×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) כִּמְנַגְּדָנָא תָּנָא אכְּשֶׁהוּא מַזֶּה אֵינוֹ מַזֶּה עַל הַכַּפּוֹרֶת אֶלָּא כְּנֶגֶד עוֹבְיָהּ שֶׁל כַּפּוֹרֶת כְּשֶׁהוּא מַזֶּה לְמַעְלָה מְצַדֵּד יָדוֹ לְמַטָּה וּכְשֶׁהוּא מַזֶּה לְמַטָּה מְצַדֵּד יָדוֹ לְמַעְלָה.
like one who lashes with a whip on the back of another and who occasionally strikes lower down. A Sage taught in the Tosefta: When the High Priest sprinkles the blood, he does not sprinkle on the top of the Ark cover; rather, he does so against the thickness of the Ark cover. When he sprinkles once upward, he turns his hand so that the back of his hand faces downward, and he then sprinkles upward. And when he sprinkles seven times downward, he turns his hand so its back is upward. However, he does not sprinkle on the Ark cover or below it, so that the blood does not actually come into contact with it.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פירוש כגון המכה שמרים ידו ואינו מכה עד שיוריד.
ירושלמי כמטברר – פירוש: יש מי שאומרים שמטה ידו עד טבורו. תנו רבנן כשמזה אינו מזה על גגה של כפרת אלא כנגד טפחה של כפרת הוא עוביה והוא מצחה הכל אחד הוא שיש נוסחאות מתחלפות לפיכך הוצרכו להודיע שהכל טעם אחד הם. כשהוא מזה למעלה מצדד ידו למטה וכשמזה למטה מצדד ידו למעלה מנ״ל שמזה למעלה ומזה למטה. ופרשינן מדכתיב והזה (עליו) באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים כל מקום שנאמר על הוא למעלה וכ״מ שנאמר לפני הוא למטה והכל במקום אחד הן אלא הצדדת [היד] היך היא כיצד כשמזה למעלה מצדיד ידו למטה. פי׳ נותנו כף היד למטה ואצבעותיו כלפי מעלה ומזה וההזאה שהוא מזה עולה למעלה מן הכפרת כנגד הכפרת מחוץ הכפרת וחוזר ונופל למטה בקרקע [וכשהוא מזה למטה] מצדיד ידו למעלה כלומר כף היד למעלה ואצבעותיו למטה ומזה כנגד עוביה של כפרת שהיא מצחה והיא טפחה כדגרסינן ארון ט׳ וכפרת טפח הרי עשרה. והזאה שמזה יורדת ונופלת בקרקע מחוץ של ארון כנגדו. ואמרינן לא יאמר למטה בשעיר כו׳ כלומר לא היה צריך לכתוב בשעיר לפני הכפרת דמשמע כי מזה מדם השעיר למטה דגמר מטה דשעיר ממטה דפר שכבר כתביה בשעיר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר. למה נאמר לפני הכפרת בשעיר להקיש על הכפרת שכתוב בשעיר ללפני הכפרת שכתוב בו. מה לפני שכתוב בו למטה הוא ולא למעלה אף על נמי שכתוב בו למטה הוא ולא למעלה פי׳ זה שכתבתי לך בשעיר והזה אותו על הכפרת.
כמנגדנא – כמכה ברצועה שמתחיל מן הכתפים ומכה והולך למטה.
אינו מזה על הכפורת – על גגה אלא כנגד עוביה ולא היו דמים נוגעין בה.
כשהוא מזה – אחת למעלה מצדד גב ידו למטה ומזה כלפי למעלה וכשהוא מזה השבע למטה מצדד ידו למעלה ומזה למול פניו אחת גבוהה ואחת בנמוך הימנה וכולן נופלות לארץ.
והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת סוגיא דשמעתא דבשעיר כתיב והזה אותו על הכפרת והיינו אחת למעלה דהזה אותו על הכפרת א׳ למעלה משמע דאותו חדא משמע כדפרש״י ז״ל ולפני הכפרת שהם למטה לא כתיב בי׳ מניינא אלא דיליף מן הפר דכתיב בי׳ יזה שבע פעמים ואלו בפר לא כתיב בי׳ מניינא למעלה אלא דיליף משעיר.
כמנגדנא [כמי שמכה ברצועה] על הגב, ומפעם לפעם מכה למטה יותר. תנא [שנה החכם] בתוספתא, כשהוא מזה מן הדם — אינו מזה על הכפורת למעלה, בגגה, אלא כנגד עוביה של כפורת, וכשהוא מזה אחת למעלה — הריהו מצדד ידו שיהא גב ידו מופנה למטה ומזה כלפי מעלה. וכשהוא מזה שבע למטה — הריהו מצדד ידו שיהא גבה למעלה. אבל אינו מזה ממש על הכפורת או למטה ממנה ואין הדם נוגע בה ממש.
like one who lashes with a whip on the back of another and who occasionally strikes lower down. A Sage taught in the Tosefta: When the High Priest sprinkles the blood, he does not sprinkle on the top of the Ark cover; rather, he does so against the thickness of the Ark cover. When he sprinkles once upward, he turns his hand so that the back of his hand faces downward, and he then sprinkles upward. And when he sprinkles seven times downward, he turns his hand so its back is upward. However, he does not sprinkle on the Ark cover or below it, so that the blood does not actually come into contact with it.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר קְרָא {ויקרא ט״ז:ט״ו} וְהִזָּה אוֹתוֹ עַל הַכַּפּוֹרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפּוֹרֶת לֹא יֹאמַר לְמַטָּה בְּשָׂעִיר דְּלָא צְרִיךְ דְּגָמַר מִמַּטָּה דְּפַר.

The Gemara asks: From where are these matters, that the sprinklings do not actually touch the Ark cover, derived? Rav Aḥa bar Ya’akov said that Rabbi Zeira said: The verse states with regard to the goat sacrificed as a sin-offering: “And he shall do with its blood as he did with the blood of the bull, and sprinkle it upon the Ark cover and before the Ark cover” (Leviticus 16:15). The verse should not say downward, i.e., “before the Ark cover,” with regard to the goat, as this is unnecessary; this requirement is derived from the term downward in connection with the bull.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אינו על הכפרת ממש אלא כמו ולפני הכפרת כשם שלפני למטה כך על הכפרת שכתב למטה הוא כמו שפירשנו כבר. למה נקרא זה למעלה וזה למעלה בהצדדת הכף היד והגבהת אצבעות והורדת אצבעותיו בלבד דלאו דם נוגע בכפרת כלל ולא למעלה ממש הוא ואמרינן אדרבה לא יאמר ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה שהוא למעלה בפר שאינו צריך אתו דגמר ממעלה דשעיר שהרי הכתוב הקישם שנאמר ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר. נמצא למד למעלה דפר ממעלה דשעיר למה נאמר למעלה בפר לאקושי (על לפני) [לפני לעל] מה על על ממש אף פני פני ממש. ובעינן דנגע בכפרת. נוסח אחר מה פני פני ממש אף על על ממש. ופירושה כדרך הראשונה.
ערך טרפעיק
טרפעיקא(יומא נה.) אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה משתכר בטרפעיקא (גיטין מה:) גט מתעלין בדמיהן עד כדי טרפעיקין מאי טרפעיקין אמר רב ששת אסתירא (כתובות סד) מאי טרפעיקין אמר רב ששת אסתירא וכמה איסתירא פלגו דזוזא תניא נמי הכי רבי יהודה אומר ג׳ טרפעיקין שהן ט׳ מעין מעה וחצי לכל יום:
א. [איינעמינצע.]
מנא הני מילי – דאינו מזה על הכפורת אותן שתים אחת של מעלה בפר ואחת של מעלה בשעיר על גג הכפורת ממש.
לא יאמר למטה בשעיר – לא יאמר ולפני הכפורת דהיינו למטה דשעיר דכתיב ביה והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת דלא צריך דסוף סוף גמר ממטה דפר שהרי לא פירש בו כמה הזאות וילפינן ליה לקמן ממטה דפר דכתיב ביה ולפני הכפורת יזה שבע פעמים וכיון דסוף סוף גמר מיניה לישתוק קרא מיניה וליגמרה לכולה מילתא דמטה דשעיר ממטה דפר דאיתקוש להדדי דכתיב ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר דבשלמא למעלה דידיה איצטריך דמפורש בו אחת דכתיב והזה אותו על הכפורת ואותו חדא משמע ובמעלה דפר לא פירש אחת.
בפרש״י בד״ה לא יאמר כו׳ ממטה דפר שהרי לא פירש בו כו׳ הד״א ובד״ה למדנו למעלה כו׳ חדא משמע הס״ד כצ״ל:
גמ׳ בתר דקתני כך למעלה בפר אחת צ״ל פיסקא אחת אחת ואחת אחת ושתים:
ושואלים: מנא הני מילי [מניין דברים אלה], שהזאות אלה אינן על גבי הכפורת ממש? אמר רב אחא בר יעקב, אמר ר׳ זירא: אמר קרא [הכתוב] בשעיר החטאת: ״ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת״ (ויקרא טז, טו), לא יאמר ״למטה״, כלומר: ״לפני הכפורת״ בשעיר דלא [שאינו] צריך לאמרו, משום דגמר [שהוא לומד] שיש לעשות זאת ממטה שנאמר בהזאת דם הפר, שהרי נאמר שמעשה השעיר כמעשה הפר,
The Gemara asks: From where are these matters, that the sprinklings do not actually touch the Ark cover, derived? Rav Aḥa bar Ya’akov said that Rabbi Zeira said: The verse states with regard to the goat sacrificed as a sin-offering: “And he shall do with its blood as he did with the blood of the bull, and sprinkle it upon the Ark cover and before the Ark cover” (Leviticus 16:15). The verse should not say downward, i.e., “before the Ark cover,” with regard to the goat, as this is unnecessary; this requirement is derived from the term downward in connection with the bull.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) לָמָּה נֶאֱמַר לְאַקּוֹשֵׁי ׳עַל׳ לְ׳לִפְנֵי׳ מָה ׳לִפְנֵי׳ דְּלָאו ׳עַל׳ אַף ׳עַל׳ דְּלָאו ׳עַל׳.

Since the rite performed with the blood of the goat is compared to the rite of the blood of the bull, why is the requirement that the High Priest must sprinkle downward stated twice? It is to juxtapose the phrase “upon the Ark cover” to “before the Ark cover”; just as “before” means that it is not actually on the Ark cover but merely in front of it, so too, “upon” means that it is not actually on the Ark cover but in front of it, and the High Priest simply turns his hand upward.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
למה נאמר – למטה דשעיר לאקושי ליה מעלה דשעיר ולומר על הכפורת כלפני הכפורת מה לפני דלאו ממש נוגע בכפורת דהא לפני על הארץ משמע אף על דלא ממש נוגע בכפורת אלא לענין שיהא מצדד ידו למטה.
אם כן למה נאמר דבר זה שנית — לאקושי [להשוות] ״על הכפורת ״ל״לפני הכפורת״, שכיון שכתבם בפסוק זה יחד, באו ללמוד זה מזה: מה ״לפני״ משמעו דלאו [שאינו] על הכפורת ממש אלא רק לפני הכפורת, אף ״על״ משמעו דלאו [שאינו] על ממש, אלא לפני הכפורת, ורק רק מצדד ידו כלפי מעלה.
Since the rite performed with the blood of the goat is compared to the rite of the blood of the bull, why is the requirement that the High Priest must sprinkle downward stated twice? It is to juxtapose the phrase “upon the Ark cover” to “before the Ark cover”; just as “before” means that it is not actually on the Ark cover but merely in front of it, so too, “upon” means that it is not actually on the Ark cover but in front of it, and the High Priest simply turns his hand upward.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אַדְּרַבָּה לֹא יֵאָמֵר לְמַעְלָה בְּפַר דְּלָא צְרִיךְ דְּגָמַר מִמַּעְלָה דְשָׂעִיר לָמָּה נֶאֱמַר לְאַקּוֹשֵׁי ׳לִפְנֵי׳ לְ׳עַל׳ מָה ׳עַל׳ עַל מַמָּשׁ אַף ׳לִפְנֵי׳ עַל מַמָּשׁ.

The Gemara raises a difficulty: On the contrary, the verse should not say upward, i.e., “before the Ark cover,” with regard to the bull, as this is unnecessary; it is derived from the term upward stated in connection to the goat. Since the verse equates the two rituals, why does it state the upward sprinkling of the blood of the bull? It is to juxtapose the phrase “before the Ark cover,” stated with regard to the bull, to “upon the Ark cover,” stated with regard to the goat; just as “upon” stated by the goat means actually upon, as indicated by the literal meaning of the verse, so too, “before” means actually upon it, i.e., the blood of the goat should touch the thickness of the Ark cover.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אדרבה לא יאמר למעלה בפר דלא צריך – דסוף סוף גמר לקמן ממעלה דשעיר שפירש בו אחת.
למה נאמר לאקושי – לפני דפר לעל דפר שהמופנה בא ללמד.
מה על על ממש – דהא על פני הכפורת כתיב אף לפני על ממש שיהו דמים נוגעים בעביה של כפורת.
ומקשים: אדרבה (להיפך) נאמר כך: לא יאמר למעלה בפר שלא צריך, שהרי גמר [למד] ממעלה שנאמר בשעיר שהרי הכתוב השווה את שניהם, אם כן למה בכל זאת נאמר? לאקושי [להשוות] ״לפני״ האמור בפר ל״על״ האמור בשעיר, ונאמר כך: מה ״על״ האמור בשעיר משמעו: על ממש, כמשמעו, אף ״לפני״ כוונתו — על ממש שאף דמי השעיר יגעו בעובי הכפורת ממש!
The Gemara raises a difficulty: On the contrary, the verse should not say upward, i.e., “before the Ark cover,” with regard to the bull, as this is unnecessary; it is derived from the term upward stated in connection to the goat. Since the verse equates the two rituals, why does it state the upward sprinkling of the blood of the bull? It is to juxtapose the phrase “before the Ark cover,” stated with regard to the bull, to “upon the Ark cover,” stated with regard to the goat; just as “upon” stated by the goat means actually upon, as indicated by the literal meaning of the verse, so too, “before” means actually upon it, i.e., the blood of the goat should touch the thickness of the Ark cover.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) הַאי מַאי אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְמַטָּה דְשָׂעִיר לְאַקּוֹשֵׁי לְמַעְלָה דְפַר מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב {ויקרא ט״ז:י״ד} עַל פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת קֵדְמָה זֶה בָּנָה אָב כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר פְּנֵי אֵינוֹ אֶלָּא קָדִים אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְמַעְלָה דְפַר לְאַקּוֹשֵׁי לְמַטָּה דְשָׂעִיר לְמַאי אֲתָא.

The Gemara expresses surprise at this suggestion: What is this comparison? Granted, if you say that downward stated with regard to the goat is mentioned to juxtapose it to upward stated with regard to the bull, one needs the phrase “upon the Ark cover,” which deals with the blood of the bull, for that which the school of Rabbi Eliezer ben Ya’akov taught. As the school of Rabbi Eliezer ben Ya’akov taught: “Upon [al penei] the Ark cover to the east” (Leviticus 16:14); this forms an analogy that applies to the entire Torah: Any place where it is stated “face [penei],” it is referring to nothing other than the eastern side. However, if you say, as suggested by the question, that upward with regard to the bull is mentioned to juxtapose it to “upward” stated with regard to the goat, for what purpose does downward stated with regard to the goat come; what do we learn from this phrase? Rather, the first interpretation of the verse must be correct.
ר׳ חננאלרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ודחינן האי מאי אי אמרת למטה משעיר לאקושי ולמדנו שאין זה למעלה ממש לא בזה ולא בזה שהקישן הכתוב זה [לזה] ולמה בא למעלה דפר ללמד שכל מקום שנאמר פני קדמה הוא ואינו אלא פני המזרח ממש. אלא אי אמרת למעלה דפר להיקשא וללמד כי כל מקום שכתוב בו על למעלה ממש הוא וכ״מ שכתוב בו לפני למטה ממש הוא ותראהו על גופא של כפרת כבר למד זה מזה כמו שאמרנו למטה דשעיר למה לי אלא ודאי למטה להיקשא. ועמדה ההלכה כי כל ההזאות במקום אחד הן והכל בקרקע.
אי אמרת בשלמא למטה דשעיר לאקושי – כדאמרן למעלה דפר דקשיא לך לא יאמר מיבעי ליה לכדתניא וכו׳.
אלא אי אמרת למעלה דפר לאקושי כו׳ – ואם תאמר ומנלן דאחת למעלה דפר לא נגע אילימא מהיקש דשעיר כדלקמן והא שעיר גופיה גמר בהיקישא דאיתקש על ללפני ודבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש וי״ל גילוי מילתא הוא דעל דהכא כדהתם אי נמי כיון דאשכחן דעל דשעיר לאו דווקא מקשינן נמי גבי פר על ללפני.
תוס׳ בד״ה אא״א למעלה דפר לאקושי כו׳ ובד״ה מפני התערובות כו׳ אבל חובה יכולין להקריב לאלתר עכ״ל הס״ד ואח״כ מ״ה קינין הן תורין המתנדב תורין כו׳ כצ״ל:
על קושיה זו תוהים: האי מאי [זו מה היא]?! כלומר: מה מקום לשאלה זו? אי אמרת בשלמא [נניח אם אומר אתה] כפי שאמרנו כי למטה האמור בשעיר לאקושי [להשוות] למעלה האמור בפר, אם כן מיבעי ליה [צריכים אנו לדבר זה] לכדתנא דבי [לכמו ששנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ אליעזר בן יעקב. דתנא דבי [ששנה החכם מבית מדרשו] של ר׳ אליעזר בן יעקב: נאמר: ״על פני הכפרת קדמה״ (ויקרא טז, יד)זה בנה אב, כלומר: יסוד ללמוד ממנו לכל התורה, שכל מקום שנאמר: ״פני״ — אינו אלא קדים, כלומר: בצד המזרח. אלא אי אמרת [אם אומר אתה] כפי הקושיה כי למעלה האמור בפר לאקושי [להשוות] מעלה של פר למעלה של שעיר, אם כן למטה האמור בשעיר למאי אתא [למה הוא בא]! מה למדים אנו ממנו? אלא על כרחך יש ללמוד מן המקרא כפי שאמרנו קודם.
The Gemara expresses surprise at this suggestion: What is this comparison? Granted, if you say that downward stated with regard to the goat is mentioned to juxtapose it to upward stated with regard to the bull, one needs the phrase “upon the Ark cover,” which deals with the blood of the bull, for that which the school of Rabbi Eliezer ben Ya’akov taught. As the school of Rabbi Eliezer ben Ya’akov taught: “Upon [al penei] the Ark cover to the east” (Leviticus 16:14); this forms an analogy that applies to the entire Torah: Any place where it is stated “face [penei],” it is referring to nothing other than the eastern side. However, if you say, as suggested by the question, that upward with regard to the bull is mentioned to juxtapose it to “upward” stated with regard to the goat, for what purpose does downward stated with regard to the goat come; what do we learn from this phrase? Rather, the first interpretation of the verse must be correct.
ר׳ חננאלרש״יתוספותמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) תָּנוּ רַבָּנַן וְהִזָּה אוֹתוֹ עַל הַכַּפּוֹרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפּוֹרֶת לָמַדְנוּ כַּמָּה לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר אַחַת לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה.

§ The Sages taught: “And sprinkle it upon the Ark cover and before the Ark cover” (Leviticus 16:15). We have thereby learned how many times the High Priest must sprinkle upward for the goat, that is, one sprinkling, as it states: “And sprinkle.” However, with regard to the sprinkling downward for the goat, before the Ark cover, I do not know how many times he must sprinkle.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן והזה אותו על הכפרת וגו׳ דייקינן דוקיא דקרא מדכתיב אותו דלא הוה צריך ליה אתו שמע מינה כי הזאה אחת בלבד מזין ממנו למעלה. הנה מצאנו מפורש בשעיר למעלה הזאה אחת ומצאנו למטה בפר ז׳ הזאות שנאמר ולפני הכפרת יזה שבע פעמים וגמרי מהדדי דהא הקישן הכתוב כו׳ עד ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר שיהו כל עשיותיו שוות כשם של מטה בפר ז׳ כך למטה בשעיר ז׳ וכשם של מעלה בשעיר אחת כך למעלה בפר אחת ופשוטה היא כולה.
א תנו רבנן [שנו חכמים] בענין זה: נאמר: ״והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת״ (ויקרא טז, טו)למדנו: כמה מזה למעלה בשעיר — הזאה אחת, שהרי נאמר ״והזה״. אולם בהזאה שלמטה בשעיר לפני הכפורת, איני יודע כמה פעמים צריכים להזות!
§ The Sages taught: “And sprinkle it upon the Ark cover and before the Ark cover” (Leviticus 16:15). We have thereby learned how many times the High Priest must sprinkle upward for the goat, that is, one sprinkling, as it states: “And sprinkle.” However, with regard to the sprinkling downward for the goat, before the Ark cover, I do not know how many times he must sprinkle.
ר׳ חננאלפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) הֲרֵינִי דָּן נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּפָּר וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר מָה לְמַטָּה בַּפָּר שֶׁבַע אַף לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר שֶׁבַע.

I therefore derive the halakha from the verses. It states that blood is sprinkled downward in the case of the bull, and it states that blood is sprinkled downward in the case of the goat. Just as the blood that he sprinkles downward in the case of the bull consists of seven sprinklings, as the verse explicitly states: “And before the Ark cover he shall sprinkle seven times” (Leviticus 16:14), so too, the sprinkling of the blood downward in the case of the goat is performed seven times.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הריני דן מן הכתובים, נאמרו דמים שמזה למטה בפר, ונאמרו דמים למטה בשעיר, מה דמים שמזה למטה בדם הפר — שבע הזיות (״ולפני הכפורת יזה שבע פעמים״. ויקרא טז, יד) אף דמים שמזה למטה בשעיר — שבע.
I therefore derive the halakha from the verses. It states that blood is sprinkled downward in the case of the bull, and it states that blood is sprinkled downward in the case of the goat. Just as the blood that he sprinkles downward in the case of the bull consists of seven sprinklings, as the verse explicitly states: “And before the Ark cover he shall sprinkle seven times” (Leviticus 16:14), so too, the sprinkling of the blood downward in the case of the goat is performed seven times.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר מָה לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר אַחַת אַף לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר אַחַת נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה דָּנִין מַטָּה מִמַּטָּה וְאֵין דָּנִין מַטָּה מִלְמַעְלָה.

The Gemara raises a difficulty: Or one can go and reason this way: It states that blood is sprinkled upward in the case of the goat, and likewise it states that blood is sprinkled downward in the case of the goat. Just as with regard to sprinkling upward in the case of the goat there is one sprinkling, so too, with regard to sprinkling downward in the case of the goat there is only one sprinkling. The Gemara comments: Let us see what case this resembles: One derives an act performed downward from another act that is downward, and one does not derive an act performed downward from an upward act.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
למדנו למעלה בשעיר אחת – דאותו חדא משמע.
ושואלים: או כלך (לך) לדרך זו ותדרוש כך: נאמרו דמים למעלה בשעיר, ונאמרו דמים למטה בשעיר. מה למעלה בשעיר הזיה אחת — אף למטה בשעיר הזאה אחת בלבד? ומעירים: נראה למי דומה; דנין ולמדין דבר שניתן למטה מדבר שניתן למטה ואין דנין מטה מלמעלה.
The Gemara raises a difficulty: Or one can go and reason this way: It states that blood is sprinkled upward in the case of the goat, and likewise it states that blood is sprinkled downward in the case of the goat. Just as with regard to sprinkling upward in the case of the goat there is one sprinkling, so too, with regard to sprinkling downward in the case of the goat there is only one sprinkling. The Gemara comments: Let us see what case this resembles: One derives an act performed downward from another act that is downward, and one does not derive an act performed downward from an upward act.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אַדְּרַבָּה דָּנִין גּוּפוֹ מִגּוּפוֹ וְאֵין דָּנִין גּוּפוֹ מֵעָלְמָא תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא ט״ז:ט״ו} וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה שֶׁיִּהְיוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו שָׁווֹת כְּשֵׁם שֶׁלְּמַטָּה בַּפָּר שֶׁבַע כָּךְ לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר שֶׁבַע.

The Gemara retorts: On the contrary, one derives one aspect of a matter from another aspect of that same matter, i.e., one should infer the halakha with regard to the blood of the goat from another halakha involving that same blood, and one does not derive the halakha of that matter from an external matter. Therefore, the verse states: “And he shall do with its blood as he did with the blood of the bull” (Leviticus 16:15). As there is no need for the verse to state: “As he did,” because the whole process is explicitly stated a second time, what then is the meaning when the verse states: “As he did”? It comes to teach that all his actions should be alike, down to every detail. Consequently, just as the sprinklings downward in the case of the bull are seven, so too, the sprinklings downward in the case of the goat are seven.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שאין תלמוד לומר וכו׳ – שהרי אף כאן פורש והזה ועל ולפני.
אולם יש לטעון כנגד זה: אדרבה, דנין גופו מגופו כלומר דנין מה שנאמר בגופו של שעיר מדבר שנאמר בגופו, ואין דנין גופו מעלמא [מן העולם, מדברים אחרים]! תלמוד לומר: ״ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר״ (ויקרא טז, טו), שאין תלמוד לומר ״כאשר עשה״, שהרי לכאורה כל עשיותיו מפורשות שנית, ומה תלמוד לומר בכל זאת ״כאשר עשה״ — שיהיו כל עשיותיו שוות, אף בפרטי הדברים. ולכן כשם שלמטה בפר מזה שבע, כך הזאות למטה בשעיר — שבע.
The Gemara retorts: On the contrary, one derives one aspect of a matter from another aspect of that same matter, i.e., one should infer the halakha with regard to the blood of the goat from another halakha involving that same blood, and one does not derive the halakha of that matter from an external matter. Therefore, the verse states: “And he shall do with its blood as he did with the blood of the bull” (Leviticus 16:15). As there is no need for the verse to state: “As he did,” because the whole process is explicitly stated a second time, what then is the meaning when the verse states: “As he did”? It comes to teach that all his actions should be alike, down to every detail. Consequently, just as the sprinklings downward in the case of the bull are seven, so too, the sprinklings downward in the case of the goat are seven.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) לָמַדְנוּ כַּמָּה לְמַטָּה בַּפָּר וּבַשָּׂעִיר שֶׁבַע לְמַעְלָה בַּפָּר אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה וַהֲרֵינִי דָּן נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּפָּר מָה לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר אַחַת אַף לְמַעְלָה בַּפָּר אַחַת.

We have thereby learned how many sprinklings are performed downward in the case of the bull and by the goat: Seven. However, I do not know how many times the High Priest must sprinkle upward in the case of the bull. And I therefore derive the halakha as follows: It states that blood is sprinkled upward in the case of the goat, and it states that blood is sprinkled upward in the case of the bull. Just as with regard to the sprinkling upward in the case of the goat he sprinkles one time, as stated explicitly, so too, in the case of the bull he sprinkles upward one time.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
למדנו איפוא כמה למטה? בפר ובשעיר — שבע. אולם למעלה בפר איני יודע כמה מזים, והריני דן: נאמרו דמים למעלה בשעיר, ונאמרו דמים למעלה בפר, מה למעלה שמזה בשעיר הרי זו הזאה אחת כמפורש, אף למעלה שנאמרה בפר — אחת.
We have thereby learned how many sprinklings are performed downward in the case of the bull and by the goat: Seven. However, I do not know how many times the High Priest must sprinkle upward in the case of the bull. And I therefore derive the halakha as follows: It states that blood is sprinkled upward in the case of the goat, and it states that blood is sprinkled upward in the case of the bull. Just as with regard to the sprinkling upward in the case of the goat he sprinkles one time, as stated explicitly, so too, in the case of the bull he sprinkles upward one time.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אוֹ כְּלָךְ לַדֶּרֶךְ זוֹ נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּפָּר וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּפָּר מָה לְמַטָּה בַּפָּר שֶׁבַע אַף לְמַעְלָה בַּפָּר שֶׁבַע נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה דָּנִין מַעְלָה מִמַּעְלָה וְאֵין דָּנִין מַעְלָה מִמַּטָּה.

The Gemara raises a difficulty: Or one can go and reason this way: It is stated that blood is sprinkled downward in the case of the bull, and likewise it is stated that blood is sprinkled upward in the case of the bull. Just as with regard to sprinkling downward in the case of the bull there are seven sprinklings, so too, with regard to sprinkling upward in the case of the bull there should be seven sprinklings. The Gemara comments: Let us see what case this resembles: One derives an act performed upward from another act that is performed upward, and one does not derive an act performed upward from a downward act.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ודנים: או כלך לדרך זו: נאמרו דמים למטה בפר, ונאמרו דמים למעלה בפר. מה למטה בפר — שבע, אף למעלה בפר יזה שבע פעמים! ומעירים: נראה למי דומה? דנין מתן מעלה של פר ממתן מעלה של השעיר, ואין דנין מעלה של פר ממטה שלו!
The Gemara raises a difficulty: Or one can go and reason this way: It is stated that blood is sprinkled downward in the case of the bull, and likewise it is stated that blood is sprinkled upward in the case of the bull. Just as with regard to sprinkling downward in the case of the bull there are seven sprinklings, so too, with regard to sprinkling upward in the case of the bull there should be seven sprinklings. The Gemara comments: Let us see what case this resembles: One derives an act performed upward from another act that is performed upward, and one does not derive an act performed upward from a downward act.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) אַדְּרַבָּה דָּנִין גּוּפוֹ מִגּוּפוֹ וְאֵין דָּנִין גּוּפוֹ מֵעָלְמָא תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה וּמָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה שֶׁיִּהְיוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו שָׁווֹת כְּשֵׁם שֶׁלְּמַטָּה בַּפָּר שֶׁבַע כָּךְ לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר שֶׁבַע וּכְשֵׁם שֶׁלְּמַעְלָה בַּשָּׂעִיר אַחַת כָּךְ לְמַעְלָה בַּפָּר אַחַת.:

The Gemara retorts: On the contrary, one derives one aspect of a matter from another aspect of that same matter, and one does not derive the halakha of that matter from an external matter. Therefore, the verse states: “And he shall do with its blood as he did.” As there is no need for the verse to state: “As he did,” because the whole process is explicitly stated a second time, what then is the meaning when the verse states: “As he did”? It comes to teach that all his actions should be alike: Just as the sprinklings downward in the case of the bull are seven, so too, the sprinklings downward in the case of the goat are seven; and just as the sprinkling upward in the case of the goat is one, so too, the sprinkling upward in the case of the bull is one.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ודוחים: אדרבה ההיפך מסתבר: דנין גופו של פר מגופו של פר, ואין דנין גופו מעלמא (מן החוץ)! על כן תלמוד לומר מן המקרא המפורש: ״ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר״, שאין תלמוד לומר: ״כאשר עשה״, שהרי אין הכתוב מלמד דברים חדשים, ומה תלמוד לומר: ״כאשר עשה״ — שיהיו כל עשיותיו שוות, כשם שלמטה בפר מזה שבע אף כך למטה בשעיר שבע. וכשם שלמעלה בשעיר — אחת, כך למעלה בפר הזאהאחת.
The Gemara retorts: On the contrary, one derives one aspect of a matter from another aspect of that same matter, and one does not derive the halakha of that matter from an external matter. Therefore, the verse states: “And he shall do with its blood as he did.” As there is no need for the verse to state: “As he did,” because the whole process is explicitly stated a second time, what then is the meaning when the verse states: “As he did”? It comes to teach that all his actions should be alike: Just as the sprinklings downward in the case of the bull are seven, so too, the sprinklings downward in the case of the goat are seven; and just as the sprinkling upward in the case of the goat is one, so too, the sprinkling upward in the case of the bull is one.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אַחַת אַחַת וְאַחַת אַחַת וּשְׁתַּיִם.: בת״רתָּנוּ רַבָּנַן אַחַת אַחַת וְאַחַת אַחַת וּשְׁתַּיִם אַחַת וְשָׁלֹשׁ אַחַת וְאַרְבַּע אַחַת וְחָמֵשׁ אַחַת וָשֵׁשׁ אַחַת וָשֶׁבַע דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַחַת אַחַת וְאַחַת שְׁתַּיִם וְאַחַת שָׁלֹשׁ וְאַחַת אַרְבַּע וְאַחַת חָמֵשׁ וְאַחַת שֵׁשׁ וְאַחַת שֶׁבַע וְאַחַת.

§ The mishna states that the High Priest counted: One; one and one; one and two. The Sages taught in a baraita that when sprinkling, the High Priest counted: One; one and one; one and two; one and three; one and four; one and five; one and six; one and seven. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says that he counted: One; one and one; two and one; three and one; four and one; five and one; six and one; seven and one.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן אחת. אחת ואחת. אחת ושתים כו׳ כולי עלמא הזאה ראשונה צריכה להימנות עם כל אחת ואחת. מאי טעמא ר׳ אלעזר אומר כדי שלא יטעה ר׳ יוחנן אומר מן התורה. מאחר שכתוב והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה. לא היה צריך לכתוב ולפני הכפרת יזה שבע פעמים. ואנן ידעינן דבהזאות קא משתעי קרא יזה דכתב רחמנא ל״ל ללמד על ההזאה ראשונה שצריכה להימנות עם כאו״א ואמרינן מכל מקום תרווייהו אית להו האי סברא דצריכה להימנות הראשונה עם כאו״א מאי בינייהו. וא׳ (רבי) איכא בינייהו דלא מנה אותה הראשונה עם כל אחת ואחת ולא טעה. לר׳ אלעזר יצא ידי חובה. לר״י לא עשה כלום.
שם שש אחת שבע אחת ולא פליגי כו׳ כצ״ל:
ב נאמר במשנה שהיה מונה אחת, אחת ואחת ושתים. תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: בשעת ההזאה היה הכהן מונה: אחת, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע, אלו דברי ר׳ מאיר. ר׳ יהודה אומר: היה מונה אחת, אחת ואחת, שתים ואחת, שלש ואחת, ארבע ואחת, חמש ואחת, שש ואחת, שבע ואחת.
§ The mishna states that the High Priest counted: One; one and one; one and two. The Sages taught in a baraita that when sprinkling, the High Priest counted: One; one and one; one and two; one and three; one and four; one and five; one and six; one and seven. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says that he counted: One; one and one; two and one; three and one; four and one; five and one; six and one; seven and one.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) וְלָא פְּלִיגִי מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ.

The Gemara comments: They do not disagree about the matter itself that the High Priest sprinkles once upward and seven times downward. Rather, this Sage rules in accordance with the norm in his place, and this Sage rules in accordance with the norm in his place. In one place they counted the smaller number first, while in the other place they would count the larger number first.
רש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מר כי אתריה וכו׳ – באתריה דרבי מאיר מונין מנין כלל תחילה ואחר כך פרט כגון עשרים ואחת עשרים ושתים ובאתריה דרבי יהודה פרט תחילה שתים ועשרים שלש ועשרים.
מר כי אתריה ומר כי אתריה. וגם בלשון המקרא פעמים שמקדים חשבון מועט למרובה ופעמים אפכא:
מר כי אתרי׳ ומר כי אתרי׳ – פי׳ במקומו של ר׳ מאיר מקדימין למנות המנין המועט ובמקומו של ר״י מקדימין המנין המרובה.
שלא יטעה בהזאות פיר׳ רש״י ז״ל שיהא לו שהות בנתים לתת לבו למנין שלא יטעה. וריב״א ז״ל פירש שלא יטעה לכלול הראשונה בחשבון השבע האחרונות ולא ימנה בין כולם אלא שבע שמא תאמר שנאמר לו שימנה שמונה כדרכו א״א כי אלו שני מנינות הם האחת מנין יחידי כדרכו לעצמו והשבע מנין בפני עצמו וכן אמרו בירושלמי מאי שלא יטעה אמר רבי זעירא כדי שיגמור של מטה מתוך שבע.
ומעירים: ולא פליגי [נחלקו] בענין זה לגוף הדבר, שמזה אחת למעלה ושבע למטה, אלא: מר כי אתריה ומר כי אתריה [חכם זה כבמקומו, וחכם זה כבמקומו], שבמקום אחד היו נוהגים למנות את המספר הקטן קודם, ובמקום אחר היו נוהגים לספור את המספר הגדול קודם.
The Gemara comments: They do not disagree about the matter itself that the High Priest sprinkles once upward and seven times downward. Rather, this Sage rules in accordance with the norm in his place, and this Sage rules in accordance with the norm in his place. In one place they counted the smaller number first, while in the other place they would count the larger number first.
רש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה צְרִיכָה מִנְיָן עִם כׇּל אַחַת וְאַחַת מַאי טַעְמָא רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר גשֶׁלֹּא יִטְעֶה בַּהַזָּאוֹת.

The Gemara asks: In any case, everyone, both Rabbi Meir and Rabbi Yehuda, agrees that the first sprinkling upward must be counted together with each and every one of the subsequent sprinklings. What is the reason for this? Why can’t the High Priest count the downward sprinklings separately? The Sages debated this matter. Rabbi Elazar said: The reason is so that he does not err in the sprinklings. If the High Priest were to count downward without including the first upward sprinkling, he might mistakenly think that his calculation includes the first sprinkling, which would lead him to add another one.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שלא יטעה – שיהא לו שהות בנתיים לתת לבו למנין שלא יטעה.
ושואלים: דכולי עלמא מיהת [לדעת הכל על כל פנים] גם לר׳ מאיר וגם לר׳ יהודה הזאה ראשונה שמזה אחת למעלה צריכה מנין עם כל אחת ואחת מן ההזאות הבאות, שמונה אחת ואחת, אחת ושתים וכו׳, מאי טעמא [מה טעם הדבר]? מדוע אינו מונה את ההזאות למטה לעצמן? ודנו חכמים בדבר, ר׳ אלעזר אמר: שלא יטעה בהזאות, שאם יספור למטה בלי לכלול את ההזאה הראשונה למעלה, יכול לחשוב בטעות שכלל את הראשונה ביניהן ויבוא להוסיף עוד אחת.
The Gemara asks: In any case, everyone, both Rabbi Meir and Rabbi Yehuda, agrees that the first sprinkling upward must be counted together with each and every one of the subsequent sprinklings. What is the reason for this? Why can’t the High Priest count the downward sprinklings separately? The Sages debated this matter. Rabbi Elazar said: The reason is so that he does not err in the sprinklings. If the High Priest were to count downward without including the first upward sprinkling, he might mistakenly think that his calculation includes the first sprinkling, which would lead him to add another one.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אָמַר קְרָא {ויקרא ט״ז:י״ד} וְלִפְנֵי הַכַּפּוֹרֶת יַזֶּה שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר יַזֶּה וּמָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר יַזֶּה לִימֵּד עַל הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁצְּרִיכָה מִנְיָן עִם כׇּל אַחַת וְאַחַת.

Rabbi Yoḥanan said that the reason is that the verse states: “And he shall sprinkle it with his finger upon the Ark cover, and before the Ark cover he shall sprinkle” (Leviticus 16:14). As there is no need for the verse to state: He shall sprinkle” again, what is the meaning when the verse states: “He shall sprinkle”? This teaches with regard to the first sprinkling that it must be counted with each and every subsequent one, i.e., he must mention the first sprinkling every time.
רש״יתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לימד על הזאה וכו׳ – וכתיבא חוקה לעיכובא.
לימד על הזאה ראשונה שצריכה מנין. מפרש בת״כ מדכתיב שבע פעמים ולא כתיב שבע טיפין פעמים משמע ליה שם מנין1 שלא יטעה בהזאות ואומר ריב״א דבהא אתי למיטעי שאם לא ימנה הזאה ראשונה של מעלה לעצמה עם כל שבע של מטה יבא ויטעה ויכלול הזאה ראשונה בכלל אלו לחשבון שבע של מטה ויתחיל לומר בהזאה ראשונה שלמטה שנים ולאו אדעתיה להפסיק ולהתחיל פעם שניה אחת במתנות שלמטה וא״ת אי להא חיישינן למה לא יכלול הזאה ראשונה לכלל אלו שבע דלמטה וימנה עד ח׳ ולא אתי למיטעי י״ל דהא לא אפשר דמצוה להפסיק במתנות שלמטה מתוך ז׳ ולא מתוך ח׳ וה״נ משמע בירושלמי דגרס התם א״ר יוחנן כדי שלא יטעה א״ר זעירא כדי שיגמור הזאתו מתוך שבעה משמע שרוצה לומר כן כמו שפירשנו שאין לו למנות עד שמונה אלא עד שבעה וראשונה מונה עם כולן שלא יטעה. ריב״א:
1. מנין הס״ד ואח״כ שלא יטעה הוא התחלת דבור בפ״ע.
זה שביארנו במשנה שאינו מזה על הכפורת ממש בסוגיא זו הביאוה מן המקראות והוא שבדם הפר כתי׳ והזה באצבעו על פני הכפורת [קדמה] ולפני הכפורת יזה שבע פעמים ועל פני הכפורת ר״ל הזאה בעליונו של כפרת והיא הנקראת במשנתינו הזאה עליונה והרי שלא ניתן בה שיעור ולפני הכפרת ר״ל הזאה בתחתונו של כפרת והרי שניתן בה שבע פעמים ובדם השעיר ניתן שיעור בעליונה לאחת ובתחתונה לא ניתן בה שיעור כלל דכתי׳ והזה אותו על הכפרת ולפני הכפרת ומדכתיב אותו ודאי פירושה הזאה אחת ואנו למדין פר משעיר לאחת שלמעלה ושעיר מפר לשבע שלמטה ועל הכפרת מורה הזאה בנגיעה ולפני הכפרת מורה הזאה שלא בנגיעה ואמרו על זה לא יאמר מטה בשעיר ר״ל ולפני הכפרת שהרי נאמר בהדיא ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר דאכתי של מעלה איצטריך דהא בפר לא למדנו להזאה עליונה אם אחת אם כמה אלא תחתונה מיהא למה אלא לאקושי על דידיה ללפני ומה לפני דלאו על ר״ל שלא בנגיעה אף על דלאו על ר״ל שלא בנגיעה:
זה שכתוב בדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה בנה אב על כל מקום שנאמר בו פני שאין קרוי פנים אלא מזרח:
וכבר ידעת אזהרת ביאת מקדש שלא לצורך שהיא יוצאה ממה שכתוב ואל יבא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת אל פני הכפרת ודרשו בו אל הקודש זה קדש הקדשים מבית לפרכת להזהיר על כל הבית אלא שעל קדש הקדשים במיתה ועל כל הבית באזהרה למלקות ונאמר שם אל פני ללמד שאינו במיתה ולא במלקות אלא כשנכנס דרך ביאה ר״ל דרך פתח ההיכל שהוא מצד המזרח אבל אם נכנס דרך פתחי הצדדין או דרך התאים פטור:
לימד על הזאה ראשונה שצריכה מנין – פי׳ דהאי יזה לשון מיותר הוא שכבר כתיב והזה אלא ודאי בא ללמד שימנה הראשונה עם כל השבע ולא תהא ממנינם וכיון שכן אם לא עשה כן לא יצא דכיון דגזרת הכתוב הוא דכתב רחמנא בפרשה חקה והיינו דאמרינן איכא בינייהו דלא מנה ולא טעה דלמ״ד משום גזירה שלא יטעה יצא ולמאן דמייתי לה מקרא לא יצא.
ר׳ יוחנן אמר: אמר קרא [הכתוב]: ״והזה באצבעו על פני הכפורת ולפני הכפרת יזה״ (ויקרא טז, יד), שאין תלמוד לומר פעם נוספת ״יזה״, ומה תלמוד לומר: ״יזה״ — לימד על הזאה ראשונה שצריכה מנין עם כל אחת ואחת שצריך להזכיר את ההזאה שהזה כבר.
Rabbi Yoḥanan said that the reason is that the verse states: “And he shall sprinkle it with his finger upon the Ark cover, and before the Ark cover he shall sprinkle” (Leviticus 16:14). As there is no need for the verse to state: He shall sprinkle” again, what is the meaning when the verse states: “He shall sprinkle”? This teaches with regard to the first sprinkling that it must be counted with each and every subsequent one, i.e., he must mention the first sprinkling every time.
רש״יתוספות ישניםבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּלֹא מָנָה וְלֹא טָעָה.:

The Gemara asks: What is the practical difference between these two explanations? The Gemara answers: The practical difference between them concerns a case where he did not count the first sprinkling and did not err. That is acceptable according to the opinion of Rabbi Elazar, whereas according to Rabbi Yoḥanan the High Priest acted incorrectly, as it is mitzva to count the first one.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל המעשי ביניהם] בין שני ההסברים? ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל כשלא מנה את ההזאה הראשונה ולא טעה. שלדעת ר׳ אלעזר אין בכך פגם, ולדעת ר׳ יוחנן לא יפה עשה, שהרי מצוה היא למנות את הראשונה.
The Gemara asks: What is the practical difference between these two explanations? The Gemara answers: The practical difference between them concerns a case where he did not count the first sprinkling and did not err. That is acceptable according to the opinion of Rabbi Elazar, whereas according to Rabbi Yoḥanan the High Priest acted incorrectly, as it is mitzva to count the first one.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל.: תְּנַן הָתָם רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיוּ שׁוֹפָרוֹת לְקִינֵּי חוֹבָה מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת.

§ The mishna taught that the High Priest emerged and placed the bowl with the remaining blood of the bull on the golden pedestal in the Sanctuary, and later he placed the goat’s blood on a second pedestal, whereas according to Rabbi Yehuda there was only one pedestal. The Gemara comments: We learned in a mishna there (Shekalim 6:6) that Rabbi Yehuda says: There were no collection horns for obligatory nests, i.e., the pairs of pigeons or turtledoves brought as sin- and burnt-offerings by women after childbirth or other individuals, due to the concern of mixtures.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
יצא והניחו על כן השני כו׳ – תנן התם ר׳ יהודה אומר לא היו שופרות לקיני חובה מפני התערובות ואוקימנא תערובת חובה בנדבה.
לא היו שופרות לקיני חובה – שופר לתת לתוכו מעות מי שעליו קן חובה של זב וזבה ויולדת או מטמא מקדש כשם שהיו שופרות לקן נדבה כדתניא לקמן בשמעתין והכהנים לוקחין במעות קינין ומקריבין אותן.
לא היו שופרות לקיני חובה. בשאר קרבנות1 נדבות לא היה צריך לומר שלא היו שופרות שהרי כיון שהן של בהמה טעונין סמיכה ואינו יכול להניחם ביד כהן לקנות לו קרבנו:
1. צ״ל חובות.
לא היו שופרות לקני חובה – פירוש דאילו לקני נדבה היו שופרות כדלקמן והמתנדב קנין נותן שם מעות לקן שלו ומודיע לכהן והכהן מקריבן אח״כ לשם הבעלים סתם כי הוא לא הי׳ יודע ומכיר במעות של מי היו כדמוכח דמאי דאמרינן לקמן מפני תערובת חטאת שמתו בעלי׳. ולקני חובה לא הי׳ שופרות מפני התערובות ואלו לקרבנות חובת בהמה פשיטא שלא תקנו שופרות שלא לבטל סמיכה שהיא מצוה.
ג שנינו במשנה שיצא הכהן והניחו לדם הפר על כן הזהב שבהיכל ודם השעיר על כן שני. ולדעת ר׳ יהודה היה רק כן אחד. ומעירים: תנן התם [שנינו שם] במסכת שקלים: ר׳ יהודה אומר: לא היו שופרות (תיבות, קופות לכסף) לקיני חובה, כלומר לזוג תורים או בני יונה שמביאים חטאת ועולה יחד לחובת היולדת ולאחרים, מפני חשש התערובות.
§ The mishna taught that the High Priest emerged and placed the bowl with the remaining blood of the bull on the golden pedestal in the Sanctuary, and later he placed the goat’s blood on a second pedestal, whereas according to Rabbi Yehuda there was only one pedestal. The Gemara comments: We learned in a mishna there (Shekalim 6:6) that Rabbi Yehuda says: There were no collection horns for obligatory nests, i.e., the pairs of pigeons or turtledoves brought as sin- and burnt-offerings by women after childbirth or other individuals, due to the concern of mixtures.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) מַאי מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת אָמַר רַב יוֹסֵף מִפְּנֵי תַּעֲרוֹבֶת חוֹבָה בִּנְדָבָה אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְנַעֲבֵיד תְּרֵי וְנִכְתּוֹב עֲלַיְיהוּ הֵי דְּחוֹבָה וְהֵי דִּנְדָבָה רַבִּי יְהוּדָה

The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: Due to a mixture? Rav Yosef said: It means due to the possible mixture of obligatory nests with free-will ones. There was concern lest the priests mix the money given for obligatory nests, which are sacrificed as a sin-offering and a burnt-offering, with the money for free-will nests, which are sacrificed as a pair of burnt-offerings. Mixing the funds in this way would disqualify the birds. Abaye said to him: And let us prepare two collection horns and write on them which is the container for obligatory offerings and which is the one for free-will offerings. The Gemara answers: Rabbi Yehuda
רש״יתוספותתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מפני תערובת חובה בנדבה – שמא יתחלף שופר בשופר ויקריב ממעות שופר החובה נדבה או משל נדבה חובה ותיפסל שהחובה אחת לחטאת ואחת לעולה והנדבה כולן עולות ואין מעשה עולה ומעשה חטאת שוין.
מפני תערובת חובה בנדבה – אבל תערובת חובה בחובה ליכא למיחש שיקח מקצת ממעות רחל ומקצת ממעות לאה ויקריב בשביל לאה דאפשר דכל אחת צוררת מעותיה לעצמה ונותנת בשופר וכך עושין לרבנן דרבי יהודה דסבירא להו שופרות היו לקיני חובה וכשהכהן לוקח מכל צרור קן אחד מקריב כל קן וקן לשם מי שהוא.
מפני תערובת חובה בנדבה – אין להקשות לומר איפכא לא היו שופרות לנדבה מפני התערובות אבל לחובה תקנו שופרות די״ל דלנדבה נפישי ועוד דזימנין שלא היו מקריבין נדבה ימים רבים כשלא היה המזבח בטל ובתוך כך היו שומרים מעות הנדבה להכי צריכי שופר אבל חובה יכולין להקריב לאלתר.
מפני תערובת חובה בנדבה. וא״ת בשל חובה עצמו איכא תערובת שיתערבו מעות של שנים ויקנה שני קינין לשניהן ויתן חצי של זה לזה וחצי מעות של זה לזה וכי תימא שמתחילתה התנו כך שכל קן שיקריב הכהן לשם בעליו יהיה שלו הא תינח למאן דאית ליה ברירה אלא לר׳ יהודה דלית ליה מאי איכא למימר ואית ליה הך דהכא שהיו עושין שופרות לקיני חובה אי לאו מטעמא דלקמן דחטאת שמתו בעליה כו׳ ואומר רבי שצרורות היו מעות של כל אחד ואחד והיו מפרישין מעות כל קן וקן לשם מי שהוא. מ״ר. וכן פי׳ ה״ר יוסף וה״ר אלחנן פירש דמיירי שפיר בלא צרורות ואפילו למאן דלית ליה ברירה שיתנו מתחילה אם יקח הכהן המעות של כל אחד ואחד מוטב ואם לאו יחללו מעות שלוקח הכהן אותו הקן בעבורו1 של אלו בכל מקום שהן ויתן מעות הללו שהן חולין למוכר וזה מבורר מתחילה שהמעות שלו יתחלל כולם על הקן:
1. צ״ל על.
מפני תערובת חובה בנדבה – פי׳ שלא יכיר כהן איזה לחובה שהאחד מהם חטאת ואיזה לנדבה שיהי׳ שניהם עולה. ומקריב עולה במקו׳ חטאת או בהיפך ואין מעשה חטאת ועולה שוין ופי׳ ר״י ז״ל דדוקא לתערובת קנין דחובה בקנין דנדבה איכא למיחש אבל תערובת חובה בחובה שיתערבו לו קנין של לאה בשל רחל ליכא למיחש כי כאו״א היתה נותנת מעותי׳ צרורין בפני עצמן ולא היו מתערבין. ולמאי דקס״ד השתא שיהי׳ כולן בשופר אחד לא בשופר א׳ ממש בכיסין מעורבין אלא שיתנו של חובה בצד צפון ושל קנין דנדבה לצד דרום ומחיצה ביניהם ואפ״ה אמרינן דחיישינן לחלופי ופרכינן דאי משום הא נעביד ב׳ תיבות ונכתוב עלייהו אי זו של חובה ואי זו של נדבה ופרקי׳ דר״י ל״ל כתיבה כלו׳ דלא סמיך אכתיבה דילמא לא מעייני בכתיבה וטעו.
ושאלו: מאי [מה הכוונה] במה שאמר מפני התערובות? אמר רב יוסף: מפני תערובת קיני חובה בקיני נדבה, שיש לחשוש שמא יערבו את הכסף הניתן לקינים (אותו זוג יונים) של חובה שהם חטאת ועולה, באלה של קיני נדבה שהם זוג עולות ונמצאו פוסלים אותם במעשה הקרבן. אמר ליה [לו] אביי: ונעביד תרי [ושנעשה שתי] שופרות, שתי קופות, ונכתוב עלייהו [ונכתוב עליהם] הי [איזו] היא התיבה של קיני חובה והי [ואיזו] של נדבה? ומשיבים: ר׳ יהודה
The Gemara asks: What is the meaning of the phrase: Due to a mixture? Rav Yosef said: It means due to the possible mixture of obligatory nests with free-will ones. There was concern lest the priests mix the money given for obligatory nests, which are sacrificed as a sin-offering and a burnt-offering, with the money for free-will nests, which are sacrificed as a pair of burnt-offerings. Mixing the funds in this way would disqualify the birds. Abaye said to him: And let us prepare two collection horns and write on them which is the container for obligatory offerings and which is the one for free-will offerings. The Gemara answers: Rabbi Yehuda
רש״יתוספותתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יומא נה. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה יומא נה., ר׳ חננאל יומא נה., הערוך על סדר הש"ס יומא נה., רש"י יומא נה., תוספות יומא נה., תוספות ישנים יומא נה., בית הבחירה למאירי יומא נה. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א יומא נה., מהרש"א חידושי הלכות יומא נה., פירוש הרב שטיינזלץ יומא נה.

Yoma 55a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Yoma 55a, R. Chananel Yoma 55a, Collected from HeArukh Yoma 55a, Rashi Yoma 55a, Tosafot Yoma 55a, Tosefot Yeshanim Yoma 55a, Meiri Yoma 55a, Ritva Yoma 55a, Maharsha Chidushei Halakhot Yoma 55a, Steinsaltz Commentary Yoma 55a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144