Raavad Katuv Sham Pesachim 51a – ראב"ד כתוב שם פסחים נא.‏ – Shas HaMeforash

אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַתִּירָן בִּפְנֵיהֶם אָמַר לוֹ וְלָאו מִי אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא בְּכוּתָאֵי כּוּתָאֵי מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דִּמְסָרְכִי מִילְּתָא הָנָךְ אִינָשֵׁי נָמֵי סָרְכִי מִילְּתָא. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי חָזֵינַן אִי רוּבָּן אוֹרֶז אָכְלִי לָא נֵיכְלַהּ זָר בְּאַפַּיְיהוּ דִּילְמָא מִשְׁתַּכְחָא תּוֹרַת חַלָּה מִינַּיְיהוּ וְאִי רוּבָּן דָּגָן אָכְלִי נֵיכְלַהּ זָר בְּאַפַּיְיהוּ דִּילְמָא אָתֵי לְאַפְרוֹשֵׁי מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר וּמִן הַפְּטוּר עַל הַחִיּוּב. גּוּפָא דְּבָרִים הַמּוּתָּרִין וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶן אִיסּוּר אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַתִּירָן בִּפְנֵיהֶן אָמַר רַב חִסְדָּא בְּכוּתָאֵי עָסְקִינַן וכ״עוְכוּלֵּי עָלְמָא לָא וְהָתַנְיָא רוֹחֲצִין שְׁנֵי אַחִין כְּאֶחָד וְאֵין רוֹחֲצִין שְׁנֵי אַחִין בְּכָבוּל וּמַעֲשֶׂה בִּיהוּדָה וְהִלֵּל בָּנָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁרָחֲצוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד בְּכָבוּל וְלָעֲזָה עֲלֵיהֶן כׇּל הַמְּדִינָה אָמְרוּ מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ כָּךְ וְנִשְׁמַט הִלֵּל וְיָצָא לַבַּיִת הַחִיצוֹן וְלֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶן מוּתָּרִין אַתֶּם. יוֹצְאִים בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן בַּשַּׁבָּת וְאֵין יוֹצְאִין בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן בַּשַּׁבָּת בְּבֵירֵי וּמַעֲשֶׂה בִּיהוּדָה וְהִלֵּל בָּנָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיָּצְאוּ בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן בַּשַּׁבָּת בְּבֵירֵי וְלָעֲזָה עֲלֵיהֶן הַמְּדִינָה וְאָמְרוּ מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ כָּךְ וּשְׁמָטוּם וּנְתָנוּם לְעַבְדֵיהֶן וְלֹא רָצוּ לוֹמַר לָהֶן מוּתָּרִין אַתֶּם. וְיוֹשְׁבִין עַל סַפְסַלֵּי גּוֹיִם¹ בַּשַּׁבָּת וְאֵינָן יוֹשְׁבִין עַל סַפְסַלֵּי גוֹיִם² בַּשַּׁבָּת בְּעַכּוֹ וּמַעֲשֶׂה בר״שבְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיָּשַׁב עַל סַפְסַלֵּי גוֹיִם³ בַּשַּׁבָּת בְּעַכּוֹ וְלָעֲזָה עָלָיו כׇּל הַמְּדִינָה אָמְרוּ מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ כָּךְ נִשְׁמַט עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְלֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶן מוּתָּרִין אַתֶּם בְּנֵי מְדִינַת הַיָּם נָמֵי כֵּיוָן דְּלָא שְׁכִיחִי רַבָּנַן גַּבַּיְיהוּ כְּכוּתִים דָּמוּ. בִּשְׁלָמָא סַפְסַלֵּי גוֹיִם⁴ מִשּׁוּם דְּמִחֲזֵי כְּמִקָּח וּמִמְכָּר בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן נָמֵי דִּילְמָא מִשְׁתַּלְּפִין וְאָתֵי לְאֵיתוֹיִינְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֶלָּא רוֹחֲצִין מַאי טַעְמָא לָא כִּדְתַנְיָא עִם הַכֹּל אָדָם רוֹחֵץ ^אחוּץ מֵאָבִיו וְחָמִיו וּבַעַל אִמּוֹ וּבַעַל אֲחוֹתוֹ ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּאָבִיו מִפְּנֵי כְּבוֹד אָבִיו וְהוּא הַדִּין לְבַעַל אִמּוֹ. וַאֲתוֹ אִינְהוּ וּגְזוּר בִּשְׁנֵי אַחִין מִשּׁוּם בַּעַל אֲחוֹתוֹ תָּנָא ^בתַּלְמִיד לֹא יִרְחַץ עִם רַבּוֹ וְאִם רַבּוֹ צָרִיךְ לוֹ מוּתָּר. כִּי אֲתָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אֲכַל דְּאַיִּיתְרָא עוּל לְגַבֵּיהּ רַב עַוִּירָא סָבָא וְרַבָּה בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא כֵּיוָן דַּחֲזִינְהוּ כַּסְּיֵיהּ מִינַּיְיהוּ אֲתוֹ וַאֲמַרוּ לֵיהּ לְאַבָּיֵי אֲמַר לְהוּ שַׁוִוינְכוּ כְּכוּתָאֵי. וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה לֵית לֵיהּ הָא דִּתְנַן נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם אָמַר אַבָּיֵי הָנֵי מִילֵּי מִבָּבֶל לְבָבֶל וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לא״ילְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִי נָמֵי מִבָּבֶל לא״ילְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל מא״ימֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל לָא כֵּיוָן דַּאֲנַן כַּיְיפִינַן לְהוּ עָבְדִינַן כְּוָותַיְיהוּ. רַב אָשֵׁי אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא מא״ימֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל ^גהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר הֲוָה א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לִבְנֵיהּ בְּנִי לֹא תֹּאכַל לֹא בְּפָנַי וְלֹא שֶׁלֹּא בְּפָנַי אֲנִי שֶׁרָאִיתִי אֶת ר׳רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאָכַל כְּדַי הוּא ר׳רַבִּי יוֹחָנָן לִסְמוֹךְ עָלָיו בְּפָנָיו וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו אַתָּה לֹא רָאִיתָ אוֹתוֹ לֹא תֹּאכַל בֵּין בְּפָנַי בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנַי. וּפְלִיגָא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה סָח לִי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן אֶלְעָזָר פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי אַחַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא לַגִּינָּהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א טור אבן העזר כ״ג:ו׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ג:ו׳

^ב רמב״ם הלכות תלמוד תורה ה׳:ו׳
טור יורה דעה רמ״ב:ט״ז
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ב:ט״ז

^ג רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ח׳:כ׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תס״ח:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תס״ח:ד׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.

³ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.

⁴ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.

E/ע

הערותNotes

[במאור דף יז. ד״ה אבל בחומרי. לרי״ף סי׳ תשנז (פסחים דף נא.)]
כתוב שם: ואם הוא דבר שמנהגו בטעות מתירין אותו בפניהם בכל ענין ואין לחוש לאותו מנהג וכו׳.
אמר אברהם: מה שכתב הוא טעות. שאין רשאי להתיר בפני בני מדינה שום דבר, ממעשה [דף נ.] דבני חוזאי וממלתיה דרב אשי, דוק ותשכח. עוד אני אומר שהמנהג שהוא בטעות אין חוששין לו בין לחומרי מקום שיצא משם בין לחומרי מקום שהלך לשם, אלא שלא יתיר אותו בפניהם כמו שאמרתי.]⁠¹

[במאור שם דף יז.]
כתוב שם: והני דנחתי ממערבא אסור להו למעבד עבידתא ביום טוב שני.
אמר אברהם: זה רוח שקר. שאין בכל הגולה ולא בארץ ישראל מי שלא ינהוג שני ימים טובים שכל גליות². וממעשה דרמי בר תמרי [חולין דף קי.] בכחלים שאכל אותם חוץ לתחום ולא אמר להם דעתי לחזור יכולים אנו ללמוד שאין תלמיד רשאי לעשות כן במקום שיש גדול ממנו להתירו לעצמו במקום הרב, ומשום כבודו דרב חסדא לא היה רשאי לעשותו. ובכמה מקומות הוא זה בתלמוד, אתריה דרב הוה [שבת דף יט:], באתריה דרבי יוחנן לא הוה מטלטל [שבת דף מו.] ואין ספק.מהדורת הרב חיים פריימן ז"ל (תשס"ג), ברשותם האדיבה של בני משפחתו (כל הזכויות שמורות)

הערות

¹ קטע זה אינו בכ״י.

² עיין ברמב״ם הל׳ קדה״ח פ״ה ה״ד-ו, ובשו״ת רב האי גאון (תשובות הגאונים, מוסאפאיה, ליק סי׳ א׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון