×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) כְּוַדַּאי.
like a case of certain contact with an impure item? Accordingly, any cases of uncertain ritual impurity should be treated like certain impurity.
פירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
פירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) וּמִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ אמָה סוֹטָה רְשׁוּת הַיָּחִיד אַף שֶׁרֶץ רְשׁוּת הַיָּחִיד.

The baraita continues: And since the case of sota is the source for the halakha with regard to uncertain ritual impurity, the details of the halakha are also derived from the case of sota. Therefore, from the place that you came from, i.e., from the source, it is derived that just as the prohibition with regard to a sota applies only when the uncertainty arises in the private domain, i.e., when she has secluded herself with the alleged paramour, so too, uncertain contact with the carcass of a creeping animal renders an item impure only if the contact was in the private domain.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וממקום שבאת – הואיל ולא למדת דמטמינן מספק אלא מסוטה חזור ודון דמה סוטה הא דטמאה מספק ברה״י הוא מקום הראוי ליסתר אף טומאה ברשות היחיד ספיקו טמא אבל ברה״ר טהור.
וממקום שבאת, מסוטה, שמשם למדנו דין ספק טומאת השרץ, יש ללמוד אף פרטי דינים בענין ספק טומאה: מה סוטה אין ספק טומאתה הופך לודאי אלא ברשות היחיד שהרי היא נאסרת משום שנסתרה, ואין אפשרות של סתירה ברשות הרבים — אף שרץ ספיקו מטמא ברשות היחיד בלבד.
The baraita continues: And since the case of sota is the source for the halakha with regard to uncertain ritual impurity, the details of the halakha are also derived from the case of sota. Therefore, from the place that you came from, i.e., from the source, it is derived that just as the prohibition with regard to a sota applies only when the uncertainty arises in the private domain, i.e., when she has secluded herself with the alleged paramour, so too, uncertain contact with the carcass of a creeping animal renders an item impure only if the contact was in the private domain.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) וּמָה סוֹטָה בדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל אַף שֶׁרֶץ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל.

And furthermore, just as a sota is an entity that has awareness in order for her to be asked whether she actually committed adultery, so too, contact with a creeping animal renders an item impure only if it is an entity that has awareness in order for it to be asked, i.e., a person, or an item that may have contracted impurity in a place where a person was present and could have known.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומה סוטה דבר שיש בו דעת לישאל היא – אם נטמאת אם לאו אף ספק טומאה דבר שיש בו בנוגע זה דעת לישאל אם נגע אם לאו והוא אומר איני יודע כגון אדם או טהרות שהיה אדם עסוק בהם בשעה שנולד הספק.
ומה סוטה הריהו דבר שיש בו דעת לישאל, שהרי אפשר לשאול אותה אם נטמאה או לא נטמאה — אף שרץ, אין ספק טומאה בו טמא אלא בדבר שיש בו דעת לישאל כגון אדם שספק נטמא, או בדבר שספק נטמא והיה שם אדם שיכול היה לדעת.
And furthermore, just as a sota is an entity that has awareness in order for her to be asked whether she actually committed adultery, so too, contact with a creeping animal renders an item impure only if it is an entity that has awareness in order for it to be asked, i.e., a person, or an item that may have contracted impurity in a place where a person was present and could have known.
עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) גוּמִכָּאן אָמְרוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵיקוֹ טָמֵא ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵיקוֹ טָהוֹר וְשֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל בֵּין ברה״יבִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵיקוֹ טָהוֹר.

The baraita concludes: And from here the Sages stated that if an entity that has awareness in order for it to be asked may have contracted impurity in the private domain, its uncertain impurity renders it impure; but if it may have contracted impurity in the public domain, its uncertain impurity leaves it pure. And with regard to an entity that lacks awareness in order for it to be asked, whether the uncertainty arose in the private domain or in the public domain, its uncertain impurity is deemed pure, as it is not similar to a sota.
עין משפט נר מצוהתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מכאן אמרו וכו׳ ברשות הרבים ספיקו טהור – בפ״ק דשחיטת חולין (דף ט:) ובפרק אין מעמידין (ע״ז דף לז:) אמר דספק טומאה ברשות הרבים הלכתא גמירי לה מסוטה דמשמע דדוקא במקום סתירה טמא אבל שלא במקום סתירה גמירי דטהור ודאי הוא ותימה למאי איצטריך הלכתא לימא העמד טהור על חזקתו ואימור לא נטמא והכי אמר בהדיא נמי בריש מסכת נדה (דף ג.) דרבי שמעון גמר לה מספק טומאה ברה״ר ואמר ורבנן הכי השתא התם גברא בחזקת טהרה קאי מספיקא לא מחתינא ליה טומאה וי״ל אי לאו הלכתא דגמרינן דברה״ר טהור הוה אמינא סתירה דנקט קרא לא דבר הכתוב אלא בהווה וה״ה לכל ספק טומאה בכל מקום שנולדה דמסברא אין לטהר זו יותר מזו וסד״א דגזירת מלך כך היא בכל ספק טומאה הלכך איצטריך הלכתא להעמיד ספק טומאה ברשות הרבים אחזקתה דלא מחתינן ליה טומאה מספק ירושלמי דפירקין קמא מ״מ יש רגלים לדבר לפלטיא בלילה לחורבה ביום למבואות אפילות ביום שאלו את בן זומא מפני מה ספק רה״י טמא אמר לון סוטה מה היא לבעלה ודאי או ספק אמרו ליה ספק אמר להו מצינו שהיא אסורה לבעלה ומכאן אתה דן לשרץ מה כאן רשות היחיד אף להלן ומה כאן דבר שיש בו דעת לישאל אף וכו׳ מכאן אמרו דבר שיש בו דעת לישאל וכו׳ מיליהון דרבנן פליגין דמר רבי זעירא ור׳ יוסי בשם ר׳ יוחנן קטנה שזינתה אין לה רצון להאסר על בעלה והא תנינן כל דבר שיש בו דעת לישאל ספיקו טמא ברם הכא אע״פ שיש בו דעת לישאל ספיקו טהור ומפני מה ספק רה״ר טהור אמר להו מצינו שהציבור עושין את הפסח בטומאה בזמן שרובו של ציבור טמאים אם טומאה ודאית הותרה לצבור ק״ו לספק טומאה וסיום הברייתא בתוספתא דמסכת טהרות פרק הנבילות השחוטות רשב״ג אומר מפני מה ספק רה״י טמא וספק רה״ר טהור מפני שאפשר לישאל ליחיד ואי אפשר לישאל לרבים.
ברשות הרבים ספיקו טהור – מקשי׳ מפרק שני נזירין (נזיר דף נז.) דתנן שני נזירין שאמר להן אחד ראיתי אחד מכם שנטמא ואיני יודע איזה מכם הוא שניהן מביאין קרבן טומאה וקדייק בגמרא ואמאי כל ספק טומאה מהיכא גמירי מסוטה מה סוטה בועל ונבעלת אף כל ספק טומאה ברה״י כגון דאיכא בי תרי אבל הכא שני נזירין והאי דקאים גביהון הא תלתא הוי ליה ספק טומאה ברה״ר אלמא כל היכא דאיכא תלת חשיב ליה כרה״ר א״כ הא דתנן בפרק האשה שהיא עושה צרכיה (נדה ס:) שלש נשים שהיו ישינות במטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות אמאי כיון דאיכא שלש הוה ליה כרה״ר מיהו מהתם לא קשיא מידי דלא דמי לשרץ דשרץ אפשר שלא נגע וטהור אבל התם אחת מהן ודאי טמאה שיצא הדם מגופה והיאך נטהר כולם ולא דמי אלא לשני שבילין (טהרות פ״ה מ״ה) אבל מפרק קמא דנדה (נדה ב.) מקשינן דתנן כיצד דיה שעתה היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות ופירשה וראתה היא טמאה וכולן טהורות ודייק בגמרא (דף ה:) טעמא דדיה שעתה הא מעת לעת מטה נמי מטמא מכדי דבר שאין בו דעת לישאל ספיקו טהור תרגמא כשחברותיה נושאות אותה במטה דהויא לה יד חברותיה סוף סוף חברותיה והיא הויא שלש והוה ליה ספק טומאה ברה״ר ואמאי מטמינן לה ונראה דלא חשבינן טומאה ברה״ר אלא היכא דספיקא היתה יכולה להיות גלויה לכל כגון ההיא דנזיר ותשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהם (כתובות דף טו.) אבל ההיא דנדה המגע ודאי הוא שנגעה במטה ואין שום ספק אלא אם ראתה או לאו ומקום המקור מקום סתר הוא ולא שייך למימר ביה רה״ר אפילו אם נולד ספק ראייתה ברשות הרבים אבל בהא איכא למתמה אמאי משוינן מטה כספק טומאה ברשות היחיד והא לא דמיא לסוטה דסוטה ודאי שרץ וספק מגע כגון בועל הוא השרץ וספק אם בעל אבל התם ודאי מגע וספק מעת לעת הוא שרץ דשמא לא ראתה ואנן לא ילפינן מסוטה אלא דדמי לסוטה דהא דבר שאין בו דעת לישאל ממעטינן הואיל ולא דמי לסוטה ועוד תניא בהדיא בתוספתא דטהרות פרק [הנבילות] השחוטות (פ״ו) נגע באחד בלילה ואינו יודע אם חי אם מת למחר עומד ונמצא מת רבי מאיר מטהר שספק רשות הרבים טהור אלמא דמסוטה גמירי אע״ג דהוי ודאי מגע וספק שרץ ותימה מאי שנא דמטהרינן דבר שאין בו דעת לישאל הואיל ולא דמי לסוטה ובכי האי גוונא לא מטהרינן וי״ל דהכי הלכתא גמירי לה א״נ עיקר הדבר שאין בו דעת לישאל נפקא לן מוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל כדלקמן בשמעתין וכיון דגלי לן קרא דאיכא לפלוגי בין דבר שיש בו דעת לישאל לשאין בו דעת דדבר שיש בו דעת ספיקו טמא ולא פירש טומאתו היכן נלמוד סתום מן המפורש מסוטה דמפרש בו דוקא מקום סתירה ואע״ג דמסיק אי מסוטה הוה אמינא דעת נוגע ומגיע אגב שיטפיה נקט ליה אי נמי הכי פירושו ואי הוה גלי לן קרא בסוטה דבעינן דבר שיש בו דעת לישאל הוה אמינא דעת נוגע ומגיע סיום הברייתא דנגע באחד בלילה וחכמים מטמאין שכל הטומאות כשעת מציאתן ומודים חכמים לרבי מאיר שאם ראוהו חי מבערב אע״פ שבא שחרית ומצאו מת טהור מפני שזה ספק רה״ר אלמא דבין לרבנן בין לרבי מאיר אפילו בלילה חשבינן ליה רשות הרבים וקשיא מהא דתנן במסכת טהרות פרק שמיני (משנה טהרות ח׳:ג׳) המאבד ביום ומצא ביום טהור ביום ומצא בלילה ביום ומצא ביום של אחריו ספיקו טמא זה הכלל כל שעבר עליו הלילה או מקצתו ספיקו טמא אלמא דלילה חשיב לעולם כרשות היחיד ולעיל אייתינן נמי מירושלמי מ״מ יש רגלים לדבר לפלטיא בלילה לחורבה ביום למבואות אפילים ביום אלמא דפלטיא בלילה חשיב רה״י. בתוספתא דטהרות פרק ז׳ יש דברים ברה״ר ועשאום כרה״י קופה ברה״י גבוה י׳ טפחים והטומאה בתוכו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור הכניס ידו לתוכה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא היתה כפושה על כתיפו וככר תרומה כרוך בסיב או בנייר ונתן בתוכו ספק נגע ספק לא נגע טהור הכניס ידו לתוכה ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא חמור ברה״ר גבוה י׳ טפחים וטומאה נתונה על גביו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור פשט ידו על גביו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא סלע ברה״ר גבוה י׳ טפחים וטומאה עליו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור עלה לראשו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא היה זה רוכב על חמורו וזה רוכב על חמורו אחד טמא ואחד טהור ספק נגעו זה בזה ספק לא נגעו ר׳ יעקב מטמא ורבי יוסי מטהר בנו של זה רוכב על כתיפיו ובנו של זה רוכב על כתף אחד טהור ואחד טמא ספק נגעו זה בזה ספק לא נגעו ר׳ יעקב מטמא ורבי יוסי מטהר היתה חבילה על כתיפיו והרוק מדובק בכותל למעלה מי׳ טפחים ספק הסיט ספק לא הסיט ר׳ יעקב מטמא ורבי יוסי מטהר שהיה ר׳ יעקב אומר כל שהוא למעלה מעשרה טפחים ברה״ר הרי הוא כרה״י ורבי יוסי אומר כל שדרך הילוכו ברה״ר טהור ועוד מפרש התם דין בקעה בימות החמה ובימות הגשמים אלו הן ימות החמה משתעקר תבואה ואלו הן ימות הגשמים משתרד רביעה שניה ובפרק מי שמת (ב״ב דף קנג:) מפרש הא דאמרינן בימות החמה רה״ר לטומאה לא שנו אלא שלא עברו עליו ימות הגשמים אבל עברו עליו ימות הגשמים רשות היחיד לכאן ולכאן.
רש״י בד״ה ופרכינן כו׳ להביא בכהונה הס״ד:
בד״ה ותו מיבעי כו׳ ר״י כצ״ל והס״ד:
תוס׳ בד״ה ברשות הרבים כו׳ איזה מכם שניהן מביאין קרבן כו׳ מסוטה מה התם בועל כו׳ ובכהאי גוונא לא מדמינן לסוטה ויש לומר כו׳ על כתיפיו אחד טהור כו׳ ברה״ר טהור ועוד מפרש התם דין בקעה אחד טהור כו׳ אלו הן כו׳ כצ״ל:
בד״ה ברה״ר ספיקו טהור כו׳ מכם הוא שניהן מביאין קרבן כו׳ גמירי מסוטה מה סוטה בועל כו׳ לא ק״מ דלא דמי לשרץ כו׳ ועסוקה בטהרות ופירשה וראתה כו׳ בגמ׳ טעמא דדיה שעתה כו׳ לסוטה ובכה״ג לא מטהרינן וי״ל כו׳ וכיון דגלי לן קרא דאיכא לפלוגי כו׳ היתה כפושה כו׳ ספק לא נגע טהור הכניס כו׳ ולא נגע ספקא טמא חמור ברה״ר כו׳ עשרה טפחים וטומאה נתונה ע״ג כו׳ שהיה זה רוכב על חמורו וזה רוכב על חמורו א׳ כו׳ רבי יעקב מטמא כו׳ שהיה רבי יעקב אומר כל שהוא כו׳ בקעה בימות החמה ובימות הגשמים אלו הן כו׳ עכ״ל כצ״ל:
ומכאן אמרו: דבר שיש בו דעת לישאל, ברשות היחיד — ספיקו טמא, ברשות הרבים— ספיקו טהור. ודבר שאין בו דעת לישאל, בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים — ספיקו טהור. עד כאן לשון הברייתא.
The baraita concludes: And from here the Sages stated that if an entity that has awareness in order for it to be asked may have contracted impurity in the private domain, its uncertain impurity renders it impure; but if it may have contracted impurity in the public domain, its uncertain impurity leaves it pure. And with regard to an entity that lacks awareness in order for it to be asked, whether the uncertainty arose in the private domain or in the public domain, its uncertain impurity is deemed pure, as it is not similar to a sota.
עין משפט נר מצוהתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל א״ראָמַר רַבִּי עֲקִיבָא תְּרוּמָה וּמַהְדַּר לֵיהּ אִיהוּ כְּהוּנָּה.

The Gemara begins its discussion of the baraita by inquiring about the exchange between Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva: And what was the intention of Rabbi Yishmael? Apparently, he commented on a statement of Rabbi Akiva, who said that it is prohibited for a sota to partake of teruma, and he answered him concerning the matter of the woman’s being prohibited to marry into the priesthood, which was not mentioned by Rabbi Akiva at all.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ופרכינן לרבי ישמעאל א״ר עקיבא – ואחד לתרומה וקמהדר ליה איהו א״צ מקרא להביא בכהונה.
ותחילה שואלים לגבי פירוש חילופי הדברים בין החכמים: ור׳ ישמעאל מה משמעות דבריו? הרי אמר ר׳ עקיבא שיש בסוטה איסור תרומה, ומהדר ליה איהו [ומחזיר ומשיב לו הוא] לענין דין כהונה? והרי ר׳ עקיבא לא הזכיר כלל שאסורה לכהונה!
The Gemara begins its discussion of the baraita by inquiring about the exchange between Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva: And what was the intention of Rabbi Yishmael? Apparently, he commented on a statement of Rabbi Akiva, who said that it is prohibited for a sota to partake of teruma, and he answered him concerning the matter of the woman’s being prohibited to marry into the priesthood, which was not mentioned by Rabbi Akiva at all.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) וְתוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא כְּהוּנָּה מְנָא לֵיהּ וְכִי תֵּימָא כְּהוּנָּה לָא צְרִיכָא קְרָא

And furthermore, from where does Rabbi Akiva derive that it is prohibited for a sota to marry into the priesthood? And if you would say that with regard to her prohibition against marrying into the priesthood a verse is not necessary,
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ותו – מבעיא לן לרבי עקיבא דלא איירי בכהונה.
מנא ליה – דאסורה לכהונה אם מת זה והא ליכא למימר דשריא דהשתא לתרומה אסר לה לכהונה מבעיא ומק״ו הוא לא יליף דא״כ היינו ר׳ ישמעאל.
וכ״ת כהונה לא צריך קרא – דממילא אסורה שהרי עשה בה הכתוב בסוטה ספק זונה כודאי זונה לאוסרה על בעלה הלכך לגבי כהונה נמי אסירא דכתיב זונה לא יקחו וזו בחזקת זונה היא.
ותו לרבי עקיבא כהונה מנא ליה – רש״י פי׳ דמקל וחומר לא יליף דאם כן היינו רבי ישמעאל ותימה אי לית ליה קל וחומר דרבי ישמעאל א״כ כיון שנבעלה לפסול לה בעילה ודאית מנא ליה דפסולה לכהונה והא ביבמות בפרק אלמנה (יבמות סח:) ילפינן ליה מהאי קל וחומר ועוד הא ליכא למיפרך עליה מידי יש לומר הכא לית ליה קל וחומר משום דאי לא הוו כתיבי אלא תלתא קראי הוה אמינא חד לבועל וחד לבעל וחד לכהונה דחמיר טפי כדפריך לרבי ישמעאל אבל גבי בעילת פסולין כתיבה תרומה בהדיא.
ותו [ועוד]: לר׳ עקיבא, הלכה זו שאסורה לכהונה מנא ליה [מניין לו]? וכי תימא [ואם תאמר] שכהונה לא צריכא קרא [אינה צריכה כתוב] מיוחד כדי ללמד עליה,
And furthermore, from where does Rabbi Akiva derive that it is prohibited for a sota to marry into the priesthood? And if you would say that with regard to her prohibition against marrying into the priesthood a verse is not necessary,
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144