×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת כ״ו:גמרא
;?!
אָ
ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר וְתַנָּא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר – הָא דַּאֲמַרַן. תַּנָּא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַאי הִיא? דְּתָנֵי דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ ״בְּגָדִים״ בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאֶחָד מֵהֶן: ״צֶמֶר וּפִשְׁתִּים״, מַה לְּהַלָּן צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, אַף כֹּל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. רָבָא אָמַר: שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה בִּשְׁאָר בְּגָדִים אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דר׳דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אִית לֵיהּ, לְתַנָּא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֵית לֵיהּ. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ בְּצֶמֶר וּפִשְׁתִּים מִיטַּמֵּא בִּנְגָעִים, מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״בֶּגֶד״, אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד, אשָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ מִנַּיִן? ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַבֶּגֶד״ (ויקרא י״ג:מ״ז,נ״ח). וְאֵימָא: לְרַבּוֹת שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה? לָאו ק״וקַל וָחוֹמֶר הוּא? הַשְׁתָּא שְׁתִי וָעֵרֶב מִיטַּמֵּא, שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה מִיבַּעְיָא? אִי הָכִי, שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ נָמֵי לֵיתֵי בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר!? אֶלָּא שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה דַּחֲזוּ בֵּין לַעֲשִׁירִים בֵּין לַעֲנִיִּים – אָתֵי בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר; שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, לַעֲנִיִּים הוּא דְּחַזְיָין, לַעֲשִׁירִים לָא חַזְיָין – לָא אָתֵי בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר. טַעְמָא דְּכַתְבֵיהּ קְרָא. הָא לָא כַּתְבֵיהּ קְרָא – לָא גָּמְרִינַן בק״ובְּקַל וָחוֹמֶר. וְאֵימָא: לְרַבּוֹת שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה בִּשְׁאָר בְּגָדִים? אָמַר קְרָא: ״בֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים״ (ויקרא י״ג:מ״ז)בבֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים אִין, מִידֵּי אַחֲרִינֵי לָא. וְאֵימָא: כִּי אִימַּעוּט מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, אֲבָל שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה – מִיטַּמֵּא!? תְּרֵי מִיעוּטֵי כְּתִיבִי: ״בֶּגֶד צֶמֶר אוֹ [בְּבֶגֶד] פִּשְׁתִּים״ (ויקרא י״ג:מ״ז) – חַד לְמַעוֹטֵי מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, וְחַד לְמַעוֹטֵי מִשְּׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה. וּלְרָבָא דְּאָמַר: שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה בִּשְׁאָר בְּגָדִים אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, לרשב״אלְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אִית לֵיהּ, לְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֵית לֵיהּ, שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה בִּשְׁאָר בְּגָדִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
רבי שמעון בן אלעזר ותנא דבי ר׳ ישמעאל אמרו דבר אחד – וא״ת כיון דבשאר בגדים אפי׳ שלשה על שלשה טהור לר׳ שמעון בן אלעזר אמאי נקט שלש על שלש ותירץ הרב פורת דנקט שלש על שלש משום פשתן דאפי׳ שלש על שלש טמא ואע״ג דאמר לקמן (דף כז:) ר״ש בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד דאמר סומכוס סיככה בטווי פסולה משמע דהא דקאמר הכא חוץ מפשתן היינו טווי ולא בגד וי״ל דעיקר מילתיה איירי בבגדי פשתן ומ״מ דייק לקמן מדלא קאמר חוץ מבגד פשתן דבטווי נמי איירי וא״ת מאי דוחקיה דאביי לאוקמה דתנא שלש על שלש משום פשתן ולימא דדוקא נקט כמו שאמר רבא ואי משום דלא ליפלוג ר״ש בן אלעזר אתנא דבי ר׳ ישמעאל הא אביי גופיה קאמר לקמן דהאי תנא דבי ר׳ ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי ר׳ ישמעאל י״ל דסבירא ליה לאביי הא דמרבה לקמן תנא דבי ר׳ ישמעאל שאר בגדים היינו אפי׳ שלש על שלש וסבר דשאר בגדים או יהיה בהן טומאה כמו בצמר ופשתים או יהיו טהורים לגמרי. ואימא לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים – פי׳ בקונטרס אבל שלש על שלש בצמר ופשתים אתי בק״ו ולא נהירא דהא אמרן כיון דלא חזי לעניים ולעשירים לא אתי בק״ו ונראה לפרש דהכי פריך ואימא לרבות שלשה על שלשה פי׳ שנרבה שלשה על שלשה בשאר בגדים דהא ליכא מיעוטא למעוטינהו וצמר ופשתים אתי למעוטי שאר בגדים משלש על שלש דאי לאו צמר ופשתים הוה מרבינן בכל בגדים מוהבגד שלש על שלש כיון דקרא סתמא כתיב ומשני צמר ופשתים כתיב והמתרץ לא הבין קושייתו והיה סבור שהמקשה לא ידע דצמר ופשתים כתיב ולהכי הדר פריך אימא כי אימעוט משלש על שלש היינו קושיא ראשונה אלא שמפרש היטב.
השתא שתי וערב מיטמא – תימה לר״י דילמא הא דתנן בפי״א דנגעים (משנה ה) כמה יהא בפקיע ויטמא כדי לארוג בו שלש על שלש היינו בתר דקיי״ל באריג דמיטמא בשלש על שלש אבל כל כמה דלא ידעינן באריג גם שתי וערב לא יטמא אלא כשיהיה כדי לארוג בו הרבה וא״כ היכי אתי שלשה על שלשה בק״ו דשתי וערב ותירץ ר״י דנראה לו להש״ס סברא דאריג שלשה על שלשה עדיף משתי וערב אפי׳ כדי לארוג בו אלף על אלף ולרשב״א נראה דודאי בבגד שייך לחלק בשיעורו משום דכתב רחמנא בגד דמשמע בגד שלם אבל שתי וערב השיעור תלוי בסברא והיינו שלש על שלש דחזי אפילו לעשירים דהא חזי לאיצטרופי לבגד גדול.
אתי בק״ו – מפרש הרב פורת דהאי ק״ו לא נקט אלא להרווחא דמילתא ובלאו ק״ו נמי אין צריך ריבוי לשלשה על שלשה דכיון דחזו לעניים ולעשירים בגד חשוב הוא דמה לי שלשה על שלשה ומה לי ד׳ או ה׳ אמות כיון שגם זה ראוי כמו זה וכן מוכח מדברי רבא דאמר שלשה על שלשה בשאר בגדים מאו בגד ומנא ליה דילמא איצטריך קרא לבגד שלם אלמא משמע דאין חילוק בין בגד שלם לשלשה על שלשה וכן אביי דמוקי או בגד לשלש על שלש בצמר ופשתים דמיטמא בשרצים ולא מוקי לשלשה על שלשה משום דשלשה על שלשה הוי בכלל בגד ולא צריך ריבוי וכן משמע ממאי דפריך ואימא כי אימעוט משלש על שלש ושם אפרש ויש ליישב דאיצטריך ק״ו דאי לאו ק״ו ה״א בגד משמע בגד שלם אבל השתא דאיכא ק״ו גלי לן דבכל מקום דכתיב בגד הוי שלשה על שלשה. ואימא כי אימעוט משלש על שלש – מכאן נמי משמע כפי׳ הרב פורת דשלשה על שלשה הוי בכלל בגד וק״ו להרווחא דמילתא נקט דאי שלשה על שלשה לא שמעי׳ מבגד אלא מק״ו א״כ מאי פריך כי אימעוט משלש על שלש מה צריך מיעוט מהיכא תיתי לרבות שלש על שלש בשאר בגדים דריבויא דוהבגד בצמר ופשתים מוקמית לה אפי׳ בשלש על שלש דשלשה על שלשה לא איצטריך בצמר ופשתים דהא מק״ו דשתי וערב אתי אבל בשאר בגדים דלא אתי בק״ו דהא בשתי וערב בהדיא כתיב צמר ופשתים איצטריך ריבוי מוהבגד לשלש על שלש ומיהו שמא המקשה סבר דיש לרבות בשאר בגדים שלש על שלש כמו בצמר ופשתים כיון דקרא סתמא כתיב וחד ריבוי לכולהו.
תרי מיעוטי כתיבי – ואם תאמר לשתוק מריבויא דוהבגד וע״כ שלש על שלש טמא בצמר ופשתים דאי לאו הכי תרי מיעוטי למה לי וי״ל דאי לאו ריבויא דוהבגד הוה מוקמינן תרי מיעוטי לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות (ולבי מהסס דהיאך נאמר דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים ויותר נראה לומר כיון דאיכא לאוקמי שפיר תרי מיעוטי ליכא למימר דאתי לרבות) [ת״י] ושלש על שלש בצמר ופשתים ה״א דטהור אבל השתא דכתיב ריבוי דוהבגד ע״כ הנך תרי מיעוטי אתי למעוטי ולאו לרבות דאי לרבות מוהבגד וחד מיעוט הוה ידעינן שלשה על שלשה בשאר בגדים כדפרישית לעיל וא״ת אכתי לשתוק מריבויא דוהבגד וחד מיעוטא ולא ניכתב אלא חד צמר ופשתים ואנא ידענא דשאר בגדים דלא יטמאו בנגעים דמהיכא תיתי וידעינן נמי דצמר ופשתים מיטמו בשלש על שלש דאי לאו הכי אמאי כתב רחמנא טומאה כלל בבגד צמר ופשתים דשלשה על שלשה שמעינן מק״ו דשתי וערב אלא ודאי לשלש על שלש אתיא וי״ל דהשתא דגלי לן קרא דשייכי טומאה דנגעים בבגדים ילפינן השיעור שפיר בק״ו דשתי וערב אבל אי לאו איכתיב טומאת בגדים לא הוה ילפינן מק״ו דשייך טומאה בבגד וה״א דאין שייך נגע אלא בשתי וערב אבל בבגד לא שייך נגע דשמא לא יבא בו נגע כלל.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144