דמותר לשפוך מים אע״פ שהולכין לרשות אחרת שאינה מעורבת דמרשות לרשות לא בעי קמירה ואותם שלא עשו עוקה אסורים כדאמר דילמא אתו לאפוקי מיא במנא דבתים להכא שיורידו מן הדיוטא בכלים מלאים מים לשפת העוקה שרחוקה מהן דאין רוצין שיפלו המים למטה ויקלקל החצר.
מתני׳ כל גגות – גזרה משום תל ברה״ר – אף על גב דקיימא לן כר׳ מאיר בגזירותיו אפילו במקום רבים כדאמרינן בפ׳ אע״פ (כתובות נז.) גבי משהה אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה הכא אומר ר״י דאין הלכה כרבי מאיר דפסקינן לקמן הלכה כר״ש דאמר כולן רשות אחת הן וכותל שבין שתי חצירות דאסרינן הכא לר׳ מאיר שרי ר׳ יוחנן לעיל בריש חלון (דף עז.) ולקמן בפירקין [דף צב.].
מאי לאו דשרי לטלטולי דרך כותל – המ״ל כשאין הכותל רחב ארבעה.
רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד׳ – אף על גב דרב ושמואל פסקי לקמן כר״ש הכא אליבא דרבנן פליגי ולא סברי להו א״נ פלוגתייהו נפקא מינה נמי לר״ש לכלים ששבתו בבית ואף על גב דגבי כלים ששבתו בתוכו הוי נפרץ במילואו למקום המותר לו מ״מ חשיב שפיר נפרץ במילואו למקום האסור לכלים ששבתו בתוך הבית כעין שפירש רש״י בריש מי שהוציאוהו (לעיל דף מב.) דנפרץ במילואו למקום האסור לטלטל מגואי לבראי ומבראי לגואי הוי מקום המותר לו א״נ נפקא מינה כשהגגין יחד יתירים מבית סאתים דאי לא אמר גוד אסיק אסור כדאמרינן לקמן.
במחיצות שאינן ניכרות – כשהבתים מחוברין דאין מחיצות הבתים ניכרות כדפירש בקונטרס ונראה דהוא הדין אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשיב נמי מחיצות שאינן ניכרות ואור״י דגגין שלנו שבולטין ראשיהן לרה״ר ועבידי כי ארזילא לפירוש רש״י דמפרש כי ארזילא בשיפוע כגגין שלנו הוי כרמלית דלא מינכרא מחיצתא וליכא למימר גוד אסיק ופי תקרה נמי לא אמרינן כיון דעבידי כי ארזילא וגוד אחית נמי לא אמרינן לרבנן דרבי יוסי בר יהודה גבי טרסקל משום בקיעת גדיים דאפילו רבי יוסי בר יהודה לא אמר אלא בטרסקל דהדרן מחיצתא כדאמר בפ׳ בכל מערבין (לעיל דף לג:) והואיל וכן כל הגג אסור כי כל הגג נפרץ במילואו לכרמלית לאותה בליטה הבולטת לרה״ר ואע״ג דלא שלטי ביה רבים שהרי גבוה י׳ נעשה כרמלית דלא מצינו מקום פטור רוחב ד׳ דהא בית שאין תוכו י׳ וקרויו משלימין ליו״ד הוי תוכו כרמלית ואין מטלטלין בו אלא בארבע אמות אע״ג דלא שלטי ביה רבים שהרי סתום הוא מכל צד והא דאמר בפ״ק דשבת (דף ז.) דאין כרמלית למעלה מי׳ היינו שמכח קרקע הכרמלית אין נעשה האויר כרמלית למעלה מי׳ כדאמר התם דאקילו ביה רבנן קולי רה״ר שהאויר למעלה מי׳ מקום פטור וגזוזטרא דלא הויא כרמלית אלא רשות היחיד היינו משום דגוד אחית דבקיעת דגים לא הויא בקיעה כדפיר׳ לעיל או בפתוח לרה״ר דהוי כי חורי רשות היחיד וכן זיז היוצא לרשות הרבים רחב ד׳ דהוי רשות היחיד היינו סמוך לחלון תוך י׳ דהוי כי חורי רשות היחיד ומנעול דחשיב ליה בהמוצא תפילין (לקמן דף קא:) רה״י היינו משום דליכא בקיעת גדיים שהאיסקופה גבוה שלשה אי נמי שיש במנעול עצמו גבוה י׳ דהוי רשות היחיד אפילו איכא רה״ר גמורה תחתיו כמו עגלות דהוו רה״י ותחתיהן רה״ר בהזורק (שבת דף צט.) ורש״י פירש נמי לקמן אמתניתין דגג גדול הסמוך לקטן גבי מה חצר דמינכרא מחיצות שלא יהא גג בולט חוצה להן דאי לא מינכרא לא אמר גוד אסיק וגדול נמי אסור שאין לו שום מחיצה וכל שאין לו מחיצה אינו רשות היחיד וכן בשמעתין גבי גגין השוין לר״מ כו׳ דפריך קשיא דרב אדרב פי׳ בקונטרס דלית ליה גוד אסיק ה״נ בגגין השוין לרבי מאיר נהי דלא אסור כל חד אחבריה דחדא רשותא משוי להו מיהו בני רה״ר העוברים לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונה אמאי לא אסרי עלייהו הא ליכא מחיצה לגגין כו׳ מיהו בירושלמי משמע דלא חשיב כרמלית והכי איתא אמר ר׳ יוחנן זיזין וכתלים שהיו גבוהים י׳ ורחבין ד׳ מותרין כאן וכאן ובלבד שלא יחליף משמע דחשיב להו מקום פטור מדשרי לבני רשות הרבים ורשות היחיד וכתלים דקאמר התם נראה דהיינו אבנים הבולטין מן הכותל דאילו כותל גבוה י׳ ורחב ד׳ הוי ודאי רה״י והא דנקט רחב ד׳ לרבותא דאפ״ה הוי מקום פטור וכל שכן אם אינם רחבים ד׳ ולא קשיא ההיא דבית שאין תוכו י׳ דהוי כרמלית אע״ג דלא מצי רבים לאישתמושי דהכא כיון שהוא למעלה מי׳ יש לו ליחשב מקום פטור אע״ג דרחב ד׳ כיון דלא הוי לא רה״ר ולא רה״י והא דפריך קשיא דרב אדרב לאו משום דרה״ר אוסרת כדפי׳ בקונטרס דלעולם אין רה״ר אוסרת למעלה מי׳ אלא משום דידע שפיר דאיירי ביתר מבית סאתים כדמסיק ומ״מ פריך לשמואל משום דאין נראה לו לומר דהני מחיצות למעלה לא עבידן ולא הוי מוקף לדירה והא דקאמרינן נמי לקמן גג דמינכרא מחיצה דאי לא מינכרא גדול נמי אסור משום דקטן אוסר עליו אבל כי מינכרא אין הקטן אוסר עליו משום גוד אסיק אפילו לשוייה פתחא דלא כרב יוסף דבסמוך דאמר אם אין מחיצה לא על זה ולא על זה שניהם אסורין דלא אמר גוד אסיק לשויה פתחא משום דפתחא כי האי גוונא לא עבדי אינשי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush