×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) מִזְרָחִית הִיא לִשְׁכָּה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ לֶחֶם הַפָּנִים מִזְרָחִית צְפוֹנִית בָּהּ גָּנְזוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי גוֹיִם1 צְפוֹנִית מַעֲרָבִית בָּהּ יוֹרְדִין לְבֵית הַטְּבִילָה אָמַר רַב הוּנָא מַאן תָּנָא מִדּוֹת ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא.
the southeast chamber in the Hall of the Hearth was the chamber in which the shewbread was prepared. The northeast chamber was the chamber in which the Hasmoneans sequestered the altar stones that were desecrated by the gentile kings when they sacrificed idolatrous offerings. The northwest chamber was the chamber in which the priests descended through tunnels to the Hall of Immersion. There is a contradiction between the sources with regard to the location of the Chamber of the Lambs. Rav Huna said: Who is the tanna who taught the mishnayot in tractate Middot? It is Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who has a different opinion with regard to this matter.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ורמינן עלה הא דתנן במדות פרק ראשון.
ששיקצום מלכי עובדי כוכבים – שהקטירו עליה לעבודת כוכבים במקדש קתני בלשכת הטלאים שהוא במערבית דרומית.
מאן תנא מדות – הא מתניתין דמסכת מדות היא.
ר״א בן יעקב היא – דסתמיה דמתניתין דמדות קיימי כוותיה.
שבה יורדין לבית הטבילה – פי׳ דמחילות לא נתקדשו כדאיתא במסכת מדות מ״מ קשיא סתמא אסתמא דאלו במשנת תמיד אמרו דלשכת טלאים מערבית צפונית ובמשנת מדות אמרו שהיא מערבית דרומי׳ הקשה ריב״א ז״ל אמאי לא משנינן דלגבי עזרה קרי ליה צפונית ולגבי לשכת בית המוקד הגדולה קרי ליה דרומית שכן הוא באמת. ותירצו דכיון שזו הלשכה מן הצד כנגד מקצת העזרה ועדיין נשאר הרבה מארך העזרה שבצפון כלפי מערב לא הוה ליה למימר שהיא צפונית מערבית של עזרה כ״ש הלשכה שהיא צפונית של לשכה שהיא צפונית לעזרה ומאי קרי ליה צפונית מערבית טפי מאידך וזו היא צורת: לשכת בית המוקד כדי שיתבארו ענייניה למראי׳ העין.
אמר רב הונא מאן תנא מדות ר״א בן יעקב היא פירו׳ דאשכחן במסכת מדות חדא סתמא בסדר בנינא כר׳ אליעזר בן יעקב. ומדההיא ר״א בן יעקב אידך נמי אמרי׳ דר׳ אליעזר בן יעקב היא ופליג על סתם משנת תמיד והא דמיא לסוגיא דלעיל דאמרי׳ מאן תנא מדות ר׳ שמעון איש המצפה. ומשום הא מייתי׳ לה להאי סוגיא הכא כדפרש״י ז״ל. וא״ת ולמה לא אמרו מאן תנא מדות ר׳ שמעון איש המצפה כדאמרי׳ לעיל. וי״ל דר׳ שמעון לא איירי אלא בסדר התמיד ולא בצורת הבנין הלכך נקטי׳ ר׳ אליעזר דאיירי בסדר הבנין כדמפרש ואזיל.
דרומית מזרחית בבית המוקד היא לשכה שהיו עושין בה את לחם הפנים. לשכה מזרחית צפונית — בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצום (טמאום) מלכי יון כשהקריבו על גביהן לעבודה זרה. לשכה צפונית מערבית — בה היו הכהנים יורדין דרך מחילות שהיו קיימות מתחת לעזרות לבית הטבילה. ואם כן קיימת סתירה בדבר מקומה של לשכת הטלאים! אמר רב הונא: מאן תנא [מיהו] זה ששנה את מסכת מדות — ר׳ אליעזר בן יעקב הוא, ולו שיטה אחרת בדבר.
the southeast chamber in the Hall of the Hearth was the chamber in which the shewbread was prepared. The northeast chamber was the chamber in which the Hasmoneans sequestered the altar stones that were desecrated by the gentile kings when they sacrificed idolatrous offerings. The northwest chamber was the chamber in which the priests descended through tunnels to the Hall of Immersion. There is a contradiction between the sources with regard to the location of the Chamber of the Lambs. Rav Huna said: Who is the tanna who taught the mishnayot in tractate Middot? It is Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who has a different opinion with regard to this matter.
ר׳ חננאלרש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) דִּתְנַן אעֶזְרַת נָשִׁים הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רוֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ בוְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בד׳בְּאַרְבַּע מִקְצוֹעוֹתֶיהָ וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת דְּרוֹמִית מִזְרָחִית הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים שֶׁשָּׁם נְזִירִים מְבַשְּׁלִים אֶת שַׁלְמֵיהֶן וּמְגַלְּחִין שְׂעָרָן וּמְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד מִזְרָחִית צְפוֹנִית הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים שֶׁשָּׁם כֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹמְדִין וּמַתְלִיעִין בְּעֵצִים שֶׁכׇּל עֵץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹלַעַת פָּסוּל לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ.

As we learned in a mishna in tractate Middot: The dimensions of the women’s courtyard were a length of 135 cubits by a width of 135 cubits, and there were four chambers in its four corners. And what purpose did these chambers serve? The southeast chamber was the Chamber of the Nazirites, as there the nazirites cook their peace-offerings and shave their hair and cast it in the fire to burn beneath the pot in which the peace-offering was cooked, as the Torah instructs (see Numbers 6:18). The northeast chamber was the Chamber of the Woodshed, where blemished priests, who are disqualified for any other service, stand and examine the logs to determine if they were infested by worms, as any log in which there are worms is disqualified for use on the altar.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ד׳ לשכות היו בבית המוקד כו׳ – ומה היו משמשות מערבית דרומית היא היתה לשכת טלה קרבן דרומית מזרחית היא היתה לשכה [שהיו] עושין בה לחם הפנים הנה לשכת טלה קרבן במקצוע מערבית דרומית היא עומדת ואיך שנה התנא של תמיד כי היא במקצוע צפונית מערבית. ומשנינן מאן תנא מדות ר׳ אליעזר בן יעקב כלומר חולק עליו על התנא ששנה התמיד. דתנן עזרת הנשים היתה אורך קל״ה על רוחב קל״ה וד׳ לשכות היו בד׳ מקצועותיה כו׳ עד מערבית דרומית א״ר אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת הכי נמי מסתברא דתנא דמדות ר׳ אליעזר בן יעקב היא דתנן כל הכתלים שהיו במקדש היו גבוהין חוץ לכותל מזרחי שהוא נמוך שהכהן השורף הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם.
היתה אורך – מן המזרח למערב על רוחב מן הצפון לדרום.
ומשלחין תחת הדוד – דכתיב (במדבר ו) ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים.
דרומית מזרחית היא היתה לשכת לחם הפנים – לקמן (דף יז.) פריך דלעיל במתניתין דתמיד מוכח דהיא היתה בקרן מזרחית צפונית דקא חשיב מלשכת טלאים שהיתה בקרן מערבית צפונית עד לשכת לחם הפנים ד׳ לשכות וכי מקפת דרך ימין נמצאת לשכת לחם הפנים בצפונית מזרחית ומשני לה וקשיא לן ליפרוך נמי דלעיל קאמר דשאר שתי לשכותיה הוי לשכת החותמות ולשכת בית המוקד והכא קאמר שבאחת גנזו בית חשמונאי כו׳ ובאחת יורדין לבית הטבילה י״ל טובא איכא לשכות ומיני כלים שמשמשין שנים ושלשה דברים.
עזרת נשים היתה לפני העזרה לצד המזרח ומרובעת היתה ושיעור שלה מאה ושלושים וחמש אמה הן באורך הן ברוחב וארבע לשכות היו שם לארבעת רוחותיה דרומית מזרחית לשכת הנזירים שבה מבשלין את שלמיהן שהיו טעונים לבשלן במקום קדוש מפני זרוע בשלה הניתנת מהם לכהנים ומגלחין את שערן ומשלחין אותו תחת הדוד בשביל שישרפו כמו שכתוב בדבר זה ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים מזרחית צפונית לשכת דיר העצים ששם כהנים בעלי מומין מתליעין בעצים ר״ל מבקרין בהם אם יש בהם תולעת שכל עץ שהתליע פסול במערכה מפני שהתולעת דבר טמא ואין דבר טמא ראוי לישרף על גבי המזבח צפונית מערבית לשכת המצורעים ר״ל שבשמיני לטהרתם טובלים שם להכניס ידיהן שהם צריכים להכניסם מצד הבהונות ואע״פ שכבר טבלו וטהרו שכל הנכנס לעזרה אפילו טהור טעון טבילה מערבית דרומית שם היו נותנים יין ושמן לנסכים והיא היתה נקראת לשכת בית שמניא:
וההוכחה לכך שמסכת מדות שנאה ר׳ אליעזר בן יעקב, דתנן כן שנינו במשנה] במסכת מדות: עזרת נשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש אמות על רוחב מאה ושלשים וחמש אמות וארבע לשכות היו בארבע מקצועותיה (פינותיה), ולמה היו משמשות לשכות אלה? לשכה דרומית מזרחית — היא היתה לשכת הנזירים, ששם היו הנזירים מבשלים את קרבנות שלמיהן ומגלחין שערן ומשלחין שערות אלו מתחת הדוד כדי לשורפן, כאמור במקרא (במדבר ו, יח). לשכה מזרחית צפונית — היא היתה לשכת דיר העצים, ששם היו הכהנים בעלי המומין הפסולים לעבודה אחרת עומדין ומתליעין (בודקים אם יש תולעים) בעצים שנועדו למזבח, שכל עץ שיש בו תולעת — פסול לגבי מזבח.
As we learned in a mishna in tractate Middot: The dimensions of the women’s courtyard were a length of 135 cubits by a width of 135 cubits, and there were four chambers in its four corners. And what purpose did these chambers serve? The southeast chamber was the Chamber of the Nazirites, as there the nazirites cook their peace-offerings and shave their hair and cast it in the fire to burn beneath the pot in which the peace-offering was cooked, as the Torah instructs (see Numbers 6:18). The northeast chamber was the Chamber of the Woodshed, where blemished priests, who are disqualified for any other service, stand and examine the logs to determine if they were infested by worms, as any log in which there are worms is disqualified for use on the altar.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) צְפוֹנִית מַעֲרָבִית הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַמְצוֹרָעִין מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית אָמַר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר בָּהּ הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וָשֶׁמֶן וְהִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמָנַיָּא.

The northwest chamber was the Chamber of the Lepers, where lepers would immerse for purification. With regard to the southwest chamber, Rabbi Eliezer ben Ya’akov said: I forgot what purpose it would serve. Abba Shaul says: They would place wine and oil there for the meal-offerings and libations, and it was called the Chamber of the House of Oils. From this mishna it may be inferred that the tanna who taught the mishnayot in tractate Middot is Rabbi Eliezer ben Ya’akov, as that is why the mishna finds it necessary to mention that he forgot the purpose of one of the chambers.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לשכת המצורעין – מפרש בפירקין דלקמן ששם המצורעין טובלין בשמיני לטהרתן כשבאין להכניס ידיהן לבהונות אע״פ שטבל מבערב.
אמר ר״א בן יעקב שכחתי כו׳ – מכלל דרישא ר״א בן יעקב קאמר לה.
א״ר אלעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת וכו׳ – פרש״י ז״ל ומדסיפא רבי אליעזר רישא נמי ר׳ אליעזר וש״מ דסתמי מדות כוותיה.
לשכה צפונית מערבית — היא היתה לשכת המצורעין ששם היו טובלים לטהרתם. לשכה מערבית דרומית, אמר ר׳ אליעזר בן יעקב: שכחתי למה היתה משמשת. אבא שאול אומר: בה היו נותנין יין ושמן לצורך המנחות והנסכים, והיא היתה נקראת ״לשכת בית שמניא״. ומלשונה של משנה זו נראה בבירור כי התנא ששנה את המסכת הוא ר׳ אליעזר בן יעקב, שלכן מזכירים שאמר ששכח מה היתה אותה לשכה משמשת.
The northwest chamber was the Chamber of the Lepers, where lepers would immerse for purification. With regard to the southwest chamber, Rabbi Eliezer ben Ya’akov said: I forgot what purpose it would serve. Abba Shaul says: They would place wine and oil there for the meal-offerings and libations, and it was called the Chamber of the House of Oils. From this mishna it may be inferred that the tanna who taught the mishnayot in tractate Middot is Rabbi Eliezer ben Ya’akov, as that is why the mishna finds it necessary to mention that he forgot the purpose of one of the chambers.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) ה״נהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא דִּתְנַן כׇּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ גְּבוֹהִין גחוּץ מִכּוֹתֶל מִזְרָחִי שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּהַר הַמִּשְׁחָה וּמְכַוֵּון וְרוֹאֶה כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל בִּשְׁעַת הַזָּאַת הַדָּם.

So too, it is reasonable to conclude that the mishnayot in tractate Middot are in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, as we learned in a mishna there: All the walls that were there surrounding the Temple Mount were high except for the Eastern Wall, as the priest who burns the red heifer stands on the Mount of Olives, where the red heifer was slaughtered and burned, and directs his attention and looks toward the entrance of the Sanctuary when he sprinkles the blood.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות ישניםריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ה״נ מסתברא – דסתמא דמדות ר״א קאמר לה.
דתנן כל הכתלים וכו׳ – ולא מצית מוקמת לה אלא כר״א בן יעקב.
כל הכתלים שהיו שם – בכל בניני הר הבית היו גבוהין הרבה מאד עד שהיו כל פתחים שבהן גבוהין כ׳ אמה לבד ממה שעל הפתחים הרבה מאד.
חוץ מכותל מזרחית – הוא התחתון לרגלי הר הבית שבו נכנסין לחיל שלפני עזרת נשים ומן החיל נכנסין לעזרת נשים ומעזרת נשים לעזרה הגדולה.
שכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה – הוא הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם ופני הכהן למערב.
ומתכוין ורואה – מעל גובה ראש הכותל דרך השערים שלפנים הימנו פתחו של היכל כשהוא מזה בדם כדכתיב (במדבר יט) והזה אל נוכח פני אהל מועד וגו׳ ואם היתה הכותל גבוה אע״פ שהשערים מכוונים זה כנגד זה שער הר הבית כנגד שער עזרת נשים ושער עזרת נשים כנגד שער העזרה הגדולה ושער העזרה כנגד פתח ההיכל לא היה יכול לראות את פתח ההיכל דרך פתחים לפי שההר הולך ומגביה ועולה עד שקרקע פתח ההיכל גבוה כ׳ אמות יותר מקרקעי רגלי הר הבית ונמצאת איסקופת ההיכל גבוהה ממשקוף פתח הר הבית ולא יוכל לראות חלל פתח היכל דרך אותו פתח.
חוץ מכותל מזרחי. לא בעי למימר שאותו לא היה גבוה יותר מארבעים אמה אבל ארבעים אמה היה גבוה שהרי לעזרת נשים גבה אותה קרקע שש אמות ואותו כותל היה גבוה ארבעים אמה שכולם היו כך וגובה הפתח כ׳ אמה מן האיסקופה נמצא שהמשקוף של עזרת נשים לא היה גבוה אלא שש אמות יותר ממשקוף כותל שער מזרחי שגובהו היה כ׳ אמה כמו כן נמצא צריך היה שלא יהא הכותל מזרחי גבוה מעל שער של עזרת נשים ו׳ אמות שא״כ איך יוכל לראות פתחו של היכל מעל כותל מזרחי דרך שער עזרת נשים נמצא שלא היה כותל מזרחי זה של תחילת הר הבית גבוה כ״ו אמה:
הכי נמי מסתברא דר׳ אליעזר בן יעקב היא דתנן כל הכתלים שהיו שם וכו׳ – וא״ת ומאי אולמיה דהאי סתמא מאידך קמייתא דקאמ׳ הכי נמי מסתברא דהא דכותה דהכי פרכי׳ בפ״ק דיבמות ובדוכתי אחריני. וי״ל דבסתמא דלעיל לא אשכחן לרבנן דפליגי על ר׳ אליעזר כי היכי דנימא דפליגי נמי בלשכת הטלאים אבל באידך סתמא דכתלים פליגי רבנן ומסתמא כרבי אליעזר ויש רגלים יותר לומר דפליגי נמי בלשכת הטלאים כי היכי דאמרינן לעיל בדרבי שמעון איש המצפה.
כל הכתלים שהיו שם – פי׳ בהר הבית היו גבוהין חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזיית הדם פי׳ כותל מזרחי שבהר הבית לא היו מגביהין אותו אלא עשרים אמה בלבד כשיעור הפתח מפני שהכהן השורף את הפרה בהר הזתים היה צריך לראות פתח ההיכל בשעח הזיית הדם וכל השערים שבמקדש היו מכוונין זה כנגד זה ואלו היו עושין שום בנין גבוה על פתח מזרחי שבהר הבית לא היה יכול הכהן העומד בהר המשחה לראות פתח ההיכל וגם דרך חלל הפתח עצמו שבהר הבית לא היה יכול לראותו מפני שהר הבית היה עומד נמוך בתחתית ההר וההיכל גבוה מאד יותר מגובה פתח מזרחי של הר הבית וכדמפרש ואזיל אליבא דר׳ אליעזר בן יעקב דלדידיה מקום ההיכל גבוה מהר הבית עשרים אמות חצי אמה ואלו פתח הר הבית לא היה גבוה אלא עשרים אמה אבל לרבנן דפליגי עליה דר׳ אליעזר בן יעקב לא היה ההיכל גבוה מהר הבית אלא תשע עשרה אמה וחצי ועדיין נשאר מחלל פתח הר הבית חצי אמה גובה שהיה יכול לראות דרך שם פתח ההיכל וזה חשבונו מן החיל לעזרת נשים י״ב מעלות שהם שש אמות ומעזרת נשים לעזרת ישראל ט״ו מעלות שהם ז׳ אמות וחצי אמה בין האולם ולמזבח י״ב מעלות שהם שש אמות הרי כאן י״ט אמות וחצי זהו לרבנן הוסיף עליו לר׳ אליעזר בן יעקב מעלה של אמה הרי כאן עשרים אמה וחצי אישתכח דר׳ אליעזר מיכסי פיתחא דהר הבית אבל לרבנן הא מגלי חצי אמה וכדכתיב.
בפרש״י בד״ה ומתכוין ורואה כו׳ פתח ההיכל גבוה עשרים אמות יותר מקרקעי כו׳ ובד״ה ושתים עשרה כו׳ קרקע עזרת נשים שש אמות ואח״כ בד״ה ושלחה משך רוחב המעלה חצי אמה וארכה בכל כו׳ ובד״ה ובו שלש מעלות כו׳ כצ״ל:
ומעירים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר] שמסכת מדות שיטת ר׳ אליעזר בן יעקב היא, דתנן כן שנינו במשנה] במסכת מדות: כל הכתלים שהיו שם מסביב להר הבית היו גבוהין, חוץ מכותל מזרחי של ההר, משום שהכהן השורף את הפרה האדומה עומד בהר המשחה (בהר הזיתים) ששם היה מקום שחיטת ושריפת הפרה ומכוון מעל גובה הכותל ורואה כנגד פתחו של היכל בשעת הזאת הדם.
So too, it is reasonable to conclude that the mishnayot in tractate Middot are in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, as we learned in a mishna there: All the walls that were there surrounding the Temple Mount were high except for the Eastern Wall, as the priest who burns the red heifer stands on the Mount of Olives, where the red heifer was slaughtered and burned, and directs his attention and looks toward the entrance of the Sanctuary when he sprinkles the blood.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות ישניםריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וּתְנַן דכׇּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרוֹחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת וּתְנַן הלִפְנִים מִמֶּנּוּ סוֹרֵג וּתְנַן ולִפְנִים מִמֶּנּוּ הַחֵיל עֶשֶׂר אַמּוֹת זוּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה וְשִׁילְחָהּ חֲצִי אַמָּה.

The Gemara seeks the opinion according to which this would be feasible. And we learned in a mishna: All the entrances that were there in the Temple were twenty cubits high and ten cubits wide. And we learned in a different mishna describing the layout of the Temple: Inside the eastern wall of the Temple Mount was a latticed gate. And we learned in a different mishna: Inside the latticed gate was the rampart, which was an elevated area ten cubits wide. In that area there were twelve stairs; each stair was half a cubit high and half a cubit deep, for a total ascent of six cubits.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספות רי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ותנן כל הפתחים שהיו שם גובהן כ׳ אמה. ורחבן י׳ אמה. ותנן לפנים הימנו החיל כו׳ ומצאנו י״ב מעלות כל מעלה רומה חצי אמה ומעזרת הנשים לעזרת ישראל ט״ו מעלות ובין האולם להיכל י״ב מעלות. נמצאו ל״ט מעלות כל מעלה גובהה חצי אמה הנה י״ט אמה וחצי ולדברי זה התנא אינו צריך להנמיך הכותל המזרחי אף על פי שיגביהנו ק׳ אמה (הפתח שעל הכותל) [הכותל שעל הפתח] המזרחי כיון שגבהו [של פתח] כ׳ אמה נשאר מן הפתח חצי אמה שלא כסוהו המעלות הללו ויכול לראות מתוכו פתח ההיכל אלא כיון ששנה כי כותל המזרחי היה נמוך כדי לראות מעליו פתח ההיכל למדנו שדברי ר׳ אליעזר בן יעקב הן שמוסיף על המעלות הללו ב׳ אמות וחצי גובה.
ותנן כל הפתחים וכו׳ ותנן לפנים הימנו וכו׳ – כל הני תנן ותנן דקא מייתי הכא לפרושי אתי דלא משכחת דאיכסי פיתחא תתאה במעלות הר הבית אלא לר׳ אליעזר בן יעקב.
גבוהין עשרים אמה – כיון דגבוהין עשרים אמה לא משכחת שנסתם במעלות ההר לרבנן.
לפנים ממנו סורג – היה שם לפנים מכותל מזרחי והיא מחיצה העשויה נקבים נקבים כסירוגי מטה של חבלים ועושין אותה בדפי עץ ארוכים וקצרים שקורין לט״ש ומרכיבין אותן זו על גב זו באלכסון וקורין אותן בלעז פרודנ״י.
לפנים – מאותו סורג היה מקום פנוי י׳ אמות והוא נקרא חיל.
ושתים עשרה מעלות היו – באותן י׳ אמות שההר מגביה מן הסורג עד שער עזרת נשים רום כל מעלה ומעלה חצי אמה הרי שעלה קרקע עזרת נשים ו׳ אמות.
ושלחה – משך רוחב המעלה חצי אמה ואורכה בכל רוחב ההר לצפון ולדרום.
לפנים הימנו החיל עשר אמות ושתים עשרה מעלות היו שם – פירוש: לפנים מן הסורג היה החיל רחבו של חיל עשר אמות מן הסורג ועד שער1 עזרת נשים היה אויר עשר אמות ואותן עשר אמות היו נקראין חיל ושם היו י״ב מעלות כעליית שער עזרת נשים שמן פתח הר הבית ועד הסורג היה מישור ומן הסורג ועד שער עזרת נשים היו עשר אמות שנקראות חיל ושם יש י״ב מעלות סמוך לשער עזרת נשים. ושום שער לא היה משער המזרחי של הר הבית ועד שער עזרת נשים ומשער עזרת נשים יכול לראות פתחו של היכל הילכך אין צריך להנמיך אלא כותל מזרחי של הר הבית אבל כותל מזרחי של עזרת נשים אין צריך להנמיך שמן השער של עזרת נשים הוא רואה פתחו של היכל.
1. כן צ״ל. בכ״י ששון 557: ״עשר״.
ומעתה נברר לפי איזו שיטה היה הדבר אפשרי; ותנן [ושנינו במשנה]: כל הפתחים שהיו שם בבית המקדש היה גובהן עשרים אמה ורוחבן עשר אמות. ותנן [וכן שנינו במשנה אחרת] לענין מבנה המקדש: לפנים ממנו מכותל המזרח של הר הבית היה סורג (מחיצה העשויה כעין סבכה). ותנן [וכן שנינו עוד במשנה]: שלפנים ממנו מן הסורג נמצא החיל שהוא שטח מוגבה שהיה רוחבו עשר אמות, ושתים עשרה מעלות (מדרגות) היו שם באותו שטח, כשרום (גובה) כל מעלה חצי אמה ושילחה (רחבה) חצי אמה, הרי לנו, אם כן, עליה של שש אמות.
The Gemara seeks the opinion according to which this would be feasible. And we learned in a mishna: All the entrances that were there in the Temple were twenty cubits high and ten cubits wide. And we learned in a different mishna describing the layout of the Temple: Inside the eastern wall of the Temple Mount was a latticed gate. And we learned in a different mishna: Inside the latticed gate was the rampart, which was an elevated area ten cubits wide. In that area there were twelve stairs; each stair was half a cubit high and half a cubit deep, for a total ascent of six cubits.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יתוספות רי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) חט״וחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה וְשִׁילְחָהּ חֲצִי אַמָּה וּתְנַן טבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ כ״בעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה יוּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה וְשִׁילְחָהּ חֲצִי אַמָּה.

In addition, fifteen stairs ascend from within the women’s courtyard and descend from the Israelite courtyard to the women’s courtyard. Each stair was half a cubit high and half a cubit deep, for an additional ascent of seven and a half cubits. The total height of both staircases together was thirteen and a half cubits. And we learned in that mishna: The area between the Entrance Hall and the altar was twenty-two cubits wide, and there were twelve stairs in that area. Each stair was half a cubit high and half a cubit deep, for an additional ascent of six cubits and a total height of nineteen and a half cubits.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות ישניםבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ט״ו מעלות – גובה קרקע עזרת ישראל מעזרת נשים הרי שעלה ההר י״ג אמה וחצי.
ותנן בין האולם למזבח י״ב מעלות – הרי שגבה קרקע היכל מקרקע הר הבית התחתון תשע עשרה אמה וחצי עדיין נשאר מן הפתח התחתון חצי אמה עליונה לראות דרך שם חצי אמה התחתונה של חלל פתח ההיכל.
ותנן בין אולם כו׳. ושלחה אמה גר׳ בדאולם בספרים ישנים ובמס׳ מדות וכן מוכח נמי התם דתנן כל מעלות שהיו שם שלחן חצי אמה חוץ של אולם:
כל בניני בית המקדש עם כל העזרה ושאר הבתים והלשכות והרחבות הוא נקרא הר הבית וכולו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה כמו שהתבאר במקומו והיה כולו מוקף כותלים סביב והם נקר׳ חומה ופתח אחד פתוח להם בכל רוח חוץ מצד דרומי שהיו שם שנים ולפנים מכותלים אלו כותלים אחרים זה לפנים מזה ובכולן פתחים וכל אותן פתחים שבדרך כניסתו והוא מצד המזרח כולן מכוונות זו כנגד זו הן פתח זה של חומה הן שער עזרת נשים הן של עזרת ישראל הן של היכל וכולן גבהן עשרים אמה ורחבן עשר חוץ מפתחו של אולם שהיה גבהו ארבעים ורחבו [עשרים] וכיצד היה בנין זה היה עשוי דרך שיפוע רחב והבניינים שבו עולים לפי מעלה ההר ונמצאו הבניינים כל שלפנים מחבירו גבוה ממנו וכותל החומה שהזכרנו תחלה היה סביב ההר במישור שלפניו ויש רחבה מן המישור בין כותל החומה לרגל ההר ויש לפנים מן החומה הגדולה היקף אחר והוא מקיף את הכל והיא היתה מחיצה בגובה עשרה טפחים עשויה בדפים של עץ ארוכים וקצרים ועשויה דרך שבכה כסירוגי מטה והוא נקרא סורג ומסורג זה ולפנים חומה אחרת שלפניה מקום פנוי הנקרא חיל וחומה זו בגובה עשר אמות ומן החיל הזה ולפנים במשך עשר אמות היה מתחיל שיפוע ההר והיו הבניינים מתחילין להגביה כדרך גבהות ההר ובניין ראשון שבו לצד המזרח היא היתה עזרת נשים והיו בתחילת מעלה ההר בגבול קרקע החיל שנים עשר מעלות שבהן עולין לעזרת נשים רום כל מעלה חצי אמה וכן ארכה והרי שגובה קרקע עזרת נשים יתר על גובה קרקע החיל שש אמות וכבר ביארנו שיעור ארכה ורחבה ולשכות שבה ומהלך כל אותה עזרה היה שוה ושטוח על שיעור אחד לפנים ממנה עזרת ישראל וחמש עשרה מעלות היו בשטח עזרת נשים שבהן עולין לעזרת ישראל רום כל מעלה חצי אמה וכן שולחה ר״ל אורכה ונמצא קרקע עזרת ישראל גבוה על קרקע החיל שלש עשרה אמות וחצי אמה ומהלך כל אותה עזרה שוה ושטוח על שיעור אחד ושיעור ארכה מן המזרח עד מקום שאין בו דריסה לרגלי ישראל י״א אמה ובאותן י״א אמות בסופן כלפי המערב יש מעלה בגובה אמה על פני כל הפתח של עזרת כהנים ובה דוכן ללוויים ויש בו שלש מעלות רום כל אחת חצי אמה ועולין מהם לעזרת כהנים ונמצא קרקע עזרת כהנים גבוה על של ישראל שתי אמות וחצי אמה ושיעורה י״א אמה עם מעלת הדוכן ונמצא גם כן גובה קרקע של עזרת כהנים על של חיל י״ו אמה ולפנים מאותה עזרה המזבח וריוח שבין מזבח לאולם אלא שכל זה על שיעור אחד שטוח בשוה ר״ל י״א של עזרת כהנים וקו התחתון של מזבח החיצון שהוא שלשים ושתים ועשרים ושתים שממנו לאולם ובאותן עשרים ושתים בסופן יש שתים עשרה מעלות רום כל מעלה חצי אמה שבהם עולים לאולם ולהיכל וכולו מאותו תחום ואילך שוה על שטח אחד ונמצא קרקע אולם והיכל גבוה על קו של חיל כ״ב אמות וגובה שער המזרחי של כותל החומה אינו גבוה אלא עשרים ונמצא שהמעיין מצד פתח החומה דרך הפתחים המכוונים אינו רואה קרקע ההיכל שהרי קרקע ההיכל גבוה על קו העליון של פתח החומה שתי אמות ומתוך כך היו עושים כותל החומה על הפתח נמוך כדי שיהא הכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה שהוא מקום שריפתה והוא לצד מזרח ירושלים ורואה דרך כותל שעל פתח החומה את קרקע ההיכל ויהא מזה כנגדו שנאמר בה והזה אל נכח פני אהל מועד ושאר הכותלים כולם היו גבוהות כפי רצונם אפילו של מאה אמה ואע״פ שתנא קמא הנזכר בסוגיא זו לא הזכיר מעלת הדוכן שגבהה אמה ולא בשלש מעלות שגובה כל אחת מהן חצי אמה עד שאין גובה עזרת כהנים גבוהה על של ישראל כלום ונמצא חשבונו חסר משל חשבונינו שתי אמות וחצי ואין קרקע ההיכל גבוה על של פתח החיל אלא י״ט אמה וחצי ונמצא עדיין שכל העומד במקום שמעיין דרך אותו פתח בראש הגבוה שבו חצי אמה עדיין רואה דרך אותו חצי אמה קרקע ההיכל ולא היו צריכים להשפיל כותל מזרחי מ״מ הלכה כר׳ אליעזר בן יעקב שהוסיף בחשבון הגובה ב׳ אמות וחצי ונמצא קרקע ההיכל גבוה על של חיל כ״ב אמה ומתוך כך הוצרכו להשפיל כותל מזרחי על הדרך שביארנו:
ומ״מ לענין ביאור רב אדא היה סבור לפרש זו של מדות ר״ל מה שהיו צריכין להשפיל כותל מזרחי אף בלא דוכן ומעלותיו ולהעמידה לדעת ר׳ יהודה שהיה אומר מזבח ממוצע ועומד באמצע עזרה ונמצאו עשר אמות אמצעיות מן הל״ב שבו שכנגד ההיכל שרחבו יו״ד אמות וי״א לצד דרום וי״א לצד צפון ונמצא כל המזבח מכוון כנגד חלל ההיכל וכותליו שרוחב ההיכל עשרים אמה ועובי שני כותליו שמכאן ומכאן שש אמות לכל אחד וגובה המזבח היה תשע אמות וכשתחבר תשע של גובה מזבח עם י״ג וחצי שיש מגובה קרקע עזרה לקרקע החיל הרי כ״ב ומחצה והשיבו לו שאי אפשר להעמיד משנת מדות לדעת ר״י שכשאתה מפרנס רחב העזרה לפי חשבון השנוי במדות אתה מוצא רובו של מזבח לצד הדרומי עד שאינו סותם פתח ההיכל:
ויש שואלים ואף לכשתפרנס רוחב העזרה לפי חשבון השנוי במדות אתה מוצא שרחבו של מזבח נכנס לצד הצפוני שבעזרה שבע אמות כמו שיתבאר בסמוך והרי פתח ההיכל ודאי באמצע עזרה היה חמש לדרום וחמש לצפון ומכיון שרחבו של מזבח נכנס לצד הצפוני שבעזרה ז׳ אמות הרי נמצא ששפתו נכנסת אחר מזוזת פתח ההיכל הצפונית שתי אמות ונמצא כל הפתח סתום מצד המזבח והיו צריכים להשפיל כותל החומה מצד המזרח אף מפני סתימת המזבח באמת כך הוא וצריכים היו להשפילה משני צדדין ר״ל מצד הדוכן ומעלותיו ומצד המזבח ולא נדחית זו של רב אדא אלא שלא להעמיד זו של מדות השנוייה בעניין הכותלים כר״י הואיל ומצאנוהו חולק עמה במקום המזבח [שאע״פ שראב״י גם כן חולק] שהרי לדעתו כל המזבח בדרום כמו שהתבאר לדעתו בפרק הממונה (יומא ל״ז.) מ״מ אע״פ שחלק בזו קרוב הדבר להעמיד את האחרות לדעתו הואיל ומצינו בא׳ מהן שאמר ראב״י שכחתי מה היו עושין בה שמשמען של דברים שהוא הוא שהי׳ עוסק בה וכן שמצאנוהו נזכר ג״כ במשנת הכותלים לומר שמעלה היתה שם לדוכן אבל ר״י הואיל ומצאנוהו חולק באחת ולא מצינו הכרע להיות האחרות באות לדעתו נוח לנו לאפוקי לכלהו מיניה ובפירושינו טרחנו בה בדברים שאין מתיישבים כל הצורך:
ולענין הקושיא הראשונה שהוקשית בראש השמועה מתמיד למדות בעניין לשכת הטלאים שלחשבון משנת התמיד היתה במקצוע צפונית מערבית ולחשבון משנת מדות היתה במערבית דרומית חזרו לתרצה דאקצויי מקצייא כלומר מוקצית היתה מכל אחד מן הקרנות שלא היתה בקרן גמור אלא בצד המערב ולא במקום הממוצע אלא שנוטה מעט לקרן אחד ומי שבא מן הצפון ורואה צד הצפון פנוי מלשכה חושב שהיא משוכה עד הדרום וכן הבא מצד האחר וחזרו ופירשו בה מסתברא דבמערבית דרומית הוה קיימא כלומר שאינה נוטה למערבית דרומית יותר ושאף תנא של תמיד יודה בכך אלא קוראה צפונית על שם שהבא מצד הדרום חושב שהיא משוכה כלפי צפון מדאקשו עלה נמי לחם הפנים אלחם הפנים דתנא דתמיד חשיב ליה רביעית ללשכת הטלאים וכי מוקמת לה ללשכת טלאים בצפונית מערבי׳ וחשבת לאידך כלהו דרך ימין אתיא לשכת לחם הפנים למזרחית צפונית ובעל מדות מוקים לה בדרומית מזרחית ומונה אותה שניה ותירצו בה דמאן דחשיב לה רביעית חשיב לה דרך שמאל וכשתעמיד לשכת הטלאים במערבית דרומית ומנית רביעית דרך שמאל אתי׳ למזרחית דרומית וכשתמנה אותה דרך ימין אתה מוצאה שניה ברוח זה ונמצאו שתיהן מתורצות אלא אי אמרת דלשכת הטלאים בצפונית מערבית אף כשאתה מונה דרך שמאל אי אתה מוצאה בדרומית מזרחית אלא ש״מ לשכת הטלאים מערבית דרומית קיימא וכן הלכה ומה שאמרו כל פונות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח דוקא לעבודה אבל מה שאינו אלא חשבון בעלמא אין מקפידין בו:
ועוד נאמר כי היו חמש עשרה מעלות עולות מתוכה מעזרת נשים, אותן המעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים, כשרום (גובה) כל מעלה חצי אמה ושילחה (ורוחבה) חצי אמה, הרי נוספו לגובה שבע וחצי אמות נוספות, וביחד הן שלוש עשרה וחצי אמות. ותנן [ושנינו עוד במשנה]: כי בין האולם ולמזבח היה שטח שרוחבו עשרים ושתים אמות, ושתים עשרה מעלות היו שם בשטח זה, רום (גובה) כל מעלה חצי אמה ושילחה (ורוחבה) חצי אמה, הרי נוספו לגובה שש אמות נוספות כשבחשבון כולל הריהן כבר תשע עשרה וחצי אמות.
In addition, fifteen stairs ascend from within the women’s courtyard and descend from the Israelite courtyard to the women’s courtyard. Each stair was half a cubit high and half a cubit deep, for an additional ascent of seven and a half cubits. The total height of both staircases together was thirteen and a half cubits. And we learned in that mishna: The area between the Entrance Hall and the altar was twenty-two cubits wide, and there were twelve stairs in that area. Each stair was half a cubit high and half a cubit deep, for an additional ascent of six cubits and a total height of nineteen and a half cubits.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספות ישניםבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) וּתְנַן ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר כמַעֲלָה הָיְתָה שָׁם וּגְבוֹהָ אַמָּה וְדוּכָן נָתוּן עָלֶיהָ וּבוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה.

And we learned in that mishna that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: There was an additional stair there between the Israelite courtyard and the priests’ courtyard. That stair was one cubit high, and the platform on which the Levites stood was placed upon it and on it were three stairs, each with a height and depth of half a cubit, for a total of twenty-two cubits.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דתנן ר׳ אליעזר בן יעקב אומר מעלה היתה שם וגובהה אמה ודוכן נתון עליה ובו ג׳ מעלות של חצי חצי חצי אמה שנמצא גובה המעלות והדוכן כ״ב אמה ונתכסה הפתח כולו לפיכך הוצרכו לעשות כותל נמוך.
ותנן ר״א בן יעקב אומר מעלה היתה – עוד בעזרת ישראל וגבוהה אמה ואורכה ברוחב כל העזרה.
ודוכן – של לוים בנוי עליה וגבוה אמה וחצי.
ובו ג׳ מעלות של חצי אמה – שעולין בהן לדוכן.
ותנן [ושנינו עוד במשנה]: ר׳ אליעזר בן יעקב אומר: מעלה (מדריגה) נוספת היתה שם שמבדילה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים וגבוה אמה, ודוכן שעליו היו הלויים עומדים נתון עליה, ובו היו שלש מעלות של חצי חצי אמה ברוחב ובגובה, הרי בסך הכל עשרים ושתים אמות.
And we learned in that mishna that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: There was an additional stair there between the Israelite courtyard and the priests’ courtyard. That stair was one cubit high, and the platform on which the Levites stood was placed upon it and on it were three stairs, each with a height and depth of half a cubit, for a total of twenty-two cubits.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא הַיְינוּ דְּאִיכַּסִּי לֵיהּ פִּיתְחָא.

Granted, if you say that the mishnayot in tractate Middot are in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, that is how it can be understood that the entrance was concealed. The threshold of the entrance to the Sanctuary was more than twenty cubits higher than the threshold of the eastern gate of the Temple Mount. One looking through the Eastern Gate would be unable to see the entrance of the Sanctuary, because the gate was only twenty cubits high. In order to provide the priest performing the red heifer ritual on the Mount of Olives with a view of the entrance to the Sanctuary, the eastern wall had to be lowered.
רש״יתוספות ישניםתוספות רי״דפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי אמרת בשלמא – סתמא דקתני דכותל מזרחי נמוך כדי לראות ממעל לו דרך שערי עזרת נשים ועזרת ישראל את חלל פתח ההיכל.
ר״א היא – דאית ליה מעלה יתירה וגבה קרקע ההיכל מקרקע התחתון כ׳ אמה וחצי.
היינו דאיכסי ליה – פתח התחתון בגובה קרקע ההיכל.
אי אמרת בשלמא ר׳ אליעזר בן יעקב היא היינו דאיכסי ליה פיתחא. מה שפי׳ בקונטרס דלר׳ אליעזר גובה קרקע עזרת כהנים עשרים אמה ומחצה לא דק דבמס׳ מדות מוכיח בהדיא ששלש המעלות של דוכן היו בכל אורך עזרת כהנים דקתני נמצא עזרת כהנים גבוה משל ישראל שתי אמות ומחצה:
אי אמרת בשלמא ר׳ אליעזר היא היינו דאיכסי ליה פיתחא – פירש המורה: ר׳ אליעזר היא דאית ליה מעלה יתירה וגבה קרקע ההיכל מקרקע התחתון כ׳ אמה וחצי. אבל רבינו חננאל זצוק״ל וגם רבינו ברוך זצוק״ל פירשו דר׳ אליעזר הוה מרבה עד כ״ב אמות ומחצה ומונים האמה שלמעלה והג׳ מעלות של דוכן. ואף על פי שפשט המשנה דמדות מוכיח כדבריהם, דתנן נמצאת עזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל ב׳ אמות ומחצה אפילו הכי כדברי המורה נראה לי שאלו היתה עזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל ב׳ אמות ומחצה מה אנו צריכין לבנין הדוכן. אלא ודאי קרקע עזרת כהנים לא היה גבוה מקרקע עזרת ישראל אלא מעלה של אמה והדוכן היה בנוי על אותה המעלה של גובה אמה וחצי על פני כל אורך העזרה של קל״ה אמה וכפי מה שהיו עולים בדוכן מעזרת ישראל ג׳ מעלות של חצי אמה לבר מאמת המעלה כך היו יורדין מן הדוכן לעזרת הכהנים אותן ג׳ מעלות וקרקע העזרה לא הי׳ גבוה אלא אמה אחת מעזרת ישראל. ואין למנות גובהו של דוכן מפני שהוא נבלע בגובה הי״ב מעלות של אולם ומאי דתנן נמצאת עזרה הכהנים גבוהה מעזרת ישראל ב׳ אמות ומחצה זהו בעלייתה מפני הדוכן שהי׳ בנוי בשפתה ולא בכל העזרה דאם כן ליתני ר׳ אליעזר אומר שתי אמות ומחצה היתה גבוה עזרת כהנים יותר מעזרת ישראל אמאי תני מעלה של אמה והדוכן עליה של אמה וחצי ש״מ שלא היה גובה עזרת כהנים על עזרת ישראל אלא אמה אחת כפתרון המורה.
אי אמרת בשלמא [נניח אם אומר אתה] שמשנתנו כשיטת ר׳ אליעזר בן יעקב — היינו דאיכסי ליה פיתחא [זהו ההסבר מפני מה נתכסה הפתח] כי פתח ההיכל היה גבוה מתחתית הר הבית המזרחי יותר מעשרים אמה, ולכן אין לראות את פתח ההיכל דרך פתח הר הבית, ומתוך כך צריך היה להנמיך את הכותל המזרחי, כדי שיוכל לראות את פתח ההיכל מלמעלה.
Granted, if you say that the mishnayot in tractate Middot are in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, that is how it can be understood that the entrance was concealed. The threshold of the entrance to the Sanctuary was more than twenty cubits higher than the threshold of the eastern gate of the Temple Mount. One looking through the Eastern Gate would be unable to see the entrance of the Sanctuary, because the gate was only twenty cubits high. In order to provide the priest performing the red heifer ritual on the Mount of Olives with a view of the entrance to the Sanctuary, the eastern wall had to be lowered.
רש״יתוספות ישניםתוספות רי״דפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבָּנַן הָא אִיכָּא פַּלְגָא דְאַמְּתָא דְּמִתְחֲזֵי לֵיהּ פִּיתְחָא בְּגַוֵּויהּ.

However, if you say that the mishnayot in tractate Middot are in accordance with the opinion of the Rabbis, who do not add the two and a half cubits of the stair and the platform added by Rabbi Eliezer ben Ya’akov, isn’t there half a cubit through which the entrance can be seen? Since the threshold of the Sanctuary is only nineteen and a half cubits higher than the threshold of the gate, the priest on the Mount of Olives could look through the eastern gate of the Temple Mount and see the bottom of the Temple entrance. There would be no need to lower the eastern wall.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא אי אמרת רבנן – הרי לא עלו המעלות אלא י״ט אמה וחצי ופש ליה פלגא אמתא דמיתחזי ליה פתח ההיכל בגוויה לכהן שבהר הזיתים.
הא איכא פלגא דאמתא – הא דלא משני שההיכל היה לו אסקופה למטה בפתחו שהיתה גבוה חצי אמה דקים ליה שלא היה כך ואת״ל שהיה לו היה לשאר השערים כמו כן וא״כ אכתי איכא פלגא דאמתא דמתחזי פתחא בגוויה.
אלא אי אמרת רבנן [אם אומר אתה כשיטת חכמים] שאין הוסיף גובה של שתים וחצי אמות של אותה מעלה והדוכן שעליה, שהוזכרו בדברי ר׳ אליעזר בן יעקב, ולדבריהם אין הגובה המירבי אלא תשע עשרה וחצי אמות בלבד, אם כן האיכא [הרי יש] עדיין את אותה פלגא דאמתא [חצי אמה] דמתחזי ליה פתחא בגוויה [שנראה לו הפתח בתוכו] שיכול הכהן לראות דרך הפתח המזרחי של הר הבית את קצהו התחתון של פתח ההיכל, שהרי הבדל הגובה ביניהם אינו אלא תשע עשרה וחצי אמות!
However, if you say that the mishnayot in tractate Middot are in accordance with the opinion of the Rabbis, who do not add the two and a half cubits of the stair and the platform added by Rabbi Eliezer ben Ya’akov, isn’t there half a cubit through which the entrance can be seen? Since the threshold of the Sanctuary is only nineteen and a half cubits higher than the threshold of the gate, the priest on the Mount of Olives could look through the eastern gate of the Temple Mount and see the bottom of the Temple entrance. There would be no need to lower the eastern wall.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר הָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַמִּזְבֵּחַ מְמוּצָּע וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע עֲזָרָה וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת הָיוּ לוֹ

Rather, must one not conclude from it that that the mishnayot in tractate Middot are taught by Rabbi Eliezer ben Ya’akov? Rav Adda bar Ahava said: This is not a definitive proof, and it is still possible to interpret halakhot of this tractate in a different manner. Rather, whose is that opinion that the Eastern Wall was lowered? It is the opinion of Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The altar is centered and stands in the middle of the Temple courtyard, directly aligned with the entrances of the courtyards and the Sanctuary, and it was thirty-two cubits long and thirty-two cubits wide.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות ישניםריטב״אמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך אמצע
אמצעאפרק שבעת ימים דיומא (יומא טז.) ר׳ יהודה אומר המזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה פירוש בלשון יוני תוך וחצי (עיין ערך מצע):
ערך עב
עבב(יומא טז) יומא דעיבא כוליה שמשא פי׳ הואיל וביום המעונן שהשמש מפציע לכאן וכאן יכול לשטוח עורות ממקום שלא זרח השמש למקום שזורחת ומתייבשין (תענית ג:) העבים והרוחות שניות למטר פי׳ מטרא בתריה זיקא בניחותא או עיבא מעלו כאילו מטרא תניינא:
א. [דיא מיט.]
ב. [וואלקען נעפעל.]
רב אדא בר אהבה אמר הא מני – דקתני דכותל מזרחי הוצרך להיות נמוך ר׳ יהודה היא דאמר המזבח עומד באמצע העזרה כנגד הפתחים ונמצא גובהו סותם את הפתח התחתון שהרי עלה קרקע עזרת ישראל מקרקע התחתון י״ג אמה וחצי אמה קודם שהגיע למזבח והמזבח גובהו תשע הרי עשרים ושתים וחצי.
הא מני ר׳ יהודה דאמר מזבח ממוצע וכו׳ – ואיכסי ליה פיתחא בגובהו של המזבח העומד בפניו ומפסיקו והכא נמי הוה מצי למימר ר״ש היא דאמר בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נג.) כוליה מזבח בצפון קאי דמזבח והכבש מכסין בפני הפתח דאף על פי שהכבש יורד ומשפע לצד הדרום המדקדק יבין שקודם שירד גובהו שני אמות ומחצה נפקא ליה שיפועו מכנגד הפתח וא״כ הוי מצי לאוקומי כר״ש או כרבי יוסי דאית ליה נמי מזבח ממוצע בפרק קדשי קדשים אלא משום דר׳ יהודה שמעינן ליה בהדיא וכי האי גוונא איכא בפרק קדשי קדשים (זבחים דף נח:) דאמר רב אדא בר אהבה הא מני רבי יהודה היא דאמר מזבח ממוצע וכו׳ ופריך ונוקמא כרבי יוסי ובממוצע ומשני משום דרבי יהודה שמעינן ליה בהדיא ומהתם קשיא לן על פירוש רבותיו של רש״י שפי׳ הא מני רבי יהודה היא ההיא דמדות דא״כ תיקשי ליה דרב אדא בר אהבה גופיה אוקי התם סתמא דתמיד דתנן ביררו משם עצי תאנה וכו׳ כר׳ יהודה ואיהו מוקי הכא סתמי דמדות כוותיה והאמר לעיל דסתמי דתמיד פליגי אדמדות וא״כ ליכא למימר דסתמי תמיד ומדות כרבי יהודה וי״ל דבלאו הכי מקשה ליה שפיר מסתמי דמדות גופייהו וממזבח גופיה דפריך ומי מצית מוקמי לה כרבי יהודה וכו׳.
(מאן תנא מדות) [הא מני] ר׳ יהודה היא. לפי [מה] שפי׳ רבינו שלמה מפי1 (עצמו) קשה היכי מוכח דמדות ר׳ יהודה היא מדלא אתיא כר׳ אליעזר בן יעקב ומה הוכחה היא זו דילמא תנא אחרינא הוא דאית ליה לקמן פרק הוציאו לו (דף נט.) ובזבחים (דף נח:) דכוליה מזבח בצפון קאי וכוותיה מיתוקמא שפיר:
1. צ״ל רבותיו.
רב אדא בר מתנה אמר הא מני ר׳ יהודה היא דתניא כו׳ – פרש״י ז״ל בחדא לישנא הא מתני׳ דמדות דכל הכתלים גבוהין ר׳ יהודה היא דלדידיה מיכסי פיתחא דהר הבית דהא סבי׳ ליה שהמזבח היה מכוון כנגד ההיכל וכותליו כי ההיכל רוחב פתחו עשר אמות ועוד בתוכו חלל חמש אמות מכאן וחמש אמות מכאן כי רחב ההיכל עשרים אמה וכותל ההיכל רחב שש אמות מכאן ושש אמות מכאן נמצא ההיכל וכתליו ל״ב אמות כשיעור המזבח במקום היסוד טול מן הרחב הזה שתי אמות מכאן ושתי אמות מכאן משום אמה של כניסת היסוד ואמה של כניסת הסובב נשאר עדיין פתח ההיכל מכוסה וגם כנגד כל ההיכל וגם ד׳ אמות מכל כותל וכותל וגובה העיר וגובה המזבח ט׳ אמות וקרקע עזרה שבו המזבח גבוה מהר הבית י״ג אמות וחצי כדאי׳ לעיל וט׳ אמות של גובה מזבח הרי כ״ב אמות וחצי נמצא דפתחא דהר הבית מכסי ובתר הכי פריך תלמוד׳ לרב אדא בר מתנא דודאי סתמי׳ דמדות לאו ר׳ יהודה דאי ס״ד ר׳ יהודה היכי משכחת לה שתהא מזבח מכוין כנגד ההיכל וכותליו והתנן כל העזרה כו׳ דמוכח מינה דמזבח בדרום קאי חוץ מה׳ אמות ועל כרחיך האי סתמא דלא כרבי יהודה. ואם כן לא מצי לאוקומי כולהו סתמי דמדות כוותיה ואף על גב דההיא דכותל מזרחי אתיא כוותיה דילמא כי היכי דפליג בהא דמקום המזבח פליג נמי בההיא דלשכת הטלאים. אלא לאו ש״מ כדאמרינן מעיקרא דסתמא דמדות רבי אליעזר בן יעקב דלדידיה אתיא שפיר ההיא דכותל מזרחי כדאמרן ואיהו נמי סבירא ליה במסכת זבחים דכוליה מזבח בדרום קאי כאידך סתמא דמזבח זו שטת רש״י ז״ל בקוצר. ואינה מחוורת חדא דהא דאמר תלמודא ואי ס״ד מדות ר׳ יהודה היא כו׳ לא משמ׳ שתהא זו התחלת קושיא דנפרוך לרב אדא אדרבא משמ׳ דהוי מלישנא דרב אדא גופיה כפי סוגיית הלשון הזה בכל מקום ועוד דשמעינן ליה לרבי יהודה במסכת זבחים שאין המזבח גבוה אלא שלש אמות וא״כ הא לא מכסי פתחא דהר הבית וההיכל יותר גבוה הוא מן המזבח והנכון כלשון האחרון דפרש״י ז״ל דהכי פירושא רב אדא בר מתנא אמ׳ מתני׳ דתמיד דלשכת הטלאים רבי יהודה היא דאשכחן ליה דפליג אסתמי דמדות דלרבי יהודה מזבח מכוון כנגד היכל וכותליו ואלו סתמא דמדות סבירא ליה דכוליה מזבח בדרום קאי וכדמפ׳ ואזיל. הלכך כיון דפליג רבי יהודה אסתמא דמסכת מדות בבנין המזבח נימא דאיהו דפליג עליה בההיא בלשכת הטלאים וסביר׳ ליה כסתמא דמדות. וכתב ז״ל דלהאי פירו׳ לא גרסינן בסמוך אלא לאו ש״מ ר׳ אליעזר היא. ויש להלום אותו דהכי פירושו כיון דאשכחן דרבי יהודה פליג אסתם מדות שמעינן מינה דההיא דסתם מדות רבי אליעזר בן יעקב כדאמרינן לעיל וסתם תמיד רבי יהודה.
תוס׳ בד״ה הא מני כו׳ שהכבש יורד ומשפע לצד הדרום המדקדק יבין שקודם שירד גובהו שני אמות ומחצה כו׳ עכ״ל ר״ל שהכבש מתחלתו אצל המזבח יורד ומשפע עד למטה נמצא מתחלתו גובהו ט׳ אמות כשיעור המזבח ואם היה יורד ומשפע יותר מב׳ אמות ומחצה כנגד הפתח היה רואה פתחו של היכל דרך השער המזרחי שעדיין לא היה מכסה כולו אבל כיון דהשיפוע לא היה כ״כ ולא ירד גובהו ב׳ אמות ומחצה כנגד הפתח הרי מכסי פתח התחתון כולו וק״ל:
גמ׳ הא מני ר״י היא. עי׳ לקמן ל ע״ב תוס׳ ד״ה רי״א:
אלא לאו שמע מינה [האם לא תלמד מכאן] והוכח כי מסכת מדות כשיטת ר׳ אליעזר בן יעקב היא, והלכות האמורות בה, הן לפי שיטתו. רב אדא בר אהבה אמר: כי אין זו ראיה מוכרחת, ועדיין ניתן להסביר הלכות אלו בדרך אחרת. אלא הא [משנה זו] האומרת שכותל מזרחי של הר הבית היה נמוך מני [של מי היא] — כשיטת ר׳ יהודה היא. דתניא כן שנינו בברייתא]: ר׳ יהודה אומר: המזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה בדיוק מול פתחי העזרות וההיכל, ושלשים ושתים אמות היו לו באורכו וברוחבו,
Rather, must one not conclude from it that that the mishnayot in tractate Middot are taught by Rabbi Eliezer ben Ya’akov? Rav Adda bar Ahava said: This is not a definitive proof, and it is still possible to interpret halakhot of this tractate in a different manner. Rather, whose is that opinion that the Eastern Wall was lowered? It is the opinion of Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The altar is centered and stands in the middle of the Temple courtyard, directly aligned with the entrances of the courtyards and the Sanctuary, and it was thirty-two cubits long and thirty-two cubits wide.
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותתוספות ישניםריטב״אמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144