גמרא
פירוש
לֵימָא מָר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָף!? חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר: חֲדָא – מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָף, וְעוֹד – גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ.
הַהִיא חֲמָתָא דַּהֲוָת סניאה לַהּ לְכַלְּתַהּ. אֲמַרָה לַהּ: זִיל אִיקַּשַּׁיט בְּמִשְׁחָא דַּאֲפַרְסְמָא. אֲזַלָא אִיקַּשַּׁיט. כִּי אֲתָת, אֲמַרָה לַהּ: זִיל אִיתְלַי שְׁרָגָא. אֲזַלָא אַתְלָא שְׁרָגָא; אִינְּפַח בַּהּ נוּרָא וַאֲכַלְתַּהּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ולימא מר מפני שהוא עף – ויהא בהול על ממונו ויבא לכבות תימה דה״ל למימר אפילו בחול נמי ליתסר כדאמר לקמן דאין מדליקין בנפט לבן אפילו בחול מפני שהוא עף.
חדא ועוד קאמר – וקשה לר״י דתניא בסמוך הצרי אינו אלא שרף מעצי הקטף משמע דהטעם לפי שאינו נמשך אחר הפתילה ומה הוצרך לבדות הטעם מדעתו. אין מדליקין בטבל טמא – פירש בקונטרס וכ״ש בטבל טהור ואין נראה דלא הוי כ״ש דמהיכא תיתי אלא ה״ה בטבל טהור דילפינן טבל טהור מטבל טמא מה טבל טמא אין לך בו שום הנאה של כילוי אלא מהרמה ואילך אף טבל טהור כן אבל הנאה שאינה של כילוי שרי דלא מצינו בשום מקום שיהא טבל אסור בהנאה ומהכא נמי ילפינן כהן ששכר פרה מישראל לא יאכילנה כרשיני תרומה (יבמות פ״ז דף סו:) דהנאה של כילוי אסורה לזרים אבל שאר הנאות שרי דתנן בפרק בכל מערבין (עירובין דף כ:) דמערבין לישראל בתרומה. רבי ישמעאל אומר כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו – הא דלא קתני אלא פשתן כדקתני במתני׳ משום דמתניתין איירי בפסול פתילות והכא איירי בפסול שמנים קשה לרשב״א דרבי ישמעאל דתני במתני׳ דאין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת משמע שנמשך אחר הפתילה יפה אלא דגזרינן שמא יניחנו ויצא כדמפרש לעיל והכא משמע כל היוצא מן העץ אינו נמשך אחר הפתילה ועטרן יוצא מן העץ הוא דהוא פסולתא דזיפתא כדאמר לעיל. רבי שמעון שזורי אומר מדליקין בשמן פקועות ובנפט – קשה לרשב״א מה בא לומר רבי שמעון שזורי דהא לרבי יוחנן בן נורי נמי מדליקין בהן מדקאמר אין לך אלא מה שאמרו חכמים אין מדליקין משמע דוקא הנהו אבל שמן פקועות ונפט מכשיר ועוד דנפט מכשיר בהדיא רבי יוחנן ואין לומר דרבי שמעון שזורי איירי בנפט לבן דהא אפי׳ בחול אמר לעיל אין מדליקין בו ואי גרסינן אין מדליקין במילתיה דרבי שמעון שזורי אתי שפיר.
איכא בינייהו דרב ברונא – פירש בקונטרס דחד מינייהו סבר דחלב מהותך שרי בתערובות אבל שמן דגים אפילו בעיניה וחד סבר שמן דגים בתערובות אבל חלב כלל וכלל לא והשתא תרוייהו לא סברי בכולה מילתא כרב ברונא ולא משמע הכי ובקונטרס דחק לפי שפירש במתניתין דשמן דגים היינו קרבי דגים שנימוחו ונראה לר״ת דשמן דגים היינו שמן שבא מעינו של דג כדאמר בהמוכר את הספינה (ב״ב דף עג:) נגדו מגלגלתא דעינא תלת מאה גרבי מישחא ובשמן דגים מודה רב ברונא דשרי בעיניה והשתא חד מינייהו סבר לגמרי כרב ברונא.
ולא מסיימי – ולא שייך הכא תנא בתרא לטפויי אתא דמוכח קצת דת״ק להחמיר מדקאמר אין לך אלא מה כו׳ ומדליקין בשמן דגים ובעטרן משמע דווקא הנך מדנחת לפרושי ולא פי׳ נמי דרב ברונא. אין בו משום שלש על שלש ומסככין בו חוץ מפשתן – קשה לריב״א דמשמע דפחות משלש על שלש מסככין אפי׳ בשל פשתן ובפ״ק דסוכה (דף מז.) אמרינן סיככה במטלניות שאין בהן שלש על שלש פסולה ותירץ דהתם איירי דבאות מבגד גדול שכבר היו ראויות לקבל טומאה אבל הכא מיירי בהנהו שלא היה בהם מעולם שלש על שלש וקשה לרשב״א דאפי׳ אם לא נארג בו מעולם שלש על שלש מקבל טומאה כדאמר בפרק במה אשה (לקמן דף סג:) אריג כל שהוא טמא ואין מסככין בו וי״ל דהתם מיירי כשאין בדעתו לארוג בו יותר והכא מיירי כשיש בדעתו לארוג בו יותר הלכך אם אין בו שלש על שלש טהור.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
חדא ועוד קאמר – וקשה לר״י דתניא בסמוך הצרי אינו אלא שרף מעצי הקטף משמע דהטעם לפי שאינו נמשך אחר הפתילה ומה הוצרך לבדות הטעם מדעתו. אין מדליקין בטבל טמא – פירש בקונטרס וכ״ש בטבל טהור ואין נראה דלא הוי כ״ש דמהיכא תיתי אלא ה״ה בטבל טהור דילפינן טבל טהור מטבל טמא מה טבל טמא אין לך בו שום הנאה של כילוי אלא מהרמה ואילך אף טבל טהור כן אבל הנאה שאינה של כילוי שרי דלא מצינו בשום מקום שיהא טבל אסור בהנאה ומהכא נמי ילפינן כהן ששכר פרה מישראל לא יאכילנה כרשיני תרומה (יבמות פ״ז דף סו:) דהנאה של כילוי אסורה לזרים אבל שאר הנאות שרי דתנן בפרק בכל מערבין (עירובין דף כ:) דמערבין לישראל בתרומה. רבי ישמעאל אומר כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו – הא דלא קתני אלא פשתן כדקתני במתני׳ משום דמתניתין איירי בפסול פתילות והכא איירי בפסול שמנים קשה לרשב״א דרבי ישמעאל דתני במתני׳ דאין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת משמע שנמשך אחר הפתילה יפה אלא דגזרינן שמא יניחנו ויצא כדמפרש לעיל והכא משמע כל היוצא מן העץ אינו נמשך אחר הפתילה ועטרן יוצא מן העץ הוא דהוא פסולתא דזיפתא כדאמר לעיל. רבי שמעון שזורי אומר מדליקין בשמן פקועות ובנפט – קשה לרשב״א מה בא לומר רבי שמעון שזורי דהא לרבי יוחנן בן נורי נמי מדליקין בהן מדקאמר אין לך אלא מה שאמרו חכמים אין מדליקין משמע דוקא הנהו אבל שמן פקועות ונפט מכשיר ועוד דנפט מכשיר בהדיא רבי יוחנן ואין לומר דרבי שמעון שזורי איירי בנפט לבן דהא אפי׳ בחול אמר לעיל אין מדליקין בו ואי גרסינן אין מדליקין במילתיה דרבי שמעון שזורי אתי שפיר.
איכא בינייהו דרב ברונא – פירש בקונטרס דחד מינייהו סבר דחלב מהותך שרי בתערובות אבל שמן דגים אפילו בעיניה וחד סבר שמן דגים בתערובות אבל חלב כלל וכלל לא והשתא תרוייהו לא סברי בכולה מילתא כרב ברונא ולא משמע הכי ובקונטרס דחק לפי שפירש במתניתין דשמן דגים היינו קרבי דגים שנימוחו ונראה לר״ת דשמן דגים היינו שמן שבא מעינו של דג כדאמר בהמוכר את הספינה (ב״ב דף עג:) נגדו מגלגלתא דעינא תלת מאה גרבי מישחא ובשמן דגים מודה רב ברונא דשרי בעיניה והשתא חד מינייהו סבר לגמרי כרב ברונא.
ולא מסיימי – ולא שייך הכא תנא בתרא לטפויי אתא דמוכח קצת דת״ק להחמיר מדקאמר אין לך אלא מה כו׳ ומדליקין בשמן דגים ובעטרן משמע דווקא הנך מדנחת לפרושי ולא פי׳ נמי דרב ברונא. אין בו משום שלש על שלש ומסככין בו חוץ מפשתן – קשה לריב״א דמשמע דפחות משלש על שלש מסככין אפי׳ בשל פשתן ובפ״ק דסוכה (דף מז.) אמרינן סיככה במטלניות שאין בהן שלש על שלש פסולה ותירץ דהתם איירי דבאות מבגד גדול שכבר היו ראויות לקבל טומאה אבל הכא מיירי בהנהו שלא היה בהם מעולם שלש על שלש וקשה לרשב״א דאפי׳ אם לא נארג בו מעולם שלש על שלש מקבל טומאה כדאמר בפרק במה אשה (לקמן דף סג:) אריג כל שהוא טמא ואין מסככין בו וי״ל דהתם מיירי כשאין בדעתו לארוג בו יותר והכא מיירי כשיש בדעתו לארוג בו יותר הלכך אם אין בו שלש על שלש טהור.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush