×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הִיא עַצְמָהּ בַּחֲלָבָהּ מִנַּיִן אָמַרְתָּ ק״וקַל וְחוֹמֶר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא נֶאֱסַר פְּרִי עִם פְּרִי בִּשְׁחִיטָה נֶאֱסָר פְּרִי עִם הָאֵם בִּשְׁחִיטָה מְקוֹם שֶׁנֶּאֱסַר פְּרִי עִם פְּרִי בְּבִשּׁוּל אֵינוֹ דִּין שֶׁנֶּאֱסַר פְּרִי עִם הָאֵם בְּבִשּׁוּל ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֲלֵב אִמּוֹ.
from where is it derived that the meat of a mother animal may not itself be cooked in its own milk? Say an a fortiori inference: Just as with regard to an issue where the fruit is not prohibited with the fruit, i.e., slaughter, as it is permitted to slaughter two offspring of one mother on one day, the fruit is nevertheless prohibited for slaughter with the mother, is it not right that with regard to an issue where the fruit is prohibited with the fruit, i.e., cooking, as it is prohibited to cook a mother’s offspring with its milk, the fruit, i.e., the milk, should be prohibited for cooking with the mother? Therefore, the verse states: “In its mother’s milk,” to prohibit the cooking of the meat of the mother in its own milk.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
1היא עצמה בחלבה – שיצא ממנה בעודה חיה מנין כו׳. ואף מדרשה זו נראין הדברים דלאחותו ממש מצריך תלמודא או מקרא או מביניא דהא אפילו להיא עצמה מצרכינן תלמודא אלמא לא נפקא לן מקרא דלגופיה כל מין גדי אלא אמו דווקא אבל היא עצמה לא וה״ה אחותו גדולה וקטנה.
פרי עם פרי בשחיטה – ששוחטין שני בני פרה אחת ביום אחד.
פרי עם פרי בבישול – גדי עם החלב.
1. בדפוס וילנא מופיעים כאן שלושה ד״ה שמופיעים במהדורתנו בסוף דף קי״ד.
ואולם היא (האם) עצמה שנשחטה לענין בישול בשרה בחלבה (שיצא ממנה בעודה בחיים) מנין לנו שאסור הדבר? אמרת כי נלמד הדבר מקל וחומר, ובאופן זה: ומה במקום (בענין) איסור שחיטה ביום אחד, שלא נאסר פרי (תולדת) האם, הוא בנה, עם פרי, וולד אחר שלה, בשחיטה. שהרי מותר לשחוט שני בנים של אותה בהמה ביום אחד — נאסר פרי עם האם בשחיטה ביום אחד. מקום (בענין) איסור בשר בחלב, שנאסר פרי עם פרי בבשול, שהרי נאסר הגדי (שהוא ״פרי״) בבישול בחלב (שגם הוא ״פרי״) — אינו דין שנאסר פרי (חלב האם) עם בשר האם בבשול! לכך תלמוד לומר (מלמדנו הנאמר) ״בחלב אמו״ שאף בשר האם אסור בבישול עם חלבה של האם.
from where is it derived that the meat of a mother animal may not itself be cooked in its own milk? Say an a fortiori inference: Just as with regard to an issue where the fruit is not prohibited with the fruit, i.e., slaughter, as it is permitted to slaughter two offspring of one mother on one day, the fruit is nevertheless prohibited for slaughter with the mother, is it not right that with regard to an issue where the fruit is prohibited with the fruit, i.e., cooking, as it is prohibited to cook a mother’s offspring with its milk, the fruit, i.e., the milk, should be prohibited for cooking with the mother? Therefore, the verse states: “In its mother’s milk,” to prohibit the cooking of the meat of the mother in its own milk.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) הָא לְמָה לִי קְרָא הָא אָתְיָא לַהּ אָמַר רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר סוּס בֶּן סוּסְיָא אֲחִי פִּרְדָּה יוֹכִיחַ שֶׁאָסוּר פְּרִי עִם פְּרִי וּמוּתָּר פְּרִי עִם הָאֵם.

The Gemara asks: Why do I need a verse? It was just derived a fortiori. Rav Aḥadvoi bar Ami said: The verse is necessary because one can say that the case of a horse born of both a stallion and mare but which is the brother of a mule, i.e., its mother also bore a mule after being impregnated by a donkey, proves this a fortiori inference invalid. As here the fruit is prohibited with the fruit, but the fruit is permitted with the mother. One may not mate a horse with a mule, but one may mate a horse with its mother.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב אחדבוי כו׳ – הכא לא אמרי מעיקרא דדינא פירכא כדלעיל משום דמקשי על סוף הדין.
אחי פרדה – שילדתה הסוסיא מן החמור והיה לה בן אחר מן הסוס הרי בן מותר עם אמו ואסור עם אחותו.
ותוהים: הא [הרי] למה לי קרא [פסוק] ללמדנו כן, הא אתיא לה [הרי כבר באה, נלמדה לה הלכה זו מקל וחומר]! אמר רב אחדבוי בר אמי בתשובה: אין זה קל וחומר גמור, משום דאיכא למימר [שיש מקום לומר]: סוס שהוא בן סוס וסוסיא [סוסה] שהוא אחי פרדה שאמו הסוסה המליטה אותה לאחר שהתעברה מחמור), יוכיח שלא כקל וחומר זה. שהרי במקרה זה אסור פרי עם פרי, שאסור הסוס בפרדה, אף שהם אח ואחות, ושניהם פרי של אימם הסוסה, ובכל זאת מותר פרי עם האם, שכן מותרת הרבעתו של סוס עם אמו!
The Gemara asks: Why do I need a verse? It was just derived a fortiori. Rav Aḥadvoi bar Ami said: The verse is necessary because one can say that the case of a horse born of both a stallion and mare but which is the brother of a mule, i.e., its mother also bore a mule after being impregnated by a donkey, proves this a fortiori inference invalid. As here the fruit is prohibited with the fruit, but the fruit is permitted with the mother. One may not mate a horse with a mule, but one may mate a horse with its mother.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) הָתָם זֶרַע הָאָב הוּא דְּקָא גָרֵים.

The Gemara rejects this: There it is the seed of the father that effects the prohibition of mating the mule with the daughter horse. The two may not be paired for reasons unrelated to their status as offspring of one mother. This ruling therefore proves nothing about the hypothesis that if two fruit cannot be paired, one can learn by a fortiori inference that the fruit cannot be paired with the mother.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
התם זרע אב קא גרים – ואיסורא לאו משום פרי עם פרי הוא אלא משום פרי עם שאינו פרי כלומר משום צד אביהן שהוא חלוק אבל גדי בחלב אמו שניהם על שם אמן קראן הכתוב ואפ״ה אסרינהו. ותדע דטעמא משום חלוק האב הוא דהא זימנין דהוי איסור איפכא דפרי עם האם אסור ופרי עם פרי מותר.
ודוחים: אין זו פירכה, שכן סיבת הדבר התם [שם] שאסור להרביע את הסוס עם אחותו הפרדה, הינה משום שזרע האב הוא דקא גרים [שהוא גורם] את זהותו של הנולד, וסיבת הדבר שהסוס הזה אסור בפרדה זו הינה משום שהיא בת מין אחר (חמור), ומה שהוא מותר באמו הסוסה הוא משום שהיא בת מינו. ואין זה ענין ל״פרי ופרי״.
The Gemara rejects this: There it is the seed of the father that effects the prohibition of mating the mule with the daughter horse. The two may not be paired for reasons unrelated to their status as offspring of one mother. This ruling therefore proves nothing about the hypothesis that if two fruit cannot be paired, one can learn by a fortiori inference that the fruit cannot be paired with the mother.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) דְּהָא פֶּרֶד בֶּן סוּסְיָא אֲחִי פִּרְדָּה יוֹכִיחַ שֶׁמּוּתָּר פְּרִי עִם פְּרִי וְאָסוּר פְּרִי עִם הָאֵם.

And this explanation must be true, as the case of a mule born of a donkey and a mare and which is the brother of a female mule proves. As here one fruit is permitted with the other fruit, i.e., one may mate the male and female mules since they are of the same species, and yet the fruit is prohibited to be mated with the mother, i.e., the mare. This case illustrates that the prohibition of crossbreeding is contingent on paternity, and does not rest solely on the relation between the mother and the fruit.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דהא פרד בן סוסיא – שילדתו מן החמור והוא אחי פרדה שהיתה לה לסוסיא זו עוד בת אחת מן החמור.
וראיה לדבר: דהא [שהרי] פרד בן חמור וסוסיא [סוסה], שהוא אחי פרדה, שהיתה לה לסוסה עוד בת מן החמור, יוכיח, שמותר פרי עם פרי, ואסור פרי עם האם. הרי זה מורה שאיסור ההרבעה אינו אלא במינים שונים (הנקבעים על פי זרע האב), ולא משום ״פרי ופרי״.
And this explanation must be true, as the case of a mule born of a donkey and a mare and which is the brother of a female mule proves. As here one fruit is permitted with the other fruit, i.e., one may mate the male and female mules since they are of the same species, and yet the fruit is prohibited to be mated with the mother, i.e., the mare. This case illustrates that the prohibition of crossbreeding is contingent on paternity, and does not rest solely on the relation between the mother and the fruit.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אֶלָּא אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר עֶבֶד בֶּן שִׁפְחָה אֲחִי מְשׁוּחְרֶרֶת יוֹכִיחַ שֶׁאָסוּר פְּרִי עִם פְּרִי וּמוּתָּר פְּרִי עִם הָאֵם.

Rather, Mar, son of Ravina, said: The a fortiori inference is invalid because one can say that the case of a male Canaanite slave born of a female slave and who is the brother of a female freed slave proves it invalid. As here the fruit is prohibited with the fruit, i.e., the slave may not engage in sexual intercourse with his freed sister, and yet the fruit is permitted with his slave mother.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עבד בן שפחה – מותר במין אמו ואסור בבת חורין.
עבד כנעני ושפחה כנענית אין להם שום חייס ולא שום קורבה ומותר לינשא בן לאמו או בת לאביה ואח לאחותו וכל כיוצא באלו שאינו לא בכלל ישראל ולא בכלל בני נח נשתחררו הרי הם כגרים מעתה עבד בן שפחה ויש לו אחות שפחה נשתחררה אחותו אסור באחותו ומותר באמו נשתחררה אמו אסור באמו ומותר באחותו נשתחרר הוא או נשתחררו שתיהן אסור בשתיהן ואיסור זה מדברי סופרים כמו שיתבאר במקומו הא מן התורה כל שנתגייר או נשתחרר הרי הוא כקטן שנולד ואין לו שאר בשר אפי׳ נתגייר הוא ושארו:
כבר ידעת שאסור לזרוע שני מיני זרעים בארץ ישראל כמו שהתבאר מ״מ מערב הוא זרעים ומעמידם בכלי אין בזה בית מיחוש והוא שאמרו כאן במה שאמרו בכלאי זרעים שאסור פרי עם פרי ר״ל זריעת שני מינין ומותר פרי עם האם ר״ל זריעת זרע אחד בקרקע ואמרו על זה כלום נאסר פרי עם פרי אלא על ידי האם ר״ל זריעתו בקרקע דהא חטי ושערי בכדא לא מיתסרן:
אלא אמר מר בריה [בנו] של רבינא טעם הדבר שאין הקל וחומר מלמדנו לענין בישול בשר בחלב של האם בחלבה שלה, הוא משום דאיכא למימר [שיש מקום לומר] פירכה זו: עבד בן שפחה שהוא אחי של שפחה משוחררת יוכיח. שהרי עבד זה אסור לבוא על אחותו המשוחררת, שהם פרי עם פרי, ובכל זאת הריהו מותר לבוא על אמו השפחה, שהם פרי עם האם!
Rather, Mar, son of Ravina, said: The a fortiori inference is invalid because one can say that the case of a male Canaanite slave born of a female slave and who is the brother of a female freed slave proves it invalid. As here the fruit is prohibited with the fruit, i.e., the slave may not engage in sexual intercourse with his freed sister, and yet the fruit is permitted with his slave mother.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) הָתָם גֵּט שִׁיחְרוּר הוּא דְּקָא גָרֵים דְּהָא עֶבֶד בֶּן מְשׁוּחְרֶרֶת אֲחִי שִׁפְחָה יוֹכִיחַ שֶׁמּוּתָּר פְּרִי עִם פְּרִי וְאָסוּר פְּרִי עִם הָאֵם.

The Gemara rejects this as well: There it is the bill of manumission that effects the prohibition. The slave is prohibited to his sister only because she has been freed, not because they are both fruit of one mother, as the case of a male slave, son of a female freed slave, and the brother of a female slave proves. As here the fruit is permitted with the fruit, i.e., he is permitted to his sister, since they are both slaves, and yet the fruit is prohibited with his released mother, as she is now considered a full-fledged Jew. Clearly the prohibition is entirely contingent on the emancipation of one of the slaves, irrespective of their relationship.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופרכינן התם גט שחרור קא גרים – ולאו משום פרי עם פרי הוא דהא זימנין דהוי איפכא ומיתסר.
ודוחים: אין זו פירכה, שכן התם [שם] האיסור של העבד באחותו המשוחררת אינו משום ״פרי ופרי״ אלא משום שגט שיחרור הוא דקא גרים [שהוא גורם] את האיסור. וראיה לדבר, דהא [שהרי] עבד בן שפחה משוחררת, שהוא אחי שפחה יוכיח, שבמקרה זה מותר פרי עם פרי (שכן יכול העבד לבוא על אחותו, כיון ששניהם אינם משוחררים), ואולם אסור פרי עם האם (שאין העבד יכול לבוא על אמו, שהינה עתה יהודיה).
The Gemara rejects this as well: There it is the bill of manumission that effects the prohibition. The slave is prohibited to his sister only because she has been freed, not because they are both fruit of one mother, as the case of a male slave, son of a female freed slave, and the brother of a female slave proves. As here the fruit is permitted with the fruit, i.e., he is permitted to his sister, since they are both slaves, and yet the fruit is prohibited with his released mother, as she is now considered a full-fledged Jew. Clearly the prohibition is entirely contingent on the emancipation of one of the slaves, irrespective of their relationship.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אֶלָּא אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר כִּלְאֵי זְרָעִים יוֹכִיחוּ שֶׁאָסוּר פְּרִי עִם פְּרִי וּמוּתָּר פְּרִי עִם הָאֵם כְּלוּם נֶאֱסָר פְּרִי עִם פְּרִי אֶלָּא ע״יעַל יְדֵי הָאֵם דְּהָא חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי בְּכַדָּא וְלָא מִיתַּסְרוּ.

Rather, Rav Idi bar Avin said: The a fortiori inference is invalid because one can say that the case of diverse kinds of seeds proves it invalid. As it is prohibited to sow fruit of one species with fruit of another species, and yet it is permitted to sow all types of fruit with the mother, i.e., the ground, from which all fruit grows. The Gemara rejects this as well: Isn’t fruit of one species with fruit of another species prohibited only by means of the mother, i.e., the ground? The prohibition of sowing diverse seeds applies only when they are both sown in the ground, as wheat and barley can be placed in a single jug and they are not prohibited.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כלאי זרעים – חטין עם עדשין שאסור לזרוע זה עם זה.
ומותר – לזרוע כל אחד עם אמו עם הקרקע.
ופרכינן התם פרי עם פרי מי מיתסר – כלום נאסר פרי עם פרי אלא בזריעה דהיינו ע״י האם.
הא חטי ושערי בכדא – שהניח בכד להצניע שם.
אלא אמר רב אידי בר אבין: טעם הדבר שאין הקל וחומר מלמדנו לענין בישול בשר בחלבה של האם, הוא משום דאיכא למימר [שיש מקום לומר] כי כלאי זרעים (שאסורים בזריעה מינים שונים זה עם זה) יוכיחו, שכן אסור בזריעה פרי של מין זה עם פרי של מין זה, ומותר לזרוע כל פרי עם האם (היא הקרקע, שממנה באו כל הפירות)! ודוחים: אין זו פירכה על הקל וחומר, שכן אין זה ענין ל״פרי ופרי״, שהרי כלום (האם) נאסר פרי עם פרי כשלעצמם, והלא לא נאסרו זה עם זה אלא על ידי האם, שלא נאסר אלא לזורעם יחד בקרקע. וראיה לדבר, דהא חיטי ושערי בכדא [חיטים ושעורים הנתונות בכד אחד] בלא זריעה ולא מיתסרו [ואינן נאסרות] בכך.
Rather, Rav Idi bar Avin said: The a fortiori inference is invalid because one can say that the case of diverse kinds of seeds proves it invalid. As it is prohibited to sow fruit of one species with fruit of another species, and yet it is permitted to sow all types of fruit with the mother, i.e., the ground, from which all fruit grows. The Gemara rejects this as well: Isn’t fruit of one species with fruit of another species prohibited only by means of the mother, i.e., the ground? The prohibition of sowing diverse seeds applies only when they are both sown in the ground, as wheat and barley can be placed in a single jug and they are not prohibited.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מָה לִפְרִי עִם פְּרִי שֶׁכֵּן שְׁנֵי גּוּפִים תֹּאמַר בִּפְרִי עִם הָאֵם שֶׁכֵּן גּוּף אֶחָד מִשּׁוּם הָכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא.

Rather, Rav Ashi said: The a fortiori inference is invalid because one can say: What is unique about fruit with fruit, e.g., the kid and its mother’s milk, which are prohibited for cooking together? They are unique in that they are two separate bodies that were never unified. Must you say the same prohibition of pairing applies to the fruit with the mother, i.e., the mother’s meat and its milk, which were once one body? Due to this reason, the extra verse stating: “In its mother’s milk,” was necessary to include the meat and milk of the same animal in the prohibition.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא אמר רב אשי: טעם הדבר שאין הקל וחומר מלמדנו לענין בישול בשר בחלבה, הוא משום דאיכא למימר [שיש מקום לדחות ולומר]: מה לפרי עם פרי, כגדי הנולד לאם זו ולחלב היוצא ממנה, שאסורים בבישול — שכן שני גופים נפרדים הם, שמעולם לא היו דבר אחד. תאמר בפרי עם האם, כבשר האם וחלבה שיצא ממנה — שכן היו שניהם גוף אחד. ונדחה בכך הקל וחומר, ומשום הכי איצטריך קרא [כך הוצרך הפסוק] ללמדנו שבכלל איסור בשר בחלב אף אם וחלבה שלה.
Rather, Rav Ashi said: The a fortiori inference is invalid because one can say: What is unique about fruit with fruit, e.g., the kid and its mother’s milk, which are prohibited for cooking together? They are unique in that they are two separate bodies that were never unified. Must you say the same prohibition of pairing applies to the fruit with the mother, i.e., the mother’s meat and its milk, which were once one body? Due to this reason, the extra verse stating: “In its mother’s milk,” was necessary to include the meat and milk of the same animal in the prohibition.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר רַב אָשֵׁי מִנַּיִן לְבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ד:ג׳} לֹא תֹאכַל כׇּל תּוֹעֵבָה כֹּל שֶׁתִּעַבְתִּי לָךְ הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאכַל.

§ Rav Ashi says: From where is it derived that meat cooked in milk is prohibited for consumption, even though the verse explicitly prohibits only cooking? It is derived from a verse, as it is stated elsewhere: “You shall not eat any abominable thing” (Deuteronomy 14:3). This verse teaches that with regard to any practice that I have made abominable, i.e., forbidden, to you, the product is prohibited for consumption.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל שתיעבתי לך – כל שאסרתי לך לתעבו ולהתרחק ממנו.
הרי הוא בבל תאכל – עולמית בכל ענינין שהוא בין שבא בעבירה ובין שלא בא בעבירה כגון ע״י קטן או ע״י עובד כוכבים מאחר שתיעבתי לך אסור והאי הרי תיעבתיו לך להתרחק מבשולו שלא לבשלם יחד.
1כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכל – וא״ת היאך אנו אוכלין אילים אפילו סירסן עובד כוכבים מ״ש מבשר בחלב וי״ל מדאסר רחמנא מעוך וכתות לגבוה מכלל דלהדיוט שרי וא״ת צורם אוזן בכור ליתסר אפילו צרמו עובד כוכבים וי״ל דשרי רחמנא קדשים שהוממו כצבי ואיל א״כ אינו דבר מתועב.
1. תוס׳ ד״ה ״כל שתיעבתי״ מופיע בדפוס וילנא בדף קט״ו.
א ובעיקרו של איסור אכילת בשר בחלב אמר רב אשי: מנין לבשר בחלב שהוא אסור באכילה, שהרי בתורה לא נאמר אלא ״לא תבשל גדי בחלב אמו״ — שכן נאמר ״לא תאכל כל תועבה״ (דברים יד, ג) — לומר לך כי כל דבר שתעבתי לך בעשייתו הרי הוא ב״בל תאכל״.
§ Rav Ashi says: From where is it derived that meat cooked in milk is prohibited for consumption, even though the verse explicitly prohibits only cooking? It is derived from a verse, as it is stated elsewhere: “You shall not eat any abominable thing” (Deuteronomy 14:3). This verse teaches that with regard to any practice that I have made abominable, i.e., forbidden, to you, the product is prohibited for consumption.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וְאֵין לִי אֶלָּא בַּאֲכִילָה בַּהֲנָאָה מִנַּיִן כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ דְּאָמַר ר׳רַבִּי אֲבָהוּ א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אכׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֹאכַל לֹא תֹאכַל לֹא תֹּאכְלוּ אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָאָה בַּמַּשְׁמָע עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בִּנְבֵלָה לַגֵּר בִּנְתִינָה וְלַגּוֹי1 בִּמְכִירָה.

And I have derived only that meat cooked in milk is prohibited with regard to consumption; from where do I derive that it is also prohibited with regard to benefit? It is derived in accordance with the statement of Rabbi Abbahu, as Rabbi Abbahu says that Rabbi Elazar says: Wherever it is stated, “He shall not eat,” or “you,” in the singular, “shall not eat,” or “you,” in the plural, “shall not eat,” both a prohibition against eating and a prohibition against deriving benefit are indicated. This is so unless the verse specifies for you that one may derive benefit, in the manner that it specified for you with regard to an animal carcass, from which the verse explicitly permits one to derive benefit, as it states: “You may sell it to a foreigner” (Deuteronomy 14:21). Accordingly, one may provide such meat to a gentile resident alien in Eretz Yisrael by giving it to him as a gift, and to any other gentile by sale.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ולעובד כוכבים״.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו וכו׳ והכא בבשר בחלב כתיב לא תאכל כל תועבה. אחד גר ואחד עובד כוכבים בין במכירה בין בנתינה כלומר כתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לעובד כוכבים שדי תתננה או מכור לגר ותתננה או מכור לעובד כוכבים שבאמצע גר ועובד כוכבים שניהם נתינה ומכירה מדאסר רחמנא כלאים לגבוה. והיכן אסר רחמנא שור או כשב פרט לכלאים:
עד שיפרוט לך הכתוב שהוא מותר בהנאה כדרך שפרט לך בנבלה – שאע״פ שלא כתב לך אלא לא תאכל הוצרך לפרש בה היתר הנאה הא כל מקום שלא פירש לך בה היתר הנאה הוי במשמע איסור הנאה מלא תאכל:
מדכתיב מכירה ונתינה באמצע שמע מינה אחד מכירה ואחד נתינה קיימי בין אגר ובין אעובד כוכבים דאי דוקא כתיב הוה ליה למכתב הכי תתננה לגר ותמכרנה לעובד כוכבים.
עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה – בפרק כל שעה (פסחים דף כא:) אמרינן דלא מתוקמא דרבי אבהו אלא כר״מ דלרבי יהודה איצטריך לדברים ככתבן ולר׳ יהודה נפקא לן מלכלב תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה וא״ת לר״מ נמי היכי יליף מיניה דלא תאכלו משמע איסור הנאה מדפרט היתר הא איצטריך קרא להקדים נתינת גר למכירת עובד כוכבים וי״ל דמסברא בלא שום קרא הוה ידעינן להקדים אלא השתא דכתיב נתינה ומכירה ללמד בעלמא איסור הנאה אי לאו דכתיב או להקדים ה״א דאתא קרא להשוותם וא״ת ולא ליכתוב אלא חד מינייהו או מכירה דעובד כוכבים או נתינה דגר ולא יצטרך או להקדים כיון דידעי ליה מסברא וי״ל דה״א דאתי קרא למעוטי נתינה דעובד כוכבים וא״ת ויכתוב נתינה דעובד כוכבים וי״ל דה״א דאתי למעוטי נתינה דגר דלא ליספו ליה אע״פ דלא קבל עליו אלא לאכול נבלות כדי שימהר להתגייר ודוקא נבלה בא״י שאין עובדי כוכבים מצויין שם ואם בא למוכרה לעובד כוכבים צריך ליתנה בדמים מועטין נתינת גר קודמת אבל פשיטא שאם יש חפץ לאדם למכור קודם ימכרנו לעובד כוכבים ממה שיתננו אפילו לישראל חברו.
כדרך שפרט לך בנבלה – לא גרס לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה כדפירש בקונט׳ בפסחים (שם) דא״כ הוה משמע דאיירי אליבא דר׳ יהודה דאמר דברים ככתבן ודר׳ אבהו לא מתוקמא אלא כר״מ כדפרישית ואי גרס ליה יש לפרש דלישנא דקרא בעלמא נקט ולא משום דלהוו דברים ככתבן אי נמי נקט הכי משום דנתינת הגר קודמת.
כל הנבלות אע״פ שנאסרו באכילה בהנאה מיהא הותרו חוץ משור הנסקל כמו שיתבאר במקומו שהרי נאמר בנבלה לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה או מכור לנכרי ולא סוף דבר לגר בנתינה ולגוי במכירה אלא אף בחלוף אלא שמצוה להקדים נתינה לגר על מכירה לגוי שהגר הואיל ונכנס תחת כנפי השכינה הרי הוא בכלל אחוה ואתה מצווה להחיותו מה שאין כן בגוי שכל שהוא מעובדי האלילים אי אתה מצווה להחיותו:
בד״ה עד שיפרוט וכו׳ וא״ת ולא לכתוב אלא כו׳ או מכירה דעובד כוכבים כו׳ וי״ל דה״א דאתא למעוטי נתינה דעובד כוכבים כו׳ עכ״ל וה״ה דהמ״ל דה״א דאתא למעוטי נתינה דגר וק״ל:
ואין לי מדרשת כתוב זה אלא שבשר וחלב אסור באכילה, שאסור הוא אף בהנאה מנין לי? כדברי ר׳ אבהו, שכן אמר ר׳ אבהו, אמר ר׳ אלעזר: כל מקום שנאמר בתורה ״לא יאכל״ או ״לא תאכל״ או ״לא תאכלו״אחד (בין) איסור אכילה ואחד (ובין) איסור הנאה במשמע, עד שיפרוט (שיפרש) לך הכתוב שאין זה אסור אלא באכילה ולא בהנאה. כדרך שפרט לך באיסור נבלה, שאסורה באכילה ומותרת בהנאה, שכן אמרה התורה שלגר תושב ניתנת הנבילה בנתינה (במתנה), ואילו לגוי היא ניתנת במכירה (תמורת תשלום), ואין בה איסור הנאה, אף שנאמר בה הלשון ״לא תאכלו״.
And I have derived only that meat cooked in milk is prohibited with regard to consumption; from where do I derive that it is also prohibited with regard to benefit? It is derived in accordance with the statement of Rabbi Abbahu, as Rabbi Abbahu says that Rabbi Elazar says: Wherever it is stated, “He shall not eat,” or “you,” in the singular, “shall not eat,” or “you,” in the plural, “shall not eat,” both a prohibition against eating and a prohibition against deriving benefit are indicated. This is so unless the verse specifies for you that one may derive benefit, in the manner that it specified for you with regard to an animal carcass, from which the verse explicitly permits one to derive benefit, as it states: “You may sell it to a foreigner” (Deuteronomy 14:21). Accordingly, one may provide such meat to a gentile resident alien in Eretz Yisrael by giving it to him as a gift, and to any other gentile by sale.
עין משפט נר מצוהמיוחס לר׳ גרשוםרש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) דְּתַנְיָא {דברים י״ד:כ״א} לֹא תֹאכְלוּ כׇּל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכוֹר לְנׇכְרִי אֵין לִי אֶלָּא לְגֵר בִּנְתִינָה וּלְגוֹי1 בִּמְכִירָה לְגֵר בִּמְכִירָה מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לַגֵּר תִּתְּנֶנָּה אוֹ מָכוֹר.

As it is taught in a baraita: The verse states: “You shall not eat of any unslaughtered animal carcass; you may give it to the resident alien who is within your gates, that he may eat it; or you may sell it to a foreigner; for you are a sacred people to the Lord your God.” From this verse I have derived only that it is permitted to provide such meat to a resident alien through giving and to a gentile through selling. From where is it derived that it is permitted to transfer an unslaughtered animal to a resident alien through selling as well? The verse states: “You may give it to the stranger…or you may sell it,” indicating that one has the option to do either of these.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ולעובד כוכבים״.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דתניא כן שנויה ברייתא]: ממה שנאמר בנבילה ״לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי״ (שם שם, כא) — אין לי מפסוק זה אלא שמותר לתיתה לגר בדרך של נתינה, ולגוי בדרך של מכירה. אבל שמותר לתיתה לגר גם בדרך של מכירה מנין לי? לכך תלמוד לומר (מלמדנו הנאמר) בפסוק ״לגר... תתננה... או מכור״, שמתייחסות המלים ״או מכור״ גם לגר. וכמו כן, שמותר לתיתה
As it is taught in a baraita: The verse states: “You shall not eat of any unslaughtered animal carcass; you may give it to the resident alien who is within your gates, that he may eat it; or you may sell it to a foreigner; for you are a sacred people to the Lord your God.” From this verse I have derived only that it is permitted to provide such meat to a resident alien through giving and to a gentile through selling. From where is it derived that it is permitted to transfer an unslaughtered animal to a resident alien through selling as well? The verse states: “You may give it to the stranger…or you may sell it,” indicating that one has the option to do either of these.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) לְגוֹי1 בִּנְתִינָה מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר תִּתְּנֶנָּה אוֹ מָכוֹר לְנׇכְרִי נִמְצָא אֶחָד גֵּר וְאֶחָד גּוֹי2 בֵּין בִּמְכִירָה בֵּין בִּנְתִינָה דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בדְּבָרִים כִּכְתָבָן לְגֵר בִּנְתִינָה וְלַגּוֹי3 בִּמְכִירָה.

The baraita continues: From where is it derived that it is permitted to a gentile through giving as well? The verse states: “You may give itor you may sell it to a foreigner.” Consequently, one finds that he may transfer an animal carcass to both a resident alien and a gentile, both through selling or through giving. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: These matters are to be understood as they are written; one may transfer an unslaughtered animal carcass to a resident alien only through giving, and to a gentile only through selling.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובד כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
3. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ולעובד כוכבים״.
עין משפט נר מצוהתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבי יהודה אומר דברים ככתבן – ואסור ליתן לכנעני עובד כוכבים מתנת חנם ועל זה מביאה בפ״ק דמסכת ע״ז (דף כ.) וא״ת והתנן (לעיל דף צג:) שולח אדם לעובד כוכבים ירך שגיד הנשה בתוכה ושולח משמע בחנם ובפרק כל שעה (פסחים דף כב.) משמע דאתיא אפילו כר׳ יהודה ויש לומר דתניא בתוספתא אם היה שכנו מותר מפני שהוא כמוכרו לו.
לגוי בדרך של נתינה מנין לי? לכך תלמוד לומר ״תתננה... או מכור לנכרי״, שמתייחסת המלה ״תתננה״ אף לגוי. נמצא איפוא כי אחד גר ואחד גויבין במכירה בין בנתינה של הנבילה. אלו דברי ר׳ מאיר. ואילו ר׳ יהודה אומר כי יש לקיים את הדברים ככתבן, ולכן ניתנת הנבילה לגר רק בדרך נתינה, ואילו לגוי היא ניתנת רק בדרך מכירה.
The baraita continues: From where is it derived that it is permitted to a gentile through giving as well? The verse states: “You may give itor you may sell it to a foreigner.” Consequently, one finds that he may transfer an animal carcass to both a resident alien and a gentile, both through selling or through giving. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: These matters are to be understood as they are written; one may transfer an unslaughtered animal carcass to a resident alien only through giving, and to a gentile only through selling.
עין משפט נר מצוהתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְקָאָמַר ר״מרַבִּי מֵאִיר לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לֹא תֹאכְלוּ כׇל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ וּמָכוֹר אוֹ לְמָה לִי ש״משְׁמַע מִינַּהּ לִדְבָרִים כִּכְתָבָן הוּא דַּאֲתָא לְגֵר בִּנְתִינָה וְלַגּוֹי1 בִּמְכִירָה.

The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda? The Gemara responds: Rabbi Yehuda holds that if enters your mind to understand the verse in accordance with that which Rabbi Meir says, then let the Merciful One write: You shall not eat of any animal carcass, you may give it to the resident alien who is within your gates that he may eat it and also you may sell it to a foreigner. Why do I need the word “or” between these two options? Learn from it that it comes to teach that the matters are to be understood as they are written: To a resident alien through giving alone, and to any other gentile through selling.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ולעובד כוכבים״.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
או למה לי ש״מ לדברים ככתבן – משמע דאי לאו או הוה אמינא תתננה ומכור אגר דלעיל ואעובד כוכבים והכי נמי אמרינן בריש איזהו נשך (ב״מ דף סא.) ובמרבית קאי אכסף ואאוכל דבתריה ותימה דבפרק קמא דקדושין (קידושין לב:) איכא פלוגתא דתנאי גבי קימה והדור דשיבה וזקן דאיכא למ״ד דלא קיימי אתרוייהו משום דכתיב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויש לומר משום דאין לשון מפני נופל על והדרת ולא לשון פני נופל על תקום ואם תאמר דבפרק הוציאו לו (יומא נב.) קאמר איסי בן יהודה חמש פסוקים אין להם הכרע שאת מחר ארור משוקדים וקם ואמאי לא קאי אלעיל ולתחת ועוד דאיסי גופיה סבר בקדושין דקימה והדור קיימי אתרוייהו ויש לומר דהכא ובאיזהו נשך (ב״מ סא.) ופרק קמא דקדושין (קידושין לב:) דאיכא תרי מילי קאי חד ודאי אלעיל וחד ודאי אלתחת אית לן למימר דתרוייהו קיימי אהכא והכא אבל התם אית לן למימר דקאי אחד דוכתא או אלעיל או אלתחת ובזבחים בפ״ב (דף כד.) דפליגי תנאי גבי ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן דאיכא דמוקי אצבע אשלפניו אולקח ולא אנתינה של אחריו ואיכא דמוקי לה אנתינה של אחריו ולא אלקיחה דלפניו ואיכא דמוקי לה אתרוייהו היינו טעמא דפשטיה דקרא משמע טפי אלקיחה דלקמיה ואשכחן בדוכתא אחרינא ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך דהוי אצבע אנתינה והשתא פליגי דחד מוקי אלקיחה כמשמעותיה דקרא וחד מוקי לה אנתינה דיליף סתום מן המפורש ולא בעי נמי לאוקומי אלקיחה דלא שייך לקיחה אאצבע אלא בדעבד אוזן לשפת המזרק והך דמוקי אתרוייהו אלקיחה משום משמעותא ואנתינה דיליף נמי מן המפורש וצריך עיון כל היכא דאמר מקרא נדרש לפניו ולאחריו אם נוכל ליישב שלא יקשה למה ידרשנו לפניו ולאחריו יותר מאותם שאין להם הכרע.
ושואלים: מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ יהודה? ומסבירים: אי סלקא דעתך כדקאמר [אם עולה על דעתך לומר בפירוש הפסוק כמו שאומר] ר׳ מאירלכתוב רחמנא [שתכתוב התורה] ״לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור לנכרי״, שבכך הושוו הנתינה והמכירה והושוו הגר והגוי, וכשיטת ר׳ מאיר, ומעתה המלה ״או״ שבפסוק למה לי, שהרי הכל שווים בכל? אלא שמע מינה [למד מכאן] כי לדברים ככתבן הוא דאתא [שבא] הכתוב, שבאה המלה ״או״ לחלק בין הנתינה למכירה, ובין הגר לגוי, שתהא הנבילה ניתנת לגר רק בדרך נתינה, ולגוי רק בדרך מכירה.
The Gemara asks: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda? The Gemara responds: Rabbi Yehuda holds that if enters your mind to understand the verse in accordance with that which Rabbi Meir says, then let the Merciful One write: You shall not eat of any animal carcass, you may give it to the resident alien who is within your gates that he may eat it and also you may sell it to a foreigner. Why do I need the word “or” between these two options? Learn from it that it comes to teach that the matters are to be understood as they are written: To a resident alien through giving alone, and to any other gentile through selling.
תוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) ור״מוְרַבִּי מֵאִיר אָמַר לָךְ הַאי אוֹ לְהַקְדִּים נְתִינָה דְּגֵר לִמְכִירָה דְּגוֹי1 וְרַבִּי יְהוּדָה לְהַקְדִּים נְתִינָה דְגֵר לִמְכִירָה דְּגוֹי2 לָא צְרִיךְ קְרָא סְבָרָא הוּא זֶה אַתָּה מְצֻוֶּוה לְהַחְיוֹתוֹ וְזֶה אִי אַתָּה מְצֻוֶּוה לְהַחֲיוֹתוֹ.:

The Gemara asks: And how does Rabbi Meir explain the wording of the verse? The Gemara answers: Rabbi Meir could say to you that this word “or” teaches one to prioritize to giving to a resident alien over selling to a gentile. And Rabbi Yehuda holds that the priority of giving to a resident alien over selling to a gentile does not require a verse, as it is based on logical reasoning: You are commanded by the Torah to sustain this resident alien, but you are not commanded to sustain that gentile.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״דעובד כוכבים״.
2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״דעובד כוכבים״.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ור׳ מאיר אמר לך [היה אומר לך] בתשובה לדברים: אף שאכן אפשר גם לתת וגם למכור, הן לגר והן לגוי, את הנבילה, האי [זו] המלה ״או״ הכתובה בפסוק באה ללמדנו שיש להקדים (להעדיף) את הנתינה של הנבילה לגר למכירה של הנבילה לגוי. ושואלים לצד האחר: ור׳ יהודה הסבור כי המלה ״או״ באה לחלק בין נתינה למכירה ובין גר לגוי, מנין לו הלכה זו שיש להעדיף את הנתינה לגר על פני המכירה לגוי? ומשיבים: לדעת ר׳ יהודה דין זה שיש להקדים את הנתינה לגר למכירה לגוי לא צריך קרא [אין צריך מקרא] ללמדנו זאת, כי סברא הוא שיש בכך: זה הגר, אתה מצווה להחיותו (לדאוג למחייתו), וזה הנכרי, אי (אין) אתה מצווה להחיותו. ומכאן ברור שיש להעדיף בנתינת הנבילה את הגר על פני הגוי.
The Gemara asks: And how does Rabbi Meir explain the wording of the verse? The Gemara answers: Rabbi Meir could say to you that this word “or” teaches one to prioritize to giving to a resident alien over selling to a gentile. And Rabbi Yehuda holds that the priority of giving to a resident alien over selling to a gentile does not require a verse, as it is based on logical reasoning: You are commanded by the Torah to sustain this resident alien, but you are not commanded to sustain that gentile.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) (סִימָן שַׁבָּת חוֹרֵשׁ וְכִלְאֵי זְרָעִים אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וְשִׁילּוּחַ הַקֵּן).:

§ The Gemara provides a mnemonic device for the topics that will be discussed: Shabbat; plows; and diverse kinds of seeds; a mother and its offspring; and sending away of the mother bird from the nest.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ב למעלה הובאו דברי רב אשי כי כל דבר שתעבתי לך הריהו באיסור אכילה. ודנים בענין זה, ובתחילה מביאים (סימן לעניינים שיידונו במהלך הסוגיה: שבת, חורש, וכלאי זרעים, אותו ואת בנו, ושילוח הקן).
§ The Gemara provides a mnemonic device for the topics that will be discussed: Shabbat; plows; and diverse kinds of seeds; a mother and its offspring; and sending away of the mother bird from the nest.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) אֶלָּא מֵעַתָּה

Rav Ashi stated above that the product of any practice described in the Torah as abominable is prohibited for consumption. The Gemara asks: If that is so,
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: אלא מעתה, לפי שיטה זו שכל דבר שנאסר בעשיה (״תעבתי לך״) הריהו אסור באכילה,
Rav Ashi stated above that the product of any practice described in the Torah as abominable is prohibited for consumption. The Gemara asks: If that is so,
פירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

חולין קיד: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה חולין קיד: – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לר׳ גרשום חולין קיד:, רש"י חולין קיד:, תוספות חולין קיד:, בית הבחירה למאירי חולין קיד: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"א חידושי הלכות חולין קיד:, פירוש הרב שטיינזלץ חולין קיד:, אסופת מאמרים חולין קיד:

Chulin 114b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Chulin 114b, Attributed to R. Gershom Chulin 114b, Rashi Chulin 114b, Tosafot Chulin 114b, Meiri Chulin 114b, Maharsha Chidushei Halakhot Chulin 114b, Steinsaltz Commentary Chulin 114b, Collected Articles Chulin 114b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144