×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) עָכָן מַאי טַעְמָא אִיעֲנוּשׁ מִשּׁוּם דַּהֲווֹ יָדְעִי בֵּיהּ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.
what is the reason that in the case of Achan they were punished? The Gemara answers: Achan’s offense was not a hidden matter because his wife and children knew about it, and they did not protest.
ר׳ חננאלרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
ובימי יהושע לא ידעא אלא אשתו בלבד: אינן נסתרות דהא ידעא אשתו, וגלויין נמי אינן דהא לא ידעו בו רבים. פירוש דילטור – בלשון ייון מלשין.
עכן מ״ט איענוש – ישראל עליה הלא מן הנסתרות היא.
תחנונים ידבר רש זה משה רבינו שנעשו לישראל כמה טובות והיה ירא שמא נתמעטו זכיותיו לפיכך היה מדבר בלשון תחנונים שנאמר ואתחנן ועשיר יענה עזות זה יהושע שעדיין לא נעשו לו נסים הרבה והיה יודע בעצמו שלא נתמעטו זכיותיו ועדיין היה עומד בעשרו לפיכך היה עונה עזות וחס ושלום שחכמי תלמוד אומרים על משה רבינו שהיה רש כנגד יהושע והמפרש זולתי זה הפי׳ עתיד ליתן את הדין. מאי טעמא דכתיב ולו הואלנו ונשב כלומר מי יתן והואלנו ונשב בעבר הירדן ולא קיימנו דברך לעבור.
קום לך דרש רבי שילא שלך קשה משלהם אני אמרתי והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים כו׳ ואתם ריחקתם ששים מיל מן הירדן עד שבאתם להר גריזים ולהר עבל ושם הקמתם את האבנים כדאיתא בסוטה לפיכך נענשתם ויש מפרשים ואתם ריחקתם ששים מיל ועברתם את מצות ה׳ לפיכך לא נזהר עכן מן החרם. בתר דנפק רבי שילא אוקים רב אמורא עליה ודרש כן עשה יהושע ולא יפה דרש ר׳ שילא ששינה יהושע והאי דכתיב והיה בעברכם את הירדן לאו לאוקומונהו סמוך לירדן כתיב אלא עד שיבואו להר גריזים וא״כ האי לך למאי אתא אמר לו הקב״ה ליהושע אתה גרמת להם שהחרמת עליהם את השלל והיינו דקא מזהר ליה לבתר הכי רק שללה ובהמתה תבוזו לכם. ויקוד יהושע על פניו כו׳ ומקשינן והיכי עביד הכי והאמר ר׳ יהושע בן לוי אסור לאדם שיתן לחבירו שלום בלילה חיישינן שמא שד הוא ונמצא כמשתחוה לשעירים. ויש אומרים לפי ששלום שמו של הקב״ה הוא ואין מוציאין שם שמים על החול והכא מדכתיב בתריה בלילה ההוא משמע דכוליה מעשה בליליא הוה ומפרקינן שאני התם דאדכר ליה שם שמים וגמירי דלא מפקי שדים שם שמים לבטלה.
רש״י בד״ה לרדותו צ״ל לרדותן:
עכן מאי טעמא איענוש [מה טעם נענש]? ומשיבים: דבר זה לא היה מן הנסתרות, משום דהוו ידעי ביה [שהיו יודעים בו] אשתו ובניו.
what is the reason that in the case of Achan they were punished? The Gemara answers: Achan’s offense was not a hidden matter because his wife and children knew about it, and they did not protest.
ר׳ חננאלרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) {יהושע ז׳:י״א} חָטָא יִשְׂרָאֵל אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אע״פאַף עַל פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי אָסָא דְּקָאֵי בֵּינֵי חִילְפֵי אָסָא שְׁמֵיהּ וְאָסָא קָרוּ לֵיהּ.

§ When God explained to Joshua the reason for the Jewish people’s defeat at the city of Ai, He said: “Israel has sinned” (Joshua 7:11). Rabbi Abba bar Zavda says: From here it may be inferred that even when the Jewish people have sinned, they are still called “Israel.” Rabbi Abba says: This is in accordance with the adage that people say: Even when a myrtle is found among thorns, its name is myrtle and people call it myrtle.
ר׳ חננאלרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
חטא ישראל: אע״פ שחטא – ישראל קרי להו רחמנא.
בי חילפי – מין הדס רע, כדגרסינן בפרק לולב הגזולא.
א. לד,א. ולפנינו שם בגמרא: והא תניא דומה למגל כשר דומה למסר פסול אמר אביי כי תניא ההיא בחילפא גילא וכו׳. אמר רב חסדא הני תלת מילי אשתני שמייהו מכי חרב בית המקדש, חלפתא ערבתא ערבתא חלפתא וכו׳. ומפירוש ר״ח שם נראה שגרס חילפא אסא אסא חילפא. וחילפא גילא היא ערבה, וחילפא סתם הוא הדס. זה לשונו: ואסיקנה חילפא [גילא] היא ערבה, שתיהן מין ערבות הן. מיהו חילפא היא הדס רע, כדגרסינן בנגמר הדין אסא קאי בחילפא אסא שמיה ואסא קרו לה, מכלל שהחילפא הדס רע הוא.
חטא ישראל – מדלא אמר חטא העם עדיין שם קדושתם עליהם.
חילפי – אורטייא״ש.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

חטא ישראל כו׳. אע״פ שחטא ועבר על כל התורה כדלקמן לא הוי כעכו״ם וכמ״ש אף במומר לכל התורה דישראל הוא לכל דיניו וק״ל:
על חמשה חומשי תורה שנא׳ חמשה גם. מלת גם הוא ריבוי בכ״מ מורה על רוב מצות התורה כמו שכתוב אכתוב לך רובי תורתי גו׳ וה׳ גם משמע שעבר רובו של חמשה חומשי תורה ולא כולם דהשתא ניחא דאיצטריך קרא למושך ערלה ולנערה המאורסה כדלקמן ודו״ק:
אלא בדין סקילה כנערה מאורסה. ואיתא במדרש שמדין חרם היה לו דין שריפה שנא׳ והיה הנלכד בחרם ישרף אותו ואת כל אשר לו גו׳ אלא שעל כן היה נדון בסקילה לפי שהיה מחלל שבת שבשבת נלכדה יריחו והוא הוציא הגנבה מרשות לרשות אבל לא ידעתי למה תלה סקילתו בנערה מאורסה גם קשה (על) בהמותיו שהיו לסקילה כדלקמן הראוי לסקילה סקילה מה טעם מיתת סקילה בהם ודו״ק:
א נאמר שם: ״חטא ישראל״ (יהושע ז, יא) אמר ר׳ אבא בר זבדא: מכאן אפשר ללמוד שאף על פי שחטאישראל הוא. אמר ר׳ אבא: היינו דאמרי אינשי [זהו שאומרים אנשים] כפתגם עממי: ״אסא דקאי ביני חילפי, אסא שמיה, ואסא קרו ליה״ [הדס הנמצא בין הקוצים, הדס שמו, והדס קוראים לו], שאף אם הוא בחברה גרועה אין מהותו משתנה.
§ When God explained to Joshua the reason for the Jewish people’s defeat at the city of Ai, He said: “Israel has sinned” (Joshua 7:11). Rabbi Abba bar Zavda says: From here it may be inferred that even when the Jewish people have sinned, they are still called “Israel.” Rabbi Abba says: This is in accordance with the adage that people say: Even when a myrtle is found among thorns, its name is myrtle and people call it myrtle.
ר׳ חננאלרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) {יהושע ז׳:י״א} וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם גַּם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם גַּם גָּנְבוּ גַּם כִּחֲשׁוּ גַּם שָׂמוּ בִּכְלֵיהֶם אָמַר ר׳רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יְהוּדָה בַּר מַסְפַּרְתָּא מְלַמֵּד שֶׁעָבַר עָכָן עַל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר חֲמִשָּׁה ״גַּם״.

The verse in Joshua continues: “They have also transgressed My covenant which I commanded them, and they have also taken of the dedicated property, and also stolen, and also dissembled, and also put it among their own goods.” Rabbi Ile’a says in the name of Rabbi Yehuda bar Masparta: This teaches that Achan also transgressed all five books of the Torah, as the word “also” is stated here five times.
ר׳ חננאלרמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וגם עברו את בריתי וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם – ה׳ גם, מלמד שעבר בחמשה חומשי תורה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עוד נאמר שם: ״וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם״ (יהושע ז, יא). אמר ר׳ אילעא משום (בשם) ר׳ יהודה בר מספרתא: מלמד שעבר עכן על חמשה חומשי תורה, שנאמר בפסוק זה חמשה פעמים מלת ״גם״.
The verse in Joshua continues: “They have also transgressed My covenant which I commanded them, and they have also taken of the dedicated property, and also stolen, and also dissembled, and also put it among their own goods.” Rabbi Ile’a says in the name of Rabbi Yehuda bar Masparta: This teaches that Achan also transgressed all five books of the Torah, as the word “also” is stated here five times.
ר׳ חננאלרמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בַּר מַסְפַּרְתָּא עָכָן מוֹשֵׁךְ בְּעׇרְלָתוֹ הָיָה כְּתִיב הָכָא וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי וּכְתִיב הָתָם {בראשית י״ז:י״ד} אֶת בְּרִיתִי הֵפַר.

And Rabbi Ile’a says further in the name of Rabbi Yehuda bar Masparta: Achan, in addition to his other evil actions, would stretch his remaining foreskin in order to conceal the fact that he was circumcised. An allusion to this offense is found in the wording of this verse. Here, with regard to Achan, it is written: “They have also transgressed My covenant,” and there, with regard to circumcision, it is written: “He has violated My covenant” (Genesis 17:14).
רש״ירמ״הערוך לנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מושך בערלה – משך את עור אמתו תמיד עד שנשתרבבה וכיסתה את ראש הגיד כדי שלא יראה מהול.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בגמרא וכתיב התם את בריתי הפר: הא דלא קאמר ג״כ הכא כופר בעיקר היה מהך דגם עברו את בריתי כמו דאמרינן לעיל גבי אדם הראשון (דף ל״ח ע״ב) דע״ז יקשה פשיטא כקושית הגמ׳ ותירוץ הגמ׳ לא שייך על זה:
ואמר ר׳ אילעא משום ר׳ יהודה בר מספרתא: עכן, נוסף לשאר מעשיו הרעים, גם מושך בערלתו היה, שנסה להסתיר את דבר היותו מהול, ורמז לדבר — כתיב הכא [נאמר כאן] בענין עכן: ״וגם עברו את בריתי״, וכתיב התם [ונאמר שם] בענין מילה: ״את בריתי הפר״ (בראשית יז, יד).
And Rabbi Ile’a says further in the name of Rabbi Yehuda bar Masparta: Achan, in addition to his other evil actions, would stretch his remaining foreskin in order to conceal the fact that he was circumcised. An allusion to this offense is found in the wording of this verse. Here, with regard to Achan, it is written: “They have also transgressed My covenant,” and there, with regard to circumcision, it is written: “He has violated My covenant” (Genesis 17:14).
רש״ירמ״הערוך לנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא בְּמִצְוָה גּוּפֵיהּ לָא פְּקַר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.

The Gemara asks: Isn’t it obvious that he concealed his circumcision, as Rabbi Ile’a said that he transgressed all five books of the Torah? The Gemara answers: Lest you say that while Achan transgressed all five books of the Torah, with regard to a mitzva relating to his own body, such as circumcision, he did not act irreverently, Rabbi Ile’a teaches us that he sinned concerning this mitzva as well.
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פשיטא – הא ר׳ אילעא גופיה אמר דעבר על כל התורה.
לא פקר – לא הפקיר עצמו כל כך.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: אם כן פשיטא [פשוט הדבר] שכך עשה, שהרי אמר ר׳ אילעא שעבר על כל התורה! ומשיבים, מהו דתימא [שתאמר] כי במצוה גופיה [שבגופו] לא פקר [הפקיר עצמו] עד כדי כך, על כן קא משמע לן [השמיע
The Gemara asks: Isn’t it obvious that he concealed his circumcision, as Rabbi Ile’a said that he transgressed all five books of the Torah? The Gemara answers: Lest you say that while Achan transgressed all five books of the Torah, with regard to a mitzva relating to his own body, such as circumcision, he did not act irreverently, Rabbi Ile’a teaches us that he sinned concerning this mitzva as well.
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) {יהושע ז׳:ט״ו} וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל א״ראָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא מְלַמֵּד שֶׁבָּעַל עָכָן נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה כְּתִיב הָכָא וְכִי עָשָׂה נְבָלָה וּכְתִיב הָתָם {דברים כ״ב:כ״א} כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל.

With regard to Achan, the verse states: “And because he has committed a wanton deed in Israel” (Joshua 7:15). Rabbi Abba bar Zavda says: This teaches that Achan engaged in sexual intercourse with a betrothed young woman. This offense is also alluded to by the wording of the verse. Here, with regard to Achan, it is written: “And because he has committed a wanton deed,” and there, with regard to a betrothed young woman who committed adultery, it is written: “Because she has committed a wanton deed in Israel, to play the harlot in her father’s house” (Deuteronomy 22:21).
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
בנערה המאורסה – כתיב כי עשתה נבלה בישראל.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לנו] שפקר כן. ועל מה שנאמר שם ״וכי עשה נבלה בישראל״ (יהושע ז, טו), אמר ר׳ אבא בר זבדא: מלמד שבעל עכן נערה המאורסה, ורמז לדבר — כתיב הכא [נאמר כאן]: ״וכי עשה נבלה״, וכתיב התם [שם] בנערה המאורסה שזינתה: ״כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה״ (דברים כב, כא).
With regard to Achan, the verse states: “And because he has committed a wanton deed in Israel” (Joshua 7:15). Rabbi Abba bar Zavda says: This teaches that Achan engaged in sexual intercourse with a betrothed young woman. This offense is also alluded to by the wording of the verse. Here, with regard to Achan, it is written: “And because he has committed a wanton deed,” and there, with regard to a betrothed young woman who committed adultery, it is written: “Because she has committed a wanton deed in Israel, to play the harlot in her father’s house” (Deuteronomy 22:21).
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא כּוּלֵּי הַאי לָא פְּקַר נַפְשֵׁיהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן רָבִינָא אָמַר דִּינֵיהּ כְּנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה דְּבִסְקִילָה.

The Gemara asks: Isn’t this obvious, as Achan transgressed the entire Torah? The Gemara similarly answers: Lest you say that he did not act irreverently to such an extent, Rabbi Abba bar Zavda teaches us that he paid no heed even to this prohibition. Ravina said: This verbal analogy does not teach what Achan’s offense was; rather, it teaches that his punishment was like that of a betrothed young woman who committed adultery, for which she is executed by stoning.
רש״ירמ״הערוך לנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כולי האי – רע לשמים ורע לבריות לבייש את משפחתה ולאוסרה על בעלה.
דיניה כנערה המאורסה – נצטוו לסקלו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

רבינא אמר דיניה כנערה המאורסה דבסקילה: לענ״ד י״ל דרבינא לאפלוגי אתי דלא בעל נערה המאורסה והא דכתיב וגם נבלה להורות דבסקילה משום דלכאורה קשה קרא דהקב״ה צוה לשרוף את הנלכד ויהושע סקלו. והנה במדרש איתא דסקלו משום חלול שבת. אך דלפ״ז אכתי יקשה לר״ש דסבר שרפה חמורה ידין אותו בשרפה החמורה כדין מי שנתחייב ב׳ מיתות דנידון בחמורה ולכן קאמר רבינא דבאמת כן הציווי היה לסקלו דכתיב נבלה כמו בנה״מ והא דכתיב שריפה היה דוקא על אשר לו:
ושואלים: פשיטא [פשוט הדבר], שהרי אמרנו שעבר על כל התורה! ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר] כי כולי האי [כל כך] לא פקר נפשיה [הפקיר עצמו בעבירה], על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שלא חשש אף לזה. רבינא אמר: מגזירה שווה זו אנו למדים לא לענין עבירתו, אלא שדיניה [דינו] של עכן היה כנערה המאורסה — שהוציאוהו למות בסקילה.
The Gemara asks: Isn’t this obvious, as Achan transgressed the entire Torah? The Gemara similarly answers: Lest you say that he did not act irreverently to such an extent, Rabbi Abba bar Zavda teaches us that he paid no heed even to this prohibition. Ravina said: This verbal analogy does not teach what Achan’s offense was; rather, it teaches that his punishment was like that of a betrothed young woman who committed adultery, for which she is executed by stoning.
רש״ירמ״הערוך לנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הוּנָא כְּתִיב {יהושע ז׳:כ״ד} וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמוֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אׇהֳלוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ אִם הוּא חָטָא בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מֶה חָטְאוּ.

§ The Exilarch said to Rav Huna: It is written: “And Joshua took Achan, son of Zerah, and the silver, and the mantle, and the wedge of gold, and his sons, and his daughters, and his oxen, and his asses, and his sheep, and his tent, and all that he had, and all Israel with him…and all Israel stoned him with stones; and they burned them with fire, and stoned them with stones” (Joshua 7:24–25). If Achan sinned, so that he was liable to be stoned, did his sons and daughters also sin, that they too should be stoned?
ר׳ חננאלרמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ליה ריש גלותא לרב הונא: עכן חטא, בניו ובנותיו מה עשו שלקחן יהושע?
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב אמר ליה ריש גלותא [לו ראש הגולה] לרב הונא, כתיב [נאמר]: ״ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו״ (יהושע ז, כד), ויש לתמוה: אם הוא חטאבניו ובנותיו מה חטאו, ומדוע איפוא סקלום?
§ The Exilarch said to Rav Huna: It is written: “And Joshua took Achan, son of Zerah, and the silver, and the mantle, and the wedge of gold, and his sons, and his daughters, and his oxen, and his asses, and his sheep, and his tent, and all that he had, and all Israel with him…and all Israel stoned him with stones; and they burned them with fire, and stoned them with stones” (Joshua 7:24–25). If Achan sinned, so that he was liable to be stoned, did his sons and daughters also sin, that they too should be stoned?
ר׳ חננאלרמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֲמַר לֵיהּ וְלִיטַעְמָיךְ אִם הוּא חָטָא כָּל יִשְׂרָאֵל מֶה חָטְאוּ דִּכְתִיב {יהושע ז׳:כ״ד} וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶלָּא לִרְדּוֹתָן ה״נהָכִי נָמֵי כְּדֵי לִרְדּוֹתָן.

Rav Huna said to the Exilarch: And according to your reasoning that Achan’s family was also punished, if Achan sinned, did all of Israel sin? As it is written: “And all Israel with him.” Rather, Joshua took all of the people to the Valley of Achor not to stone them, but to chastise them and strike fear into their hearts by making them witness the stoning. So too, he took Achan’s household there in order to chastise them.
ר׳ חננאלרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר ליה: וליטעמיך, כל ישראל מה חטאו? אלא לרדותם – כלומר: לייסרם, כדכתיבא: וכל ישראל ישמעו ויראו.
א. דברים כא, כא.
לרדותן – שיראו את קלקולו ויזהרו בעצמן ולא יוסיפו למעול בחרם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

לרדותן כו׳. בגירסת ילקוט אלא להראותן הכא נמי להראותן כו׳ והיא היא שהמכוון להראות להם ברידויו ויוסרו הם כפירש רש״י בספר יהושע ומה שפרט בניו ובנותיו בזה מכלל ישראל לפי שהם נכשלו כבר בזה בקצת כדאמרינן דהוו ידעי ביה אשתו ובניו וק״ל:
אמר ליה [לו] וליטעמיך [ולטעמך, לשיטתך] שאתה מבין שענשו גם את משפחתו, אם הוא חטאכל ישראל מה חטאו? והלא נאמר בסוף הפסוק ״וכל ישראל עמו ויעלו אותם עמק עכור״ (יהושע ז, כד)! אלא יש לומר שהביאו את כל ישראל כדי לרדותן, כלומר, להטיל עליהם אימה על ידי הסקילה, הכי נמי [כך גם כן] הביאו את בני ביתו של עכן כדי לרדותן.
Rav Huna said to the Exilarch: And according to your reasoning that Achan’s family was also punished, if Achan sinned, did all of Israel sin? As it is written: “And all Israel with him.” Rather, Joshua took all of the people to the Valley of Achor not to stone them, but to chastise them and strike fear into their hearts by making them witness the stoning. So too, he took Achan’s household there in order to chastise them.
ר׳ חננאלרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) {יהושע ז׳:כ״ה} וַיִּשְׂרְפוּ אוֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אוֹתָם בָּאֲבָנִים בְּתַרְתֵּי אָמַר רָבִינָא הָרָאוּי לִשְׂרֵיפָה לִשְׂרֵיפָה הָרָאוּי לִסְקִילָה לִסְקִילָה.

With regard to Achan’s punishment, the verse states: “And they burned them with fire, and stoned them with stones.” The Gemara asks: Did they punish him with two punishments? Ravina says: That which was fit for burning, e.g., an item of clothing, was taken out for burning, and that which was fit for stoning, e.g., an animal, was taken out for stoning.
ר׳ חננאלרש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כתיב: וישרפו אותם באש ויסקלו אותם באבנים – תרתי עבד בהו. אמר רבינא: כגון בגדים וכלים בשריפה, בעלי חיים בסקילה.
הראוי לשריפה – כסף וזהב ובגדים.
הראוי לסקילה – הוא שורו ובהמותיו וקנס היה לרדות את האחרים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עוד נאמר שם בענין עונשו ״וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים״ (יהושע ז, כה). ותוהים: בתרתי [בשני ענשים] הענישו אותו? אמר רבינא: הראוי לשריפה, כגון בגדים וכיוצא בהם הוציאו לשריפה, ואת הראוי לסקילה כגון בהמות הוציאו לסקילה.
With regard to Achan’s punishment, the verse states: “And they burned them with fire, and stoned them with stones.” The Gemara asks: Did they punish him with two punishments? Ravina says: That which was fit for burning, e.g., an item of clothing, was taken out for burning, and that which was fit for stoning, e.g., an animal, was taken out for stoning.
ר׳ חננאלרש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) {יהושע ז׳:כ״א} וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף רַב אָמַר אִיצְטְלָא דְּמֵילָתָא וּשְׁמוּאֵל אָמַר סַרְבָּלָא דִּצְרִיפָא.

§ In his confession, Achan states: “And I saw among the spoil a fine mantle of Shinar, and two hundred shekels of silver” (Joshua 7:21). Rav says: A mantle of Shinar is a cloak [itztela] of choice wool [demeilta], and Shmuel says: It is a garment [sarbela] dyed with alum.
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך צרף
צרףא(סנהדרין מד.) אדרת שנער שמואל אמר סרבלא צריפא פירוש ר״ח ז״ל טלית נקי לבן כדתרגמינן ותרבי לך בורית ותסגי לך צריפתא אלו הצרף כולן קרובי ענין הן (א״ב בנוסחאות שלנו כתוב ומחורי בבוריתא).
א. [שטארק וויים קלייד.]
איצטלא דמילתא – טלית של צמר נקי בן יומו שמכבנין אותו למילת מלבישים לבוש שלא יתלכלך צמרו.
סרבלא דצריפא – צבוע בצריף שקורין אלו״ם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה איצטלא כו׳ נקי בן יומו שמכבנין בו למילת כצ״ל. ונ״ב נקי בן יומו פי׳ ביום הולדו שמכבנים הרחלים והוא בת נפש שקורין נושקא שמחברין בה פתיחת פי החלוק כך כשנולד הכבש והאם לוחכתו ואין צמרו נקי והרוצה להצניע למלת עושה לכבש מעט עור ומכבנו עליו שלא יתפרד ונמצא הצמר מכוסה כל הימים רש״י בשבועות:
בד״ה סרבלא דצריפא כו׳ כצ״ל:
ג על מה שנאמר שם ״וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף״ (יהושע ז, כא), רב אמר: ״אדרת שנער״ זו היא איצטלא דמילתא [מעיל של צמר מובחר], ושמואל אמר: סרבלא דצריפא [בגד צבוע בצבע צריף].
§ In his confession, Achan states: “And I saw among the spoil a fine mantle of Shinar, and two hundred shekels of silver” (Joshua 7:21). Rav says: A mantle of Shinar is a cloak [itztela] of choice wool [demeilta], and Shmuel says: It is a garment [sarbela] dyed with alum.
הערוך על סדר הש״סרש״ירמ״המהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) {יהושע ז׳:כ״ג} וַיַּצִּיקוּם לִפְנֵי ה׳ אָמַר רַב נַחְמָן בָּא וַחֲבָטָם לִפְנֵי הַמָּקוֹם אָמַר לְפָנָיו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַל אֵלּוּ תֵּיהָרֵג רוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין דִּכְתִיב {יהושע ז׳:ה׳} וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וְתַנְיָא שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מַמָּשׁ דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי נְחֶמְיָה וְכִי שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה הָיוּ וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ אֶלָּא זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד רוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין.

With regard to the spoils that Achan took for himself, the verse states: “And they laid them out before the Lord” (Joshua 7:23). Rav Naḥman says: Joshua came and cast down the spoils before God. Joshua said to Him: Master of the Universe, was it because of these small items that the majority of the Sanhedrin were killed? As it is written: “And the men of Ai smote of them about thirty-six men” (Joshua 7:5), and it is taught in a baraita: Thirty-six men, literally, were killed; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Neḥemya said to Rav Naḥman: But were they precisely thirty-six men? Didn’t it state only: “About thirty-six men”? Rather, this is a reference to Yair, son of Manasseh, who was killed, and who was himself equivalent in importance to the majority of the Sanhedrin, i.e., thirty-six men.
ר׳ חננאלרמ״המהרש״א חידושי אגדותערוך לנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א כתיב: ויציקום לפני יי׳ – מלמד שחבטן. עמד ואמר: רבון כל העולמים, על זה יפלו רובה של סנהדרי כול׳.
א. כאן המיקום של פירוש ר״ח הנמצא לעיל בדף מא,א: פירוש סרבלא צריפא, טלת לבן נקי, כדמתרגמינן ותרבי לך בורית ותסגי צריפתא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בא וחבטן. פירוש מדכתיב ברישא דקרא כל הסיפור בל׳ רבים בוי״ו ויקחום מתוך האהל ויביאום וגו׳ דקאי אמלאכים שזכר ששלח יהושע ובסיפא דקרא אחר שהביאום אל יהושע כתיב ויציקם חסר וי״ו דרשוהו לשון יחיד על יהושע שהוא הציקם וחבטן כו׳:
כנגד רובו של סנהדרין כו׳. ר״ל בחכמה כמו שהולכין בודאי אחר דעת ל״ו בסנהדרין בין לזכות בין לחובה כך היה ראוי לילך אחר דעתו וק״ל:
ותניא שלשים וששה ממש דר״י: יש להבין ר״י ור״נ במאי פליגי ונלענ״ד דכל א׳ לשיטתו אזיל ע״פ מה שיש להבין עוד לר׳ יהודה דסבר ל״ו ממש מ״ש הך מנינא דוקא. אכן י״ל כיון דהך עונש בא על ישראל אודות העבירות הנסתרות של עכן שקבלו ערבות בהר גריזים כמ״ש רש״י לעיל ואמרינן בסוטה (דף לז ע״ב) די״ג פעמים קבלו ישראל ברית עליהם בסיני וערבות מואב והר גריזים וגם אמרינן שם שנכרתו בריתות של תר״ג אלפים וה׳ מאות ונון שהוא מספר ישראל בלא שבט לוי דלא נכלל בכלל זה כמבואר בכתובים אלמא ששבט לוי לא קבלו ערבות וא״כ לא נשארו רק י״ב שבטים שקבלו כל א׳ ערבות ג׳ בריתות ולכן מתו ל״ו איש מכל שבט ג׳ אנשים נגד ג׳ בריתות שעברו והנה המהרש״א כ׳, בסוטה שם דמ״ד דג׳ בריתות היו וקחשיב הני דסיני וערבות מואב בהדייהו ע״כ סובר כמ״ד הכא דנענשו על הנגלות קודם שעברו דאז שייך ערבות אף בסיני וערבות מואב לענין נגלות אבל למ״ד דגם על הנגלות לא נענשו לית ליה דחשבינן ברית דקודם עבירת הירדן לענין ערבות ע״ש. והשתא א״ש דר׳ יהודה לשיטתו דסבר לעיל דנענשו על הנגלות גם קודם שעברו הירדן א״כ שייך שפיר לומר דהיה ל״ו ממש דמתו מכל שבט ג׳ נגד ג׳ בריתות אבל לר׳ נחמיא לשיטתו דסובר לעיל דלא נענשו על הנגלות קודם עבירת הירדן א״כ לא שייך לדידיה ג׳ בריתות כמש״כ המהרש״א וא״כ ג״כ אין טעם למה ל״ו דוקא ולכן קאמר דבאמת לא היו ל״ו אלא ע״י מיתת איש א׳ חשוב נענשו:
ועל מה שנאמר שם ״ויציקם לפני ה׳ ״(יהושע ז, כג), אמר רב נחמן: בא יהושע וחבטם לפני המקום (השם). אמר לפניו: רבונו של עולם, על דברים קטנים אלו תיהרג רובה של סנהדרין?! דכתיב כן נאמר]: ״ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש״ (יהושע ז, ה), ותניא [שנויה ברייתא] שלשים וששה ממש נהרגו, אלו דברי ר׳ יהודה. אמר לו ר׳ נחמיה: וכי שלשים וששה היו? והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה איש, ואין לשון זו נופלת במספר מדוייק! אלא יש לפרש: זה יאיר בן מנשה שנהרג, ששקול בעצמו כנגד רובה של סנהדרין (שהוא שלושים ושישה), ולכן נאמר בלשון זו, שכן יאיר בן מנשה שקול כשלושים ושישה.
With regard to the spoils that Achan took for himself, the verse states: “And they laid them out before the Lord” (Joshua 7:23). Rav Naḥman says: Joshua came and cast down the spoils before God. Joshua said to Him: Master of the Universe, was it because of these small items that the majority of the Sanhedrin were killed? As it is written: “And the men of Ai smote of them about thirty-six men” (Joshua 7:5), and it is taught in a baraita: Thirty-six men, literally, were killed; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Neḥemya said to Rav Naḥman: But were they precisely thirty-six men? Didn’t it state only: “About thirty-six men”? Rather, this is a reference to Yair, son of Manasseh, who was killed, and who was himself equivalent in importance to the majority of the Sanhedrin, i.e., thirty-six men.
ר׳ חננאלרמ״המהרש״א חידושי אגדותערוך לנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב מַאי דִּכְתִיב {משלי י״ח:כ״ג} תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ זֶה מֹשֶׁה וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת זֶה יְהוֹשֻׁעַ.

Rav Naḥman says that Rav says: What is the meaning of that which is written: “The poor man speaks entreaties, but the rich man answers with impudence” (Proverbs 18:23)? “The poor man speaks entreaties”; this is a reference to Moses, who addressed God in a tone of supplication and appeasement. “But the rich man answers with impudence”; this is a reference to Joshua, who spoke to God in a belligerent manner.
ר׳ חננאלרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רב: תחנונים ידבר רש – זה משה רבינו, ועשיר יענה עזות – זה יהושע שאמר בכחא: ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן.
א. פירוש בעזות, דיבור קשה.
זה משה – כשהיה צריך לבקש רחמים על ישראל היה מדבר בלשון רכה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תחנונים ידבר רש זה משה כו׳. לכאורה נראה לפרש דרש זה משה ע״ש שהיו דבריו תחנונים ועשיר זה יהושע ע״ש שענה עזות והוא דחוק דמשמע בקרא דהרשות מביאו לדבר תחנונים והעשירות מביאו לענות עזות וי״ל דרש זה משה שלא ניתן לו לכבוש א״י רק ארץ סיחון ועוג ועשיר זה יהושע שניתן בידו לכבוש כל א״י וק״ל:
אמר רב נחמן אמר רב: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות״ (משלי יח, כג), ״תחנונים ידבר רש״זה משה רבינו שדיבר לפני ה׳ בלשון תחנונים ופיוס, ״ועשיר יענה עזות״זה יהושע שדיבר קשה.
Rav Naḥman says that Rav says: What is the meaning of that which is written: “The poor man speaks entreaties, but the rich man answers with impudence” (Proverbs 18:23)? “The poor man speaks entreaties”; this is a reference to Moses, who addressed God in a tone of supplication and appeasement. “But the rich man answers with impudence”; this is a reference to Joshua, who spoke to God in a belligerent manner.
ר׳ חננאלרש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) מַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב וַיַּצִּיקוּם לִפְנֵי ה׳ וְאָמַר רַב נַחְמָן בָּא וַחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם אַטּוּ פִּנְחָס לָא עביד הָכִי (דִּכְתִיב) {תהלים ק״ו:ל׳} וַיַּעֲמֹד פִּנְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה וְאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר וַיִּתְפַּלֵּל לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וַיְפַלֵּל מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה פְּלִילוּת עִם קוֹנוֹ בָּא וַחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עַל אֵלּוּ יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל דִּכְתִיב {במדבר כ״ה:ט׳} וְיִהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף.

The Gemara asks: What is the reason that Joshua is considered to have answered God with impudence? If we say that it is because it is written: “And he laid them out before the Lord,” and Rav Naḥman says that this means that Joshua came and cast the spoils down before God as part of his argument, this is difficult: Is that to say that Pinehas did not act the same way in the incident involving Zimri and Cozbi? As it is written: “Then stood up Pinehas, and executed judgment [vayefallel], and the plague was stayed” (Psalms 106:30), and Rabbi Elazar says: And he prayed [vayitpallel], is not stated; rather, “and he executed judgment [vayefallel]” is stated, which teaches that he entered into a judgment together with his Creator. How so? He came and cast Zimri and Cozbi down before God, and said to Him: Master of the Universe, was it because of these sinners that twenty-four thousand members of the Jewish people fell? As it is written: “And those that died by the plague were twenty-four thousand” (Numbers 25:9).
רש״ירמ״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותערוך לנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
פלילות – דין.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

דייני ישראל וחכמיהם ומנהיגיהם צריכים הם לפשפש תמיד ולחזר ולחקור על מעשה בני עירם ואין להם התנצלות כשיעשו הראוי על הנגלה הבא לידם אלא צריכים לחקור ולרגל אחר הנסתרות כפי יכלתם וכל שמתרשלים בכך הרי הכל נענשים בנסתריהם של חוטאים שכל ישראל נעשו ערבים זה לזה משקבלו עליהם ברכות וקללות בגריזים ועיבל כמו שהתבאר בסוטה והוא שאמרו למה נקוד על לנו ולבנינו ועל ע׳ שבעד לומר שלא ענש על הנסתרות עד שעברו את הירדן שאלמלא הנקודה הייתי דורש הנסתרות שהם לי״י אלוקינו ר״ל שאין ידועות אלא לי״י אלוקינו וכן הנגלות ענשם מוטל לנו ולבנינו עד עולם ואפילו קודם שעברו את הירדן ובאה הנקודה על לנו ולבנינו כלומר שאין לנו עונש על הנסתרות ואלמלא נקודת העי״ן הייתי אומר שלא ליענש אנו בנסתרות לעולם ובאה הנקודה על העי״ן לומר שלא לעולם נאמרה מדה זו אלא עד שיעברו את הירדן הא משעברו את הירדן ונעשו ערבים זה בזה ענש הנסתרות עלינו כל זמן שלא נעשה המוטל עלינו בחפוש הדברים ובחקירת סתרי הענינים והיא הסיבה שנענשו בחרם עכן וכבר העידו עליו שמעל בימי משה בארבעה חרמים חרם עמלק בשעה שחלשו יהושע שנאמר עליו מחה תמחה ובכלל המחייה הוא חרם על כל השלל והשניה חרם מלך ערד וחרם סיחון יחרם עוג שנאמר בהם ונחרם וכו׳ ואע״פ שכתב רק הבהמה ושלל הערים בזונו לנו מ״מ מעל בדברים שהיו בכלל החרם ובירושלמי מנו של ערד ושל סיחון ושל עוג ושל מדין ויש אומרים שנים בימי משה אחד של מלך ערד ואחד של סיחון ועוג שהיו בפרק אחד ולא נענשו ישראל עליו עד חרמה של יריחו לסיבה שכתבנו והוא שאמרו לרדותן כלומר ליסרם על שלא היו מדקדקין בכך ומ״מ בידי אדם אין עונשין אלא החוטא ומה שנאמר ויקח יהושע את עכן ואת הכסף וכו׳ ואת בניו ואת בנותיו והרי בניו ובנותיו מה חטאו שיכתב בהם וישרפו אותם ויסקלו אותם וכו׳ לא על הבנים ועל הבנות הוא אומר כן אלא הראוי לשריפה כגון כסף וזהב ובגדים שרף והראוי לסקילה כגון הוא ובהמותיו סקלו וכל ישראל בניו ובנותיו במעמד לקבל תוכחת ואע״פ שבחרם נאמר ישרף באש אותו ואת כל אשר לו פירשו באגדה שיריחו נלכדה בשבת ומחלל שבת בסקילה ונמצא שהיה זה מתחייב שתי מיתות ודנוהו בחמורה ולא עוד אלא שאין לדקדק בכל אלו שעל פי הדבור היה שאם לא כן וכי דנין על פי הגורל או על פי הודאת עצמו והוא שאמרו בירושלמי אמר לו עכן מה זה יהושע לית למשה רבך דמיך אלא או תלתין יומין או ארבעין יומין ולא כן אמר על פי שנים עדים באותה שעה צפה ברוח הקודש שעתידה הארץ ליחלק בגורל וכו׳ כלומר שעל פי הנבואה נעשה הכל ומ״מ ראוי לדייני ישראל ולמנהיגיהם שלא לגזור גזירות רחוקות לקבלם שלא ליתן מכשול לפניהם והוא שדרשו על יהושע קום לך כלומר אתה גרמת להם והוא שאמר לו אח״כ ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה תבוזו לכם ויש אומרים שלא נענשו על הנסתרות לעולם וזה שנענשו בחרם עכן מפני שידעו בו אשתו ובניו וידעי תלתא ידעי כולי עלמא:
אטו פנחס כו׳. יש לדקדק דודאי לעיל גבי עכן שלא חטא אלא הוא שלקח מן החרם שפיר קאמר על אלו יפלו רובן של סנהדרין אבל הכא בזמרי שחבטן פנחס לפני המקום ואמר על אלו יפלו כ״ד אלף למה תלה נפילת כ״ד אלף בזמרי כיון דכבר רבים מן העם חטאו כדכתיב ויחל העם לזנות וגו׳ וישתחוו לאלהיהן וגו׳ ויחר אף ה׳ בישראל דהיינו ששלח בהם מגפה וי״ל מדכתיב ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקור את שניהם וגו׳ ותעצר המגפה מזה משמע דעיקר עונש המגפה היה בשביל מעשה זמרי שהיה נשיא שבט ולכך נעצרה המגפה כשנהרג וק״ל:
אטו פנחס לא עביד הכי: פי׳ ואיך תלה עדות זה דוקא בעשיר שהוא יהושע שכבש את הארץ הא גם פנחס ענה כן שהיה רש:
ושואלים: מאי טעמא [מה הטעם], כלומר, מהיכן למדים אנו דבר זה? אילימא [אם תאמר] משום דכתיב [שנאמר] ״ויציקום לפני ה׳⁠ ⁠⁠״, ואמר רב נחמן בביאור הדבר: בא וחבטן לפני המקום מתוך טענתו — אטו [וכי] פנחס לא עביד הכי [עשה כן]? דכתיב הרי נאמר]: ״ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה״ (תהלים קו, ל), ואמר ר׳ אלעזר: ״ויתפלל״ לא נאמר, אלא ״ויפלל״, מלמד שעשה פלילות (משפט) עם קונו. כיצד? בא וחבטן את זמרי וכזבי לפני המקום, אמר לפניו: רבונו של עולם, על אלו יפלו עשרים וארבעה אלף מישראל? דכתיב הרי נאמר]: ״ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף״ (במדבר כה, ט).
The Gemara asks: What is the reason that Joshua is considered to have answered God with impudence? If we say that it is because it is written: “And he laid them out before the Lord,” and Rav Naḥman says that this means that Joshua came and cast the spoils down before God as part of his argument, this is difficult: Is that to say that Pinehas did not act the same way in the incident involving Zimri and Cozbi? As it is written: “Then stood up Pinehas, and executed judgment [vayefallel], and the plague was stayed” (Psalms 106:30), and Rabbi Elazar says: And he prayed [vayitpallel], is not stated; rather, “and he executed judgment [vayefallel]” is stated, which teaches that he entered into a judgment together with his Creator. How so? He came and cast Zimri and Cozbi down before God, and said to Him: Master of the Universe, was it because of these sinners that twenty-four thousand members of the Jewish people fell? As it is written: “And those that died by the plague were twenty-four thousand” (Numbers 25:9).
רש״ירמ״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותערוך לנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) וְאֶלָּא מֵהָכָא {יהושע ז׳:ז׳} לָמָּה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן מֹשֶׁה נָמֵי מֵימָר אֲמַר {שמות ה׳:כ״ב} לְמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה אֶלָּא מֵהָכָא {יהושע ז׳:ז׳} וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.

Rather, Joshua’s belligerence is seen from this verse: “Why have You brought this people over the Jordan” (Joshua 7:7), as if he were complaining about God’s treatment of Israel. This too is difficult, as Moses also said a similar statement: “Why have You dealt ill with this people? Why is it that You have sent me?” (Exodus 5:22). Rather, Joshua’s belligerence is seen from here, from the continuation of the previously cited verse in Joshua: “Would that we had been content and had remained in the Transjordan” (Joshua 7:7).
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ולו הואלנו – ולואי שהואלנו לישב ולא לעבור את הירדן משמע שטוב היה לנו שלא לקיים מצוותך שאמרת לנו קום עבור את הירדן.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

משה נמי מימר כו׳. לא שיפה דבר משה בזה שהרי בפ׳ חלק אמרו ועל דבר זה נענש משה רבינו שאמר ומאז באתי וגו׳ הרע לעם הזה וכפירש״י בחומש וידבר אלהים דבר אתו משפט על שהקשה לדבר לומר למה הרעות וגו׳ אלא דה״ק דלא הקשה יהושע לדבר בזה יותר ממשה שאמר כה״ג ולמה קרי לזה ידבר בתחנונים ולזה יענה עזות ולמאי דמסיק אלא מהכא ולא הואלנו וגו׳ היינו שהקשה לדבר יותר ממה שתלה הדבר בהם כפירש״י וק״ל:
ואלא מהכא [מכאן, מפסוק זה ] נלמד שאמר יהושע בלשון קשה: ״למה העברת העביר את העם הזה את הירדן״ (יהושע ז, ז), כמתלונן על מדות ה׳. ואולם, משה נמי מימר אמר [גם כן אמר] כגון זה: ״למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני״ (שמות ה, כב), אלא מהכא [מכאן] מהמשך המקרא נלמד הדבר: ״ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן״ (יהושע ז, ז).
Rather, Joshua’s belligerence is seen from this verse: “Why have You brought this people over the Jordan” (Joshua 7:7), as if he were complaining about God’s treatment of Israel. This too is difficult, as Moses also said a similar statement: “Why have You dealt ill with this people? Why is it that You have sent me?” (Exodus 5:22). Rather, Joshua’s belligerence is seen from here, from the continuation of the previously cited verse in Joshua: “Would that we had been content and had remained in the Transjordan” (Joshua 7:7).
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) {יהושע ז׳:י׳} וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל יְהוֹשֻׁעַ קוּם לָךְ דָּרֵישׁ ר׳רַבִּי שֵׁילָא א״לאָמַר לֵיהּ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלְּךָ קָשָׁה מִשֶּׁלָּהֶם אֲנִי אָמַרְתִּי {דברים כ״ז:ד׳} וְהָיָה בְּעׇבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ וְאַתֶּם רִיחַקְתֶּם ס׳שִׁשִּׁים מִיל.

§ With regard to the verse that states: “And the Lord said to Joshua: Get you up; why do you lie this way on your face?” (Joshua 7:10), Rabbi Sheila taught in a public lecture: The Holy One, Blessed be He, said to Joshua: Your own sin is even worse than that of the other Jews who sinned, as I said to the Jewish people: “And it shall be when you have gone over the Jordan, that you shall set up these stones” (Deuteronomy 27:4), and you have already distanced yourselves sixty mil from the Jordan River, and you have yet to fulfill the mitzva.
רש״יתוספותרמ״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
קום לך – משלך ומידך היתה זאת להם שאף בשבילך נענשו שלא קיימת את דברי.
ריחקתם ששים מיל – הר גרזים והר עיבל רחוקים ששים מיל מן הירדן במסכת סוטה (דף לו.) ושם הקימו את האבנים.
ואתם ריחקתם ששים מילין – דהר גרזים והר עיבל היו רחוקים ששים מיל מן הירדן כדאיתא בפרק אלו נאמרין (סוטה דף לו.) ויש לתמוה והלא כדין עשה דהא כתיב והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ומה היה יכול לעשות שלא מצא הר גרזים והר עיבל עד שם ובפרק אלו נאמרין פליגי תנאי דתניא הלא המה בעבר הירדן מעבר הירדן ואילך דברי ר׳ יהודה פירוש ברחוק מן הירדן היושב בערבה אלו הר גרזים והר עיבל שיושבין בהן כותים ר״א אומר הלא המה בעבר הירדן סמוך לירדן דאי מעבר הירדן ואילך והכתיב והיה בעברכם את הירדן וס״ל לר״א דהר גרזים והר עיבל שבסמוך לירדן דבר הכתוב ושנים היו ובירושלמי אמר מה מקיים רבי אליעזר הר גרזים והר עיבל ב׳ גבשושית עשו וקראו לאחת הר גרזים ולאחת הר עיבל על דעתיה דר׳ יהודה ששים מיל הלכו באותו היום על דעתיה דר׳ אליעזר לא זזו ממקומן והשתא ר׳ שילא דהכא סבר דקראי כר׳ אליעזר והיה לו ליהושע לעשות כן והוא הלך להר גרזים והר עיבל שבין הכותים ורב דאמר הכא דיהושע שפיר עבד מצי סבר כרבי יהודה או כר׳ אליעזר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עובדי האלילים וזובחי לשעירים ולשדים וכיוצא באלו מאותם האמונות הקדומות ראוי לנו שלא להתחבר עמהם כל כך בדברי חיבה ואהבים וכל שאנו צריכים ליתן להם שלום אין ראוי להזכיר להם אחד משמותיו של הקב״ה והאיך נזכירהו יתברך למי שכופר מציאותו או מכחיש יכלתו ומסלק השגחתו:
ואתם רחקתם ס׳ מיל כו׳. לפ״ז הקמת האבנים היה קודם מעשה העי ולפי סדר הכתובים אינו כן דלאחר כל מעשה העי שנכבשה כתיב מעשה דהקמת אבנים דבהר עיבל ובהר גרזים וצ״ל דאין מוקדם ומאוחר בזה וכן מוכחת הסוגיא בפרק א״נ ע״ש וק״ל:
ד את הנאמר ״ויאמר ה׳ אל יהושע קם לך למה זה אתה נופל על פניך״ (יהושע ז, י) דריש [דרש] ר׳ שילא, אמר ליה [לו] הקדוש ברוך הוא: החטא שלך קשה משלהם, שהרי אני אמרתי ״והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה״ (דברים כז, ד), ואתם כבר ריחקתם ששים מיל מן הירדן ולא קיימתם עדיין את המצוה.
§ With regard to the verse that states: “And the Lord said to Joshua: Get you up; why do you lie this way on your face?” (Joshua 7:10), Rabbi Sheila taught in a public lecture: The Holy One, Blessed be He, said to Joshua: Your own sin is even worse than that of the other Jews who sinned, as I said to the Jewish people: “And it shall be when you have gone over the Jordan, that you shall set up these stones” (Deuteronomy 27:4), and you have already distanced yourselves sixty mil from the Jordan River, and you have yet to fulfill the mitzva.
רש״יתוספותרמ״הבית הבחירה למאירימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) בָּתַר דִּנְפַק אוֹקֵים רַב אָמוֹרָא עֲלֵיהּ וּדְרַשׁ {יהושע י״א:ט״ו} כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכׇּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה.

After Rav Sheila finished his lecture and went out, Rav, who had been present but remained silent, placed an interpreter alongside him, who would repeat his lecture in a loud voice so that the public could hear it, and he taught: The verse states: “As the Lord commanded Moses His servant, so did Moses command Joshua, and so did Joshua; he left nothing undone of all that the Lord had commanded Moses” (Joshua 11:15). This indicates that Joshua could not have been guilty of a grave offense such as delaying in setting up the stones.
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כן עשה יהושע – מקרא כתוב כן ולא יפה דרש רבי שילא שיהושע שינה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בתר דנפק [אחר שיצא] ר׳ שילא וסיים את דרשתו, אוקים [העמיד] רב שהיה באותו מקום ושתק אמורא עליה [מתורגמן עליו, לפניו] ודרש ברבים, נאמר: ״כאשר צוה ה׳ את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה׳ את משה״ (יהושע יא, טו), ובוודאי עשה כדברי התורה,
After Rav Sheila finished his lecture and went out, Rav, who had been present but remained silent, placed an interpreter alongside him, who would repeat his lecture in a loud voice so that the public could hear it, and he taught: The verse states: “As the Lord commanded Moses His servant, so did Moses command Joshua, and so did Joshua; he left nothing undone of all that the Lord had commanded Moses” (Joshua 11:15). This indicates that Joshua could not have been guilty of a grave offense such as delaying in setting up the stones.
רש״ירמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) א״כאִם כֵּן מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר קוּם לָךְ א״לאָמַר לוֹ אַתָּה גָּרַמְתָּ לָהֶם וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ בְּעַי {יהושע ח׳:ב׳} וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ וְגוֹ׳.

If so, what is the meaning when the verse states: “Get you up,” hinting that Joshua was in fact responsible for some transgression? The matter should be understood as follows: God said to Joshua: You caused the Jewish people to sin, as had you not dedicated all the spoils of Jericho to the Tabernacle treasury, the entire incident of Achan taking the spoils improperly would not have occurred. And this is what God said to him at Ai: “And you shall do to Ai and her king as you did to Jericho and her king; only its spoil and its cattle shall you take for a prey to yourselves” (Joshua 8:2), instructing Joshua that the Jewish people should keep the spoils.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אתה גרמת להם – שלא היה לך לאסור עליהם ביזת יריחו.
והיינו דקאמר להו בעי – רק שללה ובהמתה תבוזו שלא תחרימם עוד.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

אתה גרמת להם כו׳. וכתב בעל יפה מראהא ופירש״י שלא היה לך לאסור עליהם ביזת יריחו משמע דיהושע חידש ענין זה והרי משה עשה כזאת ג׳ פעמים ויפה עשה ללמוד ממשה עכ״ל ואין מקום לקושייתו דמשה ודאי עשה יפה שלא יענשו כל ישראל ע״ז אם יעבור אחד מהם ליהנות מן החרם שעדיין לא נענשו ישראל על הנסתרות לר״י ולנגלות לר׳ נחמיה אבל ביהושע כיון שעברו ישראל את הירדן יענשו בו וק״ל:
א. פירושו של ר׳ שמואל יפה אשכנזי על אגדות הירושלמי.
אם כן מה תלמוד לומר ״קום לך״ שמרמז שהדבר תלוי ביהושע — כך יש לפרשו: אמר ליה [לו] ה׳ ליהושע: אתה גרמת להם, שלולא היית מקדיש (מחרים) את כל רכושה של יריחו לא היה קורה כל אותו מאורע. והיינו דקאמר ליה [וזהו שאמר לו] בעי: ״ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה ובהמתה תבוזו לכם״ (ח, ב).
If so, what is the meaning when the verse states: “Get you up,” hinting that Joshua was in fact responsible for some transgression? The matter should be understood as follows: God said to Joshua: You caused the Jewish people to sin, as had you not dedicated all the spoils of Jericho to the Tabernacle treasury, the entire incident of Achan taking the spoils improperly would not have occurred. And this is what God said to him at Ai: “And you shall do to Ai and her king as you did to Jericho and her king; only its spoil and its cattle shall you take for a prey to yourselves” (Joshua 8:2), instructing Joshua that the Jewish people should keep the spoils.
רש״ירמ״המהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) {יהושע ה׳:י״ג} וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה׳ עַתָּה באתי [וַיִּפּוֹל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ] היכי עָבֵיד הָכִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵירוֹ בַּלַּיְלָה חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא שֵׁד הוּא.

The verse states: “And it came to pass when Joshua was by Jericho that he lifted up his eyes and looked, and, behold, a man stood over against him with his sword drawn in his hand: And Joshua went to him and said to him, Are you for us or for our adversaries? And he said: No, but I am captain of the host of the Lord; I have now come. And Joshua fell on his face to the earth, and bowed down” (Joshua 5:13–14). The Gemara asks: How could Joshua do so, bowing down to a stranger at night? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: It is prohibited for a person to greet another whom he does not recognize at night, as we are concerned that perhaps the one he doesn’t recognize is a demon? Why was Joshua not concerned about this possibility?
רש״יתוספותרמ״המהרש״א חידושי אגדותערוך לנרפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
היכי עביד – דמשתחוה לאדם בלילה דכיון דאמר לו הלנו אתה אם לצרינו (יהושע ה) מכלל דלילה הוא דאי ביממא וכי לא היה מכיר בין שרי ישראל לשרי אומות העולם.
שמא שד הוא – ואין מוציאין שם שמים על המזיק ושלום שם שמים הוא שנאמר (שופטים ו) ויקרא לו ה׳ שלום וכ״ש שאין משתחוה דדומה כמשתחוה לשעירים.
חיישינן שמא שד הוא – דוקא בשדות ובהרים מקום שאין בני אדם מצויין דשכיחי שם שדים אפי׳ ביום כדההיא דפ׳ בתרא דיבמות (דף קכב. ושם) שעלה להר אבל בעיר אפילו בלילה לא חיישינן דאי לאו הכי היאך אדם נותן שלום לחבירו בלילה והיאך אשה מתגרשת בלילה והא דלא משני הכא דחזו לה בבואה דבבואה כדמשני (ביבמות שם) משום דאין בבואה ניכרת בלילה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והיכי עביד הכי והאר״י כו׳. פירש״י היכי עביד דהשתחוה לאדם בלילה כו׳ מכלל דלילה הוה דאי ביממא כו׳ עכ״ל ועוד נראה לפי מה שפירש״י פרק הדר שהדבר מוכיח שעל עסקי ת״ת הוכיחו מדכתיב כו׳ במלחמתה של עי שהיתה אחריה וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ואר״י מלמד שלן בעומקה של הלכה עכ״ל ומינה מדכתיב בההיא מלחמת עי שהיתה אחריה בלילה ההוא לדייק מיניה דבלילה של מלחמה שלפניה ביריחו לא היה לן בלילה בעומק של הלכה:
בתוספת ד״ה חיישינן שמא שד הוא. דוקא בשדות ובהרים: פי׳ והך דיהושע ג״כ בשדה היה אף דכתיב ביריחו פי׳ בגבול יריחו דהא עדיין במצור היה ואפילו רחוק ממחנה ישראל היה יהושע באותו זמן כמש״כ רש״י (לקמן ע״ב בד״ה ועכשיו בטלתם) והא דהוצרך רש״י לפרש דבלילה היה הא בשדה גם ביום אין עונין כמו שהוכיח התוס׳ היינו משום דאם לא היה בלילה היה סימן בבואה דבבואה. כמ״ש התוס׳:
בגמרא לא צריכי דאע״ג דיהבי טעמא למילתייהו: א״ל דלפ״ז דלא משכחת בשום גוונא דהעדים יכולים לחזור אחר שהעידו איך כתבו התוס׳ לקמן (דף ס״ה ע״ב) בד״ה יצאו עדים א״נ כגון שחזרו בהן מעצמן ואמרו מבודין אנחנו עכ״ל ומה בכך הא מ״מ נהרגין די״ל דאיירי כשחזרו תוך כדי דיבור דאז אין נהרגין א״נ כשחזרו קודם שנחקר עדותן בב״ד דאז מהני ג״כ חזרה כמ״ש התוספת לעיל (דף ל״ב ע״ב) בד״ה היכי אמר ושייך בהו הזמה ואעפ״כ אין נהרגין כשחזרו אפילו לאחר שהוזמו אם היתה ההזמה קודם שנחקרה עדותן בב״ד:
ברש״י ד״ה אביך האמורי. תרח ואבותיו מכנען באו עכ״ל: צ״ע דהא משם באו ולא מחם אבי כנען כדכתיבי קראי. ולולא פירושו היה נלענ״ד לפרש אביך הבא מאותן שעשו מעשה האמורי כדדרשינן במ״א והיינו שעבדו ע״ז כאמורי:
ד״ה וכי כל כמינה. וכי נאמן הוא דחשדינן לסהדי: ממה דפריך בש״ס פשיטא וכן מכל הסוגיא משמע לכאורה דהקושיא היא מה צריך להשמיענו דיהרג ודלא כפי׳ רש״י ולענ״ד דרש״י הוצרך לזה דקושיא פשיטא לחודא לא תקשה לכאורה די״ל דאתי לאשמועינן הך דקולר תלוי בצואר העדים ולכן מקשה אהך גופא ג״כ כל כמינה וכפי׳ רש״י ובזה יובן הסוגיא לפי פירושו:
נאמר: ״ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו. ויאמר לא כי אני שר צבא ה׳ עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו״ (יהושע יא, ה,יג-יד). ותוהים: היכי עביד הכי [כיצד עשה כך] שהשתחוה, והאמר [והרי אמר] ר׳ יוחנן: אסור לו לאדם שיתן שלום לחבירו שאינו מכיר אותו בלילה, וטעם לדבר — חיישינן [חוששים אנו] שמא שד הוא, ומדוע אם כן לא חשש יהושע?
The verse states: “And it came to pass when Joshua was by Jericho that he lifted up his eyes and looked, and, behold, a man stood over against him with his sword drawn in his hand: And Joshua went to him and said to him, Are you for us or for our adversaries? And he said: No, but I am captain of the host of the Lord; I have now come. And Joshua fell on his face to the earth, and bowed down” (Joshua 5:13–14). The Gemara asks: How could Joshua do so, bowing down to a stranger at night? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: It is prohibited for a person to greet another whom he does not recognize at night, as we are concerned that perhaps the one he doesn’t recognize is a demon? Why was Joshua not concerned about this possibility?
רש״יתוספותרמ״המהרש״א חידושי אגדותערוך לנרפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) שָׁאנֵי הָתָם דְּקָאָמַר לֵיהּ {יהושע ה׳:י״ד} אֲנִי שַׂר צְבָא ה׳ עַתָּה בָאתִי וְגוֹ׳ וְדִילְמָא מְשַׁקְּרִי גְּמִירִי דְּלָא מַפְּקִי שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה

The Gemara answers: It is different there, as the stranger said to Joshua: “I am captain of the host of the Lord; I have now come.” The Gemara asks: But perhaps he was in fact a demon and he was lying? The Gemara answers: It is learned as a tradition that demons do not utter the name of Heaven in vain, and since this figure mentioned the name of Heaven, he must have been speaking the truth.
ר׳ חננאלרמ״הפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואסיקנא: האי דנפל יהושע קמי המלאך בלילה, משום דאמר ליה: אני שר צבא יי׳ עתה באתי, וגמירי דלא מפקי השדים שם שמים לבטלה, שאילולי כך – אסור לאדם לתת שלום לחבירו בלילה, שמא שד הוא ונמצא משתחוה לוא.
א. רש״י כתב שלא יוציא שם שמים על המזיק, וכל שכן שלא להשתחוות. אבל ר״ח פירש שאילת שלום הכוללת השתחייה (שתי הפירושים הובאו ביד רמ״ה), וכדעת הגאונים באיסור שאילת שלום קודם שיתפלל, ראה בית יוסף אורח חיים סי׳ פט בשם הארחות חיים דבתשובות דקמאי לא חשו על שאילת שלום קודם התפילה אלא בענין כריעה. ראה אוצר הגאונים כאן סי׳ תשצב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ועונים: שאני התם דקאמר ליה [שונה שם שהרי אמר לו] ״אני שר צבא ה׳ עתה באתי״ ושואלים: ודילמא משקרי [ושמא שד הוא ומשקר]? ומשיבים: גמירי דלא מפקי [למודים אנו במסורת שאין השדים מוציאים] שם שמים לבטלה, וכיון שאמר שם שמים — בוודאי אמת אמר.
The Gemara answers: It is different there, as the stranger said to Joshua: “I am captain of the host of the Lord; I have now come.” The Gemara asks: But perhaps he was in fact a demon and he was lying? The Gemara answers: It is learned as a tradition that demons do not utter the name of Heaven in vain, and since this figure mentioned the name of Heaven, he must have been speaking the truth.
ר׳ חננאלרמ״הפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

סנהדרין מד. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), ר׳ חננאל סנהדרין מד. – מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס סנהדרין מד., רש"י סנהדרין מד., תוספות סנהדרין מד., רמ"ה סנהדרין מד., בית הבחירה למאירי סנהדרין מד. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה סנהדרין מד., מהרש"א חידושי אגדות סנהדרין מד., ערוך לנר סנהדרין מד. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0), פירוש הרב שטיינזלץ סנהדרין מד., אסופת מאמרים סנהדרין מד.

Sanhedrin 44a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), R. Chananel Sanhedrin 44a, Collected from HeArukh Sanhedrin 44a, Rashi Sanhedrin 44a, Tosafot Sanhedrin 44a, Ramah Sanhedrin 44a, Meiri Sanhedrin 44a, Maharshal Chokhmat Shelomo Sanhedrin 44a, Maharsha Chidushei Aggadot Sanhedrin 44a, Arukh LaNer Sanhedrin 44a, Steinsaltz Commentary Sanhedrin 44a, Collected Articles Sanhedrin 44a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144