×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת ט׳:גמרא
;?!
אָ
מתני׳מַתְנִיתִין: אלֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל. לֹא יִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ, וְלֹא לַבּוּרְסְקִי, וְלֹא לֶאֱכוֹל, וְלֹא לָדִין. וְאִם הִתְחִילוּ – אֵין מַפְסִיקִין. במַפְסִיקִין (לִקְרוֹת ק״שקְרִיאַת שְׁמַע) וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה.: גמ׳גְּמָרָא: הֵי ״סָמוּךְ לַמִּנְחָה״, אִילֵּימָא לְמִנְחָה גְּדוֹלָה – אַמַּאי לָא? הָאִיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם טוּבָא? אֶלָּא סָמוּךְ לְמִנְחָה קְטַנָּה – אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין? נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דר׳דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּטְעוֹם כְּלוּם קוֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. לָא, לְעוֹלָם סָמוּךְ לְמִנְחָה גְּדוֹלָה, וּבְתִסְפּוֹרֶת בֶּן אֶלְעָשָׂה; וְלֹא לַמֶּרְחָץ – לְכוּלַּא מִילְּתָא דְּמֶרְחָץ, וְלֹא לְבוּרְסְקִי – לְבוּרְסְקִי גְּדוֹלָה, וְלֹא לֶאֱכוֹל – בִּסְעוּדָה גְּדוֹלָה, וְלֹא לָדִין – בִּתְחִלַּת דִּין. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: גלְעוֹלָם בְּתִסְפּוֹרֶת דִּידַן, לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לֹא יֵשֵׁב? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשָּׁבֵר הַזּוּג. וְלֹא לַמֶּרְחָץ – לְהַזִּיעַ בְּעָלְמָא. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִתְעַלְּפֶה. וְלֹא לַבּוּרְסְקִי – לְעַיּוֹנֵי בְּעָלְמָא. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא? דִּילְמָא חָזֵי פְּסֵידָא בִּזְבִינֵיהּ וּמִטְּרִיד. וְלֹא לֶאֱכוֹל בִּסְעוּדָה קְטַנָּה. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא? דִילְמָא אָתֵי לְאִמְּשׁוֹכֵי. וְלֹא לָדִין – בִּגְמַר הַדִּין. לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לָא? דִילְמָא חָזֵי טַעְמָא וְסָתַר דִּינָא. דמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת תִּסְפּוֹרֶת? אָמַר רַב אָבִין: מִשֶּׁיַּנִּיחַ מַעְפּוֹרֶת שֶׁל סַפָּרִין עַל בִּרְכָּיו. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת מֶרְחָץ? אָמַר רַב אָבִין מִשֶּׁיַּעֲרֶה מַעְפׇּרְתּוֹ הֵימֶנּוּ. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת בּוּרְסְקִי? מִשֶּׁיִּקְשׁוֹר בֵּין כְּתֵיפָיו. וּמֵאֵימָתַי הַתְחָלַת אֲכִילָה? רַב אָמַר: מִשֶּׁיִּטּוֹל יָדָיו. ור׳וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מִשֶּׁיַּתִּיר חֲגוֹרוֹ.⁠1 וְלָא פְּלִיגִי, הָא לַן וְהָא לְהוּ. אָמַר אַבָּיֵי: הָנֵי חַבְרִין בַּבְלָאֵי: לְמַאן דְּאָמַר תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת, כֵּיוָן דִּשְׁרָא לֵיהּ הֶמְיָינֵיהּ – לָא מַטְרְחִינַן לֵיהּ. ולמ״דוּלְמַאן דְּאָמַר חוֹבָה – מַטְרְחִינַן לֵיהּ? וְהָא תְּפִלַּת מִנְחָה דִּלְכוּלֵּי עָלְמָא חוֹבָה הִיא, וּתְנַן: ״אִם הִתְחִילוּ – אֵין מַפְסִיקִין.⁠״ וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מִשֶּׁיַּתִּיר חֲגוֹרוֹ!מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מתני׳ לא ישב אדם לפני הספר – להסתפר. סמוך למנחה – קודם למנחה. עד שיתפלל – שמא ישכח ולא יתפלל והא אפילו בחול נמי והא דתני הכא משום דדמי להא דתני גבה לא יצא החייט במחטו ע״ש עם חשכה שמא ישכח ויצא משתחשך. ולא יכנס – סמוך למנחה. לא למרחץ כו׳ – וטעמא דכולהו משום שמא ימשך עד שיעבור זמן תפלה. ואם התחילו – אחת מכל אלו. אין מפסיקין – אלא יגמור ואח״כ מתפלל ובגמרא (דף י.) מפרש בדאיכא שהות לגמור קודם שיעבור הזמן. מפסיקין לק״ש – דאיתא מדאורייתא. ואין מפסיקין לתפלה – ובגמרא (דף יא.) פריך הא תנא ליה רישא. גמ׳ מנחה גדולה – התחלת זמן תמיד של בין הערבים מכי מתחיל להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינה נוטה לשום צד ומחצי ז׳ ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע. מנחה קטנה – בט׳ ומחצה שהיו רגילין שלא לאחרו יותר מכן כדאמרי׳ בתמיד נשחט סמוך לה מתחילת י׳. אם התחילו אין מפסיקין – בתמיה ויעבור הזמן לימא תהוי תיובתא כו׳ דקתני הכא יגמרו סעודתם. בן אלעשה – חתנו של רבי היה ופזר מעות ללמוד תספורת של כ״ג [נדרי׳ נא.] שהיה מספר כל ראשו ולא לגמרי אלא מניח כל השערות קצת כדי שיהא ראשו של זה בצד עיקרו של זה והיינו כסום יכסמו [את ראשיהם] (יחזקאל מד) ומימשיך טובא. בורסקי גדולה – עורות הרבה ובתחלת תקונן. לכולא מילתא דמרחץ – לחוף ראשו ולהשתטף בחמין ובצונן ולהזיע. שמא ישבר הזוג – של מספרים ויהא צריך לחזר אחר זוג אחר. למרחץ – נמי לא תימא לכולא מילתא דמרחץ אלא להזיע בעלמא. יתעלפה – פשמי״ר בלעז. לעיוני בעלמא – שאין זה תחלת עשייתה ואפ״ה לכתחלה לא יכנס לה סמוך למנחה גדולה. דילמא חזי פסידא בזביניה – שמא נתקלקלו בתוכה העורות. ומטריד – יצטער ויהא טרוד בצערו ולא יתפלל. וסתרו דינא – יסתרו מה שפסקו ויחזרו בהן וחוזר להיות תחלת הדין. מאימתי התחלת תספורת – דנימא שוב אין מפסיק כדתנן אם התחילו כו׳. מעפורת – סודר ונותנו על ברכיו שלא יפול השער על בגדיו. משיערה מעפרתו הימנו – סודרו הוא ראשון להפשטת בגדיו. משיקשור בין כתפיו – את בתי זרועותיו שקורין ברצייר״א. הא לן והא להו – בני בבל היו חוגרין את עצמן בחוזק וכשאוכלין צריכין להתירם ובני ארץ ישראל לא היו נוהגין כן בהתרת חגורה קודם נטילת ידים. למאן דאמר תפלת ערבית רשות – במסכת ברכות (דף כז:) מפני שהיא כנגד הקטר חלבים ואימורים שאין מעכבין כפרתן. לא מטרחינן ליה – להפסיק אלא יגמור ואחר כך יתפלל. ולמאן דאמר חובה כו׳ – בתמיה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144