גמרא
פירוש
נִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
נתכוין לשבות ברה״ר – המערב עירובי תחומין עירובו קונה לו שביתתו שם שיוכל לילך משם לכל רוח אלפים כאילו שבת שם וצריך שיתכוון לקנות שביתתו במקום שיכול לאכול שם עירובו אם היה רוצה לאוכלו שמתוך כן מועיל לו עירובו לקנות שביתה דמקום פיתא גורם דהתם שייך איניש ואע״פ שהוא בתוך העיר כשקדש היום. למעלה מי׳ טפחים עירובו עירוב – קס״ד דיכול ליטלו בשבת. אי נימא בבור דאית ביה י׳ – עמוק. ומאי למעלה דדלאי ואותביה – שהגביהו והניחו למעלה מי׳ מקרקעיתו של בור. ומאי למטה דתתאי ואותביה – שהשפילו והניחו למטה מי׳ התחתונים אמאי עירובו עירוב הרי הבור רה״י הוא משפת אוגנו ולמטה וכל שמונח בו ברה״י הוא מונח וכיון דנתכוין שתהא שביתתו ברה״ר ולא הניח עירובו על שפת הבור נמצא הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר ואינו יכול להוציאו מרה״י לרה״ר לאוכלו׳. אלא לאו – האי למעלה מי׳ דקתני בבור דלית ביה י׳ וה״ק אם קרקעיתו של בור למטה מי׳ דהוי הבור חללו י׳ והוי רה״י אין עירובו עירוב כל מקום שהונח שם ואם קרקעיתו של בור למעלה מי׳ דה״ל חללו פחות מעשרה עירובו עירוב ולא חשיב ליה כמונח בכרמלית אלמא תשמיש לרבים חשיב ליה. הוא ועירובו בכרמלית – כגון שהיה בור זה בבקעה ונתכוון לשבות על שפתו ובור נמי כיון דלא עמוק י׳ כרמלית הוא. ואמאי קרי ליה – נתכוון לשבות ברה״ר. לפי שאינה רה״י – דאילו הואי האי בור בחצר אפילו עמוק י׳ עירובו עירוב. וזמנין משני ליה – רה״ר דוקא קתני ובור שהוא פחות מי׳ כרמלית הואי כדאמרינן דלא שמיה תשמיש ודקשיא לך היכי מצי מפיק ליה על כרחיך קניית עירוב בין השמשות איתא כשקדש היום והוא ספק יום ספק לילה. ור׳ היא דאמר – בעירובין (דף וד:) דשבות שגזרו חכמים באיסורי שבת לא גזרו עליה אלא בשבת ודאי ולא בין השמשות הלכך מכרמלית לרשות הרבים שבות בעלמא הוא ובין השמשות ראוי ליטלו משם ולאוכלו לפיכך קנה עירוב. ולא דחויי קא מדחינא לך אלא דוקא קאמינא לך – דלא שמיה תשמיש לרבים. רקק – גרוויל״א ומים צפין עליו. ורשות הרבים מהלכת בו – שעוברין באותו רקק ברגליהם. פחות מי׳ – שאין המים עמוקים י׳. חייב – שהוא כרשות הרבים גמורה. אלא הילוך תרי זימני למה לי – ליתני בסיפא ורקק מים שברה״ר הזורק לתוכו חייב רה״ר מהלכת בו לאשמועינן דבעינן שיהא צורך לרבים למה לי הא מרישא שמעינן ליה אלא להכי הדר תנייה דוקא שיהא הילוך לרבים דאף על גב דע״י הדחק הוא שמיה הילוך אבל אם היה צורך רבים לתשמיש לא חשיב רשות לרבים. זירזא דקני – חבילה של קנים ארוכים. רמא וזקפיה רמא וזקפיה – הוליכו אמות הרבה ברשות הרבים כענין הזה שלא נטלו כולו מן הקרקע אלא זקפו והשליכו וחזר וזקפו והשליכו אין זו עקירה. אסקופת רשות הרבים – כגון אסקופת מבוי שאין עליה תקרה ואין גבוה ג׳ מן הקרקע ולחי של מבוי לפנים הימנה. רשות היחיד – כגון עומדת תחת התקרה או לפנים מן הלחי או גבוהה י׳ ורחבה ד׳. אסקופת כרמלית – אינה גבוהה י׳ אלא רחבה ד׳ היכי קתני נוטל לכתחילה סוף סוף איסור דרבנן איכא. ומקום פטור – מקום שאין בו ארבע על ארבע הוא מקום מסויים שיש לו ראש רחב קצת וגבוה ג׳ ועומד סמוך לרשות היחיד ולרה״ר והכי מוקים לה בעירובין בגבוה ג׳. ובלבד שלא יחליפו – והכי נמי קתני לעיל ובלבד שלא יטול מן העני ויתן לבעל הבית.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush