גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
רבי שמעון בן אלעזר ותנא דבי ר׳ ישמעאל אמרו דבר אחד – וא״ת כיון דבשאר בגדים אפי׳ שלשה על שלשה טהור לר׳ שמעון בן אלעזר אמאי נקט שלש על שלש ותירץ הרב פורת דנקט שלש על שלש משום פשתן דאפי׳ שלש על שלש טמא ואע״ג דאמר לקמן (דף כז:) ר״ש בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד דאמר סומכוס סיככה בטווי פסולה משמע דהא דקאמר הכא חוץ מפשתן היינו טווי ולא בגד וי״ל דעיקר מילתיה איירי בבגדי פשתן ומ״מ דייק לקמן מדלא קאמר חוץ מבגד פשתן דבטווי נמי איירי וא״ת מאי דוחקיה דאביי לאוקמה דתנא שלש על שלש משום פשתן ולימא דדוקא נקט כמו שאמר רבא ואי משום דלא ליפלוג ר״ש בן אלעזר אתנא דבי ר׳ ישמעאל הא אביי גופיה קאמר לקמן דהאי תנא דבי ר׳ ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי ר׳ ישמעאל י״ל דסבירא ליה לאביי הא דמרבה לקמן תנא דבי ר׳ ישמעאל שאר בגדים היינו אפי׳ שלש על שלש וסבר דשאר בגדים או יהיה בהן טומאה כמו בצמר ופשתים או יהיו טהורים לגמרי.
ואימא לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים – פי׳ בקונטרס אבל שלש על שלש בצמר ופשתים אתי בק״ו ולא נהירא דהא אמרן כיון דלא חזי לעניים ולעשירים לא אתי בק״ו ונראה לפרש דהכי פריך ואימא לרבות שלשה על שלשה פי׳ שנרבה שלשה על שלשה בשאר בגדים דהא ליכא מיעוטא למעוטינהו וצמר ופשתים אתי למעוטי שאר בגדים משלש על שלש דאי לאו צמר ופשתים הוה מרבינן בכל בגדים מוהבגד שלש על שלש כיון דקרא סתמא כתיב ומשני צמר ופשתים כתיב והמתרץ לא הבין קושייתו והיה סבור שהמקשה לא ידע דצמר ופשתים כתיב ולהכי הדר פריך אימא כי אימעוט משלש על שלש היינו קושיא ראשונה אלא שמפרש היטב.
השתא שתי וערב מיטמא – תימה לר״י דילמא הא דתנן בפי״א דנגעים (משנה ה) כמה יהא בפקיע ויטמא כדי לארוג בו שלש על שלש היינו בתר דקיי״ל באריג דמיטמא בשלש על שלש אבל כל כמה דלא ידעינן באריג גם שתי וערב לא יטמא אלא כשיהיה כדי לארוג בו הרבה וא״כ היכי אתי שלשה על שלשה בק״ו דשתי וערב ותירץ ר״י דנראה לו להש״ס סברא דאריג שלשה על שלשה עדיף משתי וערב אפי׳ כדי לארוג בו אלף על אלף ולרשב״א נראה דודאי בבגד שייך לחלק בשיעורו משום דכתב רחמנא בגד דמשמע בגד שלם אבל שתי וערב השיעור תלוי בסברא והיינו שלש על שלש דחזי אפילו לעשירים דהא חזי לאיצטרופי לבגד גדול. אתי בק״ו – מפרש הרב פורת דהאי ק״ו לא נקט אלא להרווחא דמילתא ובלאו ק״ו נמי אין צריך ריבוי לשלשה על שלשה דכיון דחזו לעניים ולעשירים בגד חשוב הוא דמה לי שלשה על שלשה ומה לי ד׳ או ה׳ אמות כיון שגם זה ראוי כמו זה וכן מוכח מדברי רבא דאמר שלשה על שלשה בשאר בגדים מאו בגד ומנא ליה דילמא איצטריך קרא לבגד שלם אלמא משמע דאין חילוק בין בגד שלם לשלשה על שלשה וכן אביי דמוקי או בגד לשלש על שלש בצמר ופשתים דמיטמא בשרצים ולא מוקי לשלשה על שלשה משום דשלשה על שלשה הוי בכלל בגד ולא צריך ריבוי וכן משמע ממאי דפריך ואימא כי אימעוט משלש על שלש ושם אפרש ויש ליישב דאיצטריך ק״ו דאי לאו ק״ו ה״א בגד משמע בגד שלם אבל השתא דאיכא ק״ו גלי לן דבכל מקום דכתיב בגד הוי שלשה על שלשה. ואימא כי אימעוט משלש על שלש – מכאן נמי משמע כפי׳ הרב פורת דשלשה על שלשה הוי בכלל בגד וק״ו להרווחא דמילתא נקט דאי שלשה על שלשה לא שמעי׳ מבגד אלא מק״ו א״כ מאי פריך כי אימעוט משלש על שלש מה צריך מיעוט מהיכא תיתי לרבות שלש על שלש בשאר בגדים דריבויא דוהבגד בצמר ופשתים מוקמית לה אפי׳ בשלש על שלש דשלשה על שלשה לא איצטריך בצמר ופשתים דהא מק״ו דשתי וערב אתי אבל בשאר בגדים דלא אתי בק״ו דהא בשתי וערב בהדיא כתיב צמר ופשתים איצטריך ריבוי מוהבגד לשלש על שלש ומיהו שמא המקשה סבר דיש לרבות בשאר בגדים שלש על שלש כמו בצמר ופשתים כיון דקרא סתמא כתיב וחד ריבוי לכולהו.
תרי מיעוטי כתיבי – ואם תאמר לשתוק מריבויא דוהבגד וע״כ שלש על שלש טמא בצמר ופשתים דאי לאו הכי תרי מיעוטי למה לי וי״ל דאי לאו ריבויא דוהבגד הוה מוקמינן תרי מיעוטי לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות (ולבי מהסס דהיאך נאמר דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים ויותר נראה לומר כיון דאיכא לאוקמי שפיר תרי מיעוטי ליכא למימר דאתי לרבות) [ת״י] ושלש על שלש בצמר ופשתים ה״א דטהור אבל השתא דכתיב ריבוי דוהבגד ע״כ הנך תרי מיעוטי אתי למעוטי ולאו לרבות דאי לרבות מוהבגד וחד מיעוט הוה ידעינן שלשה על שלשה בשאר בגדים כדפרישית לעיל וא״ת אכתי לשתוק מריבויא דוהבגד וחד מיעוטא ולא ניכתב אלא חד צמר ופשתים ואנא ידענא דשאר בגדים דלא יטמאו בנגעים דמהיכא תיתי וידעינן נמי דצמר ופשתים מיטמו בשלש על שלש דאי לאו הכי אמאי כתב רחמנא טומאה כלל בבגד צמר ופשתים דשלשה על שלשה שמעינן מק״ו דשתי וערב אלא ודאי לשלש על שלש אתיא וי״ל דהשתא דגלי לן קרא דשייכי טומאה דנגעים בבגדים ילפינן השיעור שפיר בק״ו דשתי וערב אבל אי לאו איכתיב טומאת בגדים לא הוה ילפינן מק״ו דשייך טומאה בבגד וה״א דאין שייך נגע אלא בשתי וערב אבל בבגד לא שייך נגע דשמא לא יבא בו נגע כלל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
השתא שתי וערב מיטמא – תימה לר״י דילמא הא דתנן בפי״א דנגעים (משנה ה) כמה יהא בפקיע ויטמא כדי לארוג בו שלש על שלש היינו בתר דקיי״ל באריג דמיטמא בשלש על שלש אבל כל כמה דלא ידעינן באריג גם שתי וערב לא יטמא אלא כשיהיה כדי לארוג בו הרבה וא״כ היכי אתי שלשה על שלשה בק״ו דשתי וערב ותירץ ר״י דנראה לו להש״ס סברא דאריג שלשה על שלשה עדיף משתי וערב אפי׳ כדי לארוג בו אלף על אלף ולרשב״א נראה דודאי בבגד שייך לחלק בשיעורו משום דכתב רחמנא בגד דמשמע בגד שלם אבל שתי וערב השיעור תלוי בסברא והיינו שלש על שלש דחזי אפילו לעשירים דהא חזי לאיצטרופי לבגד גדול. אתי בק״ו – מפרש הרב פורת דהאי ק״ו לא נקט אלא להרווחא דמילתא ובלאו ק״ו נמי אין צריך ריבוי לשלשה על שלשה דכיון דחזו לעניים ולעשירים בגד חשוב הוא דמה לי שלשה על שלשה ומה לי ד׳ או ה׳ אמות כיון שגם זה ראוי כמו זה וכן מוכח מדברי רבא דאמר שלשה על שלשה בשאר בגדים מאו בגד ומנא ליה דילמא איצטריך קרא לבגד שלם אלמא משמע דאין חילוק בין בגד שלם לשלשה על שלשה וכן אביי דמוקי או בגד לשלש על שלש בצמר ופשתים דמיטמא בשרצים ולא מוקי לשלשה על שלשה משום דשלשה על שלשה הוי בכלל בגד ולא צריך ריבוי וכן משמע ממאי דפריך ואימא כי אימעוט משלש על שלש ושם אפרש ויש ליישב דאיצטריך ק״ו דאי לאו ק״ו ה״א בגד משמע בגד שלם אבל השתא דאיכא ק״ו גלי לן דבכל מקום דכתיב בגד הוי שלשה על שלשה. ואימא כי אימעוט משלש על שלש – מכאן נמי משמע כפי׳ הרב פורת דשלשה על שלשה הוי בכלל בגד וק״ו להרווחא דמילתא נקט דאי שלשה על שלשה לא שמעי׳ מבגד אלא מק״ו א״כ מאי פריך כי אימעוט משלש על שלש מה צריך מיעוט מהיכא תיתי לרבות שלש על שלש בשאר בגדים דריבויא דוהבגד בצמר ופשתים מוקמית לה אפי׳ בשלש על שלש דשלשה על שלשה לא איצטריך בצמר ופשתים דהא מק״ו דשתי וערב אתי אבל בשאר בגדים דלא אתי בק״ו דהא בשתי וערב בהדיא כתיב צמר ופשתים איצטריך ריבוי מוהבגד לשלש על שלש ומיהו שמא המקשה סבר דיש לרבות בשאר בגדים שלש על שלש כמו בצמר ופשתים כיון דקרא סתמא כתיב וחד ריבוי לכולהו.
תרי מיעוטי כתיבי – ואם תאמר לשתוק מריבויא דוהבגד וע״כ שלש על שלש טמא בצמר ופשתים דאי לאו הכי תרי מיעוטי למה לי וי״ל דאי לאו ריבויא דוהבגד הוה מוקמינן תרי מיעוטי לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות (ולבי מהסס דהיאך נאמר דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים ויותר נראה לומר כיון דאיכא לאוקמי שפיר תרי מיעוטי ליכא למימר דאתי לרבות) [ת״י] ושלש על שלש בצמר ופשתים ה״א דטהור אבל השתא דכתיב ריבוי דוהבגד ע״כ הנך תרי מיעוטי אתי למעוטי ולאו לרבות דאי לרבות מוהבגד וחד מיעוט הוה ידעינן שלשה על שלשה בשאר בגדים כדפרישית לעיל וא״ת אכתי לשתוק מריבויא דוהבגד וחד מיעוטא ולא ניכתב אלא חד צמר ופשתים ואנא ידענא דשאר בגדים דלא יטמאו בנגעים דמהיכא תיתי וידעינן נמי דצמר ופשתים מיטמו בשלש על שלש דאי לאו הכי אמאי כתב רחמנא טומאה כלל בבגד צמר ופשתים דשלשה על שלשה שמעינן מק״ו דשתי וערב אלא ודאי לשלש על שלש אתיא וי״ל דהשתא דגלי לן קרא דשייכי טומאה דנגעים בבגדים ילפינן השיעור שפיר בק״ו דשתי וערב אבל אי לאו איכתיב טומאת בגדים לא הוה ילפינן מק״ו דשייך טומאה בבגד וה״א דאין שייך נגע אלא בשתי וערב אבל בבגד לא שייך נגע דשמא לא יבא בו נגע כלל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush