גמרא
פירוש
הָךְ דְּאָזְלָא בַּהֲדַהּ לְבֵי דִינָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן הַאי דְּלָא אָזְלָא בַּהֲדַהּ לְבֵי דִּינָא לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ב רמב״ם הלכות יבום וחליצה ו׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה נ״א
סמ״ג מצוות עשה נ״ב
טור אבן העזר קע״ג:א׳
שולחן ערוך אבן העזר קע״ג:א׳
סמ״ג מצוות עשה נ״א
סמ״ג מצוות עשה נ״ב
טור אבן העזר קע״ג:א׳
שולחן ערוך אבן העזר קע״ג:א׳
ג רמב״ם הלכות יבום וחליצה א׳:י״ד
רמב״ם הלכות יבום וחליצה ג׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה נ״א
טור אבן העזר קנ״ט:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ט:ה׳
רמב״ם הלכות יבום וחליצה ג׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה נ״א
טור אבן העזר קנ״ט:ה׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ט:ה׳
ה רמב״ם הלכות איסורי ביאה ב׳:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ח
טור אבן העזר ט״ו:כ״ו
שולחן ערוך אבן העזר ט״ו:כ״ו
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ח
טור אבן העזר ט״ו:כ״ו
שולחן ערוך אבן העזר ט״ו:כ״ו
הך דאזלא בהדה לבי דינא – פי׳ בקונטרס כשלאה חולצת מוליכה רחל אחותה עמה לב״ד ואיכא דסברי שרחל חלצה ולהכי אסורה גם צרתה אפילו שתיהן נשואות לנכרי דאינהו סברי שרחל וצרתה נשי אחיו היו שהרי חלץ לרחל ותימה גדולה פירש דהא תנן במתניתין ובאחותה בזמן שהיא קיימת הא מתה שריא ותנן נמי לקמן (דף מט.) חלץ לה ומתה מותר באחותה ואמאי והא סברי שלאחותה חלץ ועוד דתנן האחין מותרין אע״ג דאזלי בהדיה לבי דינא ועוד דלא מיתסר צרה אלא דוקא במצוה כדאמרינן בפ׳ קמא (לעיל ח.) ולעיל בריש ארבעה אחין (דף כז. ושם) גבי התחיל באחיות מייתי לה למתני׳ דהכא דהיינו ששניהן נשואות לאחיו ופ״ה יש לישב קצת בנשואה לאחיו ולא לנכרי ונרא׳ לר״י דגרסי׳ הא דאזלא בהדיה לבי דינא פי׳ שהולכת לחלוץ וכיון דחלצה דמיא לגרושה טפי ואסרו גם צרת קרובתה כנשואה לאחין דדמיא לצרת ערוה אבל כשחולצת צרת לאה ולא לאה לא דמיא לאה לגרושה ואפילו רחל שהיא קרובת צרת חלוצה שריא ויש ספרים דלא גרסי לא בהדיה ולא בהדה אלא הא דאזלא לבי דינא והא דלא אזלא.
יוציא את אשתו בגט – בפ׳ ארבעה אחין (לעיל כט.) לא בעי למימר דזו היא למעוטי הך דהכא דפשע כדפרישית לעיל.
מתה אשתו מותר ביבמתו – ומתני׳ דקתני מתה יבמתו ולא נקט מתה אשתו דהוי רבותא טפי איידי דבעי למיתני מת היבם תנא נמי מתה היבמה.
מאי טעמא דרב משום דהוי יבמה שהותרה – ואע״פ דבפ׳ ארבעה אחין (שם דף כז:) שרי רב אפילו לא הותרה לכתחלה דקאמר מתה הראשונה מותר בשניה היינו דוקא בזיקה דרבנן אבל הכא אחות אשה דאורייתא דוקא משום דהותרה.
עשה בה מופנה מאמר – לא אצטריך אלא לאפוקי מב״ש דאמר (לעיל דף כט.) מאמר קונה קנין גמור אי נמי נקט עשה בה מאמר לאשמועינן דאע״ג דאין זיקת השניה גמורה אפילו הכי אוסרת את זו.
ואמאי תיהוי יבמה שהותרה כו׳ – תימה דלא פריך מהך ברייתא לרב בריש פרק ארבעה אחין (לעיל דף כח.) ולישני דרבי אלעזר היא כדמשני הכא.
הדר אמר אימור דאמר רבי אלעזר כו׳ – אכתי הוה מצי למימר דטעמא דר׳ אלעזר כדמפרש לקמן בפרק ב״ש (דף קט. ושם) אבל בהך ברייתא דלמא לא פליגי.
1רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו – בעירובין (עירובין דף מז.) פי׳ בקונט׳ דאפילו ארוסות דוקא יתארסו אבל ינשאו לא דגזר רבי יוסי ארוסה אטו נשואה ואין נראה דאי גרס בברייתא דרדופה רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד א״כ קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי דהכא גזר אפילו ארוסה אטו נשואה כ״ש דהוה ליה למיגזר נשואה רדופה אטו שאינה רדופה ואפילו גרס בברייתא דרדופה רבי יהודה מ״מ קשיא דהיכי מוכח בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מז.) ובגמ׳ דיחידאה פליג עליה מברייתא דרדופה ותנא קמא דמתניתין הוא ר״מ דלמא ר״מ דרדופה הוא כר׳ יוסי דמתניתין דלא שרי אלא ליארס אבל לינשא לא וצריכות להמתין שלשה חדשים דקאמר ר״מ היינו מלינשא אבל ליארס מיד שרי ואף על גב דקתני סתמא צריכות להמתין הכי נמי קתני בפרק ד׳ אחין (יבמות דף לה. ושם) גבי גיורת ושבויה ואנוסה ומפותה צריכות להמתין סתמא דברי רבי יהודה וע״כ היינו דוקא לינשא דליארס אפי׳ נשואה שרי הכא ר״י ועוד היכי מוכח בגמ׳ דהדר ביה ר׳ יוחנן ממתני׳ דכרמא דקתני כולן צריכות להמתין דלמא לינשא קאמר אבל ליארס שרי ונראה כמו שפי׳ רש״י כאן דרבי יוסי שרי נמי ארוסה לינשא ולא פליג ארבי יהודה אלא באיבול לחודיה ומיהו מה שהביא ראיה דשמעינן לרבי יוסי דמיקל בהבחנה טפי מרבי יהודה בסוף פרק ד׳ אחין (יבמות דף לה.) אינה ראיה דדלמא בגיורת ואנוסה מיקל משום דמתהפכת שלא תתעבר כדאמרינן לעיל (דף לה.) אבל לעולם גזר ארוסה אטו נשואה ומברייתא דרדופה היה יכול לדקדק אי גרס בה ר׳ יוסי דלא גזר אפי׳ נשואה רדופה אטו שאין רדופה כ״ש דלא גזר ארוסה אטו נשואה והא דפסיק רבי יוחנן כר׳ יוסי ולא נקט ר׳ יהודה כיון דשניהם שוין משום שבא לפסוק כרבי יוסי גם באיבול או נקט ר׳ יוסי כדפי׳ בקונטרס משום דנימוקו עמו וא״ת כשמגיה בגמרא (לקמן מג.) אימא רבי יוסי אומר כל הנשים ינשאו ופריך ולית ליה לרבי יוסי להבחין ומאי קשיא ליה נימא דכל הנשים לאו דוקא ואארוסות דוקא קאי ולא אנשואות דמעיקרא נמי לא הוי כל דוקא דלא הוי קאי אלא אנשואות דארוסות שרי אפילו לינשא וי״ל דלא דמי דהשתא הוי כל דוקא וקאי שפיר בין אארוסות בין אנשואות אלא שהדיוק דמשמע יתארסו אין ינשאו לא לא קאי אכל נשים אלא אנשואות לחוד אבל פשטא דמתניתין אכל נשים קאי אבל קשה לר״ת דקתני לקמן בברייתא וכולן לא ינשאו עד שיהו להם שלשה חדשים משמע אפילו ארוסות כמו כל הנשים ודוחק לחלק בין וכולן לכל הנשים ואר״ת דגרס בברייתא דרדופה רבי יוסי מתיר ליארס ול״ג לינשא וגזר ר׳ יוסי ארוסה אטו נשואה ודוחק הוא למחוק הספרים דבכולהו גרס לינשא ועוד דליארס אפילו נשואה שרי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 תוס׳ ד״ה ״רבי יוסי״ מופיע בדפוס וילנא בדף מ״ב:.
הערות
Gemara
Peirush