גמרא
פירוש
לוֹמַר שֶׁאֵין מְקָרְעִין שְׁטַר כְּתוּבָּה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מתני׳. פותחין בימים טובים – שאומרים לו אלו היית יודע שאסור להצטער בשבת היית נודר, אי אמר לאו מתירין אותו.
שכל נדר שהותר מכללו הותר כולו – ילפינן לה בירושלמי מדכתיב ככל היוצא מפיו יעשה, דמשמע דוקא בשכולו קיים. כיצד אמר קונם שאיני נהנה לכלכם הותר אחד מהן הותרו כולן – למר במשנה ולמר אפי׳ במעמיד כדאיתא בפרק ד׳ נדרים (לעיל כ״ו.). ש[אי]ני נהנה לזה ולזה – אוקימנא לה התם כגון שתלאן זה בזה, ומשום הכי הותר הראשון הותרו כולן שכולן היו תלויין בראשון.
הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין – שהראשונים אינן תלויין בו. ש[א]ני נהנה (לזה) לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד – דכל חד וחד הוי נדר באפי נפשיה. גמ׳. מאן תנא – דמדקתני לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד ואחד, אלמא דלעולם לא הוי פרטא אלא כי מדכר קרבן אכל חד וחד, הא לאו הכי, לא שנא אמר לזה ולזה בווי״ן או לזה לזה בלא וי״ו כללא הוו, ומאן תנא. אמר רבא – ר׳ שמעון היא דאמר בפרק שבועת הפקדון (שבועות ל״ו:) גבי היו חמשה תובעין אותו ואמר לא לך לא לך, דלעולם אינו חייב על כל אחד ואחד עד שיאמר שבועה על כל אחד ואחד, הא לאו הכי בין בוא״ו בין בלא וא״ו כללא הוי.
ולענין הלכה קיימא לן כרבי שמעון דסתם לן תנא הכא כותיה ובפרק האיש מקדש (קדושין מ״ו.) נמי סתם לן כותיה במתני׳ בהתקדשי לי בתמ(ו)רה זו התקדשי לי בזו ואע״ג דבפרק שבועת הפקדון גבי שבועה לא לך איכא סתמא דלא כותיה, ומה לי חד סתמא מה לי תרי סתמי, אפי׳ הכי כיון דשקלו וטרו אמוראי אליבא דר׳ שמעון בסוגיא דקדושין נקיטינן כותיה, וכן פסקו ר״ח והר״ם ב״ן ז״ל. מתני׳ קונם יין שאני טועם שהיין רע למעיים הותר במיושן – בלא פתח כלל, וכן נמי הותר בכופרי בלא פתח, כיון דלא נתכוון מעולם למיושן ולכופרי. וכבר כתבתי זה בפרק ד׳ נדרים (לעיל כ״ה: ד״ה ובית הלל) בס״ד.
גמ׳ ותיפוק לי דאין רע – למה לי למימר שהמיושן יפה למעים, אפי׳ לא יהא יפה כיון דלא הוי רע הותר במיושן, שהרי הוא תלה נדרו שהיין רע למעים.
ועוד יפה קתני – חדא דאין רע ובהכי שרי, ואין צריך לומר כשהוא יפה. מתני׳ פותחין לאדם בכבוד עצמו – המדיר את אשתו עד שיגרשנה פותחין לו בכבוד עצמו ובכבוד בניו, ולא חיישינן שישקר מתוך הבשת. לא מפני שהיא כעורה ונעשית נאה – דבכי האי גונא לא שרי לפי שאינו כתולה נדרו בדבר כדפרישית לעיל, ואפילו בפתחא נמי לא שרי דנולד הוא, אלא שהנדר טעות ואינו צריך היתר חכם. גמ׳ מעשה לסתור – היאך מביא מעשה לסתור דבריו, דמעיקרא קתני דבכעורה ונעשית נאה אסיר ובתר הכי קתני מעשה שהתירו ר׳ ישמעאל.
חסורי מיחסרא והכי קתני – אפי׳ כעורה ונעשית נאה, דס״ל דפותחין בנולד ועבד נמי עובדא, ואפילו הכי לא קיימא לן כותיה אלא כרבנן דלא שרו אלא בשנמצאת נאה.פרקים ה', ז'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה
שכל נדר שהותר מכללו הותר כולו – ילפינן לה בירושלמי מדכתיב ככל היוצא מפיו יעשה, דמשמע דוקא בשכולו קיים. כיצד אמר קונם שאיני נהנה לכלכם הותר אחד מהן הותרו כולן – למר במשנה ולמר אפי׳ במעמיד כדאיתא בפרק ד׳ נדרים (לעיל כ״ו.). ש[אי]ני נהנה לזה ולזה – אוקימנא לה התם כגון שתלאן זה בזה, ומשום הכי הותר הראשון הותרו כולן שכולן היו תלויין בראשון.
הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין – שהראשונים אינן תלויין בו. ש[א]ני נהנה (לזה) לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד – דכל חד וחד הוי נדר באפי נפשיה. גמ׳. מאן תנא – דמדקתני לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד ואחד, אלמא דלעולם לא הוי פרטא אלא כי מדכר קרבן אכל חד וחד, הא לאו הכי, לא שנא אמר לזה ולזה בווי״ן או לזה לזה בלא וי״ו כללא הוו, ומאן תנא. אמר רבא – ר׳ שמעון היא דאמר בפרק שבועת הפקדון (שבועות ל״ו:) גבי היו חמשה תובעין אותו ואמר לא לך לא לך, דלעולם אינו חייב על כל אחד ואחד עד שיאמר שבועה על כל אחד ואחד, הא לאו הכי בין בוא״ו בין בלא וא״ו כללא הוי.
ולענין הלכה קיימא לן כרבי שמעון דסתם לן תנא הכא כותיה ובפרק האיש מקדש (קדושין מ״ו.) נמי סתם לן כותיה במתני׳ בהתקדשי לי בתמ(ו)רה זו התקדשי לי בזו ואע״ג דבפרק שבועת הפקדון גבי שבועה לא לך איכא סתמא דלא כותיה, ומה לי חד סתמא מה לי תרי סתמי, אפי׳ הכי כיון דשקלו וטרו אמוראי אליבא דר׳ שמעון בסוגיא דקדושין נקיטינן כותיה, וכן פסקו ר״ח והר״ם ב״ן ז״ל. מתני׳ קונם יין שאני טועם שהיין רע למעיים הותר במיושן – בלא פתח כלל, וכן נמי הותר בכופרי בלא פתח, כיון דלא נתכוון מעולם למיושן ולכופרי. וכבר כתבתי זה בפרק ד׳ נדרים (לעיל כ״ה: ד״ה ובית הלל) בס״ד.
גמ׳ ותיפוק לי דאין רע – למה לי למימר שהמיושן יפה למעים, אפי׳ לא יהא יפה כיון דלא הוי רע הותר במיושן, שהרי הוא תלה נדרו שהיין רע למעים.
ועוד יפה קתני – חדא דאין רע ובהכי שרי, ואין צריך לומר כשהוא יפה. מתני׳ פותחין לאדם בכבוד עצמו – המדיר את אשתו עד שיגרשנה פותחין לו בכבוד עצמו ובכבוד בניו, ולא חיישינן שישקר מתוך הבשת. לא מפני שהיא כעורה ונעשית נאה – דבכי האי גונא לא שרי לפי שאינו כתולה נדרו בדבר כדפרישית לעיל, ואפילו בפתחא נמי לא שרי דנולד הוא, אלא שהנדר טעות ואינו צריך היתר חכם. גמ׳ מעשה לסתור – היאך מביא מעשה לסתור דבריו, דמעיקרא קתני דבכעורה ונעשית נאה אסיר ובתר הכי קתני מעשה שהתירו ר׳ ישמעאל.
חסורי מיחסרא והכי קתני – אפי׳ כעורה ונעשית נאה, דס״ל דפותחין בנולד ועבד נמי עובדא, ואפילו הכי לא קיימא לן כותיה אלא כרבנן דלא שרו אלא בשנמצאת נאה.פרקים ה', ז'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה
הערות
הערות
Gemara
Peirush