כל בניני בית המקדש עם כל העזרה ושאר הבתים והלשכות והרחבות הוא נקרא הר הבית וכולו חמש מאות אמה על חמש מאות אמה כמו שהתבאר במקומו והיה כולו מוקף כותלים סביב והם נקר׳ חומה ופתח אחד פתוח להם בכל רוח חוץ מצד דרומי שהיו שם שנים ולפנים מכותלים אלו כותלים אחרים זה לפנים מזה ובכולן פתחים וכל אותן פתחים שבדרך כניסתו והוא מצד המזרח כולן מכוונות זו כנגד זו הן פתח זה של חומה הן שער עזרת נשים הן של עזרת ישראל הן של היכל וכולן גבהן עשרים אמה ורחבן עשר חוץ מפתחו של אולם שהיה גבהו ארבעים ורחבו [עשרים] וכיצד היה בנין זה היה עשוי דרך שיפוע רחב והבניינים שבו עולים לפי מעלה ההר ונמצאו הבניינים כל שלפנים מחבירו גבוה ממנו וכותל החומה שהזכרנו תחלה היה סביב ההר במישור שלפניו ויש רחבה מן המישור בין כותל החומה לרגל ההר ויש לפנים מן החומה הגדולה היקף אחר והוא מקיף את הכל והיא היתה מחיצה בגובה עשרה טפחים עשויה בדפים של עץ ארוכים וקצרים ועשויה דרך שבכה כסירוגי מטה והוא נקרא סורג ומסורג זה ולפנים חומה אחרת שלפניה מקום פנוי הנקרא חיל וחומה זו בגובה עשר אמות ומן החיל הזה ולפנים במשך עשר אמות היה מתחיל שיפוע ההר והיו הבניינים מתחילין להגביה כדרך גבהות ההר ובניין ראשון שבו לצד המזרח היא היתה עזרת נשים והיו בתחילת מעלה ההר בגבול קרקע החיל שנים עשר מעלות שבהן עולין לעזרת נשים רום כל מעלה חצי אמה וכן ארכה והרי שגובה קרקע עזרת נשים יתר על גובה קרקע החיל שש אמות וכבר ביארנו שיעור ארכה ורחבה ולשכות שבה ומהלך כל אותה עזרה היה שוה ושטוח על שיעור אחד לפנים ממנה עזרת ישראל וחמש עשרה מעלות היו בשטח עזרת נשים שבהן עולין לעזרת ישראל רום כל מעלה חצי אמה וכן שולחה ר״ל אורכה ונמצא קרקע עזרת ישראל גבוה על קרקע החיל שלש עשרה אמות וחצי אמה ומהלך כל אותה עזרה שוה ושטוח על שיעור אחד ושיעור ארכה מן המזרח עד מקום שאין בו דריסה לרגלי ישראל י״א אמה ובאותן י״א אמות בסופן כלפי המערב יש מעלה בגובה אמה על פני כל הפתח של עזרת כהנים ובה דוכן ללוויים ויש בו שלש מעלות רום כל אחת חצי אמה ועולין מהם לעזרת כהנים ונמצא קרקע עזרת כהנים גבוה על של ישראל שתי אמות וחצי אמה ושיעורה י״א אמה עם מעלת הדוכן ונמצא גם כן גובה קרקע של עזרת כהנים על של חיל י״ו אמה ולפנים מאותה עזרה המזבח וריוח שבין מזבח לאולם אלא שכל זה על שיעור אחד שטוח בשוה ר״ל י״א של עזרת כהנים וקו התחתון של מזבח החיצון שהוא שלשים ושתים ועשרים ושתים שממנו לאולם ובאותן עשרים ושתים בסופן יש שתים עשרה מעלות רום כל מעלה חצי אמה שבהם עולים לאולם ולהיכל וכולו מאותו תחום ואילך שוה על שטח אחד ונמצא קרקע אולם והיכל גבוה על קו של חיל כ״ב אמות וגובה שער המזרחי של כותל החומה אינו גבוה אלא עשרים ונמצא שהמעיין מצד פתח החומה דרך הפתחים המכוונים אינו רואה קרקע ההיכל שהרי קרקע ההיכל גבוה על קו העליון של פתח החומה שתי אמות ומתוך כך היו עושים כותל החומה על הפתח נמוך כדי שיהא הכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה שהוא מקום שריפתה והוא לצד מזרח ירושלים ורואה דרך כותל שעל פתח החומה את קרקע ההיכל ויהא מזה כנגדו שנאמר בה והזה אל נכח פני אהל מועד ושאר הכותלים כולם היו גבוהות כפי רצונם אפילו של מאה אמה ואע״פ שתנא קמא הנזכר בסוגיא זו לא הזכיר מעלת הדוכן שגבהה אמה ולא בשלש מעלות שגובה כל אחת מהן חצי אמה עד שאין גובה עזרת כהנים גבוהה על של ישראל כלום ונמצא חשבונו חסר משל חשבונינו שתי אמות וחצי ואין קרקע ההיכל גבוה על של פתח החיל אלא י״ט אמה וחצי ונמצא עדיין שכל העומד במקום שמעיין דרך אותו פתח בראש הגבוה שבו חצי אמה עדיין רואה דרך אותו חצי אמה קרקע ההיכל ולא היו צריכים להשפיל כותל מזרחי מ״מ הלכה כר׳ אליעזר בן יעקב שהוסיף בחשבון הגובה ב׳ אמות וחצי ונמצא קרקע ההיכל גבוה על של חיל כ״ב אמה ומתוך כך הוצרכו להשפיל כותל מזרחי על הדרך שביארנו:
ומ״מ לענין ביאור רב אדא היה סבור לפרש זו של מדות ר״ל מה שהיו צריכין להשפיל כותל מזרחי אף בלא דוכן ומעלותיו ולהעמידה לדעת ר׳ יהודה שהיה אומר מזבח ממוצע ועומד באמצע עזרה ונמצאו עשר אמות אמצעיות מן הל״ב שבו שכנגד ההיכל שרחבו יו״ד אמות וי״א לצד דרום וי״א לצד צפון ונמצא כל המזבח מכוון כנגד חלל ההיכל וכותליו שרוחב ההיכל עשרים אמה ועובי שני כותליו שמכאן ומכאן שש אמות לכל אחד וגובה המזבח היה תשע אמות וכשתחבר תשע של גובה מזבח עם י״ג וחצי שיש מגובה קרקע עזרה לקרקע החיל הרי כ״ב ומחצה והשיבו לו שאי אפשר להעמיד משנת מדות לדעת ר״י שכשאתה מפרנס רחב העזרה לפי חשבון השנוי במדות אתה מוצא רובו של מזבח לצד הדרומי עד שאינו סותם פתח ההיכל:
ויש שואלים ואף לכשתפרנס רוחב העזרה לפי חשבון השנוי במדות אתה מוצא שרחבו של מזבח נכנס לצד הצפוני שבעזרה שבע אמות כמו שיתבאר בסמוך והרי פתח ההיכל ודאי באמצע עזרה היה חמש לדרום וחמש לצפון ומכיון שרחבו של מזבח נכנס לצד הצפוני שבעזרה ז׳ אמות הרי נמצא ששפתו נכנסת אחר מזוזת פתח ההיכל הצפונית שתי אמות ונמצא כל הפתח סתום מצד המזבח והיו צריכים להשפיל כותל החומה מצד המזרח אף מפני סתימת המזבח באמת כך הוא וצריכים היו להשפילה משני צדדין ר״ל מצד הדוכן ומעלותיו ומצד המזבח ולא נדחית זו של רב אדא אלא שלא להעמיד זו של מדות השנוייה בעניין הכותלים כר״י הואיל ומצאנוהו חולק עמה במקום המזבח [שאע״פ שראב״י גם כן חולק] שהרי לדעתו כל המזבח בדרום כמו שהתבאר לדעתו בפרק הממונה
(יומא ל״ז.) מ״מ אע״פ שחלק בזו קרוב הדבר להעמיד את האחרות לדעתו הואיל ומצינו בא׳ מהן שאמר ראב״י שכחתי מה היו עושין בה שמשמען של דברים שהוא הוא שהי׳ עוסק בה וכן שמצאנוהו נזכר ג״כ במשנת הכותלים לומר שמעלה היתה שם לדוכן אבל ר״י הואיל ומצאנוהו חולק באחת ולא מצינו הכרע להיות האחרות באות לדעתו נוח לנו לאפוקי לכלהו מיניה ובפירושינו טרחנו בה בדברים שאין מתיישבים כל הצורך:
ולענין הקושיא הראשונה שהוקשית בראש השמועה מתמיד למדות בעניין לשכת הטלאים שלחשבון משנת התמיד היתה במקצוע צפונית מערבית ולחשבון משנת מדות היתה במערבית דרומית חזרו לתרצה דאקצויי מקצייא כלומר מוקצית היתה מכל אחד מן הקרנות שלא היתה בקרן גמור אלא בצד המערב ולא במקום הממוצע אלא שנוטה מעט לקרן אחד ומי שבא מן הצפון ורואה צד הצפון פנוי מלשכה חושב שהיא משוכה עד הדרום וכן הבא מצד האחר וחזרו ופירשו בה מסתברא דבמערבית דרומית הוה קיימא כלומר שאינה נוטה למערבית דרומית יותר ושאף תנא של תמיד יודה בכך אלא קוראה צפונית על שם שהבא מצד הדרום חושב שהיא משוכה כלפי צפון מדאקשו עלה נמי לחם הפנים אלחם הפנים דתנא דתמיד חשיב ליה רביעית ללשכת הטלאים וכי מוקמת לה ללשכת טלאים בצפונית מערבי׳ וחשבת לאידך כלהו דרך ימין אתיא לשכת לחם הפנים למזרחית צפונית ובעל מדות מוקים לה בדרומית מזרחית ומונה אותה שניה ותירצו בה דמאן דחשיב לה רביעית חשיב לה דרך שמאל וכשתעמיד לשכת הטלאים במערבית דרומית ומנית רביעית דרך שמאל אתי׳ למזרחית דרומית וכשתמנה אותה דרך ימין אתה מוצאה שניה ברוח זה ונמצאו שתיהן מתורצות אלא אי אמרת דלשכת הטלאים בצפונית מערבית אף כשאתה מונה דרך שמאל אי אתה מוצאה בדרומית מזרחית אלא ש״מ לשכת הטלאים מערבית דרומית קיימא וכן הלכה ומה שאמרו כל פונות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין למזרח דוקא לעבודה אבל מה שאינו אלא חשבון בעלמא אין מקפידין בו: