×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי וְאִם נִטְמֵאתִי יָבוֹאוּ בִּי.
nor as a widow waiting for my yavam to perform levirate marriage, since a woman at that stage is prohibited from engaging in sexual intercourse with any men, nor when married through levirate marriage to the yavam; amen that I did not become defiled, and if I did become defiled, may all these curses come upon me.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
שומרת יבם וכנוסה – ואם היתה יבמתו וכנסה וקינא לה ונסתרה מגלגל עליה שבועה שלא נטמאת כשהיא שומרת יבם. שומרת יבם מצפה וממתנת ליבם שייבמנה כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית לז) לא תשמור על חטאתי (איוב יד).
אמן שלא נטמאתי – היינו קבלת שבועה ואם נטמאתי יבאו בי היינו קבלת אלה כדרך שהשביעה כדאמר לעיל בגמרא משביעני עליך שלא נטמאת ואם נטמאת יבאו ביך והיינו פירושו דאמן על השבועה אמן על האלה דתניא ברישא.
כבר ביארנו במשנה שמגלגל הוא עליה כל ביאה האוסרתה עליו מעתה אם גירשה והחזירה וקינא לה מגלגל הוא עליה אם זינתה בעוד שהיתה תחתיו בנשואין הראשונים וכן להבא מתנה עליה שאם יגרשנה ויחזירנה לא תזנה משיחזיר כמו שביארנו במשנה וכן בנשואי אחיו אם קנא ליבמתו לאחר שכנסה הכל כמו שביארנו במשנה:
מי שקנא לאשתו ונסתרה ושתת וחזר וקנא לה באותו האיש בעצמו ונסתרה אינו משקה אותה על ידו פעם אחרת אלא שאסורה לו ותצא בלא כתובה אבל אם קנא לה באחר ונסתרה משקה אותה פעם שניה וכן כמה פעמים כל שהקנויים מיוחדים קנוי אחר לאיש אחר וכן אם גירשה זה שהשקה ונשאת לאחר ובעל שני קנא לה בזה שכבר קנא לה בעלה הראשון ושתת עליו ונסתרה הרי זה השני משקה אותה עליו וכן בעל שלישי ורביעי לא נאמר שאינה שותה ושונה אלא מקנוי של בעל אחד על בועל אחד הא קנוי של בעל אחד בשני בועלים או של שני אנשים בבועל אחד שותה ושונה ואין צריך לומר בקנוי של שני אנשים בשני בועלים ויראה מתלמוד שבפרק ראשון שיכול הוא לקנא לה מכמה אנשים כאחד ויראה לי משם דוקא שהזכיר את כלם בפרט הא אם אמר דרך כלל לא תסתתרי עם שום אדם אינו כלום שאם כן אף הוא אומר לה לא תכנסי לבית הכנסת:
ונשלם הפרק תהלה לאל:
פרק שלישי בע״ה:
היה נוטל וכו׳ כבר ביארנו בפתיחת המסכתא על החלק השני שבה שענינו לבאר סדרי הנהגותיו עם הסוטה בעזרה ושזה החלק הוחל ביאורו בראשון בעניני הבאתה לפני הכהן במקדש ודרכי ההנהגות שהיו מתנהגים עמה בהם ונמשך ביאור זה החלק בפרק שני בענין נתינת העפר במים וכתיבת המגלה והשבעתו וקללתו וכן בענין הבאת מנחתה ובאו עכשו בפרק זה להשלים עניני זה החלק ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לחמשה חלקים הראשון להשלים עניני הבאת קרבנה השני לבאר על איזה צד יכולה להפקיע את עצמה מן השתיה אף בלא הודאה וכשיארע כן אחר הבאת המנחה וכתיבת המגלה היאך דנין בה ובמנחתה ובמגלתה השלישי לבאר פעולת המים ואם זכות יכול לעכב את פעולתה או לתלות הרביעי בביאור הסוטות שמנחותיהן נשרפות החמישי שלא מן הכונה אלא שעל ידי שאמר בחלק זה הרביעי שמנחת כהנת נאכלת ומנחת כהן נשרפת הזכיר על ידי גלגול הרבה דברים שדין האשה מתחלק בהם מדין האיש זהו שורש הפרק דרך כלל אלא שיבאו בו דברים שלא מן הכונה על ידי גלגול כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם:
ושומרת יבם שמת בעלה בלי בנים, והיא ממתינה (״שומרת״) ליבם שישאנה או יחלוץ לה, וכנוסה לאחר שנתייבמה. אמן שלא נטמאתי, ואם נטמאתי — יבואו (יתקיימו) בי כל הקללות הללו.
nor as a widow waiting for my yavam to perform levirate marriage, since a woman at that stage is prohibited from engaging in sexual intercourse with any men, nor when married through levirate marriage to the yavam; amen that I did not become defiled, and if I did become defiled, may all these curses come upon me.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אאָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא.

Rabbi Meir says that “amen, amen” means: Amen that I did not become defiled in the past, amen that I will not become defiled in the future.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמן שלא אטמא – שאם תטמא לאחר זמן מים מערערין אותה לאחר שתטמא כדתניא בברייתא בגמרא.
אמן שלא אטמא – ירושלמי לא שהיה ר״מ אומר המים בודקין אותה מעכשיו אלא המים פקודים בה לכשתטמא המים בודקין אותה למפרע.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ר׳ מאיר אומר: ״אמן אמן״ פירושו — אמן שלא נטמאתי בעבר, אמן שלא אטמא בעתיד.
Rabbi Meir says that “amen, amen” means: Amen that I did not become defiled in the past, amen that I will not become defiled in the future.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) הַכֹּל שָׁוִין בשֶׁאֵין מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קוֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס וְלֹא עַל אַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ.

All agree that he may stipulate with her through this oath neither with regard to what she did before becoming be-trothed to him, nor with regard to what she will do after she becomes divorced from him.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולא על אחר שתתגרש כו׳ – ואפילו לר״מ דאמר מתנה על העתיד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

גמ׳ ולא על אחר שתתגרש כו׳ ואח״כ יחזירנה לא היה כו׳ כצ״ל:
הכל שוין שאין מתנה עמה בהשבעה זו לא על מה שעשתה קודם שתתארס (שהתארסה) לו, ולא על מה שתעשה אחר שתתגרש ממנו.
All agree that he may stipulate with her through this oath neither with regard to what she did before becoming be-trothed to him, nor with regard to what she will do after she becomes divorced from him.
קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת ואח״כוְאַחַר כָּךְ הֶחְזִירָה לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.

Similarly, if a husband divorced his wife, and while divorced she secluded herself with another man and became defiled, and afterward her husband took her back and remarried her, and he then warned her about a specific man, and she secluded herself, and she is now about to drink the water of the sota, he cannot stipulate with her that she take an oath that she did not become defiled during the period in which she was divorced. This is because her husband would become forbidden to her only if she had married another man after being divorced, not if she merely committed an act of promiscuity.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ונטמאת – בגירושיה דאינה נאסרת עליו לחזור לו אלא א״כ נישאת על ידי קידושין דכי כתיב (דברים כד) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אחר קידושין ונישואין כתיב כדכתיב והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וכן אשה שגירשה בעלה ובהיותה גרושה נסתרה לאחד ונטמאת, ואחר כך החזירה בעלה וקינא לה ונסתרה ובא להשקותה מי סוטה — לא היה מתנה עמה שתישבע שלא נטמאה מזמן שגירשה, לפי שבהיותה גרושה אינה נאסרת עליו אם נבעלה בזנות.
Similarly, if a husband divorced his wife, and while divorced she secluded herself with another man and became defiled, and afterward her husband took her back and remarried her, and he then warned her about a specific man, and she secluded herself, and she is now about to drink the water of the sota, he cannot stipulate with her that she take an oath that she did not become defiled during the period in which she was divorced. This is because her husband would become forbidden to her only if she had married another man after being divorced, not if she merely committed an act of promiscuity.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) גזֶה הַכְּלָל כׇּל שֶׁתִּבָּעֵל וְלֹא הָיְתָה אֲסוּרָה לוֹ לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.:

This is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act. The oath can include only cases in which she would be rendered forbidden to him.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

זה הכלל: על כל מקרה שתבעל לאחר ולא היתה אסורה לו על ידי בעילה זו — לא היה מתנה עמה. ובשבועה יכול לכלול רק דברים שאם עושה אותם נאסרת עליו.
This is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act. The oath can include only cases in which she would be rendered forbidden to him.
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב הַמְנוּנָא שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה אֲסוּרָה לִיבָמָהּ מִמַּאי מִדְּקָתָנֵי שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה.

GEMARA: Rav Hamnuna says: In the case of a widow awaiting her yavam who committed adultery, she becomes forbidden to her yavam. From where is this derived? It is from the fact that the mishna teaches: Nor as a widow waiting for my yavam to perform levirate marriage, nor when married through levirate marriage.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
גמ׳ שזינתה – כשהיא שומרת יבם.
אסורה ליבמה – כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה.
מדקתני שומרת יבם – שמשביעה על זנות שזינתה כשהיא שומרת יבם.
שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה – פי׳ אפי׳ לרבנן דאמרי קידושין תופסין בחייבי לאוין ופליגי אדר״ע הכא מודו כדאמר בהאשה רבה (יבמות דף צב:) דכתיב בה לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא תהא בה הויה לזר אלמא דקרא משוי לה כערוה דלא תפסי בה קידושין משום דאגידא ביה והויא כארוסתו שזינתה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א גמרא אמר רב המנונא: שומרת יבם שזינתה — אסורה ליבמה. ממאי [ממה] למד הוא זאת — מדקתני מה ששנה] במשנתנו ״שומרת יבם וכנוסה״.
GEMARA: Rav Hamnuna says: In the case of a widow awaiting her yavam who committed adultery, she becomes forbidden to her yavam. From where is this derived? It is from the fact that the mishna teaches: Nor as a widow waiting for my yavam to perform levirate marriage, nor when married through levirate marriage.
רש״יתוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) אא״באִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אֲסִירָה מִשּׁוּם הָכִי מַתְנֵה בַּהֲדַהּ אֶלָּא א״אאִי אָמְרַתְּ לָא אֲסִירָה הֵיכִי מַתְנֵה בַּהֲדַהּ וְהָתְנַן זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁאִילּוּ תִּיבָּעֵל וְלֹא תְּהֵא אֲסוּרָה לוֹ לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.

The Gemara explains: Granted, if you say that a woman awaiting levirate marriage who committed adultery is forbidden to the yavam, due to that reason a husband may stipulate with a sota that she take an oath that she did not commit adultery while she was awaiting levirate marriage with him. But if you say that such a woman does not become forbidden, how can a husband stipulate this with her? But didn’t we learn in the mishna that this is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act? Clearly she must become forbidden to the yavam if she commits adultery.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי אמרת בשלמא – זנתה נאסרת עליו משום הכי מתנה ע״י גלגול אף על אותו זנות אלא אי אמרת כו׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אי אמרת בשלמא [נניח אם אתה אומר] ששומרת יבם שזינתה אסירה [אסורה] עליו — משום הכי [כך] מתנה בהדא [עימה], ומשביעה שלא זינתה אז, אלא אי אמרת לא אסירה [אם אומר אתה שאינה אסורה] — היכי [איך] מתנה בהדה [עימה]? והתנן [והרי שנינו במשנה], זה הכלל: כל שאילו תיבעל ולא תהא אסורה לו — לא היה מתנה עמה!
The Gemara explains: Granted, if you say that a woman awaiting levirate marriage who committed adultery is forbidden to the yavam, due to that reason a husband may stipulate with a sota that she take an oath that she did not commit adultery while she was awaiting levirate marriage with him. But if you say that such a woman does not become forbidden, how can a husband stipulate this with her? But didn’t we learn in the mishna that this is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act? Clearly she must become forbidden to the yavam if she commits adultery.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמְרִי בְּמַעְרְבָא דלֵית הִילְכְתָא כְּרַב הַמְנוּנָא.

They say in the West, Eretz Yisrael: The halakha is not in accordance with the opinion of Rav Hamnuna. A woman awaiting levirate marriage who commits adultery does not become forbidden to the yavam.
עין משפט נר מצוהתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמרי במערבא לית הילכתא כרב המנונא – בסוף פ״ק דסנהדרין (דף יז:) מפרש דאמרי במערבא היינו רבי ירמיה ונראה אע״ג דפסיק דלית הילכתא כרב המנונא הילכתא כוותיה דאמר בהאשה רבה (יבמות דף צב:) דרב סבירא ליה דאין קידושין תופסין ביבמה ושמואל מספקא ליה ואמר בעניותינו צריכה גט ופסיק אמימר כשמואל ורב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב נישואין יש בה בזנות כדרב המנונא וכן ר׳ יוחנן ור׳ ינאי סבירא להו התם דאין קידושין תופסין ביבמה ופשיט לה ר׳ יוחנן ממתני׳ דלאחר שיחלוץ ליך יבמיך וא״ל רבי ינאי אי לאו דדלאי לך חספא מי משכחת מרגניתא תותיה וא״ל ר״ל לר״י אי לאו דקלסך גברא רבה ה״א מתני׳ ר״ע היא ומיהו ר״ל לא פליג אדר׳ יוחנן דהא מוקי התם באותו הפרק (דף צה.) הא דקתני ומה במקום שבא על האיסור קל נאסר האוסר בשומרת יבם וכדרב המנונא ובסוף ההיא גמרא ובשילהי החולץ (שם דף מט:) אמרינן נמי אביי מספקא ליה אי כרב אי כשמואל ובפ׳ הזורק בגיטין (גיטין פ:) פליגי לישני דגמרא אי מתני׳ הוה תיובתא לרב המנונא אי הוה סייעתיה והתם מצי למידחי סייעתיה כי הכא לאוקמיה מתניתין כר״ע אלא דדחי לה מלישנא דמתני׳ גופיה בירושלמי מפרש היאך קילס רבי ינאי לרבי יוחנן שקרא עליו הזלים זהב מכיס בני אל יליזו מעיניך חכם בני ושמח לבי תן לחכם ויחכם עוד ישמע חכם ויוסף לקח א״ל ר״ל בתר כל אלו פסוקי קילוסיה יכול הוא פתר ליה כר״ע ותו דחי ליה התם ויתיבניה מה איכפת לו ממזר גבי קינוי התורה אמרה וקנא את אשתו אפילו מקצת אשתו ולפום מסקנא דהתם משמע דלית הילכתא כרב המנונא והכי גרס התם שומרת יבם שזינתה ר״א אומר מותרת לביתה ר׳ יהושע בן לוי אומר אסורה לביתה א״ר ינאי שומרת יבם שזינתה מותרת לביתה ותני כן ונעלמה מעיני אישה ולא מעיני יבמה רבי יעקב בן זבדי בשם ר׳ אבהו מעשה היה וכהנת היתה והותרה לביתה א״ר יוסי בר בון אף לא מכות אין בה לפי הירושלמי משמע דפליג רבי ינאי ארבי ינאי הא דאמר בהאשה רבה א״ר ינאי בחבורה נמנו וגמרו אין קידושין תופסין ביבמה גרסי׳ הכי בירושלמי א״ר שמואל לא כן א״ר ינאי נמנו שלשים וכמה זקנים מנין שאין קדושין תופסין וכו׳.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תוס׳ בד״ה אמרי במערבא כו׳ נישואין יש בה כזנות כצ״ל. ונ״ב פירוש שאם נשאת אף שלא נבעלה נאסרה על היבם כאילו זינתה כדרב המנונא וק״ל:
בא״ד וא״ל ריש לקיש לרבי יוחנן אי לאו דקלסך גברא רבא כו׳ כצ״ל. ונ״ב פירוש רבי ינאי:
בא״ד שבא על איסור קל נאסר כו׳ לרב המנונא אי הוי סייעתיה כו׳ פסוקי קילוסי׳ יכול הוא כו׳ מה איכפת ממזר כו׳ כצ״ל. ונ״ב פירוש מה נפקותא בממזרות שאתה רוצה לומר שיבמה כשזינתה בודאי אסורה והולד ממזר ומ״ה דחי דלמא רבי עקיבא כו׳ לעולם אתיא ככ״ע ואין הולד ממזר אפ״ה שייך בה קינוי שמקצת אשתו היא ודו״ק:
בד״ה אמרי במערבא כו׳ כדרב המנונא כו׳ וכן רבי ינאי ס״ל כו׳ וא״ל רבי ינאי אי לאו דדלאי לך חספא מי משכחת מרגניתא תותיה וא״ל ר״ל לרבי יוחנן אי לאו כו׳ על האיסור קל נאסר כו׳ אי מתני׳ הוה תיובתא לרב המנונא אי כו׳ כל אלו פסוקי קילוסיה יכול הוא כו׳ מאי איכפת לו ממזר כו׳ וגרסי׳ הכא בירושלמי כו׳ עכ״ל כצ״ל:
בא״ד ולא מעיני יבמה כו׳ כתב מהרש״ל ומ״מ מקנין לה שמקצת אשתו היא עכ״ל מדבריו נראה שהבין דלההוא תירוצא דבירושלמי דאפילו למקצת אשתו מקנא אית לן למימר נמי דמותרת לביתה וא״א לומר כן כיון דמותרת לביתה לא הוה מתנה עמה אלא דלההוא תירוצא מוקמינן מתני׳ נמי כרב המנונא דאסורה לביתה אפילו לרבנן דאשתו ואפילו מקצת אשתו כתיב ולא איכפת לן בתפיסת קדושין ובממזרות אבל לרבי ינאי דהכא דס״ל דמותרת לביתה ע״כ דלית לן לאוקמא מתני׳ אלא כר״ע ודו״ק:
בא״ד וכהנת היתה כו׳ אף לא מכות כו׳ עכ״ל דלא מיחייבא מלקות דרך זנות דלא תהיה אשת גו׳ דרך הויה וקידושין קמיירי ומש״ה קאמר אף יבמת כהן מותרת לביתה דקי״ל פנוי הבא על הפנויה לא עשאה זונה וק״ל:
אמרי במערבא [אומרים בארץ ישראל]: לית הילכתא [אין הלכה] כרב המנונא לגבי שומרת יבם.
They say in the West, Eretz Yisrael: The halakha is not in accordance with the opinion of Rav Hamnuna. A woman awaiting levirate marriage who commits adultery does not become forbidden to the yavam.
עין משפט נר מצוהתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה הָא מַנִּי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין וּמְשַׁוֵּי לַהּ כִּי עֶרְוָה.

The Gemara asks: But with regard to that which is taught in the mishna: Nor as a widow waiting for my yavam to perform levirate marriage, nor when married through levirate marriage, in accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: Betrothal does not take effect even for those who would be merely liable for violating ordinary prohibitions were they to be married. All agree that betrothal does not take effect for forbidden unions that carry the punishment of karet, e.g., unions between siblings. However, according to Rabbi Akiva, in matters of personal status an ordinary Torah prohibition is equivalent to prohibitions that carry the punishment of karet. And he therefore holds that just as a wife who commits adultery, rendering her liable to receive karet, is forbidden to her husband and must be divorced, so too, a widow awaiting her yavam who commits adultery, violat-ing an ordinary Torah prohibition, is considered to be a woman forbidden to her yavam.
רש״יתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין קידושין תופסין – לאשה האסורה על המקדשה בלאו ורבנן פליגי עליה ואמרי בחייבי כריתות הוא דלא תפסי אבל בחייבי לאוין תפסי אלמא לר״ע משוי חייבי לאוין חמורות לענין איסוריהם כחייבי כריתות שהולד ממזר ולגבי לאסור על בעלה נמי כי היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אסורה על בעלה כן הבא על שומרת יבם נמי שהיא עליו בלא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר (דברים כה) אוסרה על יבמה.
ומשוי לה – לחייבי לאוין.
כי ערוה – דכרת.
גמ׳ הא מני ר׳ עקיבא היא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין באשה שהיא על המקדשה בלאו ורבנן פליגי עליה ואמרי בחייבי כריתות הוא דלא תפסי אלמא בחייבי לאוין תפסי. אבל לר׳ עקיבא משוי חייבי לאוין חמורות לענין איסוריהו כחייבי כריתות שהולד ממזר ולגבי ליאסר על בעלה נמי כי היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אוסרה על בעלה הבא על שומרת יבם נמי שהיא בלאו דלא תהיה אשת המת אוסרה על יבמה. ל״ה. אבל אליבא דרבנן אע״ג דאיכא מאן דאמר בהאשה רבה דאין ביבמה אלא מ״מ לאו משני לאוין בערוה ולא תהא אסורה לו כיון שאין ממזר מיבמה. מהו שיתנה על הנישואין הראשונים פ״ה כגון גירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה מהו לגלגל עליה זנות אם זינתה קודם שגירשה שיבדקוה המים הללו. על נישואי אחיו כגון מת אחיו בלא בנים וכנסה היבם וקינא לה ונסתרה מהו לגלגל עליה זנות שתחת אחיו. ואי קשיא דממתני׳ מצי למפשט דהא תנן במתני׳ ארוסה ונשואה ושומרת יבם וכנוסה ופ״ה דמתני׳ לאו בחדא איתתא קאי שישקנה יבם וישביענה על נישואין ואירוסין של אחיו אלא מילי מילי קתני אם הבעל משקה מתנה עמה על ארוסה ואם היבם משקה אותה מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה. ל״ה:
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ואלא הא דקתני [זו ששנה] במשנתנו ״שומרת יבם וכנוסה״ — אין ללמוד מכאן, ומדוע, כי הא מני [זו, משנתנו, כדעת מי היא] כדעת ר׳ עקיבא היא, שאמר: אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, ומשוי לה כי [מחשיב אותה כמו] ערוה, שהרי שומרת יבם הנבעלת לאחר עוברת על לאו, ולשיטתו אין הבדל בין איסורי לאו ואיסורי כרת ונאסרת על היבם.
The Gemara asks: But with regard to that which is taught in the mishna: Nor as a widow waiting for my yavam to perform levirate marriage, nor when married through levirate marriage, in accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: Betrothal does not take effect even for those who would be merely liable for violating ordinary prohibitions were they to be married. All agree that betrothal does not take effect for forbidden unions that carry the punishment of karet, e.g., unions between siblings. However, according to Rabbi Akiva, in matters of personal status an ordinary Torah prohibition is equivalent to prohibitions that carry the punishment of karet. And he therefore holds that just as a wife who commits adultery, rendering her liable to receive karet, is forbidden to her husband and must be divorced, so too, a widow awaiting her yavam who commits adultery, violat-ing an ordinary Torah prohibition, is considered to be a woman forbidden to her yavam.
רש״יתוספות איווראבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה מַהוּ שֶׁיַּתְנֶה אָדָם עַל נִישּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים עַל נִישּׂוּאֵי אָחִיו מַהוּ.

Rabbi Yirmeya raised a dilemma: If a man divorced his wife and then remarried her, and she then secluded herself and came to drink the water of a sota, what is the halakha as to whether a man in that situation may stipulate with her concerning their first marriage? May he compel her to include in her oath that she did not commit adultery then either? Similarly, may a yavam stipulate with his yevama concerning the marriage of his brother, requiring her to attest that she did not commit adultery prior to the brother’s death? What is the halakha?
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נשואין הראשונים – כגון גירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה.
[על נשואי אחיו] מהו – לגלגל זנות שתחת אחיו דהא דתנן במתני׳ ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה לאו בחדא אתתא קאי שישקנה יבם וישביענה על האירוסין ונישואין של אחיו אלא מילי מילי קתני אם הבעל משקה מתנה עמה על ארוסה ונשואה ואם היבם שכנסה משקה מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בעי [שאל] ר׳ ירמיה: מהו שיתנה אדם עם אשתו שנסתרה, על נישואין הראשונים שהיתה נשואה לו פעם וגירשה והחזירה, שלא זינתה גם אז, וכן על נישואי אחיו שמת בלי בנים והוא ייבם את אשתו, מהו?
Rabbi Yirmeya raised a dilemma: If a man divorced his wife and then remarried her, and she then secluded herself and came to drink the water of a sota, what is the halakha as to whether a man in that situation may stipulate with her concerning their first marriage? May he compel her to include in her oath that she did not commit adultery then either? Similarly, may a yavam stipulate with his yevama concerning the marriage of his brother, requiring her to attest that she did not commit adultery prior to the brother’s death? What is the halakha?
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ת״שתָּא שְׁמַע זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁתִּיבָּעֵל וְלֹא תְּהֵא אֲסוּרָה לוֹ לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ ההָא אֲסִירָה ה״נהָכִי נָמֵי דְּמַתְנֶה ש״משְׁמַע מִינַּהּ.:

The Gemara proposes: Come and hear evidence from the conclusion of the mishna: This is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act. One may therefore infer that he may indeed stipulate with her concerning any case in which she would become forbidden. In both of the cases in question the woman would have become forbidden to her husband if she had been guilty. Therefore, the Gemara concludes: Indeed, conclude from the mishna that he is entitled to stipulate in these cases.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הא אסירה הכי נמי דמתנה – וזו נאסרת עליו בזנות נישואין הראשונים לעולם וכן בזנות נישואי אחיו כדאמר בפ״ק (לעיל דף ב.) ואם מת חולצת ולא מתייבמת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: זה הכלל, כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו בבעילה זו — לא היה מתנה עמה. הא אסירה [הרי אם היתה אסורה] על ידי בעילה זו — הכי נמי [כך גם כן] שמתנה, וכן בשני המקרים הללו, כיון שאם זינתה היתה נאסרת עליו, יכול להשביעה. ומסכמים: אכן שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא ורשאי להתנות במקרה כזה.
The Gemara proposes: Come and hear evidence from the conclusion of the mishna: This is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act. One may therefore infer that he may indeed stipulate with her concerning any case in which she would become forbidden. In both of the cases in question the woman would have become forbidden to her husband if she had been guilty. Therefore, the Gemara concludes: Indeed, conclude from the mishna that he is entitled to stipulate in these cases.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי וְכוּ׳.: תַּנְיָא לֹא כְּשֶׁאָמַר ר״מרַבִּי מֵאִיר אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא שֶׁאִם תִּטָּמֵא מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ מֵעַכְשָׁיו אֶלָּא ולִכְשֶׁתִּטָּמֵא מַיִם מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּבוֹדְקִין אוֹתָהּ.

§ The mishna states: Rabbi Meir says that “amen, amen” means: Amen that I did not become defiled in the past, amen that I will not become defiled in the future. With regard to this it is taught in a baraita (Tosefta 2:2): When Rabbi Meir said: Amen that I will not become defiled in the future, he did not mean to say that if God knows that she will become defiled in the future, the water that she drinks now evaluates whether she will be unfaithful and passes judgment on her from now. Rather, he meant that in the event that she becomes defiled in the future, the water that she drinks now will destabilize her and evaluate then whether she was unfaithful.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לא כשאמר ר״מ אמן שלא אטמא – עלתה על דעתו שתבדק עכשיו על העתיד.
מערערין אותה – חוזרין לה לתוך גרונה כאדם הנחנק ע״י משקה נראה כעושה ערער והוא לשון זעקת שבר יעוערו (ישעיהו טו).
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רש״י בד״ה לא כשאמר כו׳ עלתה על דעתו כו׳. נ״ב פירוש לא תימה שעלתה על דעתו כך ודו״ק:
ב שנינו במשנה במשמעות ״אמן אמן״ שאומרת האשה, שר׳ מאיר אומר: אמן שלא נטמאתי, אמן שלא אטמא. תניא [שנויה ברייתא]: לא כשאמר ר׳ מאיר אמן שלא אטמא התכוון לומר שאם תטמא בעתיד מים ששותה כעת בודקין אותה כבר מעכשיו, אלא הכוונה היא לכשתטמא בעתיד — מים ששותה כעת מערערין אותה ובודקין אותה אז.
§ The mishna states: Rabbi Meir says that “amen, amen” means: Amen that I did not become defiled in the past, amen that I will not become defiled in the future. With regard to this it is taught in a baraita (Tosefta 2:2): When Rabbi Meir said: Amen that I will not become defiled in the future, he did not mean to say that if God knows that she will become defiled in the future, the water that she drinks now evaluates whether she will be unfaithful and passes judgment on her from now. Rather, he meant that in the event that she becomes defiled in the future, the water that she drinks now will destabilize her and evaluate then whether she was unfaithful.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) בָּעֵי רַב אָשֵׁי מַהוּ שֶׁיַּתְנֶה אָדָם עַל נִישּׂוּאִין הָאַחֲרוֹנִים הַשְׁתָּא מִיהָא לָא אֲסִירָה לֵיהּ אוֹ דִילְמָא זִימְנִין דִּמְגָרֵשׁ לַהּ וַהֲדַר מַהְדַּר לַהּ.

Rav Ashi raised a dilemma: What is the halakha as to whether a man may stipulate with his wife concerning a later marriage, in the event that he would divorce her and then remarry her? Do we say: Now, at least, if she remains faithful during this marriage, she is not forbidden to him? Or perhaps this includes a later marriage, as sometimes a man divorces his wife and remarries her, and if she then commits adultery she will become forbidden to him.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
על נשואין אחרונים – לר״מ דאמר מתנה על העתיד מהו שיתנה עמה בגלגול שבועה שלא תטמא אם יגרשנה ויחזירנה ותטמא.
מהו שיתנה אדם על נישואין האחרונים – ירושלמי א״ר ינאי פשיטא שאדם מוחל על קינוי גירש כמי שמחל היך עבידא קינא לה וגירשה החזירה ונסתרה אי תימא גירש כמי שמחל צריך לקנאות לה פעם שניה אי תימא גירש כמי שלא מחל אין צריך לקנאות לה פעם שניה אבל אם קינא לה ונסתרה וידע בה וגירשה והחזירה ונסתרה שתתה ולא בדקו אותה המים טהורה היא או מאחר שאין המים בודקין את האשה טמאה היא ואסורה לביתה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בא״ד ולא מעיני יבמה כו׳. נ״ב ומ״מ מקנין לה שמקצת אשתו היא ודו״ק (עיין במהרש״א):
בא״ד וכהנת היתה כו׳ ולפי הירושלמי משמע דפליג הא רבי ינאי ארבי ינאי דאמר כו׳ וגרסינן הכא בירושלמי כו׳ כצ״ל:
בד״ה מהו שיתנה כו׳ גירוש כמי שמוחל היך עבידא כו׳ כצ״ל. ונ״ב לשון בעיא:
בא״ד כמי שמחל וצריך לקנות לה פעם שנייה ואי תימא כו׳ כצ״ל:
בא״ד ונסתרה וידע בה וגירשה. נ״ב פירוש דשוב לא יכול למחול וצריך להשקותה והוא עבר ולא השקה כו׳:
בד״ה מהו שיתנה כו׳ כמו שמוחל היך עבידא כו׳ פעם שניה אי תימר גירש כמי כו׳ עכ״ל כצ״ל:
בעי [שאל] רב אשי: מהו שיתנה אדם בשעה שמשקה את אשתו על נישואין האחרונים? כלומר, שאם יגרשנה ויחזירנה, שלא תיטמא לאחר באותם נישואין אחרונים. האם נאמר: השתא מיהא לא אסירה ליה [עכשיו על כל פנים אינה אסורה לו], שהרי לגבי הנישואין הראשונים היא טהורה, או דילמא זימנין דמגרש לה והדר מהדר לה [שמא פעמים שהוא מגרש אותה וחוזר ומחזיר אותה] ותיאסר אז עליו, ומשום כך יכול הוא להשביעה עכשיו?
Rav Ashi raised a dilemma: What is the halakha as to whether a man may stipulate with his wife concerning a later marriage, in the event that he would divorce her and then remarry her? Do we say: Now, at least, if she remains faithful during this marriage, she is not forbidden to him? Or perhaps this includes a later marriage, as sometimes a man divorces his wife and remarries her, and if she then commits adultery she will become forbidden to him.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) ת״שתָּא שְׁמַע הַכֹּל שָׁוִין שֶׁלֹּא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קוֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס וְלֹא עַל אַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת ואח״כוְאַחַר כָּךְ יַחְזִירֶנָּה לֹא הָיָה מַתְנֶה זהָא יַחְזִירֶנָּה וְתִיטָּמֵא ה״נהָכִי נָמֵי דְּמַתְנֵי ש״משְׁמַע מִינַּהּ.

The Gemara answers: Come and hear evidence from the mishna: All agree that he may stipulate with her through this oath neither with regard to what she did before becoming betrothed to him, nor with regard to what she will do after she becomes divorced from him. And if while divorced she secluded herself with another man and became defiled, and afterward her husband took her back and remarried her, he may not stipulate with her with regard to the period in which she was divorced, since that act does not render her forbidden to him. The Gemara infers: But if he remarries her and she then becomes defiled, she would be forbidden to him. Therefore, he may indeed stipulate with her in advance with regard to this. The Gemara states: Indeed, conclude from the mishna that this is so.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואחר כך יחזירנה – טעמא דתטמא בימי גירושיה דלא מיתסרא עליה הא תטמא לאחר חזרה הכי נמי דמתני עכשיו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועונים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו במשנתנו: הכל שוין שלא היה מתנה עמה לא על קודם שתתארס, ולא על אחר שתתגרש. ומדייקים: דווקא נסתרה לאחד ונטמאת לאחר שגירשה ואחר כך יחזירנה — לא היה מתנה, שבשעה שנסתרה לא היתה אשתו ולא נאסרה עליו, הא [הרי] אם יחזירנה ותיטמא — תיאסר עליו. הכי נמי דמתני [כך גם כן שהוא מתנה] כבר מעכשיו. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד ממנה] שכן הוא.
The Gemara answers: Come and hear evidence from the mishna: All agree that he may stipulate with her through this oath neither with regard to what she did before becoming betrothed to him, nor with regard to what she will do after she becomes divorced from him. And if while divorced she secluded herself with another man and became defiled, and afterward her husband took her back and remarried her, he may not stipulate with her with regard to the period in which she was divorced, since that act does not render her forbidden to him. The Gemara infers: But if he remarries her and she then becomes defiled, she would be forbidden to him. Therefore, he may indeed stipulate with her in advance with regard to this. The Gemara states: Indeed, conclude from the mishna that this is so.
עין משפט נר מצוהרש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {במדבר ה׳:כ״ט} זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה.

§ The Sages taught: The verse states: “This is the law of jealousy” (Numbers 5:29), indicating that the same law is to be carried out in all cases of jealousy. This teaches that the woman drinks and repeats, i.e., she must drink a second time if she becomes a sota again.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תורת הקנאות – תורה אחת לכל הקנאות שבכולן יעשה לה כתורה הזאת.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ג תנו רבנן [שנו חכמים]: מה שנאמר ״זאת תורת הקנאת״ (במדבר ה, כט) בלשון רבים, מלמד שהאשה שותה ושונה, כלומר, חוזרת ושותה פעם אחרת.
§ The Sages taught: The verse states: “This is the law of jealousy” (Numbers 5:29), indicating that the same law is to be carried out in all cases of jealousy. This teaches that the woman drinks and repeats, i.e., she must drink a second time if she becomes a sota again.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֹאת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה וְהֵעִיד לְפָנֵינוּ נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה וְקִיבַּלְנוּ עֵדוּתוֹ בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲבָל לֹא בְּאִישׁ אֶחָד.

The baraita continues: Rabbi Yehuda says: The word “this” in the verse is a restricting term, indicating that the woman does not drink and repeat. Rabbi Yehuda said: There was an incident in which Neḥunya the ditch digger testified before us in the name of his teachers that the woman drinks and repeats, and we accepted his testimony with regard to two men, but not with regard to one man. Even if she drinks the water of a sota while married to her first husband, she must drink again after violating a warning by her second husband. However, one husband cannot have his wife drink twice.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
רבי יהודה אומר זאת – מיעוטא הוא זאת ולא אחרת.
חופר שיחין – להכניס מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים.
בשני אנשים – אם מת בעלה זה שהשקה ונישאת לאחר וקינא לה והיא נסתרה וקבלנו עדותו של נחוניא שישקנה השני דרבי יהודה דריש זאת למעוטי שאינה שותה ושונה על ידי בעל א׳ אם חזר וקינא לה ודריש תורת לרבות ששותה פעם שניה על ידי בעל שני ומדקאמר ר׳ יהודה דע״י בעל שני חוזרת ושותה מכלל דלתנא קמא אפילו בעל א׳ משקה שני פעמים והיינו דפרכינן ותנא קמא הא כתיב זאת ומאי קא ממעט מיניה.
אין האשה שותה ושונה – ירושלמי כורכמית תוכיח ששתתה ושינתה ושילשה לפני שמעיה ואבטליון.
קבלנו עדותו בשני אנשים – צ״ע בפ״ק דקידושין (דף יח.) דמוקמינן התם הא דקתני בגניבתו כיון שנמכר פעם אחת שוב אי אתה רשאי למוכרו בשני בני אדם אבל באדם אחד נמכר ונשנה [ולפירוש רש״י התם ניחא שפיר כיון שנמכר פעם אחת וכו׳] מתוספת רבי.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בא״ד ונסתרה ושתת ולא בדקו אותה המים טהורה היא כצ״ל ונ״ב בעיא היא:
בא״ד או מאחר שאין המים כו׳. נ״ב פירוש דשמא מפעם הראשון נאסרה ומש״ה אין המים בודקין שהרי נשאה באיסור שהיה עליו להשקותה או שלא לחזור ולישאנה ודו״ק:
בד״ה קבלנו כו׳ למוכרו בשני בני אדם אבל באדם אחד נמכר כו׳ כצ״ל. ונ״ב כך הוא להדיא בתוס׳ ע״ש:
בד״ה קבלנו עדותו כו׳ צ״ע בפ״ק דקידושין דמוקמינן התם הא דקתני בגניבתו כיון שנמכר פ״א שוב אי אתה רשאי למוכרו בב׳ בני אדם אבל באדם א׳ נמכר ונשנה ולפרש״י דהתם ניחא שפיר כיון שנמכר פ״א כו׳ מתוס׳ רבי עכ״ל כצ״ל וע״ש בתוס׳ ובפרש״י:
ר׳ יהודה אומר להיפך: ״זאת״ הוא לשון מיעוט, שאין האשה שותה ושונה. אמר ר׳ יהודה: מעשה והעיד לפנינו נחוניא חופר שיחין שקיבל מרבותיו שהאשה שותה ושונה, וקיבלנו עדותו בשני אנשים, שאם היתה נשואה לשנים יכול להיות ששותה ושונה אצל בעלה השני, אבל לא באיש אחד.
The baraita continues: Rabbi Yehuda says: The word “this” in the verse is a restricting term, indicating that the woman does not drink and repeat. Rabbi Yehuda said: There was an incident in which Neḥunya the ditch digger testified before us in the name of his teachers that the woman drinks and repeats, and we accepted his testimony with regard to two men, but not with regard to one man. Even if she drinks the water of a sota while married to her first husband, she must drink again after violating a warning by her second husband. However, one husband cannot have his wife drink twice.
רש״יתוספותבית הבחירה למאירימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד בֵּין בב׳בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים.

The baraita concludes: And the Rabbis say: The woman does not drink and repeat, whether with regard to one man or with regard to two men.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

וחכמים אומרים: אין האשה שותה ושונה, בין באיש אחד בין בשני אנשים.
The baraita concludes: And the Rabbis say: The woman does not drink and repeat, whether with regard to one man or with regard to two men.
בית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) ות״קוְתַנָּא קַמָּא נָמֵי הָכְתִיב זֹאת וְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי נָמֵי הָא כְּתִיב תּוֹרַת.

The Gemara asks: But according to the first tanna of the baraita as well, isn’t it written in the verse: “This,” restricting the number of times a woman must drink? And according to the Rabbis mentioned later in the baraita as well, isn’t it written: “The law of jealousy,” amplifying the number of times a woman must drink to include all cases of jealousy?
תוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ורבנן בתראי הכתיב תורת – וא״ת הא דרשינן ליה בפ״ב דכריתות (דף ט:) שאדם מביא קרבן אחד אפילו אם קינא לאשתו על ידי אנשים הרבה וי״ל דהתם מיירי קודם ששתתה קינא לה מפלוני ונסתרה וקינא לה מפלוני ונסתרה וכן פעמים הרבה משקה בפעם אחת על כולן ומביא מנחה אחת על כולן ונפקא לן מקנאות אבל הכא דרשינן תורת לשותה ושונה שחזר וקינא לה לאחר שתיה ונסתרה שחוזרת ושותה שנית.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: ולדעת התנא קמא נמי [הראשון, גם כן] הכתיב [הרי נאמר] ״זאת״ למעט! ולהיפך, ורבנן בתראי נמי לדעת חכמים אחרונים שנזכרו בברייתא, גם כן] הא כתיב [הרי נאמר] ״תורת הקנאות״ בלשון רבים!
The Gemara asks: But according to the first tanna of the baraita as well, isn’t it written in the verse: “This,” restricting the number of times a woman must drink? And according to the Rabbis mentioned later in the baraita as well, isn’t it written: “The law of jealousy,” amplifying the number of times a woman must drink to include all cases of jealousy?
תוספותבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) אָמַר רָבָא בְּאִישׁ אֶחָד וּבוֹעֵל אֶחָד דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי חדְּאֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה

Rava said: Different halakhot apply to different cases: With regard to one husband who accused his wife twice about one paramour, everyone agrees that the woman does not drink and repeat, having been proven innocent once,
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אמר רבא: באיש אחד שחשד באשתו ובועל אחד — דכולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים] שאין האשה שותה ושונה, אם קינא לה שנית מאותו אדם ונסתרה עימו שנית,
Rava said: Different halakhot apply to different cases: With regard to one husband who accused his wife twice about one paramour, everyone agrees that the woman does not drink and repeat, having been proven innocent once,
עין משפט נר מצוהבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סוטה יח: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים סוטה יח:, עין משפט נר מצוה סוטה יח:, רש"י סוטה יח:, תוספות סוטה יח:, תוספות איוורא סוטה יח:, בית הבחירה למאירי סוטה יח: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סוטה יח:, מהרש"א חידושי הלכות סוטה יח:, פירוש הרב שטיינזלץ סוטה יח:, אסופת מאמרים סוטה יח:

Sotah 18b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Sotah 18b, Ein Mishpat Ner Mitzvah Sotah 18b, Rashi Sotah 18b, Tosafot Sotah 18b, Tosefot Evreux Sotah 18b, Meiri Sotah 18b, Maharshal Chokhmat Shelomo Sotah 18b, Maharsha Chidushei Halakhot Sotah 18b, Steinsaltz Commentary Sotah 18b, Collected Articles Sotah 18b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144