גמרא
פירוש
דֶּרֶךְ עָלָיו – חַיָּיב! הָתָם לָא נָח, הָכָא נָח.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דרך עליו – שהגביהו למעלה מי׳ דלא שליט ביה אויר רה״ר והוי מקום פטור.
חייב – כי הדר אנחיה ואע״ג דדרך מקום פטור אזל.
לא נח – במקום פטור והויא ליה עקירה מרה״ר והנחה ברה״ר.
הכא נח – במקום פטור ביד העומד על האסקופה. פתח פתוח כו׳ – קס״ד במבוי שהכשירו בלחי ולחיו לפנים מן האסקופה והיינו דקא מתמה ואע״ג דלית ליה לחי מבחוץ והא אמר רב חמא כו׳. תוך הפתח – של מבוי דהיינו רחב האסקופה.
צריך לחי אחר להתירו – שהלחי המתיר את המבוי סתמיה נגד האסקופה וזקוף עליה וקסבר אסור להשתמש נגד הלחי אלא מחודו הפנימי ולפנים הוי היכר המחיצה. וכ״ת דלית ביה רחב ד׳ – במשך עובי החומה לפיכך אינה רשות לעצמה ומותר להשתמש כנגד הלחי מחודו החיצון שהוא שוה לאסקופה אצל רה״ר ואין לך לחי גדול מעובי החומה שמכאן ומכאן שבהם המבוי ניתר. הכא באסקופת מבוי עסקינן – כדקאמרת אבל לא במבוי שהכשרו בלחי אלא במבוי שהכשרו בקורה וקורת המבוי שיעור רחבה טפח בפ״ק דעירובין (דף יג:) והאסקופה ועובי הפתח מסתמא רחבים הם נמצא חציו של עובי הפתח מקורה וחציו אינו מקורה וכגון שהניח הקורה כלפי פנים לצד המבוי הלכך פתח פתוח כלפנים מחוד החיצון של קורה ולפנים וסבר לה כמ״ד מותר להשתמש תחת הקורה או משום טעם ההיכרא מלבר כדמפרש פלוגתייהו בעירובין (דף ח:) אי משום דקורה משום מחיצה דאמרינן חודה החיצון יורד וסותם.
פתח נעול – והדלת שוקף בפני האסקופה הפנימית וכל האסקופה חוץ לדלת כלחוץ ואפילו תחת הקורה דכיון דנסתם המבוי בטלה לה קורה וליכא למימר יורד וסותם דכל מחיצה שאין בין חלל המחיצות ד׳ אינן מחיצות ולא שייכא בהו תורת גוד אחית ולהכי לא אוקמא באסקופת בית דסתם בית פתח שלו יש לו משקוף מלמעלה ונמצא עובי הפתח כולו מקורה ואפילו פתח נעול אמרינן יורד וסותם שהרי יש בחלל עביו ד׳ מן הדלת לסתימת פי התקרה וה״ה דמצי לאוקמא כולו מקורה אלא שאין ברחב עביו ד׳ אלא משום דסתם עובי החומה אינו פחות מד׳. באסקופת בית – שכולו פתח מקורה והיינו טעמא דפתח נעול כלחוץ כגון שקירה עובי הפתח בשתי קורות דאילו תקרה שיש בה ד׳ אמרינן בה יורד וסותם ותו לא אתי נעילת דלת ומבטל למחיצה ואפילו הוא שוקף באמצעיתו דלא דמי למבוי דקורת מבוי קצרה היא ולא הוכשרה אלא למבוי הלכך פתח נעול בטלה מתורת קורה דהא אזל ליה מבוי אבל תקרת ד׳ לא בטלה ירידת סתימתה בנעילת דלת דהלמ״מ מסיני הוא גוד ולבוד ודופן עקומה במקום ד׳ והכא טעמא משום דשתי קורות הוו שאין בזו ארבע ולא בזו ארבע ולא ביניהן ג׳ והדלת מתוקן להיות נועל באמצע הלכך פתח פתוח כלפנים דכיון דאין ביניהם ג׳ אמרינן לבוד והוי כחדא ופיה החיצון יורד וסותם דהא השתא אית בה ד׳.
פתח נעול כלחוץ – כיון דבאמצע הוא נמצא הוא מפסיק ביניהן ומחלקן זו מזו שאינן נראות יחד לומר בהן לבוד וליכא למימר בחיצונה פיה יורד וסותם דהא לית בה ד׳. ואם היתה אסקופה גבוהה י׳ כו׳ – סיפא דמילתא דאחרים דברייתא דלעיל והדר נקיט לה לפרושה כמו אמר מר.
רשות לעצמה – ואין מטלטלין בה אפילו מן הבית ואף על גב דשניהם רה״י.
אומר היה ר״מ – דהוא אחרים כדאמרינן בהוריות.
והן רשות אחת – דשניהן רה״י אלא שזה נמוך וזה גבוה.
כגון עמוד ברה״י כו׳ – אסור לכתף עליו מן החצר.
משום תל ברה״ר – גבוה י׳ ורחב ד׳ דהוי רשות היחיד דאיכא חיובא דאורייתא מרשות הרבים לכתף עליו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
חייב – כי הדר אנחיה ואע״ג דדרך מקום פטור אזל.
לא נח – במקום פטור והויא ליה עקירה מרה״ר והנחה ברה״ר.
הכא נח – במקום פטור ביד העומד על האסקופה. פתח פתוח כו׳ – קס״ד במבוי שהכשירו בלחי ולחיו לפנים מן האסקופה והיינו דקא מתמה ואע״ג דלית ליה לחי מבחוץ והא אמר רב חמא כו׳. תוך הפתח – של מבוי דהיינו רחב האסקופה.
צריך לחי אחר להתירו – שהלחי המתיר את המבוי סתמיה נגד האסקופה וזקוף עליה וקסבר אסור להשתמש נגד הלחי אלא מחודו הפנימי ולפנים הוי היכר המחיצה. וכ״ת דלית ביה רחב ד׳ – במשך עובי החומה לפיכך אינה רשות לעצמה ומותר להשתמש כנגד הלחי מחודו החיצון שהוא שוה לאסקופה אצל רה״ר ואין לך לחי גדול מעובי החומה שמכאן ומכאן שבהם המבוי ניתר. הכא באסקופת מבוי עסקינן – כדקאמרת אבל לא במבוי שהכשרו בלחי אלא במבוי שהכשרו בקורה וקורת המבוי שיעור רחבה טפח בפ״ק דעירובין (דף יג:) והאסקופה ועובי הפתח מסתמא רחבים הם נמצא חציו של עובי הפתח מקורה וחציו אינו מקורה וכגון שהניח הקורה כלפי פנים לצד המבוי הלכך פתח פתוח כלפנים מחוד החיצון של קורה ולפנים וסבר לה כמ״ד מותר להשתמש תחת הקורה או משום טעם ההיכרא מלבר כדמפרש פלוגתייהו בעירובין (דף ח:) אי משום דקורה משום מחיצה דאמרינן חודה החיצון יורד וסותם.
פתח נעול – והדלת שוקף בפני האסקופה הפנימית וכל האסקופה חוץ לדלת כלחוץ ואפילו תחת הקורה דכיון דנסתם המבוי בטלה לה קורה וליכא למימר יורד וסותם דכל מחיצה שאין בין חלל המחיצות ד׳ אינן מחיצות ולא שייכא בהו תורת גוד אחית ולהכי לא אוקמא באסקופת בית דסתם בית פתח שלו יש לו משקוף מלמעלה ונמצא עובי הפתח כולו מקורה ואפילו פתח נעול אמרינן יורד וסותם שהרי יש בחלל עביו ד׳ מן הדלת לסתימת פי התקרה וה״ה דמצי לאוקמא כולו מקורה אלא שאין ברחב עביו ד׳ אלא משום דסתם עובי החומה אינו פחות מד׳. באסקופת בית – שכולו פתח מקורה והיינו טעמא דפתח נעול כלחוץ כגון שקירה עובי הפתח בשתי קורות דאילו תקרה שיש בה ד׳ אמרינן בה יורד וסותם ותו לא אתי נעילת דלת ומבטל למחיצה ואפילו הוא שוקף באמצעיתו דלא דמי למבוי דקורת מבוי קצרה היא ולא הוכשרה אלא למבוי הלכך פתח נעול בטלה מתורת קורה דהא אזל ליה מבוי אבל תקרת ד׳ לא בטלה ירידת סתימתה בנעילת דלת דהלמ״מ מסיני הוא גוד ולבוד ודופן עקומה במקום ד׳ והכא טעמא משום דשתי קורות הוו שאין בזו ארבע ולא בזו ארבע ולא ביניהן ג׳ והדלת מתוקן להיות נועל באמצע הלכך פתח פתוח כלפנים דכיון דאין ביניהם ג׳ אמרינן לבוד והוי כחדא ופיה החיצון יורד וסותם דהא השתא אית בה ד׳.
פתח נעול כלחוץ – כיון דבאמצע הוא נמצא הוא מפסיק ביניהן ומחלקן זו מזו שאינן נראות יחד לומר בהן לבוד וליכא למימר בחיצונה פיה יורד וסותם דהא לית בה ד׳. ואם היתה אסקופה גבוהה י׳ כו׳ – סיפא דמילתא דאחרים דברייתא דלעיל והדר נקיט לה לפרושה כמו אמר מר.
רשות לעצמה – ואין מטלטלין בה אפילו מן הבית ואף על גב דשניהם רה״י.
אומר היה ר״מ – דהוא אחרים כדאמרינן בהוריות.
והן רשות אחת – דשניהן רה״י אלא שזה נמוך וזה גבוה.
כגון עמוד ברה״י כו׳ – אסור לכתף עליו מן החצר.
משום תל ברה״ר – גבוה י׳ ורחב ד׳ דהוי רשות היחיד דאיכא חיובא דאורייתא מרשות הרבים לכתף עליו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush