×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) לְמֵיעַל לְהֶדְיָא וְרַבִּי יוֹסֵי אָמַר לָךְ חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הִצְרִיכָן הַכָּתוּב לְשָׁלִיחַ.
to enter directly, as it is more appropriate for the High Priest to approach the Holy of Holies somewhat circuitously. And in response to this Rabbi Yosei could have said to you: The Jewish people are beloved by God, as the Torah did not require them to make use of an agent, e.g., an angel, to intercede on their behalf. Instead, God hears the nation’s prayers directly. Consequently, the High Priest, who represents the people on Yom Kippur, need not approach in a roundabout fashion.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ור׳ יוסי אמר לך חביבין ישראל שלא הצריכן (הק׳) [הכתוב] לזה. הלא תראה כי בכל השנה הצריכו (הק׳) [הכ׳] לכהן במקום שליח הקשת הרמונים בתוך הפעמונים כי בשעה שיבא אל הקדש ללבוש המעיל שהוא כשליח המגיד כלומר רוצה ליכנס כדכתיב והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקודש וגו׳ ועכשיו ביום הכיפורים בבואו לפני ולפנים לא הצריכו לזה המעיל לפיכך לא חיישינן להא דקאמר ר׳ יהודה.
למיעל להדיא – לילך אצל הכותל הצפוני כל אורך ההיכל וכל שעה עיניו נזונות מבית קדשי הקדשים דרך הפריפה שכנגדו.
ור׳ יוסי אמר לך חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח – אלא כל אחד ואחד מתפלל על עצמו שנאמר אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה (מלכים א ח) הלכך חביב הוא שלוחן ליכנס לפומבי.
חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח. פירש רש״י שכל אחד מתפלל לעצמו שנאמר אשר ידעון איש נגע לבבו וגו׳ ואין נראה דאדרבה בהא כתיב חביבותא טפי גבי נכרים דכתיב ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי על כן נראה כפירוש ר״ח שלא הצריכן הכתוב לשליח ביום הכפורים שבכל שנה היו פעמוני זהב ורמון כשנכנס להיכל להשמיע קול כאדם ששולח שליח להודיע שהוא בא אבל ביוה״כ היה נכנס בבגדי לבן בפנים ולא היה נשמע קולו בבואו אל הקודש ולכך כיון דאיכא חביבות כל כך מצי עייל להדיא. מ״ר:
חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח עיקר הפי׳ כדפר״ח ז״ל שמרוב חיבתן לא הצריכן לשליח ביה״כ אף על פי שכניסתה חמורה יותר שהרי אף בשאר ימים כשנכנס להיכל צריך מעיל בפעמונים משום ונשמע קולו בבואו אל הקודש. ואלו ביה״כ נכנס לפני לפנים בבגדי לבן שאין שם משמיע קול. אבל מה שפרש״י ז״ל שלא הצריכן הקב״ה לשליח בתפלתן שכ״א מתפלל לעצמו ושואל צרכיו כדכתיב בתפלת שלמה אשר ידע איש נגע לבבו. אין פירוש זה נכון חדא שאף בגוים כתיב ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי. ועוד כי מה ענין זה לשמועתנו אלא הנכון כפי שפירשנו וכן פי׳ בתוספ׳.
למיעל להדיא [להיכנס במישרין] וראוי לכהן להקיף קצת, דרך כבוד. ור׳ יוסי אמר לך כנגד טענה זו: חביבין ישראל לפני המקום שלא הצריכן הכתוב לשליח כגון מלאך וכיוצא בו, אלא הקדוש ברוך הוא עצמו שומע תפילת ישראל, ולכן חביב הכהן הגדול שליח ישראל שאינו צריך ללכת בדרך עקיפין.
to enter directly, as it is more appropriate for the High Priest to approach the Holy of Holies somewhat circuitously. And in response to this Rabbi Yosei could have said to you: The Jewish people are beloved by God, as the Torah did not require them to make use of an agent, e.g., an angel, to intercede on their behalf. Instead, God hears the nation’s prayers directly. Consequently, the High Priest, who represents the people on Yom Kippur, need not approach in a roundabout fashion.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי נֵיעוּל בֵּין מְנוֹרָה לְכוֹתֶל מַשְׁחֲרִי מָאנֵיהּ.

The Gemara asks: But if an indirect approach is a mark of respect, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, too, let the High Priest enter indirectly between the candelabrum and the wall. The Gemara answers: If the High Priest walks by that route, he might blacken his clothes through the soot left on the wall by the candelabrum.
רש״יתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משחרי מאניה – בגדיו משחירין מעשן המנורה שהשחיר את הכותל.
ניעול בין המנורה לכותל. הוה מצי למימר דלאו אורח ארעא אלא משכח טעמא אפילו סבירא לן כרבי יוסי אי נמי לרבי יוסי דאמר שלא היה אלא פרוכת אחת צריך לומר כן אבל לרבנן דאמרי שתי פרוכת היו1 לא עייל להדיא:
1. צ״ל שלא עייל בהדיא מיקרי.
ושואלים: ואם עקיפין הוא דרך כבוד, הרי לשיטת ר׳ יהודה נמי [גם כן] ניעול [שיכנס] הכהן הגדול בעקיפין, בין המנורה לכותל! ומשיבים: אם יעבור הכהן הגדול שם, יתכן כי משחרי מאניה [יושחרו בגדיו], מהשחרורית הדבוקה לכותל מעשן המנורה.
The Gemara asks: But if an indirect approach is a mark of respect, in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, too, let the High Priest enter indirectly between the candelabrum and the wall. The Gemara answers: If the High Priest walks by that route, he might blacken his clothes through the soot left on the wall by the candelabrum.
רש״יתוספות ישניםפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) א״ראָמַר רַבִּי נָתָן אַמָּה טְרַקְסִין לֹא הִכְרִיעוּ בּוֹ חֲכָמִים אִי כְּלִפְנִים אִי כְּלַחוּץ.

Rabbi Natan said: With regard to the one-cubit partition, the Sages did not determine its status, whether it was part of the inside of the Holy of Holies or part of the outside area of the Sanctuary.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״ר נתן אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים אי כלפנים אי כלחוץ ופשוטה היא. ואסיקנא קדושת זו האמה איני יודע אי כקדושת ההיכל היא אי כקדושת קודש הקדשים היא והיינו דא״ר יוחנן בעי ר׳ יוסי איש הוצל כתיב ודביר בתוך הבית מפנימה וגו׳ היכי פשטיה ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתם שם ארון ברית י״י דמשמע שהדביר כלחוץ.
טרקסין – לשון פנים וחוץ הוא כך ראיתי בתלמוד ירושלמי וראיה לדבר חסידים הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבם במעשר (ברכות דף לה:) למדנו שהטרק לשון כניסת פנים הוא.
אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים – פי׳ אמה טרקסין הוא הכותל המפסיק בין ההיכל ובין קה״ק שהי׳ רחבה אמה ונקרא כן מפני שהוא בספק זה כי טרק בלשון יון חוץ וסין הוא פנים והכותל הוא נקרא דביר ע״ש המקרא ועליו מספקא לי׳ ליוסי בן הוצל אם אמר הכתוב שהדביר בתוך הבית מפנימה או אם אמר שהדביר בתוך הבית לתת מפנימה ממנו את ארון השם.
א אמר ר׳ נתן: אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים מה דינו מבחינת הקדושה, אי [אם] כלפנים כקודש הקדשים אי [אם] כלחוץ כהיכל.
Rabbi Natan said: With regard to the one-cubit partition, the Sages did not determine its status, whether it was part of the inside of the Holy of Holies or part of the outside area of the Sanctuary.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא מ״טמַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב {מלכים א ו׳:ב׳} וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה׳ שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ וּכְתִיב {מלכים א ו׳:י״ז} וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי וּכְתִיב {מלכים א ו׳:כ׳} וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אוֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רוֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וְלָא יָדְעִינַן אַמָּה טְרַקְסִין אִי מֵהָנֵי עֶשְׂרִים וְאִי מֵהָנֵי אַרְבָּעִים.

Ravina strongly objects to this opinion: What is the reason for this uncertainty? If we say it is because it is written: “And the House that King Solomon built for the Lord was sixty cubits in length, and its width was twenty cubits, and its height was thirty cubits” (I Kings 6:2), and it is written: “And the House, that is, the Sanctuary, was forty cubits long” (I Kings 6:17), and it is written: “And before the partition twenty cubits in length, and twenty cubits in width, and twenty cubits in height” (I Kings 6:20), and therefore we do not know whether the one-cubit partition was part of these twenty cubits of the Holy of Holies or part of these forty cubits of the Sanctuary, then this problem can be resolved.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דביר – היא המחיצה לפני הדביר חלל בית קדשי הקדשים שהוא לפנים מן המחיצה.
ועשרים אמה קומתו – רש״י פי׳ בפי׳ מלכים דהא דאמר לעיל ושלשים אמה קומתו היינו כל הבית עד הגג והא דכתיב ועשרים אמה קומתו היינו עד עליית בית קדשי הקדשים ובב״ב פרק המוכר פירות (בבא בתרא צח:) פריך ליה ומשני עשרים אמה קומתו משפת כרובים ולמעלה שהכרובים שעשה שלמה העומדים בקרקע משני צדי הארון גבהם עשר אמות.
ומה שנתגלגל כאן בבאור מאה אמות שבאורך ההיכל האיך היו מתפרנסות כבר ביארנוהו בפרק ראשון (יומא ט״ז:):
מתקיף לה [מקשה על כך] רבינא: מאי טעמא [מה טעם] הקושי שהיה בדבר? אילימא [אם תאמר] משום דכתיב [שנאמר]: ״והבית אשר בנה המלך שלמה לה׳ ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו״ (מלכים א׳ ו, ב) וכתיב [ונאמר]: ״וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני״ (מלכים א׳ ו, יז), ונאמר: ״ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו״ (מלכים א׳ ו, כ) ומשום כך לא ידעינן [אין אנו יודעים] באמה טרקסין זו אי מהני [אם מאלו] עשרים אמה של קודש הקדשים (״הדביר״), ואי מהני [אם מאלו] ארבעים אמה שנמנו בתוך מידת הקודש (״ההיכל״).
Ravina strongly objects to this opinion: What is the reason for this uncertainty? If we say it is because it is written: “And the House that King Solomon built for the Lord was sixty cubits in length, and its width was twenty cubits, and its height was thirty cubits” (I Kings 6:2), and it is written: “And the House, that is, the Sanctuary, was forty cubits long” (I Kings 6:17), and it is written: “And before the partition twenty cubits in length, and twenty cubits in width, and twenty cubits in height” (I Kings 6:20), and therefore we do not know whether the one-cubit partition was part of these twenty cubits of the Holy of Holies or part of these forty cubits of the Sanctuary, then this problem can be resolved.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְדִילְמָא לָא מֵהָנֵי עֶשְׂרִין וְלָא מֵהָנֵי אַרְבְּעִין וַחֲלָלָא קָא חָשֵׁיב כְּותָלִים לָא קָא חָשֵׁיב תִּדַּע דְּכֹל הֵיכָא דְּקָא חָשֵׁיב כְּותָלִים חָשֵׁיב לֵיהּ לְדִידֵיהּ.

Ravina explains the resolution of the problem: But perhaps it was not part of these twenty cubits nor part of these forty cubits, as in establishing the measurements the verse counts the space but does not count the walls themselves, i.e., the cubit of the wall is not included in either measurement. Know that it is so, as anywhere that the verse counts the area of the walls in addition to the spaces they contain, it also counts the one-cubit partition.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קחשיב לדידיה – למקום המחיצה לבד מן הששים.
אולם, הרי אפשר לפתור בפשטות: ודילמא [ושמא] אינו לא מהני [מאלה] העשרין אמה ולא מהני [מאלה] הארבעין אמה, וחללא קא חשיב [את החלל הוא מחשיב], אבל את הכותלים עצמם לא קא חשיב [אין הוא מחשיב] בקביעת המידות, ואמה זו של כותל אינה נחשבת כלל בין המידות. תדע שכן הוא, דכל היכא דקא חשיב [שבכל מקום שמחשיב] את הכותלים ולא רק את השטח בפנים חשיב ליה לדידיה [מונה גם אותה, את האמה טרקסין],
Ravina explains the resolution of the problem: But perhaps it was not part of these twenty cubits nor part of these forty cubits, as in establishing the measurements the verse counts the space but does not count the walls themselves, i.e., the cubit of the wall is not included in either measurement. Know that it is so, as anywhere that the verse counts the area of the walls in addition to the spaces they contain, it also counts the one-cubit partition.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) דִּתְנַן הַהֵיכָל אמֵאָה עַל מֵאָה בְּרוּם מֵאָה כּוֹתֶל אוּלָם חָמֵשׁ וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה כּוֹתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ וְאׇרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה וְאַמָּה טְרַקְסִין וכ׳וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים כּוֹתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ וְהַתָּא שֵׁשׁ וְכוֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ.

Ravina cites a proof for the previous claim. As we learned in a mishna: The Sanctuary was one hundred cubits by one hundred cubits, with a height of one hundred cubits. From east to west, the hundred cubits were divided as follows: The wall of the Entrance Hall was five cubits; and the Entrance Hall itself was eleven cubits; the wall of the Sanctuary was six cubits; the length of the Sanctuary itself was forty cubits; and there was the one-cubit partition; the Hall of the Holy of Holies was another twenty cubits; the outer wall of the Sanctuary was six cubits; and the chamber behind it was six cubits; and the wall of the chamber was five cubits. This mishna proves that when the walls are counted in addition to the spaces, the one-cubit partition is included in the calculation.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך תא
תאאיציע צלא והתא כבר פי׳ בערך אפתא ובערך יציע. (מדות לד יומא נב.) כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא שש:
א. [פאהר הויז.]
כותל אולם – כותל החיצון למטה רוחב היסוד והאסקופה ולמעלה מגובה כיפת הפתח עובי החומה שעולה עד ק׳ אמה לבד רוחב כיפת החלל שהיא י״א אמה לבד רוחב כיפת עובי החומה.
והתא שש – יציע שאחורי בית הכפרת.
כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא חמש – תימה והכתיב היציע התחתונה חמש באמה רחבה (מלכים א ו) וי״ל דהכא מיירי בתא האמצעי דכתיב והתיכונה שש באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב ופר״י דה״פ דקרא שעובי כותל ההיכל לא היה שוה בכל מקום שאם כן היו צריכות לנקב החומה לתחוב בה ראשי הקורות של התא וזה לא רצו לעשות פן ירקבו אלא עשו את חומת ההיכל במערב למטה שבעה אמות והוצרכו לגרוע ממנה אמה כנגד תקרת התא האמצעי להניח ראשי הקורות על אותה כניסה ושוב הוצרכו לגרוע עוד אמה כנגד תקרת תא השלישי לפיכך התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה ו׳ באמה רחבה והג׳ ז׳ באמה רחבה והיינו דתנן במס׳ מדות [פ״ד מ״ד] התחתונה רחבה חמש והרובד ששה רובד ששה היינו התקרה המפסקת בינה לתא התיכונה שעל גבה והאמצעית שש והרובד ז׳ והקשה ר״י בר מרדכי אי למטה קא חשיב הכא לשם לא היתה התא שש אלא חמש ואי בתיכונה קא חשיב מאי קאמר כותל ההיכל שש והא כבר נגרע ממנה כנגדה ולפי מה שפירשנו ניחא דכותל ההיכל כנגד תא התחתונה היה עוביה ז׳ וכנגד התיכונה עוביה ו׳ כי כבר נגרע ממנה אמה והכא כנגד התיכונה קא חשיב דהוי התם כותל ההיכל ו׳ והתא ו׳ וא״ת ואמאי לא קא חשיב למטה כותל ההיכל ז׳ והתא ה׳ ואידי ואידי חד שעורא הוא י״ל דניחא ליה למיחשב במקום שהיה כותל ההיכל ו׳ כמו כותל מזרחי של היכל שהיה כמו כן ו׳ אי נמי נראה לר״י שהמגרעות היו בכל הכתלים בכותל ההיכל ובשלשת כותלי התא וכותל ההיכל היה למטה ו׳ אמות ומחצה וכותל התא ה׳ אמות ומחצה וכשהיה מגרע חצי אמה מכל כותל כדכתיב כי מגרעות נתן לבית סביב נמצא התא התחתונה חמש על חמש והתיכונה שש על שש והשלישית שבע על שבע והא דקתני רובד שש ורובד שבע אור״י דהיינו אורך המגרעת הראשונה היא שש והמגרעת השניה ארכה שבעה וקרי להו רובד לפי שהמגרעת כעין שורה בולטת כעין ששנינו במסכת תמיד בפ״ק (דף כה:) בית גדול היה ומוקף רובדים וקאמר בגמ׳ רובדים מאי נינהו גורתא דאיצטוותא דסלקי בהו לאצטוותא שהיו עושין כעין אצטוואות סטיו לפנים מסטיו מעלותם של אבנים שקורין דגוריד ולשון רובד הוא שורה עוד פר״י דנראה לו דכותל ההיכל שש והתא שש דלמטה לגמרי קא חשיב ואע״ג דכתיב במשכנה דמלכים חמש באמה רחבה של מסכת מדות דבית שני היו חלוקין משל שלמה כמו שהיו חלוקין ממשכנה דיחזקאל דלעתיד דכתיב ביחזקאל (מא) בתר דפריש היכל ובית קדשי הקדשים כתיב ורחב הצלע ד׳ אמות וצלע היינו תא כדאמר פ׳ המוכר הבית (ב״ב דף סא.) וכתיב נמי התם (שם) והצלעות צלע אל צלע שלשים ושלש פעמים אלמא דלא הוו בההיכל אלא ל״ג תאים ובמסכת מדות [פ״ד מ״ג] תנן ל״ח תאים היו שם ט״ו בצפון וט״ו בדרום ושמנה במערב והר׳ יצחק בר מרדכי פי׳ דלא בהיכל היו המגרעות אלא בתא היו והא דתנן רובד שש היינו שורות אבנים עליונים של כותל היציע התחתונה שעליה מונחים ראשי הקורות וכשהיתה אותה שורה רחבה שש נמצאת שהיתה בולטת אמה שעובי כותל התא לא היה אלא ה׳ אמות ולכך בולטת אמה מבחוץ לפי שהיו צריכין לכנוס אמה מקום הנחת הקורות לבלתי אחוז בקירות הבית ונמצא דעכשיו נמי כשהיו כונסין אמה היתה החומה מכל מקום עדיין עובי ה׳ אמות לפי שבמקום אמה הכניסה נתוספה אמה מבחוץ ולא נהירא לר״י דלמה היו מוסיפין אמה אי מחמת חוזק החומה כדי שתהא בכל מקום לכל הפחות ה׳ אדרבה אותה תוספת היא גרעון שהיה בנין העליון בולט אמה חוץ לתחתון ומכביד עליו ועוד קשה התינח רובד שש אבל רובד שבע למה וכשהיה רובד שלמעלה ז׳ נמצא שהיה בולט חוץ לחומה שתי אמות שעובי החומה חמש ומה היו צריכין לבליטת שתי אמות והלא לא היו כונסין ביציע השלישית אנא אמה שהיה שבע אמות רחבה אמה אחת יותר מן התיכונה ועוד לפי דבריו היו נוקבין כותל ההיכל ויותר היה נכון לנקוב כותלי התא ועוד דלישנא דקרא כי מגרעות נתן לבית משמע היכל ולא תאים דלא איקרו בית מיהו הא לא קשיא דמצינו למימר מגרעות נתן לדביר שהיה לבית סביב דהיינו לכותלי התאים ואני שמעתי בשם רבינו יצחק הבחור שלא היה בכותל ההיכל לא מגרעות ולא כניסה ולא בליטה וראשי הקורות היו מונחין מכותל תא לכותל תא שכנגדו ובמקום הנחת הקורות היה כניסה בכותל התא חצי אמה מזה וחצי אמה מזה וכל התאים היו שוים ממזרח למערב שש אמות בין התחתונה [בין] התיכונה בין השלישית וכותל התא חמש אבל מצפון לדרום התחתונה ה׳ והתיכונה ו׳ והשלישית שבע והשתא ניחא כותל ההיכל ו׳ והתא שש וכותל התא [חמש] דבין התחתונה בין התיכונה בין השלישית היו שש ממזרח למערב וכותל היכל שש וכותל התא חמש בין למטה בין למעלה.
כותל האולם חמש והאולם אחת עשרה – פירש המורה: כותל החיצון למטה רוחב היסוד והאסקופה למעלה מגובה כיפת הפתח עובי החומה שעולה עד ק׳ אמה לבד רוחב כיפת החלל שהוא אחת עשרה אמה לבד רוחב כיפת עובי החומה. ומשמע מדבריו שאותן י״א אמה שהיו בין האולם ובין ההיכל כיפה היתה עליהם. ואינו נראה לי אלא האולם לא היה אלא כותל אחד שאורכו מאה אמה ועוביו ה׳ אמה ופתח היה באמצעו ארבעים אמה גובהו ועשרים אמה רחבו ובינו ובין ההיכל היה אויר מגולה ולא היה שם תקרה ולא כיפה. ומשום הכי תנן בפ״ד דמדות וכלונסות של ארז היו קבועין מכותלו של היכל לכותלו של אולם כדי שלא יבעט מפני שהיה כותל יחיד עומד בפני עצמו היו צריכין לאותם הכלונסות ואילו היה כיפה באותן י״א אמה אם כן היה מחובר כותל האולם עם ההיכל ולא היו צריכין לכלונסות ומאי דתנן התם ושרשראות של זהב היו קבועות בתקרת האולם שבהן פרחי כהונה עולין ורואין את העטרות שבחלונות נראה לי על תקרת הפתח של אולם הוא אומר אבל הי״א שבין האולם ולכותל אויר מגולה היה ובכל משנת מדות לא הוזכרה כיפה זו וכל הבינינים והעליות הוא מזכיר שם.
בפרש״י בד״ה כותל אולם כו׳ לבד רוחב כיפת עובי החומה עכ״ל כצ״ל:
תוס׳ בד״ה כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא כו׳ והאמצעית שש והרובד שבעה והקשה ר״י כו׳ כצ״ל:
בא״ד א״נ לר״י כו׳ וכותל ההיכל היה למטה ו׳ אמות ומחצה כו׳ עכ״ל עמ״ש בזה בחידושינו ר״פ המוכר פירות:
בא״ד והשלישית שבע על שבע כו׳ עכ״ל אין זה מדוקדק דהא שמונה תאים שהיו במערב היו ג׳ על ג׳ ושנים על גביהם וא״כ ע״כ שנים שהיו בשלישית לא היה שבעה על שבעה שהרי מצפון לדרום היו אלו שנים גדולים כמו הג׳ שלמטה מהם וק״ל:
בא״ד והא דקתני רובד שש כו׳ דהיינו אורך המגרעת הראשונה היא שש כו׳ עכ״ל ה״מ לפרש נמי רובד על התקרה המפסקת בין שני התאים כמו שפירש לעיל אלא שנראה לו דוחק לפרש רובד על התקרה ולכך פר״י לפי דרכו דנקרא רובד ע״ש המגרעת שהוא כעין רובד ושורה שמכל צד היה המגרעת ארכו שש אבל לפי׳ דלעיל שלא היה המגרעת רק בצד אחד בכותל ההיכל לא היה אורך המגרעת רק חמש ודו״ק:
בא״ד והתא שש כו׳ במשכנה דמלכים ה׳ באמה רחבה של מס׳ מדות דבית שני היו חלוקין כו׳ עכ״ל והא דמייתי בשמעתין ממתניתין דמדות אמשכנה דמלכים היינו להך מילתא דכל היכא דקחשיב כתלים חשיב ליה דידיה כיון דאשכחן כן במסכת מדות בבית שני מצינן למימר שהיה נמי כן בבית ראשון אבל בחלל התאים אפשר דחלוקין היו אך קשה דהא במסכת מדות נמי תנן התחתונה חמש ורובד ו׳ כו׳ ודוחק הוא לאוקמא בבית ראשון ואפשר דהיינו דוקא בתאים שמצד צפון ודרום ודו״ק:
בא״ד והריב״ם פי׳ דלאו בהיכל היו המגרעות אלא בתא היו והא דתנן רובד שש היינו שורת אבנים כו׳ עכ״ל ה״מ לפרש נמי רובד על התקרה כמו שפירש לעיל אלא שנראה לו דוחק גם ליכא לפרש על המגרעת כמו שפרש״י דכיון דהמגרעת לא היה רק בצד אחד בתא לא היה אורך המגרעת רק חמש אלא שנראה לו לפרש על שורת אבנים של עובי כותל התא במקום שהיו מונחים ראשי קורות היה שש אמה משום דע״י בליטת אמה מבחוץ לצד מזרח התא נתוספה עובי הכותל אמה נגד אמת הכניסה של ראשי קורות מיהו בבליטה גופיה נגד ראשי קורות ודאי דלא היה נמי עובי הכותל רק ה׳ אמות שאותה אמה שנחסרה מעובי הכותל ע״י כניסת ראש הקורה נתוספה ע״י הבליטה שכנגדה אלא בשורות אבנים שהיו בין קורה לקורה שלא נחסר מהם כלום ע״י כניסת הקורות נתוספה שפיר ע״י הבליטה עד שהיה עובי חומה שם שש אמות ולפי׳ זה נקרא רובד מלשון על הרובד הרביעי דתנן בפרק טרף בקלפי שהוא מלשון שורה של רצפת אבנים ודו״ק:
בא״ד שורות אבנים עליונים של כו׳ מ״מ עדיין עוביה ה׳ אמות כו׳ כצ״ל:
בא״ד בשם ר״י הבחור כו׳ וראשי הקורות היו מונחין מכותל תא לכותל תא כו׳ בין התחתונה ובין התיכונה ובין כו׳ וכותל התא חמש דבין כו׳ כצ״ל לפי זה הפי׳ ליכא לפרושי לשון רובד אלא מלשון תקרה כמו לפירוש קמא גם מגרעות נתן לבית צ״ל לדביר שהיה לבית סביב כו׳ כדלעיל וק״ל:
דתנן כן שנינו במשנה]: ההיכל מאה אמה על מאה אמה ברום [בגובה] מאה; וכך היה מתחלק ממזרח למערב: כותל אולם חמש אמות, והאולם עצמו אחת עשרה אמות, כותל ההיכל שש אמות, וארכו ארבעים אמה, ואמה טרקסין, ועוד עשרים אמה בית קדשי הקדשים, כותל ההיכל החיצוני שש, והתא מאחוריו שש, וכותל התא חמש אמות.
Ravina cites a proof for the previous claim. As we learned in a mishna: The Sanctuary was one hundred cubits by one hundred cubits, with a height of one hundred cubits. From east to west, the hundred cubits were divided as follows: The wall of the Entrance Hall was five cubits; and the Entrance Hall itself was eleven cubits; the wall of the Sanctuary was six cubits; the length of the Sanctuary itself was forty cubits; and there was the one-cubit partition; the Hall of the Holy of Holies was another twenty cubits; the outer wall of the Sanctuary was six cubits; and the chamber behind it was six cubits; and the wall of the chamber was five cubits. This mishna proves that when the walls are counted in addition to the spaces, the one-cubit partition is included in the calculation.
עין משפט נר מצוההערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות רי״דמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אֶלָּא קְדוּשְּׁתֵיהּ אִי כְּלִפְנִים אִי כְּלַחוּץ.

Rather, the uncertainty does not concern the location of the one-cubit partition, which was certainly positioned between the Sanctuary and the Holy of Holies. Instead, the issue is its sanctity, whether it was considered like the inside of the Holy of Holies or like the outside area of the Sanctuary. Since there was no such wall in the Second Temple, the Sages were uncertain with regard to the status of the extra cubit.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
משמע שכאשר מונים גם הכתלים ולא רק החללים מונים גם אמה טרקסין! אלא, השאלה לא היתה בדבר מקומה של אמה טרקסין שהיא ודאי בין הקודש וקודש הקדשים אלא על קדושתיה [קדושתו] אי [אם] הוא כלפנים כקודש הקדשים או כלחוץ לו, וכיון שבבית שני לא היה שם כותל בנוי, לא ידעו לאן לשייך את האמה היתירה הזו.
Rather, the uncertainty does not concern the location of the one-cubit partition, which was certainly positioned between the Sanctuary and the Holy of Holies. Instead, the issue is its sanctity, whether it was considered like the inside of the Holy of Holies or like the outside area of the Sanctuary. Since there was no such wall in the Second Temple, the Sages were uncertain with regard to the status of the extra cubit.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי יוֹסֵף אִישׁ הוּצָל {מלכים א ו׳:י״ט} וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ הֵיכִי קָאָמַר קְרָא.

§ And this is what Rabbi Yoḥanan said: Yosef of Hutzal raised a dilemma with regard to the verse: “And he prepared a partition in the midst of the House within to set there the Ark of the Covenant of the Lord” (I Kings 6:19). This was his dilemma that was raised before the Sages: With regard to what case is the verse speaking?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היכי קאמר קרא – מי אמרינן ה״ק ודביר בתוך הבית מחיצה עשה שמפסקת בתוך הבית.
והיינו דאמר [והוא שאמר] ר׳ יוחנן, בעי [שאל] יוסף איש הוצל: נאמר: ״ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית ה׳⁠ ⁠״ (מלכים א׳ ו, יט). איבעיא להו [כך נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: היכי קאמר קרא [כיצד בדיוק אמר הכתוב] וכיצד משמעות דברי הפסוק; האם יש לקוראו ולהבינו כך:
§ And this is what Rabbi Yoḥanan said: Yosef of Hutzal raised a dilemma with regard to the verse: “And he prepared a partition in the midst of the House within to set there the Ark of the Covenant of the Lord” (I Kings 6:19). This was his dilemma that was raised before the Sages: With regard to what case is the verse speaking?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אוֹ דִילְמָא הָכִי קָאָמַר וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה.

The Gemara explains the dilemma. Should it be read: And Solomon prepared a partition in the midst of the House within to set there, meaning that he placed the partition within the Temple and behind it he prepared a space to place the Ark, and the partition itself did not possess the sanctity of the Holy of Holies? Or perhaps this is what the verse states: A partition in the midst of the House within, i.e., the verse ends there, while the rest of the text forms a new verse. According to this interpretation, the place of the partition itself was part of the Holy of Holies, and that was where Solomon prepared a place for the Ark.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
או דלמא הכי קאמר ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם ארון ברית י״י דמשמע מבפנים.
מפנימה הכין – ולפנים מאותה מחיצה הכין מקום חללה והזמינו לתת שם את הארון אלמא דביר גופיה לאו מקדושת פנים הוא.
או דילמא ה״ק ודביר בתוך הבית מפנימה – דמקום הדביר גופיה משל פנים הוה ואותו הכין לתתו שם באותה כניסה את הארון.
״ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם״, שעשה מחיצה המפסקת בתוך הבית (״ודביר בתוך הבית״), ולפנים מאותה מחיצה הכין חלל למשכן ארון הקודש (״מפנימה הכין לתתן שם״), וממילא הדביר עצמו אינו קדוש בקדושת קודש הקדשים, או דילמא [שמא] הכי קאמר [כך אמר]: ״ודביר בתוך הבית מפנימה״ וכאן יש להפסיק, ולקרוא את המשך הפסוק כיחידה אחרת, ומשמעות הפסוק באופן כזה היא שמקום הדביר עצמו היה חלק מקודש הקדשים ואותו הכין למקום משכן לארון.
The Gemara explains the dilemma. Should it be read: And Solomon prepared a partition in the midst of the House within to set there, meaning that he placed the partition within the Temple and behind it he prepared a space to place the Ark, and the partition itself did not possess the sanctity of the Holy of Holies? Or perhaps this is what the verse states: A partition in the midst of the House within, i.e., the verse ends there, while the rest of the text forms a new verse. According to this interpretation, the place of the partition itself was part of the Holy of Holies, and that was where Solomon prepared a place for the Ark.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ וְהַתַּנְיָא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר חָמֵשׁ מִקְרָאוֹת בַּתּוֹרָה אֵין לָהֶן הֶכְרֵעַ

The Gemara is surprised at this explanation: And was Yosef of Hutzal really uncertain how to punctuate this verse? But wasn’t it taught in a baraita that Isi ben Yehuda says: There are five verses in the Torah whose meaning cannot be decided, i.e., it is unclear from the text how the verses should be read.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואמרינן ומי מספקא ליה לר׳ יוסי איש הוצל פשטיה דהאי קרא. והתניא איסי בר יהודה אומר ה׳ מקראות בלבד אין להם הכרע מן התורה ואלו הן שאת משוקדים מחר ארור וקם.
אין להם הכרע – לדעת היכן הן נוטין.
חמשה מקראות אין להם הכרע כו׳. בב״מ (דף סא.) ובפסחים (דף כא:) פירש׳ אמאי לא אמרינן דקאי אדלעיל ואדלרע כמו את כספך לא תתן לו בנשך וגו׳ ושם הארכתי וגם בפ״ק דקידושין (דף לב:):
חמש מקראות אין להם הכרע – נראה פירושה שאין להן הכרע מלשון התיבות כל היכא דליכא פסיקא דקראי או הפסק טעמים דאלו השתא דאיכא פסיקא דקראי והפסק טעמים נתברר ספקו.
גמ׳ חמש מקראות בתורה אין להם הכרע. עיין ירושלמי פרק אין מעמידין:
על ההסבר הזה תוהים: ומי מספקא ליה [והאם מסופק לו] כיצד יש להפסיק במקרא זה? והתניא [והרי שנינו בברייתא]: איסי בן יהודה אומר: חמש מקראות בתורה אין להן הכרע, שלא ברור מן המקרא היכן יש להפסיק בתוך הפסוקים:
The Gemara is surprised at this explanation: And was Yosef of Hutzal really uncertain how to punctuate this verse? But wasn’t it taught in a baraita that Isi ben Yehuda says: There are five verses in the Torah whose meaning cannot be decided, i.e., it is unclear from the text how the verses should be read.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144