שלש נשים שהיו טוחנות ברחים ונמצא דם תחת הפנימית בדבר המקבל טומאה שתי הפנימיות טמאות שהחיצונה דוחקת עצמה להתקרב אל הרחים ונכנסת בתחום הפנימית והחיצונה טהורה נמצא תחת החיצונה שתי החיצונות טמאות והפנימית טהורה נמצא תחת האמצעית שלשתן טמאות אבל אם נמצא על העצים שמסיקות בהם את התנור או על קרקע הבדוק כלן טהורות שאין דבר המקבל טומאה מקבל כתמים כמו שביארנו וזו שאמרו פנימית טהורה דוקא בשלא עברה פנימית דרך החיצונה הא אם עברה דרך שם חוששין שמא דרך עברתה נפל ממנה דם על הדרך שאמרו בשלש נשים שהיו ישנות במטה כמו שיתבאר:

המשנה השלישית והכונה בה בענין החלק השני גם כן והוא שאמר שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ר״ל בבת אחת ונמצא דם תחת אחת מהן כלן טמאות ר״ל בין שנמצא בפנימית בין שנמצא באחת מן החיצונות ומתוך כך פירשוה בגמרא במשולבות זו בזו ופירשו בה גדולי הרבנים שהן נדחקות זו בזו ואפשר שתבא הפנימית עד מקום החיצונה וי״מ שהן ישנות לארך המטה ומתוך שהמטה רחבה להן הדבר מצוי בהן להתהפך ולבא חיצונה עד הפנימית ופנימית עד מקום החיצונה וי״מ משולבות שאין מקום ידוע לזו ולזו ואפשר שהדם בא מכל אחת מהן ולפיכך כל שנמצא דם תחת אחת מהן כלן טמאות וכן פירשוה גדולי הדור במטה עצמה כעין ספסל או שהיתה מוצעת בכסת או בדבר שאינו עשוי להתהפך אבל אם היתה מוצעת בסדינים לא היינו צריכים להעמידה במשולבות אלא אף בשאין משולבות כלן טמאות מפני שהסדין עשוי להתהפך מתחת זו לתחת זו ועל הדרך שביארנו בפרק הרואה כתם בחלוק ופליון שהיתה פושטתו ומכסה בו ראשה אבל כל שאין שם סדין אין כלן טמאות אלא במשולבות ואין חוששין לגופן שמא נתהפכו עד שנעשו משולבות שאינן מצויות להתהפך כל כך שתהא זו נדחקת למקומה של זו ואף זו שאמרו בסדין לא יראה לי כן אלא בסדין העליון שהתחתון אינו עשוי להתהפך כל כך:

שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ר״ל שלא היו משולבות זו בזו אלא ישנה כל אחת במקומה וכן שבשעה שעלו במטה לא עברו זו על זו אלא שעלו כלן דרך מרגלות המטה כל אחת טהורה אפילו היתה ראויה לראות תחת החיצונה היא וחברתה הסמוכה לה טמאות והפנימית טהורה וכתבו גדולי המפרשים שאף הסמוכה לה אינה טמאה אלא בישנות שמתוך השינה נדחקת אחת אצל חברתה הסמוכה לה והוא הדין שטמאות אם היו מתנדנדות ממקום למקום זו אצל חברתה כמו שביארנו בטוחנות ברחים אבל יושבות או שוכבות והן עירות ויודעות בעצמן שאין מתנדנדות אין לחוש לכך ואין מטמאים אלא אותה שנמצא הדם תחתיה הא אם נמצא ביניהן טמאות וכן באשה אחת שהיתה יושבת במטה אע״פ שלא מצאה הדם תחתיה כל שמוצאתו באיזה מקום שבמטה טמאה שמאחר שאין לה מונע כל המטה מקומה ועל כל פנים דם זה שלה הוא אימתי בזמן שעלו דרך מרגלות המטה ר״ל שלא עברו זו על גב זו ועל הדרך שביארנו אבל אם עלו דרך עליה ר״ל זו על גב זו כל שנמצא תחת אחת מהן כלן טמאות שאפשר שדרך עברתה ניטף הדם ממנה וכן דוקא בשבדקו שלשתן ומצאו טהור או שלא בדקה אחת מהן כלל אבל אם בדקה אחת מהן את עצמה ומצאה טמא האחרות תולות בה כמו שביארנו בראשונה אלא שהזכיר בה בדקה עצמה ומצאה טמא בראשונה והוא הדין לשניה וכן הזכיר בדקה עצמה ומצאה טהור בשניה והוא הדין לראשונה כמו שביארנו וזו היא שאמרו כאן בדקה אחת מהן את עצמה ומצאה טהור וחברותיה לא בדקו הרי זו שבדקה תולה באלו שלא בדקו והיא טהורה ושתיהן טמאות ואם בדקו שתים ומצאו טהור ושלישית לא בדקה תולות בה הא אם בדקו שלשתן ומצאו טהור כלן טמאות שעל כל פנים מאחת מהן בא ואין לתלות באחת יותר מחברתה ואף זו כתבוה גדולי המפרשים דוקא בשזו שמצאה טהור בדקה כשיעור ותיס של מציאה בעוד שהן עומדות במטה או אם עמדה שבדקה כשיעור ותיס של מציאה ועמידה על הדרך שאמרוה בבדקה עצמה ומצאה טמא אבל עמדו משם ולאחר כן מצאו הכתם אע״פ שבדקה אחת מהן מיד אחר מציאה כלן טמאות בין שמצאה טהור בין שמצאה טמא נראה שהם מפרשים זו שאמר רב יהודה והוא שבדקה עצמה כשיעור ותיס של מציאה אף בבדקה עצמה ומצאה טהור אע״פ שבגמרא לא נאמרה אלא בבדקה עצמה ומצאה טמא האמור בראש המשנה ומ״מ י״מ שלא הצריכו לכך אלא בבדקה ומצאה טמא הא בדקה ומצאה טהור אף לאחר מציאת הכתם ביתר משיעור ותיס הדין כן ומביאין ראיה ממה שאמרו באחרון של קידושין (ע״ג:) שלשה נאמנין לאלתר וחדא מינייהו פוטרת חברותיה ר״ל את שבדקה עצמה ומצאה טמא שהאחרות תולות בה ודוקא בתוך שיעור ותיס ומדקאמר פוטרת חברותיה ולא אמר פוטרת עצמה ר״ל את שבדקה עצמה ומצאה טהור שהיא תולה באחרות שמע מינה שבזו אף לאחר שיעור ותיס כן וכן הדין ובפוטרת חברותיה הואיל והן פטורות בלא בדיקת עצמן אין ראוי לטהרן אלא בשיעור ותיס אבל פוטרת עצמה שלא נפטרה אלא בבדיקת עצמה אף לאחר שיעור ותיס כן אלא שאין זו ראיה גמורה לדעתי שלא היתה כונתם באותה שמועה אלא לאותם שנאמנין על אחרים ופוטרת חברותיה נאמנותה על אחרים אבל במה שהאדם נאמן על עצמו לא דברו בה כלל וראוי להחזיר הענין לסברא ולהצריך בבדקה עצמה ומצאה טהור על הדרך שהצריכו בבדקה עצמה ומצאה טמא וכדעת גדולי המפרשים ושמא תאמר אף בפוטרת חברותיה למה הצריכו שיעור ותיס ומי גרעא מסופרת שבעה בראשון שלה שתולה בה אחר שאין לזו קלקול בכך ואף זו אין לה קלקול בכך שהרי על כל פנים טמאה היא תירצו בה גדולי הדורות שבזו הואיל וכבר מצאו שלשתן הכתם ועד שלא בדקה זו את עצמה נעשו כלן טמאות אין מוציאין אותן מטומאתן אלא אם כן בדקה זו כשיעור ותיס של מציאה:

ונשוב לביאור המשנה והוא שאמר למה הדבר דומה לגל טמא ר״ל גל של אבנים שנודע שהיה תחתיו כזית של מת שנתערב בשני גלים טהורים ואין ידוע עכשו איזהו הטמא ואיזה הוא הטהור שאם בדקו אחד מהם ומצאו טהור הוא טהור והשנים טמאים ואם בדקו שנים ומצאו טהור הם טהורים והשלישי טמא ואם בדקו שלשתן ומצאו טהורין כלן טמאין שהרי על כל פנים טומאה תחת אחד מהם דברי ר׳ מאיר ומפני שהיה אומר כל שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שתודע הטומאה והרי זו של גלים כזו של שלש נשים לגמרי שאם בדקו שלשתן ומצאו טהור כלו טמאות ומ״מ חכמים חולקים בזו של גלים שכל זמן שבדקו שלשתן עד שהגיעו לסלע או לקרקע בתולה שלשתן טהורים ואינו דומה לזו של שלש נשים שזו הרי הדם לפנינו ועל כל פנים מאחת מהן בא אבל בגלים אלו אפשר שאין שם טומאה ואע״פ שנודע בו בודאי שכבר היתה שם שמא מים שטפוה או חיות או שרצים גררוה והלכה כחכמים:

זהו ביאור המשנה וכלה על הדרך שביארנו הלכה פסוקה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

כבר ביארנו בפרק שני (נדה י״ד.) שכל שבעל שלא בסמוך לוסתה אפילו ראתה דם בשעת תשמיש שניהם פטורים מקרבן חטאת שהרי אנוס הוא ולא היה לו לבדוק ואעפ״כ טהרותיה טמאות בודאי שהרי מ״מ נדה היא אבל אם בא עליה סמוך לוסתה והיה סבור לפרוש קודם הוסת וראתה דם שניהם חייבים בקרבן ואפילו לא הרגישה אם מצא הוא דם בעד שלו שניהם חייבין ואם לא מצא הוא על שלו אלא שמצאה היא על שלה אם כשיעור ותיס והוא שהיה העד מוכן בידה והכניסה תכף ליציאת השמש שניהם חייבין וטהרותיהם טמאות בודאי אבל אם לא היה העד בידה ושהתה כדי שתושיט ידה ליטול העד מתחת הכר או הכסת או שהיה בידה אלא שלא רצת לקנח במטה ושהת בכדי שתרד מן המטה ותדיח פניה של מטה ותקנח הרי זו טמאה מספק וטהרותיה תלויות ומ״מ פטורין הם מקרבן חטאת ואף אשם תלוי אין כאן שהרי אין כאן איסור קבוע בודאי נמצא לאחר שיעור זה בעלה טהור והיא מטמאה טהרות מעת לעת לתליה ולמדת שכל שבעלה בחטאת טהרותיה טמאות אבל מה שאמרו כאן כל שבעלה באשם תלוי טהרותיה תלויות אינה שהרי אין כאן אשם תלוי וכן מה שאמר כל שבעלה פטור טהרותיה טהורות אינה שהרי מטמאה היא מעת לעת אלא שאפשר לפרשה בנשים שדיין שעתן:

ולענין ביאור זה שאמר סבר לה כבר פדא ולא כר׳ אושעיא הוא מפני שבר פדא סובר בכל שבעלה חייב חטאת שטהרותיה טמאות ודאי לשרוף עליה ועל זו אמרו במשנתנו בבדקה עצמה בשיעור ותיס שחברותיה טהורות ואלו לר׳ אושעיא אף בשיעור ותיס טהרותיה תלויות ואע״פ שבביאה חייב חטאת התם ודאי אף בשעת ביאה יש דם אלא שהשמש מעכבו אבל לענין טהרות אם איתא דהוה דם מאן עכבוה ואחר שכן אף חברותיה אין טמאות בודאי:

בדקה אחת מהן ומצאה טמא היא טמאה ושתיהן טהורות מפני שהן תולות בזו שמצאה טמא ופירשו בגמרא בשבדקה עצמה בתוך ותיס של מציאה אבל אם בדקה אחר מציאת הכתם יותר משיעור ותיס כלן טמאות וכן דוקא בעודה במטה אבל אם עמדה מן המטה אינה מצלת על חברותיה אלא בתוך ותיס של מציאה ושל עמידה מן המטה ואם בדקה אחת מהן את עצמה ומצאה טהור זו תולה באחרות והיא טהורה והן טמאות ואם בדקו השנים ומצאו טהור תולות בשלישית והן טהורות והיא טמאה הא אם בדקו כלן ומצאו טהור כלן טמאות שעל כל פנים דם זה מאחת מהן בא ואין לתלות באחת יותר מחברתה אלא שבדיקה יש מצריכין אותה כשיעור ותיס וי״מ אותה אף לאחר שיעור ותיס כמו שנבאר בסמוך ותולות זו בזו ר״ל בלא בדקה אחת מהן את עצמה יש צד אחר שתולות זו בזו ופירשו הענין בגמרא שאם אחת מהן עוברה ר״ל שהוכר עוברה וחברתה אינה עוברה תולה עוברה בשאינה עוברה אחת זקנה ר״ל שעברו עליה שלש עונות ולא ראתה ואחת שאינה זקנה תולה זקנה בשאינה זקנה אחת מניקה ר״ל כל עשרים וארבעה חדשים ואחת שאינה מניקה תולה מניקה בשאינה מניקה אפילו נתנה המינקת בנה למניקה אחרת או גמלתו או מת כמו שביארנו בפרק ראשון אחת מהן בתולה ר״ל בתולת דמים והוא שלא ראתה מעולם אע״פ שהגיע זמנה לראות ואחת מהן שאינה בתולה תולה בתולה בשאינה בתולה ואם היו שתיהן עוברות שתיהן מיניקות שתיהן זקנות שתיהן בתולות בדמים הרי הן כאלו שתיהן מצויות לראות ואין תולות זו בזו ועל זו שנינו לא היו ראויות לראות רואין אותן כאלו הן ראויות ר״ל כשאר הנשים הראויות לראות וכן הדין באחת מאלו שבדקה חלוקה ולבשתו ואח״כ השאילתו לחברתה שאינה עוברה ולא מיניקה וכו׳ והחזירתו וכו׳ ומצאה עליו כתם שתולה שאינה ראויה בראויה כמו שביארנו למעלה במשנה שלפניה וכן תולה בדרך זה אף בעצמה אם לבשה חלוקה בעוד שאינה עוברה ולא בדקתו ואח״כ טבלה ונתעברה ולבשתו בלא בדיקה ומצאה בו כתם על הדרך שביארנו בלבשתו כשהיא נדה וכן יראה לי שאם שתיהן יש להן וסת והאחת סמוך לוסתה שהאחרת תולה בה: